גאותו הסרוחה של עמרמי נשמעת בקולו ובדבריו וזלזולו בבעלי תשובה שאינו מכירם

- - - לא מוגה! - - - 

באמת שאני בא לשאול בתמים.

באו אליי עדים שאמרו לי שהרב המסגר אנס אותם, שהיה בהם מעשה סדום.

אני חקרתי אותם, תשאלתי אותם והחלטתי לפרסם את מה שהחלטתי לפרסם. אני חושב שעשיתי כרוגת.

מה השאלה אחרת? לא הבנתי. לא, פשוט לא. אני אומר מהצד של הטעם. היום, היום אני רוצה לדעת, הלכה.

שמה?

אם היום מתפרסם דבר בפני שלושה.

כן. אני יכול לדבר נגיד סתם?

ספרו לי על חבר שעשה דבר מסוים, וזה יצא בפני שלושה.

אם יש בזה הצלה לרבים,

מותר לך במצווה לפרסם, אם יש בזה הצלה לרבים. אז זה מה שאני רוצה לשאול.

מאיפה רק המקור לדין הזה, וזהו.

המקור הזה נמצא בדברה ערכים.

הגמרא ברכלה אומרת,

כל מי יתנות בהפט אלא טלת במשום משנה בישעה,

ומצווה לדבר לשון הרע על בעלי עבירו. הגמרא אומרת באיומה,

אם מפרסמים את החלשים,

אומרה שאת האנשים שעושים את עצמם כצדיקים,

מצווה לפרסם אותם.

יש לך ידיעה ברורה בדבר.

תלמד את הסוגיות לעומק, אל תגמר אותם מספר חפץ חיים. לא, לא, כי החפץ חיים הביא את כל המקורות האלו וגם דוחה אותם.

לפרסם חיים, לומדים עם אנשים שכבר הרשו את הגמרות,

ואחר כך הם מגשים לראות את פסקי ההלכה. באמת, יש תלמיד חכם שהוא עושה אצלנו בישיבה שיעור, היה עושה שיעור בחפץ חיים, הוא בקיא בו ישר והפוך.

אתה תלמיד חכם על זה, תשאל אותו או אתה שואל אותי. מה אתה שואל? אני, בגלל שאני שאלתי אותו, אני רציתי לשאול את הרב. אולי זה הרב יצחק יוסף. אני אומר לך, כשאתה שואל רבנים ואתה רוצה להשיג עליהם, אתה קודם כול תחרוש את הגמרות בעיונים הראשונים המפרשים.

אני מסתבר לי שאתה איזה בעל תשובה שבחיים שלו פתח לו רשב״א ולא רמב״ם. ככה אתה נשמע.

כשאתה תפתח רשב״א ורמב״ם, קיבל אותם פעם בעיון,

כשאתה תשובה לכל מיני גמרא ללמד גם איך להשיג על הרבנים.

לא, אתה לומד רשב״א ואני לומד רשב״א ואני לומד גמרא ואני לא יודע מה הרב חושב,

דרך הטלפון הוא לא חושב.

אני פשוט הציקתי שאנחנו שומעים אתכם הרב ואנשים שומעים אתכם ואתה מדבר על הרב אמנון יצחק כמו איזה רב זוטר. זהו, זה מה שהפריע.

אני אשמע מהכל שלך את המלא גאווה, עמוס בגאווה. איזה גאווה? אני קטן, איזה גאווה. בגלל זה אני שומע את הרבנים,

אני שומע את גדולי ישראל, אני רואה את זה. זה פרק שחינך אתכם הרב אמנון יצחק, אני מאוד מצאה על זה,

וזה כנראה מה שיוצא מקלקול שגם מקולקלים.

אם אתה תשמע מהרבנים שלי אתם אתה תתפלא, אבל לא משנה.

שומעים מעט, אדוני. אני שומע מהכל שלך שאתה עמוס בגאלה. עמוס. אתה יודע מה זה עמוס?

אם אתה מכיר אולי את הרב שלמה רביבו, אני תלמיד שלו, לא יודע.

אם יהיו תיקו החברותא של הרב שטרנמן בשבתו את החברותא של הרב שח. אם נכר שאנחנו בעלי גאווה מהשורש הזה...

הקול שלך נשמע ערוז בגבייך טיפת הכנעה, טיפת ענבה בדיבור שלך.

למה? אנחנו רוצים לדעת את האמת. למה? צריך לדעת את האמת.

רוצה לדעת את האמת? או לדעת את האמת. קודם כל צריך לדעת לאום את האמת.

קודם כל תאהב את האמת, אחר כך תרצה לדעת אותה. לא הבנתי. למה הרב חושב שאני לא רוצה את האמת?

אני רוצה את האמת.

ברור, אם לא הייתי רוצה לדעת את האמת, לא הייתי צורח גם להתקשר אפילו.

אני לא חושב שאתה מחפש את האמת, אני חושב שאתה מחפש לקנטר.

בסדר, תחפש את האמת, תמצא אותה לא אצלי. אתה מחפש אותה במקומות אחרים, מהאנשים שאתה כן יכול לקבל מהם. ממני אתה לא חושב.

תחפש אותה מהאנשים שאתה יכול להתכופף אליהם.

כדי לקבל אמת צריך לדעת להתכופף.

להתכופף, אני רוצה שלא לדעת. שמע, אם הרב אומר שיש לו חומרים על הרב אמנון, דוגמה,

אין לי שום דבר אחד, שיש גדול דור שלמדתי חיים שנה תורה ומסר את הנפש שעולה עליהם לצורה והוא גוזר גזירה והוא אומר איזשהו משהו ותופס את כל הדור כולו.

זה אם אדם מזהיר מיליונים בתשובה.

כשאדם כזה קם והולך ועומד ואומר כל מיני מילים מבזות על גדול הדור,

ואפילו שלי לא היה קשר איש עם גדול הדור.

זה מראה שיש פה בעיה קשה מאוד של גאווה.

יש פה משפחה של גאווה, אבל התורה כולה נפסלת.

הבנתי,

הבנתי, אבל אני דיברתי עם הרב לוגסי, אני דיברתי עם הרב לוגסי דרך אגב,

ואני השארתי ביניהם ועשיתי ביניהם סולחה והרב לוגסי הגיע למצב שהוא מצטער.