מנהגי ראש השנה תשע"ב | הרב יעקב יוסף זצ״ל

 - - - לא מוגה! - - - 

היינו בסימן תק פג סעיף ב הגמרא בקריות ו הגמרא אומרת סימנה מלתי ולכן אנחנו רגילים להביא מאותם הפירות והירקות שצומחים מהר שגדלים מהר אותם אנחנו מביאים וטועמים מהמהם בלילות ראש השנה עוד דבר מהרן מביא בשם ערם אוכלים ראש כבש לומר נהיה לראש ולא לזנב וזכר לאלו של יצחק אבינו בנו של אברהם אבינו עליו השלום גם את זה אנחנו מביאים לסימן טוב כדי שבעזרת השם נהייה לראש ולא לזנב אמנם הבא זנב לאריות ולא תהיה ראש לשועלים אבל אנחנו כופלים ואומרים לראש ולא לזנב לרמוז גם את ההלכה הזו כשאדם הוא עומד בראש ה פירמידה יותר קל שאדם בסוף אין לו השפעה אתה נמצא בראש אתה יכול להכתיב כל דבר שבקדושה שאתה רוצה אתה יכול לזום לנהוג ולעשות ולכן אנחנו מביאים לסימן טוב את הראש כבס לא צריך להביא את כל הראש לשים אותו על השולחן אלא לוקח מעט מהבשר יש שמה כזית או קצת יותר גם זה מספיק היום כמעט כל רש כבש מה שיש לקצבים היום כמעט הכל בא מחוץ לארץ בארץ אין לנו הרבה כבשים ומה שיש בשר כבש טרי זה יקר עולה ביוקר בחוץ לארץ שם המחיר הוא זול מאוד מייבאים משם כמות גדולה תלך מחר לקצב תרצה לקנות ראש כבש מחר אתה יכול להשיג תקנה תניח את זה במקפיא עד ראש השנה אבל אם אתה הולך בכט אלול בערב ראש שנה אתה הולך לחפש ראש כבש לא תמצא כבר הכל נגמר לא תמצא ולכן כד שאדם מזדרז מי שרוצה לקיים את ההידור הזה משתדל ללכת כ כבר מחר פעמים רבות אדם הולך לקצו קצב אומר לו יש לי ראש כבס אבל זה לא חלק אלא כשר אז יש אנשים לא מבינים את ההבדל הזה חלה כשר שואל אותו מה המחיר זה מה שהוא מבין הוא משלם לו לוקח צריך לדעת שיש הבדל גדול מבחינת ההלכה בין החלק לבין הכשר לבדנו את ההלכה הזו והסברנו בהרחבה ביורי דעה סימן לט סעיף י שם הרן מפרט לנו את דיני טריפות ושם מרן מצריך בכל ימות השנה כל וחומר בליל ראש השנה שאדם יזהר לא יאכל מהקשר אלא אך ורק מהחלק התרגום של המילה חלק ביידיש זה גלת אז לפעמים הם כותבים בסוגריים את המילה הזו היינו אך אם אדם קונה דבר כזה אין בעיה זה כשר זה מותר באכילה אבל כאין שמה את הפירמה של החלק אל הרע כשר לפי דעת הרשבא ומרן הדבר הזה אסור באכילה מה ההבדל בין הדברים יש לנו 18 סוגי טריפות אחד מהם אם יש חור בראה אתה פותח את הבהמה אחרי השחיטה אם יש שמה חור הבהמה הזו לא הייה לה סיכוי לחיות שנה הרי היא טרפה ואותה הבהמה אסורה באכילה בזה אין מחלוקת בזה אין ויכוח הויכוח הוא מה הדין אני פותח ורואה שעל הראה הזו יש כמו יבלות סירכה בלשון חכמינו האם דבר כזה פוסל הבהמה טרף או לא הרשבא לומד מדברי ראשי שגם זה טרף ולמה היה לו לכבש הזה היה לו דלקת ראות כשיש דלקת ריאות היה חור אלא שאחר כך צמח על זה יבלת אבל היבלת זה לא פותר את הבעיה לגמרי זה רק באופן זמני אין סיכוי שהבהמה הזאת תחייה שנה זה אבוד אז אם הבהמה לא תחייה שנה ממילא זה עדיין טרף אלה דברי הרשבא וכך מרן פסל רבנו אלכסנדר הרמה יש חולקים זה לא מוסכם אבל כמו בכל מקום גם בדבר הזה אנחנו קיבלנו הוראות מרן ואסור לנו לאכול מאותה הבהמה מאותו כבש הרשבא מדגיש אדם שמוכר בהמה כזו ישראל הרי הוא מאכיל טרפות את עם ישראל עד כדי כך יש לנו את החומרה בעניין זה תלמידו של הנודע ביהודה יש לו ספר תשובה מאהבה הוא נוגע למחלוקת האמורה אנחנו יודעים שאשכנזים בחוץ לארץ היה להם שעת הדח הגדול לא הייתה להם ברירה והיו מקילים בזה הוא כותב הוא היה אומר אנחנו רואים מתחילת אור החיים עד סוף חושם בדרך כלל מרן מקל והרמה מחמיר ככה זה ברוב המקומות חוץ מדבר אחד בדבר הזה מרן אוסר מרן מחמיר והרמה מקל הוא אומר כל החומרות שיש בכל המקומות לא שווים את הכולה הזו אומר היה כדאי להחליף נקל בכל הדברים כמו מרן ונחמיה הזו כדברי הרשבא ומרן עד כדי כך הוא החשיב את ההלכה הזו לא כל האנשים מבינים יש אנשים מעמי ארצות שלא חלק להם השם בבינה ולא מבינים אבל אדם בן תורה בוודאי שחייב להקפיד בדבר הזה מאוד ברוך השם היום בארץ אתה רואה לא רק הספרדים גם האשכנזים תלך לכל הישיבות ישיבת חברון מיר פונוביץ תיכנס למטבח אף אחד לא מביא שמה את הכשר כולם נזהרים כולם נזהרים כולם מביאים אך ורק חלק אם זה בכבש אם זה בפרה או כל דבר אחר נזהרים בזה כל השנה כולה זה מה שהם עושים ודאי בלי ספק קל וחומר שגם אנחנו אמורים להקפיד בדברים האלה מאוד בכל השנה כולה קל וחומר ראש השנה סימנה מילתי אדם יתחיל את השנה חלילה ברגל שמאל יתחיל חלילה בדבר כזה שהוא אולי נקרא הטרף אין הומנה לדבר הזה ולכן אם אומר לך הקצו אין איין אין תיקח ראש תרנגול תיקח דבר אחר אבל בשום אופן לא יכניס לבית מהקשר זה הכשר הזה לשון סגה נהור זה לא כשר זה טרף סגרנו הדגשנו פעמים רבות אפילו אם האדם הזה לא ידע לא בא לשיעורים לא ידע ועד היום היה משתמש גם בקש היום ברוך השם פתח דף חדש היום הוא יודע צריך הלילה לעשות הכשרה לכלים הגעלה למה הוא השתמש בכשר הזה שלהלכה הוא נקרא טרף אז אם היה שמה חלילה טרף או חלב הסיר בלע בלע מזה כמו שאתה עושה הגעלה בכל ערב פסח צריך גם כאן לעשות הגעלה ברוך השם הוא חזר בתשובה הדוש דש ברוך הוא האיר את עיניו וגם קודם הוא לא היה מבשל חזיר אבל זה דומה לחזיר לפי הרשבא ולכן מןה ראוי שקודם כל יקדים יעשה הגעלה להכשיר את הכלים ק לאחר מכן יוכל להשתמש באותם הכלים דיברנו גם הדגשנו את ההלכה הזו גם לגבי אולם שמחות פעמים רבות אדם הולך מתארח באולם שמחות ורוצה לטעום רוצה לאכול יש שמה דגים עוף או דבר אחר אתה שואל מה מה הכשרות כאן אומרים לך כך וכך אבל הבאנו משגיח מהבוקר עד הלילה המשגיח היה כאן והכל בסדר בסדר אני מאוד שמח שיש משגיח אבל אל תסמוך עליו תיגש אליו תשאל אותו תגיד לי מה היה אתמול אומר לי אתמול הם שמחו על אלה שמכילים הם הביאו כשר טוב מה שעשו אתמול אני לא אוכל מאתמול להיום האם כבאת בבוקר עשית הגעלה לכלים אז אותו המשגיח שואל אותך מה פתאום הגעלה הוא לא קולט בכלל מה אתה שואל אותו הוא לא מבין תסביר לו אם זה לא טוב אם זה היה חלילה טרף ממלא הכלים האלה נאסרו לא עשה הגעלה ממילא אסור לנו לקחת ולאכול הוא בישל שם באותם הכלים סלט חריסה או סלט מיונז התפוח אדמה הזה הוא חלק למהדרין הוא כשר אבל אותם הכלים שהיה בהם את הבעיה הזו השתמשו בהם ללא הגעלה ולכן כל דבר שמבושל אני לא יכול לקחת ולטעום דבר שהוא לא מבושל יש שמה סלט ירקות חיים עגבניה מלפפון בסדר תאכל אין שום בעיה אבל מהדברים שהם מבושלים באותם הכלים אני לא מתפעל מהמילה שיש שמה משגיח המשגיח הזה הוא לא עשה הגעלה הוא לא שווה כלום אין לו כמעט שום ערך ולכן כל אדם ישים לב יהיה ערני גם בבית שלו גם במקומות אחרים ישים לב לדבר הזה לפעמים מזמינים אותנו שבת חתן או יש ברית מילה מזמינים אותך תבוא יש מלון ולאישה זה נוח מאוד במקום לשבת לטרוח ביום שישי לעבוד קשה פה באים על המוכן בשבילו זה גם חיסכון מלא מופט אבל כל זה לא בסדר לפעמים יש שמה את הבעיות האלה והרבה פעמים הוא עלול להיכשל במאכלות שאינם ראויים לאכילה ולכן כל אדם לפני שעונה תשובה לפני שאומר כן אני אבוא קודם כל לבדוק מה הרמה של הכשרות באותו מקום עם הכל על טהרת הכשרות הכל הה בסדר יש מקומות בודדים שבכל ימות השנה נזהרים לא מכניסים לשם אלא רק חלק לדוגמה מלון כינר המלון הזה אף פעם לא יביאו לשם כשר אין דבר כזה אלא מה יש כמה סוגי חלק יש סוג חלק מהודר של הרב לנדו יש סוג חלק של שארית ישראל יש כמה סוגים המכנה המשותף כולם חלק אלאמה יש מהדרים בצורה הזו יש מהדרים בצורה אחרת בשביל ההידורים אנחנו לא נצרי לעשות הגעלה לא עד כדי כך חומרות תעשה אבל הגעלה לא צריך מה שאין כן שזה במעבר בין מה שנקרא כאילו כשר לבין מה שאנחנו רוצים לאכול במעבר הזה בוודאי שצריך להכשיר את הכלים ולכן בתי מלון אולם שמחות מסעדות שפעם כך ופעם כך אתה שואל את בעל המסעדה מה זה אז הוא אומר לך תראה אם אתה מזמין את האירוע אני מביא לך בשר חלק אבל אם בא איזה אדם לא דתי בשביל האדם הלא דתי גם הכשר זה מספיק אז אני בשבילו מביא כשר כדי שיהיה לו בזול אם כך אתה לא יכול לעשות את האירוע שם באותה המסעדה באותו המלון וכן כל כיוצא בזה צריך להדגיש לאנשים את ההלכה האמורה כדי שלא יבואו לידי טעות כדי שלא יבוא חלילה על ידי מאכלות אסורות הבאנו את הדוגמה את המשל לגבי ראש השנה אבלו דווקא לגבי הכבש של ראש השנה אלא הוא הדין גם בכל ימות השנה צריך להיזהר מאוד בדבר הרמ כותב שכדאי שאדם לא יאכל בימי ראש השנה אגוז אגוז גמטריה החטא ועוד שהם מרבים כיחה ונעה ומבטלים התפילה ולכן כדאי שאדם ימנע זה לא דין עוד הפעם זה בגדר סימנה מלתה עוד דבר שאנחנו עושים לסימן טוב הולכים אל הנהר לומר את הפסוק ותשליך במצולות ים כל חטם אלה הדברים שכל עם ישראל נוהגים ועושים טעם הראשון על פי הפשט השטן כשראה שאברהם אבינו הולך עם יצחק בנו לשחוט אותו הוא ידע מה יקרה אם אברהם אבינו יעמוד בניסיון הגדול הזה יהיה לעם ישראל קלף לאלפי שנים עד היום אנחנו פותחים את התפילה זכור לנו את העקדה של אברהם אבינו יצחק אבינו אנחנו משתמשים בקלף הזה עד היום אלפי שנים ולכן הוא ניסה בכל כוחו לא רק לפתות אותם שלא יעשו כן אלא הפך את המקום מיבשה לים אברהם אבינו לא נרתע נכנס עד שכמעט וטבע צעקו שנו אלוהים כי באו מים עד נפש ואז הקדוש ברוך הוא גר באותו השטן ו ה מקום הפך להיות ייבשה לרמוז את זה לכן הולכים ליד הנהר או הים כדי לומר שם את הפסוקים זה הטעם שכתבו חלק מהפוסקים על פי הפשט אבל יש גם צורך יש טעם נוסף גם על פי הקבלה ולכן כולנו מקיימים את המנהג הזה מקום שיש ים נהר או מעיין הולכים לשם ירושלים אין לנו לא ים ולא נהר אבל יש לנו את הבורות עומדים ליד הבור ואומרים את התשליך גם על פי הפשט גם על פי הקבלה זה טוב אנחנו מתפללים קודם מנחה בשעה 6 מיד אחרי מנחה 6 וחצי כמה דקות לפני השקיעה זה הזמן המהודר שצריך לומר את התשליך אלה דברי המקובלים וכך כל עם ישראל עושה כל העדות עושים את הדבר הזה אפילו הבל אדים בתימן לא היו אומרים תשליך בארץ אתה רואה שגם הבל אדים גם כן שינו קיבלו עליהם כדי ותשליך במצולות ים כל חות ם בזה כולם מאשרים את הקו למה לא אשרם ישראל כותב בספר זמרת הארץ הרב היה לפני כ-130 שנה היה כאן בירושלים בעיר העתיקה ראש חסידי בית אל גם בספר דברי שלום של נכדו של הרשע שניהם כותבים בית הכנסת בית אל של המקובלים מי שמכיר בנוי בקומה שנייה בקומה הראשונה בחצר יש שמה בור אומר המקובלים לא היו יורדים למטה לומר את התשליך ליד הבור היו נשארים למעלה בתוך בית הכנסת עומדים עם הפנים לצד מזרח מה יש במזרח ים המלח הים הקרוב ביותר לירושלים 40 קילומטר ים המלח אומר היו עומדים נשארים בתוך בית הכנסת כך היו אומרים את התשליך מידי שנה בשנה רבנו יעקב חיים סופר בעל כף החיים הוא מספר אחרת הוא אומר שלפני 80 שנה כשההוא היה מתפלל שם בבית אל אומר היו עומדים לא רק למעלה אלא היו עומדים למטה ליד הבור עם ישראל רגילים לעמוד ליד הבור אבל פעמים רבות יש בדיוק ליד זה יש עגלת השפע אם יש שמה עגלת השפע יש איסור דאורייתא לומר שמה דברי תורה לא ית הקטעים תיקונה קדמה תיקונה עניינה אלא גם את הפסוק מאל כמוך נושא עוון כל זה איסור גמור מדאורייתא שנאמר והיה מחניך הקדוש אז מה יעשו במקרה הזה הרב יאמר להם אנחנו נשארים בבית הכנסת אבל יעמדו עם הפנים לצד מזרח בירושלים יש לך את הפתרון הזה לצד מזרח אלה שגרים בשפלת החוף שמה הים שלהם זה ים התיכון אז הם יעמדו לצד מערב כך גם אלה שגרים בצפת הים הקרוב ביותר אצלהם זה הכנרת כל אחד יעמוד בכיוון הנכון אבל לא חייב להיות ממש צמוד לבו יש אנשים דעתם לא מתקררת בזה הוא דוחף את האנשים עד שיגיע לבור וכנראה הוא הביא הרבה חבילות בכיס ומנער את הכיסים בתוך הבור כדי שחלילה לא יישאר לו לא משהו אף עבירה בכיסים אחר כך הוא מגיע הביתה ברוך השם עכשיו ני צדיק גדול זרק את כל העוונות לבור אין לו עכשיו שום עוונות כל הדברים האלה דברים בטנים קודם כל חזרה בתשובה החי יתן לליבו האדם הזה קיבל על עצמו פותח דף חדש מכאן והלאה זהו זה מה שניתן לנהוג ולעשות בזה האדם בעזרת השם יוכל לזכות יוכל באמת לפתוח את הדף החדש הקדוש ברוך הוא יכתוב אותו לחיים טובים מול שלום אבל הניעור של המעי לבד זה לבד עדיין לא מתקן הרבה ולכן מן הראוי להשים לב כמו שאמרתי רחמנה ליבה בעה גם אנשים יכולות לומר את ה תשניק אין שום בעיה אבל שלא יבואו באותה השעה שיש את הגברים התערובת גברים ונשים ליד הבור גם זה לא טוב אלא אנחנו מתחילים מנחה בשעה 6 כשאנחנו מתפללים מנחה הם ילכו להגיד ה תשליך ימצאו להם שעה אחרת אבל שלא יהיה תערובת הערביה זה לא דבר טוב מן הראוי להימנע מכל זה לכתחילה צריך לומר את התשליך ביום הראשון לא אמר ביום הראשון של ראש השנה יכול לומר את התשליך ביום השני גם בזה מקיים את המנהג מקיים את המצווה כהלכתה מסיים הרמה בשם הירושלמי נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה מנהג נכון הו מי שיישן בראש השנה ה מזל שלו יהיה ישן כל השנה כולה ולכן אנחנו משתדלים להימנע מהשינה אפילו אדם שלא רגיל כל יום להתפלל בנץ החמה כדאי שישתדל בימי ראש השנה ער זה זמן עמוד השחר ישכים יתעורר אז ויילך להתפלל מוקדם רבנו הארי גם הוא אמר את ההלכה הזו אלא שסיים כל זה בבוקר אבל אחרי הצהריים אדם שיירצה לישון ב-12 35 כיוון שכבר התפללנו ותקע אין בעיה אפשר אפילו ביום הראשון כל וחומר ביום השני יכול כבר ללכת ולישון ולנוח אלה דברי רבנו הארי העתיקו אותו גם המגן אברהם הבח הבער הטב ושאר האחרונים וככה מסקנה אין בעיה בדבר אחרי חצות יכול ללכת לישון ולנוע היושב בתן כישן דמה זאת אומרת כל מה שאנחנו אומרים שלא יישן לא רק אם האדם הזה ישן עם עיניים עצומות אפילו אם נאמר האדם הזה הוא ער אבל מאבד את הזמן שלו בשטויות הוא קנה עיתון לעיתון יש מוסף של ראש השנה והוא לוקח וקורא אם הוא שילם כסף חבל על כל דף אם הוא שילם הוא צריך גם להנות ואז הוא מבלה את הזמן שלו בשטויות בכל מיני דברים בכל מיני סיפורים בוודאי שזה גרוע מאוד לא מתאים ביום ראש השנה שאדם ינהג ויעשה הדבר הזה מן הראוי שינצל את הזמן הקדוש גמר את הארוחה סיה בשעה 12 את הארוחה יקח מיד ספר בידו ישב ויעסוק בתורה לפחות עד חצות היום זה מה שצריך לנהוג ולעשות בזה יקיים את מה שכתב הרמה שבזה יקיים את המנהג בצורה ראוייה הגמרא בראש השנה לב מספרת שמלאכי השרת שאלו את הקדוש ברוך הוא מפני מה אין ישראל אומרים שירה בראש השנה ויום הכיפורים ענה להם הקדוש ברוך הוא מלך יושב על כיסא דין ספרי חיים ספרי מתים פיתוחים לפניו וישראל אומרים שירה מתאים ולכן אנחנו לא אומרים את ההלל בראש השנה וכיפור למרות שראש ה שנה וכיפור זה דומה לחגים אדם שהיה בר מינן אבל מגיע ערב סוכות החג מוציא אותו מדין שבעה גם אדם שהיה ול הגיע ראש השנה או כיפור גם כן זה מוציא אותו מדין שבעה אז אם אתה אומר שיש לזה תוקף כמו יום טוב אם כן למה שלא יגידו הלל כמו ביום טוב על זה התשובה כיוון שזה יום הדין וימי הדין לא מתאים לא שייך שיבואו ויגידו את ההלל שאלה הי על מלאכי השרת מה אכפת להם למלאכי השרת אם אנחנו כן אומרים הלל או לא אומרים הלל מה זה נוגע להם מה אכפת להם אלא מלאכי השרת יש להם תשוקה רבה תשוקה עזה לומר שבח ושיר לבורא עולם אבל אין להם את הרשות אלא קודם כל אנחנו עם ישראל ואחר כך הם כמו שהפסוק רומז ברון יחד כוכבי בוקר ואחר כך דר ויריעו כל בני אלוהים ולמה הקדוש ברוך הוא אוהב לשמוע את התפילה שלנו את ההלל שלנו נאמר שם בחומש בראשית פרשת בראשית נעשה אדם כצל מנו כדמותנו הרמבם במורא נבוכים מדגיש אין להקדוש ברוך הוא גוף או דמות הגוף אז מה זה כצל מנו כדמותנו כמו שהקדוש ברוך הוא מה שהוא רוצה הוא עושה יש לו בחירה נתן גם לנו את הכוח הזה אתה יכול לבחור או בטוב או חלילה דבר אחר כיוון שהאדם הזה הוא בחירי ויכול לכאן או לכאן אדם הזה עומד בניסיון ומשבח את בורא עולם ושר דווקא את השיירה הזו הקדוש ברוך הוא אוהב מאוד ולכן הקדוש ברוך הוא מקדים אותנו לפניהם ואם אנחנו לא אומרים הלל בראש שנה וכיפור גם להם אין את הזכות הזו ולכן הם שאלו את השאלה המתבקשת עקרונית כמו שאמרנו אנחנו מדלגים מגיעים אחרי החזרה אומרים את הפיוטים ומיד אחרי זה קריאת ספר תורה ולא אומרים את ההלל כלל ועיקר הגמרא כעוסקת בנס הגדול שעשה יחזקאל הנביא החיים 200,000 גיבורים בני אפרים שנהרגו היה להם מלחמה עם הפלישתים 30 שנה לפני שייצאו ישראל ממצרים הם הקדימו את הקץ היה להם חשבון בטעות ופרעה לא יכל עליהם היו גיבורים ויצאו אבל נכשלו במלחמה עם הפלישתים ונהרגו כולם בא יחזקאל הנביא הקדוש ברוך הוא הביא אותו לאותה בקעה מלאה עצמות שאל אותו התחי ן העצמות היבשות האלה בסוף קמו על רגליהם חיל גדול וכבד והגמרא שואלת מה שירה אמרו מה אתה שואל מה שירה אמרו הרי ראינו בתנך מאות מקומות שהיה נס ראינו בשס במדרשים עליהם אתה לא שואל מה אמרו איזה שירה למה אתה שואל רק על ה-2 אל הגיבורים האלה מה שירה אמרו אלא הנס שקרה מה שעשה יחזקל הנביא כל זה היה ביום ראש השנה כל אדם שנעשה לו נס פשוט מאוד יכול לקחת סידור להגיד הללויה הללו עבדי השם נשמת כל חי אין שום בעיה ולכן על האחרים אנחנו לא שואלים השאלה היא השאלה מתבקשת דווקא על אותם בני אפריים שחזרו לתחייה ביום ראש השנה מה הם עשו הרי אמרנו שביום ראש השנה אסור לנו לבוא ולומר את ההלל ועל זה הגמרה עונה שהם אמרו את הפרקים שאמרה חנה הנביאה השם ממית ומחיי מוריד שואל ויעל מקי מעפר דן משפות הרים אביון אלה הדברים שאמרו מצד אחד הם אמרו תודה לבורא עולם הודו לקדוש ברוך הוא מצד שני לא עברו על הדין לא עברו על ההלכה שאמרנו ולא אמרו את ההלל ממש אלא אמרו את השיירה אמרו שיר ושבח לבורא עולם בצורה נכונה בצורה האחרת אלה הדברים שהגמרא רומזת גם קשורים לעניינינו הגמרא מביאה מחלוקת אם קמו היה תחיית המתים ועוד הפעם חזרו למות המסקנה היא שלא אומר רבי יהודה בן בתרה קמו והלכו לביתם ואלה התפילין שהוריש לי אבי הבא שהיה מבני בניהם של אותם שחייה יחזקאל הנביא כך שהיה לנו תגבורת נקווה שיהיה עוד הפעם תחיית המתים ין לנו עוד תגבורת של כמה מיליונים שיסייעו בעדינו כאן במלחמה כנגד הסתרה החרה יהיה לנו יותר קל בדברים הללו הבבלים עדת הבבלים רגילים לקרוא את כל התהילים בימי ראש השנה בתהילים יש 150 פרקים יום השני עוד 150 ביחד זה 300 גמטריה כפר זה המנהג שנוהגים הבבלים שואל אותך האדם הזה הגעתי לפרק קטז קיז הפרקים שלה לא צריך לדלג כשהוא אומר את ההלל דרך הלל ושבח זה לא טוב אבל אם הוא אומר את זה דרך תחינה ובקשה אין בעיה בדבר יכול מלכתחילה לבוא ולומר בזה אין ממה לחשוש אדם ששואל אותנו הייתי כל השנים נוהג כך יותר משלוש שנים הייתי קורא תהילים אבל יש לנו ברוך השם בשכונה יש לנו שיעור דף יומי לימוד הלכה וכ יוצא בזה ואני רוצה לשנות במקום תהילים אני רוצה ללכת לשיעור ללמוד תורה שבעל פה האם כדאי או לא ב אם אתה אומר לי כן האם כיוון שנהגתי ועשיתי כך שלוש פעמים אני צריך הטרה אני מפסיק עכשיו מהמנהג לקרוא תהילים אני צריך הטרה או לא תענה לו כדאי מאוד שילך לשמוע דברי הלכה התורה שבעל פה ואינו צריך הטרה היסוד לזה הגמרא במסכת בבה מציאה לב הגמרא אומרת אדם שלומד תורה עוסק בתורה אם הוא עוסק במקרא בתנך מידה ואינה מידה משנה מידה מקבלים עליה שכר בתלמוד אין לך מידה גדולה הימנה זה הדבר החשוב יותר מהכל אם כך זה דומה אדם שהיה נותן כל חודש לצדקה 100 שק עכשיו הוא החליט לתת כל חודש 200 שק האם הוא צריך הטרה אומר לך עכשיו אני לא נותן 100 טוב אתה לא נותן 100 אתה נותן 200 גם פה האדם הזה נכון שהפסיק חדל מלקרוא את התהילים אין לו זמן אלא את אותם השלוש שעות הוא לומד תורה שבעל פה אבל תורה שבעל פה מעלתה יותר ולכן בוודאי שלא צריך שום מטרה אלא יקפיץ בדיוק אותם השעות שהיה רגיל ללמוד את את התהילים אותם השעות שלא יוותר שלא יאבד אותם בדברים אחרים בשאי פה אלא ישב ויעסוק בתורה שבעל פה המגן אברהם כותב בסימן נ בכל השנה כולה אדם שיכול ללמוד תורה שבעל פה לא כדאי שיעבור לקרוא את התנך תהילים וכיוצא בזה כמו שאמרנו את הגמרא הוא פוסק את הדברים האלה הלכה למעשה אומנם יש מי שטען שדוד המלך ביקש מהקדוש ברוך הוא שיזכה אותו שמעלה של קראת התהילים תהיה כמו אדם שעוסק בין געים והעלות אם כך אתה אומר זה אותו דבר אם כן יש בזה מעלה זה לא דומה לכל התנך אבל הטענה שכנגד חלק מהפוסקים אומרים נכון הדבר שדוד המלך ביקש מי אומר שהקדוש ברוך הוא הסכים איתו יכול להיות שהקדוש ברוך הוא לא הסכים איתו בדבר הזה ולכן אין ספק בדבר שלימוד תורה שבעל פה הרבה יותר חשוב הגמרא בתענית כפי הגמרה מספרת שהיה צירת גשמים ונתנו לרבי אליעזר הגדול שהוא יהיה השליח ציבור להתפלל כדי שירד הגשם אמר אבל לא נהנה לא התחיל הגשם לרדת עד שבא רבי עקיבא ופתח בתפילה אבינו מלכנו חתנו לפניך רחם עלינו אין לנו מלך אלא אתה ואז רבי עקיבא נהנה בזה ולכן אותו מטבע לשון תקנו לנו חכמינו לדורות ולכן מראש השנה עד יום הכיפורים אנחנו אומרים את אבינו מלכנו כל הימים אלא שרוש כותב שלא אומרים אבינו מלכנו לא בשב בשבת תשובה וגם לא בראש השנה וסיבה היא יום שבת לא אומרים וידוי איך תוכל להתחיל ולומר חתנו פניך רחם עלינו מחול וסח לכל עוונותינו לכן האשכנזים נוהגים בזה כ הרבש הם לא אומרים אבינו מלכנו בשבת או ביום טוב היינו ימי ראש השנה אבל רוב הפוסקים חולקים על זה וגם גדולי המקובלים אומרים שצריך לומר את אבינו מלכנו גם בראש השנה וגם בשבת תשובה אלא מהי אתה טוען טענה נכונה שלא אומרים וידוי בראש השנה או ביום שבת לכן אנחנו לא מתחילים חתנו לפניך רחם עלינו אלא מדלגים את הקטע הראשון מתחילים אין לנו מלך לאתה גם בהמשך מחול וסלח לכל עוונותינו כל הקטעים שיש בהם כאין וידוי את אותם הקטעים אנחנו מדלגים ולא אומרים אבל צריך וטוב לומר את אבינו מלכנו גם בראש השנה וגם בשבת תשובה רבנו יוסף חיים בספרו ר תורה לשמ הוא מספר שבבדיקה מה ולא היו אומרים אבינו מלכנו בראש השנה או בשבת תשובה ודעת הרב לא היייתה נוחה מהדבר הזה כמו שתמיד הרב דרכו ליישר את הקו לא רק על פי הפשט אלא גם על פי הקבלה וכאן על פי הקבלה צריך לומר בשבת ולכן הרב אומר אם היה ליקו הייתי מבטל את המנהג הזה של הבבליים הישר חלי אבלינה ולכן אנחנו כאן בירושלים כולנו אומרים אבינו מלכנו גם בראש השנה גם בשבת תשובה כמו שאמרנו מדלגים רק את הקטעים של בקשת מחילה וסליחה וידויים אין אבל אומרים אנחנו את הכל בכל מכל כל יום שבת במנחה יש לנו שני דברים אבינו מלכנו וצדקתך הסדר הוא קודם כל אבינו מלכנו ואחרי זה צדקתך לפעמים החזן שינה לא שם לב לא נורא אבל בלכ תחילה סדר התפילה אבינו מלכנו זה המשך של התפילה וזה קודם לצידוק הדין צודק קודם לצדקת כראל זה הדין בלכ תחילה צלחנו בני ישראל האשכנזים פותחים את ההיכל כשאומרים אבינו מלכנו עומדים ופותחים את ההיכל כדי שהכל ישמע מול השכינה מי שרוצה גם אנחנו יכולים לעשות כן אבל לא נהגנו בדבר אנחנו אומרים את הפיוטים אחרי שגומרים את תפילת החזרה ובינו מלכנו אומרים את הפיוטים אלוהיי אל תדי כמעלי או ידי ראשים נחלשים יש כאלה שאומרים את הפיוטים האלה בתוך פסוקי דזמרה לפני נשמת כל חי או אחרי ישתבח אבל הגאון חידה ורוב הפוסקים והמקובלים אומרים לא כדאי לומר שם ולכן עדיף יותר שיגידו את זה אחרי תפילת החזרה טוב יותר הויכוח הוא אנחנו אומרים פסוקי דזמרה האם שיר שבח וזמרה לבורא עולם זה המינימום אתה רוצה להוסיף תוסיף אין שום בעיה או שנאמר לא אנחנו אומרים בדיוק לא פחות ולא יותר זה הוויכוח ועל זה טוען הגאון חידה אומר אותם המשוררים ברבי יהודה הלוי וחבריו הם חשבו שדוד המלך אמר את השיירה אמר הללויה גם אנחנו יכולים כל אחד כפי כוחו כל אחד לפי הכישרון של השיירה שלו ין הדברים כן אלא כל דבר ודבר רומז אל הדברים העליונים ואיין לנו רשות לבוא ולהוסיף ולכן מן הראוי שב ואל תעס יאמר רק אחרי תפילת החזרה אמרנו את ההלכה הזו לפני שישה חודשים גם לגבי שבת זכור שבת זכור כולנו נוהגים לומר את הפיוט של רבי יהודה הלוי מי כמוך ואין כמוך שוב היכן אומרים את זה היו הרבה קהילות כמו שמספר הגאון רבי יצחק בן וליד על מרוקו טטון היו אומרים את זה באמצע לא היו מחכים עד אחרי החזרה אנחנו לא רוצים להיכנס למחלוקת הזו שב ואל תעשה עדיף יותר טוב שיגידו את זה לאחר מכן גם אצל האשכנזים יש את הוויכוחים הלה לא על השיירה הזו אלא על מה שהם קוראים קרובץ קרובץ ראש תבות כל רינה ושעה בעולי צדיקים הם אומרים את זה בארבע שבתות שבת החודש שבת זכור שבת פרה כל אותם השבתות הם מוסיפים שוב גם על התוספות האלה גדולי המקובלים קראו תגר ולכן גם שם שב ואל תעשה עדיף בין כאן בין שם לא כדאי לך להסתבך כנס למחלוקת שב ואל תעשה אלא עדיף יותר לומר את כל הדברים האלה אחרי החזרה זה טוב כאן כאן בירושלים מער הקודש הציבור שלנו כאן ציבור של בני תורה אתה אומר שומעים לך מבינים מה זה א''ב תורת הסוד מה צריך להיות על פי הקבלה ומי שלא ידע שמע את רבנו לפני 10 דקות אמר את הדברים מתוקים מדבש זהו גם אם עדיין לא למדנו את הקבלה אבל קיבלנו את הכיוון יש מקומות נדחים שזה לא כך הוא בא אליך בטענה מה אתה יותר חשוב מהסבא שלי סבא שלי היה אומר את זה אתה יודע מי היה סבא שלי היה אדם צדיק תמים היה בדורותיו וכולי אתה אומר להם והם לא רוצים לשמוע אם לא רוצים לשמוע אל תעשה בגלל הדבר הזה מחלוקת להתקוטט בשביל הדבר הזה יש להם על מה לסמוך סוף סוף זה דבר שהוא מהעניין זה לא חלילה סתם דברים בטלים ולכן אם האנשים האלה לא רוצים לקבל לא רוצים לשמוע טוב תעזוב אותם אבל אם הציבור בני תורה שרוצים לעשות את הדבר הכי טוב מעלין בקודש אז זה מה שאמרנו עדיף יותר שישאירו את כל הפיוטים הן בראש השנה והן לגבי יום כיפור יעשו את הדבר הזה כמו שעשינו גם בשבת זכור אמרנו את מי כמוך ואין כמוך אחרי חזרת השת כך הוא הדין גם פה מסיים את הפיוטים אנחנו עוברים למצווה שאחריה מצוות קריאת ספר תורה ספר תורה הראשון חומש בראשית פרשת וירא והשם פקד את שרה ההפטרה ויש אחד מן הרמתים צופים גם שרה אמנו וגם חנה שתיהן נפקדו בראש השנה ולכן אנחנו רומזים את זה בקריאה קריאת התורה והפטרה שלהן המינימום חמישה עולים אבל אם ירצו להוסיף מותר רק שני וחמישי או ביום ראש חודש יש לך שלושה וארבעה עולים לא פחות וגם לא יותר כי אותם הימים אתה יכול ללכת ולעבוד אם תוסיף עוד עולה זה על חשבון העבודה ורבותינו לא התירו מה שאין כן שבת ויום טוב אין לך עבודה אנשים לא הולכים לעבוד אסור לעבוד כל מלאכה לא תעשו בהם ולכן בחי גבנה אם רוצים להוסיף יש היתר בדבר הן ביום הראשון של ראש השנה יום השני כיפור כמו בכל שבת הוא הדין גם פה אפשר להוסיף אבל אפשר להוסיף מספר קטן של עולים אי אפשר לבוא וגזים ולהוסיף הרבה עולים בכי גבנה הדבר אסור יש בזה טורח ציבור התורה אמרה בחומש ויקרא פרשת קדושים מפני שבת תקום והדרתה פני זקן ויראת מ אלוהיך בקידושין לג הגמרא הסבירה מה זה ויראת מ אלוהייך מנן לזקן שלא יטריח צריך לבוא תמיד מוקדם מהעשרה ראשונים כדי לא להטריח את האנשים שיעמדו מפנים מנין תלמוד אמר ויראת מאלוהי עניין של טורח ציבור זה דבר חמור אז אם הגבאי הזה קיבל חשבון חשמל צריך לשלם 5300 שק חשמל מאיפה הוא יביא אז הוא עושה את אגם העולה כל אחד תורם עוד 100 200 שקל כדי לאזן את החשבון כוונתו לשם שמיים אני מבין את הבעיה שלו אבל להכביד על הציבור יותר מדי זה לא בסדר תראה את התוצאה אם הוא יעשה כך חלק מהנערים יוצאים החוצה יוצאים מפטפטים בחוץ חלק נשארים בחוץ ולא חוזרים כל זה נגרם בגלל הטורח ציבור שהוא עושה וזה לא בסדר יש בעיה עם החשמל בסדר תתרים את האנשים הוראת קבע הוראת עראי תעשה את הדרכים האחרות אין ציבור עני אבל מכאן ועד להטריח את הציבור יותר מדי בוודאי שהדבר אסור אם הקדוש ברוך הוא מזהיר את הזקן גם אנחנו מוזהרים בכל הדבר הזה גם לנו בכל ימות השנה כשיש לנו שמחות גם אנחנו נתקלים בבעייה זו ולא כל האנשים מצליחים לשמור על הזמן כד כדי שלא יהיה טורח ציבור הרבה אנשים יש לו חתונה כתוב בהזמנה בשש עושה את החתונה שבע ברכות שמונה שמנה וחצי יש אנשים מחכים בקוצר רוח מתי כבר יגמרו את השבע הברכות אותו דבר גם ברית מילה מזמין את האנשים ב10 בבוקר עד שהמוהל מגיע עד שהוא זז נהיה 12 כל הדברים האלה שהם טורח ציבור בוודאי שאינם טובים לא רצוי לעשות את הדבר הזה אם ישאל אותך אדם מי אמר לך ששעה אחת זה טורח ציבור אולי אם זה חמש שעות זה צורח ציבור מי אמר לך מי מכתיב לך את השעה תיקח את דברי הריף ותראה תלמד משם את ההגדרה הריב שואל על התקיעות שאנחנו תוקעים במוסף היה ראוי שנתקע שלוש פעמים תשרה טרסר קולות אנחנו תוקעים רק רה קולות הוא שואל למה לפי כללי הלכה היה ראוי יותר תשרת הוא עונה אם נתקע שלוש פעמים תשרת זה יכביד טורח ציבור כמה זמן יקח לך עוד קצת עוד כמה תקיעות עוד 10 שניות עוד 20 שניות זה לא הרבה יום ראש השנה אסור ללכת לעבוד בלא וכי אנחנו יושבים בבית הכנסת ונהנים מזיו השכינה אתה רואה אפילו על השניות יש לנו את הסימן שלה יש לנו את ה בעיה זו מה שאומר הריב טורח ציבור ה חומר כאן שהאדם הזה מעריך טרחה זה לא בסדר זמן זה זמן ולכן גם בעלית גם העולה שניים שלושה להוסיף בסדר זה לא נורא אבל כשההוא מכביד על הציבור יותר מדי זו הזהרה בכל ימות השנה כולל גם בראש השנה ויום הכיפורים גם שמה יש את ההלכה הזו צ אולמ תראה מה שכתבו לנו הרמבם ומרן בסימן קכו סעיף ד אדם שאחרי ז חשבן הוא החזן הוא השליח ציבור בתפילת הלחש היה לו טעות שכח לומר ברך עלינו ותן תנו מטר מתי נזכר כשהגיע למודים או לשים שלום כותב הרמבם לא לא חוזר לא יחזור למה מישהו יגיד שלא צריך גשם מישהו יגיד יש איזה פוסק בעולם שיגיד שאם לא ברך עלינו יצא אם כן למה לא חוזר הטעם הוא משום טורח ציבור אם הוא יחזור יחזור לברך עלינו עוד הפעם את כל הקטע הזה עוד שתיים שלוש דקות אנשים מחכים אנשים מסתכלים עעל החזן מה קרה לו היום החזן מה זה היום כיפור ולכן לא חוזר הוא הדין גם אם לא אמר המלך המשפט ולא שם לב לא הרגיש חזל הזה בתפילת הלחש הגיע מודים אנחנו לך לא יחזור גם גם שמה אלא יאמר ברוך אתה יהרהר שם שמיים ויחתום הטוב שבך ולך נא להודות כך גם בסוף שים שלום גם שמה לא יחזור אלא יגמור יאמר ברוך אתה יהרהר שם השם אתה רואה שבגלל טורח ציבור אפילו בדברים החשובים האלה דבר שהוא עקרוני מאוד לבקש גשם אפילו אכי אנחנו אומרים את העניין של טורח ציבור ואיין לו היתר לחזן לחזור אחורנית אז מי הוא זה ואיזה הוא שיכול לבוא ולזלזל בקהל לקבוע להם זמן כן כן הברית תהיה ב10 ובסוף המון מגיע ב-12 לא בסדר תעדכן את האנשים תגיד להם בדיוק את הזמן הנכון החתונה שעושים אותה לפני השקיעה זה הדבר הכי יפה אתה כותב בהזמנה קבלת פנים בשש אבל אתה כותב בסוגריים חופה וקידושין לפני השקיעה אדם שרוצה לבוא ולזכות לשמוע חופה וקידושין הגיע בערה לשבע שבע וערה הכל נגמר הכל היה בסדר זה יפה אתה לא מכביד לא גרמת טורח ציבור אבל כשאנשים האלה מעריכים מעריכים יותר מדי מעריך טרחה אם זה בברית או בדבר אחר בוודאי שזה לא בסדר זה לא חומרה טורח ציבור זה איסור גמור זה דין גמור ולכן ינה ומנה לבוא להטריח את הציבור צריך לגעור באותם האנשים יש אנשים מעיקרה יודעים את הבעיה הזו לא הולכים לא הולכים באותה השעה מה אתה רוצה לשמוע שבעה אמנים על הברכות כשמברכים או על נטילת ידיים או אשר יצר או ברכות השחר שמה אתה יכול לשמוע יותר משבעה אמנים בשביל זה לא צריך לבזבז כל כך הרבה זמן זה מה שרצוי שאדם יתרחק מאותם הנודניקים מאותם האנשים כבדי המזל שמטיחים את הציבור יותר מדי כמו שאמרנו אין היתר בדבר אדם ירא שמיים אדם בן תורה שלא ינהג ויעשה כדבר הזה כתבו הכול בו והרמה נותנים לתוקע ולחזרה לספר תורה בראש שנה וכיפור אתה מפצע אותו נותן לו את טובת ההנאה הזו אלא שבתשובה והנהגות של הרב שטרנבוך מעיר ואומר כל זה כשהתוכי הזה או החזן בחינם לא מקבל כלום אז לפחות יתן לו את הפרמיה לפחות יתן לו עלייה לספר תורה אבל אם החזן הזה מקבל אתם יודעים כמה חזנים מקבלים בחוץ לארץ בממוצע שמה נותנים לכל חזן 10 אל דולר אז הם הוא קבו לחתיכה ראוייה להתכבד כמו שאני קונה עליה גם הוא יקנה עליה זה אין צורך לא חיייבים לתת לו בחינם אלא כמו שכולם קונים גם הוא יקנה אבל אם הוא משרט את הציבור לשם שמים או במשהו סמלי הנה חנמ מצד הכרת הטוב צריך לתת לו עלייה שיהיה אחד מחמישה העולים לספר תורה למדנו מדברי התלמוד ירושלמי בני אדם החבושים בבית האסורים איין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפורים את הדברים האלה מרן כתב לנו פעמיים באהבה גם למעלה בסימן קל וגם כאן אפילו שיום אדיר במי שנה האנשים המסכנים האלה יפסידו את קריאת את התורה אף על פי כן זה לא כבוד שאנחנו נטלת נגלה את הספר תורה עליהם אנחנו צריכים ללכת לספר תורה ולא להפך ולכן גם אם האדם הזה הוא אנוס העלילו עליו עלילה ולקחו אותו לבית הסוהר אפילו אחי אין לנו רשות לבוא ולקחת את הספר תורה אצלו כך גם בתי אבלים לא יבוא ולא יהיה שבעה ימי אבלות ורוצים לקחת לשם ספר תורה גם בזה ש ואל תעשה עדיף יותר להימנע מכל זה אבל כל זה במת דברים אמורים בזמנם בדורות בזמנם בדורות בתי הסוהר היו מלאים גויים א לפעמים יש איזה יהודים שנתפסו בגלל איזה עלילה ולכן דבר כזה שהוא עריי אתה מטלטל לוקח את ספרי התורה באופן זמני לשם לבית הסוהר זה אסור אין היתר בדבר היום המציאות השתנתה היום אין המציאות כן היום לצערנו לבושתנו בתי הכנסת שבבתי הסוהר הם בדרך קבע שם אז כמו שאתה יכול להביא לכאן לבית הכנסת שלנו ספר תורה אתה יכול להביא גם שם לצערנו יש דיוויזיה שלמה של פושעים שהם מגיעים בתחנה הסופית שם חלק מהמהם מתעוררים חוזרים שם בתשובה ובאים שם לבית הכנסת אז בית הכנסת שם הוא מתפקד בבית כנסת לכל דבר אז כמו שלכל בית כנסת אתה מביא ספר תורה בקבע גם שם אתה יכול להביא את הספר תורה שם אין לנו את הבעיה האמורה כל מה שמרן מדבר מרן מדבר על עריי ולכן אמרנו גם לבתי אבלים גם כן נחו אותו כלל ואותו דין הנ ךמה גם בתי אבלים אם נאמר שהחליטו כל הבנים להקדיש את הדירה להפוך את הדירה בית כנסת קבוע רוצים להביא ר תורה למה לא גם כאן זה קבע לא תהיה שום בעיה אבל אם הם רוצים להתחלק בירושה ולא הופכים את המקום לבית כנסת קבוע הנה חנמ כאן שב ואל תעשה יותר טוב שלא יביאו את הספר תורה אלא אחרי שאנחנו גומרים את התפילה עם האבלים אנחנו שלא אבלים הולכים לשמוע קריאת התורה בבית כנסת האבלים שהם פטורים מדברי תורה הם לא צריכים לבוא איתנו זה מה שכדאי זה מה שרצוי לנהוג ולעשות לך התחילה לא כבוד לספר תורה שנגלה אותו ממקום למקום אין הבדל אם זה בית אבלים או חתן וכי יוצא בזה יש בתי מלון יש שמה בית כנסת באופן קבוע תלך בתל אביב מלון דבורה אלה שהקימו אותו משפחת כנון היו אנשים יראי שמיים הקימו במקום בית כנסת קבוע ממילא כמו שאתה מביא ספר תורה לבית כנסת קבוע אתה יכול להביא גם שם אבל יש חלק מה בתי מלון טמאים לא נתנו שיהיה בית כנסת קבוע אלא נותנים להם איזה אולם בינתיים תביאו לכאן איזה ספר תורה המנהל אומר להם תביאו מה זה תביאו זה לא בסדר זה לא טוב אם יש בית כנסת סמוך למלון יותר טוב שלא יתפללו במלון ילכו לבית הכנסת מקום קדוש ולא יצטרכו לטלטל להגלות את הספר תורה לשם יש מקומות נדחים חוף ים המלח וכ יוצא בזה שם אין ליד זה בתי כנסת טוב שעת הדחק שנה בפרט אם כתבו את הספר תורה הזה מעיקרה לשם זה כדי שזה יהיה גמח כדי שיטלטלו אותו טוב בזה אם עושים את זה יש להם על מה לסמוך אבל בלכ תחילה יתכננו את הכל הם נמצאים שבת חתן במלון מגיעים בבוקר כולם הולכים לבית הכנסת שסמוך למלון ולא יביאו לשם את הספר תורה כמו שאמרנו גם פה זאת מאוד כשרוצים להעביר ספר תורה ממקום למקום אומר מהרה מרקנטי צריך שיהיה מניין זה לא כבוד לספר תורה שתביא אותו לבד אז אם יש מיניבוס אוטובוס יש שמה מניין אתה מביא לשם את הספר תורה נו אבל אם אתה מביא אותו ברכב פרטי ברכב יש רק שלושה ארבעה מקומות ולכן שוב גם בגלל הדבר הזה רצוי שלא להגלות את הספר תורה שלא לעשות כדבר הזה שעת הדחק שאמרנו כן מה עושים העצה היא פסול את הספר תורה ואז ספר תורה פסול אין בו את הבעייה לטלטל אותו ממקום למקום איך פוסלים את הספר תורה אסור לטפטף עליו שעווה או למחוק איזה אות אלא היריעות של הספר תורה תפורות בגיד אתה יכול לקרוא את זה לנתק ברגע שניתקת שני חלקים יש לספר תורה זה כבר לא קדוש בקדושת ספר תורה נגיע למלון שמה תיקח את המחת והגיד כ עוד הפעם זה מה שכן אפשר לנהוג ולעשות בשעת הדחק אבל כל זה כמו שאמרתי יותר דחוק פתרון ישת חירו ולכתחילה לא כדאי לא טוב לטלטל את ספר התורה כדי שלא יבוא לידי הבעיה האמורה לא רק על פי הפשט יותר על פי הקבלה הזוהר הקדוש הוא שרומז להלכה הזו והמקובלים החמירו ולכן אם מתייעצים איתנו האבלים תגיד להם אתם לא חייבים בקריאת את התורה שב ואל תעשה עדיף יש חלק אומרים לך אם יהיה שני וחמישי ושבת שלושה פעמים כן אם יהיה פעמיים לא האמת הוא שאפילו אם יהיה שלושה וארבעה פעמים עדיין לא כדאי עדיין שב ואל תעשה עדיף ולכן אם הנשים האלה בני תורה עדיף שלא יביאו לשם את הספר תורה יכולים ללכת לבית כנסת אם זה יום שבת יום שבת יום השביעי אמרו להם את הפסוקים לא יבוא עוד שמשך יכולים ללכת כבר הם גמרו אבל אם הם עדיין בתוך שבעה לא ילכו לבית כנסת כמו שאמרתי ישב ואל תעשה עד ילד שנולד ביום שני הברית מילה אמורה להיות ביום שני יום ראש השנה צריך למול אותו קצת מוקדם מרן אומר לפני שיתחילו בתקיעה אותו שופר כבר אז ימולו את הילד הזה לא טוב לעכב את זה עד אחרי מוסף כי יש לנו חובה להיות זריז איך אני מראה את אהבתי למצוות המילה וישכם אברהם בבוקר אדם עושה את המצווה מוקדם ככל האפשר בזה הוא מראה את תאוותו אחרת אומר האור זרוע בשם רב יעקב גאון אם האדם הזה מבצע את מצוות ברית המילה אחרי שעה חמישית הוא בא בשעה 12:1 ועושה את הברית מילה הרי זה מבזה את המצווה ולכן ראש שנה וכיפור שהתפילה היא ארוכה אם תתעכב תחכה עד אחרי מוסף כבר נאבד את הזמן ולכן עוד לפני תקיעת השופר יביאו את התינוק לבית הכנסת ועשו את הברית מילה כדת וכדין זה מוסר השכל בכל השנה כולה אם אפילו בראש השנה אנחנו מפסיקים באמצע כדי לעשות לבצע את המצווה כל וחומר בכל השנה כולה שכל אדם ואדם משתדל להקדים אומנם יש לנו מצווה ברובע מדרת מלך אבל המצווה של זרזים מקדימים למצוות ושקם אברהם בבוקר היא יותר חשובה מזרי ים ולכן אפילו אם הוא אומר תראה בשעה חמ אחר הצהריים יבואו 500 איש ת פרשנדתא ואילו בשעה 7 בבוקר יבואו מעט טוב מעט בכוונה רבות שלא בכוונה יותר טוב שייעשה את זה בבוקר ולא יחוש אם יבואו עוד כמה אנשים זה הכלל בכל ימות השנה כל וחומר גם לראש השנה רבי חנניה בן עקשה אומר