מעלות וסגולות ראש חודש - הרב שמעון משה חי רחמים [שיעור מתאריך 14.03.2026]

 - - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח. היום נעסוק במעלות וסגולות לראש חודש. ראשי חודשים לעמ. זכינו שזיכה אותנו בורא עולם בכל חודש וחודש לחוג את ימי ראש חודש. מעלתם גדולה כפי שנלמד כעת בשיעורנו זה יום ראש חודש הוא יקר ונכבד עד למעוד מעלתו גדולה ועצומה שערי שמיים נפתחים בו והוא אינו שקול כשבת וכמועד זהו רמוז בדברי הכתוב בפסוק ובמדבר י וביום שמחתכם ובמועדכם ובראשי חודשכם ותקעתם בחצוצרות וכולי והיו לכם לזיכרון לפני אלוהיכם. אני השם אלוהיכם. ביום הזה אנחנו נזכרים לפני קודש בריך הוא והוא יום מנוחה בשמיים אף לנשמות הנפטרים ואף גיהנום שובט בו כמו ביום שבת. הילקות שמעוני בסוף ספר ישעיה באות תקיד מובא לעתיד לבוא עתידין כל ישראל לבוא לירושלים מדי יום ראש חודש שנאמר והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפניי אמר השם הגאון הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין זכותו תגן עלינו אמן. בספרו פרי צדיק בחלק ב' בפרק ה' כותב, ראש חודש נקרא בשם ראש להורות, כי כל הקדושות של החודש הכלולות, לא רק בחודש זה, אלא בשאר החודשים כולם נכללים בו. וכפי שכותב רבנו הרשש, זכותו תגן עלינו אמן. כל ימי החודש הקדושים מתעוררים בהם השפעות עליונות מן שמיה ויורדים ומשפיעים טובה וברכה לכל ימי החודש כולו על כלל ישראל ועוד ידוע כי ביום ראש חודש שער הרחמים בשמיים בגן עדן שסגור בכל ימי החול נפתח לקבלת הבקשות והתפילות והתחינות. כפי שמופיע בספר יחזקאל בפרק מו באות א'. וביום השבת יפתח וביום החודש יפתח. ואף על פי שאין לנו לצערנו הרב בית המקדש מכל מקום כותב הזוהר הקדוש והמדרש כי בשמיים פתוח לו בראש חודש שער הרחמים. וביום הזה, כל ראש חודש נגזרים על מעשיהם של בני אדם גזרות. התפילות שהאדם זוכה ומתפלל בימי ראש חודש עושים רושם גדול בשמיים ומתקבלים ביותר ביום הזה. ועוד מופיע בזוהר הקדוש בפרשת בחוקותיי דף קיד עמוד א עמוד ב על הפסוק בשיר השירים משגיח מן החלונות מציץ מן החרקים דהיינו קדושת שבת ורש חודש והתפילות שנעשות בהם עושים רושם גדול בשמיים ועל כן תיקנו לנו חכמינו זכרונם לברכה לומר יעלה ויבוא בתפילות ובברכת המזון כדי לזכות שימי ראש החודש ושאר ימות החודש כולו יהיו מוצלחים ומבורכים. המרשה בחידושי אגדות על מסכת בבא מציע בפרק בדף סליחה פה עמוד ב כותב שיום ראש חודש הוא יום המסוגל והמוכן להתפלל על הגאולה השלמה. ישנם בני אדם שנוהגים ללבוש בגדים מיוחדים לראש חודש כבגדי שבת. מכיוון שיש נשמה יתרה שמתופת לאדם ביום ראש חודש. בעת אמירת כתר של תפילת מוסף בראש חודש נכנסת באדם הנשמה היתרה. וכתב בספר הקדוש יסוד ושורש העבודה בשם התיקוני הזוהר שבראש חודש מקבל האדם נשמה יתרה וזהו לשון הכתוב נשמתה יתרה בשבת ובימין תבין ובכל מוספין יהי אמהעילאה תוספת רוח הקודש דהיינו הנשמה היתרה שיש לאדם בשבתות וימים טובים ובכל יום שמתפללים בו תפילת מוסף היא האם העליונה והיא תוספת רוח הקודש לנשמתו ולכן בכל האזכור שהזכיר בלשונו הרב ובכל מוספין דהיינו בכל יום שמתפללים בו תפילת מוסף ובו כלול גם ראשי חודשים כידוע נשות ישראל הצדקניות לא חטאו בחטא העגל בזה שהביאו מהתכשיטים שלהם, אלא הבעלים טלשו להם את התכשיטים כדי לעבוד עבודה זרה ולחתו בחטא העגל היו אלו חלק מן העם חלקם ערב רב וחלקם כאלו שנדבקו בדרכם של ערב רב בשונה מעם ישראל קדושים וטהורים שלא חטאו בחטא ההגל ולכן זכו אנשים למעלה יתרה מן הגברים שבראש חודש אינם עושות מלאכה כמה טעמים יש בכך ונאמר אותם. טם הראשון הוא כי ניתנו לאנשים בתחילה 12 ימים טובים כנגד 12 חודשים כנגד 12 השבטים ובמעשה העיגל הפסידו אנשים כיוון שלא נתנו את תכשיטיהם לעבודה זרה לעשיית העגל זכו ונותרו אצלהם הימים הללו ועל כן הם נוהגות בכל ימי ראש חודש יב חודשים שלא עושות מלאכה. דבר נוסף, הם היו זריזות בנתינת תרומה למשכן שהוא קם בראש חודש ועל כן נתנו ראשי ניתנו להם ראשי חודשים שיהיה להם כעין יום טוב כנגד זכות מצוותם ונתינתם עבור המשקל לכבוד השם יתברך. סיבה נוספת שלישית הם רומזות הנשים ללבנה כיוון שהאישה היא מתחדשת בעניין של נידותה ותהרתה כמו הלבנה שמתחדשת בכל חודש מחדש הולכת וגודלת ולאחר מכן הולכת וממעיתה את עצמה ולכך זכו אנשים לקבל מתנה את ראש חודש שהוא שייך בהם טעם רביעי נוסף ראשי חודש דשים ניתנו לנו על ידי תפילתה של חנה הצדקת שהתפללה ותתפלל חנה אל השם. טעם חמישי הוא על פי הקבלה, על פי הסוד, בראש חודש יש עילוי לשכינה הקדושה ועל כן הנשים הצדקניות מקבלות הערה מהעילוי הזה של השכינה הקדושה יותר מן הגברים. כידוע אנשים אינן עושות מלאכה והיינו דווקא מלאכות קשות כגון כביסה ביד תפירה ניקיון הבית אבל מלאכות קלות עוד צורקי הבית או צורקי ראש חודש כגון בישול אפייה סדר בבית א וכן על זה הדרך הפעלה לדוגמה של שאר דברים שהם נקראים מלאכות קלות זה בוודאי בוודאי שהן יכולות לעשות יש מן הפוסקים שכתבו שאינם עושות מלאכה. כך מובא בדעת הרוקח. כי מנהג אנשים שלא לעשות מלאכה בשני ימי ראש חודש. אם יש בית ימים כפולים. המהריקש והגאון הרב פרי חדש זכותם תגן עלינו אמן. כתבו כי עיקר המנהג הזה הוא דווקא ביום השני של ראש חודש. וכך גם מובא בדברי היעבץ זכותו דגן עלינו אמן. והכל תלוי במנהגם של הנשים. בתפילות אנחנו מוסיפים באמירת יעלה ויבוא. בנוסח יעלה ויבוא יש שמונה לשונות של בקשה בתחילה והם כנגד שמונה מעלות שיש בתפילת אתה בחרתנו של יום טוב. חמש פעמים אנחנו מבקשים על הזיכרון כנגד חמש פעמים שקרא אותנו קודש הבריך הוא ישראל בפסוק אחד במדבר חט ועוד יש שבע לשונות כנגד שבעה רקים וכנגד שבע ציפיות שלנו שאנחנו מצפים לקראת הגאולה השלמה ממרה בימינו והם בעניין בניין ירושלים ביאת המקדש תחיית המתים עקדת יצחק הקורבנות, זכות לימוד התורה מפי השם יתברך לעתיד לבוא וזכרון יציאת מצרים שאסור לנו רגע אחד לשכוח אותו ואנחנו מזכירים אותו בכל יום הן בתפילות והן בקריאת שמע וכולי וראוי על כן לכל אדם לשים דעתו בעת אמירת יעלה ויבוא על הדברים הללו כדת וכדין ועוד בנוסח יעלה ויבוא אנחנו מזכירים ביום יום ראש חודש הזה יש אומרים ביום ראש החודש הזה עם הידיעה הכל על פי נוסחאות והכוונות המיוחדות מרן הבן איש חי זכותו תגן עלינו אמן בשנה שנייה בהלכות בפרשת ויקרא באות יד כותב כי הוא מנהג חסידים המתפללים על פי סידור רבנו הרשש לומר בנוסח יעלה ויבוא ביום ראש חודש הזה ואין אומרים ביום ראש החודש הזה כי יש כוונה במילה ראש והכוונה היא במספר חודש בלא ה ולא החודש ועוד מובא בסידור הרשש בסדר כוונת יעלה ויבוא שתי כוונות לתיבות ראש חודש הראשונה היא האות רש בריבוע שמכוון בה בריבוע שם אלוקים פשוט זה לודאי כן כגון א' א א ל אה א למ זה גימטריה יוצא 200 דהיינו רש והכוונה השנייה של של המילה ראש זה היה ר של ראש עכשיו א' של ראש שזה רמז הכוונה לראש התיבה של שם אלוקים בפשטות דהיינו א' של שם אלוקים ש של המילה ראש שמה אנחנו מכוונים על פי הרשש שזה בגימטריה שם אלוקים במילוי יין דהיינו א' ל הילה חודש כוונתה לכוון בגימטריה את הכוונה הבאה א' ה י א י ה ויש עוד כוונות מי שירצה יסתכל בדברי רבנו הרשש הגם שאדם שכח לומר יעלה ויבוא בערבית לא צריך לחזור כידוע על תפילתו מכל מקום מאוד צריך לשים לב לדבר שלא לשכוח לומר יעלה ויבוא כי באמירתו ישנה בקשה מבורא עולם לזכור עבורנו את חמשת הזכירות ואיך ישכ שכח מאמירתם והקדמונים כתבו כי השוכח מלהזכיר יעלה ויבוא בתפילת ראש חודש ידאג כל החודש כולו רבנו דוד אבודרם זכותו תגן עלינו אמן כתב כי חמשת הזכירות התמונות לנו בעת אמירת יעלה ויבוא הם א' זכרוננו ב' זכרון אבותינו ג' זכרון ירושלים עירך ד זכרון משיח בן דוד אבדך ה זכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפלטה לטובה כל הדברים הללו אנחנו מחוייבים לזכור בעת אמירת המילים יעלה ויבוא ולכן אנחנו מזכירים אותם בכתוב בנוסח יעלה ויבוא וכתב הרב בספר הקדוש יסוד ושורש העבודה בשער ט בפרק ב' ישנה סגולה לבלתי ישכח אדם לומר אותה והיא שיתפלל בכוונה עצומה ובוודאי לא יבוא לשכוח מלהזכיר את היעלה ויבוא כי השכה היא מסיבת חיסרון הכוונה בתפילה רבנו חיים פלג'י זכותו תגן עלינו אמן כותב בספרו רוח חיים בסימן תכד באות א' אשרי אדם המברך מתוך הסידור דלאשנו לאנשויה דהיינו שלא יבוא לשכוח מלומר יעלה ויבוא. עוד ישנה סגולה גדולה להצלחה בראש חודש שיאמר בליל ראש חודש כפי שכותב מרן הבן איש חי זכותו תגן עלינו בלשון חכמים את הפסוק שלוש פעמים לישועתך כיוויתי אדוני לישועתך כיוויתי אדוני לישועתך כיוויתי אדוני סליחה יאמר אותו 30 פעמים וזה כמניין כל ימי החודש כולו וזה נותן לו שפע לכל ימי החודש כולו והוא סגולה בד דוקה להצלחה בכל ימות החודש כולו. רבי אהרון מקרלין בספרו בית אהרון וכן מופיע בספר עץ חיים בשער ראש חודש בפרק ב' לומר אחר התפילה היה נוהג לומר אחר התפילה יג מידות קדושים ובימים שאין אומרים בהם תחנון היה אומר שההלל שאומרים בראש חודש הוא כנגד היג מכלין דרחמה דהיינו יג מידות שאנחנו מזכירים אותם כן השם השם אל רחום וחנון ומעלתו של הלל יותר מהג מידות. וזה מה שכותב בעל היסוד ושורש העבודה שאנחנו אומרים בכוונות ההלל הללויה הללו עבדי אדוני באותם המילים שאדם אומר ראוי שהוא ישמח שמחה גדולה ועצומה עד מאוד על שזוכה גם כן להיקרות בשם עבד השם לשבח את השם להודות להשם יתברך כי אמירת השבחים לבורא עולם מעלה את הבן אדם ממציאותו הגשמית למציאות רוחנית גדולה ומרוממת וזהו גם שנאמר מי כה השם אלוהינו המגבי לשבות המשפיל לראות בשמיים ובארץ זולת פשטות הפסוק הזה לא היינו מבינים את גודל מעלתנו בעניין של אמירת סוד ההלל ועוד מופיע בהלל הפסוק הבא מי כהשם אלוקינו המגביע לשבות אומרים חז"ל כי הקדוש ברוך הוא מתעלה מכיסא כבודו ולא נגלה למטה כי בשעה שהצדיקים אינם נמצאים בעולם, דהיינו שהם מוגבעים ומרורמים, הוא מסתלק מהם ואינו נגלה להם. והמשפיל היא לראות בשעה שצדיקים נמצאים בעולם, הקדוש ברוך הוא יורד במדרגתו הגבוהה אל התחתונים כדי להשגיח עלינו ולהטיב עמנו. כי כשצדיקים אינם נמצאים בעולם, הוא מסתלק ומסתיר את פניו ואינו משגיח. אבל אם הצדיקים נמצאים בוודאי ובוודאי שנאמר על זה וצדיק יסוד עולם שהצדיק הוא זה שמייסד וקודש הבריך הוא שומר ונותן לו את הכוחות לייש את העולם ולשמור עליו ועוד מופיע הפסוק בצת ישראל ממצרים את המזמור הזה ראוי מאוד לומר אותו במתינות מילה במילה ולהזכיר את גבורות השם ונפלאותיו כי במזמור הזה ראוי שישמח אדם שמחה עצומה ויחשוב על גבורות השם יתברך מלפני אלוק יעקב יכניס בליבו באמירת הפסוקים הלו לשמחה עצומה עד מאוד שאינו מכנה אלהותו יתברך ויתעלה רק עלינו על עם ישראל הנקרא בורא עולם עלינו אלוקי יעקב אנחנו נקראים על שמו ובראש חודש בכל המועד פסח ובשני ימים האחרונים של פסח אנחנו מדלגים כידוע על אמירת לאננו ואהבתי כי ישמע השם וכולי ובעת המירת לא לנו השם לא לנו כי לשמחה תן כבוד על הפסוק הזה ראוי לומר בשון לב מאוד ובתפילה עצומה לבורא עולם שיקרב לנו את עוז ישועתנו במהרה בעבור שמו הגדול שיתקדש בין הגויים כי כעת הוא מחולל היות ואנו שרועים בגלות בעקבות עוונותינו וראוי שעיננו ירדו פלגי מים על כך עצביהם עם כסף וזהב שמזכיר בהלל יש לכוון בזה במחשבתו לבזות את כל כוחות הקליפות כולם שהם קשורים ותמונים בגשמיות של כסף וזהב הוא מסיים ואנחנו נברך שאדם יקבל על עצמו בעת אמירת הדברים הללו להודות לבורא עולם ויצרו יתברך כל יום ויום מימיו הוא וזרעו וזרע זרוע עד סוף כל הדורות ועוד בעת אמירת אהבתי כי ישמע השם יש לחשוב את פירושו של רש"י הקדוש על הפסוק בתהילים קטזא עפפוני חבלי מוות יחשוב על כלל ישראל אשורים בגלות הארוכה והמרה הזאת וכל הפסוקים כולם תמונים באמירת ההלל ויכולים להשפיע על האדם שנותן את דעתו עליהם ולאחר מכן אומרים אומרים מה השיב להשם כל דגמול עליי ראוי שאדם יחשוב באותו זמן ריבון כל העולמים כל תגמולות שאתה עושה עמי בוודאי הם אינם לפי מעשיי ואינם אלא תגמולות של חסדיך הגדולים ורחמיך הרבים ועל כן אני מקבל עליי את דברי הכתוב ישועות עשה ובשם השם אקרא את הכל אני מקבל עליי בשבח ועוד ולאחר מכן אנחנו אומרים מזמור הללו את השם כל גויים שב בכו כל האומים כי גבר עלינו חסדו. הראשי הקדוש כותב שראוי שיכוון האדם לשמוח שמחה עצומה כי גבר עלינו חסדו. כלומר, אף על פי שאנחנו חס ושלום שרועים וספונים בכל תאוות העולם הזה, בכל העניינים שמכשיחים אותנו מקדושת השם יתברך, משפיע עלינו וגובר חסדו של הקדוש ברוך הוא עלינו כי הוא שומר את הבטחתו שהבטיח לאבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב ולאחר מכן אנחנו אומרים אתנוסה חודו לשם כי טוב כי לעולם חסדו יאמרנ ישראל וכולי לכל עם ישראל ראוי לומר את הדברים האלו ולהודות להשם הן עם ישראל בית אהרון בית הלוי יראה השם וכולי בכל הפסוקים הללו אנחנו נוהגים שהשליח ציבור אומר אותם ולאחר מכן הכל חוזרים עליהם ולאחר מכן אנחנו עוברים למן המצר קרתי ה מה שנקרא הקטע הארוך ביותר שרומז בהלל על גודל מעלתו רמוזים שמה ענייני עולמות עליונים קדושים ונעלמים מאוד ובוודאי יכוון האדם באמירת אלו המילים לא עמוד כייה פיתחו לי שערצד זה השער להשם בוודאי ובוודאי שתהי על נשמתו השפעה גדולה הוא מסיים זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו כי כידוע שהקדוש ברוך הוא בסופו של דבר משפיע על האדם שפע גדול על זה הוא צריך להודות ובפרט ביום הזה יום ראש חודש לאחר מכן מסיימים באמירת אנה השם הושיענה אנה השם הצליחנה פעמיים וזה אנחנו נזכרים לטובה בפני השם כפי שכתב בעל היסוד ושורש העבודה בשער חמישי בפרק שמיני והוא כעין תפילת והוא רחום של ימי שני וחמישי ואנחנו מודים אלי ועודק אלוהי ירומיק ריבונו של עולם אנחנו מודים לך על זה שמה שאתה מודיע לנו את שבכנו ואתה משפיע פענו שפע בכל חודש וחודש ועל זה אנחנו מרוממים את שמך יתברך כי גדולה היא תאוותנו ותשוקתנו אליך ומסיימים באמירת הודול לשם כי טוב בשמחה עצומה ובברכת יעללוך בימים שגומרים בהם את ההלל רבותינו כתבו שישנה סגולה עצומה לאריכות ימים והיא לומר את הפסוקים הבאים ואברהם זקן בא בימים והשם ברך את אברהם בכל ושם מוסיפים השם הקדוש זבד דה ישמרנו ויחיינו כן יהיה רצון מלפני אלוהים חיים ומלך עולם אשר בידו נפש כל חי אמן ואת זה אנחנו אומרים שלוש פעמים וזה סגולה לאריכות ימים ושנים ועל כן יהיה כל בר ישראל נזהר לומר את הפסוקים הללו המקובל רבי עמנואל חי ריקי זכותו תגן עלינו אמן כתב בספר משנת חסידים על ענייני ראש חודש מסכת ראש חודש פרק ב' אות וזה לשונו הוא למען יעריך ימים יאמר אחר ההלל בכל ראש חודש את הפסוק ואברהם זקן בה בימים והשם מרח את אברהם בכל ויכוון בזן של זקן באות כן זן של זקן בניקוד של שו ובבת של בא והשם זקן בא כן בקמץ וד יכוון בה שוב פעם נקודת ש כן ובמ האחרונה של בימים כי היא מתחלפת באלפה בטא כן היא מתחלפת בדיוק והיא כנגד האות המ האחרונה של בימים ונמצא שהכוונה הזאת שהוא מכוון הוא מכוון בשם הקדוש גם זבד ה שהוא בניקוד של שו קמץ שוב פעם שוה כפי שהזכרנו שמספרם עולה חסד ועל ידי זה הקדוש ברוך הוא גומל איתו חסדים ומעריך את ימיו ועל כן יש לומר זאת ג' פעמים רב חיים ויטל זכותו תגן עלינו אמן כתב במחברת הקודש בשעה ראש חודש סליחה זה מופיע בשם רב חיים ויטל כן במחברת הקודש בשער ראש חודש מצאתי כתוב בספר ישר למען יעריך ימים יאמר את הפסוק הזה ואברהם זקן עם התוספת שהזכרנו ובכך יזכה מג פעמים שאומר לסגולה לאריכות ימים ושנים גם מביא את זה בעל החמדת ימים את הדבר הזה בספר אור חדש לרבי יעקב קצין שהיה תלמיד חכם גדול כתב שהסגולה הזאתי מועילה וטובה לא רק לא אריכות ימים ושנים אלא גם לשמירה רע מן המקטרגים וככה הוא נהגו גם בקהילת קודש בית אל של המקובלים לנהוג לומר את הפסוקים הללו היום ברוך השם זה מופיע כמעט ברוב רובם של הסידורים כידוע בערב ראש חודש הוא לקראת סיום תפילת מוסף של ראש חודש אנחנו מזכירים את פרק מד סליחה פרק קד שבתהילים והוא מזמור ברכי נפשי את השם השם אלוהי גדל לת מאוד וכולי מזמור של ראש חודש בסיבת אמירתו של ראש חודש של המזמור הזה ישנם כמה וכמה תעמים ונאמר אותם הטעם הראשון משום שנאמר בו עשה ירח למועדים וכבר אמרו חז"ל כל ה הקורא פסוק בעונתו מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח חדש והקריב עליו קורבן ועוד טעם יש בו את כל ענייני הבריאה של בראשית שמתחדשים בכל ראש חודש וחודש הטעם השלישי כי ישנה נפש יתרה מתופת כפי שהזכרנו בתפילת מוסף לכל אדם ואדם ביום ראש חודש והסיבה הרביעית היא בהיות נפשותם של הנפטרים עולות עם השקיעה ביום הזה לגן עדן להתעדן שם ואינם סובלים וגיהנום שובט וכולי אז בוודאי וודאי שיש בו מעלה גדולה ועל כן אנחנו מודים ומשבחים לקדוש ברוך הוא ברכי נפשי את השם השם אלוהי גדל ד מאוד וכולי וכולי כי ישנה בכך מנוחת הנפש לאותם נשמות שחס ושלום חס וחילה זכו ולא נכנסו עדיין לגן עדן ביום הזה הם טועמים מטעם גן עדן ומתאבים לו בראש חודש ישנם ארבעה עליות עליי כהן לוי ישראל ולאחר מכן גם תוספת של רביעי וראוי לכל ירא שמיים הדבק בהשם יתברך כן ואם שורש נשמתו דבקה בתורה הקדושה לעלות לספר תורה פעם אחת בחודש ועדיפות ביום ראש חודש עצמו למה כדי שיזכה להדביק את שורש נשמתו בעניין קדושת עץ החיים ואז יהיה נמצא דבק ממש בשם הוויה ברוך הוא ובזה זוכה ומתקן את פגם היסוד כפי שכתבו רבותינו הקדושים בזה זה וזור הוא מופיע גם בדברי בעל הקיצור שולחן ערוך הרב גנספריד וכן מרן הבן איש חי זכותו תגן עלינו אמן וזה לשונו מצווה להשתדל לעלות לספר תורה בראש חודש וכן היה דרכו של עתרת ראשי הרב מורבי זכרונו לחיי העולם הבא לעלות בכל ראש חודש חוק ולא יעבור ואם ראש חודש הוא בית ימים היה עולה בשני הימים, אך היה אומר, העלייה של יום שני דראש חודש היא יותר מעולה מן העלייה של יום ראשון של ראש חודש ובכך ישנם סודות גדולים מי שירצה יוכל לעיין בספרי רבותינו הקדושים והסודות התמונים שמה לאחר מכן מוציאים ספר תורה כפי שאמרנו ארבעה עולים לאחר מכן מתפללים את תפילת מוסף לראש חודש בשעת תפילת מוסף כותבים רבותינו נו כי אדם שזוכה ומתפלל תפילת מוסף מאירה נשמתו ברוחניות מיוחדת היות ונכנסת תוספת נפש יתרה בתפילה כך כותב הרב על פרי עץ חיים בשעה ראש חודש בפרק ג' וזהו כי זוכה בעת אמירת כתר קדושת כתר לזכות לנשמה היתרה המיוחדת הזאת וכתב המקובל רבי יעקב צמח זכותו תגן עלינו אמן בספרו נגיד ומצווה בעמוד רז ראש חודש עולה המלכות מידת מלכות עד הנצח ועל כן אומרים יעלה ויבוא ברצה שהוא הנצח שהוא בחזרת השץ ומהירים בחסד וגבורה ואחר כך אנחנו אומרים הלל שהוא יותר במעלתו מיג תיקוני דקנה כן יג מידות ועלייתו מגיעה לחגד שזה חסד גבורה תפארת דזהרנפים ומוסף מעלתו היא כנגד רחל אמנו הוא מגיע עד חוכמה ובינת זזרן פין ולאחר מכן החזרה בקדושת כתר זה עולה עד כתר דיזרן פין וממילא כולם נהים שווים ונמשך גם בהם שפע מעתיקה קדישה וזהו שספירת המלכות קרויה בשם נפש וזהו תוכנה והיא עולה בכל עליות הקדושה כולם בראש חודש ועל כן כן זוכה האדם ביום הזה בתפילת מוסף עם תפילתו לנפש יתרה רבי משה זקותה זכותו תגן עלינו אמן כתב בפירושו על דברי הזוהר הקדוש בפרשת והתחנן דף רס ה עמוד ב כתב רבנו הארי וזה לשונו כי אפילו בראש חודש ישנה הערת נפש יתרה ואם יקבל פני רבו יושפע לא מכוח רבו פירוש דהיינו שיושפע אור מיוחד לנשמתו שהיא נפש יתרם יותר משל רבו וידוע שסתם כל רב בבחינת חוכמה ולכן הוא נקרא בשם אב דהיינו אב בחוכמה כך מופיע גם בסידורו של המקובל רבי שבתיי ובתפילת מוסף אנחנו מכוונים ראשי חודשים לעמך נתת כנגד רחל אמנו העומדת ומתפללת עלינו בשמיים והיא תקנה את תפילת מוסף של ראש חודש ושמה נרמז בתחילה כפי שהזכרתי ראשי חודשים לעמך ראשי תיבות רחל וכיוון ש שהיא מתפללת אנחנו מבקשים שתתגבר בכוחה ותבקש רחמים על בניה על עם ישראל כולו כדי שנזכה להיגאל בגאולה הקרובה ובעת אמירתנו לעמך נתת במילים הללו צריך האדם להתנהג בקדושה כל היום וממילא גם ישפיע עליו כל יומות החודש כולו והתחנן שתחזור העתרה ליושנה ויתקדש שמו של בורא עולם בכל העולמות ועוד יכוון שיהיה לו כפרה על מה שעשה חס ושלום חז למעשים לא טובים שיכולים לגרום לביטול ומיעוט המידות המושפעות על ידי הלבנה כולה ועוד בעת שאומר וברית אבות לבנים דזכור ראוי שיתפלל על כל ימי החודש שהיו מוצלחים ומבורכים לא רק עבורו אלא גם לבניו ולבני בניו והכל בזכות אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב כידוע תפילת מוסף היא כנגד קורבן מוסף שיקריבו בזמן שבית המקדש קיים ועל כן ראוי שגם האדם יכוון בזה במחשבתו כאילו מקריב קורבן מוסף בעת תפילת בעת תפילתו שמתפלל תפילת מוסף וזהו כמה מה שכתוב כי בעמך ישראל בחרת מכל האומות ברוך אתה השם מקדש ישראל וראשי חודשים ועל זה ראוי שיתן שבח ועוד להשם יתברך ישנה עוד סגולה להצלחה לימי ראש חודש בעת חתימת הברכה האמצעית של תפילת מוסף יש לנו להזכיר את המילים אלוקינו ואלוקי אבותינו חדש עלינו את החודש הזה כידוע ישנם יב פרטים כנגד יב חודשי השנה. הרוקח בסידורו כן בפירוש על סידורו כותב כי הבקשה שיש לומר קודם חתימת הברכה האמצעית בתפילת מוסף של ראש חודש היא בלשון הזה אלוקינו ואלוקי אבותינו חדש עלינו את החודש הזה שמתחדשת הלבנה במולדה לטובה ולברכה לששון ולשמחה לישועה ולנחמה לפרנסה ולכלכלה ולחיים טובים ולשלום למחילת חטא ולסליחת עוון ב בשנה מוסיפים לך כפרת פשע והוא כנגד יב דברים כנגד 12 חודשים וכנגד 12 שעות ביום וכנגד 12 שעות בלילה וכנגד 12 מזלות כנגד 12 שבטי קה זכותם תגן עלינו אמן דהיינו לי ישועה שאדם מזכיר שיעזור לנו השם לישועתנו לחדשה כימנו אורנו ולנחמה שינחם אותנו אשר השם כאשר ניחמת הלבנה בקותנה ובכופר לפרנסה שכל מה שהאדם נזכון מלבושים וכולי ושאר דברים הקדוש ברוך הוא יזמן לו את זה בחודש אזה לכלכלה זה מזונות שאדם נצרך לאכילה למחילת חטא אם אדם עשה עבירה בשגגה שהקדוש ברוך הוא ימחל לו לסליחת עוון אם אדם עשה עבירה במיזיד כי בעמך ישראל מכל האומות בחרת כי בנו בחר השם אלוקינו להיות לו לעם סגולה כפי שכתוב בדברים ז ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי וחוקי ראשי חודשים להם כבד שמסיימים כדי כתיב החודש הזה לכם ראש חודשים ובשנה מעוברת שאנחנו מוסיפים את המינים ולכפרת פשע יש יוצא שיש לנו יג בקשות 13 בקשות למה כי בשנה הזאת יש 13 חודשים ונאמרו על זה מספר טעמים בספר מועד לכל חי רבנו חיים פלג'י כתב סיבה ראשונה כי יש לכוון על קטרוג הלבנה, שזה הגורם הראשון להשפעה על עוונות האדם בעולם. הסיבה השנייה היא משום שהשמש והירך התקרבו במסלול שלהם ובעיתם זה לזה והיו מנסים להשתוות זה לזה וחוששים פן יעידו חס ושלום על העוונות שלנו ויצדקו לפני השם יתברך ועל כן אנחנו מזכירים את המילים ולכפרת פשע לכפר על אותם העוונות כולם ועל כן עצה טובה לכל בר ישראל כדי שיתקבלו תפילותיו בכל ימי ראש חודש כולם וכן שיצליח בכל ימי ראש חודש כולם שבחתימת הברכה האמצעית של בתפילת מוסף בהזכרת שם השם יכוון יש זה מופיע בסידור הרשש מופיע ב בעוד סידורים וכולי יכוון בצירוף שם הוויה בניקוד שלו הראוי לאותו חודש שיוצא מפסוק מסוים לדוגמה בעזרת השם אותו זה חודש ניסן אז מה אנחנו מכוונים שם ברו ברוך אתה השם כן זה יקוק אנחנו מכוונים אותו בניקוד הבא י חיריק ה קמ א פתח ו ש ה קמץ שהוא גם בצירוף אות שם שזה א' חיריק ה פתח י ש ה קמץ שיוצא מפסוק שמופיע בתהילים בפרק צו יאמחו השמיים ותגל הארץ יפה מאוד. ישמחו זה י של שם הוויה שהזכרנו. השמיים זה פתח של שם הוויה. ושוב פעם ו זה נו שו של שם הוויה וה קמץ. ככה כל חודש וחודש מופיע הכוונות הללו שראוי שאדם יכוון אותם. היוצאים מפסוקים כל חודש וחודש. מתחילים בניסן מסיימים בחודש אדר שעכשיו אנחנו בדיוק מסיימים אותו לטובה ולברכה ובכוח הכוונה הזו זוכה האדם ויצליח בכל מעשה ידיו בכל ימות החודש כולו גם יכול לזכות האדם להקנות לנפשו השגות גדולות על ידי שישב ויעסוק בתורה ביום ראש חודש עצמו כי מעלתו גדורה גדולה ויש יש בו הערת נפש היכולה להשפיע לכל ימות החודש כולו. הטור בסימן תט כותב מצווה להרבות בסעודת ראש חודש. התור מביא את זה מדברי הירושלמי במסכת מגילה פרק א' הלכה ד' שם מובא סעודת ראש חודש וסעודת פורים שחל בשבת מאחרין ולא מקדימין הירושלמי משווה את סעודת ראש חודש לדין של סעודת פורים ומשמע שהם גם שווים בדרגת החיוף שלהם הרוקח כותב על זה ועל כן מצווה לאכול בראש חודש כמו במועד למה שראש חודש הוא קש למועד שנאמר וביום שמחתכם ובמועדכם ובראש חודשכם ועוד מופיע בישעיה הנביא פרק סוכג והיה מדי חודש בחודשו מדי שבת בשבתו וכולי הכל בו כותב על כך בסימן מג טעם לשבח והוא נהגו כל ישראל לעשות סעודה גדולה משאר הימים מפני כבוד היום שהוא כפרה לישראל וכמו שאמרו רבותינו זכה ברכה אביו כפרה עליי שמיעטתי את הירח כלומר בעבור שמעתיע בורא עולם את הירח מהמאור שלו אני רוצה לעשות לה כבוד שיתחפרו בה כל ישראל בעת שתתחדש ועל כן אנחנו מברכים והיא מתחדשת בכל חודש וחודשו וכולי ויש עוד טעם לעשיית סעודת ראש חודש והוא זכר למה שעושים עידי הלבנה בזמן שהיו מתקדשים על ראייתה בבית הדין היו לאחר מכן עושים כעין יום טוב וסועדים סעודה ועל כן גם אנחנו נוהגים בכך ובכל ראש חודש כפי שהזכרנו ישנה סגולה נוספת לפרנסה זה מופיע במדרש בויקרא רבה בפרשת אמור פרשה ל תנה מראש השנה נקצין מזונותיו של אדם חוץ ממה שמוציא הוצאות בשבת וימים טובים וראשי חודשים ומה שהתינוקות מוליכין לבית רבן תשלום לתלמוד תורה אם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחט פוחטין לו והוא סגולה לפרנסה. האור זרוע בהלכות ראש חודש בסימן תנג כותב אין חיוב לאכול פת בראש חודש אך הוא מסיים בלשונו ואף על פי כן המוציא על סעודת ראש חודש ואוכל ושותה בטוב הרי זה משובח דאמרינן כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יום הכיפורים חוץ מאוצאות שבת וחג וימים טובים ועל זה הוסיף הירושלמי כי ראש חודש וה והוא כנגד חולו של מועד. ישנם מבני אשכנז ומבני חלק מבני ספרד שנוהגים להדליק בראש חודש נרות בשולחן הסעודה. כך מובא גם בפרי חדש בסימן תת שאף על פי שאין חיוב לאכול פת בראש חודש אם שכח יעלה ויבוא אין מחזירין אותו. ומכל מקום כותב הרב מצווה לאכול פת בראש חודש שיש דין סעודת ראש חודש הוא מוסיף בזה עוד חידוש מדבריו ויש מי שכתב שנוהגים להדליק נרות ייתרות לכבוד ראש חודש הרב החידה בספרו חומת אנח על ספר איוב פרק נתן רמז לכך בדרך צחות וזה לשונו זה מופיע גם בבאר היטב באור החיים בסימן רמב בסעיף קטן א' מזונותיו של אדם קצובין לו מתשרי חוץ מתשרי מה הפשט חוץ מתשרי אם אמרנו מתשרי אלא תשרי ראשי תיבות תורה מה שהוא מוציא לתורה הקדוש ברוך הוא מחזיר שבת מה שיוציא לשבת הקדוש ברוך הוא החזיר ר ראש חודש וי טוב כל מה שתוצא צי הוצאות תורה, שבת, ראש, חודש ויום טוב. אז ודאי שתקבל אותם מהקדוש ברוך הוא בדרך, לא דרך והוא בדוק ומנוסא. הרב החידה בספרו ברכי יוסף עוד כתב בסימן תט בסעיף קטן א' וזה לשונו מצווה להרבות בסעודת ראש חודש כי יש בראש חודש קדושה. ואם יודק קדושת יום טוב יותר מראש חודש מצינו מעלה לראש חודש יותר מיום טוב. והוא שאין אור הגיהנם שולט בראש חודש כשבת כי שבת וראש חודש הונחלו מיום שנברא העולם אבל יום טוב בא מצד הניסים שנעשו לעם ישראל אחר כך ולכן שולט ביום טוב אור של גיהנם בשונה מראש חודש ושבת שאינו שולט בהם אור של גיהנם בברכת המזון של ראש חודש אנחנו מוסיפים לומר מגדול ישועות מלכו כביום שמתפללים בו תפילת מוסף והוא ראש חודש במקום אמירת מגדיל הרב בעל האמת ליעקב כותב מהוא הטעם שאומרים מגדול באלו הימים כתב בשם רבנו הארי שמופיע בספר עץ חיים בשער לד פרק ב' כלל י' וזה לשונו כי שם אדנות במילו זה ד' ל אותיות והוא מביא פה את כל החשבון לא נעריך בדבר הזה ועל כן כותב הרב כי אמירת המילים מגדול יש בה את הד' ול שהזכרנו שהם מעלתם גדולה לעומת המילה מגדיל שהיא מה שנקרא כאין ירידה ועל כן מוסיפים לומר את המילה מגדול והוא סוד לודעי כן ביום ראש חודש ראוי שכל אדם ואדם ירבה בצדקה יותר משאר ימות החודש כולו ויה שכרו כפול מן השמיים ועל כן נהגו כבר מקדמה דינה גביה צדקה בראשי חודשים לעבור בשווקים ומטרימים את הציבור עבור סלי מזון עבור כלל המשפחות העניות בזה זוכים ויהיה להם ראש חודש טוב ומבורך ואם יזכה אדם להשעיד על שולחנו תלמידי חכמים בזה תהיה לו הצלחה והרווחה כל החודש כולו וכבר כתב על זה רבנו חיים פלג'י זכותו תגן עלינו אמן בספרו כ החיים בסימן לד אות כג אשרה אדם שיש לו בראש חודש תלמידי חכמים על שולחנו ומי שחננו השם יתברך דושיב ישיבה בביתו ראוי שביום ראש חודש יהיה עורך לפניהם שולחן כפי השגת ידו והוא דבר גדול שתהיה לו הצלחה והרווחה בכל החודש כולו ובחנוני נ בזאת כי המערח תלמידי חמים עניים בתוך ביתו בראש חודש מעלתו גדולה כפולה ומכופלת ועוד כתב באות כ"ד אני מדבר בצדקה דנוד דנודעד דמרבה בצדקה בראש חודש שכרו כפול משאר הימים ומי כעמך כישראל וכולי וכולי ואין ספק כותב הרב בסיום לשונו דהי שעמדה להם להיות להיות יחד עשירים וגם השם יתן הטוב וכן ירבה ביראת השם כל היום לעשות רצון אבינו שבשמעים בכל פניותיו שפונה אמן נצח סלע ועד ועוד מעלה גדולה על ראש חודש כותב בספר נוהג קצון יוסף על דברי פירוש התוספתא כמו שכתב הבך כן מאות ראש חודש ששולחים עבור התלמידים לרבי כן התלמידים שולחים את זה עם מאבא שלהם עבור רבם כן כותב על זה בעתרת זקנים בבאר היטב בליקוטי המאריך שראש חודש הוא יום כפרה על התינוקות ממיטה משונה רחמנא ליצלן אז קרה ועל כן נהגו ליתן ביד הקטנים מעות לצדקה בראש חודש כדי שיתנו לרבי שמלמד אותם ובכך הם יזכו להינ נצל מכל מיני מרעין בישין. יש שכתבו מרבותינו שראוי שילך בכל ראש חודש לבקר את רבו. אומנם קבלת הקבלת פני רבו מופיעה בג' חגים והיא זכר לעניין שהיו נוהגים לעלות ברגל לפני השם בג' מועדים פסח שבועות וסוכות. ולכן כותב הנודעי ביהודה אחרי שיתפלל ילך לרבו אחר תפילת מוסף לקבל ממנו קדושה של תוספת אור ויהיה בכך בכוחו אף להשפיע לאחרים. רבותינו, חכמי הקבלה הריחו בזה מאוד, שראוי שאדם מסתכל במקומות קדושים, בדיוקנות ותמונות של צדיקים, בכך יהיה סיוע מאוד גדול לנשמתו, לרוחניותו, לעלות את הנשמה שלו ממדרגה למדרגה ואף יכול להשיג ומעלות רמות גדולות ונצורות ברוחניות, והוא גם תיקון לפגם העיניים. או כפי שכותב רבנו חיים פלג'י שהאדם העוסקן זוכה שבניו יהיו עומדים תמיד בבית המדרש ויהיו מיושבי בית המדרש ולא מיושבי קרנות. יזכנו השם על דבר כבוד שמו נזכה בעזרת השם שראש החודש הזה ישפיע עלינו שפע ברכה והצלחה ונזכה בכך להתחדש ולהיגאל גאולת עולם במהרה בימינו אמן כנהי רצון ברוכים תהיו חודש טוב ומבורך ‏Ah.