הלכות יום טוב למעשה – הדלקת נרות, כיבוי אש, סכנות בבית ודיני גרם כיבוי בחג השבועות

- לא מוגה! -

, פרסומת מחר בלילה אנחנו חוגגים בעזרת השם את חג השבועות והנשים מצובות להדליק את הנרות כמו בכל ערב שבת כך גם בערב יום טוב אומר התלמוד ירושלמי שיש לנו מצווה להדליק נרות עין יצחק להגאון רבי יצחק אלחנן כותב הוא מוכיח מהגמרא בשבת כאבערב שבת אנחנו מדליקים את הנרות לפני השקיעה כך ולכתחילה מן הראוי גם בערב יום טוב להדליק מוקדם לפני שקיעת החמה וככה מסקנה למעשה אבל כל זה בלכתחילה בדיעבד אם האישה הזו שכחה לא הדליקה מוקדם מותר להדליק להעביר מאש לאש גם בלילה גם אחרי הרי צאת הכוכבים תברך וציונו להדליק נר של יום טוב ואחרי זה תדליק את הנרות יש נשים שרגילות בכל ערב שבת להוסיף הרבה נרות חוץ מהנרות שבת היא אומרת היא מדליקה נר לעילוי נשמת הצדיקים רבי מאיר בעל הנס רבי שמעון בר יוחאי או צדיקים אחרים אם היא מדליקה מוקדם מחר לפני השקיעה רוצה להוסיף עוד דירות שתוסיף. אין לנו שום בעיה לאסור. אבל אם אותה אישה התאחרה ולא הספיקה להדליק מוקדם לפני שקיעת החמה והיא באה להדליק בשעה 8 עליה לדייק להדליק אך ורק את נרות השבת או נרות יום טוב ולא להוסיף יותר. מה שהיא רגילה להוסיף לעילוי נשמת הצדיקים מחר בלילה לא כדאי שתדליק הירושלמי אומר אסור להדליק נר של דבר שנר של אדם שלא תפלל אמר ברכות תפלל שלא יגיד השהות תורה ויביר תורה שבכתב תורה שבעבר נחת מכולם יש עניין שאדם שלא יתפלל אמר ש לא יגיד השקבה יש בזה אמר שאומר לא יגיד השכבה סתם השכבה למישהו מותר מותר שום שום בעיה אין שבוע זה מישהו רוצה שמישהו אסור ללמוד מגילת רות בחג השבועות של מה סתם למנות לנו ארבעה אחים הגדול כל משאר המועדים, משאר הרגלים מסוכות ומפסח הפלה ופלה מה זה מה יש בו כלום כלום אפילו חולם כפרה וסרלה לנו לכל עמו ישראל וימרו אמן עשה שלום ירו וברח יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל מה דיבר קרעה וימליך מלכות וישמח כל כנ אבל שאדם ידליק בבית שלו רבי מאיר בעל הנס לא מגיע לבית שלו לבקר רבי דבר שני שאדם שלא יתפלל אמר ברכות שתפלל שלא יגיד השה להדליק בשעה כזו זה יקרה בשם נר של בטלה השיטה של רב נחמן מברסלב שאתה יכול להדליק נר לעילוי נשמת הצדיקים בכל מקום גם בבית שלך יש בזה תועלת אבל כמו שאמרתי רוב הפוסקים לא נקטו כך ולפי לפי דבריהם. זה נקרא נר של בטלה שיש כאן איסור להעביר מאש לאש ולהדליק בליל יום טוב או ביומו. מה הפתרון? שהיא תדליק אך ורק את הנרות יום טוב. שתיים או שלוש נרות מה שהיא רגילה להדליק בכל יום טוב. את הנרות שהיא רוצה להדליק לעילינוי נשמת הצדיקים. תיתן לבעלה שיביא את זה איתו לבית המדרש, יקח את זה איתו לישיבה לבית הכנסת ויליק שם לעילוי נשמת הצדיקים. הוא יהיה השליח שלה והוא ידליק שם. בבית הכנסת הלבדקולע עלמה יהיה מותר. כבדו השם בהורים. תמיד לעולם יש מצווה להדליק נרות בבית הכנסת. גם בשעות היום יש כאן כבוד השם. אבל בבית כמו שאמרנו יש לנו בעיה ומין הראוי להימנע. אם את הנרות האלה עסרנו כל וחומר שאסור לבוא ולהדליק נרות לכבוד היום הולדת. אנשים שיש להם חגיגת יום הולדת אז הם מכינים חמישה נרות לילד ואחרי הטקס הילד מדליק את החמישה נרות הללו. הנרות הללו אנו מדליקים זה לא לאור ולא כל זה כבוד בעלמה ולכן שוב גם הנרות האלה הם בוודאי נר של בטלה בוודאי שאסורות אלא יקדים במקום שיעשו את היום הולדת מחר יעשו את זה היום יעשו את זה הלילה שידליק חמישה נרות ידליק מה שהוא רוצה אבל ביום החג גם זה בכלל נר של בטלה וגם זה אסור בעלכתחילה. גם אם הם עושים לימוד בבית, גם כן זה לא יעזור, אלא אך ורק בבית הכנסת או בבית המדרש, רק שם. וזה כלל לגבי כל הימים טובים, לאו דווקא למחר לחג השבועות, אלא ההלכה הזו קיימת תמיד. הרשבת כל יום שישי רגיל הרבה שנים שרבים בעל הניס המקום ימלא חסרונו של בעלה אין לי בעיה אין איסור אולי יש בזה בעל תשחיט אולי לא טוב תגיד יש מןד אמר שזה טוב בסדר אין לנו בעיה מותר אין עוון אבל מחר בלילה היא מסתבכת בספק איסור נר של בטלה היא מדליקה מוקדם אם היא מדליקה בשעה 7 לפני בני השקיעה שוב אין בעיה אבל כשהיא מדליקה מאוחר היא באה להדליק בשמונה שם יש לנו את הבעיה האמורה ולכן צריך לומר לה בנחת שתדליק בצמצום רק את הנרות יום טוב ואת שאר הנרות יתן לבעלה שיביא את זה עמו לבית המדרש ידליק את זה בישיבה בבית המדרש זה עדיף יותר כך אוי לנהוג ולעשות בסוכן שמה כןגם גם בסוכה אסור להדליק בחג הסוכות. גם שם יש את הבעיה האמורה ושמה בעיה כפולה. צריך להגיד מראש שהמקום ימלא חסרונו של בעלה לא על הנרות, על הסוכה שתישרף. צריך מראש. בסדר. אפילו אחי, אפילו אחי, ביום טוב עצמו אין מקום להקל, אין מקום להתיר להוסיף נרות, אלא אך ורק בצמצום מה שמיועד נרות ליום טוב בלבד. אתם שואלים כאילו אתם מדברים עם החברותה שלכם, אני לא שומע כלום ולכן אני לא מתייחס לשאלה כזו, חבל על הזמן זה ביטול תורה דרבים. אני אומר את זה, דוגמה לך, אבל יש עוד כמה כוכבים כמוך ששוהבים לשאול מרחוק. אתם רוצים לשאול, תשאלו, אבל אני לא צריך להתייחס לשאלות שאני לא שומע. זה סתם ביטול תורה, אתם גוזלים את הזמן. אין הבדל. גם אם זה היום היורצעית, גם כן אין הבדל. אסור לכבות דלקה ביום טוב. כל מה שהתורה התירה לנו להעביר מאש לאש, מלאכת הבערה מותרת ביום טוב, מלאכת כיבוי אסור מדאורייתא לכבות גם ביום טוב. ההבדל בין שבת ליום טוב, בשבת מי שמחלל שבת, מכבה בשבת, חייב סקילה. ביום טוב, אדם שמחלל את קדושת יום טוב, אין עונש סקילה, אלא העוון הזה הוא לו והעונש מלכות. לכן הרמב"ם כותב, אדם שמכבה ביום טוב צריך להלקות אותו חייב מלכות. כך שגם הכיבוי ביום טוב גם הוא איסור גמור מדאורייתא. ולא רק שהאדם הזה מכבה ללא צורך, אלא גם אם מכבה לצורך מסוים. גם בזה הגמרא בבצל כב הגמרא אוסרת לנו ואפילו אם יהיה הפסד מרובה, גם אם יהיה לאדם הזה הפסד ממון, הוא יפסיד את כל הבית שלו, כל הבית שלו ישרף. גם בזה להלכה אין היתר בדבר אם אין שם סכנת נפשות. אם יש פיקוח נפש, אם יש סכנת נפשות, הדבר מותר. אבל כשאין סכנה הדבר אסור. לפעמים הנר נופל על הקרקע, תשאיר אותו, תרחיק את הספסלים והשולחנות, תרחיק כל דבר דליק ממנו, ושהנר הזה ימשיך לדעוך, ינוח בשלום על משכבו עד שיכבה. ולנו אין התר לכבות את זה. אפילו אם יש שמה איזה שטיח וגם השטיח התחיל להידלק גם בזה אין לנו התר לכבות אלא יתח יקח את תה או הקוקה-קולה וישפוך מסביב לא על האש עצמה אלא מסביב כדי שהאש תתפשט כמו שאמרה המשנה בשבת קכרן פסק בסימן שלד רק את זה מותר לנהוג ולעשות אבל לכבות ממש שהדבר אסור. מתי יהיה צעד הבא אמנה להתיר? אם יש שריפה גדולה שהבית כולו עולה בלהבות. בזמן הזה כשהבית נשרף יש גם סכנת חיים. היום בכל בית כמעט יש גז וכשהצנרת גז מתחילה לבעור, הבלון של הגז מתפוצץ. זה סכנת חיים. המאגר של הגז עולה בלהבות, מתפוצץ, גם זה סכנת חיים. מי שעומד לא רחוק משם יכול להפך להיות לפיד אש. ולכן בחי גבנה אין ספק שהוא חייב לכבות מיד הן בשבת והן ביום טוב. פיקוח נפש כמו שדוחה שבת. אשר אותם האדם וחי בהם. דרשו חכמים וחיים בהם ולא שימות בהם. כך גם לגבי יום טוב. שניהם שווים. בוודאי שגם פה בפיקוח נפש הדבר מותר. הדבר הזה מצוי מאוד לאותם האנשים שמדליקים את נרות שבת או נרות יום טוב על השולחן. הילד מושך לפעמים את המפה והפמותים נופלים ואז מתחילה להיות שריפה. לפעמים האמא לא נמצאת לידו. האמא נמצאת בחדר השני, עומדת, מתפללת והילד הזה הפיל את הפמות. כשהאמא מגיעה לסלון, מגיעה לחדר, כבר כל החדר כולו עולה בלהבות. שם אין ברירה אלא לכבות מיד. ואם לא מצליחים לכבות, אז צריך לפנות מיד למכאי שיבוא יעזרו להם לכבות כדי להציל שלא יהיה חלילה סכנת חיים. כי החשמל שלנו מצופה בבידוד. הבידוד מפלסטיק או גומי. ברגע שיש שריפה והבידוד נשרף, יש סכנת התחשמלות. ולכן אין על מה לדבר בוודאי שזה בגדר סכנת נפשות וחייבים מיד לכבות. אין לנו מה להסתפק בכל זה. אדם חכם שלא רוצה לגרום לעצמו צרות, סכנות, לא רוצה לגרום למכבאה שיחללו את השבת, אדם כזה לא מניח את הנרות על השולחן, אלא היום כמעט בכל בית יש את המתקן הזה כמו שיש בצד ימין. אצלנו כאן המתקן הזה קיים כמעט בכל בית. תניח את זה מקום גבוה מעל השג ידם של הילדים. שמה ידליקו את הנרות שבת, נרות יום טוב. וממילא הכל ידלק יפה, בלי שום סכנה, בלי שום בעיה. יש אנשים מתעקשים להמשיך ולהדליק על השולחן. פעם זה היה צריך, לא היה חשמל, כדי שאדם יראה מה הוא אוכל, שלא יאכל את הקוצים של הדג, היה צריך להניח את הנרות על השולחן. היום ברוך השם יש לנו תאורה טובה עם החשמל. כך שאותם הטיפשים שעושים את הטיפשות הזו ומניחים את הנרות על השולחן, הם גורמים לעצמם לא רק סכנה אלא גם חילולי שבת גורמים לעצמם ולאחרים. תשאל את אנשי מכבאש מה אתם עושים בכל ערב שבת בין שבע ל10 בכניסת השבת? מה אתם עושים? אז הם עונים לך. אנחנו מסתובבים בבתים של הדתיים לכבות להם את השרפות שנעשות מנרות שבת. האם זה מותר? מותר להכשיל את היהודים המסכנים האלה. למה לגרום סכנות? כל זה בוודאי מעשה טיפשות. ולכן צריך להעיר את סומת ליבם של אותם האנשים שעדיין רגילים להדליק על השולחן שממחר יתחילו יחזרו בתשובה שלמה ויעשו את הכל בצורה מתכנת בצורה טובה היינו שהניחו את זה על מתקן גבוה מקום שאין היד של הילדים מגיעה כדי שלא יבואו חלילה על ידי סכנה אבל אם כבר נעשה מה שנעשה טוב הוא טיפש אבל לא בגלל שהוא טיפש צריך לגרום סכנה לאחרים ולכן כשאין ברירה מותר להם לקחת ולכבות מרן ממשיך אין מכבין הבקעת ואפילו כדי שלא יתעשן הבית או הקדרה כשיש שריפה גם סיר האוכל גם הוא נשרף אם אין סכנת חיים האם מותר לכבות כדי שההקדרה לא תישרף. יש בזה מחלוקת בראשונים ומחלוקת מרן והרמה. ודעת מרן להחמיר בדבר שאפילו כדי שלא ישרף סיר האוכל גם זה אסור. אלא שיוציא את האוכל החוצה. ירים מיד את הקדרה, יוציא את זה החוצה. אבל לכבות בגלל זה את השריפה מרן החמיר בדבר. מרן ממשיך אם יש לאדם הזה מלא שמן ויש כאן פתילה שדולקת אסור לו להרים את הפתילה להוציא אותה אפילו אם הוא אומר אני לא רוצה לכבות אלא הוא מוציא את זה מהכוס שמן הזה מעביר את הפתילה הזו לכוס שמן אחר גם זה אסור מרן מסביר שהרי כשמוציאה מיד הוא מכבה אותה. קודם הפטילה זוכה להידלק שעתיים. הרמת אותה, כשזה ביד שלך, זה ידלוקתי שלוש דקות. גם הקיצור של זמן ההבערה, גם הקיצור הזה יש בו מלאכת מכבה. לא רק שאדם מכבא בידיים, אלא גם כשאדם גורם שבעוד כמה דקות הנר יכבה, גם זה אסור. נכון שאחר כך הוא תיקן ושם את זה בתוך השני. מסתכלים על הפעולה הראשונה. פעולה הראשונה היא פעולת מכבה ולכן אין לו היתר בדבר אסור לו לעשות כדבר הזה. מחלוקת בראשונים לגבי אדם שיש לו נר גדול שהוא דולק והוא לא מכבה אותו בידיים אלא לוקח את הנר מכניס אותו לתוך הבקבוק. כשיגיע הנר לצובר הבקבוק השלב תחנק ויכבא. האם מותר לעשות דבר כזה או לא? גם בזה מרן פסק לחומרה כדעת הראש והטור שהדבר אסור. אין היתר להכניס את הנר הזה לא לכוס מלא מים ולא לתוך צובר הבקבוק. אין היתר לנהוג ולעשות כן. באיזה צורה כן יהיה מותר? אם האדם הזה לוקח את הנר לפני שידליק, עוד לפני ההדלקה לוקח ומכניס את זה לתוך צובר הבקבוק ואחר כך הוא לוקח ומדליק את זה. אז כאן ההדלקה מעיקרה זה נדלק רק לאותם הדקות. כאן ההדלקה הייתה בצמצום ועליבה דכולע עלמה בחיי גבונה הדבר מותר. או שהוא יקח את מים, הכניס בתוכו את הנר ואחר כך יעביר מאש לאש ידליק את הנר. רק בדרך הזו הדבר מותר. הלא וכי הדבר אסור. אלה דברי מרן השולחן ערוך בסעיף ג'. וכך המסקנה להלכה ולמעשה אין היתר גם לקצר את חיי הנר. לא רק לכבות אלא גם גרם כיבוי שאני מקצר את החיים של הנר. במקום שעתיים ידלוק שעה, גם גרמה כזו, גם כיבוי כזה, הדבר אסור. הנפקמינה עוד לגבי הגז. הרבה אנשים משתמשים בשעון גז לפני שהדליק את הגז, לפני זה הוא ניגש ומתכנת את השעון. הוא רוצה שבעוד שעתיים זה יכבה. קודם הוא מתכנט את השעון ואחר כך הוא לוקח את הנר ומדליק את הגז בזה הדבר מוסכם ודאי שמותר עליבה דקול העלמה אין בעיה אבל אחרי שהדליק את הגז אחר כך הוא בא לטפל בשעון כדי שבעוד שעתיים יכבה את הגזומה לכיבוי הנר שאמרנו ובחי גבנה אין לנו צד היתר בדבר יהיה הדבר אסור ולכן לכן גם אותם שמשתמשים בשעון גז צריך להנחות אותם, להדריך אותם, שישימו לב לתכנת את השעון. לא חשוב לנו אם זה שעון מכני או שעון אלקטרוני. גם בזה וגם בזה חייבים קודם לתכנד את השעון ורק לאחר מכן יניחו את הלהבה וידליקו את הגז. רק בדרך הזו יהיה הדבר מותר. הלא וכי הדבר אסור. למה בשרפה גרם כיבוי מותר? בשרפה מותר גרם כיבוי מפני הפסד מרובה הקלו חכמינו. זו הדוגמה היחידה שהתירו חכמים את האיסור גרם כיבוי. אבל כשאין סכנה שכל ממונו, שכל הבית שלו ילך לאיבוד, חכמים לא התירו את הגרם כיבוץ. כמה עולה נר? 10 ש₪. בשביל 10 שקלים בוודאי שלא יתירו חכמים לא בשבת ולא ביום טוב אינה ואמנה לנגוע בזה לא תיגע בו יד כלל ועיקר הוא איךגת מצתה היום הגז החדיש אתה לא צריך להביא נר אלא הוא נדלק עם הצטה אלקטרונית יש שמה מצית אלקטרוני ואין היתר להדליק את הגז הזה ביום טוב כאן הוא ממציא אש חדשה בוודאי שגז כזה אין יותר להשתמש בו ביום טוב אלא ידליק אותו מערב יום טוב ידליק אותו על להבה נמוכה זה מה שניתן לעשות אבל ביום טוב עצמו אין היתר להדליק אותו אם הוא הוציא את השקע של המשמל ממקה הזא תהיה לאגז יכול להביר איזה אש האם מותר לך להוציא את התקע מהשקע ביום טוב טוב, אם תוציא מערב יום טוב, כן, אני מסכים, זה פתרון טוב, ואז תוכל להדליק את זה כמו שמדליקים בצורה מכנית, בצורה רגילה, המצית האלקטרוני לא קיים ואז תוכל להעביר מאש לאש. זה פתרון מצוין. אדם שיש לו שעון שבת, הכין את השעון שבת מערב יום טוב על דעת שידלק האור עד שעה 10. ב10 בלילה בליל יום טוב השעון אמור לכבות את החשמל אבל באו לאורחים בליל יום טוב רוצה לשבת בבית וללמוד איתם בבית מותר לו בלכתחילה לתכנט את השעון שימשיך להדליק שהשעון הזה ימשיך גם אחרי 10 במקום שיכבא ב-10 שיכבא בשתיים בשלוש מותר לכתחילה לגבי יום טוב אין לנו בעיה כמו שמותר להעביר מאש לאש מותר להוסיף עוד שמן בכוס כדי שהפתילה תדלק במקום שעתיים תדלק ארבע שעות אז כך גם פה להמציא אש חדשה אסור אבל כאן החשמל בלו הכי דולק הוא ממשיך את ההבערה שלו ולכן אין לנו בעיה הדבר מותר בלכתחילה אבל הפוך אם האדם הזה הכין את החשמל לשתיים בלילה ובסוף התחרט, אני לא רוצה ללמוד בבית, אני הולך ללמוד בבית הכנסת יחד עם כל הרבים ולכן הוא רוצה לקצר את חיי החשמל שיש בבית. בזה יש מחלוקת גדולה בין הפוסקים, מחלוקת גם בדעת מרן אם הדבר מותר אם לו. ולכן בלכתחילה לא כדאי לעשות את הדברים האלה ונראוי שאדם יחליט בערב יום טוב על השעה הרצויה לו ולא כדאי לשחק עם השעון המחלוקת היא האם כיבוי חשמל בשבת ויום טוב הוא איסור גמור מדאורייתא מי שקיבע חשמל חייב סקילה או שהאיסור להדליק את החשמל מדאורייתא לכבות רק מדרבנן זה הוויכוח שיש בין גדולי האחרונים הכול