קימה בחצות במעגל השנה | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אעירה שחר' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

פרק שישי - קימת חצות במעגל השנה

חשיבותה וסגולתה של קימת חצות בשבת קודש במועדי השנה ובזמנים מיוחדים. 

שני וחמישי 

כתב בספר קץ הפלאות (דרך ד') שראוי ביותר לומר את סדר תיקון חצות בליל שני ובליל חמישי, שהם ימי דין ולכן ראוי לומר בהם את סדר תיקון חצות שעל ידו נמתקים כל הדינים כמובא בזוהר הקדוש. 

ליל שישי 

מובא בספרים הקדושים שקימת חצות בליל שישי מעלתה עצומה ונשגבה מאוד, והיא שקולה כנגד כל השבוע כולו. 

ואף אם ימעיט האדם משעות השינה עקב קימתו בחצות בליל שישי, מובטח לו שלא ינזק בשל כך, כמו שכתב הבן איש חי (פרשת וישלח) : "אף שהסכימו הרופאים המובהקים שלא יישן האדם פחות משש שעות ולא יותר משמונה שעות, אם יזדמן באיזה לילה שהוא ישן פחות משש שעות שהוא בריאות גופו, ומוסיף על שעות של בריאות נפשו בעסק התורה, יהיה בטוח שלא יגיע לו שום נזק וחסרון מצד גופו, ולכן בליל שישי וכו' אם האדם פוחת משיעור שש שעות שינה, יהיה נכון לבו בטוח שלא יחסר כלום בבריאות גופו. עד כאן לשונו. 

וכך נהגו צדיקים רבים במשך הדורות לערוך תיקון חצות ברבים בליל שישי, כגון ה"חתם סופר" זיע"א עם בני ישיבתו "פרעשבורג" , וכך נהגו אחריו גם בנו ה"כתב סופר" ונכדו ה"שבט סופר", וכך נהגו גם בבית מדרשו של הגאון רבי שאול בראך זיע"א (ספר שאול בחיר ד') לומר תיקון חצות בליל שישי ברוב עם. 

וכן נהגו גם הגאון רבי אלעזר דוד גרינוואלד בעל הקרן לדוד והגה"ק בעל "ויגד יעקב" מפאפא שהיו מגדולי רבני הונגריה. 

וידועים דברי רבי חיים ויטאל זיע"א (שער רוח הקודש), "שהניעור בכל ליל שישי ולא יישן כלל ועוסק בתורה כל אותו הלילה הוא נפטר מעונש כרת אחד אם נתחייב חס ושלום וכל לילה אחת פוטרת כרת אחד" עכ"ל. 

והוא מתיקוני היסוד הגדולים כמובא בספר "אור הנר" בשמו של הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל זיע"א שגילה לו אליהו הנביא שלתיקון היסוד יעשה שלשה דברים, ואחד מהם להיות ניעור כל ליל שישי ערב שבת קודש, ב. להתענות שובבי"ם ביום שישי ולא ישלים. ג. לגמור כל התהילים בלא הפסק ביום שבת לפני תפילת שחרית. 

וכן מובא בספר יסוד ושורש העבודה, ומנהג זה היה נפוץ בכל תפוצות ישראל כמו שמעיד בספר שערי ציון (שער ד) :ונוהגים בכל גלילות הארץ הקדושה תוגרמה ואיטליה שאנשי מעשה לומדים כל ליל שישי, וכן מעיד המקובל רבי מאיר פאפריש תלמיד מהר"י צמח שחי לפני ארבע מאות שנה, "נהגו בכל הארץ הקדושה להיות ניעור בכל ליל שישי וכו' ולומדים ואין מדברים דברים בטלים והעושה כן ניצול מכל חטא ועון וכו'". 

והלימוד בליל שישי הוא הכנה גדולה לשבת קודש, כמו שכתוב בסידור האריז"ל" "ליל שישי הוא מכין לשבת קודש, וצריך להכין במחשבה דיבור ומעשה ועתה בליל שישי הוא בחינת הכנה בדיבור, וכך היו חסידים ואנשי מעשה שנהגו ללמוד את הספר "אור החיים" הקדוש על הפרשה בליל שישי. 

היו אחרים שנהגו לומר את כל ספר התהילים בליל שישי. 

והיו שבחרו לעסוק בחומש ורש"י כמו שמובא בספר "כתר שם טוב" משמו של הבעל שם טוב זיע"א: והעיקר שהיו נעורים ועוסקים בתורה, וכתב על כך הרה"ק מטריסק זיע"א, ומי שקשה לו ללמוד כל הלילה יעסוק בספרי מוסר, הכלל השווה שבהם שבלילה קדוש זה נהגו ישראל קדושים להכין עצמם לאורה הגדול של שבת המלכה. 

ליל שבת קודש 

רבינו האריז"ל בשער הכוונות (דף ס ע"א) וכן רבינו הרש"ש [בסידור הרש"ש], הפליגו מאד במעלת הזמן של ליל שבת אחר חצות, אשר בו שורה עת רצון יותר גדול מכל השבוע כולו, ומי שעוסק אז בתורה או בתפילה זוכה למעלות עצומות ונשגבות, ולכן היו נוהגים חסידים ואנשי מעשה בכל הדורות להתאסף בבית הכנסת בליל שבת אחר חצות, וללמוד תורה או לומר תהילים עד עלות השחר. 

כך גם היו נוהגים בעלי בתים העובדים לפרנסתם במשך כל ימות השבוע ומחמת כך לא יכלו לקום חצות כל השבוע, אבל בליל שבת היו קמים בחצות ועוסקים בתורה. 

סגולה עצומה לתיקון נפשו של האדם 

סגולה מיוחדת ישנה לאמירת תהילים בשעה זו, כמו שכתב הרה"ק ר' מרדכי מטשרנוביל זיע"א, שגילה לו אליהו הנביא שאמירת ספר תהילים לפני תפילת שחרית בשבת קודש, סגולתה עצומה לתקן ולזכך את נפש האדם ולזכות לתיקונו בשלימות. 

מעשה נפלא בענין זה אירע עם הגאון הצדיק רבי בנימין זאב חשין זצ"ל כפי שמסופר בספר צדיקים נסתרים בדור האחרון (עמוד ר'). 

 שכאשר בחור מסוים ניגש אל הרב חשין לעצה ולברכה, משהביט בו הרב פנה לעברו ואמר לו, יש עליך עדיין רושם מהפגם הידוע, כששאל הבחור בצער מה יעשה לתקן זאת, השיב לו הרב חשין זצ"ל, תאמר בכל ליל שבת קודש את כל התהילים לאחר חצות הלילה, ולאחר חודש תבוא אלי, הלה עשה כאשר נצטווה וכשחזר לרב לאחר חודש, התבונן בו הרב ואמר, הכל נקי. 

רואים אנו מכך את גודל כוחו העצום של זמן זה של שבת קודש בחצות לילה, אשר בו אפשר לזכות בקלות ובמעט זמן לתקן ולצחצח את כל חטאיו ועוונותיו של האדם, ולזכות לתיקון נפשו בשלימות. 

מוצאי שבת קודש 

כתב רבי מאיר פאפירש כץ בספרו אור צדיקים (א, ו) במוצאי שבת יש להאריך בבכיה יותר משאר הלילות כי ביום ראשון חרב בית מקדשנו שיבנה במהרה בימינו. ומקורו בגמרא תענית (ו. ) תניא כשחרב בית המקדש אותו היום מוצאי שבת היה ותשעה באב היה וכן בשניה. 

אמנם בדברי האריז"ל שער הכוונות (ד"ס ע"ב) כתוב שהאריז"ל לא היה מאריך בבכיה על החורבן במוצאי שבת יותר משאר משאר לילות, אלא עשה כשאר הלילות. 

כמו כן כתב שבמוצאי שבת לפני חצות אין לומר קינות כי הארת שבת עדיין קיימת, וכן כתב רבינו עמנואל חי ריקי במשנת חסידים [שער השכיבה פי"א]שקודם חצות אין לומר קינות. 

ראש השנה 

סיפר הרה"ח ר' נחמן בורשטיין זצ"ל, שחסידים ואנשי מעשה בדורות קודמים הקפידו מאוד לקום בחצות בלילה האחרון של השנה שהוא ערב ראש השנה, ואמרו שזאת על פי המובא בליקוטי מוהר"ן [קמ"ט], שקימת חצות מסוגל כמו פדיון וכן מובא (שיחות הר"ן) שבערב ראש השנה יש לערוך פדיון. 

ולכן נזהרו מאד בקימת חצות בלילה האחרון של השנה אשר זה מסוגל להמתיק את הדין מעל כל השנה כולה, והיו רומזים זאת בדברי רבי נחמן מברסלב זיע"א - בספרו סיפורי מעשיות - (מעשה י"א) ובלילה האחרון תזהר ביותר לבלי לישון אלא להיות ניעור. 

כמו כן בימי ראש השנה הקדושים אשר בהם דנים בשמים את כל העולם כולו על מאורעות השנה כולה, ישנה מעלה מיוחדת לקימת חצות אשר היא מסוגלת להמתיק את כל הדינים שבכל העשרים וארבע בתי דינים, כמובא בליקו"מ (קמ"ט ובליקוטי הלכות ברכות השחר ה'), ולכן בימים אלו אשר עיקר עבודתינו היא להמתיק את הדינים ולעשות תשובה שלימה, ישנה מעלה מיוחדת לקימת חצות המסוגלת ביותר להמתיק את כל הדינים ולזכות לשנה טובה ומתוקה לו ולכל בית ישראל. 

 חג הסוכות 

חסידים ואנשי מעשה היו שמחים בחג הסוכות מסיבה נוספת והיא שבה ישנים הם בסוכה, אשר בה אין מפריעים ואין מונעים מהם לישון מוקדם, ולקום חצות כפי שמצוי בכל ימות השנה. 

והנה אנו רואים בדברי חז"ל שבזמן שבית המקדש היה קיים היו ישראל נוהגים להיות ערים כל לילות חג הסוכות, - ולא היו נותנים שינה לעיניהם ותנומה לעפעפיהם בלילות אלו, אלא היו שרים ושמחים כל הלילה בשמחת בית השואבה. 

ולכן לילות חג הסוכות התייחדו בקדושתם הגדולה, כפי שחז"ל מספרים (סוכה נ"ג): תניא, אמר רבי יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו, אלא היו שרים ושמחים בהם, ומשום כך ישנה קדושה מיוחדת בלילות חג הסוכות. 

כך גם בסיומו של חג הסוכות ליל הושענא רבה שהוא ליל חיתום הדין, אשר בו נהגו כל ישראל להיות ערים ולעסוק בתורה ותפילה כל הלילה. 

ימי חנוכה - הארת האור הגנוז 

ימי חנוכה הינם ימים המסוגלים מאוד לקימת חצות, ויראי ה' כאשר היו מגיעים ובאים ימי החנוכה היו מתבטאים ואומרים, הנה יש לנו עוד סיבה לשמוח בחג החנוכה, והיא על כך שאפשר ללכת לישון מוקדם יותר מכל ימות השנה ועל ידי זה לזכות לקום בחצות הלילה ( שיש"ק ד' רנ"ג). 

והנה על פי סודם של דברים ימים אלו מסוגלים מאד לקימת חצות, וזאת כיון שאורו של חנוכה הינו האור הגנוז - אשר מאיר גם בכל לילה בחצות הלילה כמו שכתב הזוהר הקדוש (פרשת תרומה). 

ולכן ימות החנוכה הינם מסוגלים מאוד לקימת חצות, כיון שמתאחדים יחדיו - האור של החנוכה הקדוש והאור הגנוז המתגלה בחצות לילה. 

וכמו שכתב הגאון רבי יעקב אורנשטיין זצ"ל בסידור ישועות יעקב, "ימי חנוכה מסוגלים ללימוד התורה למשוך על עצמו ובקרבו הארה וקדושה מאור הגנוז ובפרט בלילה כמו שמובא בזוהר הקדוש פרשת תרומה "בכל מקום שעוסקים בתורה בלילה חוט אחד יוצא מהאור הגנוז לצדיקים ונמשך על אותם שעוסקים בתורה בלילה עכ"ל. וזה בכל השנה ומכל שכן בליל חנוכה שמתגלה הארת האור הגנוז בוודאי הלימוד אז מסוגל מאד להמשיך קרבו הארת האור ההוא על ידי עסק התורה ולאור באור החיים הנצחי, אמן עכ"ל. 

ליל ט"ו בשבט 

ט"ו בשבט הינו חל בדיוק באמצעם של ימות החורף וכפי שהיו מתבטאים הצדיקים ואומרים שלילה זה של ט"ו בשבט הינו מעין החצות של תקופת ימות החורף. 

 והנה על פי סודם של דברים ישנו קשר הדוק בין מהותו הפנימית של יום ט"ו בשבט למהותו הפנימית של קדושת חצות לילה. 

וזאת כיון שהאתרוג הינו מסמל את פנימיות הקדושה של עם ישראל כמבואר בליקו"מ ס"ז עיין שם. 

וכך גם הקם בחצות לילה הוא זוכה לעורר את פנימיות קדושה זו של עם ישראל, כמבואר שם, ולכן בליל ט"ו בשבט אשר בו נגזר בשמים על כל אחד ואחד האתרוג אשר בו הוא יזכה לנענע בחג הסוכות כמובא בבן איש חי, ישנה מעלה מיוחדת לקימת חצות אשר על פי הסוד שניהם עולים בקנה אחד, כיון שהיא מסוגלת להמשיך את פנימיות קדושת האתרוג ולכן אפשר לזכות לזה ביותר בלילה קדוש ונשגב זה, ועל ידי כך יזכה האדם לאתרוג מהודר כיון אשר ששניהם עולים בקנה אחד. 

ליל פורים 

ימי הפורים אשר בהם אירע הנס הגדול של פורים בחצות הלילה, כמו שכתוב מוה"ר רבי חיים ויטאל זיע"א בספרו "מחברת הקודש" (שער הפורים), שלכן הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" נכתב בדיוק באמצעה של מגילת אסתר, וזאת לרמז על כך שהנס של פורים החל בדיוק בחצות הלילה, - כאשר נדדה שנתו של המלך אחשורוש וביקש להביא את ספר הזכרונות - אשר משם החל הנס הגדול של פורים כמו שאמרו חז"ל [ מגילה] - שפסוק זה היה תקפו ומרכזו של נס פורים. 

ולכן ישנו עת רצון גדול מאוד בפורים בשעת חצות הלילה כיון שבשעה זאת אירעו הניסים הגדולים של פורים, אשר הארתם מתחדשת ובאה בכל שנה ושנה באותה העת כמו שכתב האריז"ל, ואכן רבים נהגו לקבוע זמן לשפוך שיחתם לפני קונם בליל פורים לאחר חצות לילה, ונושעו בישועות גדולות במה שהתפללו וביקשו בליל פורים. 

כמו כן הזוכה ללמוד תורה בשעות אלו זוכה להבטחה נוראה שיזכה להיות מבני העולם הבא, כמו שכתב מרן החתם סופר זיע"א" [דרשה לערב ראש חודש אדר שנת תקנ"ח], קיבלתי מרבי הרב מה"ו מענדל ליליג זצ"ל שהיה רב בבית המדרש דקהילת קודש פפד"מ שקיבל מהגאון בעל השם יעקב זצ"ל שמי שעוסק בתורה בין מגילה של לילה למגילה של יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא. 

ליל פסח - ליל הניסים 

בליל פסח - בחצות לילה ישנו עת רצון גדול מאד כמו שכתבו חז"ל [מדרש רבה איכה] שבשעה זו נעשו הרבה ניסים לישראל, ובשעה זו יכול האדם לפעול את כל בקשותיו ותפילותיו אצל השם יתברך. 

וכמו שכתב הרה"ק המהר"ל צינץ זיע"א על מה שדרשו חז"ל על הפסוק ויעבור מרדכי - שעבר על דתה של תורה , שמרדכי וכל ישראל צמו שלשה ימים ושלשה לילות בכדי לבטל את גזירתו של המן, והיה זה בליל חג הפסח , והנה כל ישראל צמו והתפללו דווקא בימי הפסח, משום שבכדי לבטל את גזירתו של המן שהיתה כבר חתומה בחותם של טיט כמו שכתבו חז"ל [מסכת מגילה] , היו צריכים דווקא תפילות של ליל הסדר אשר רק בכוחם לקרוע את כל המסכים ולבטל את כל הגזירות הקשות מעל עם ישראל. 

כמו כל נפסק בשולחן ערוך [סימן תרכ"ט] שישנו חיוב על כל אחד לעסוק בתורה בלילה קדוש זה בסיפור יציאת מצרים עד שתחטפנו שינה - ומובא בספרים שגדול מאד מעלתו של הלימוד בלילה קדוש זה, ורמז לכך יש בסיפור חז"ל על שלשת התנאים שהיו מספרים ביציאת מצרים כל הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: "רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית שבכך רמוז שהם יזכו על ידי כך לקריאת שמע שהוא יחוד השי"ת במדרגה הגבוהה ביותר. 

וכל זאת בכוחו של הלימוד בלילה קדוש ונשגב זה. 

ימי בין המצרים 

ימי בין המצרים - הינם ימים המסוגלים ביותר להתעורר להרגיש את צערה של השכינה וצערן של ישראל וכפי שכתב האריז"ל, [לאחר שביאר את חשיבות האבילות על החורבן בימי בין המצרים בחצות היום, ] וזה לשונו :וענין חצות לילה אין צורך להזכירו כי אפילו בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החורבן ומכל שכן בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכיה ועליו נאמר שמחו את ירושלים וכו' כל המתאבלים עליה. 

ובאיגרת הרמ"ז אגרת יז כתב - עוד שאלת ממנו הסדר שעושים ישראל בבין המצרים והוא כי בתיקון של הלילה מתעטפים בסודר כאבלים ומרבים בבכיה יותר מהנהוג. 

ועל זה נאמר כל רודפיה השיגוה בין המצרים ופירשו הצדיקים כל הרודף ומבקש להתקרב להשם יתברך יזכה בבין המצרים ביותר בכל השנה כולה מחמת שהשכינה מצטערת עמנו. 

ט"ו באב 

ביום ט"ו באב היו צדיקים מזרזים את אנשיהם להוסיף בלימוד התורה בלילה כדברי חז"ל (תענית ל) על יום ט"ו באב: מכאן ואילך מי שיוסיף ללמוד תורה יוסיפו לו חיים, ופירש רשב"ם שהלילות מתארכים והימים מתקצרים יש להוסיף לימוד תורה בלילה. 

ומוסיפים חז"ל שמי שלא יוסיף בלימוד התורה בלילה ביום זה תקברהו אמו וימות בקיצור ימים ושנים חס ושלום. 

וביאר על כך הבן איש חי בספרו בן יהוידע שחז"ל כתבו דוקא שאמו תקברהו רח"ל, וזאת כיון ששיבחה של האשת חיל היא בכך שהיא קמה בעוד לילה ועוסקת במלאכת הבית - כמו שכתוב (משלי) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה, והוא שלא למד מאמו לקום מוקדם לעסוק בתורה בלילה, לכן דווקא היא תקבור אותו. 

ומוסיף על כך בעל השפע חיים מצאנז (שיעור חומש רש"י תשל"ח) שכיון שמיום ט"ו באב מתחילה כבר ההתעוררות של הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה כמו שכתב במטה אפרים סימן תקפ"א, לכן יש להוסיף ולהשכים בעוד לילה לעסוק בתורה - אשר היא מהווה הכנה ראויה לתפילת השחר - ועל ידי כך זוכים הן להתפלל בכוונה והן להתפלל בזמן תפילה, כיון שרק על ידי כשעושים הכנה כראוי לפני התפילה זוכים להתפלל בכוונת הלב כדת וכראוי וכנכון. 

וכשמתפללים כך זוכים שיתקבלו כל התפילות לרחמים ולרצון לפני אדון כל. 

והנה מדברי חז"ל ישנה הבטחה נוראה למי שמוסיף בלימודו מיום זה שאף אם נגזר על האדם שימות בקיצור ימים ושנים רחמנא ליצלן, יזכה שיוסיפו לו חיים על חייו אם יוסיף בלימוד התורה מיום זה, וכתבו המפרשים שזאת כיון מפני שהתורה הקדושה היא מוסיפה חיים ללומדיה, כמו שכתוב כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה, וכל הברכות כלולות בתורתינו הקדושה. 

לילות החורף - לילות הזהב 

מעלה מיוחדת ישנה לקימת חצות בלילות החורף הארוכים, כמו שהיה מתבטא ואומר הרה"ק השר שלום מבעלזא לאחר שכלו חגי תשרי הנה עברו וחלפו "הימים הקדושים" ועתה מגיעים "הלילות הקדושים", אשר קדושים בקדושת חול המועד, 

והרה"ק ר' פנחס מקוריץ זיע"א היה מתבטא בחשיבותם הגדולה של לילות החורף, הנה מגיעים ובאים הלילות הארוכים לילות הזהב. 

וכך היה אומר הרה"ק רבינו נחמן מברסלב זיע"א (שיחות הר"ן שיחה ש"ב) עיקר עבודת איש הישראלי בחורף הוא לקום בחצות הלילה, שכן בלילות ארוכים אלו אפשר לזכות לאוצרות יקרים מפז של תורה ותפילה, בשעות גבוהות אלו של חצות לילה, אשר אין ערוך להם כלל, ואין שיעור למעלתם העצומה. 

כך גם הרה"ק ר' יצחק מווארקא זיע"א היה אומר בכל שנה ימות החורף הנה עתה מגיעים ובאים ימות החורף שבהם ישראל ערים בלילות ועוסקים בתורה ואיני צריך לדאוג להם לפרנסה משום שהלימוד בלילה הרי הוא ממשיך שפע גדול לכל בית ישראל (וכמובא בזוה"ק פרשת מקץ) 

ואילו הרה"ק ר' צבי הירש מזידטשוב זיע"א היה מתבטא ואומר שאפשר לפעול בלילה חורפי כמו בליל כל נדרי, לגודל מעלתם העצומה של לילות קדושים אלו.