מקרני ראמים ועד ביצי כינים
אם שואלים לאדם: 'למה לא קבעת עתים לתורה?'
הוא ירצה לתרץ ולהצטדק: 'כי א"א לו ללמוד בגלל העמל וטירדת הפרנסה,
אשר מוכרח לרדוף אחריה בזיעת אפים מהבוקר ועד חשכת לילה,
וכשמגיע לביתו כבר אזל כוחו ונחלש מוחו ואינו יכול ללמוד עוד'.
אבל האיש הנושא ונותן באמונה מכחישו,
דמי שמאמין בהשגחתו יתברך שמו, יודע דאין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו אפילו כמלוא נימא,
והבורא יתברך מזמין לכל אחד די פרנסתו,
והרי כתוב בגמרא במסכת ע"ז (דף ג:) שהקב"ה יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כינים,
(דרך אגב, כדאי להביא כאן את דבריו הנפלאים של הגאון הרב חיד"א זצ"ל בספרו מדבר קדמות (מערכת ק' אות י"ב)
שמסביר מה היו אותם "קרני ראמים" ואיך שהקב"ה היה מפרנס אותם וז"ל:
קרני ראמים: בהמה טהורה שנים יש בעולם אחד במזרח ואחד במערב, ופעם אחת לשבעים שנה נזקקין זה לזה
וכשיבא הזכר על הנקבה חוזרת הנקבה ראשה ונושכת הנקבה לזכר והורגת אותו והנקבה נתעברה,
ותהיה מעוברת י"ב שנה, ועד י"א שנה הולכת על רגליה ותרעה ותשתה מים, ובתחילת י"א שנה נופלת על צידה
ושוב אינה יכולה לעמוד, והקב"ה מפרנסה ברחמיו ותרד ריר מפיה כמעיין ויצמח עשבים סביב לה ותרעה י"ב חודש,
ומתהפכת מצד לצד ותרעה, הה"ד "נותן לבהמה לחמה",
לאחר י"ב חודש כריסה נבקעת ויוצאים ממנה זכר ונקבה, וילך אחד למזרח ואחד למערב
ועד שבעים שנה לא יוסיפו על השנים! ישתבח שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. עכ"ל.)
ולכן העת שחוטפים למען כבוד תורתו יתברך, לא יגרום בשום אופן העדר או חסרון בפרנסת האדם.
ואם כן לא קשה סתירת המאמרים, שבאמת תחילת דינו של אדם על דברי תורה,
ומה ששואלים אותו: 'נשאת ונתת באמונה?',
שאלה זו גם כן נוגעת לדברי תורה, כי מי שנושא ונותן באמונה יכול לקבוע עתים לתורה וללמוד כל יום.
בכל אופן רואים מכאן שזה השאלה הראשונה שהאדם נשאל לעתיד לבוא.
(ע"פ הספר 'הראנו בבנינו' באדיבות הרב אברהם חנונו שליט"א - ישר כוחו! לכתבה על ספריו - לחץ כאן)