חובות הלבבות - ג' | הרב אמנון יצחק [תשס"ו]

מחובות הלבבות

שיעור 3
בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירויח!

נמשיך ממקום שפסקנו

ומהם שהבוטח באלקים יביאנו הבטחתו עליו שלא יעבוד זולתו ושלא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם ולא יעובדם ויתרצה אליהם ולא יחניף להם ולא יסכים עמהם בבלתי עבודת האלקים ואל יפחידהו עניינם ולא ירא ממחלוקת אבל יתפשט מבגדי טובתם וטורח הודאתם וטובת תגמולם ואם יוכיח אותם לא יזהר בכבודם ואם יכלימם לא יבוש מהם ולא ייפה להם השקר.

הבוטח באלקים פטור מהרבה דברים הוא כל כך בוטח בהשם שהבטחון שלו בהשם יתברךך מביא אותו שהוא לא עובד זולתו חוץ מהקב"ה הוא לא עובד אף אחד ולא מקוה לאיש אין לו תקוה באף אחד ומקוה רק להשם יתברך אנשים יכולים להיות שליחים לא צריך לעודד אותם להיות שליחים אם הם יהיו שליחים אז הם יגיעו והקב"ה הוא ששולח את השליחים וממילא אין לקוות לאיש פרטי ומסויים.

החפץ חיים זכר צדיק וקדוש לברכה אומר "לא תקום ולא תטור את בני עמך" למה "לא תקום ולא תטור" אז קודם כל זה מידות מגונות והתורה מצוה שאדם יבטח שהכל מאיתו יתברך וממילא אם מישהו הרע לו זה היה בשליחות השם יתברך אי אפשר שאדם יעשה רעה לחבירו מבלי שהשם יסכים עליו בסופו של דבר.

ולא צריך ליטור משום שלהקב"ה יש הרבה שליחים לשלם ולהחזיר למי שמגיע לו.

אבל משל למה הדבר דומה? אחד נגש לחבירו ומבקש ממנו הלואה והוא אומר לו אין לי ניגש לשני מבקש הלואה והוא אומר לו אין לי והוא נפגע ושומר טינה ואומר "העולם גלגל ויום אחד אני אחזיר לו" זה נטירה.

ולמה לא צריך ליטור? מסביר החפץ חיים זכר צדיק וקדוש לברכה משל לאחד שמחפש את ראובן שואל איפה ראובן? ואחד אומר לו אתה רואה את חבורת האנשים שם? שם נמצא ראובן, הוא ניגש אל הראשון ואומר לו שלום ראובן אז אומר לו אני לא ראובן אני שמעון, אומר לו למה אתה לא ראובן? אני אראה לך על זה! אתה אומר שאתה לא ראובן אני אראה לך... הוא אומר לו מה אתה תראה לי אני שמעון אתה מחפש את ראובן או שמעון?

אומר אותו דבר בא אחד מבקש הלואה מן השמים לא גזרו על האדם הזה להיות המלוה אתה מחפש את ראובן אבל זה האיש שמעון ואתה מחפש שהוא ילוה והקב"ה ייעד מישהו אחר שילוה אז למה אתה נוטר לו? אלא מן השמים מגלגלים מי יתן ומי לא יתן.

ומי שבוטח בהשם לא מקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם ולא יעובדם להתרצות אליהם זאת אומרת הוא לא מחניף והוא לא עובד בני אדם כדי למצוא חן בעיניהם פטור מזה יש לו בטחון ולא יסכים עמהם בבלתי עבודת האלקים אם הוא כבר מסכים עם בני אדם זה רק לסיבה אחת אם הדברים שהם עושים הם מעבודת האלקים עשיית מצוות חסד לימוד תורה ודברים כאלה הוא מסכים איתם אבל בלי עבודת האלקים הוא לא מסכים איתם בשום דבר כיון שבני אדם בדרך כלל נותנים הסכמתם בכל מיני מקרים אף על פי שהם לא כל כך מסכימים בשביל שתהיה דעתם מעורבת עם הבריות לא רוצים לעמוד מול האנשים ולומר על כל דבר לא, לא, לא נכון. אבל מי שבוטח אומר רק את האמת ומסכים רק עם מה ששייך לעבודת האלקים.

ולא יפחידהו ענייניו אבל עצם זה שאתה לא מסכים עלולים להתרחק ממך לא יבואו אליך לא יתייחסו אליך בכבוד לא מפחיד אותו ענינים יש רק אחד זן ומפרנס לכל זה הקב"ה.

ולא ירא ממחלוקתם לא יפחד אם יחלקו עליו ולא שהוא יחלק מהם.

אבל יתפשט מבגדי טובותם וטורח הודאתם וחובת תגמולם אפילו אם רוצים לתת לו טובות מתפשט מהם לא מעונין בטובות לא מחפש מתנות ממילא הוא גם פטור מטורח ההודאה כיון שאם אדם מקבל הוא גם צריך להודות וגם חובת התגמול להחזיר.

ואם יוכיח אותם לא יזהר בכבודם בדרך כלל אדם שהוא רוצה להיות מעורב עם הברויות כשהוא מוכיח את חבירו גם במקום שהוא צריך לזרוק בו מרה. אז הוא משתדל לעשות את זה בכבוד אבל לפעמים תוכחה כזו לא פועלת את פעולתה כיון שהשני לא רואה עד כמה חמור הדבר בעיניו אבל זה שיש לו בטחון אם יוכיח אותם לא יזהר בכבודם וממילא התוכחה שלו יכולה לעבוד יותר.

ואם יכלימם לא יבוש מהם לא מתבייש בזה שהוא צריך להכלים אותם.

ולא ייפה להם את השקר שקר זה שקר ואמת זה אמת והוא לא מעגל פינות כמו שאמר הנביא "והשם אלהים יעזור לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש" זאת אומרת הנביא ישעיה אומר כיון שהקב"ה עוזר לי ואני יודע שהוא עוזר לי "על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש" כמו צר חזק "ואדע כי לא אבוש" לא חושש מן הבריות.

יחזקאל הנביא אומר "אל תרא מהם ומדבריהם אל תירא" ובמקום אחר "ומדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת" ובירמיה הנביא אומר "אל תירא מפניהם אל תחת מפניהם" ביחזקאל אומר "כשמיר חזק מצור נתתי מצחך לא תירא מהם ולא תחת".

קיצורו של דבר אין לחוש לחשוש לפחד לירא מבני אדם כלל וכלל אף על פי שהייו רודפים אחרי הנביאים כי הם היו אומרים נבואות זעם לפעמים מכל מקום החשבון שלהם היה חשבון אחד לעשות רצונו יתברך ללא כחל וללא שרק.

ומהם שהבוטח באלקים יביאו הבטחון לפנות מעניני העולם וליחד לבבו לעניני העבודה יש מי שבוטח בהשם יתברך שהוא מגיע למדרגה כזו שהוא מפנה מליבו את כל עניני העולם הזה לא מענין אותו בכלל העולם הזה וכל לבבו רק לעבודת האלקים ואדם כזה שבוטח בהשם דומה במנוחת נפשו.

דבר חשוב זה מנוחת הנפש כשאדם רגוע ושלו ולא טרוד ולא דואג.

והוא דומה ברוחב לבו ובמנוחת נפשו ומיעוט דאגתו לעניני עולמו לבעל האלכימיה זאת אומרת יש בעל מקצוע אחד שהוא עושה כסף בנקל בין אם הוא עושה את זה בצורה חוקית בין אם הוא עושה את זה בצורה לא חוקית זה הכימאי מה עושה הכימאי? יודע להפוך הכסף לזהב והנחושת והבדיל לכסף על ידי חכמה ומעשה אז יש כאלה שמערבים סיגים בתוך הזהב וכל מתכת וזה עדין נראה זהב יש כאלה שמערבבים וזה נראה ממש ואם הם מוכרים את זה ולא יודעים לבחון את זה האנשים הם מרויחים כסף רב כיון שזה לא זה. אבל אדם כזה שיכול לעשות מכסף זהב ויכול לעשות מנחושת ובדיל כסף אדם כזה לא חסר לו כסף הוא לא צריך להיות דואג כך לכאורה.

ועוד כי הבוטח באלקים יש לו עליו יתרון ב-10 דברים נו אם אתה יודע שאתה לוקח כסף שעולה 10 שקלים ועושה זהב ששוה 20 שקלים אז אתה צריך להיות מאושר זה פרנסה לכל ימי חייך אז מה אתה צריך לדאוג? אתה לא צריך טובות של אף אחד אתה מסודר כך חושבים אנשים אם יש כסף יש הכל.

אבל רבינו בחיי אומר לנו שבעצם בעל הבטחון עולה על בעל הכימיה ב-10 דברים!

דבר ראשון:

בעל הכימיה צריך לדברים המיוחדים לגמר מלאכה ולא דבר זולתם ולא ימצאם בכל עת ובכל מקום זאת אומרת כמובן מי שרוצה לעסוק בכימיה אז הוא צריך כלים כדי לעשות את המלאכה ובעלדיהם הוא לא יכול לעשות את המלאכה זאת אומרת אם יחסר לו כלי למלאכתו עבודתו תתעכב ולא תתבצע ולא תמיד הוא ימצאם בכל עת ובכל זמן ובכל מקום לא תמיד נמצאים ואם ישבר לו בשעה מסוימת אז הוא יהיה מנוע במשך שעות או ימים עד שימצא כלי כזה למעשהו.

אבל הבוטח באלקים טרפו מובטח לו מכל סיבה מסיבות העולם אין סיבה שהקב"ה לא יכול לתת לו ממנה לאכול כמו שאמר הכתוב "למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על מוצא פי השם יחיה האדם" זאת אומרת מכל סיבה שבעולם יכול אדם לאכול.

ואנחנו מכירים את המעשה עם אליהו הנביא ש-40 יום לא אכל ולא שתה[1] ומביתו של אחאב שרדף אחרי הנביאים ולא נותרו נביאים מלבדו חוץ מה-100 שהסתירם עובדיה ומי בסוף כלכל את אליהו הנביא? עורבים! העורבים שהם אכזריים על בניהם הם שכלכלו את אליהו הנביא ומאיפה הביאו לו מזון לאכול? מביתו של אחאב שרודף אחריו!

בזמן שלמה המלך כתוב במדרש היתה תולעת שקראו לה שמיר והתולעת הזו היתה חוצבת באבנים היה לה כמו קרני לייזר עוברת על סלע והוא נבקע פס ישר! היא לא חודרת אותו ככה כמו תולעת בעץ אלא היא עוברת מעליו ומסתתת אותו.

ופעם אחת כתוב במדרש מצאו סלע שהסלע הזה היה סגור מכל צדדיו לא חלול ואחרי הביקוע שלו מצאו בתוך תוכו תולעת קטנה לא שמיר עם קצת אזוב ומים בתוך הסלע! איך הגיע לשם?

מכל סיבה שבסיבות העולם הקב"ה יכול לתת מזון.

תשאלו את האפרוח שנמצא בתוך הביצה מאיפה יש לך אוכל? הביצה סגורה! איך הוא מכקבל אוכל? איך הוא מתרקם בפנים? איך הוא מתפתח? ממה הוא אוכל? איך זה?

מכל סיבה מכל סיבות העולם הקב"ה יכול לתת מזון אין לקב"ה בעיה! אין לו בעיה.

"למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי השם יחיה האדם" ' הפילוסופים התחבטו איך יש קשר בין הנשמה לגוף? לכאורה נראה שהנשמה תלויה בלחם, אם אדם אוכל הוא חי, אם הוא לא אוכל לחם הנשמה פורחת יוצאת מת מרעב. מה קשור אכילה גשמית לנשמה הרי היא לא ניזונה ונהנת בכלל מהגשמיות אז איך זה? לא ידעו כל הפילוסופים.

עד דורו של האר"י הקדוש התחבטו בשאלה ולא ידעו תשובה עד שבא האר"י הקדוש וגילה את הסוד הזה והוא מסביר שאין דבר גשמי בעולם שאין בו רוחניות חלק רוחני מחייהו הקב"ה ברא את העולם בעשרה מאמרות "[א] ויאמר השם יהי אור, [ב] ויאמר השם יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה, [ג] ויאמר השם תדשא הארץ דשא [ד] ויאמר [ה] ויאמר [ו] ויאמר...". "השם אמר ויהי הוא ציוה ויעמוד" כל דבר שקיים בעולם יש בו אמירה יש בו את הכח הרוחני של השם שמחייהו אם הקב"ה מפסיק כבייכול להנביע בכל רגע את אמירתו העולם נעלם! מה שמחזיק את העולם זה מאמרו! "המחדש בכל יום מעשה בראשית" בכל יום! אותו הכח שופע כל הזמן ומחדש מעשה בראשית "המאיר לארץ ולדרים עליה" בכל רגע! זאת אומרת הקב"ה כל הזמן משפיע את השפע הזה וכל הזמן בעצם מחייה ומקיים את הגשמי גם בלחם יש את החלק הגשמי את הבצק את העיסה אבל יש בזה גם את החלק הרוחני את דבר השם שנמצא בתוך הלחם כשאדם אוכל לחם אז הגוף מקבל את הבצק והנשמה מקבלת את החלק הרוחני שבלחם והיא ניזונה ממנו.

וזה מה שכתוב בפסוק "למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם" על החלם הגשמי "כי על כל מוצא פי השם יחיה האדם" מוצא פי השם שנמצא בלחם! על זה יחיה האדם רואים יש פה פעמיים 'אדם' כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי השם יחיה האדם, יש אדם הגוף, ויש אדם הנשמה, וזה מחיה את זה, הלחם את הגוף ומוצא פי השם את הנשמה.

אז אמרנו שמכל סיבה שבעולם בלי כל כלי מלאכה בלי מזלג בכלי כפית בלי עבודה בלי שום דבר הקב"ה יכול לתת לבעל הבטחון לאכול בעוד שבעל הכימיה יצטרך לכלים שלא נמצאים בכל מקום ובכל זמן.

וכן דבר עובדיהו עם הנביאים שאמר ואחביא מנביאי השם 50 חמישים איש במערה ואכלכלם לחם ומים" עובדיה הסתיר במשך 3 שנים 100 נביאים במערה כשאחאב רודף להורגם והוא מכלכל אותם לחם ומים ולהביא כמויות כאלה ל-100 נביאים כדי שיאכלו במשך תקופה ארוכה כזו בלי שאף אחד ירגיש בלי שאף אחד ידע[2] רואים שיש השגחה אלקית ואפילו אם אתה נרדף על ידי המלך ויש בכוחו להרוג אם השם רוצה שלא ידעו ממך ושלא יהיו דליטורין =מספרי לשון הרע שיסגירו אותך ולא עוד אלא אנשים מסתכנים בלתת לחם ומים למי שמחפש המלך הרשע אחאב! ועובדיה מצליח להסתירם.

אז אין שום סיבה מסיבות העולם שאי אפשר.

וכמו שאמרנו רבי שמעון בר יוחאי בורח למערה ולא לוקח אוכל. נו, אז כמה אתה יכול להתחבא מהרומאים? שבוע בלי לאכול, ומה יהיה אחר כך? תצא? אם תצא יתפסו אותך והוא נמצא יג' שנה במערה ולא דאג להביא אוכל כמה היה צריך להביא אוכל? הרבה! לא? זה לא הדאגה שלו המזונות קצובים מן השמים ואם הקב"ה רוצה אותו חי הוא ידאג לו מה הוא כן דואג? לחברתא הוא לוקח איתו את הבן שלו רבי אלעזר בנו כדי שילמד עמו זה הכי חשוב! אוכל הוא לא דואג מה עושה הקב"ה? מצמיח לו עץ חרוב ומעין של מים והוא חי יג' שנה מחרובים!!! אפשר לחיות ככה? יש בזה ויטמנים? תשאלו את הרופאים, יגידו לכם אין בזה ויטמנים מספיק אפשר למות מזה והגמרא אומרת שחרובים זה כמו חרבות לגוף ואף על פי כן הקב"ה מראה שמכל סיבה מסיבות העולם יכול האדם לקבל את טרפו ולחיות.

ואמר "כפירים רשו ורעבו ודורשי השם לא יחסרו כל טוב" כפיר = אריה יכול להיות רעב "ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב" [כבר הסברנו בשיעור 1]

ואומר "יראו את השם קדושיו כי אין מחסור ליראיו" יראיו השם אף פעם לא יחסרו כיון שהם יראים את השם, השם ישלים להם את חפפצם בכל זמן ובכל מקום.

אז זה יתרון אחד שיש לבעל הבטחון מבעל הכימיה.

היתרון השני:

כי בעל הכימיה צריך למעשים ומלאכות לא ישלם לו חפצו זולתם זאת אומרת הוא חייב לעשות כל מיני מעשים ומלאכות אחרת הוא לא יצליח להגיע לתכלית שהוא הרבה כסף אבל אפשר שימית אותו הריח והעשן עם התמדת העבודה ואורך היגיעה בהפ לילה ויומם בכל אופן יש סיכון בעבודה כזאת כיון שיש עשנים שיוצאים ונפלטים במלאכת הכימיה כיון שהוא שואף אותם תדיר וזה יקצר את ימיו ויכול להמיתו.

בעוד שהבוטח בהשם בטוח מכל הפגעים וליבו בטוח ממצוא הרעות וכל אשר יבואנו מאת האלקים יהיה לו לששון ולשמחה! זאת אומרת מה שלא נותן לו הקב"ה הוא שמח! למה? אם השם בחר לי דבר זה -אין יותר טוב מזה! אמא שצריכה מידי פעם לחתל את התינוק אז לפעמים צריך להפך אותו על בטנו על גבו לקפל אותו לנקות אותו לשפשף אותו זה לא הכי נוח תמיד אבל מה היא עושה בעצם? היא מנקה אותו מטפלת בו עוד דקה שתים אחרי שהיא תסיים הוא יריח ריח טוב כולם יחבקו אותו ינשקו וירצו בקרבתו! לפעמים הקב"ה צריך לקפל אותנו קצת; לשים אותנו על הבטן קצת על הגב קצת כאבים פה קצת כאבים שם למה? לטובתנו! אז צריך להיות לששון ולשמחה! וטרפו בא אליו במנוחה בהשקט ושלוה מי שבוטח בהשם הטרף בא אליו במנוחה! בשקט! בשלוה! הוא לא נבהל הוא לא רץ הוא לא קופץ זה יגיע בדיוק למקום.

הנמלים לא חסר להם שום דבר לא שואלות אף אחד עולות לנו על השלחן אוכלות מהעוגה עושות מה שהן רוצות איפה שהן נמצאות יש להן מזון בלי שום בעיה.

אבל אנחנו קצת יוצר טוב מהם הם יוצאות לחפש את זה אבל אנחנו זה מגיע אלינו עד הפה! ראיתם לא עשיתי כלום והגיע לפה כוס חלב ואפילו כוס קפה [ברוך אתה השם אלקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו] פעם הקודמת זה היה כוס אחד היום שנים ברוך השם! כי עברנו פרק...

כמו שכתוב "בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני" מה זה בנאות דשא? בעלי חיים ראיתם את הפרה איך היא הולכת לאט איך לא בוער לה שום דבר יש דשא רובצת על הדשא "על מי מנוחות ינהלני" רוצה לשתות יש נהר שותה בלי שום בעיה הכל מצוי לה אבל לא סתם מים יש נהרות זועיפים יש הרבה חול אז ככה שותים מים עם חול זה לא כל כך טעים אבל יש גם כמו בבניאס אתה רואה את המים צלולים צלולים "על מי מנוחות" לא מים גועשים איזה תענוג אפילו אתה רואה את עצמך בתוך המים

מי שבוטח בהשם ממש ככה הוא חי "בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע" למה? "כי אתה עמדי! שבטך ומשענתך המה ינחמוני" ששון ושמחה! גם השבט וגם המשענת שניהם מנחמים אותי! למה? השם משגיח עלי. אם הוא מהפך אותי מקפל אותי שוטף אותי עושה לי ככה הוא רוצה בטובתי "המה ינחמוני! תערוך לפני שולחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית השם לאורך ימים".

"אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" אומר דוד המלך עליו השלום למה ירדפוני? זה לא יפה רדיפה, רודף, זה לא טוב. צריך להגיד ימצאוני יבואוני, למה אומר ירדפוני?

כל אדם נגזר עליו בראש השנה לא רק מנת המזונות שלו לשנה אלא גם מנת היסורים שלו לשנה והיסורים קצובים! נו, מה יעשה אדם שכבר נמצא במצב שיבואו לו יסורים?

יש עצה אומר החפץ חיים אם אדם יבחר את היסורים ויביאם על עצמו קודם כל הוא יבחר מרצון אז הוא יכול לסובלם כי הוא בחר אותם דבר שני יורד מהמכסה שצריך לבוא עליו איזה יסורים למשל? אם הוא לדוגמא הוא לוקח על עצמו לעזור לאנשים לשאת בסבלם לטרוח בעבורם לעשות חסדים והוא רץ ממקום למקום פועל עם הזולת אם הוא עושה דברים כאלה זה יסורים הוא מטריח את עצמו לעלות מדרגות ללכת לפה לתת חבילות לעשות כך כל הדברים האלה שאדם מתייגע בשביל חבירו זה חסד שהוא מתייסר בו היסורים האלה יורדים מהמכסה של היסורים שהוא היה צריך לקבל ומה היתרון שלהם הגדול? חוץ ממה שאדם סובל בעצמו את מה שהוא יכול הוא מקבל גם שכר על היסורים! בעוד שאם הוא מקבל יסורים סתם הם רק למירוק עונות במקרה הטוב, אבל כאן הוא בוחר בעצמו את היסורים, והיסורים האלה יביאו לו גם שכר גדול!

כך היה אומר דוד המלך עליו השלום "אך טוב וחסד ירדופני" אם כבר צריך לרדוף אחרי יסורים, כי היסורים משיגים את האדם שיהיו של טוב וחסד! של טוב וחסד. שידפקו בדלת יבקשו צדקה שיבקשו עזרה שיבקשו חסד "אך טוב וחסד ירדפוני" ומה אני יודע שבזכות זה? "ושבתי בבית השם לאורך ימים" עוד אני יקבל שכר ואני אשב בבית השם לאורך ימים.

אז איזהו חכם? הרואה את הנולד! מנת היסורים של האדם קצובה? נו, לך ותבחר יסורים של חסד של טובה לעשות עם הזולת יורידו לך ותקבל שכר.

זה הבוטח בהשם יתברך.

בטח, אם הוא טורח לדוגמא אם אתה הולך לבית להביא ארגז מלא פירות וירקות אתה הולך לדאוג להם הלכת למכולת? הלכת לירקן? סחבת ארגז? העלת מדרגות? מה זה תענוג? זה יסורים! מה זה יסורים? אומרת הגמרא עד היכן תכלית יסורים? עד שהוא רוצה להוציא מכיסו ג' מטבעות והוציא 2 צריך להחזיר את היד פעם ב' כל המהלך של הכנסת היד לכיס והוצאתו זה יסורים, יסורים שממרקים עון! זה יסורים, לעלות מדרגות אתה יודע מה זה? אחד יורד לאוטו שכח את המפתח למעלה צריך לעלות במדרגות למעלה אין לו מעלית זה יסורים? או לא יסורים, ולעלות עם ארגז לא יסורים? ולחכות בתור אצל הירקן יש לחץ זה יסורים או לא יסורים ועוד אם הוא גוער בך 'תמתין בקשה מה אתה דוחף?' זה יסורים או לא יסורים, ואחרי כל זאת אתה בא ומביא את זה ואם יעקמו לך את הפנים ויגידו 'זה כל מה שהבאת?' יסורים או לא יסורים, חסר יסורים? אבל בסך הכללי אדם שעושה את הדברים האלה מרצון ובחירה מקבל על זה גם שכר.

דבר שלישי שיש יתרון לבוטח:

כי בעל הכימיה אינו מאמין על סודו זולתו הוא מפחד לגלות את הסוד לזולתו אם הוא יגלה את הסוד אוי ואבוי [א] יכולים להעתיק אותו ומזה הוא חושש מתחרות דבר שני הוא חושש שאם יגלו את הסוד ואם הוא ועושה גם פוילשטי'ק אז יכולים לאסור אותו והוא יכול להפסיד את הכל והוא ישלם על זה יקר אז כל הזמן הוא חי בפחד שמא יגלו את סודו שהוא פוחד על נפשו.

אבל הבוטח באלקים לא ירא משום אדם בבטחונו מה הוא צריך לפחד שהוא בוטח בהשם? הוא מגלה לכולם את הסוד 'אני לא מפחד אני בוטח בהשם' איזה פחד יש לו מזה? הוא מתפאר בזה כמו שאמר דוד המלך עליו השלום "באלקים בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי" אם אדם בוטח בהשם יתברך והוא צדיק עושה רצונו יתברך מה הוא ירא מבני אדם? מה הם יכולים לעשות לו? בלי גזירת השם הם לא יכולים! ואם השם גזר -ששון ושמחה!

קילל אותו שמעי מה אמר? "השם אמר לו קלל" מקלל אותו בפני כולם יכול להרוג אותו הוא מלך מורד במלכות אומר לא! "השם אמר לו קלל" זה בטחון! מה זכה באותו רגע דוד המלך? להיות רגל רביעית במרכבה! למה? קיבל את זה בששון ובשמחה!

מה אמר דוד המלך עליו השלום? "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא, צרה ויגון אמצא ובשם השם אקרא" בכל מצב אני עם השם תמיד אני קורא להשם!

"מזמור לדוד בבורחו מפני אבשלו בנו" מזמור? קינה מיבעי ליה צריך להגיד קינה בנו בורח ממנו לא הוא רואה את הטוב שבזה אם עבד רחמנא לצלן היה רודף אחריו היה הורג אותו בן יש לו רחמים מזמור! תודה לאל שרק הבן רודף אחרי מזמור לדוד בבורחו מפני אבשלום בנו אה לראות הכל ברוח כזאת לחיות כך איזה אושר! שום דאגה! אין דאגה. לא ירא מאף אחד.

דבר רביעי בעל הבטחון גדול מבעל הכימיה:

כי בעל הכימיה צריך להזמין זהב וכסף הרבה לעת צרכו או שלא יזמין מהם כלום כדי שיספיק לזמן מועט פעמים צריך להזמין הרבה פעמים מעט תלוי כמה זה עולה תלוי מה יש במלאי פתאום עולים המחירים לפעמים זה חסר אין בשוק ואם יזמין הרבה אז הוא מפחד כל ימיו שלא יאבד לו הזהב מכל מיני סיבות או יגנבו צריך לשמור או חלילה יהיה בעיה ולא ישקוט ולא תנוח נפשו מפחדו גם מהמלך וגם מהעם ואם לא יזמין מהם הרבה למלאות את כל מחסורו אפשר שברגע שתבוא לו הזמנה הרבה יחסר לו ולא יהיה לו ואיזה צער יהיה לו על זה שהוא הפסיד עסקא גדולה

אבל הבוטח באלקים בטחונו חזק באלקים שיטריף אותו כרצונו יתן לו טרף לביתו מתי שירצה ובמקום שירצה כאשר יטריף העובר ברחם אמו והאפרוח בתוך הביצה.

העובר ברחם אמו איזה פלא זה מטיפה סרוחה מתפתח ומתרקם לו ילד! עם אברים משהו לא יאומן פלאי פלאות דבר כבד כידוע שוקע למטה דבר קל צף והעובר ככל שהוא גודל ככל שהוא שוקל במקום לרדת למטה הוא עולה למעלה אש הדא? כמה ניסים נמצא בתוך מזרון מים מי שפיר סתום הכל לא אוכל לא שותה ולא מוציא דרך חבל הטבור הוא מקבל את תמצית האוכל שהאמא אוכלת מתפתח יש לו שומרים עליו איפה שהוא הולך כולו אומר כבוד אמא שלו עולה לאוטובוס קמים מפניו 'שבי גברת שבי בקשה' זה לא בגללה זה בגללו עוד לא מכירים אותו עוד לא יודעים מיהו כולם דואגים בגללו טורחים בעבורו 'תזהרו זוז זוז' מלך איפה נראה אתה תעלה תגיד זוזו יגידו זוז אתה זה זוז עוד לא מכירים אותו בכלל איזה דאגות נמצא בפנים מקבל הכל מתפתח ברגע שהוא יוצא הצינור בפנים מתחבר בול והוא מתחיל לנשום דרך האף קודם הוא לא היה נושם דרך האף איך אפשר לנשום דרך המים? אם אין את החיבור הזה בין רגע בדיוק בדיוק מת הפלא ופלא!

יוצא החוצה מה עכשיו מה עם לאכול הוא יכול לאכול? מה הוא כן יכול לאכול? חלב אם! חלב אם מה עושה לו הקב"ה? מקום שממנו יכול לינוק והפיה שם יש בה חור אם החור הזה גדול אוי ואבוי הוא יחנק אם הוא יהיה צר הוא יצטער לא יוכל להוציא אם הנוזל הזה יהיה דליל מדאי הוא לא ישבע אם הוא יהיה סמיך מדאי הוא לא יצא אם הוא יהיה חם מדאי הוא יכווה אם הוא יהיה קר מדאי אז הוא יגליד והקב"ה עושה את הכל בדיוק ולא נמאס לו הטעם הזה יש כאלה עד גיל 3-4 יונקים בתימן בגיל 3-4 הולך למורי חוזר יונק הולך עוד פעם ככה היום יש מטרנה חריט כל מיני שטויות והקב"ה דאג שלא יחסר יש לו רזרבה נגמר פה מתחיל שם איזה דבר זה איזה דאגה הוא צריך לדאוג בכלל נו ואחר כך כגמול עלי אמו אוכל שותה דואגים לו מטפלים בו הוא רק צריך לעשות ואה... ואה... כולם רצים הוא לא אכל תנו לו לאכול תנו לו לשתות נתת לו? לאכול נתת לו לשתות? כולם ישר זה פה שם עוד פה ואה... להחליף לו כולם רצים איפה אתה אומר קורא למישהו לא עונה צועק אומר אה... זה רק ואה...כולם! פלא פלאות והוא לא יודע אפילו מה הוא עושה ואה... מישהו לימד אותו שצריך לעשות ואה... כדי לקבל אוכל? הקב"ה נתן שכל להורים בשביל לדעת מה הוא רוצה תאר לך לא היה להם שכל לדעת מה הוא רוצה...

והקב"ה כל כך דואג לו שההתפתחות של השכל של התינוק לוקחת הרבה זמן הרבה זמן למה? אם היה מקבל שכל ישר מהתחלה היה מת! למה היה מת? מהבושה! מה זה שוכב במיטה עושה הכל במיטה את כל הצרכים במיטה הכל במיטה היה מת! אז הקב"ה דאג שהוא עושה מה שהוא עושה והוא מחייך... מה אתה מחייך...? אבל הקב"ה דאג שלא יהיה לו שכל שלא ירגיש שיצחק... אי איי...

והאפרוח בתוך הביצה פלא פלאות! פלא פלאות! איזה דבר זה! תשאל את האפרוח תגיד לי יש לך אבא ואמא? מאיפה הוא יודע איך נכנסת לפה? לא יודע אתה עתיד לצאת מפה? לא יודע הכל הוא לא יודע מתפתח והוא לא יודע מאיפה זה בא לו.

אנחנו נמצאים פה בעולם הזה כמו ביצה כדור הארץ כמו ביצה אנחנו נמצאים פה ולא שואלים שאלות כמו ששואלים את האפרוח; מאיפה הגעת לפה? איך הגעת לפה? לאן אתה הולך מפה? יש לך אבא ואמא? לא פה, מי שם אותך בעולם הזה בתוך הביצה? יום אחד אבל אנחנו רואים שיוצאים מהביצה יש כאלה שיוצאים לאן הם הולכים? מה קורה איתם? מי זן אותך פה? ודאי שהאפרוח לא דאג לעצמו מי הכין לנו את כל העשב את כל הירק ואת כל הפירות ואת כל המים ואת כל החמצן מי דאג לנו? אז אם הוא דאג לכל זה שיהיה אז דבר אחד הוא לא דאג שיהיה לך לאכול? איך יכול להיות?

אז הבוטח, הבוטח אין לו שום דאגה.

ועוף באויר, למה הוא לא מודאג? שלדג, טס לו באויר, ממרחק למעלה רואה איזה דג למטה, מחשבן בדיוק איזה מהירות טאק' תופס ומרים אותו כתוב בפסוק "משפטיך תהום רבה" נגזר על הדג להאכל על ידי השלדג זה משפט, דין. "משפטיך תהום רבה" מלמעלה טס השלדג לקחת אותו טיז' מרים אותו "משפטיך תהום רבה".

דגים במים איזה פלאי פלאות איזה הסוואות יש לדגים במים איזה דברים משהו מדהים יש דג שנקרא חכינאי הדג הזה לא ניכר שהוא דג מעליו יש צורת דג שלו מגופו וזה דג קטן הוא דג גדול ועליו יש כמו דג קטן והוא מנענע ככה את עצמו והדגים היותר גדולים חושבים שזה דג קטן ובאים לבלוע אותו איך שהם מגיעים לזה שלמעלה וזה לא דרג זה רק ציור על הגוף שלו טראק' פותח את הפה ובולע אותם משהו מדהים לראות את זה "הכל בחכמה עשית" ישתבח שמו הבורא לראות את פלאי הבריאה.

איך הקב"ה ממציא טרף "ותעש אדם כדגי הים" דג רודף אחרי דג רודף אחריו טאק' בולע אותו, בולע אותו. פותחים את הדג אם הוא רדף אחריו כך איך צריך להיות הגד שהוא בלע? צריך להיות בדיוק כמוהו גם כן אם הוא בלע אחריו אז הראש שלו צריך להיות מול הראש שלו בפנים אבל מוצאים דג הפוך שמה למה? כי בשעה שהוא רדף אחרי הדג בא לו הדג שממול ואת זה הוא בלע ללמדך שהמזונות קצובים!

כך האדם "ותעש אדם כדגי הים" אתה חושב היום אני אתפרנס מזה אני יעשה כך אני יביא סחורה אני יעשה כך בסוף הקב"ה מגלגל את זה איך שהוא רוצה בכלל לא מה שתכננת לא מה שאתה חושב שום דבר הכל מאיתו יתברך הכל בדרך אחרת לגמרי ממילא רואים ש"אין עיצה ואין חכמה ואין תבונה נגד השם".

והנמלה הקטנה עם חלישותה כמה קטנה וכמה חלשה כמה אוספת הנמלה ואין יותר חלש מנמלה וחסר לה אוכל? מצאו בחורה של נמלה 300 כור! כמויות אדירות!

ויבצר הטרף מן הארי בתוקפו במקצת הימים אבל לפעמים אתה יכול לראות אריה רעב "הכפירים שואגים לטרף" אין להם אוכל אריה יכול להיות רעב! נמלה עם כל חלישותה לא רעבה.

"לא ירעיב השם נפש צדיק", "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם" שאלו את רבי מאיר למה הוא לא משאיר כסף לילדים שלו למה הוא לא משאיר ירושה? אז הוא אמר להם אחת משתים; אם הבנים שלי יהיו רשעים חלילה שאני אשיר כסף לרשעים שיכעיסו את השם חס ושלום ואם יהיו צדיקים "ולא ראיתי צדיק וזרעו מבקש לחם כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה" אני צריך לדאוג להם?