רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלוות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'דרכי אבות' פרק ד משנה יט עמודים תשמז עד תשנב - - - 

פרק ד משנה יט תשמז יט 

'רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלוות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים' 

פירוש רש"י אין בידינו כמו לא הוה בידיה יבמות קה כלומר אין הדבר הזה ידוע לנו מדוע דרך רשעים צלחה ומפני מה הצדיקים מדוכאים ביסודן 

פירוש אחר אין לנו בזמן גלות לא משלוה והשקט שרגיל הקב"ה לחח לרשעים כד לטרדן מן העולם הבא ואף לא מן היסודס המיוחדים לצדיקים שהן יסודם של אהבה שאין בהן ביטול מורה כלומר יצאנו מכלל רשעים שאין לנו השלוה שיש לרשעים ולכלל צדיקים לא הגענו שהיסודם שלנו אינן של אהבה כיסורי הצדיקים. 

'אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים' 

אין ביכולת בני האדם לידע ולהבין מפני מה יש צדיק ורע לו רשע וטוב לו 

רש"י רבינו יונה והרע"ב פירשו שדברי התנא עולים על הענין של יש רשע וטוב לו וצדיק ורע לו שדבר זה הוא מן הדברים הכמוסים והנעלמים שאין בכח שכלו וידיעתו של בן אנוש להשיגו וכפי שאמר הנביא ירמיהו יב א צדיק אתה ה' כי אריב אליך אך משפטים אדבר עמך מדוע דרך רשעים צלחה וגו' והיינו שגם הנביאים תמהו ושאלו מדוע דרך רשעים צלחה ולא הבינו מפני מה יש פעמים שהצדיק סובל מרורות בעוה"ז ואילו הרשע עושה חיל ומצליח בכל אשר יפנה וע"ז אמר התנא אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים היינו כי באמת יש סיבה לדבר מפני מה הצדיקים מסובבים ביסורים והרשעים שלוים ושקטים וטוב להם בעוה"ז אך לנו אין כל השגה והבנה בכך וע"כ נקט בלשון אין בידינו לומר כי הטעם קיים אך אנו לא השגנוהו ולא בא לידינו. 

לעתים אין כל קושיא מכך שלצדיק רע ולרשע טוב כי הדבר תלוי בפנימיות מעשיהם 

והנה בענין זה של התמיהה מפני מה יש צדיק ורע לו רשע וטוב לו כתב במדרש שמואל כי יש פעמים שהקושיא הזו אינה נכונה באמת והיא נובעת רק מחמת שהאדם יראה לעיניים ואינו רואה את הנעשה בפנימיות לבות בני אדם כיון שיתכן שהצדיק הזה המסובב בצרות רבות ורעות תהה על הראשונות והתחרט על כל מעשי מצוותיו ובכך איבד את כל זכויותיו ומאידך גיסא זה הרשע הרהר תשובה בלבו ונעשה צדיק גמור ולפיכך זכה לקבל גמול ושכר טוב על מעשיו וכן יתכן שהרשע היה נוטה בטבעו אל הרע והיה קשה לו מאד לקיים מצוות וכיון שקיים מצוה אחת הרי היא שקולה כנגד כל המצוות ולכן שכרו רב עד ולכן שכרו רב עד מאד ומטיבין לו אך הצדיק היה נוטה בטבעו אל עשיית הטוב וכמעט שלא היה היצה"ר מפתהו לעשות רע וכיון שעבר עבירה אחת היא נחשבת לו כמו שעבר על כל העבירות ולפיכך מריעין לו וסובל מרורות. 

שלות הרשעים בעוה"ז היא בכדי לטורדם מן העוה"ב ויסודי הצדיקים הם במטרה שינחלו חיי העוה"ב. 

ובספר מילי דאבות כתב כי לא כל מה שנחשב כשלוה בעיני בני האדם הרי היא שלוה אמיתית ולא כל מה שנראין בעיניהם כיסורים הם באמת יסורים וע"כ יש לנו להאמין ולהשכיל על דבר אמת כי כל מעשי ה' עשויים בצדק ובמשפט וכפי שאמר דוד המלך ע"ה תהלים עג יביד הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל וגר עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם והיינו כי אף שבהשקפה ראשונה נראה לנו כי הרשעים זוכים לשלוה ואילו הצדיקים מתייסרים ביסורים קשים ומרים אמנם אליבא דאמת שלות הרשעים עומדת להם לרעה כי בכך הם נטרדים מחיי העוה"ב ואחריתם עדי אובד וכמאמר הכתוב דברים ז י ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו ומאידך גיסא היסורים שסובלים הצדיקים בעוה"ז משמשים לטובתם הנצחית כי בכך נפרעים מהם על עוונותיהם המועטים ועי"ז יזכו לנחול חיי העוה"ב וליהנות מזיו השכינה אשר היא תקות כל יציר נברא. 

עצם הדבר של צדיק ורע לו רשע וטוב לו יכול לגרום לאדם חיזוק בעבודתו ית'. 

ובילקוט מעם לועז כתב כי אדרבה מעצם הדבר הלזה שיש צדיק ורע לו יוכל האדם להתחזק באמונת השגחת השי"ת ולידע כי השי"ת גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי רצונו ולא יגרום לו הדבר לאבד בטחונו בקונו וצורו והוא ע"פ מה שסיפרו לנו חז"ל בר"ר סה כב כי לאחותו של התנא רבי יוסי בן יועזר היה בן בשם יקום איש צרורות' שיצא לתרבות רעה ונעשה מקורב למלכות הרשעה התקופה היתה תקופת שמד ויצאה הגזירה להרוג את רבי יוסי בן יועזר על אשר עסק בתורה על אף האיסור שהטילה המלכות על כך זמן ההוצאה להורג היה בשבת קודש והיה יקום רוכב על הסוס כשרבי יוסי מהלך אצלו ולפניהם מוליכין את הקורה שהיו עומדים לתלות עליה את רבי יוסי אמר יקום לרבי יוסי הבט נא בסוס שאדוני הוא השטן היצה"ר הרכיבני עליו וכן בסוס שאדונך היצר הטוב הרכיבך עליו ונתכוין לומר לו שהוא הלך אחר עצת היצה"ר ומילא את תאוות לבו וכעת הינו רוכב על הסוס וזכה ליקר וגדולה להיות מקורב למלכות ואילו רבי יוסי שעמל כל ימיו בתורה וקיים מצוות ומעש"ט לרוב עומד להתלות ע"ג הקורה השיב לו רבי יוסי הנה אם למכעיסיו כך ק"ו לעושי רצונו והיינו שאם יקום שהרבה להכעיס את בוראו זכה לשלוה כזו בעוה"ז בגין מיעוט המעש"ט שעשה ק"ו שישלם הקב"ה הרבה שכר טוב לעושי רצונו אשר הרבו לקיים מצוות ומעש"ט השיב יקום לרבי יוסי כלום עשה אדם רצונו יותר ממך והנה עתה הקב"ה משלם לך רעה כזו ואתה יוצא ליהרג אמר לו רבי יוסי אם כך עושה לעושי רצונו ק"ו למכעיסיו והיינו שאם לצדיקים שעושים רצונו ית' הרי הוא מעניש באופן קשה כזה על מיעוט מעשיהם הרעים ק"ו שיעניש את הרשעים על עוונותיהם הרבים בעונשים קשים ומרים ביותר ורבינו יונה לקמן במשנה כא ביאר שיקום הבין שאם כל כך מטיב הקב"ה בעוה"ז לרשעים שעברו על רצונו הנה ודאי שלצדיקים ייטיב טובה כפולה ומכופלת בעוה"ב וכמו כן הרעה אשר תמצא את הרשעים בעוה"ב תהיה כפליים ויותר מן הרעה שסובלים הצדיקים בעוה"ז נכנסו הדברים בלבו של יקום כארס של עכנאינחש והם גרמו לו להרהר בתשובה ולהתחרט על כל מעשיו הרעים ומגודל חרטתו הלך לקיים בעצמו ד' מיתות בי"ד וחפץ שתהא מיתתו כפרתו על כל עוונותיו נתנמנם רבי יוסי וראה את מיטתו של יקום פורחת באייר נענה ואמר בשעה קלה קידמני זה לגן עדן ע"כ. 

נמצא מזה כי דייקא ענין זה של רשע וטוב לו צדיק ורע לו גרם ליקום לערוך את חשבון נפשו ולשוב בתשובה שלימה על כל עוונותיו וע"כ כל אדם שיתבונן בדבר באופן נכון יקח מכך תוספת אומץ וחיזוק בעבודת השי"ת ובבטחונו בו וכמו שנתבאר ובזה ביאר את מאמר התנא לעיל משנה א איזהו חכם הלומד מכל אדם והיינו שהחכם לומד מוסר וחיזוק לעבודת ה' מכל אדם ומכל דבר ואף מכך שלרשע טוב בעוה"ז ואילו הצדיק סובל יסורים הרי הוא נוטל התחזקות בעבודתו ית'. 

הקב"ה לא נתן לנו שלוה גמורה כדי שלא נבעט בו ולא ייסדנו בחזקה כיון שלא נוכל לעמוד בכך. 

במד"ש כתב ביאור נוסף בדברי המשנה כי הנה השי"ת קורא הדורות מראש ידע והתבונן בתכונות נפשם של בניו אהוביו עם בנ"י כי אם היו בשלוה בעוה"ז דומיא דהשלוה שיש לרשעים לא היו עובדים אותו כראוי אלא היו זונחים את עבודתו ובועטים בו ח"ו כמאמר הכתוב דברים לב טס וישמן ישורון ויבעט ולכן לא נתן לנו שלוה זו וכמו כן גם אינו מביא על כללות בני ישראל ייסורים קשים כמו היסורים שסובלים הצדיקים משום שידע שלא יוכלו לעמוד בהם וזהו שאמר התנא אין בידינו לא משלות הרשעים כי לא חפץ הקב"ה שנבעט בו ח"ו ואף לא מיסורי הצדיקים שלא ייסרנו ביסורים הקשים שסובלים הצדיקים בעוה"ז בסיבת חמלתו הרבה עלינו ומשום שידע כי הם למעלה מכח סבלנו. 

עוד פירש במד"ש בשם רבינו אפרים וכעין זה כתב הרע"ב כי כוונת התנא בדבריו אלו היתה לעורר את לבבות בני האדם לעבוד את השי"ת ודיבר כלפי ב' מיני בנ"א שעלולים להתרשל בעשיית רצון ה' כי הנה יש אדם שמרגיש בנפשו כי הוא חוטא ופושע ונקרא רשע גמור וא"כ כבר אבדה תקותו כי ודאי לא יזכה לקנות חיי העוה"ב וזה גורם לו שלא יאבה להתאמץ כלל בקיום המצוות ומעש"ט ולאדם זה פנה התנא במאמרו אין בידינו משלות הרשעים והיינו כי אל לו לחשוש שמא הוי כרשע משום שאם היה נחשב כרשע היה לו גם ליהנות משלוה יתירה כהרשעים וכיון שאין לו משלות הרשעים בהכרח שאינו נידון כרשע גמור וודאי ראוי לו לסגל מצוות ומעש"ט לעשות בהם נחת רוח ליוצרו ובוראו ויבוא על שכרו משלם בעוה"ב ומאידך גיסא ישנו אדם שזכה לעסוק בתורה ובמצוות בתכלית השלימות ודבר זה עלול לגרום לו לסבור שנחשב כבר כצדיק גמור וע"כ אין הוא צריך להתאמץ עוד ולעבוד את ה' בכל כוחותיו הנה אל האדם הזה מייחד התנא את דבריו ואף לא מיסורי הצדיקים היינו שכיון שאין היסורים הבאים עליו דומים ליסודי הצדיקים שהם יסורים של אהבה שאינם מבטלים את האדם מעסק התורה ועבודת ה' אלא הוא מקבל יסורי פורענות הרי הדבר לאות ולמופת כי עדיין אינו נחשב לצדיק גמור ועליו לתקן את מעשיו ולהשלים את עצמו. 

התנא מוכיח את בני האדם על מה שאינם מתאוננים ומצטערים די על כך שהרשעים שלווים בעוה"ז ואילו הצדיקים סובלים יסורים. 

ביאור נוסף על דברי משנתנו כתב רבינו אברהם אזולאי וכן כתב במד"ש שהיה התנא רבי ינאי מתלונן ומתרעם על מיעוט הרגשתנו באורך הגלות המרה העוברת עלינו כי הנה היה לנו לבכות ולהתאנח קרעכצן מאד במר לבנו על ב' הענינים האלו האחד הוא מה שהרשעים הארורים יושבים שקטים ושלווים בטוב ובנעימים והשני הוא דבר זה שהצדיקים מתייסרים ביסורים קשים עד כדי כך שמסרו את נפשם ומתו על קדושת שמו ית' ועד עתה נהרגו אלפים ורבבות מישראל שהיו יראים ושלמים ותמימים במעשיהם ונתנה נבלתם מאכל לעוף השמים ולחיתו ארץ ועל זאת ידוו כל הדווים וזהו שאמר רבי ינאי בתוכחת מוסרו אשר הוכיח לבני דורו ולכל הדורות הבאים אחריו הביטו וראו כי אין בידינו כלומר שאיננו נותנים לב להיות דואגים ומתאוננים ככל הצורך משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים שהם ב' הדברים הנ"ל שהרשעים נהנים ויושבים בשלוה בעוה"ז ואילו הצדיקים מתייסרים ביסורים קשים ומרים רח"ל אמנם הדרך הישרה אשר נלך בה היא שנתלונן על הדבר ונבכה ע"כ במרירות לב תמיד בכל עת ולא רק באקראי וכשנעשה כך נזכה להגאל ולהוושע בתשועת עולמים בב"א. 

'מיסורי הצדיקים' 

יסורי הצדיקים הם יסורים שאינם מבטלים אותם מעבודתם. 

בביאור גדר יסורי הצדיקים כתב רבינו יונה שהם יסורים של אהבה שאינם מבטלים אותם מעסק התורה ועבודת השי"ת וכן כתב במד"ש בשם רבינו אפרים.

עובדא נפלאה ביסוד יסודי הצדיקים ובענין זה מסופרת עובדא נפלאה המגלה לנו הבנה חדשה ומיוחדת במהות יסוריהם של צדיקים היה זה כאשר הביאו את כ"ק האדמו"ר בעל דברי ישראל ממודזיץ זצ"ל לעיר ברלין לצורך כריתת רגלו וכיון שבימים האלו בשנות התר"ס לערך היה עדיין אפשרות ההרדמה בעת הניתוח דבר חדש והיה כרוך בסכנת חיים לא אבו כ"כ להשתמש בהרדמה והיה הניתוח נערך כאשר החולה בהכרה מלאה וחש את כל מהלך הניתוח כאשר הגיע זמן הניתוח והרופא ניגש להתחיל במלאכתו ביקש ממנו האדמו"ר שימתין מספר דקות לפני שמתחיל לערוך את הניתוח ובזמן הזה התחיל לזמר וחיבר את הניגון הידוע על אלה אזכרה' והיה שקוע כל כולו בדביקות בנגינה ובשרעפיו הקדושים עד אשר לא הרגיש כלל את הצער הרב הנגרם מן הניתוח כאשר הסתיים הניתוח אמר לו הרופא הנה בחדר הסמוך שוכב אחד משרי הממשלה שגם הוא עבר כעת ניתוח זה והוא היה גונח וצועק ובוכה עד אין שיעור ואמרו לו הרופאים שיש לו ללמוד מן הרב היהודי שעל אף כל הכאב שמסב לו הניתוח הרי הוא שוכב במנוחה ורוגע ואף משורר בקולו כאדם היושב בביתו וסועד סעודה דשנה נענה האדמו"ר ואמר לרופא טועה אתה בכך שהינך סבור שאינני חש בצער הנה גם אנכי מרגיש את הכאב והצער הגדול אך אני נוטל את הצער הלזה ומכניסו אל תוך התפלה ואז מתהפך צערי למנוחה והשקט .