ראש חודש ניסן ומעלתו - הרב שמעון משה חי רחמים [שיעור מתאריך 14.03.2026]

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח, מעלתו של ראש חודש ניסן.

כשם שמשנכנס אדר מרבין בשמחה, כך משנכנס אדר

מרבין באמונה, משנכנס ניסן מרבין באמונה,

כי בניסן נגאלו וניסן עתידין להיגאל,

והכל בזכות אמונתם של עם ישראל יזכו לגאולה במהרה בימינו, אמן.

החודש הזה, חודש ניסן, קרוי בשם ראש חודשים,

כי בניסן האדם המקבל על עצמו לעבוד את השם יתברך

יועילו לכל יב החודשים,

חודשי השנה כולם, ועל כן הוא נקרא בשם חודש האביב, חודש אב

האב יב,

כן, לחודשי השנה. רבי אהרון מקרלים בספרו, בית אהרון כותב,

כי ראש חודש ניסן נקרא חודש האביב, היינו אב יב.

בחודש הזה הוא אב ראש וראשון לכל יב חודשי השנה, ועל כן,

החודשים המקבלים ממנו הם בצירוף השם הקדוש שהזכרנו,

ישמחו השמיים ותגא לארץ, הוא שם יב וק.

ועל כן, בחודש הזה תלויים להם כל ימות השנה כולה,

כיצד האדם יתפלל,

כיצד האדם יתנהג,

כיצד האדם יקיים את המצוות כולם.

הרב בעל קו הישר כותב בספרו,

החודש הזה לכם הוא אותיות בהיפוך מלך,

לרמוז שבחודש ניסן הקדוש ברוך הוא מולך

וממליך והמליך את החודש הזה על כל חודשי השנה כולה, ועל כן ראוי, כפי שהזכרנו בשיעור הקודם,

להזכיר את עניין צירוף שם ההוויה בתפילת מוסף בעת אמירת ברוך אתה השם

מקדש ישראל וראשי חודשים המורה על רחמים גמורים מן השמיים על עמו ישראל.

בספרים הקדושים מובא כי כמו שנגאלו אבותינו ממצרים בחודש הזה, על כן יכול לגאול אותנו הקדוש ברוך הוא,

הן בגשמיות והן ברוחניות, דהיינו הן בגוף והן ברוח, בנפש,

ועל כן ראוי לכל אדם לקדש ולזכך את נפשו וגופו

מכל סייג של תרומה, כי החודש הזה הוא ראש לכל החודשים כולם, והוא מלך על כל החודשים כולם, ובו כלולים כל קדושות יב החודשים להוציא מן הטבע.

אל הפועל את קדושתם. בעל השפת אמת מגור, זכותו תגן עלינו אמן, כותב כי ראש חודש ניסן הוא זמן מסוגל ביותר ועל כן ראוי שהאדם יקבל על עצמו לחדש את מלכות השם יתברך בעולם קרוי וממילא יבטל את הטבע וההרגל מעצת

יצרו הרע.

המשנה בראש השנה בפרק א', משנה א',

כותבת, ב-1 בניסן הוא ראש השנה למלכים.

דהיינו,

כל התמנות השרים והשלטונים בעולם היא בגין העניין של ראש חודש ניסן, חודש ניסן ב-1 בניסן.

ועל כן,

אם אדם יודע שיתמנו להם ממונים שאינם טובים, יכול בכוח התפילה שלו לבטל את

מינוים.

כך מובא בשם

הבעל שם טוב הקדוש,

כך כותב בספר מחנה אפרים על פרשת בו,

בשם הבעל שם טוב הקדוש, שפעם אחת אמר בחודש ניסן, עתה הוא העת

שצריכים להתפלל כי ב-1 בניסן הוא ראש השנה למלכים,

ואז נתמנו בו כל השרים והשלטונים שבעולם.

ואל העת עתה שנתמנו שרים לא טובים,

זהו העת להתפלל לביטולם.

וממילא נבקש מלכות שמיים ולא מלכות עקום,

וממילא הקדוש ברוך הוא יגאל אותנו גאולת עולם.

רבנו חיים פלאג'י כותב בספרו מועד לכל חי בשם ספר הצדקה, מעשה הצדקה,

ספר קדמון,

שביום ראש חודש ניסן יש וראוי להפריש יג פרוטות

לצדקה כמניין אחד וכמניין אותיות השם אהבה.

כמו שהיו מפרישים תרומה ללשכה

בבית המקדש.

ואמור חז״ל, חדש, חדש ועבה תרומה חדשה.

והוא כדי שיעורר האדם

בשמיים את החסדים וביטול הגבורות והאחדות ואהבת השם יתברך, וממילא יתגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא עלינו לעורר על גאולתנו ופדות נפשנו.

בעשרה ימים של חודש ניסן

הם שבים במעלתם לעשרת ימי תשובה.

כך כותב בעל השם משמואל זכותו תגיד.

וכתב רבי אהרון מקרלין בספרו בית אהרון כי כל ימי השנה מתקבלים מעשרה ימים הראשונים של חודש ניסן.

כי העיקר הוא מכל ארבעה ראשי שנים בעולם הוא ראש חודש ניסן.

כי בו אפשר לצאת מדרך הטבע אל דרך הקדושה וההשפעה הטובה. בעל קדושת הלוי,

זכותו תרגן עלינו אמן, כותב שהאדם יכול לחדש בתפילותיו ובקשותיו

ביום ראש חודש ניסן את השפע עבור כל ימות השנה כולה.

ועוד כותב בעל השם משמואל

איתא בספרים הקדושים בניסן נפתחים שערי גן עדן

וכמו שאומרים תכניס ותעיל הנח צפירי קדישי עד כאן לשונו.

החוזה מלובלין

זכותו תגן עלינו אמן כותב

שי״ב הימים החל מראש חודש ניסן

ועד

לתאריך י״ב בניסן

אלו הימים כפי שאמרנו ימי המילואים אשר הנשיאים הביאו את קורבנם לחנוכת המזבח שהחל

בא' בניסן לאחר שנתאחר

וכל יום ויום מרמז לנו כנגד

חודש אחד בשנה

כולה וזהו והיה מדי חודש בחודשו.

דהיינו יום אחד שהוא נקרא חודש

שהוא ראש חודשים של חודש ניסן מתוך י״ב הימים כנגד י״ב

ראשי חודשים כולם.

בעוד בחודש ניסן

צריך האדם להרבות בשמחה

מאוד מאוד והוא כי היא זכה להגיע ברוך השם לימים אשר חפץ השם בהם

וישנה זכות גדולה לעורר את הגאולה השלמה בימים הללו ולקדשנו במצוות כולם ובפרט

במצוות הקשורות לחג הפסח, הן באכילת מצה,

הן באסיבה, שתיית ארבע כוסות ושאר המצוות, וכמובן במצוות ביטול וביעור חמץ בל ייראה

ובל יימצא.

רבי ישראל מאפטס, זכותו תגן עלינו אמן,

בעל האוהב ישראל כותב כי בחודש הזה חודש ניסן ישנם ישועות גדולות שמקיפות את האדם

ומשאילים מן השמיים ישועות

בו לעם ישראל,

ורק מי שראוי זוכה לקבל את הישועות הללו בדין,

כדת וכדין,

והם אותם הישועות שפעלו לעם ישראל בצאתם מארץ מצרים,

כי כשיצאו ממצרים לא היה להם שום זכות מלבד עניין של ברית המילה וקורבן פסח,

וזה היה מפתח בעצם ליציאתם מעם ישראל.

המשנה בראש שנה,

בפרק טס, פסוק א',

כותבת, כן, משנה א',

בפסח העולם נידון על התבואה,

כמה תהיה תבואה באותה שנה.

המפרשים כתבו שזה רומז לה פרנסה, תבואה מלשון פרנוסה,

פרנסה.

התפארת שלמה כותב, בביאורו לשבת הגדול,

כי זמן חודש ניסן הוא הזמן העט רצון הגורם לאדם להתפלל, וראוי שיתפלל על פרנסתו.

וכפי דברי ההגמרא בעשרת ברכות דף ל״ע עמוד ב',

על רבא שאמר לתלמידיו, לא תחזון קמאי לו ביום הניסן,

ולא ביום התשרה כי יחי דלא ליטרדן במזונייך כולו שתה.

כן, תלמידיו של רבא לא היו מעובדי האדמה, לא היה להם שום טרדות

בחודשים הללו,

כן, הם היו יושבים ועוסקים.

וזהו רמז שרמז להם רבא ביום ניסן ותשרה,

זה עת לעשות ולבקש מהקדוש ברוך הוא על עניין הפרנסה, וממילא שום טרדות ושום טרחות לא יהיה לכם כל ימות השנה כולה אחרת.

אדם יכול להיות בגדר של בוש ונכלם מרוב הטרדות.

איך כותב הפסוק במשלי, ועל פת לחם יפשע גבר,

כדי שאחר כך הוא יתבטל מתורה חס ושלום ומעבודת השם.

כידוע, לעתיד לבוא,

עתיד הקדוש ברוך הוא לבנות את בית המקדש בימי חודש ניסן.

וזהו שנאמר בתורה, ויהי בחודש הראשון בשנה השנית, באחד לחודש, הוקם המשכן.

ובמסכת סופרים, בפרק כא' א',

כתוב, ולמה אין מתעניין אותן בחודש ניסן?

מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן.

ושנים עשר נשיאים הקריבו קורבנם לשנים עשר יום,

יום לכל שבט, וכל אחד היה עושה ביום שלו יום טוב.

וכן לעתיד לבוא, כותב.

עתיד המקדש להיבנות בניסן,

לקיים מה שנאמר בקהלת א', ט',

אין קול חדש

תחת השמש,

ולפיכך

נוהגים שלא לומר תחנונים בכל ימי ראש חודש ניסן.

ישנה סגולה לזיווג הגון.

אם יקרא האדם מראש חודש ניסן ואילך בכל יום ויום את פרשת הנשיאים המקריב כל נשיא ונשיא המקריב באותו יום ביום השלושה עשר קוראים את פרשת בהעלותך עד המילים כן עשה את המנורה שהוא כנגד שבט לוי ובכוח זה ימצא את זיווגו ההגון גם מי שקשה לו למצוא זיווג גון וכן כותב רבי נחמן מברסלב בספר המידות בערך

חיתון באות ו. מי שקשה לו למצוא זיווגו ירגיל את עצמו לכרות

בקורבנות הנשיאים.

מקורו

של רבי נחמן מהמדרש רבה בפרשת צו פרשת ח' סימן ג'. רבי יהודה,

שם כתוב רבי יהודה חביב קורבנם של הנשיאים לפני הקדוש ברוך הוא.

רבי יהודה אומר חביב קורבנם של הנשיאים

לפני הקדוש ברוך הוא כשירה שאמרו ישראל בים.

דהיינו שירת הים אז ישיר.

כמו ששירת הים מועילה לזיווג לקורא אותה,

כך מועילה קריאת פרשת קורבנות הנשיאים אף היא לזיווג.

עוד כתבו רבותינו כי בכל יום ויום כדי לתקן את הגלגולים

הקודמים ראו שיפריש האדם ג' פרוטות לצדקה לעילוי נשמות הנפטרים מעם ישראל ויכוון,

שאותם ג' מטבעות באים כנגד נפש,

רוח ונשמה,

וכן יעשה, סך הכל יצא לו ביחד 39 מטבעות כמניין טל,

ועל זה יוסיף עוד 14 מטבעות ביום, סליחה, ועל זה יוסיף עוד שלוש פרוטות ביום י' ד'

בניסן ויעלה מספרה מ' ב'.

ואם יוסיף עוד שלוש פרוטות יעלה מספרה מ' ה',

והוא סגולה לתיקון כל הגלגולים כולם

המתקיימים בדומם,

בצומח ובמדבר, והם המעות הללו זכר

לתרומת הלשכה שהיו נותנים עבור בית המקדש.

כידוע, בחודש ניסן

אנחנו נוהגים לברך ברכת האילנות זריזין מקדימים למצוות כבר בראש חודש ניסן,

הולכים ומברכים

בברכה מיוחדת. ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם שלא חיסר

בעולמו כלום,

וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהם בני אדם.

מקורה של הברכה הזאת, על פי דברי הגמרא במסכת ברכות, דף מ״ג עמוד.

ב' היוצא בימי ניסן ורואה אילנות פרי מלבלבין המוציאים פרח,

מברך את נוסח הברכה שהזכרנו.

מעלת הברכה הזו גדולה עד למאוד, היות והיא באה מזמן לזמן, אחת בשנה,

ובה משתבח שמו יתברך בכל העולמות כולם על שהפריח הפרחה של עצים,

כן, יבשים,

שהיו מהקור אז והגשם, והנה הם מלבלבים ואף מצמיחים בהמשך גם פירות,

ובכך יש ברכה ותיקון גדול לאותם הנשמות המתגלגלים בדומם ובצומח,

בחי ובאדם מדבר, ואף מועיל מאוד לעילוי נשמת קרוביו הנפטרים,

וגם לנשמות שהן משורשי

נשמתו של האדם. ועל כן כתבו רבותינו הפוסקים, כפשט בדברי הגמרא,

כן, שראוי לברך דווקא בימי חודש ניסן,

ולא לאחר, לא לפניהם ולא לאחריהם. אמנם הזמן הוא מראש חודש ניסן עד ראש חודש אייר בארץ ישראל,

בחוצה לארץ זה זמן אחר.

והוא, כתבו רבותינו, משום תיקון הנפשות, הרוחות והנשמות המתגלגלות, וזמנו העיקרי הוא בחודש ניסן,

שאז ראוי,

ועל כן ראוי באמת להיות מקפידים ביום ראש חודש אדר, מיד בבוקר, לאחר תפילת שחרית להיות זריזין המקדימים למצוות,

הוא לברך על אותם האילנות המלבלבים ופורחים.

יש ברבותינו שכתבו להימנע מלברך ביום שבת קודש, למרות שמעיקר הדין אין מניעה לברך הן בשבת והן ביום טוב,

והוא משום החשש שמא יבוא, מרוב חיבה, כן, לתלוש,

וכולי, כך מביא הרב חיים פלאג'י בספרו,

מועד לכל חי שבקושטא היה מנהגיו, זה איסטנבול, כן,

לברך ברכת האילנות אפילו בשבת ויום טוב,

אבל כידוע, מקובלים, חולקים על כך ונמנעים מלברך

בשבת את ברכת האילנות, אלא דווקא עושים, וזה משום עוד סיבה שהם טוענים שיש פה בירור,

כן, בירור של אוכל מתוך פסולת, דהיינו, אתה עושה בירור של הנשמות וכולי,

לכן מברכים אותה בחול ולא בשבת,

וכל אחד ינהג

כפי מנהג רבותיו.

יזכנו השם על דבר כבוד שמו, נזכה בעזרת השם להשפעת

החודש הזה,

שתשפיע עלינו לכל ימות השנה כולה.

ברוכים תהיו פסח כשר ושמח.