"אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד".

איתא במדרש, בראשית רבה מ"ד. רבי לוי אמר, תרתין ורבנן אמרי חדא, רבי לוי אמר, לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר, תאמר אותן אוכלוסין שהרגתי שהיה בהם צדיק אחד וירא שמים אחד, ורבנן אמרי, חדא, לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר, ירדתי לכבשן האש וניצלתו, ירדתי למלחמת המלכים וניצלתי, תאמר שקיבלתי שכרי לעולם הזה ואין לי כלום לעתיד לבוא, אמר לו הקב"ה אל תירא אברם אנכי מגן לך, כל מה שעשיתי עמך בעולם הזה חינם עשיתי עמך, אבל שכרך מתוקן לעתיד לבוא, שכרך הרבה מאד.

למי אומרים אל תירא? למי שירא, מי היה פה הירא? אל תירא אברם, אז אברהם היה ירא, מה הוא היה ירא? למאן דאמר אחד הוא פחד שהוא הרג הרבה אוכלוסין במלחמת ארבעת המלכים, ואולי, אולי היה בהם צדיק אחד, אולי היה ירא שמים אחד, זה כבר היה מספיק בשביל שהוא יפסיד את כל שכרו. שמעתם? אני לא התכוון  להרוג צדיק, הוא לא התכוון להרוג ירא שמים, מלחמה זה מלחמה, אבל אם הוא הרג הוא פוחד שהוא הפסיד את כל עולמו, ולא היה לו שכר לעולם הבא כלום. אז ה' מבטיח לו, אל תירא אנכי מגן לך, שכרך הרבה מאד. אל תפחד.

משה רבינו אותו דבר, "ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי", מה זה ויפן כה וכה? אומרים חכמים, שהוא הסתכל בכל צאצאיו עד סוף הדורות של המצרי הזה אם יצא ממנו אדם כשר או גר, ואם היה יוצא ממנו הוא לא היה הורג אותו. אבל הוא ראה שאין, "וירא כי אין איש" לא יוצא ממנו שום דבר, גורנישט מיט גורנישט, ואז ויך את המצרי.

אוי וי, מפה אנחנו נראה מה דינם של כל אלה שיוצאים נגדי, יבבי, מה מחכה להם, אין עולם הבא בכלל, בכלל אין כלום, אין כלום, שום דבר, שום דבר. שום דבר. מי זה צדיק? מי שרובו זכויות, בפשוט, שלא לדבר על מעשים גדולים וכו', מי זה ירא שמים? מי שעובד את ה' מהבוקר עד הערב לעשות רצונו. על מה יצאו נגדי כל אלה שיוצאים שאומרים שכולם נגדו? פוליטיקה. פוליטיקה סרוחה במקום כל התורה והמצוות, במקום להגדיל תורה ולהאדירה יצאו נגד בן אדם שרצה לעשות טוב ליהודים, כמו שהוא עשה עד אז רצה להמשיך בעוד כיוון, ומצאו עלילות דברים ומזה נהיה הכל זה בסדר כאילו הכל בסדר מאשימים מאשימים האשמות אמיתיות, וככה מאבדים כולם את העולם הבא. אם אברהם בעל הזכויות הכי גדולות, הוא פחד שגוי אחד ערל, ויכול להיות שהוא צדיק, מקיים שבע מצוות בני נח, או ירא שמים, כמו שכתוב הירא יניס את הבקר אצל מצרים, הירא הניס את הבקר, אז היה שמה איוב למאן דאמר, אולי היו עוד כמה, אבל גם אצל הגויים יש. רואים משה פוחד, ופה אף אחד לא פוחד, אף אחד לא פוחד. ואיזה אנשים? אנשי אמת, הוא כותב על הספר שלו ע' בן ע' - ערן בן עזרא מאה אחוז אמת, והוא כל כולו שקר, כל כולו שקר האיש הזה.

אז אני הבטחתי אתמול, כי אני מקיים הבטחות, ואל תחשבו שזה ביטול תורה חלילה, זה קיום התורה, זה קיום התורה, לבער את הקוצים מן הכרם, את כל אלה שמתחזים לאנשים שהם ישרים ויראים והכל, זה מצוה, מצוה לפרסם אותם, להודיע מי הם, מה תוכם, מה תוכנם, מה מהותם, מה מעשיהם, אז הבטחתי להקריא לכם מה השופט במשפט שהיה במשפט השלום בראשל"צ, לפני השופט אילן שילו, בענין של לוי סמי ונגד תבע את ערן בן עזרא ואת מרדכי שפירא, ששניהם שותפים היו בחברת דולפין ארגון איכות המים בישראל בע"מ, חברה על הנייר, אבל לא חברה באמת, תיכף נשמע, והם הנתבעים, הוא טען שהוא לא שותף היה, מה פתאום, הוא היה רק נאמן, לא היה לו מניות, היה לו חמישים אחוז מניות, נשמע פה מה כתוב, אז השקרן הזה והנוכל תיכף תראו איך הוא עובד.

הפסק דין אנחנו קוראים: תביעה להשבת סכום של מאה אלף דולר, שהשווי בשקלים דאז 408,975 ששילם התובע סמי לוי, בקשר עם הסכם שעשה עם הנתבעים, ולפיו ניתנה לו אופציה להשקעה במניות של החברה הנתבעת מספר אחד. אז ז"א הוא נתן מאה אלף דולר לקנות מניות באחוזים מסוימים, ומניות יש חמישים אחוז חמישים אוז, אנחנו נראה שערן בן עזרא מכר מניות להרבה אנשים, אפילו שלא היה שום דבר, לא היתה חברה בכלל, חרית ברית הכל, תיכף נראה, והוא לקח ממנו מאה אלף דולר, אני מקצר בפרטים, ונתנו לו אופציה להחליט תוך פרק זמן אם הוא רוצה לממש את האופציה אז ישאר המאה אלף דולר על חשבון המניות שהוא קנה והוא יוסיף את השאר, ואם הוא לא רוצה אחרי שהוא בדק את הספרים שלהם והכל והוא רוצה לפרוש ופה ושם, אז הוא רוצה את המאה אלף דולר בחזרה.

עכשיו, העובדות אומר השופט, ביום ה-29-11-99 באו התובע והנתבע לכלל הסכם, קוראים לזה הסכם אופציה, שענינו אופציה שנתן הנתבע שזה ע' בן ע' - ערן בן עזרא לתובע, להכנס כשותף ב-25 אחוז בלבד בחברה, תוקף האופציה לתקופה של שישים יום שבמהלכה אמור היה התובע לבדוק את החברה, את ספרי החשבונות שלה, את מסמכיה השונים וכל מידע אחר הקשור בה, לגבי שדעתו אם רצונו כן לרכוש מניות בחברה, הסכם האופציה היה כרוך בכך שהצדדים יסכימו על תנאי עסקה במסגרתה יצטרף התובע כשותף לחברה, ובסעיף 4 כתוב להסכם האופציה כי להוכחת רצינותו של התובע סמי לוי, יפקיד התובע, יפקיד רק, יפקיד התובע בידיו הנאמנות של הנתבע, אוי כמה הן נאמנות, תיכף נראה כמה הן נאמנות, של הנתבע שזה עזרא ערן בן עזרא, אז יפקיד את המאה אלף דולר ארה"ב, סכום זה היה אמור להיות תשלום ראשון על חשבון רכישת המניות, שאם תתממש העסקה ישלים התובע תשלום נוסף של מאה אלף דולר ארה"ב. הנתבע התחייב, מי זה הנתבע? ערן בן עזרא, כי אם יודיע התובע עד לתום תקופת האופציה ששוב אין הוא מעונין בעסקה, אזי ישיב לו הנתבע את הכספים שיופקדו בידיו לפי סעיף 4 הנזכר לעיל, הנתבע שתיים שזה מרדכי שפירא השותף השני, והחברה חתמו בשולי הסכם האופציה כערבים להחזר הכספים. ז"א העיקר שעשה את ההסכם זה ערן בן עזרא, והוא מוכר המניות. עכשיו זה כותב השופט, אלה הם העובדות, על זה אין מה לערער.

אין חולק, ממשיך השופט, כי במעמד חתימת הסכם האופציה שילם התובע מאה אלף דולר במזומן, במזומן, הא? בזמן התשלום נכחו התובע הנתבע דנן שזה ערן בן עזרא, והנתבע שתיים שזה מרדכי שפירא, והנתבע טוען, הנתבע זה ערן בן עזרא, כי יתקבלו סך של 420 אלף ש"ח, שזה שווה כסף בערך למאה אלף דולר דאז, שמתוכם לקח לעצמו 200 אלף ש"ח ואת היתרה מסר לנתבע 2. גם התובע מסכים, זה העובדות, כי הכסף שמסר לנתבע חולק במקום לשני חלקים שאחד מהם הועבר לידי הנתבע 2.

בקיצור, בסוף החליט התובע סמי לוי לא להכנס, ולא לקחת את המניות, ושיחזירו לו את הכסף, לא, הוא לא מחזיר את הכסף, הוא עשה איזה תרגיל ששלח לו איזה מכתב בתוך התקופה, לא נקרא עכשיו את הכל, לא משנה, זה לא מעניין אותנו מה היה בדיוק, מעניין אותנו מה כתב השופט על ערן בן עזרא. שאצלו בספרים מאה אחוז אמת. כל הפתיחה שלו חרית ברית. אבל בבקשה, אל תשכחו שהוא גרוש, והוא כותב שהוא רווק, זה ממש מאה אחוז אמת, זה הוא כותב בספר של המאה אחוז אמת, הוא גם שלשים פלוס והוא 41, גם זה מאה אחוז אמת, יש עוד כמה דברים שאנחנו נגלה כל יום  מחדש בעזרת ה'.

אז הנה, בואו נשמע מה כותב עכשיו השופט. גם עדותו של הנתבע, מי זה? ערן בן עזרא, איננה קושט דברי אמת, בקיצור חרטה ברטה, שקרן ונוכל, הנתבע שהוא סטודנט למשפטים הקים את החברה והציגה כחברה השווה מיליונים, הוא הקים את החברה, הוא אמר שהוא רק נאמן, מה פתאום, הוא לא היה שותף לא היה נאמן לא היה לו כלום, אבל מה כתוב פה, השופט קובע שהוא הקים את החברה והציגה כחברה השווה מיליונים, תקשיבו טוב מה אומר השופט, והוא המשיך ודבק בגרסה הזו גם מעל דוכן העדים, יש מקורות לזה, וגם לאחר שהתברר כי הצגת הדברים איננה אלא עורבא פרח, שקר גמור, החברה לא שווה גרוש. דומה שהנתבע ראה ורואה בעיסוקו בחברה ובמניותיה מעין תרגיל בלימודי משפט, והוא מחזיק במניות ומוכרן לכל מאן דבעי, סמי לוי, כמה אתה רוצה? כמה? 25 אחוז בלבד, תן מאה אלף דולר דמי קדימה, אתה משה כמה אתה רוצה מניות? תן דמי קדימה, מי עוד? גם אתה כמה מניות? כמה מניות יש בחברה, כמה אתה רוצה למכור - כמה שצריך. מה אומר פה השופט, דומה שהנתבע ראה ורואה בעיסוקו בחברה ובמניותיה מעין תרגיל בלימודי משפט, והו אמחזיק במניות ומוכרן לכל מאן דבעי, כל מי שמעונין, כל מי שרוצה, והוא מביא דוגמא לזה ממקום מסוים, כשבכל פעם מוצגים הדברים בדרך אחרת, את כל אחד הוא מחרת בדרך אחרת. וכאשר צריך היה להיות ברור לנתבע שזה ערן בן עזרא, שהחברה אינה שווה את הנייר שעליו נכתבים הסכמים, הרי הוא יודע שזה גורנישט מיט גורנישט חוץ מהנייר הזה שאני לא יודע בשביל מי הוא השתמש, שום דבר לא היה בחברה, הכל שקר, אין פה כלום.

עכשיו אומר ומסביר השופט, אם נרצה לאפיין את אופן ניהולה של החברה ע"י הנתבע, ואת אופן ניהול עניניו שלו, נוכל להביא דוגמא שהזכיר בעדותו ערן בן עזרא בדבר אופן השקעת הכספים שקיבל מהתובע. אתם שומעים? עכשיו בן אדם יש לו חברה, יש לו כספים, קיבלת מפרעה, רצים לבנק ומתחילים לעשות משהו עם הכסף שיניב פירות. תשמעו איך צוחק השופט עליו ומביא דוגמא שזה בזיון לאינטליגנציה, שעומד טיפש כזה מטופש מול שופט, מנסה לשכנע אותו באמיתות דבריו, בעובדות שלא היו מעולם, וחוזר על הדוכן להגיד שהחברה שווה מיליונים כשהוא יודע שזה עורבא פרח ואפילו את הנייר היא לא שווה, האמירה שלו, והוא אומר ככה: אם נרצה לאפיין את אופן ניהולה של החברה ע"י הנתבע, מי ניהל את החברה? ערן בן עזרא, ואת אופן ניהול עניניו שלו נוכל להביא דוגמא שהזכיר בעדותו בדבר אופן השקעת הכספים שקיבל מהתובע,  תקשיבו, הוא בעצמו מספר מה הוא עשה עם הכספים. את הסכום שקיבל מהתובע במזומן החביא הנתבע, מי זה הנתבע? ערן בן עזרא, איפה? בתוך הניאגרה בחדר השירותים שבביתו. זה לא שמעתם עד היום שיש השקעה שמשקיעים מאתיים אלף בתוך ניאגרה בשביל שיצא לו מזה גדולים, זה לא יאומן כי יסופר. זה בעל חברה שמגלגלת מיליונים בפה? לוקח מאתיים אלף אמיתיים, דולרים, איפה הוא שם אותם? בניאגרה, למה בניאגרה? מה יצא משם? אתה מעלים מס? מה אתה עושה? למה לא לבנק? זה השופט כותב שהוא אמר בפיו, שאיפה הוא השקיע את המאתיים אלף? בתוך הניאגרה. יבבי. ובמועד מאוחר יותר, זה הכספת שלו, במועד מאוחר יותר הפקידם לטענתו בחשבון על שם דודו שאותו ניהל הוא בעצמו. נוכל נוכל, למה אתה מתחזה, יש לך חשבון בנק, בעל חברה מכבודת שאין לה גרוש, מה אין לו חשבון בנק על שמו על שם החברה, מכניסים כסף של החברה לחשבון של הדוד על שם הדוד שאתה מנהל אותו? ואתה מאה אחוז אמת, הא? זה אתה מספר לשופט, ואתה רוצה שהוא יתפעל מאופן הניהול שלך המחוכם, זה אמרת בפיך.

הראיות שבפני, אומר השופט, מצביעות באופן ברור על כך שהחברה נשוא העסקה חבה כספים בסכומים גבוהים יחסית, והנתבע לא הצליח להראות ולו לכאורה כי היה לה סיכוי כל שהו להצליח בעסקיה, ואכן סופה של הפשרה לרבות תביעת פירוק שהוגשה נגדה ושבה אין החברה מתגוננת, מעיד על תחילתה, שזה היתה חברת קש. הולכים לפרק לך חברה ואם החברה יכולה להצליח או מצליחה, אתה לא מתגונן נגד הפירוק? אתה לא אומר תנו לי עוד צ'אנס כמה זה, תכניסו חשב מטעם אני לא יודע מה, תעשו משהו, מה פתאום לפרק? אז מפה למד השופט איך הבלוף הזה עבד. והוא הונה אלפים של אנשים גם בלי קשר לזה, למה שהסברנו עם ה-18 מיליון שהוא נתבע בתביעה יצוגית, ופרקו לו את החברה וכו', ועוד נדבר בזה בהמשך.

כן, אז אומר אני מדלג קצת, אתם תקראו את כל הפסק הוא נמצא באתר שופר. טי וי, ופה אומר השופט ככה: יצויין כי הנתבע, מי זה? ערן בן עזרא, אינו חולק על כך שמעולם לא העביר ולא מסר לתובע את המניות שאמור היה התובע לרכוש, אז על מה אתה לוקח את הכסף? הוא טען שכאילו הם סגרו בסוף את החוזה, והוא לא חזר בו, השופט שלל את זה, אבל טוב, מה עם המניות? נתת לו מניות? גם מניות הוא לא נתן לו, שום דבר הוא רק לקח את הכסף, הנתבע מי זה? ערן בן עזרא אינו חולק על כך שמעולם הוא לא העביר ולא מסר לתובע את המניות שאמור היה התובע לרכוש, הרי תמורת מה הוא נתן כסף? טענתו של הנתבע, מי זה? ערן בן עזרא, לפיה הפקיד את המניות, תראו איזה שקר, בידי פרקליטו לא הוכחה, וספק אם יש בה ממש,לאחר שהנתבע מודה כי מכר את המניות לאחרים, וכאשר הסבריו לכמות המניות שהיתה בידו והזכויות השונות בהם, אינם נתמכים בראיות חיצוניות. ז"א בן אדם שקרן ונוכל שרק מדבר בלבלבלבל בלבלבלב בלבלבלבל, אבל על הספר מאה אחוז אמת.

אין גם טענה לפי פעלו הצדדים וביצעו הסכמה כל שהי מההסכמונות השונות המפורטות, אדרבא, ברור כי דבר מכל אלה לא קויים. אז למה אתה לא מחזיר לו את הכסף? צריך בית משפט בשביל שאתה ת חזיר את הכסף? כן, כי זה היתה המטרה, לקחת כסף ולא לתת כלום, כמו מקרים נוספים שעוד נדבר בעתיד.

נראה הדבר, אומר השופט, שהנתבע מי זה? ערן בן עזרא, שידע את טיבו ושמא נאמר חסרונו ואפסותו של המככר, בחר לערוך מחטף ולהשתמש בידע הראשוני והחלקי שרכש כסטודנט כדי לנסות וליצור חוזה מהצעה שבנסיבות הענין לא היה בה כדי להצביע על גמירות דעתו של התובע, ובודאי שלא ויתור מצידו על זכותו היסודית לפרק את הממכר כמפורט בהסכם האופציה. השופט חוזר ואומר שוב פעם נוכל.

הנתבע ידע את טיבו של הממכר, הוא אומר יותר, שמא נאמר חסרונו ואפסותו, אין ממכר, אין לך מה למכור בכלל, זה מניות בפה, אין חברה, אין משהו למכור, אין מיליונים, עורבא פרך, אין אפילו את המחיר של הדף, הוא ידע אומר השופט, אפשר לסמוך על אדם כזה בשידוכים? אפשר לסמוך עליו באיזשהו דבר? אפשר לסמוך על הספר והראיות שהוא מביא שם? אפשר לסמוך על זה שהוא אומר שהוא לא לקח ממני ולא לקח מההוא? אפשר להאמין שהוא ישב עשר אלף שעות? אפשר להאמין שהוא ויתר על מיליון דולר ובא לפה בשביל לזכות את הרבים, אפשר להאמין? הרי אם הוא מחובר לפנחס ראובן וליוסף מסרחי אז זה כבר אומר את הכל, ואם הם מחוברים אליו אז זה אומר עליהם, הרי זה האיש, ואתם מחוברים אליו, וכולכם גדולי הדור, אוי רח"ל, אוי וי, ספרים כאלה אסור להחזיק בבית, זה שקר גמור, מאה אחוז אמת? שקר, אדם כזה הוא שקר. אתם יודעים שברג, ברג כתב את, הוא לא כתב, הוא לקח את הזוהר והדפיס את הזוהר ומכר אותו בכסף כאילו זה סגולה לבית סגולה סגולה, ועשה המון כסף, מאות מיליונים כמו פנחס ראובן, מכר מכר מכר מכר, ויצא פסק מהרב עובדיה יוסף, מהרב כדורי, מהבד"צ לשרוף את כל הספרים שלו, של ברג, אבל כתוב הזוהר, כתוב רשב"י, כתוב שם ה', כתוב הכל, כן אבל זה מין ואפיקורס. זה בן אדם שלא תוכו כברו, הוא לא ירא שמים אסור לקרוא בספריו, זה נוכל, המהות שלו נוכל, האדם הזה עומד מול שופט ומשקר ואומר כן, החברה שווה מיליונים.

נראה הדבר כי הנתבע שידע את טיבו ושמא נאמר חסרונו ואפסותו של הממכר, בחר לערוך מחטף ולהשתמש בידע הראשוני, הוא רק התחיל להיות סטודנט, סטודנט, כדי לנסות כבר, ז"א רואים מה הכוונה שלו היתה שהוא הלך להיות סטודנט למשפטים, אחד צלצל אליו אמר לו, שלום, עו"ד חנג'ורי? אז הוא אומר לו כן, אומר לו אתה עו"ד? אומר לו כן, אומר יש לי בעיות בככה וככה וככה, אני רציתי שתייצג אותי, שתתן לי עצות, הוא אומר אני לא עו"ד פעיל, אז הוא אומר כמה זמן אתה לא פעיל? טרח סגר את הטלפון. לא הבנתי אתה עו"ד לא פעיל? למה בלשכת עורכי הדין צלצלו שלשה עו"ד לברר, אין עו"ד כזה, יום אחרי שאני אמרתי עליו פתאום הופיע שמה השם שלו, מתחת לעו"ד של רמת השרון, מה כתוב? ערן בן עזרא. בלי כתובת בלי פרטים, אתה מצלצל, הלו, אפשר לקבל את הפרטים? לא הוא ביקש שיהיו חסויים, לא הבנתי, עו"ד הרי אמרת שכל הרבנים אמרו שתכתוב עו"ד אפילו אם אתה כן ואפילו אם אתה לא, כי זה עושה רושם טוב על אנשים שאתה אמין, איזה אמין, עוד לא התחלת להיות עו"ד כבר התחלת לגנוב אנשים לרמות אותם, אם לא היה השופט לא היית מחזיר לו את הכסף, אני גם לא יודע אם הוא החזיר לו, אבל מה כתוב פה? שהוא רק התחיל להיות סטודנט. השתמש בידע הראשוני והחלקי שרכש כסטודנט כדי לנסות לרכוש חוזה מהצעה שבנסיבות הענין לא היה בה כדי להצביע על גמירות דעתו שלה תובע, אתה עושה חוזה שכאילו גמר דעתו לקנות את האופציות שנתת לו? ובודאי הוא גם לא ויתר מצידו על זכותו היסודית לבדוק את הממכר כמפורט ועוד לא עברו שישים יום, והוא הודיע לפני תום השישים יום שהוא חזור בו והוא לא רוצה ותן לי את הכסף, הוא לא רוצה לתת לו. ההסכם היחיד שנחתם בצורה מסודרת בין בעלי הדין, הסכם האופציה מעיד כי השקעתו של התובע בחברה היתה כפופה לחברה שלה, על ידו ולא הובאה בפני, אומר השופט, ראיה כלשהי לכך שהתובע אכן הספיק לבדוק את החברה קודם לכתיבת המכתב או במועד כלשהו קודם לכיבויו ע"י הנתבע, אז איך אתה מבקש ממנו? איך אתה משקר ואתה אומר שהוא הסכים?

הנתבע חתם אמנם, אך פרט לכך לא עשה מאומה כדי לקדם את ביצוע העסקה לפי המסמך שחתם. אז הוא חתם בעצמו ושלח לו חתום ע"י עצמו כאילו הוא מאשר את מה שהוא רוצה לקנות, אבל הבן אדם לא הסכים, אז הוא שלח לו חתום על ידו, ונגיד שאתה חתמת אומר השופט ומה אתה קידמת לקיים את העסקה אם היא התקיימה? שום דבר. הדברים מלמדים, אומר השופט, כי הגם הנתבע, גם הנתבע, מי זה? ערן בן עזרא, לא ראה הסכם שיש לבצעו וחתימתו עליו לא באה אלא כדי לעצור בעד דרישת התובע על החזר הכספים ששילם לנתבע לפי הסכם האופציה. רצה לגנוב לו את הכסף ולא להחזיר לו בלי לתת לו מאומה, גם אין לו מה לתת.

בסוף כותב השופט, הנתבע, מי זה? ערן בן עזרא, טוען כי יש לחייבו בהשבה של מחצית הסכום שנמסר לו, אז חצי אומר אני צריך להחזיר, חצי, למה צריך היה להגיע לבית משפט? למה לא נתת לבן אדם? צריך שיכתבו עליך את זה בשביל שאני אוכל להקריא את זה לציבור שידעו מהי המהות שלך, הקב"ה הקדים תרופה למכה, שאתה תבוא ותתחזה למזכה הרבים עם פנחס ראובן ויוסף מסרחי בקומבינות שלכם אז הוא כבר דאג הקב"ה מראש להדביק לך את התוית האמיתית מי אתה, מי אתה. גם עשיו הוא היה ציד בפיו, והיה מצליח לרמות אפילו את אביו, והיה מכבד את אביו, וגם אמר יקרבו ימי אבל אבי, וגם כשיהיה מחול לצדיקים הוא יבוא ויתעטף עם טלית, יכנס למחול, והקב"ה יתפוס אותו בציצית ראשו ויזרוק אותו. ואתה רוצה להכנס הא, אצל כל אלה שעושים למען שמו יתברך באמת ואתה גם כן כזה. תיכף נראה קצת מעלילותיו.

אז פה כתוב שהנתבע טוען, יש לחייבו בהשבה של מחצית הסכום שנמסר לו, כי מחצית השניה נמסר לנתבע שתיים שהוא שאף היה הבעלים של מחצית המניות בחברה, אף הוא היה בעלים על מחצית המניות שבחברה, מי החצי השני? ערן בן עזרא. אכן יש ראיות לכך כי התובע ידע שתיים הנתבע דנן שותפים בחברה, קובע השופט ששניהם מרדכי שפירא וערן בן עזרא שותפים בחברה. ולכן שולם חצי חצי.

אולם אין בטענה זו לפטור את הנתבע מחבותו כערב להשבת מלוא הסכום, וכמובן שחבותו זו היא סולידרית עם חיובו לנתבע שתיים, לפי פסק דין שניתן בהסכמה במערכת היחסים שבין התובע.

עכשיו תשמעו מה עושה השופט, השופט היה צריך לפסול את הסיכומים שהגיש ערן בן עזרא, כי הוא כותב כך, הנתבע הגיש סיכומים על פני עשרה עמודים במקום חמישה עמודים שנקבעו בצו בדבר הגשת הסיכומים, אני יודע מהשופטים ששופטים פסלו את הסיכומים בגלל שלא עמדו העורכי דין בדיוק על מה שהם אמרו. הוא ביקש חמישה עמודים והביא לו במאה אחוז יותר, בשביל לשכנע את השופט, ובשביל לסתור כביכול את השני.

ובסיכומו של דבר, אתם יודעים למה הוא כתב עשרה, כי הוא כל כולו בלבלבל בלבלב תראו את הפוסטים שלו בלבלבלב כותב כותב אפילו שהוא מקלל אשה בת 22 בלבלבלבל כמה פעמים הוא חזור על הקללות, זה לא נגמר אצלו, בלבלבלבלבל קיללת פעם אחת די היא כבר מתה שלום, אתה מלאך המוות, אז זה נו, אז למה אתה משיך עוד, תמותי ואני אוודא שתמותי, ואני אוודא שתמותי, היא צריכה להגיש תביעה למשטרה על איום ברצח, הוא יוודא שהיא תמות? זה עו"ד? צריך לפסול לו את התעודה, ככה מדבר? הוא פוגם במקצוע, הוא מבזה את המקצוע. ככה מדבר עו"ד? והוא כותב במאה אחוז יותר מהשופט אומר.

לסיכום כותב השופט, לפיכך הנני מחייב את הנתבע, איך קוראים לו? ערן בן עזרא, לשלם לתובע את סכום התביעה בסך 408,975 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום ה-13-3-00, אתם שומעים? זה היה הפסק.

הנתבע אחד, מי זה? ערן בן עזרא, מבקש עיכוב ביצוע מסיבות שטותיות, ובסוף הוא אומר גם לשופט, תשמע, אין לי לשלם, וביצוע פסק הדין יצר את צעדי, ימנע ממני להיות עו"ד, אני מתמחה במשרד עורכי דין. נדבר על זה עוד, אבל שמעתם? הוא חייב מאה אלף דולר, אז הוא אומר לשופט כן, אבל אין לי לשלם, ועוד דבר, אתה צריך לבטל את הפסק שאני לא אשלם, כי זה יצר ממני להיות עורך דין, ואם בתור סטודנט הוא כבר ניסה לגנוב ככה וככה ולהונות אנשים, אז כשהוא יהיה עורך דין מה התכניות שלו. וצריך להתחשב בו, כי פעם הבאה אם הוא יונה אנשים מה הוא יגיד לשופט? אני כבר עו"ד, אבל אם אתה תקח ממני את הכסף שאני הוניתי אנשים מה יקרה? אני לא אהיה עו"ד מפורסם ולא אוכל להוציא ספרים שיהיה כתוב עליהם מאה אחוז אמת, ואתה תפגע לי בפרנסה של זיכוי הרבים כמובן בחינם, שמעתם יהודים יקרים? זה פסק ראשון שאני מביא על ערן בן עזרא הנוכל. והדברים של השופט ברורים ללא כחל וללא סרק.

כן, והנה עוד פרשה של שקר גס למטרות פרנסה וכסף, כסף שלא כדין, ועל חשבון אדם שהוא ניצל אותו, בזה שהוא כתב ככה: אני מראה לכם את זה בגדול תראו את זה באתר יפה, הוא מפרסם את זה בספר בכמה מקומות, וכך כתוב:

בגלל החלוקה של חמישים ספרים הכף הוכרעה לטובתו והוחלט בבית דין של מעלה להחזירו לחיים בעולם הזה. ז"א הבן אדם הזה נוכל כמו הילד בן 15 רק הוא בן 41, וצריך אולי ילד בן 15 שיגיד שזה נכון כל מה שהוא אומר, הרי הוא כותב נדמה לי שרש"י מעיד עליו בשמים עם הספרים שלו איזה מהפיכה הוא עושה בשמים, כן, והקב"ה כבר לא ישן מרוב שכבר די, הגאולה מתקרבת בזכות הפצת הספרים של מאה אחוז אמת, אז בגלל החלוקה של חמישים ספרים הכף הוכרעה לטובתו והוחלט בבית דין של מעלה להחזירו לחיים בעולם הזה. איך מטומטם יכול לכתוב דבר כזה? איך מטומטם יכול לכתוב דבר כזה? אתה צלצלת לבית דין של מעלה? אתה היית נוכח בבית דין של מעלה? הקב"ה צלצל אליך? אמר לך שהבן אדם הזה שקוראים לו ניר אבוג'ן שיש לו סיפור והוא היה מת וחזר לחיים, אתה כותב שבגלל חלוקה של חמישים ספרים הכף הוכרעה לטובתו והוחלט בבית דין של מעלה להחזירו לחיים בעולם הזה. פנחס ראובן יודע שיש אנשים ספרדים תמימים ואוהבים ס יפורי בדים, הם לא רוצים הוכחות לא רוצים מוסר לא רוצים כלום, רוצים סיפורים, היה בעולם האמת חזר ככה פה שם זה זה זה זה, וככה מוכרים ספרים, כי זה כולם רוצים סיפורים, והוא מפיץ לו את הספרים האלה, עם השקרים האלה.

אז הוא כותב את זה, שהכף הוכרעה, רק יאמר לנו מאיפה הוא יודע את זה, כן, והוא כותב את העובדות, ניר חילק ספרים לעילוי נשמת זמירה ועמירה התינוקות, בתמימות, לא היתה לו שום מטרה חוץ מזיכוי הרבים, לעשות נחת רוח לתינוקות, שמעתם? תינוקות עושםי להם נחת רוח אם מחלקים להם חמישים ספרים, הם ממש יודעים שחילקו וממש מרגישים ומיד נהיה להם נחת רוח מזה שחילקו, אז אם יש לילדים שלכם בכי והם לא מרוצים כל כך צריך לקחת חמישים ספרים ולחלק לנחת רוח לילדים, אם זה לא יעבוד אז זה חרטה ברטה.

ולא ידע בכלל שזאת הזכות שתעמוד לו בשמים, מה שהכריע את הדין, כשהוא חזר לחיים בעולם הזה בזכות זה וככה החליטו בי"ד, מה, הוא חילק את של ערן בן עזרא מאה אחוז מת? הוא לא יכול למות, אז מה צריך עכשיו, ללכת לבית חולים ולתרום כמו שהוא תורם, לכל חולה חמישים ספרים לחלק, ובשמים לא יוכלו יותר לקחת אותם, איך יכולים לקחת אם חילקו חמישים ספרים של ערן בן עזרא מאה אחוז אמת, הרי הנה, בן אדם היה כבר בבית דין של מעלה והכף הוכרעה לטובתו בגלל חמישים ספרים, אז כל חולה בבית חולים כדאי אפילו לבית חולים לליצמן כדאי לקנות חמישים ספרים לכל חולה יעלה יותר בזול ממה שהבית חולים משתמש. בתרופות במכשירים בהכל בעובדים, אפשר לסגור את הבתי חולים, לחלק חמישים ספרים כפול כל האנשים בישראל, גם אף אחד לא ימות. רק הבעיה שניר אבוג'ן מת וחזר לחיים מספר שנים לפני שהוציא את הספרים, מפתיע אתכם? לא לא מפתיע שקרן זה שקרן ונוכל זה נוכל, והוא ביקש ממנו ניר אבוג'ן, אל תשים א תזה, משתמע מזה שכאילו זה היה שגרם, והוא לא הסכים להוציא את זה ועד היום זה מופיע. ככה הוא משתמש באנשים, אומר שהרב יוסף שני אמר שהכל אמת מה שאמר בן 15, והרב דב קוק שאמרו לו מלמעלה שזה מזכה את הרבים והכל, אמר שזה הכל אמת, וככה הולכים ממקום למקום מוציאים חצאי מילים כמו שפנחס ראובן יודע לעשות בש"ס וככה יוצאים דברים. והדברים יוצאים ומתפרסמים ומתפרסמים ומי יחשוד, אבל מי שקורא את הכותרת רואה שמטומטם כתב את זה. מאיפה אתה יודע? ומישהו ילך לבדוק את מה שאני בדקתי? שזה בכלל היה שנים לפני שיצאו הספרים בכלל, איך אתה מעיז לשקר מר עו"ד שאתה קורא לעצמך, אתה נחזה אולי להיות עו"ד, אבל זה דברים כאלה פוסלים את התעודה של עו"ד, אתה פוגם במקצוע. אתה מבזה אותו. ען בן עזרא. זה להיום. אחה"צ נראה ומחר ומחרתיים יש לנו הרבה פסקים והרבה עדויות, איש האמת, מאה אחוז אמת, מחובר לפנחס ראובן ויוסף מסרחי, חברות השקר.

נחזור לדרשה שלנו, כמובן שנוציא את הקטע הזה בפני עצמו שלא להלאות את השומעים, אבל אברהם פחד אם הוא הרג צדיק או יראש מים. שמעתם? זה הוא פחד אברהם, הם לא פוחדים בכלל מה יש להם לפחד בכלל, הם החליטו שזה לא וזה נגמר, זה הכל. אברהם פחד, משה פחד, מולו עומד מצרי, לא מזכה הרבים, מצרי, מצרי שעשה מעשה שלא יעשה עם אשת איש, מצרי שהכה חף מפשע, אם היה היום אנשי מגב היו יורים בו ישר, גם אחרי שנוטרל. אפילו שהיועץ אמר שלא הם היו ממשיכים כנראה, אבל משה רבינו פוחד אולי יצא ממנו בעוד אלף אלפיים שנה מישהו, אולי, כמה תורה הם מנעו המטומטמים האלה, הפושעים האלה, הרשעים האלה, כמה הם מנעו תורה מישראל בשביל האגו הסרוח שלהם. כן, אז ה' הבטיח לו שכרך מתוקן לעתיד לבוא ושכרך הרבה מאד.

וזה תמוה, איך אפשר לומר שאברהם אבינו היה מתיירא שמא קיבל שכרו המוכן לו לעולם הבא בעולם הזה, כשירד מכבשן האש וניצל וירד ממלחמת המלכים וניצל, א"א שהכיר את בוראו וקרא בשמו והודיעו בעולם ועשה נפשות לה', אפשר שבהנאה וקורת רוח זו שהיה לו בנצחון הצלה של בן אחיו ישלמו לו את כל השכר שלו של העולם הבא? הרי אין קץ לשכרו אומר רשב"י למי שמזכה לחייביא, הוא לא אומר כמה צריך לזכות, זיכית אחת שתיים אין קץ לשכרו, אם זיכית אלף מה דינו מה שכרו, מה גורלו, אם עשית עשרת אלפים, מאה אלף איש, מה שכרו, איך אפשר לשלם את זה פה בקורת רוח? ויש לתמוה איך אפשר לשלם בזה העולם העובר לתת שכר על עולם נצחי, הרי כתוב יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה, ואם מגיע לאדם שכר נצחי לנצח נצחים שאין קץ לשכרו, איך אפשר להמיר את זה? כשכל העולם הזה עם הנאותיו לא שווים לשעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, ואיך מחליפים שכר עולם הבא על עניני הנאות עולם הזה, הרי השכר צפון לצדיקים לעתיד לבוא, ואין לנו שום מושג בזה. אפילו הנביאים לא ראו את גודל השכר לעולם הבא. וגם אי אפשר שתהיה לאדם הנאה שלמה בעולם הזה, הרי המסילת ישרים אומר מיהו אשר יחיה הנאה גמורה בעולם הזה שכולו מלא צער ופגעים, כי מה הם חיי האדם בעולם הזה, ומיהו ששמח ושלו ממש בעולם הזה, ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה, ורהבם עמל ואוון, וכמה מיני  צער, וחולאים, ומכאובים וטרדות, ואחר כל זאת עוד המוות, אחד מיני אלף לא יימצא שירבה העולם לו הנאות ושלוה אמיתית, וגם הוא אילו  יגיע למאה כבר עבר ובטל מן העולם. אז איך אפשר להגיד שמשלמים לבן אדם בעולם הזה? ועוד שכר כמו של אברהם אבינו, ושיכול להפסיד את הכל בשביל הקורת רוח וההנאה שהוא הציל את לוט וניצל מהמלחמה.

מספרים על הגאון בעל שאגת אריה כשהקבל לרב במנץ שלחו לו בני עדתו הרבה מתנות, ראה אתו אשתו שהיא מצטערת ובוכה, שאל למה את בוכה? השיבה לו, היא פוחדת שמא ינוקה להם מחלקם לעולם הבא, והוא גער בה, ואמר לה כלום בהבלים כאלה ישלמו לנו שכר עולם הבא? סתם נגיד חבילה בונבוניירה וזר פרחים בזה שהביא ולנו מתנות על המינוי שנהייתי רב, בזה ישלמו לנו את העולם הבא שינכו לנו? פשוט היה בעיניו שאלה הבלים ואי אפשר לשלם בהם במקום העולם הבא.

אבל אנחנו צריכים לדעת שגם בדברי חז"ל ואנחנו לא יכולים, אנחנו  מסכנים רחוקים מהם אלפי שנות אור, כמו שאומרים, לרדת לסוף דעתם וכוונתם, ואנחנו לא מבינים אותם בכל היקפם את כל פרטיהם, אבל צריכים לקבל את החלק שאנחנו כן מבינים ושיתברר לנו על פי הפשט של הדברים ומה הכוונה שלהם להתלמד מזה.

ועל ידי אור זה שמזהיר בתוך דבריהם הקדושים שאנחנו זוכים להרגיש, אז יקל לנו הרבה להגיע להבנה יותר עמוקה ונישאה, לחדור לתוך נשמת ואמיתות הדבר. אבל אנו לא רשאים בשאין אנו מבינים את כל פרטי דבריהם לעקם אותם או להוציא אותם ממשמעותם.

אז לכן נראה לומר דבר חדש, כשנתבונן במאמרי חז"ל ונדקדק בדבריהם הקדושים נראה כי אמת הוא, זה דבר שאנחנו מחדשים כרגע, כענין שכר ועונש הניתן לאדם בעולם הזה אינו בא בתור תשלום וניקוי כנגד השכר המגיע לו לעולם הבא, שאם היה שכר זה ניקוי נגד השכר העליון אז לא היה בו די כדי לנקות לו משכרו הנצחי, כי מאחר שאין השכר הניתן פה דומה בשום צד לשכר העליון, נמצא שלא קיבל את אותו השכר המגיע לו בעד מעשיו.

אבל באמת שכר ועונש שמקבל אדם בזה העולם הוא נוטל ממש את זה הענין הנמצא ומוכן לו למעלה. רק שהוא מוריד את אותו השכר ממקומו העליון לזה העולם ומתגלם ומתגשם בענינים תחתונים, ולובש צורתו לפי זה העולם, ואותם הדברים עצמם הנצחיים כשהם נמצאים במקומם למעלה הם נשגבים וקדושים לאין שיעור וערך, והתענוג וההנאה הכלולים בהם אין לנו שום שום שום מושג ודמיון, אבל כשמשתלשלים לעולמנו זה העובר הם גם כן מצטמצמים להנאות ותענוגים עוברים ובלתי קיימים, וכשהם לובשים את הצורה לפי זה העולם מקבלים הם ביחד עם זה את הטעם המר של העולם הזה. יו מה הוא אמר פה, אתם שומעים? האור העליון החל להתפשט מלמעלה, כמו שכתוב בספרי הקבלה איך וירד והתגשם והתגשם והתגשם עד שנהיה חומר, ז"א אם אתה תראה עכשיו את העץ הזה ותעלה למעלה בחזור, האורות העצומים שלו וההנאות סביב הדבר הזה ומקורו ושרשרו בעולם העליון לאין שיעור ואין ערוך, אבל כיון שהוא ירד ירד ירד ירד התגשם אז אתה רואה תיבה יפה שאתה מתפעל ממנה וכו', מה שוויה וערכה בשמים אם המעשה והכוונה שהתכוונת לשם שמים לכבוד בית המקדש, פשששש לאין שיעור, אבל זה יורד, כמו שהאור העליון הפך להיות גרגר חול, מה זה הגרגר חול? זה אור עליון שהתגשם, אז אתה אומר מה, באור העליון תראה מה, תראה מה נהיה, גרגר חול שכולם דורכים עליו, כולם דורכים עליו, כבר דיברנו על החול שיש בו סודות עצומים ובריאה אנחנו עושים משקפיים זכוכיות כל הבתים כל מה שיש, כל הזכוכית כל הזה, כל הכלים שלנו, הכל הכל הכל מהחול הזה שדורכים עליו, כל זה טמון בתוך החול. אבל כשאדם מגיע לו שכר בעולם העליון והוא רשע, והוא רוצה הנאות העולם הזה, הוא לא מחכה לשמה וזה וזה וזה, אז נותנים לו שכרו בעולם הזה, מה קורה, את אותו שכר שיש שמה, מורידים מורידים מורידים, וזה מתגשם מתגשם מתגשם מתגשם, וזה נכנס בלבוש של העולם הזה, ובסוף מה הוא אוכל? תירס. והוא נהנה, יו, איזה תירס חם טרי. וגם לא צריך לבדוק לפי יצחק יוסף כי זה ביטול תורה, אז בכלל זה הנאה שאתה לא מתעכב, לאכול מיד, שמעתם? כל ההנאות השטויות שאנחנו מקבלי םפה ומחשיבים אותם, אנחנו שבוע הבא נוסעים לפה עושים זה, מחר אנחנו עושים מנגן, מחר עושים ככה, פשששש איזה חלומות איזה הנאות איזה דמיונות, איזה דבר היה אתמול, תראה איך נהנינו איך זה איך זה, הלו, אם זה שכר שאתה קיבלת אתה יודע מה הפסדת בעולמות העליונים, כי אם תחזיר את זה כלפי מעלה ותראה מה גודל השכר של שמה אתה צלצלת את זה והפכת את זה לתירס.

על פי זה יובן לנו מה ששנינו בקידושין ל"ב שכל עוונותיו מרובים מזכויותיו מיטיבים לו. אה, כל מי שהעוונות שלו מרובים מהזכויות, פירושו רשע, מטיבים לו, כתוב בגמרא במפורש מטיבים לו, זה מגיע לו שייטיבו לו? כל מי שעוונותיו מרובים מזכויותיו מרעין לו, מה זה?

פירש רש"י שמשלמים לו שכר מצוותיו כאן להיות מתוקן ליום רע, לא יישאר לו כלום, יתנו לו הכל פה והוא ישאר רק ליום רע. ותמוה הדבר, למה ייגרע שכר מעשיהם הטובים של הרשעים משכר מעשיהם של הצדיקים, מה זה איפה ואיפה? הלא הטוב שפעלו הרשעים גם כן הם נצחיים, הטוב שלהם גם נצחי, ואם כן הלא יצדקו בתביעה שלהם שנותנים להם שכר נפסד בלתי קיים פה בעולם הזה, תחת מה שהיה מגיע להם לקבל שכר עליון ונשגב בעולם העליון.

אבל לפי דברינו אין פה שום אפליה, אתה קיבלת בדיוק את מה שמגיע לך, בדיוק קילבת, כי הלא באמת אין מקבלים הם בזה העולם שכר אחר מהשכר המוכן למעלה, כי אם אותו השכר עצמו ממש המוכן בעליונים ניתן להם בעולם הזה. אלא שהשכר מקבל את הצורה לפי מקומו פה בעולם, והיות שהעולם הזה עובר גם דמות השכר כמוהו, גם מן הדין שיתנו להם שכר בעולם הזה, כי מקום קבלת השכר לכל אחד לפי ההתקשרות שלו לעולמות הגבוהים, כשמתקשר לעולם היותר גבוה שכרו יהיה בהתאם לעולמות העליונים, אבל כיון שנפשם שקועה כאן בעולם הזה והנאות העולם הזה, והיא משתוקקת לתענוגים הגשמיים, מן הצדק ששכרם יהיה לפי תשוקתם, מה אתה מעקב להם את השכר, הם רוצים עכשיו.

הידיעה הזאת מעוררת אותנו להרגיש להבין כמה ממכמני נצח באוצרות שלא שזבה אותם עין מבזבז אדם ומכלה את כל זה כשמתגבר עליו יצר הרע לקבל איזה הנאה מועטת. ואפילו בענינים המותרים. סיפרנו כבר שהגאון מוילנא היה אוכל לחם עם מים כמו ציפור בבוקר בתוך המים, ושולק את זה שלא ליהנות מן העולם הזה, א"א היה ממרמר ומסגף את גופו, הרבה גדולים וקדושים הגיעו לרמות של פרישות והתרחקו מכל תאוות העולם הזה, חוץ מזה שזה מרחיק מקרבת ה', חוץ מזה שזה מפריע ללימוד התורה וקיום מצוותיה אבל זה גם על חשבון העולם הבא.

ואפילו בענינים המותרים, והרי זה למי שמדליק שטרי ערך, לוקח שטרות של אלף דולר, עשר מאיות, מגלגל אותם מדליק אותם ומדליק איתם את הסיגריה. בשביל הנאה של סיגריה הוא שורף אלף דולר. שמעתם? שמעתם? הוא לא יכול להתקרב למדורה, מה הוא ידליק? יש לו מלא כסף, פנחס ראובן, אז הוא מגלגל, שם את זה באש, ומדליק סיגריה. יכול לקנות קיוסק, ככה אנשים, את השכר הגדול של העולם הנצחי הם מגשמים אותו פה בשביל הנאות של סיגריה של תירס של שטויות.

ישים אדם דבר זה אל ליבו ואז יתעורר וידע מה מאד ראוי ונכון להמנע מהנאות יתרות. ובאמת כל ההנאות והתענוגים שאנו מקבלים מזה העולם, הוא רק מרוחניותו של הדבר למעלה, זה חודר דרך מסך החומר הגס, ותענוג זה בהיותו בענינים הרוחניים הוא נשגב ושלם. אך בעברו דרך החומר הגס הוא מפסיד הרבה מהטהור, והזכות הנמצאים בו, ובדרכו לעולם הזה נפגע טעמו ונטפלים אליו גם הסובין והמורסן שאי אפשר בלעדיהם לקבל הנאה בעולם הזה.

עכשיו מובן איזה ערך ושווי יש להנאה כזו שיורדת וחודרת דרך גשרים ומחיצות עבות וגסות לעומת ההנאה הרוחנית שהנשמה בטהרתה מרגשת מההתדבקות באלקים, ובמקום להדבק באלהים אתה נדבק בתירס. ובשביל זה כשמתרחשת לו לאדם איזה תשוקה ותאוה להנאה אסורה או מותרת, צריך מיד להתבונן ולהעלות בחשבון את ערך ההנאה שהוא יכול להשיג כאן דרך מחיצות וגדרים, לעומת אם יתגבר על התשוקה ויהנה מאותה הנאה בטהרתה ושלמותה בעולם העליון בלי שום ערבוב ולא מאחורי הגדר העב.

אז מפה ראינו מה גודל השכר וממה פחד פחד אברהם אבינו פחד גדול, עד שה' היה צריך להבטיח לו, שכרך הרבה מאד, הוא פחד שהוא יאבד את כל העולם הבא, בשביל מה? בשביל הנאה מועטה, מה זה הנאה מועטה? קורת הרוח שהיתה לו שהוא הציל את לוט, והוא יודע שהוא לא הציל הוא, הוא יודע שה' עשה את כל הניסים, והוא מסר את נפשו בשביל להצילו, בשביל לפדות שבוי, אבל הוא פחד שהוא עלול לאבד את הכל, איך הוא יאבד? אם חלילה הוא הרג מישהו שלא כדין, צדיק ואיש כשר.

עכשיו תשמעו רגע איך אדם שקורא לעצמו מזכה הרבים מדבר אל בחורה בת 22, ומה הוא כותב לה: ה' יעביר אותך מן העולם אם תמשיכי כך לזלזל בגדולי הדור ומזכי הרבים, אז היא כותבת לו תודה רבה. אני אתפלל עליך שתסיימי את תיקונך הלילה אם לא מחקת את הסטטוס, מחטיאת הרבים, את מברברת בתור ילדה מפגרת נגד גדולי הדור, כאילו את מבינה במשהו, תמשיכי לשחק בסריגה ותעזבי את ביזוי תלמידי החכמים ששוקדים בתורה יומם ולילה, אז היא כותבת לו, בן אדם מושפע, מוציאה לעז על גדולי הדור, אז היא אומרת לו אני אפילו לא ארד לרמה של בן אדם שפל כמוך, ממש טיפש, אז הוא כותב לה, על הרב יוסף מסרחי שכאן ועוד עשרות רבנים שמוסרים נפש והם כאן בהיתר של רבם כמוני, כמוני, ואת תגידי עליהם ערב רב ימח שמך ושם זכרך, אז היא כותבת לו חחח איזה קללות. את תראי שלא תסיימי את השנה משמים, יקחו אותך אם לא תעשי תשובה, אני בטוח בכך. זה שכתב מה שאת חולת נפש לפעור את פיך על גדול ישראל שבפייסבוק, שמעתם, את גדולי ישראל שבפייסבוק, חחח, ולקרוא להם ערב רב, כתוב ש-95 אחוז יהיו ערב רב, מה אתה מכחיש את מה שכתוב, אז היא כותבת לו ממש מדומיין, הוא קורא לה, כך הוא כותב לה, את קוראת לרבנים שכאן בפייסבוק מזכים את הרבים ערב רב? אז היא כותבת לו נכון, תמחקי את זה שלא תאבדי לחיי נצח, אייי, מלאך המוות לא מאיים ככה, הוא בא עם הסכין בשקט ועושה דאעש והולך, זה עד שהיא תמות הוא כבר הרג אותה שבעים פעם, תזהר להוציא לשון הרע, זה מעשה עמלק קרור מתמיד באמונת חכמים, ואת כולך ילדה, את כולך ילדה? אתה ידעת שהיא ילדה והזמנת אותה לשידוך, אמרת לה שאתה בן שלשים פלוס, היא בת 22 וראתה אותך אבא שלה, בן 41, את כולך ילדה, את חושבת שיש לך דעת תורה תתעוררי, זה לא צחוק, את משחקת באש, תפסיקי עם זיכוי הרבים שלך אם זה התוצאה שאת מביעה דעות של בורה ועם הארץ, וכן חז"ל אסרו ללמד אשה שמוציאה דברים לדברי הוואי, הוא כותב הוואי כמו שכותבים הוואי, הייתי בהוואי, עו"ד שלא יודע עברית, במקום לכתוב הבאי הוא כותב הוואי הוואי, היא ווז אין הוואי. אייי. בכל מקרה שאני רותח מזעם שראיתי את ההודעה הזאת ובגללה מציפים את הווטצפ בלשון הרע על הרב הצדיק הרב רמי לוי שחושבים שזה סתם המוות הקליני של הנער שמת ומספר סיפורו וזה מציל אלפים הסרטון, קיבל חצי מיליון צפיות בארבע ימים, אתם יודעים שקונים צפיות, יש מקום שאתה קונה לייקים, 250 אלף חצי מליון ואתה מדביק את זה והכל צ'יק צ'ק תוך יומיים  יש לך, אתה רוצה שתי מיליון? תקנה זה עולה לך קצת, מדביקים.

ולכן רתחתי שראיתי שממך התחיל הלשוה"ר ורכילות פה על הרב הצדיק הזה, לכי תמחקי ותצילי את חיי הנצח שלך, תעשי תשובה חזקה על כך, אז היא אומרת לו ממש ככה חי בסרט, ואת החרטות שלך אתה לא יכול למכור לי, תמחקי את הסטטוס שביזית את גדולי הרבנים שכאן בפייבסבוק, את קוראת להם ערב רב, טיפשה שכמותך, זה כבר קללה חשובה, אז היא כותבת כי אני יודעת מה אמרתי ומה לא, מה אתה אומר? כותב לה מרשעת, יש לך פנים של רוע, גם תגיד לי מה לרשום ומה לא, היא כותבת לו, אז הוא כותב וגועל נפש, הבן אדם הזה מתקוטט עם כל העולם, עם כל העולם.

את נהיית למחטיאת הרבים שאת פוערת את פיך על כל הרבנים שמזכים את הרבים כאן ומצילים ואת כולה ילדה מפגרת בת 22, אחד תתבישי לך כי המבזה את הרבים ואין תרופה למכתו ישמעו אזנך מה שפיך מדבר, עוד השנה תקבלי מכה שלא תקומי ממנה ותראי מה זה שהוצאת לעז על הצדיק רמי לוי שליט"א, אוי לך ואוי לנפשך אם לא תעשי תשובה חזקה ותמחקי את דברי ההבל שאת כותבת ודעתך המשובשת, ועושה סלט, את תתני את הדין ואני אדאג לכך. הוא לא יודע לכתוב עברית אז הוא כותב אני ידאג לכך, במקום בא' - אדאג, ידאג. כמו דייג, נהיית למחטיאת הרבים יותר נוראה, בגללך רצה הודעה שקרית זו בפייסבוק ואת מקררת את הרבים מלעשות תשובה, תשובה, אוי לך מיום הדין ויקפידו עלייך החכמים האלו, הרי תגמרי את שנתך, למה צריך אותם, כבר הבטחת לה, אתה צריך אותם גם כן, את כל הקומונה שלך? פחד פחדים שיקפידו עלייך, והוא אומר שאת תראי אחרי שאת תמותי, כן, יש דין ויש דיין, את מבינה יותר מהרבנים הללו? אז כותבת לו, סנגור של אלקים נהיית? שתחלקי עליהם מדעתם המשובשת שאת בכלל ילדה מפגרת שלא יודעת כלום, אז היא כותבת לו אשריך, צדיק, יו וההוא מתפוצץ, עזות פנים יש לך לקרוא לרבנים הללו ערב רב, שוטה שבשוטים, מזלך שאני כותב לך כי אני מכיר אותך, שתנצלי ותמחקי הבלייך, אז היא כותבת לו אל תוציא לי מילים שלא נאמרו מהפה שלי, תחזרי לשחק בסריגה ותעזבי תלמידי החכמים ששוקדים על התורה יומם ולילה ויש להם רב ששואלים שאלות, ואל  תחשבי שאת מבינה גדולה... על זה תראי כמה מהר תיענשי, כתבתי לך להצילך כי רק בגלל שאני מכיר אותך הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, תזהרי להוציא לעז על מזכי הרבים, זה אסון לדבר על תלמידי  חכמים, ועוד לכנותם ערב רב, זה מעשה עמלקי קרור מתמיד באמונת חכמים, ואת ככולך ילדה, את חושבת שיש לך דעה להביע דעת תורה? תתעוררי זה לא צחוק, את משחקת באש תפסיקי עם זיכוי הרבים שלך, אם זה התוצאה שאת מביעה דעות של בורה ועם הארץ, לכן חכמים ז"ל אסרו ללמוד תורה שמוציאה דברים לדברי הוואי, הוואי, עוד פעם דברי הוואי, הוא טעה הוא כתב לדברי הוואו, והוא תיקן לדברי הוואי. שלא תתבלבל, שלא תגיע להואו  אלא זה הוואי. בכל מקרה מייחל שאני רותח מזעם .... או הוא עשה העתק הדבק כמו  יצחק יוסף לוקח את מה שהוא כתב קודם ומדביק עוד פעם, במקום לכתוב אותו דבר מדביק וחוזר בחזרה, לא יאומן, רק שיכתוב בסוף על זה ילקוט ערן בן עזרא.

טוב זה בינתיים, כן, אנחנו נביא בהמשך עוד פנינים של רב מזכה הרבים שקובר את כולם, מקלל את כולם, מאחל להם גיהינום ודואג לגדולי הדור של הפייסבוק, מי אלה? יוסף מסרחי, רמי לוי, הזמיר וכמובן שהוא מצטרף אליהם, ארבעת המוסקטרים כמו שאמרנו, ותגיד לי  מי חברך אני אגיד לך מי אתה, אם זה החבורה וכל אחד מסכים שיהיה בחבורה אחד כזה זה מעיד על כל השאר. הרי כתוב הרחק משכן רע, מפגע רע, אל תתחבר לרשע, ואם אלה מחוברים ביחד ואחד מגן על השני או כמו שכתב לו יוסף מסרחי, תצא נגדו אני אגבה אותך, הוא יתן לו גיבוי מיונייטד סטייט אוף אמריקה, כן, הוא יתגלח טוב בבוקר ואחרי שהוא חוטא והוא נראה כמו בחורה אז הוא יתן גיבוי, אתה שומע... וככה הם כל היום זה. הם דואגים לזיכוי הרבים, ושהכסף ייכנס למקומות הנכונים, בניאגרה.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו  יגדיל תורה ויאדיר.