חומר דברי סופרים | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 29.09.2015, שעה: 18:03
- - - לא מוגה! - - -
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,
חברי הכנסת,
חברי הכנסת,
למה?
חונג'רי, ברסטרי, שניהם עובדים.
הלו,
ברטון, גונמנה.
הלו.
הלו.
בכבוד.
שערי תשובה
מבאר את מעלות חומר המצוות והאזהרות וחילוק העונשים.
המדרגה הראשונה, חומר דברי סופרים.
העובר על דברי סופרים עד כמה זה חמור.
דרבנן מה שנקרא.
נתחייבנו מן התורה לקבל תקנות הנביאים והשופטים ולשמוע דברי חכמים ולהיזהר בגדריהם,
שנאמר לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.
וגם כי הוזהרנו מן התורה לקיים עלינו
להיות עושים ככל אשר יורונו.
אכן, מצוות עשה מן התורה חמורה מדבריהם,
מפני שהוזכר עיקר הדבר בספר תורת האלוהים
מפורש וציווה השם יתברך עליו בפרט.
אז בינתיים מה שלמדנו,
שאנחנו מחויבים מן התורה לקבל את התקנות
של הנביאים
והשופטים
ולשמוע דברי חכמים ולהיזהר בגדריהם,
שנאמר לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.
אז זה מדובר בזמן שהיה סנהדרין.
לפי הרמב״ם,
בכל דבר שהיה מגיע לסנהדרין
הם היו המילה האחרונה והפסק האחרון.
מתי היו צריכים את הסנהדרין?
לא במצוות המפורשות הכתובות בתורה,
אלא בדברים שהיו צריכים שיקול הדעת וסברה,
שעל זה לא ניתן בהר סיני דבר ברור ומוכרע.
והגיעו דברים, כמו שאומרים עליהם,
בשאלות
שלא ניתן היה למצוא לזה מצווה מוגדרת,
מפורשת ומבוררת,
והם היו צריכים להכריע על פי שכלם,
על פי יראתם, על פי כל מה שצריך,
כמו שמתאר החינוך שם.
מכל מקום,
לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, זה אחרי שהם פסקו.
גם אם נראה לך שהימין הוא שמאל והשמאל הוא ימין,
נראה לך אחרת,
אפילו שברור לך אחרת, אתה צריך לקבל את מה שפסקו בסנהדרין.
היום כבר יש לנו את הכול כתוב, יש לנו את התקנות,
יש לנו את הסייגים,
יש לנו את הגדרים,
יש לנו את המנהגים.
וגם כי הוזהרנו מן התורה לקיים עלינו להיות עושים ככל אשר יורונו. אז יש בזה לא תעשה ועשה.
לא תעשה,
אם עוברים על דבריהם, זה לא תסור
מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל,
זה נקרא לא תסור מדבריהם.
ויש גם מצווה על פי התורה אשר יורוך.
זאת אומרת, מצוות עשה.
אכן, מצוות עשה מן התורה
חמורה מדבריהם אבל מצוות עשה שכתובה במפורש בתורה היא יותר חמורה מדבריהם
מפני שהוזכר עיקר הדבר בספר תורת האלוהים מפורש
וציווה השם יתברך עליו בפרט
אז מצוות עשה שמפורשת ומפורטת בתורה היא יותר חמורה מדבריהם
והעובר עליה יותר חמור
אבל יש דרכים, אומר רבנו יונה,
וצדדים
ימצאו שם דברי סופרים חמורים מדברי תורה.
כאשר אמרו ריבותינו זיכרונם לברכה בסנהדרין פח,
חומר בדברי סופרים מדברי תורה.
יש פעמים שדברי סופרים יותר חמורים מדברי תורה?
שאומר אין תפילין לעבור על דברי תורה, פטור.
חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים, חייב.
אחד שלא מקיים מצוות תפילין ועובר על דברי תורה,
יהיה פטור.
הוא לא מקבל עונש על זה.
הוא ביטל מצוות עשה.
כמובן אם הוא כופר ולא מקיים בגלל זה, זה דבר אחר.
אבל הוא פטור.
חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים, חייב.
זאת אומרת, מחייבים אותו מלקות.
וכל העובר על דברי חכמים, חייב מיתה.
וכל העובר על דברי חכמים, חייב מיתה.
יש מצוות עשה, כמו שאמרנו, שבן אדם
לא הניח תפילין, לא חייב מיתה.
אבל כל מי שעובר...
על דברי חכמים חייב מיתה.
ברבנו יונה משמע שהחיוב מיתה
זה על כל העובר על דברי חכמים.
לאו דווקא קריאת שמע ותפילה.
ובמסכת ברכות דף ב עמוד ב מדובר על קריאת שמע ותפילה.
וזה לשון הגמרא שם, חכמים עשו סייג לדבריהם
כדי שלא יהיה אדם בא מן השדה בערב
ואומר אלך לביתי
ואוכל
ואשתה ואישן קמעה.
ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל.
וחוטפתו שינה.
וכל העובר על דברי החכמים חייב מיתה.
אז זאת אומרת, אם הוא לא שמע בקול החכמים
להתפלל בזמן שהם קבעו,
האדם הזה מתחייב מיתה.
מה ישנה בכל דוכתא דלא קטניה חייב מיתה?
ומה ישנה אחא דקטניה חייב מיתה? למה לא בכל מקום כתוב מיתה, רק פה כתוב מיתה?
אי בעת המה משום דאיכא אונס שינה.
פה יש מציאות
שהאדם נאנס בשינה,
ולכן הוא יעבור ודאי על דבריהם.
ויהי בעת המה לאפוקי ממאן דאמר תפילת ערבית רשות,
כמשמעלן דחובה.
זאת אומרת, יש אדם שיגיד שזה רשות.
הרי מעיקרא היא הייתה רשות ואחר כך הפכו אותה לחובה חכמים
ונקבע שהיא חובה.
והוא יגיד שזה רשות, אז ממילא אני אשאל. מה, גם אם אני לא אקום לא אתפלל,
לא קרה שום דבר.
אז כדי למנוע את הדבר הזה,
חכמים
החמירו בדבר.
שאם עובר על דבריהם חייב מיתה.
וזה לשון קדשו של רבנו יונה בבאורו על הריף.
יש לתמוה למה אמרו בזה חייב מיתה יותר משאר המקומות שאסרו חכמים כמה דברים.
ויש לומר מפני שבזה אפילו חכמים מודים דמינא דין זמנה כל הלילה,
אלא שעשו סייג כדי להרחיק האדם מן העבירה.
ואולי יאמר בליבו, כיוון שאין זה אלא סייג בעלמא, סייג זה גדר.
לגדור אותו, שלא יבוא
לעבור על המצווה, לפספס אותה, לא לעשותה.
אז כיוון שאין זה אלא סייג בעלמא, לא אחוש לדבר, כי עדיין יש לי פנאי כל הלילה.
משום מה אחי הוצרכו בכלל להזהיר יותר ולהודיע שעובר על דבריהם.
אפילו בדבר שמותר מן הדין,
כיוון שגדרו שהם גדרו אותו,
פורץ גדר ישכנו נחש.
במסכת סוטה בדף ד', עמוד ב', משמע שהחיוב מיתה
על המזלזל בנטילת ידיים.
חייב מיתה.
וזה לשון הגמרא שם, כל המזלזל בנטילת ידיים נעקר מן העולם.
וזה לשון רש״י שם.
המזלזל
שאוכל תמיד בלא נטילת ידיים.
נעקר.
דעובר על דברי חכמים חייב מיתה.
דכתיב ופורץ גדר ישכנו נחש.
אז בתוספות שם תמה לרבנו יונה לפי רש״י ד'פירש שעובר
על דברי החכמים חייב מיתה.
מאי עיריה נוטל ידיים.
אפילו כל דברי החכמים חייב מיתה.
חכמים נמי
למה דווקא נוטל ידיים?
הרי בכל דברי החכמים העובר עליהם חייב מיתה
ועוד קש ידה אמר לך דעונשו מיתה
ובפרק במי אישה יוצאה בשבת סב אמרינן דעונשו עניות
ונראה דזלזול שמזלזל בה תמיד
עונשו עקירה על ידי עניות
שזה קשה ממיתה על ידי נחש
אז יש לחלק בין מזלזל תמיד
למזלזל מדי פעם
מזלזל תמיד עונשו מידה כנגד מידה
שהעונש יהיה תמיד אז תהיה לו מיתה על ידי עניות
עני חשוב כמת
ובמשך שנים ארוכות הוא יסבול עניות
שהיא ממש מבחינת מיתה
וזה יותר קשה ממיתה על ידי נחש
בספר אליהו רבא על שולחן ערוך אור החיים סימן קנח סעיף ט'
משמע מדברי התוספות האלה
שכשאין מזלזל תמיד
חייב מיתה על ידי נחש
או שמזלזל תמיד עונשו תמיד
ובזה יש לכוון את דברי הלבוש שכתב וישכנו נחש
וסיים ועוד שהוא נעקר מן העולם
רוצה לומר שעל ידי עניות נעקר
השערי החיים פה
אומר לתרץ את מיאת התוספות
שמה שתמא רבנו יונה מאי עיר ינטילת ידיים אפילו כל דברי החכמים תקנו רבנן
בשביל שהמצווה בעצמה יש בה טעם
מצוות שחכמים תיקנו יש בהם טעם אבל מצוות
נטילת ידיים לחולין
שאין בה טעם בעצמה,
אלא תקנו שיהיה רגיל בנטילה זו אף בחולין,
כדי שלא יבוא לגעת בתרומה בלי נטילה לעתיד לבוא.
כמה שמעלן
דאפיל לוהכי חייב מיתה.
אז גם בנטילת
ידיים שאין לה טעם עיקרי בעצמה מעצם הנטילה, אלא זהירות,
סרך תרומה שעתידה להיות, שלא
יבוא לאכול תרומה בידיים טמאות,
אז תקנו נטילה לכולם.
אז אפילו אחי אם אתה עובר על זה,
חייב מיתה.
רואים מפה חומר של דברי סופרים,
עד כדי כך
שאדם שמזלזל בדבריהם
ועובר על דבריהם,
חייב מיתה.
ועתה נמשיך את רבנו יונה.
הלא הלכה לדעת.
מפני מה העובר על דברי חכמים חייב מיתה יותר מן העובר על מצוות עשה ועל מצוות לא תעשה.
וזה פשר הדבר.
כי העובר על דברי חכמים
אשר מלאו ליבו לעשות כן,
כי תקל מצוותם בעיניו
ולא מתגבר יצרו עליו.
זה לא כמו מצוות עשה או לא תעשה, שהוא לא רוצה לעבור אבל היצר תקף אותו והוא לא יכול היה לעמוד בזה
והוא נכשל.
הוא יודע שאסור זה.
פה אצל מצוות חכמים הוא מקל בזה.
זה חכמים אמרו, חכמים אמרו.
זה לא התורה.
זה לא דברייתא, זה דרבנה.
כי תקל מצוותם בעיניו לא מתגבר יצרו עליו
אבל כי תכינה עיניו מרעות אור דבריהם
ולא יהלך לנגע האמונה ולא משך בעול גזירתם
ולא יטרח לקיים מאמרם
כי לא נכתב בספר התורה
ולא נהג כדרך העובר על דברי התורה אשר נפשו מרא לו ונקות בפניו
ויירה ויהיה צר לו כי ישיינו יצרו לחטוא
כשהוא עובר על דבר תורה אז נפשו מרא לו
ומתקוטט עם עצמו על כך הוא ירא מהעבירה
וצר לו איך יצר הרע הפיל אותו
אבל
העובר על דברי החכמים
אשר מלאו לבוא לעשות כן כי תקל מצוותם בעיניו
לא מתגבר אצלו עליו
אז לכן
על כן משפט מוות יהיה לאיש
כי הפיל דבר אחד מכל דבריהם הטובים
והנה הוא כאומר ננתקה את מוסרותמו
המצודות דוד אומר
כה יאמרו בעצתם ננתק מאיתנו את מוסרי עולו לבל נעבוד אותו
לא רוצה לעזוב אותי מספיק למה שהתורה צוותה
אל תפיל עלי עוד תיקים חכמים אמרו זה לא יודע
הלוואי ואני אקיים דברי תורה
הוא מקל בדברים לכן הוא חייב מיתה
אז זאת אומרת
חומר בדברי סופרים יותר מדברי תורה.
ויש לזה הסבר, תכף נעמוד עליו.
דבר שני,
למה יש חומר בדברי סופרים יותר מדברי תורה והעובר על דברי מחיא מיתה?
השנייה, כי האיש ההוא רחוק מן התשובה.
אחרי אשר אין הדבר חמור עליו,
כי ישנה באיוולתו תמיד,
כי הוא יעבר על דבריהם תמיד.
והחטא הקל,
עונשו יותר מן החמור,
ויכשל בו החוטא פעמים רבות.
עכשיו דבר,
אז זה קל בעיניו,
אז הוא יעבור מספר פעמים,
ודבר קל שעוברים מספר פעמים יותר קשה מהחמור.
זאת אומרת,
רואים לדוגמה בלשון הרע,
הרגיל בלשון הרע אין לו חלק לעולם הבא.
רוצח לא נאמר
שאין לו חלק לעולם הבא.
רוצח
לא נאמר שאין לו חלק לעולם הבא. רצח בן אדם,
יש לו חלק לעולם הבא.
הוא יקבל עונש,
אבל יש לו חלק לעולם הבא.
הרגיל בלשון הרע אין לו חלק לעולם הבא. למה?
הרי בעל לשון הרע זה אביזריו דשפיכות דמים.
זה אביזריו של שפיכות דמים. העיקר, העיקר זה שפיכות דמים ממש.
וזה אתה שופך את דמו. איך אתה שופך את דמו?
דאזל סומכה ואתה חיברה. אתה מלבין את פניו.
אז זה דומייה, דומייה דרציה
אבל זה דומיה דרציחה, הוא לא מת, הנה הוא חי.
אז למה זה אין לו חלק לעומבה וזה כן?
כי מזה שרצח בן אדם עוד יכול לחזור בתשובה על זה, להתחרט לאחר המעשה.
אבל מי שקל בעיניו לדבר לשון הרע כי הוא אומר מה עשיתי,
ואמרתי עליו מה שאני חושב עליו זה הכל, לא קרה כלום, מה קרה? הוא לא מת.
הוא לא מת.
וככה הוא רגיל, הוא רגיל לעולם לחזור בתשובה,
לכן אין לו חלק לעולם בה. זה יותר קל,
ובגלל שזה קל, הוא יחזור מספר פעמים, זה נהיה הרבה יותר חמור אפילו מרציחה.
וככה זה הפרינציפ בכל העניינים.
אז זו סיבה שנייה למה חייב מיתה,
כיוון שהאיש הזה רחוק מן התשובה.
אחרי אשר אין הדבר חמור עליו, כי איש נא בעוולתו תמיד,
והחטא הקל עונשו יותר מן החמור,
וייכשל בו החוטא פעמים רבות.
עוד אמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה,
כי טובים דודיך מיין,
חביבים דברי סופרים יותר מיינה של התורה.
ואנחנו צריכים לפרש
גם את זה.
ידוע תדע,
כי יראת השם,
יסוד המצוות.
יראת השם,
יסוד המצוות.
אם אין יראה, אין כלום.
העושה מצוות בלא יראה, אין כלום.
אדם יודע את כל השס,
ואין לו יראת שמים, אין לו כלום.
יראת שמים,
יסוד המצוות,
שנאמר, ועתה ישראל.
מה אדוני אלוהיך ש...
שואל מעמך כי אם ליראה את אדוני אלוהיך
ובזה ירצה השם את ברוחם
כמו שנאמר רוצה אדוני את יראב
את מי הוא רוצה? את יראב
אם יש לך יראת שמיים השם רוצה אותך רוצה בך
אבל אם לא לא רוצה בך
ותקנות חכמים וגדריהם יסוד לדרך היראה
למה?
כי יעשו גדר והרחקה פן תיגע יד אדם באיסור התורה
אז אם אתה ירא אלוקים אתה לא רוצה להיכשל אתה לא רוצה לעבור דבריו באו חכמים
וגדרו גדר כדי שלא תגיע לאיסור תורה
אז מה הם עשו בעצם?
הם גדרו דברים
וזה יסוד לדרך היראה
כדי שאתה לא תיכשל
כבעל שדה
אשר יעשה גדר לשדהו מאשר יקר בעיניו
כי ירא פן ייכנסו בו בני אדם
ויה למשלח שור ולמרמה שאה כל אחד ייכנס יאכלו לו את כל הפירות יעשו מה שרוצים
לכן הוא גדר גדר כי חשוב לו השדה
חשוב לו הכרם
אם חשובה לך התורה
אתה צריך לעשות גדר שלא תפגע בה
כי העניין שנאמר
ושמרתם את משמרתי
עשו משמרת למשמרתי
התורה נתנה כוח לחכמים לעשות משמרת למשמרתי
ורוב הזהירות
והגדר
וההרחקה מן האיסור הלא זה מעיקרי המורא.
זאת אומרת
כמה שהאדם מרבה להיזהר
כמה שהוא גדור יותר
כמה שהוא רחוק יותר מן האיסור
זה מראה שהוא בעל יראה כי זה מעיקרי היראה
אדם ירא לא רוצה להתקרב לאיסור
לא רוצה להתקרב לאיסור
והמרבה להיזהר
יגיע אל השכר הגדול
כעניין שנאמר
גם עבדך נזהר בהם
בשומרם עקב רם
יש מצוות שאדם דש אותן בעקבה ונראות בעיניו כלות
דוד המלך אומר גם עבדך נזהר בהם
בשומרם עקב רם
לא לזלזל בשום מצווה ולו הקלה ביותר
על כן אמרו חביבים דברי סופרים יותר מיינה של התורה
כי גדריהם וגזרותיהם
מעיקרי היראה
במה הם חביבים יותר?
כי אם התורה מחייבת אותי יראת שמים
אז אני מקיים את כל מה שכתוב בתורה זה נקרא שאני ארא שמים
אבל חכמים
גודרים לי גדרות ומרחיקים אותי יותר אז הם מגדילים לי את היראה
למה?
כי אני ארא עוד יותר לא רק שאני סמוך וקרוב למצווה או לאיסור
אני בכלל לא מתקרב לזה
אז ודאי שרואים שזה ירע
סתם פחדש
במושגים שלנו, כן?
יש אחד מגיע עד המעקה.
הוא יודע שמה הוא ירא לא להתכופף, שלא ייפול.
אבל יש אחד חמש מטר לפני, הוא אומר עזוב, לא מתקרב.
לא יודע, תבוא רוח, יבוא ככה, יריס חרחורת,
עזוב, לא מתקרב. בשביל מה אני צריך להתקרב?
לא רוצה להתקרב. מה הרווח שלי שאני מתקרב? לא רוצה להתקרב.
זה ודאי יותר ירא.
אז חכמים,
הם הביאו אותנו למצב
שהגדרות שלהם והגזרות שלהם הן מעיקרי היראה.
הם גודרים אותנו עוד יותר ומרחיקים אותנו ביראת שמיים, שלא נגיע אפילו לאפשרות
שחלילה נעבור על איזה איסור.
ומצוות היראה
סחר הרבה כנגד מצוות רבות,
כי היא היסוד להם.
אז עצם היראה כבר מגיע על זה סחר הרבה יותר ממצוות רבות.
למה?
כי היא היסוד להם. אם יש לך את היסוד, חביבי,
אז זה לא עשית איזה מצווה או נזהרת מאיזה עבירה פעם פה, פעם שם.
אתה כל הזמן גדור.
כל הזמן היראה עובדת.
כל רגע, כל רגע אתה מקיים מצוות היראה.
אהבת השם, יראת השם, זה כל הזמן, כל רגע, כל רגע. אדם שמביט ביראת שמיים,
אדם שחושב באהבת הבורא, הוא כל רגע, כל רגע מקיים מצווה.
ועד דוגמה לדבר?
כי הנזהר מתייחד עם אישה מפחדו, פן
ייכשל בעוון,
מכאשר גזרו ריבותינו זיכרונם לברכה.
הלא זה מאשר זרח על נפשו אור יראת אלוהים יתברך.
שמעתם איזה תיאור נפלא?
אדם שנזהר מייחוד עם אישה,
מפחד.
פן יכשל בעוון. אין לו בדעתו דברים כאלה.
אין לו שום דבר. הוא כבר זקן.
תרח.
אבל אסור. איסור ייחוד זה גם אם אתה בן 98 ואם 204. איסור ייחוד זה איסור ייחוד.
איסור ייחוד.
אסרו חכמים להתייחד עם אישה.
פן יבוא לי כשר.
וכשר אמרו, גזרו ריבותינו זיכרונו לך.
ומאיפה זה בא לו? מאיפה זה בא לו?
הלא זה מאשר זרח על נפשו אור יראת אלוהים יתברך.
ואנחנו מכירים סיפורים של חכמים גדולים
שנזהרו מאיסור ייחוד עם גויה כמו בעל הלבוש,
אותה מטרונית אשר ניסתה לפתות אותו והוא נכנס חוץ מכבודכם
לבית שימוש והתמלא כולו בגדולים בשביל שהיא לא תרצה אותו והוא ניצל ככה והוא זכה לכתוב עשרה ספרים ונקראו
הלבוש, בעל הלבוש,
הלבושים רבי מרדכי יופי.
כל זה היה בזכות זה שהוא ברח ולא רצה להיות איתה
והשם פקח את עיניו ונתן לו לכתוב עשרה ספרים שהיום הם מספרי הפסיקה
שבבית ישראל.
אז זה דוגמה אחת, הרשע שקפץ מקומה שלישית, שגם כן היה לו מעשה כזה ומלאך הוריד אותו לרצפה.
עכשיו עלה לארץ ישראל ומתגלה כבודו ואורו בכל העולם כולו
ועוד השדה חמד שהעלילו עליו דברים כאלה גם כן עם אישה
וכולי וכולי ולא עלתה על ליבו ולא שום דבר וכולי
דברים של עריות שהיו נזהרים בהם מאוד מאוד מאוד
יש בהקדמה של ההגדה
של הרב שבדרון שמה שהוא מביא גם כן
שפעם אחת הוא היה והייתה אישה בבניין שהוא היה צריך לעשות פסח הוא היה בקומה למטה והיא בקומה רביעית רק אישה אחת מבוגרת
בבית שלה והוא למטה בדירה למטה הוא מבין שבחג אין אף אחד בבניין רק הוא והיא
ויש דלת כניסה שנטרקת
אז הוא אמר שיש פה דין ייחוד ויצא החוצה
ולא נשאר בבניין ובחצות יום
הוא יוצא עם כל הדברים שלו איפה הוא ילך?
עכשיו צריכים לאסוף אותו איפה ייקחו אותו?
פסח
בסוף מישהו ככה אסף אותו וכולי וכולי בשביל שלא לעבור על איחוד דברים
אז בואו תשמעו פה סיפור מעשה מבהיל מבהיל
הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן זכר צדיק וברכה מביא מספר לב אליהו בחלק א' בחלק שביבי לב
בעמוד רפד מעשה נורא
וזה לשון קודשו
סיפר לי הרב הצדיק הגדול זיכרונו לברכה רב העיר אליסקה
שקרא בעצמו בפנקס הקהל של העיר ליסה
מקום רבנותו
של בעל הנתיבות
מעשה נורא שאירע עם בתו של הנתיבות
שהייתה אלמנה
ובתה שעמדה להינשא
מה היה המעשה?
הם נסעו עם ערל אחד לאיזו עיר לקנות בגדים
בצורכי חופה עבור הכלה.
מה זה נסעו עם ערל?
המוניות של פעם זה היה עגלות שלוקחים אותן ממקום למקום.
הערל ידע מזה, הוליכם לביתו בעורמה,
קרא לחבריו
ושדדו את כספם.
קשרום בחבלים
והדליקו את התנור
כדי להשליך אותן ולשורפן
שלא יישאר זכר מהם,
להעלים את העקבות.
בינתיים
הניחו הכסף על השולחן
והתדיינו ביניהם איך לחלק את הכסף.
נפתחה הדלת
ונכנס קצין גרמני לבית
וברחו הרוצחים.
הקצין התירם
והחזיר להם את כספם והוליכם עד לאכסניה בעיר.
זה המעשה.
בלילה
בא בעל הנתיבות,
בחלום אל ביתו ואמר לו ואמר לה לביתו
דעי
כי כאשר נתוודעתי מצרתכם
עליתי אל מקום גבוה וביקשתי רחמים עליכם
ולא הועיל
כיוון שעברתם על איסור ייחוד עם ערל
ועליתי למקום גבוה יותר
והתחננתי
שיעמוד לזכות התורה שהרבצתי בישראל בחיבורי נתיבות המשפט
והצלתי אתכם.
ומעתה תהיו זהירים
באיסור ייחוד.
כל זה סיפרה הבת
לאנשי הקהילה בעיר והם כתבו זאת בפנקס לזיכרון עולם.
אתם רואים? בת של צדיק יסוד עולם,
אלמנה,
הולכת עם בתה
לקנות לה נדוניה
עם ערל.
אבל ערל אסור להתייחד איתו, הם חשודים על הכל, אפילו אם אשתו נמצאת איתו,
גוי,
זה דין ייחוד.
כי אין להם בעיה, אלה בהמות.
מי שרוצה לקרוא איסורי ייחוד, מה הדין יקרא ברמב״ם,
בהלקות איסורי ביאה, פרק אחרון שם מובא.
החזון איש אומר שאפילו אדם נמצא בבית,
והוא נמצא בחדר סגור,
סוגר ונועל,
ויש אישה בחוץ,
גם כן עובר על ייחוד.
כי הוא, יש לו את המפתח, מה הבעיה לפתוח?
אז זה לא כל כך פשוט, רבותיי,
אבל כתוב פה
שמי שיש לו יראה,
הנזהר מתייחד עם אישה מפחדו,
פן ייכשל בעוון כאשר גזרו ריבותינו זיכרונם רכה,
הלא זה מה אשר זרח על נפשו אור יראת אלוהים יתברך.
פשוט, איזה תיאורים.
גם לעלות במעלית עם אישה,
גם בעיה של ייחוד.
אז צריך לדעת את הגדרים. זה הגדרים שגדרו אותנו חכמים, זיכרונם לברכה, וצריכים לקיימם, והעובר עליהם חייב מיתה. הנה, ראינו.
המעשה הזה,
האימא והבת נתחייבו מיתה בשריפה
על ידי הערלים האלה.
שדדו אותם ורצו לשרוף אותם בתנור.
מה קרה?
בגלל איסור ייחוד
אז זה לא פשוט לעבור על דברי החכמים
עכשיו בואו נבין
את הדברים קצת יותר לעומק
ידוע תדע כי יראת השם יסוד המצוות
אומר רבנו יונה שנאמר
ועתה ישראל מה אדוני אלוהיך שואל מחמך
כי אם ליראה את אדוני אלוהיך
ובזה ירצה את ברואיו כמו שכתוב רוצה השם את יראיו
מה השם שואל מעימנו?
מהו יסוד המצוות ותכליתן?
יסוד המצוות
ותכליתן זה ליראת השם אלוקיך
זה תכלית הבריאה ומטרת העבודה שלנו
לזכות למעלת היראה
להכיר את מלכותו של הבורא בבריאה
לקבל את מלכותו עלינו
ולשם כך ניתנו לנו המצוות
גישתנו לקיום המצוות
צריכה להיות בגדרי התבטלות לחוקי מלכות
אתה לא צד בכלל
מה שיש מצוות וחוקים אתה צריך לעשות מתוך התבטלות
לחוקי המלכות
לא שאתה מקיים תורה ומצוות כחיפוש מעשה טוב ועשייתו לתועלת עצמך ולשלמותך
אמנם ודאי שהמצוות מועילות לשפר את המצב שלנו
כשאנחנו מקיימים את המצוות
זה מהפך אותנו מרעים לטובים
אבל מטרת קיום המצוות ואופן עשייתם
צריך להיות מתוך התבטלות לרצון הבורא.
למה אני מקיים מצווה פלונית?
כך ציווני הבורא.
בלי הסברים, בלי פירושים.
וזה מדגיש רבנו יונה כי יראת השם יסוד המצוות.
היראה היא היסוד והתכלית בקיום המצוות.
אם אין מלך,
אין גזרות.
כמו המשל שהביא הרמב״ן
במצוות שילוח הקן, פרשת תצא.
משל למלך שנכנס למדינה.
אמרו לו עבדה,
גזור עליהם גזרות.
אמר להם שיקבלו מלכותי,
אגזור עליהם גזרות.
בלי שיקבלו מלכותי,
מה יועל שאני אגזור גזרות?
כך אמר הקדוש ברוך הוא, קיבלתם מלכותי,
אנוכי אדוני אלוהיך? קיבלתם את זה?
עכשיו אני גוזר. לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.
מתי אני יכול לגזור גזרות?
שקיבלתם מלכותי.
בלי הגישה הזו של קבלת עול מלכות שמים,
אי אפשר לקיים גזרות הבורא כהילכתם.
אם לא מקיימים את המצווה ביראת שמים,
חסר הדבר בקיום המצווה ושלמותה,
ואפילו שתהיה מצווה חשובה עד למאוד.
זאת אומרת,
המצוות צריכות לנבוע מיראת שמים.
אני קיבלתי עול מלכותו ומקיים גזרתו כלשונה.
אם אתה לא עושה את זה מחמת יראת שמים,
אלא מאינטרסים נוספים אחרים,
כאלה ואחרים.
זה חסר במצווה.
ויש מצוות שלא ייחשב בכלל מצווה.
בכלל מצווה.
כי אתה לא מקיים מצוות הבורא. אתה לא עושה מתוך יראת הבורא שהוא ציווה.
יש לך אינטרס לעשות את המצווה.
כמו שכתוב,
הרב טובך שצפנת לי רעך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם.
יש כאלה
שהם רק חוסים בשם נגד בני אדם.
לפני אנשים הם חוסים בשם.
בבית השם מרחם אם תיכנס תראה איך הם מתנהגים איך הם נראים איך הם מתלבשים איך הם...
מה מדברים?
רחמנא לצלן.
אבל ליד אנשים הם חוסים בך.
אלה הם מקבלים שכר בעולם הזה על מצוות שהם עושים.
כי אין שייכות למצוות האלה לעולם הבא.
אין להם שכר בעולם הבא.
אבל מה רב טובך אשר צפנת לי רעך?
אלה שהם ירעך.
והם עושים את המצוות מיראת שמיים שכרם צפון.
ספון שמור שם למעלה הכל מלא.
למה? כי הם ירעים.
אבל פעלת, פעלת זה בהווה. אתה משלם שכר לאלה שחוסים בך נגד בני אדם. אתה משלם להם שכר פה.
אז יש הבדל עצום
בין אם אדם מקיים מצווה ביראת שמיים
או בלי יראת שמיים.
אם הוא עושה מצוות אנשים מלומדה,
זה לא יראת שמיים.
אומר מפורש הפסוק
שאם אדם
מוגדר אפילו כירן
אבל הוא עושה את זה מלומדה
על כן הנני אוסיף להפליא אתכם הפלא ופלא אני אתן לכם מכות על מכות
ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה
על כן הנני אוסיף להפליא אתכם הפלא ופלא
זאת אומרת ותהי יראתם אותי
הוא אומר יש להם יראתם אבל מלומדה
זאת אומרת צריך יראת שמיים ממש לזכור
אני עושה את רצון בוראי
השם ציווני ואני עושה משום ציוויו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא
ממשיך פה ואומר רבנו יונה
ותקנות חכמים וגדריהם
יסוד
לדרך היראה כי יעשו גדר והרחקה
פן תיגע יד אדם באיסור התורה
כבעל שדה
אשר יעשה גדר לשדהו
ועל זה נאמר
ושמרתם את משמרתי
עשו משמרת למשמרתי
בתחילת פרקי אבות אמרו אנשי כנסת הגדולה
ועשו סייג לתורה
פרשא ברטנורה סייג לתורה גדר
שלא יבואו לגע באיסור תורה
מזה רואים שהעיקר לקיום התורה העיקר לקיום התורה זה הסייג זה הגדר
סוגה בשושנים זה גדורה בשושנים
אנשי כנסת
הכנסת הגדולה שעמדו לישראל בסופה של גלות בבל
חורבן הבית
שבעים שנה גלות בבל בסוף גלות בבל עמדו אנשי הכנסת הגדולה
וחזו ברוח קודשם
והבינו בחוכמתם
שלא חרבה ירושלים
אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה כלומר
על ביטול הגדרים והסייגים
ואי-קיום החומרות והמנהגים שמוסיפים חכמי דור ודור.
שמעתם דבר כזה פעם?
שכל חורבן הבית
השכילו והבינו אנשי הכנסת הגדולה שעברו על הסייגים והתקנות והמנהגים
שגדרו חכמי דור ודור כי העמידו הכל על דין תורה
ועל כך עמדו וציוו לתלמידיהם
ועשו סייג לתורה
שזה השומר הכי גדול.
אף חכמי המוסר המשילו בעת מלחמה מקיפים
את היישובים בחוט ברזל דוקרני, כמו שהיום אנחנו רואים בצפון, בדרום.
לפי האמת,
איזה שמירה היא זו? הלוא במספרי הם יכולים לנתק את הכול.
אבל האמת היא שכל זמן שהחוטים,
חוטי התיל, קיימים,
אז בטוחים בני היישוב שלא יבוא לו שום נזק, אף אחד לא חדר בו.
אבל בזמן שרואים שניתקו החוטים,
בני היישוב מבינים שהם בסכנה.
ככה בשמירת התורה והמצוות.
כל זמן שהסייגים של התורה בחוזקם וקיומם,
אז בטוחים אנו שקיומה של התורה והמצוות
יהיו במלואם.
אנחנו נמצאים
בימי חול המועד,
יש שמחת בית השואבה וכולי וכולי,
אבל לדאבוננו זה הפך להיות הפקר
ועוברים רק עבירות.
ודאי שעוברים על כל הגדרים והסייגים של חכמים וחייבים מיתה.
פעם שאלתי את הרב שטיינמן שליטא, אמרתי לו, כבוד הרב, הקפות שניות
אפשר לעשות
ויש גם נשים.
אז הוא אמר,
קודם כל אין מצווה כזאת לעשות הקפות שניות,
ודבר שני, אם יכולים לבוא לידי
עבירה אחת,
לא לעשות.
זאת אומרת, אם תהיה תערובת, אנשים ונשים,
לא לעשות.
ויש אדמו״ר אחד ידוע לשמצה
בפתח תקווה,
שעושה כל שנה
שמחה.
והשנה,
כמו בכל שנה,
יש תערובת, אנשים ונשים, שזה איסור גמור.
הפקרות ממש.
למרות שכאילו יש מקום לגברים פה וגברים שם ונשים שם.
מזמין את קליפש מלצר הרשע המרושע ואת יניב מסריח.
שני רשעים ארורים
שיבואו להחטיא את הרבים.
עכשיו,
הקליפה הזה ידוע לשמצה שהוא מחלל יום טוב שני, הוא הרי ביום טוב שני.
ולא מעניין.
לא מעניין אותו בכלל
שוטרים בשבת בשביל לארגן את זה כבר בשבת חיללו שבת נסעו הכינו את המחסומים את כל הדברים והכל
בקיצור חילול השם שאין כדוגמתו הרב ווזנר יצא כנגדו בזמנו וכתב מכתב
הוא לא מעניין אותו
פגשתי פה אחד מהעסקנים אמרתי לו מה עושים עם זה
הוא אומר לי דיברתי איתו הוא אומר אני גדול הדור אף אחד לא יגיד לי מה לעשות
לא יכולים עליו אפילו עסקונא פה החרדים שיודעים לאיים וכל מיני דברים לא יכולים
נו
והוא יושב לו שם הגאון החסיד הצדיק אני לא יודע מה הוא מתאר את עצמו
וחילול השם שאין כדוגמתו וממצווה עושים עבירות להמונים
אז לא גדר אחת הם עוברים איסורים גמורים אבל זה כשפורצים גדר ישכנו נחש
אותו דבר בכל מקום כל הזמרים שמזמינים כל העיריות כל המקומות כל הזה
הכל זה חילול השם
אסור להשתתף בזה ודאי שאסור להשתתף
אז אני אומר לכם פה גדרים גדרים איסור ייחוד הולכים למות
תערובת אנשים ונשים מיתיר לעולם זה אסור באיסור גמור רק כתוב שייבנה בית המקדש
לעתיד לבוא בית המקדש השלישי יהיה עזרת נשים
אבל אין יצר הרע כבר
אבל סרך יצר הרע עדיין יש הרושם שלו עדיין נשאר
עדיין יהיה בבית שלישי
מהיום אנשים אין להם שום בעיה וזה וזה
וכל גדולי ישראל
שחתמו עשרים וחמישה שחתמו נגד הזמרים הפסולים שהם
שרים אפילו בנפרד
עד זה אסור וכולם עוברים על זה, חלק מאלה שחתמו שם הם בעצמם מזמינים אותם
כמו הרב שלום כהן
שעושה את האירועים של ש״ס עם זמרים פסולים וכולי וכולי שהוא חתם נגדם
ועוד כאלה
אין להם בעיה כותבים בעד ונגד כשאני רציתי חתימות
הרב ועדני לא רצה לתת
אבל עכשיו הוא חתם לרבני נתניה ששווקה לא יופיע שם כשאני נלחמתי נגד שווקה בכל מקום
הוא לא רצה צריך קודם לעשות דין תורה נו עכשיו עשו לו דין תורה
אז איך הוא חתם עכשיו?
זה עולם שקר
וככה עוברים עוברים עוברים על הגדרים אתם יודעים מה כתוב
הרב לופיאן מביא
שבחיתות שלום
אז נשמרים גדרים וחוקים
אבל בעיתות מלחמה
יש מצב
שהם מחמירים מאוד עושים עוצר עוצר מה זה אומר מי שמוציא את הראש משעה שש בערב
מתיזים לו אותו
זהו אין הסברים
זהו
עוצר פירושו לא זזים אין מכולת אין כלום לשום מקום אתה לא הולך מי שיוצא דמו בראשו
זה נקרא עוצר
אומר יש מצבים
שכבר נפרץ יותר מדי הדרבנן מקלים יותר מדי
אז אדם יכול למות על מוקצה
אפילו שמוקצה זה דרבנן הוא יוכל למות על מוקצה כמו שפעם
הוציאו להורג מי שרכב על סוס
רכיבה על סוס זה דרבנן
שמא הוא יכתוב זמורה וכולי וכולי
אבל כשנתרבו אלה שפרצו את הגדר הזו של חכמים
והתחילו לרכב על סוסים בשבת הוציאו להורג
אז זאת אומרת הדינים משתנים כשרואים בשמיים שמזלזלים בדברי החכמים
כל שכן בדברי תורה
אבל איך מגיעים לאיסורי תורה?
שמזלזלים בגדרים של חכמים
אז לכן כתוב שאנשי כנסת הגדולה אמרו
שכל החורבן היה בגלל שהעמידו
על דברי תורה את כל דיניהם
לא התחשבו במה שאמרו חכמים
על זה חרב הביתה
וזה מה שאמרו חכמים בבבא מציעה לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה שביטלו את הסייג
מאז היצר הרע מתגבר עליו בכל יום
והוא עלול חלילה לנצח שכן היצר הרע
אין לו רשות להיכנס לאדם
אלא הוא עומד אצל הפתח ומצלצל
ככתוב לפתח
חטאת רובץ
חוכמה של ירא שמים
לא פותח לו את הדלת
ואז הוא לא צריך להיכנס איתו למלחמה
אבל מי שאין לו דעת ופותח לו את הדלת
יתפרץ לתוכו היצר הרע ונעשה בעל הבית
כמו שאמרו חכמים
מתחילתו אורח
אחר כך נעשה בעל הבית
והדלת
זה הסייג של התורה אל תפתח את הדלת
אל תפתח את הסייגים לא תגיע לאיסור תורה
ועכשיו אנחנו נראה
את הפרשה שלנו פרשת המאכלות האסורות
כשאנשים עוברים על דברים עם סיפורים
זה לא בדיוק, זה לא בטוח, זה ספק
מי אמר וכולי
אז ברור שאין להם יראת שמיים
כי אפילו אם יש רק ספק אתה צריך כבר לירוא
ספק אתה צריך כבר לירוא אם יש לך יראת שמיים
אם אין לך יראת שמיים אז זה גורנישט מת גורנישט
סיפר לי השבוע יהודי שיושב פה
שהוא דיבר עם משגיח ישיבה תימני פה בבני ברק
ודיבר איתו אמר לו את כל העובדות ואת כל הזה ואמר לו כמה סיבות ובכל מקרה למה אתה לא יכול לאכול וזה
אומר לו כן אבל הגדולים לא אומרים וזה לא זה וזה וזה וזה בקיצור סטר לו את הכל ושלל לו את הכל
בסוף בסוף אומר לו אגיד לך את האמת
אני לא יכול לעמוד בזה לא יכול בלי בשר
בסוף מה אמר לו בטניהם אלוהים כל הפלפולים שהיו
זה הכל בסוף הבטן מקרקרת
ואני נשמע לבטן.
משגיח בישיבה,
אוכל ביודעין נבלות וטרפות,
עם סיפורי בובה מייסס,
כן, לא אמרו, כן אמרו, לא כן זה, צריך ככה פעשה, בסוף זה הבטן.
אומר רבנו יונה, ורוב הזהירות
והגדר
וההרחקה מן האיסור,
הרי זה מעיקרי המורא.
והמרבה להיזהר
יגיע אל השכר הגדול,
כעניין שנאמר גם עבדך נזהר בהם,
בשומרם עקב רב.
על כן אמרו חכמים,
חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה,
כי גדריהם וגזרותיהם מעיקרי היראה
וזה לשונו הקדוש
רבנו יונה על הריף בברכות דף א' עמוד ב'
והדה אמרינן
שמצאת הכוכבים ואילך הוא לילה
דווקא שלושה כוכבים בינונים
אבל פחות
לא אהבו לילה
לא כוכבים גדולים הנראים ביום
ולא כוכבים קטנים הנראים בלילה אלא בינונים זה נקרא צאת הכוכבים
שהופך ללילה בבינונים
וכיוון שכן
ואין הכל בקיאים בין גדולים לקטנים
צריך להיזהר עד שייראו הקטנים
רגע אמרת בינונים כן אבל אתה יודע בדיוק מה זה הבינונים אתה לא בקיא בזה נכון לא בקיא
אז תיזהר עוד יותר תרד עד שאתה תראה קטנים
שאז יהיה ודאי לילה
וכן במוצאי שבת צריך להיזהר גם כן
שלא לעשות שום מלאכה עד שייראו שלושה כוכבים קטנים
ואם הוא יום מעונן
ימתין עד שיצא הספק מליבו
ובערב שבת גם כן
אם הוא יום מעונן יקבל את השבת מבעוד יום מפני הספק
לא נכנסים לספק
וזהו עיקר היראה
להיזהר מהספקות
ושלא לעשות המצוות על דרך ההרגל
ועכשיו תקשיבו לכותרת
עונש הספק יותר מהוודאי
שמעתם דבר כזה?
עונש הספק יותר מהוודאי
והוא מביא על זה ראיה
להיזהר מהספקות שלו?
וכן מצינו
שעל הוודאי מביא חטאת
אדם שעבר בשוגג עבירה
מביא עליה קורבן חטאת
על הוודאי
ואם מביאה שם על הספק
מה זה ספק?
היו לפניו שתי חתיכות
אחת
של שומן
ואחת
של חלב
ואכל אחת מהן
ואינו יודע איזה מהן אכל
צריך להביא אשם
קוראים לזה קורבן אשם תלוי
למה תלוי?
כי עדיין אין לו כפרה גם כשהוא מקריב
את הקורבן כי הוא עוד לא יודע מה הוא אכל
אבל מה זה מועיל אם ככה הקורבן הזה של האשם תלוי?
שלא יקבל בינתיים איסורים
אבל אם יתברר לו לאחר מכן שהוא אכל ודאי
את החלב צריך להביא עוד קורבן חטאת
עכשיו צריך להביא אשם בשני סלעים
שני סלעים זה מ' ח' מעין
כי הסל ארבעה דינרים והדינר שישה מעין
נמצא ששני סלעים הם מ' ח' מעין
נגיד
כל מעה סתם דוגמה 100 שקלים 4,800 שקל אתה צריך להביא
הקורבן שלך צריך להיות שווה לפחות 4,800 שקל לדוגמה
ועל הוודאי
על הקורבן חטאת אם הוא עבר על ודאי ואכל איסור
ודאי בשוגג
מה צריך?
מספיק לו מעין!
אחת בלבד
מאה שקלים
והטעם הזה למה החמירו על הספק
יותר מן הוודאי?
למה פה מחייבת אותו התורה להביא ככה ופה להביא ככה?
למה זה?
אומר מורי הרב
שהוא מפני שעל הוודאי
משים האדם חטא על ליבו
ודואג
ומתחרט עליו
וחוזר בתשובה שלמה
אבל על הספק הוא עושה סברות
ואומר אותה חתיכה שאכלתי אולי הייתה מותרת מי אמר שזה היה דווקא החלם?
אולי זה השומן
ולא ישימל ליבו לשוב
ולזה החמירו בו יותר
אתם שומעים?
עונש הספק
ויותר מוודאי. על ספק אנשים לא עושים תשובה
ויש אנשים שמחפשים להסתפק
ועושים ספק ספקות
העיקר לברוח
ממה שחייבים
להתיר לעצמם את מה שהם רוצים
יש פה איזה דף שהרב עובדיה בעצמו
אחרי התפילה אולי נקריא
שהוא אומר
שכל העניינים של ספק ספקה זה לאנשים באופן פרטי אבל לא להפוך את זה המוני
הבן שלו הולך מפזר ספק ספקות ודברים השם ירחם
לא יאומן כי יסופר
העיקר להתיר כאילו בוא נתיר את התורה
עד שנגיע למה שלא צריך לקיים בכלל
העיקר אתה יודע הלכות אם אתה יודע הלכות
אז אין שום בעיה וככה הוא עשה באחרונה בסרטון
הוא התחיל ללגלג על
הרב ויה שכתב ספר ושמה הוא אומר שתאנים אסור לאכול בכלל כולם מנוגעים בתולעים
וכו' וכן למה הוא אומר ככה יש תאנים שהם טריות אתה פותח רועה ואוכל מה הבעיה
תותים הוא אומר מה זה צריך להוריד את הראש ולהוריד ככה ולנקות ככה ומה זה ואתה מנתק מפה עושה ככה אומר ככה ואתה אוכל תותים
וזה וכל דבר הוא אומר הכל זה אילו היה רואה הריבה שלא יודע על הכל אז הריבה שומר שאם שלושים אחוז חמישים אחוז זה לא מחוט המצוי אפשר לאכול
וככה את כל תורת הבדיקה והכל של השקצים והרמסים והתולעים מג'וקים
הכל הוא הוריד אפשר לאכול הכל
והנה בספרו בקיצור איפה שהוא מעתיק מאחרים
שכח שהוא העתיק גם כן
ושמה הוא אומר בדיוק את דברי הרב ואיה
מילה במילה
ולא רק זה הוא אומר הוא אומר שאם יש תאנים ואפילו לא מצאת בהם
אם תחתוך אותם ותשים אותם במים תראה שיוצאים הרבה תולעים ממש נביא ומה עם הריבש
שכחת את הריבש?
בטותים הוא אומר אותו דבר בחומוס וזה איי איי איי
לא הבנתי, יש צבא יצחק?
יש אחד יצחק שצוחק על אחרים
ויש אחד שצוחקים עליו
מה זה?
אתה לא יודע מה אתה מעתיק?
לפחות תזכור מה אתה מעתיק
אבל זה העניין שאין יראת שמיים אם הייתה יראת שמיים
היו הפוך גודרים גדרים עוד יותר להתרחק מן האיסור אמרו כל חכמי המוסר
כל הראשונים אמרו להתרחק משישים שערי היתר יש אומרים ש...
שבעים שערי היתר,
ולא לבוא
אל שער אחת של איסור.
שבעים שערי היתר,
ולא להגיע לשער אחת של איסור.
זה הכל נובע מיראת שמיים, יש או אין, הכל תלוי בזה.
אתם רוצים לבדוק בן אדם?
תראו אם יש לו יראת שמיים, זה הכל, תבדקו אותו.
איפה בודקים אותו?
אז כתוב.
אומר רבנו יונה, והנה, כי תראה אנשים זוללים,
מזלזלים בנטילת ידיים,
וישבו לאכול לחם,
ואינם מברכים לפני אוכלם ואחרי אוכלם,
וכהנה רבות מדברי החכמים ותקנותם אשר פורצים את גדרם. זה לא רק זה, כל דבר שאתה רואה.
בזאת יבחנו,
בזאת תדעו ובחנת את דרכם, כי הם רעים וחטאים לשם.
ואחריתם עדי עובד,
ועליהם אמרו, כל העובר על דברי החכמים חייב מיתה,
כי המעללים האלה
לא יכריחם היצר עליהם,
ולא תתקפם תולדות החומר והתאווה הגשמית לחטוא בהם.
אין זה כי אם רוע לב
ופירוק עול שמיים מעל צווארם,
והנה הם ככל המון כת הזדים
האומרים לאל, סור ממנו,
סור ממנו,
בדעת דרכיך לא חפצנו.
גם הם רחוקים מדרך האמת, שמעתם?
המזלזל בתקנות ובגדרי חכמים, זיכרונם לברכה. לא משנה מה הם.
זה מכת הזדים האומרים לאל, סור ממנו
ודעת דרכיך לא חפצנו.
זה לא מטעם שיצר רע תקף אותם.
זה לא תולדות החומר.
אומר בתאווה הגשמית,
אלא זה פשוט מאוד כת של רשעים ששונאים את התורה ואת מצוותיה.
גם הכת
אשר אינם נזרים מגבינת גויים ובשולי גויים
כי יקלו דברי חכמים בעינם
אף על פי שחוטאים למלא בטנם
הנה בזו לדברי החכמים
ושברו עול התורה והמורה.
גם עליהם אמרו
העובר על דברי החכמים חייב מיתה.
אם הייתם יודעים כמה הוא מזלזל יצחק
בדברי החכמים
היה שולח את הבן שלי לקנות דברים להראות לו שהוא אוכל
עם אבקת חלב נוכרי עם חלב נוכרי עם כל מיני דברים
להראות לו שזה מותר.
מה אתה מתהדר להראות שאתה מבזה תלמידי חכמים?
מה?
הרי הוא שאמר על הבן איש חי
שבגללו יוצאים פה כל הנוהל תרבות רעה בגלל שמדליקים נרות שבת כשיטת הבן איש חי.
מה קרה לו לבן איש חי שאמר ככה?
תראה כמה בחורים יוצאים תרבות רעה בגלל שאימותיהן מדליקות נרות שבת
אתם שומעים מה הוא אומר?
פד עובר נבלה כזה.
הדבר השני,
כי אחרי שידעו כי עם הקודש נשמרים בכל אלה,
אז אם אתה יודע שכבר כל עם הקודש נשמרים בדברים האלה,
הבדל הבדילו עצמם מעל עמנו
ופרשו מדרכי ציבור.
מה פירוש אם אתה יודע אבל שאחרים כן נשמרים?
למה אתה פורק עולם?
למה אתה אומר להם שאפשר? למה אתה מתיר להם הכול?
למה?
אלה נקראים הפורשים מדרכי ציבור שיורדים לגיהינום ונידונים שם לדורי דורות.
ודע
כי העובר על דברי החכמים עונשו ביד בית דין להכותו מכת מרדות,
כאשר עיני בית דין רואות לייסרו עונשו בעת ההיא
אם לפחות מארבעים או להוסיף להכותו על אלה.
זה הדין של כל אלה שמזלזלים
בדברי החכמים ואלה שעוד יותר מורים
הוראת היתר לאחרים לעבור על דברי החכמים.
ועוד,
כשכבר עם הקודש נשמרים בכל אלה
ולא אוכלים גבינות גויים ולא אוכלים בישולי גויים וכל מיני דברים שאסרו חכמים
והם באים להתיר ולהקל בכל מה שאפשר,
הרי זה כת הפורשים מדרכי ציבור שיורדים לגיהינום
ונידונים שם לדורי דורות.
אז כמה אדם צריך להתרחק
מאלה שמזלזלים? לכן
אמר לנו רבנו יונה,
כי תראה אנשים זוללים, מזלזלים בנטילת ידיים, ולאו דווקא, כל מה שעוברים על דברי החכמים,
וכהנה רבות מדברי החכמים ותקנותם שפורצים גדירם,
בזאת יבחנו, ובחנת את דרכם,
כי הם רעים וחטאים לשם מאוד ואחריתם עדי עובד.
עד כאן הדברים,
ומכאן להיזהר
בכל דבר
שהחכמים הזהירו אותנו,
הרחיקו אותנו,
אסרו עלינו, הנהיגו אותנו,
להיזהר לא להיכנס,
חלילה, ולעבור את הגדר שהם אמרו,
כי מתחייבים ממש מיתה.
ותזכרו את המעשה הזה
עם ביתו של בעל נתיבות.
בתנועות המשפט.
מיתה ממש בשרפה.
אין בזה פשרות.
זה שזה לא יוצא מיד, זה בגלל שהשם ערך אפיים גם לרשיים.
אבל שום דבר לא הולך להיות מבוטר.
לא יהיה ויתור, אין ויתורים.
אין ויתורים, אין שקר אצל הקדוש ברוך הוא. מה שהתקיים, התקיים.
יותר מזה.
החטא שאדם עשה, העבירה שהוא עשה, היא קיימת.
היא-היא מענישה אותו.
אי אפשר לבטל את זה.
הקדוש ברוך הוא אלוקי המשפט.
רק בדרך של מחילה וסליחה וכפרה, דרך התשובה וימי הכיפורים,
ואם צריך איסורים וכו' וכו' לפי הגדרים שלמדנו.
אז זאת אומרת, אדם צריך להיזהם.
לא תעבור על דברי החכמים,
ודאי שלא תעבור על איסור תורה.
תעבור על דברי החכמים, אפילו אם לא תגיע לאיסור תורה, אתה כבר חייב מיתה. מה יצא לך מזה?
מה יצא לך מזה?
וכל מה שהם אסרו לנו לטובתנו,
בהיתר התורה,
והעובר על דבריהם עובר על עשה ולא תעשה,
על פי התורה אשר ירוך ולא תסור,
ואתה נגדר בגדר היראה.
בכל רגע אתה יכול לקיים את היראה בזה שאתה לא עובר על איסורים שלהם.
לכן, דקדק בנטילת ידיים, אל תזלזל בשום מצווה,
עשה את המצוות כראוי.
אתם יודעים שאדם הולך עם כיפה בראש ואומר, אני מקיים מצוות חכמים שתיקנו ללכת עם כיפה בראש,
השם מחשיב לו את זה מצווה כמו מצווה מן התורה?
אתם יודעים שאדם שהולך
וההלכה אומרת שלא ילך
שלא ילך
בזקיפת קומה,
איך זה הלשון?
אסור ללכת בקומה זקופה, כן? בשקיפת קומה.
אסור ללכת בקומה זקופה אם הוא הולך ומשפיל עיניו רק שיראה את רעיון.
רגליו מה שנקרא בשעה שהוא הולך צריך לראות את רגליו זה נקרא שהוא הולך
שלא בזקיפות קומה
אדם כזה אם אומר אני מקיים עכשיו מצוות של חכמים שלא ללכת זקוף
הוא מקיים מצווה שבשמיים נרשם שזה מצווה והוא כל רגע מקיים מצווה
כל מצוות חכמים שאתה אומר הרי אני מקיים מצוות חכמים שתיקנו שגזרו שאמרו כך וכך אתה מקיים בכל עת מצווה
הוצאת ספר תורה, הרמת, הגבעת ספר תורה, זה לא מצוות בתורה.
השם מחשיב את זה מצווה.
אם אתה מחזיק מדברי החכמים שזה מצווה, אתה מקיים מצווה.
לכן יגדיל תורה ויאדיר, יגדיל תורה ויאדיר. הקדוש ברוך הוא
הגדיל תורה, לא נותן לגבול. כמה שתוסיפו אתם מצוות משלכם, מצווה.
אז חכמים נתנו לנו הרבה מאוד מצוות כאלה, תקנות וגדרות,
ומי שמקיים אותם כמו שהם אמרו כלשונם ואומר.
כשאדם מדליק נרות חנוכה אומר אני מקיים מצוות תקנת חכמים להדליק נרות של חנוכה.
מצווה.
ואיך אנחנו אומרים אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה. ואיפה ציוונו?
על פי התורה אשר ירוכם.
אז זאת אומרת מצוות חכמים הן מצוות לכל דבר וצריכים לקיימן,
ומקיימים בזה מצווה.
ומצווה זו נחשבת אצל הקדוש ברוך הוא כמצוות התורה,
והעובר על דבריהם, השם מרחם, חייב מאיתנו.
אבל מי שגודל את עצמו בגדרות של חכמים,
הרי שיש לו יראת שמיים,
ואור השם, אור יראת אלוקים, זרח על נפשו.
רבי חנין,
אני אומר רק שאומר, עושו הקודש ברוך הוא זו כל ישראל,
לפי כוחו באותו נשואה. שנה אמור אדונו בסלומן סיפגו יחדיל תורו, יא אדיר.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.