חובת הלבבות ט' | הרב אמנון יצחק שליט"א [תשסו]
תאריך פרסום: 20.08.2006, שעה: 18:31
בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירויח!
וכאשר נסתכל בצורך האדם לסבב ולהתגלגל ברוב עניניו נמצאהו בראות העין.
כשאנחנו רואים את הצורך של האדם שהוא צריך לעשות כל מיני גלגולים על מנת להגיע ולגמור את הענינים שלו אנחנו רואים שהסיבה נמצאת בראות העין דברים פשוטים לכאורה.
כי צריך אל המזון שיושם לפניו המאכל כראוי לו, אם לא יתגלגל לאוכלו בהגבהתו אל פיו ולועסו לא ישבר רעבונו.
גם אדם שמגישים לו את המזון לפניו כדי לאכול את הסעודה אז שמים את הכל מוכן עדין הוא צריך להגביה את זה אל פיו וגם ללעוס כדי שישבר רעבונו, זאת אומרת צריך להתגלגל מהסיבה שהמאכל לפניו, לעוד סיבה, הגבהה ולעיסה.
וכן הצמא בצרכו אל המים.
צריך להגביה את המשקה אליו.
וכל שכן אם ימנע המאכל ממנו, עד שיתגלגל לתקנו בטחינה, ולישה ואפיה, והדומה לזה.
וכל שכן שאדם שעדין לא הגישו לו את המאכל גמור ומושלם, אז הוא צריך עדין לטחון ללוש ולאפות, עוד הרבה פעולות וסיבות וגילגולים, כדי להגיע אל המצב שהוא ישביע את רעבונו.
ויותר גלגול מזה וקשה, אם יצטרך לקנותו, ואחרי שהוא קונה לתקנו. ולהתחיל מחדש את כל ה... ויותר מזה עוד, אם לא יזדמנו לו הדמים שיקנה אותו בהם.
זאת אומרת אין לו אפילו כסף לקנות את המאכל בשביל להתחיל לעבוד עליו.
ויצטרך לגלגול וסיבוב גדול ממה שזכרנו קודם שהוא צריך להשכיר את עצמו שישתכר בדמים או שימכור מה שהוא צריך לו מהחפצים וקנינים וכיוצא בזה.
זאת אומרת יש אדם שהסיבה שלו עד שהוא יגיע לאכילה היא עוד רחוקה יותר שהוא צריך להשתכר, דהיינו; ללכת ולהשכיר את עצמו, כדי שהוא יוכל לעבוד להתפרנס לקבל משכורת, ורק אחר כך יוכל לעשות את כל הפעולות, רואים שכל אדם ואדם, הסיבות והגלגולים שלו שונים, אבל יש אחד שהאוכל שלו מוכן, יש אחד שהוא צריך לטרוח עבורו, יש אחד שצריך לקנותו, יש שצריך להשתכר בשביל זה, וכן על זה הדרך.
והעילה, אשר בעבורה חייב הבורא את האדם לחזר ולסבב על סיבות הטרף, ושאר מה שהוא צריך אליו, משתי פנים:
מה הסיבה שהקב"ה נותן לאדם את הצורך לחזר, ולסבב על סיבות הטרף כדי למצוא את מזונו? למה אנחנו לא מקבלים מזון כמו בדור המדבר, פעם ביום, אוכלים קצת ושבעים? למה צריך כל כך הרבה לסבב ולחזר אחרי הטרף?
משתי סיבות על שתי פנים:
אחד מהם: מפני שחייבה החכמה בחינת הנפש בעבודת האלקים ובהמרותו, בחן אותה במה שמראה זה ממנה.
זאת אומרת החכמה חייבה לבחון את הנפש של האדם האם הוא יעבוד את השם גם עם זה שהוא צריך לחזר ולסבב אחרי הטרף ויעשה הכל על פי מצוות השם בתורה במשא ומתן, במשקולות, בשקר -לא לשקר, בעבודה, או כשהוא מוכר משהו או כשהוא קונה משהו וכן כל הדברים התלויים בכל הענינים האלה, או בהמרותו או שהוא ימרה את פי השם ויקצר תהליכים ולא ידבר בדיוק, הוא יעשה עבירות.
על זה בוחן אותה הקב"ה, במה שיראה ממנה, אם היא עובדת את השם, או שהיא ממרה אותו.
זאת אומרת, אחת מן הסיבות, שאדם צריך לסבב אחרי הטרף, זה המבחן של הנפש שלו, האם הוא יעשה הכל רק על פי התורה והמצוות, או שהוא ימרה את פי השם, ויעשה מה שנח לו כדי להשיג את טרפו בקיצור, ובמהירות, ואפילו על חשבון השני.
והוא הצורך והחסרון אל מה שהוא חוץ לה, ממאכל, ומשתה, ומלבוש, ומעון וכו', וציוה אותם לחזר עליהם להביאם לסיבות המוכנות להם, על פנים מיוחדים, ועיתים ידועים.
זאת אומרת, כל הדברים האלה של השגת מאכל משתה מלבוש מעון וכו', כל מה שהוא צריך, ציוה הקב"ה לחזר אחריהם, ולהביא אותם בסיבות המוכנות להם בכל הדרכים הראויות, על פנים מיוחדים ועיתים ידועים, כל אחד לפי ענינו.
ומה שגזר הבורא שיגמר לאדם מהם, יגמר וישלם בהשלם הזדמנות הסיבות.
זאת אומרת ההצלחה או אי ההצלחה והשגת הדברים, אינה תלויה באדם עצמו, אלא מה שגזר הבורא שיגמר לאדם מהם, דהיינו יושלם -יושלם, יגמר ויושלם בהשלמת ההזדמנות של הסיבות, שמזדמנות לו הסיבות כדי שיכול להשיג את מה שהוא צריך.
ואשר לא גזר לו להגמר בהם, לא יגמר, וימנעו ממנו הסיבות.
והקב"ה יודע את החשבון, למה לזה הוא נותן בקלות למה לזה לא, כמובן שזה נובע גם מהמעשים של האדם, וכן על זה הדרך. ונתברר ממנו העבודה והעבירה, בכונה ובבחירה, לאחת מהנה ובלתי האחרת.
זאת אומרת ועל ידי זה, שהאדם צריך להתגלגל בסיבות אלה, נתברר ממנו האם הוא עובד את השם, או הוא עובר על דברי השם, האם הוא עושה את זה בכונה או בבחירה, מבלתי האחרת, או שזה מעורב הוא עושה גם וגם.
ויתחייב על זה הגמול והעונש,
ולפי זה ישולם לו או גמול או עונש.
ואפילו לא גמר בהם המעשה,
זאת אומרת, אפילו לא הושלם רצונו, אבל כבר בדרך הוא עשה או את רצון השם, או המרה את פיו, על פי זה הוא יקבל שכר או עונש.
זאת אומרת, למדנו, שאחת הסיבות שהקב"ה נותן לאדם לטרוח ולחזר ולסבב אחר הדברים הנצרכים לו, ואינם באים ומוכנים לפניו בלא שום עמל וטורח, כדי לבחון את הנפש, אם היא עובדת את השם או ממרה אותו, האם הוא הולך על פי מצות השם או לא, או שהוא מערבב, ומה הכוונה, ומה הבחירה שלו בכל מעשיו, ולא כל דבר שאדם רוצה לגמור יגמר, תלוי בהשם -אם גזרה חכמתו יתברך שיגמור -יגמר הדבר, ואם לאו -לא יגמר, ועל כל פנים, גמול ועונש יקבל על פי מעשיו.
סיבה השניה כי אילו לא הוצרך האדם לטרוח, ולחזר ולסבב להבאת טרפו, היה בועט ורודף אחר העבירות, ולא היה משגיח על מה שהוא חייב בו, על טובת האלקים עליו, כמו שנאמר "והיה כינור ונבל, תוף וחליל, ויין משתיהם, ואת פועל השם לא יביטו, ומעשה ידיו לא ראו".
זאת אומרת, סיבה שניה: מה שכתוב בהרבה פסוקים, "פן אשבע וכחשתי", אדם שבע -מכחיש את השם, "וישמן ישורון ויבעט, שמנת עבית כשית, ויטוש אלוה עשהו", טבעו של האדם להתרפות בעבודה, בשעה שהכל מוכן ומזומן, וכיון שהוא פנוי מכל העיסוקים, אז מתלבש עליו יצר הרע, ואומר: בשביל מה התעשרת? בשביל מה קיבלת את כל זה? לך תהנה, תבלה. אדם מקבל כסף, אז מה הוא חושב 'איך להמשיך ללמוד תורה יותר בעיון'? או שהוא מחפש 'בשביל מה יש כסף?' בוא נלך לטיול נצא נסע נעשה נאכל נשתה סוף סוף יש כסף אז הקב"ה שיודע שהאדם בדרך כלל אם יקבל כסף או אמצעים או סיבות קרובות אליו להשיג הכל בנקל, עלול להיות בועט, ורודף אחר העבירות, ולא ישגיח כמה הוא חייב טובות לקב"ה! כמו שנאמר "והיה כינור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם" רק תזמורות כל היום, "ואת פועל השם לא יביטו, ומעשה ידיו לא ראו".
ואמר "וישמן ישורון ויבעט, שמנת עבית כשית, ויטוש אלוה עשהו", ואמרו זכרונם לברכה: 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון, וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון', וכל שכן מי שאין לו חלק באחת מהם, ולא שם ליבו על אחת מהם.
זאת אומרת, כשאמרו חכמים 'יפה [תלמוד] תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון' לא באו לומר, שדרגת התורה ועבודה שוים, אלא האדם שלא יכול ללמוד תורה כל היום שזה העדיף, "והגית בו יומם ולילה", אלא הוא לא יכול כל הזמן לשבת ולעסוק בתורה, אז אמרו חכמים, שצריך גם 'דרך ארץ' דהיינו; לעסוק בעניני הפרנסה. ולמה צריך? משום ששניהם ביחד משכיחים אותו מעון; בשעה שהוא עסוק בתורה הוא לא פנוי לעונות כי הוא יושב ולומד, אבל אם אחר כך הוא יהיה פנוי, אז מה הוא יעשה? יחפש לו שטויות ומעשים של הבלים, אז עדיף, וטוב, ויפה, שיעסוק בפרנסה, וירוץ, ויטרח, ויעלה הרים, ויעלה גאיות, ויעבוד יעבוד... למה? בסוף יבוא מותש, 'יגיעת שניהם משכחת עון' אין לו כח כבר לכלום, זהו. אז 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון'.
'וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון' אז הוא לא אומר פה רבינו בחיי, כמו שרוצים ללמוד: שחייבים מלאכה. אלא, אומר מאותו טעם: 'וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון', כי אם הבנאדם יעסוק בתורה, ולא יעשה בחצי השני של היום שום דבר, עלול לצאת לתרבות רעה, ממילא גם לא יבוא לו אחר כך ללמוד כל כך תורה, וממילא הכל יתבטל ויגרור אותו לעון, אז לכן 'כל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון'.
וכל שכן מי שאין לו חלק באחת מהם, יושב בטל, לא עוסק לא בתורה ולא בעבודה ולא שת לבו על אחת מהם, אז ודאי שהאדם הזה גרוע מכל.
אז לכן הסיבה השניה אמרנו: כדי לשמר את האדם שחלילה לא יבוא לידי עבירות, ולא יבעט בטובות, בגלל הטובות שהשם נותן לו, יעשה דברים שהתורה אסרה עליו.
והיה בחמלת הבורא יתעלה על האדם, שהטרידו בעניני עולמו ואחריתו, להתעסק כל ימי חייו בזה, ולא יבקש מה שאינו צריך לו, ולא יוכל להשיגו בשכלו, כמו עניני התחלה והתכלה.
זאת אומרת, הקב"ה כל כך חומל על האדם, שמטריד אותו בעולם הזה, שיתעסק כל ימי חייו בענינים אלה ובעיסוקים אלה, כדי שלא יבקש מה שאינו צריך כי כשאדם פנוי הוא מבקש גם דברים שהוא לא צריך, וגם לא יכול להשיג בשכלו, כגון; עניני התחלה והתכלה איך נברא העולם? ואיך התחיל? ומה יהיה אחר כך? יש לו זמן, הוא פנוי... הוא שואל שאלות שחכמים אסרו. אל תסתכל בדברים שהתורה לא חייבה, וגם אסרה אותך. אתה לא יכול להשיג את הדברים, תרגע, לך מותק, לך תלמד, לך תעבוד, אל תהיה לנו פילוסוף... תלמד תורה, תקיים מצוות, ותו לא, לא ביקשו ממך יותר. אבל אדם פנוי, מתחיל להיות פילוסוף, מתפלסף עם כולם, מדבר כאילו.
כמו שאמר החכם, שלמה המלך עליו השלום, "גם את העולם נתן בליבם, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף".
אחת מהסיבות שהקב"ה נתן את העולם בליבם, אנשים רוצים פרנסה, עבודה, שיהיה שיהיה, להתעסק כל הזמן, "מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף", כדי שלא יתעסק בעניני התחלה והסוף, זה הסיבה שהקב"ה מטריד את האדם בעבודה.
אז למדנו את שתי הסיבות.
עכשיו, ואם הוא מגביר, אם הבוטח בהשם מגביר עבודת האלקים, כל הזמן הוא במצב של הגברה, מוסיף מוסיף בעבודת האלקים, לא מסתפק 'אני למדתי זה... מספיק לי, אני למדתי קצת, די, מה אתה רוצה? למדתי שעתים, למדתי שלוש, מספיק, די, די,
-אבל נתנו לך 24 שעות אז מה אתה עושה איתם?
די, תן לנוח...
-לא, על כזה לא מדובר.
אם הוא מגביר בעבודת האלקים, כמו שכתוב "וגם הנפש לא תמלא".
מה זה "גם הנפש לא תמלא"? כיון שהנפש של האדם היא נצחית, אז "הנפש לא תמלא" הגוף מתמלא מהר, "דבש מצאת אכול דייך", למה? כי אם אוכלים יותר מדאי דבש, -מקיאים. אז הגוף שלנו שבע מהר, אי אפשר להוסיף עליו. אבל "הנפש לא תמלא" זה טבעה של הנפש, שהיא "לא תמלא" ואם אדם אומר 'די, אני למדתי מספיק, הנפש שלי כבר מלאה', -האדם הזה 'חולה נפש'! למה? טבעה של הנפש שלא תמלא, ואם אתה אומר שהיא התמלאה, אז אתה 'חולה נפש'! משל למה? טבעה של האש שהיא עולה למעלה, ואם תראה אש הולכת כלפי למטה -זה לא אש, אין אש שהולכת כלפי מטה. אש וחום כלפי מעלה! אם הנפש מלאה, זה לא נפש, זה 'חולה נפש', "נפש לא תמלא" לכן כל הזמן צריך להיות במצב של הגברה, הגברה בעבודת האלקים.
ואם הוא מגביר עבודת האלקים, ובוחר ביראתו, בוחר ביראתו! ובוטח בו בעניני תורתו ועולמו, בכל הענינים; הגשמיים והרוחניים בוטח בהשם, וסר מן הדברים המגונים, לא רוצה להתקרב לדברים מגונים, וכוסף למידות הטובות, וכל הזמן משתדל לשפר את מידותיו, ונכסף למידות הטובות, לא יבעט במנוחה, גם אם השם נתן לו מנוחה, מנוחת הנפש, מנוחה של פרנסה, אז לא זה יהיה הגרמא לבעיטות, לא יבעט! השם רואה שהוא לא בועט כשהוא נותן לו מנוחה, ולא יטה אל השלוה, זה לא אחד שהולך להתפאנן, ככה לנוח וזה... לא חסר לו כלום -לא! ולא ישיאהו היצר, היצר לא מצליח לפתות אותו, לעזוב את עבודת האלקים. ולא ייפת בכשפי העולם, לא יתפתה אחרי כל הכשפים של העולם, העולם הזה מכשף גדול, יש לו כל מיני פטנטים, יש מודות וכל מיני דברים כאלה שמריצים את האדם אחרי הבלים.
ולא ייפת, ולא יתייפייף, ירצה להיות יפה כמו כשפי העולם. יסתלק מעליו טורח הגלגול והסיבוב בהבאת טרפו.
אומר הקב"ה: אחד כזה, אני לא נותן לו בכלל לטרוח, הוא לא צריך להסתובב, לא לעלות ולא לרדת בשביל להביא את טרפו! למה?
מפני הסתלקות שתי הפנים הנזכרים מעליו; הבחינה, לא צריך לבחון אותו הוא עומד במבחן, לא צריך לבחון אותו, הרי כל הסיבה שצריך להביא טרף, כדי לבחון את האדם אם יעבוד את השם או ימרה, זה, כפי מה שתיארנו הוא לא צריך בחינה, הוא -100%!
והבעיטה בטובה, אין חשש ממנו עובדה שהוא לא בועט בשלוה ובמנוחה.
זה יבואהו טרפו בלי טורח ובלי יגיעה, כפי סיפוקו ומזונו, כמה שהוא צריך -יקבל, כמו שכתוב "לא ירעיב השם נפש צדיק".
זאת אומרת, הנה יש לנו מתכון; לא לעבוד, לא לטרוח, לא לדאוג! איך נקבל הכל מוכן על השולחן, בלי שום טורח ויגיעה. איך עושים את זה?
נחזור עוד: מגביר בעבודת האלקים, כל הזמן מגביר בעבודת האלקים, בוחר ביראתו, לא ירא מבני אדם רק מיראתו יתברך, בוטח בו בעניני תורתו ועולמו, שהקב"ה ודאי יודע בצרכיו, וחושב עליו יותר ממה שהוא חושב על עצמו, ודואג לו יותר ממה שהוא דואג לעצמו, ויודע מה חסרונו בדיוק, ומה הזמן והעת שהוא צריך לקבל כל דבר. אם הוא בוטח בו בעניני תורתו ועולמו, וסר מן הדברים המגונים, כי הקב"ה לא יעזור לכזה שהוא לא סר כי אם יתן לו הוא ילך לדברים המגונים. אבל אם הוא סר מן הדברים המגונים וכוסף למידות הטובות, לא בועט כשיש לו מנוחה, ולא נוטה אל השלוה, להתענג ולהתעדן וכו', והיצר לא משיא אותו ומושך אותו לכל מיני דברים, ולא ייפת בכשפי העולם, לא מתפתה, לא איכפת לו מה העולם המכשף הגדול הזה אומר, ומה החברה אומרת, ומה הסביבה, לא מענין אותו מזה. אם הוא כזה, יסתלק מעליו טורח הגלגול והסיבוב בהבאת טרפו! למה? כי הוא עמד במבחן, והוא לא יבעט בטובה, ואז יבוא לו הטרף בלי טורח, ובלי יגיעה, כפי סיפוקו ומזונו; "לא ירעיב השם נפש צדיק".
מה אומרים אנשים: 'אם אני לא יעבוד, אז מאיפה יבוא? מאיפה יבוא?'
-"בוא יבוא ברינה, נושא אלומותיו" אייי... "הלוך ילך ובכה, נושא משך הזרע, בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו".
יש שנים, יש צדיק ויש רשע;
צדיק, צדיק הוא בבחינת "הלוך ילך ובכה" הלוך ילך ובכה, הוא יודע שהזמן אוזל, והחיים עוברים, עוד מעט צריך לצאת מפה, באנו רק לזמן קצר, וחייבים לצאת מכאן, והוא יודע שהזמן הולך, "הלוך, הלוך ובכה" כל רגע נגמר השעון חול, אם היו שמים כל הזמן 'שעון חול' של החיים לידינו, והיינו רואים איך יורד הגריגרי החול כל הזמן -היינו נכנסים ללחץ, זה החיים שלנו הולכים הולכים הולכים! -לא שמים שעון חול, לא רואים... אבל הצדיק, יש לו 'שעון חול' בראש; "הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע".
היה אחד, שעבר ליד שדה של שיבולים, דונמים דונמים של שיבולים גבוהות, זהב! הכל נראה זהב. פיש'... אמר 'כמה עשיר! כמה עשיר בעל השדות האלה ואי ואי כמה יש לו פה חיטים מוזהבות!'.
עמד שם פיקח בצד אמר לו: מה אתה מתפעל? אתה רואה את כל זה דונמים שלמים, תחכה עד הקציר, ותראה מה נשאר לו מזה'. כשמגיע הקציר, היום זה קומביינים, אבל פעם זה היה צריך ככה, ולקחת אחר כך, ולשלוף משם את הגרגירים, או לחבוט אותם, ואז כל הגרגירים מתאספים בכמה ארגזים, מכ-ל השדה הזה, יש כמה ארגזים של חיטים!
"הלוך ילך ובכה, נושא משך הזרע", הצדיק יודע שמכל מה שרואים את העולם הזה 'הוא... איזה עולם... איזה זהב... תראה כמה יש בעולם... כמה דברים...' הוא יודע שיש רק "משך הזרע"; מכל זה מה נשאר? רק הזרעים! מכל ה-24 שעות מה יש לך בסוף? אה... שעה פה תורה, פה קצת מצות, סחטת... כמה יש לך מכל הזה, זה מה שיש לך -זה הכל!
אבל יש רשעים, "בוא יבוא ברינה", זה בכלל לא 'הולך', זה רק בא... "בא יבוא ברינה", כי הוא חושב שהוא "נושא אלומותיו", הוא עם האלומות, הכל! כל העולם שלו, הוא נהנה, הוא בכלל לא רואה חשבון שלוקחים בסוף רק את הזרעים, הוא חושב את כל העולם הוא לוקח, הוא יחיה פה, הוא לא ימות, הוא בכלל לא יצא מפה... נו, מה לעשות?
אבל החכם יודע, שאם השם מבטיח, אז הוא מקיים! מה הוא אומר? אל תדאג מותק! אתה תדאג רק דבר אחד; מה שאני אמרתי לך: תגביר בעבודה! תגביר, אל תתפתה אחרי הבלי העולם, אל תבעט במנוחה, אל תלך לכיון השלוה, תירא אותי, תבטח בי בעניני התורה, ובעניני העבודה, ואל תדאג! תשאיר הכל עלי. -אם תעשה כן, אני אביא לך הכל מוכן, אתה לא צריך לעבור אצלי במבחן, כי אתה עומד במבחן. אתה מסודר, אני בטוח שאתה לא תבעט בטובה, אז הכל בסדר'.
נו, הנה מתכון לא לעבוד, ולהיות מסודר לכל ימי חייך! יפה?
איפה תשמע פעם שמשרד העבודה מלמד את כולם, במקום לסדר להם עבודה, היה נותן להם שיעורים כאלה, -ולא צריך בכלל עבודה! והיה הקב"ה "זן ומפרנס את הכל", בדרכי הסיבובים שהוא יכול לסבב. מחפשים לו עבודה; 'לך לשם, לך לשם, לך לשם' למה? כי הוא עדין צריך לעבור את הבחינה, אחת הסיבות זה הבחינה. אבל אם בנאדם עומד בבחינה, אז לא צריך בכלל, עברת, הצלחת בבחינה, נבחנת, אתה בסדר, לא צריך יותר, לא צריך משרד העבודה. אבל מה לעשות? אנשים חושבים שזה דרך יותר קלה -ללכת לעבוד, וזהו...
פעם אמרתי ליהודי באנגליה: תשמע, אם אתה תלמד 4 שעות "שער הבטחון", לא תצטרך גם 4 שעות לעבוד. 4 שעות תלמד 'שער הבטחון', אחרי שתלמד 'שער הבטחון' -תקיים אותו, לא צריך בכלל לעבוד. במקום לעבוד 8 שעות מינימום, תלמד 4 שעות 'בטחון', לא תצטרך בכלל לעבוד.
לא! אבל אנשים סומכים על מעשה ידיהם, על כוחם ועוצם ידם.
אנחנו במקום להתפלל לקב"ה, ולהגיד לו: "אבינו מלכנו" אנחנו חלשים! אין לנו כח! רק לך היכולת, לך העוצמה, לך החכמה, רק אתה יכול, תעשה טובה, תתטפל בנסראלה (שר"י), אין לנו כח, למה לעלות על טנקים? למה על מטוסים? לא צריך רבונו של עולם! אנחנו נשב פה נתפלל, אנחנו נבקש ממך ונדע כמובן שאנחנו 0 אפסים ולא יכולים בלעדיך! אם נתלה את כוחנו בך, -"השם ילחם לכם ואתם תחרישון".
אבל אם אנחנו רוצים להראות שאנחנו חזקים, ויש לנו צבא, וקנינו עוד מטוסים, ובזבזנו עוד מליארדים... -נו, אז תפציץ מהבוקר עד הערב, תפציץ תפציץ תפציץ ותקבל עוד 250 טילים כל יום!
נו... ואיפה "כוחי ועוצם ידי"? איפה המעצמה הגדולה במזרח התיכון? איפה האיום? רצו לגרום עכשיו שכח ההרתעה של ישראל ישוב, -נהיה בדיוק הפוך! לא הצליחו להרתיע אף אחד. הפוך! עכשיו כולם מתלהמים לעשות התנגדות, בדיוק אותו דבר, סוריה ואירן, נהיו אלה הדומיננטיות, והם קובעות שכך צריך, אפילו גינוי לא קיבלו מאומות העולם, אפילו גינוי, הם שעושות את הכל, אפילו גינוי לא קיבלו. וכל המדינות הערביות המוסלמיות שכאילו אמרו 'אה... נסראלה, אתה עושה לנו נזק', מתחילות להתקפל. והם יצטרפו גם כן למעגל בהמשך, עד שנגיע לגוג ומגוג!
למה? "כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב", -אם היינו תולים בטחונינו בהשם יתברך הוא היה מנהל לנו הכל!.
יש אנשים יש להם עסק, לוקחים מנכ"ל, למה? שיטפל בכל עניני העסק, אז בוחרים אחד ככה שיש לו שם טוב ומשלמים לו טוב ואז רגועים; יש מנכ"ל מטפל בכל.
אנחנו לא יכולים לקחת את הקב"ה מנכ"ל? הא? הוא לא יודע לטפל? הוא קשה לו? נסראלה זה באמת מסובך? קשה לו? הא?
-מה זה? מה זה? אנחנו לא יכולים לקחת את הקב"ה שיהיה המנהל הכללי שיטפל בכל העולם? להגיד לו: אבא! אנחנו מפקידים את כל הטיפול בידך, אנחנו מחכים יושבים לראות, זה הכל, אנחנו, נתפלל נעשה כל מה שאתה רוצה, הכל נעשה, העיקר מה... רק שחרר אותנו מהלחץ!'
לא עושים, אנחנו נסתדר... יהיה בסדר... יש לנו טנק מרכבה יש לנו מטוסים אף 15 אף 16 יש לנו מזל"טי'ם ואי ואי... חיים בדמיונות! ובאים אנשים קטנים כאלה, נסראלים כאלה, ומראים לנו ש'אל תאיים ואל תעשה פוזות', תש כוחם של ישראל, תש!
רק אם נגביר אותו במצוות ובמעשים טובים -נצליח!
אם לא, אם נגביר חיילים, אוגדות, מטוסים וטנקים, לא יעזור ולא נצליח! כי אנחנו מתרחקים מהכונה האמיתית של השם. להתקרב, הכונה האמיתיתף פירושו של דבר לחזור לאיתן התורה ללמוד ולקיים מצוות כמו שצריך.
אז ראינו שהקב"ה נותן, נותן למי שעושה את הדברים האלה, כדי סיפוקו וצרכו, בלי שום יגיעה.
ואם יאמר האומר 'הנה אנחנו רואים מקצת צדיקים לא יזדמן להם טרפם, אלא אחרי העמל והיגיעה?' אז איך זה מסתדר? מה הם לא מקיימים את כל התנאים הכתובים כאן? ורבים מאנשי העבירות אנחנו רואים בשלוה וחייהם בטוב ובנעימים? אז איך זה מסתדר? כביכול "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"?
אומר רבינו בחיי: נאמר כי כבר קדמנו הנביאים והחסידים לחקור על זה הענין, והיה מי שאמר "מדוע דרך רשעים צלחה?" ירמיה הנביא. ואמר חבקוק "למה תראני און ועמל תביט ושוד וחמס לנגדי ויהי רוב ומדון נישא" ואמר "כי רשע מכתיר את הצדיק" מכתר אותו ועושה לו בעיות וצרות איך זה? ואמר "תחריש בבלע צדיק ממנו?" איך הקב"ה רואה צדיק נבלע על ידי רשע ולא עושה כלום? ואמר בתהילים דוד המלך "הנה אלה רשעים ושלוי עולם הישגו חיל!" תראה כמה יש להם כספים, כמה הצלחות ושגשוג! ואמר "אך ריק זיכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים", ואמר מלאכי אל אנשי דורו "גם בחנו אלקים וימלטו" איך כל זה מסתדר? והרבה כאלה!
אך הניח הנביא את התשובה בביאור עילת זה, מפני שעילת כל אחד מן הצדיקים הנבחנים, וכל אחד מן הרשעים שהם בטובה בעולם הזה, זולת עילת האחר, לכן העיר על זה באומרו "הנסתרות להשם אלקינו והנגלות לנו ולבנינו". למה זה? לא נוכל לדעת בדיוק בכל אדם ואדם מה הסיבה.
אבל כמה סיבות נשמע פה בשביל שנבין.
ועוד אמר קהלת "אם עושק רשע וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ". אתה רואה לפעמים דברים מעוותים משפטים לא נכונים אל תתמה על החפץ, והכתוב מעיד "הצור תמים פעולו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא", כבר הסברנו את זה בשיעורים הקודמים מה זה "ואין עול".
מכל מקום אם כל זה ראיתי לברר בענין זה מה שהוא מעט מן הספקה כדי שיספיק לנו מעט ואומר כי הפנים שבעבורם יתמעט מן הצדיק הזדמנות טרפו עד שיטרח עליו ויבחן בו למה פעמים תראה צדיק שבכל אופן צריך לעבוד ולעמול כדי להשיג את טרפו ולהבחן? למה יש אברכים שמרויחים מעט כסף ולא מרויחים בשופי אלא צריכים לקבל ככה כסף קטן? מה שנקרא...
א. אפשר שהיא עון שקדם לו יתחייב להפרע ממנו עליו כמו שנאמר "הן צדיק בארץ ישולם". הקב"ה עושה חסד לצדיקים, הוא צדיק, אבל על עבירה מסוימת או עבירות מסוימות, נגזר עליו שיצטרך לטרוח ולהתיגע, ובזה ישלם לו עליו, כדי שיצא מן העולם נקי, לכן "הן צדיק בארץ ישולם".
ב. ויש שיהיה על דרך התמורה בעולם הבא כמו שכתוב "להטיבך באחריתך, והיה ראשיתך מצער". בהתחלה הקב"ה עושה לאדם קשיים, כל זה בשביל להרבות שכרו, כי 'כפום צערא אגרא', "להטיבך באחריתך", וזה נקרא יסורים של האהבה, שהקב"ה מאהבתו אותו יודע שהוא יעמוד במבחן, נותן לו יותר ניסיון, כדי להגדיל את שכרו לעולם הבא.
ג. ויש שיהיה להראות סבלו והסברתו הטובה בעבודת הבורא יתברך, דהיינו; הקב"ה יודע שפלוני אלמוני יסבול את המצב שיש לו, והסברתו הטובה, יקבל את הכל בסבר פנים יפות בעבודת הבורא, ולא ימעיט בעבודת הבורא, למרות שהוא קצת רעב או עייף או חלש בגלל הטרחא והגלגולים, כדי שילמדו בני אדם ממנו כמו שידעת מענין איוב שאמר "השם נתן, השם לקח, יהי שם השם מבורך!", "מה זה כאחת הנבלות תדברי? הרק את הטובה נקבל מאת השם, ואת הרעה לא נקבל?" הקב"ה מה שנותן -נקבל! כשבא אחד אצל ה'חפץ חיים' ואומר לו: אוי רבי! עד עכשיו הייתי עשיר גדול, ועכשיו אני ירדתי מנכסי, אני עני, תתפלל עלי, עשיתי כל כך הרבה חסדים, כל כך הרבה צדקות, קשה לי בלי זה. אמר לו החפץ חיים: הקב"ה ניסה אותך בניסיון העושר, ועמדת בו יפה מאוד בהצלחה! עכשיו הוא רוצה לנסות אותך בניסיון העוני, ואני מקוה שתעמוד בו בהצלחה. אדם בוחר בעצמו את הניסיונות שהקב"ה נותן לו? אלא, הקב"ה פעמים נותן לאדם בגלל שהוא יודע שהוא יקבל את זה בספר פנים יפות, והוא יהיה מוכן לסבול את מצבו, שמזה ילמדו בני אדם 'הנה, תראה צדיק, מה אתה מדבר? למרות שאין לו וזה, הוא עובד את השם! אז מה אתה אומר, רק אם יהיה לך אתה תעבוד?' ואיך הוא נהיה צדיק? בלי שיהיה לו, -אז תלמד ממנו!
ד. ויש שיהיה לרשע אנשי דורו ויבחנהו הבורא יתעלה בעוני וריש ובחולאים רעים להראות חסידותו ועבודתו לאלקים מבלעדיהם כמו שנאמר "אכן חולינו נשא ומכאובנו סבלם". לפעמים, הדור כל כך רשעים, וכדי להראות, בוחן הקב"ה את אותו צדיק בעוני, ובריש ובחליים, כדי להראות את חסידותו ועבודתו לאלקים מבלעדיהם, והוא לא נוהה אחריהם, והוא לא עושה כמעשיהם, "נוח איש צדיק [תמים] היה בדורותיו", השבח שלו, שהיה בדורותיו; דורות של דור המבול! והוא היה איש צדיק!!!.
ה. ויש שיהיה מפני שאיננו מקנא לאלקים לקחת הדין מאנשי דורו. יש אחד שהוא צדיק, אבל הוא לא נכנס בעובי הקורה, הדור פגום ופרוץ, יש כל מיני בעיות, והוא לא מקנא להשם על כך, יש 'מצעדי גאוה' והוא לא איכפת לו שיש 'מצעדי גאוה', הוא לא עושה שום דבר. אבל, צריך להיות מקנא להשם יתברך, כמו שידעת מענין עלי ובניו שאמר בהם הכתוב "והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחוות לו לאגורת כסף ולככר לחם", שיהיו עניים שיחפשו אוכל. למה? כי בני עלי עשו עבירות, שהיו מלינים את הנשים שהיו באות להקריב את הקרבן לאחר הלידה, ועלי לא מחה בהם כל כך, היה אומר להם "אל נא בני תרעו", ולא הוכיח אותם כמו שצריך, ולכן, "כל הנותר בביתך יבוא להשתחוות לו לאגורת כסף ולככר לחם". זאת אומרת, צריך להיות מקנא לאלקים, ולקחת את הדין מאנשי דורו, ואם לאו, האדם הזה יצטרך לטרוח ולהשיג את מאכלו, כמו שראינו "לאגורת כסף וככר לחם".
אז ראינו כמה סיבות, למה יכול להיות אדם צדיק, צריך לטרוח ולהשתדל בעבור אוכל.
אמרנו:
1. זה בגלל עבירה שקדמה או עבירות.
2. זה על דרך התמורה דהיינו; לקבל יסורים באהבה על מנת לשלם שכרו שלם.
3. זה להראות את סבלו והסברתו הטובה שהוא מקבל את הכל בספר פנים יפות כדי שילמדו ממנו בני אדם.
4. בגלל שלפעמים הדור רשע, והוא יראה לעולם את חסידותו ועבודתו, כמו נח.
5. וגם, מפני שלא מקנא, לא מוכיח את אלה שהולכים בדרך שאינה טובה, אז כביכול הוא נתפס בעון, וממילא הוא צריך לטרוח אחר כך כדי להשיג את טרפו.
טוב, זה לגבי אלה שאנחנו רואים כביכול "צדיק ורע לו" שהוא צריך לטרוח.
אבל טובת האל יתברך על הרשע.
א. יש שתהיה בעבור הטובה שקדמה לו יגמלהו האלקים עליה בעולם הזה. פעמים רשע מקבל שכר על טובה שקדמה, ועליה משלם לו הקב"ה. כמו שכתוב "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו", תרגמו הראשונים: ומשלם לשונאוהי טבוון, דאינון עבדין קודמוהי, בחייהון לאובדיהון. כדי לאבדם מן העולם הבא. אתמול למדנו בשיעור, שרבי מנדל'ה מקוצק זכר צדיק לברכה, פעם פגש את חבירו לספסל הלימודים בישיבה. ואמרנו, שיש כאלה שלמדו בישיבה ביחד באותו ספסל, והרב לוביצ'ינסקי שהיה משגיח בישיבת ברנוביץ', אמר: שיש שנים שלומדים על אותו ספסל, ואחד עולה גורלו להשם, והשני גורלו לעזאזל; אחד נשאר בישיבה ומתעלה להשם, והשני עוזב את הישיבה והולך לעזאזל... אז היה אותו מעשה עם רבי מנדל'ה מקוצק שהוא פגש את חבירו שירד מן הישיבה, והלך להתעסק בעניני העולם, ונתעשר! ונהיה עשיר גדול ומוצלח מאוד והכל. אז כשהוא פגש אותו, הוא אמר לו: נו, מה עם העולם הזה שלך?
אמר לו: מה אתה רוצה? "יש לי כל" אני עשיר גדול, לא חסר לי מאומה
אמר לו: זה העולם הבא שלך, מה עם העולם הזה שלך? זה העולם הבא! זה אתה אוכל את העולם הבא עכשיו. אבל מה עם העולם הזה שלך? מה איתו אתה עושה בשביל להשיג עולם הבא?
אז לכן הקב"ה נותן לפעמים לרשע הכל, בעבור טובה שקדמה לו.
ב. ויש שתהיה על דרך פקדון אצלו עד שיתן לו האל יתברך בן צדיק וראוי לה לפעמים הקב"ה נותן לאדם אפילו שהוא רשע הרבה טובה לא בשבילו, בשביל הבן שיצא ממנו כמו שכתוב "רשע יכין וצדיק ילבש" טורח עמל עובד אוסף נכסים הוא יפטר, הבן שלו ירש אותו, ויקבל הכל מוכן. זאת אומרת, לא מסיבתו טוב לו, אלא מסיבת מי שיבוא אחריו. וכמו שאמר קהלת "ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב לפני האלקים". כל מה שהוא אוסף וכונס, זה בגלל שהוא חוטא, "לתת לטוב לפני האלקים".
ג. ואפשר שתהיה הסיבה הגדולה שבסיבות מותו ורעתו כמו שכתוב "עושר שמור לבעליו לרעתו" אדרבה! לפעמים נותנים לו כסף ואוכל, בשביל מה? שזה יהיה סיבה לרעה ולמיתה שלו שודדים אותו והורגים אותו או כל מיני סיבות דומות שאדרבה! העושר גרם לו את כל הצרות, או מרוב דאגה קיבל שבץ לב ומת, או באמצע השוד קיבל שבץ לב ומת, למה? הוא חרד על ממונו. זאת אומרת, פעמים הסיבה היא סיבת מותו ורעתו, ככתוב "עושר שמור לבעליו לרעתו". זה כמו פרה, אם מאכילים אותה הרבה הרבה הרבה הרבה, זה סיבת השחיטה! ככה עושים לפרה, יש פרה מתלהבת, לוקחים אותה מהרפת ומאכילים אותה יותר מהאחרות, אז היא חושבת שאוהבים אותה... היא לא מבינה שמשמינים אותה ומפטמים אותה כדי שישחטו אותה ויאכלו יותר בשר. אותו דבר הרשע, מפטמים אותו, "הלעיטהו... וימות", 'ירעה... עד שיסתאב'. זאת אומרת, זה פעמים הסיבה. או כמו שאמרנו אתמול, שהיה אחד שרצה לראות בבית הכלא את הרוצח המפורסם, מה עושים איתו? באיזה תנאים הוא נמצא? אמרו לו: תשמע, אם אתה רוצה לראות, אין בעיה, אבל זה מסוכן, לכן תדע לך שהוא נמצא בתא שיש בו רק חלון קטן, עולים על דרגש ומציצים פנימה, כי סכנה גדולה אפילו להסתכל עליו, הוא בכל אופן הפציר הוא רוצה לראות. העלו אותו, הוא ראה, הציץ פנימה, מה הוא רואה? אותו פושע רוצח מפורסם עם עניבה פפיון, חליפה, אנשים מניפים לו עליו מניפות, אוכל, שולחן ערוך, משהו! אמר: מה זה? זה שכרו של רוצח? אם ככה, כדאי, הפשע משתלם... אמרו לו: אל תתלהב! אל תתלהב! זה הסעודה האחרונה שלו, לפני שמוציאים אותו לגרדום, שאלו אותו: מה הבקשה האחרונה שלו? אמר להם: 'סעודה כמו שלמה במלכותו' אמרו לו: טוב, בתנאים של הכלא ניתן לך מה שאפשר עשו לו את מה שאפשר אבל אחרי זה הוא הולך לגרדום אז אל תתלהב פעמים זה סיבת רעתו ומותו.
ד. ואפשר שתהיה הסיבה שמאריך הבורא יתעלה לו עד שישוב ויהיה ראוי לה כמו שידעת מהענין מנשה, שמנשה היה מלך רשע גדול והקב"ה האריך לו ועשה עבירות חמורות יותר מירבעם בן נבט, אבל הקב"ה האריך לו. למה? כי בסופו של דבר הוא חזר בתשובה! אז לכן פעמים רואים שרשעים מצליחים, והסיבה היא אחת מהם; שבסוף הוא גם ישוב בתשובה.
ה. ויש שהיא תהיה לחסד שקדם אביו, והיה ראוי להיטיב לבנו בעבורו, כמו שאמר ליהוא בן נמשי "בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל". לא מחמתם ולא מסיבתם הם זכו, אלא מסיבת אביהם. ואמר "מתהלך בתומו צדיק, אשרי בניו אחריו". פעמים הבנים זוכים בגין האבא שהוא צדיק. ואמר "נער הייתי, גם זקנתי, ולא ראיתי צדיק נעזב, וזרעו מבקש לחם", זאת אומרת, בזכות ההורים, יכול לזכות הבן, אף על פי שהוא רשע.
ו. ויש שסיבה שתהיה לנסות אנשי התרמית והמצפונים הרעים, שהם רואים זה ממהרים לסור מעבודת הבורא. אומר: 'למה אני צריך לטרוח וליגע? למה אני צריך ללכת לכולל וללמוד ולהרויח 1800 ₪? תראה, זה עושה עבירות, עובד מה שהוא רוצה, מרויח, יש לו מכונית, נעלים שפיץ, תראה איזה חיים הוא חי, למה אני צריך...' זה הקב"ה עושה לבחון את אלה שיש להם מצפונים רעים בחוץ הם נראים כולם דתיים, אבל בפנים, המצפון שלהם רע, הם מחפשים איזה עילה לצאת מהישיבה, איזה עילה ככה לברוח מעבודת השם; 'איזה צדק יש בעולם? הוא עושה את כל העבירות, והמצב שלו טוב ואני צריך לטרוח וליגוע? "אך לריק זיכיתי ליבי"? וחשים להתרצות אל אנשי הרשע וללמוד ממעשיהם מתחברים אליהם מחניפים להם מתקרבים אליהם.
ואז במקרים כאלה יתברר הנבר לאלקים מי שלבו ברור לאלקים יתברר ויראה הנאמן בעבודתו שהוא לא מתלהב ממה שהוא רואה, ולא מושפע ממה שהוא רואה, וסובלו עת ששולטים בו ומביישים אותו אפילו. אפילו שאותם רשעים ואותם בעלי ממון רודים בו שולטים בו מביישים אותו 'הנה, מה יצא לך מזה שאתה ככה ואתה ככה?' יקבל שכר מהבורא יתעלה על זה כמו שידעת מענין אליהו עם איזבל וירמיהו עם מלכי דורו שאליהו הוכרח לברוח ולהסתר מפחד המות והיסורים וגם קיבל ביזיון שאמרו לו "האתה זה עוכר ישראל?" אחאב הרשע אומר לאליהו "האתה זה עוכר ישראל?" וכן בירמיהו "גווי נתתי למכים ולחיי למורטים, פני לא הסתרתי מכלימות ורוק". אתם יודעים מה זה הנביא ירמיה נותנים לו לטמות בפנים, מושכים לו את הזקן, עושים לו ככה... יורקים עליו! אבל הוא נשאר ירמיה! ואליהו נשאר אליהו! ולמרות כל זאת לא התיאשו חלילה, ולא עזבו את עבודת השם.
אז ראינו, שהרשעים יכולים לפעמים שנראה "רשע וטוב לו", יש לזה סיבות.
א. או שקדמה לזה נצוה שאז הוא מקבל שכרו בעולם הזה.
ב. או בדרך הפקדון כדי שבנו יקבל אחריו.
ג. או שזאת תהיה הסיבה בשביל שיהיה לו רעות וצרות והוא ימות גם מזה.
ד. או כדי שישוב בתשובה מאריך לו השם אפו ולא פוגע בו.
ה. או לחסד שקדם מאביו או מאבותיו ולכן הוא מקבל לא בזכותו אלא בזכותם.
ו. או כדי לגלות את בעלי המצפונים הרעים ואנשי התרמית.
אבל, הצדיקים והנברים הברורים בליבם, לא מתפתים, ולא רואים את הדברים האלה ומסיקים מסקנות שגויות, כמו בעלי המצפונים הרעים.
אלא, הולכים בדרך השם, כאליהו הנביא וירמיהו, עליהם השלום, אמן.
רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".
תושלב"ע
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות