מעשה מדהים! כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן

ועכשיו מעשה מדהים!

מסופר על בעל 'בית הלוי' בצעירותו הסתובב בבית הקברות בעיר בריסק וראה שני קברים צמודים על מצבה אחת חרות הפסוק: "כפה פרשה לעני" ועל המצבה השניה הסמוכה חרות המשך הפסוק: "וידיה שילחה לאביון" והדבר היה פלא בעיניו! אמר לעצמו שהוא חייב לברר פשר הדבר.

הלך לראש החברה קדישא שאל אותו על הדבר חיפש בפנקסים הישנים אודות שני האנשים הקבורים שם ומצא דבר מענין מאוד!

שני האנשים הללו היו שותפים בעיסקיהם שניהם היו נדבנים מאוד מחלקים מרכושם ממון רב לצדקה והנה נהפך עליהם הגלגל ונפלו בעסקיהם הדבר עורר פליאה בעיני כל הושיבו בית דין מיוחד לבדוק בשלמי הצרה הזו לאחר בדיקה לא מצאו אלא דבר זה שהם הפרישו יותר ממה שהיו חייבים למעלה מחומש - ולכן נענשו!

ועל כן גזרו עליהם שלא יפרישו יותר מחומש ממונם.

והנה כל יום באו אליהם ענים התחננו על נפשם והם לא יכלו לסרב ונתנו להם כיד הטובה עליהם, הסכום הגיע כבר לקיצו ולא ידעו מה לעשות.

לאחר מחשבה החליטו שניהם שכל הפסק היה רק על ממון ולא על חפצים על כן החליטו לחלק כלי ערך שהיו בביתם גביע הזהב חנוכיה תמונות יקרי ערך ורוקנו את ביתם!

לפתע הגיעו 2 עניים מרודים אבל כבר נגמר להם מה לתת הצטערו מאוד הנדיבים איך יתכן להשיב פניהם ריקם?

לפתע נשמע קולו של השמש מהמטבח: "מצאתי! מצאתי" בתוך הכלי של הסוכר יש כפית מזהב - שמחה גדולה היתה להם שיש להם מה לתת! 2 עניים לפניהם - מה עשו? חילקו את הכפית לשנים "כפה פרשה לעני, וידיה שילחה לאביון"; את הכפית - החלק העליון נתנו לאחד, ואת הידית - נתנו לשני.

מעשה הזה עורר רעש גדול בעיני הקהל! ועשו תפילה מיוחדת עליהם שהשם יחזיר להם את עושרם וכך היה!

כשנפטרו חרתו על קבריהם את שני חלקי הפסוק על שם המעשה האדיר שעשו! "כפה - פרשה לעני, וידיה - שלחה לאביון".

באדר תרנו' היו ימיו האחרונים של רבן של כל בני הגולה רבי יצחק אלחנן זצוק"ל גאב"ד דקאבנא, עת שכב על ערש דוי באחד הלילות אחזו השבץ והעוית, הרופאים שנכחו במקום קבעו: שזוהי גסיסה גמורה! והרשו לפתוח את חדר משכבו התירו לכל הנאספים בבית להכנס ולנהוג עמו כדין גוסס באמירת התפילות וקבלת עול מלכות שמים.

פתאום! עזבתו העוית ותרף ממנו ורבי יצחק אלחנן פקח עיניו וראה כי אחד מגבירי העיר ניצב ליד מיטתו בו ברגע נזכר הרב כי הוא קרוב משפחה לתלמיד חכם נזקק שצריך להשיא את ביתו

פנה הרב לאותו עשיר והחל להפציר בו מאוד שירחם על קרובו ו"פתוח יפתח את ידו" להעניק לו סכום נכבד להשיא את ביתו ובזה יקים מצות הכנסת כלה ומצות "מבשרך לא תתעלם" רבי יצחק אלחנן לא נרגע! והבטיח לעשיר; כי אם ימלא את משאלתו זו - יהיה לו למליץ טוב בעולם האמת!

לאחר מכן ביקש את העומדים שיעיינו מיד 'בדין הגוסס' דקות מספר לאחר מכן שבה העוית שנית גופו פרפר והחל שוב לגסוס.

מדהים לראות מה מדאיג גדול ישראל רגע לפני המות!