שכרן של המצות | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

מציב יום,

בלחש.

אמן.

שכרן של המצוות.

שנינו מסכת

חולין במשנה.

ומה אם מצווה קלה שהיא כעיסר?

אמרה תורה,

למען ייטב לך וארכת ימים,

קל וחומר על מצוות חמורות שבתורה.

זאת אומרת,

מה זה מצווה קלה שהיא כעיסר?

עיסר זה חלק 24 מדינר,

ואפשר להוציא את הסכום הזה בעד ציפור קטן לטהרתו,

לקיים מצוות שילוח הקן.

אז אם מצווה קלה שהיא כעיסר,

אמרה תורה למען ייטב לך וארכת ימים,

אז קל וחומר על מצוות חמורות שבתורה.

מצוות שילוח הקן, שכרה אריכות ימים בעולם שכולו ארוך,

וגם השכר הקטן ביותר גדול הוא, אדיר הוא, עצום הוא, נפלא הוא.

מי יעריכנו?

לפי מיעוט שכלנו וקוצר דעתנו,

אין ביכולתנו להשיג ולו במקצת גודל השכר השמימי

עבור קיום מצווה.

הרי נצטווינו באבות פרק ב' משנה א', והביא זהיר במצווה קלה,

קבע חמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של המצוות.

הנה, אם משאר מצוות התורה מוגבלת הידיעה ומצומצמת

בשיעור קבלת השכר,

הרי מצוות תלמוד תורה יוצאת מן הכלל,

וקובעת לעצמה מקום מיוחד בחישוב שכר המצוות.

העסק בתורה, ההתמדה, העמל,

ההגייה, הלימוד בתורה,

שופע פורה, משגשג ומניב פירות רבים.

התוצאות והסיכום שלה של לימוד התורה כמעט ולא ניתן לעלות עלי גיליון.

די אם כל הימים

וכל הקנים של כל החורשות וכו' וכו' לא מספיקים להגיד את גודל השכר.

אז ננסה בכל אופן בכוחותינו הדלים לכבוד שבת ולפני שבת,

לבחון ולשקול ולערוך חשבון זעיר, טיפה מן הים, גרגיר מן החול,

ונראה לאיזה מספרים וסכומים יעלה בידינו.

מדהים ומפליא.

בסופו של דבר רק ניגע באפס קצהו של השכר העצום הממתין לנו בעולם הבא, כל רגע ורגע של לימוד התורה,

ואנחנו מתחילים.

מחפץ חיים כותב בספרות תורת הבית שעל כל תיבה שלומד אדם

ומקבל שכר,

שהרי מקיים בזה מצוות ודיברת בם,

ומאחר ובדרך כלל יכול האדם לבטא ולהוציא מפיו 200 תיבות ברגע,

הרי קיים בכל רגע סך הכל 200 מצוות.

לפי שיטת הגרא בשנות אליהו פאה,

פרק א' משנה א',

קבלת השכר על כל אות ואות שלומד,

וזה נכלל במצוות ודיברת בם,

שמה אומר תיבה, לא אומר אות,

אני אמרתי אות,

על פי אידרזותא.

והנה כל תיבה ממוצעת היא בת ארבע אותיות ולפי חשבונו של החפץ חיים,

שביכולת האדם לבטא 200 תיבות ברגע,

נמצא לפי דברי הגרא, הרי יש לנו בסך הכל

800 מצוות.

מובא במשנה ראשונה במסכת פאה,

פרק א', משנה א', ותלמוד תורה כנגד כולם.

כלומר, אם נניח על צד אחד של המאזניים תרי״ג מצוות, ובצד השני מצוות תלמוד תורה,

יצא החשבון שווה בשווה, נמצא לשיטת הגאון, אם נכפיל 800 פעמים תרי״ג,

יעלה הסכום ל-490,400 מצוות.

כל רגע מה שאני אמרתי כחצי מיליון.

הוא הסתמך פה בספר על מה שאמרתי,

והוא לא שמע כנראה שאמרתי שזה לא לפי הגרו,

אלא לפי ההדרזות.

מעתה לומד שעה שלמה 60 רגעים,

כופלים את החשבון הנזכר ב-60 פעמים, נמצא כ-30 מיליון מצוות בשעה אחת.

לא נגענו עדיין בקצה המזלג, ועדיין אנחנו ניצבים בראשית דרכנו.

כמעט כמו שאמרנו.

כל זה בלומד תורה בימות החול בששת ימי המעשה,

אבל לימוד תורה בשבת, חשבון מיוחד לו.

הבן ישחי כותב פרשת שמות בשם המקובלים,

ששכר לימוד בשבת הוא פי אלף.

כל העסק של שבת הוא פי אלף.

מעתה אם נכפיל 30 מיליון מצוות של הלומד תורה פי אלף בשבת,

יגיע ל-30 ביליון מצוות.

אדם המתענק בלימודו זוכה ומקבל שכר כפול,

כך כותב רבנו עובדיה מברטנורה במסכת אבות.

הוא לא כותב כך, הוא אומר השמח.

מצוות שמחה, שמחה מכפילה.

כל אדם שמתענק בעשיית המצווה נוטל שכר על עשיית המצווה וגם על העונג שנהנה בעשייתה.

זה מצוות שמחה.

הרי שיזכה לומד תורה בשמחה לקבל 60 ביליון מצוות.

המזדרז להיות נמנה על עשרה ראשונים בבית המדרש,

כותב עליו רבנו יונה בברכות פי אלף,

מפורש במסכת ברכות, אפילו הם מאה שבאו אחריו,

נוטל שכר כנגד כולם,

נמצא בשביל לימוד תורה של שעה אחת בלבד, השתכר

שש טריליון מצוות.

החשבון, כמובן, לא תם ולא נשלם, ולא התחלנו עדיין כלל.

מובא באבות דה רבי נתן טוב לו לאדם דבר אחד בצעד ממאה ברווח,

ומסופר בבית מדרשו של החפץ חיים ישבו שני בחורים ולמדו בחברותא,

אחד מבית עשירים ברווחה ועושר, השני עני מרוד.

נוסף לכל, סבל מצרות שונות וייסורים קשים,

לעת ערב ניגש אליו החפץ חיים ושאל כמה הספיקו ללמוד במשך היום,

השיבו פה אחד,

דף אחד.

פנה חפץ חיים לעשיר, אמר לו, אתה הספקת דף אחד, אבל חברך הספיק מאה דפים.

אז גם זה הולך לפי כמות הצער, וכמה זה צער אפילו להכניס את היד ולהוציא מטבע, ואם זה יותר מזה, זה פי מאה, פי מאה כל פעם.

תמהו השניים, שאלו, כיצד ייתכן דבר, הרי במשך כל היום למדנו יחד, ולא זזה ידו מידו.

ענה להם העשיר, למד ללא קושי הודאגות.

בעני מתוך דוחק, בצער.

ההספק שווה, אבל השכר של העני, פי מאה.

אז יוצא שהוא למד, כאילו מאה דפים, כי גדול המצווה בצער, ממאה שלא מצער,

מאה פי מאה.

אז המתייגע בתלמודו, ועמל מתוך קושי וצער, כופלים לו את השש טריליון פי מאה,

וזה הופך להיות שש מאות טריליון מצוות.

הגאון רבליהו דסלר כותב בספרו המכתב מאליהו על מה שאמרו חכמים,

טוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה ברבע.

אפילו הקטנטן שבצער, כמו שאמרתי,

דוגמת מה שאמרו חכמים, איך אדם מייסורין,

אפילו ביקש ליטול מכיסו שלוש ועלו בידו שתיים.

זה כבר מעלה את השכר פי מאה פעמים ואת הצער במדרגה יותר גבוהה, כי איזה שכר כפול עוד מאה פעמים.

נמצא שהוא כבר מרוויח 60 קוודריליון מצוות.

נמשיך לטוות את חשבון המצוות ולחזור אותו.

אני לומד בזמן שיש מעט לומדים,

כמו בחצות ליד שבת,

או בין הזמנים, או בתעניות,

מקבל שכר כנגד כולם, או לפחות

כמניין.

כמו שאמרו בירושלמי,

רבי שמעון בר יוחאי,

בברכות טה,

אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיין מן התורה מאוד, היינו נתרשלו.

עמוד וחזק בה ואתה מקבל שכר כולם.

10 כפול 60 קוודריליון, זה לא מספר האנשים, זה יכול להיות הרבה שהם לא לומדים.

אז זה יוצא 600 קוודריליון מצוות. אתם לא מכירים את המספרים האלה, אבל תבדקו שם במורי גוגל.

עכשיו כמובן שזה ככה,

כשאני מתפלל הנץ בשווייץ,

בדבוס אני נוטל שכר כנגד כל אלה שישנים בשווייץ.

אז הולך הכל לפי חשבון, כמה אנשים מתרשלים.

אם חשבנו לסיים ולערוך סך הכל, טעינו ועוד איך טעינו.

הלימוד בחברותא או בחבורה מכפיל את שכרו לפי מספר הלומדים, לפחות שניים, אז הוא וחברו.

מצווה שעושים אותה הרבה אנשים שותפות, כל אחד נוטל שכר כאילו עשה הכולה לבדו.

חשבון דלעים תכפיל רק בשניים, יעלה לאחד קוואנטוליון

ומאתיים קוואנטוליון מצוות.

אם על ידי לימודו גורם לאחרים ללמוד מעושה קידוש השם,

מכפיל שכרו לפי כמות הלומדים, לפחות אחד,

לפחות אחד,

כמו שאמרו, גדול המעשה יותר מן המעשה,

וכך כתב המהרית אלגזי בספרו קדושת יום טוב,

דכמו שבדינא דגרמא,

מי שגרם להזיק חשביננא כמזיק ממש,

כל שכן וקל וחומר במידה טובה גורם לתלמיד חכם שיעסוק בתורה, דוודאי ייחשב לו כאילו בעצמו עסק בתורה ממש.

אז אפילו אם נעשה רק כפול שניים,

הוא משתכר

2.400 קוואנטוליון מצוות.

חוזר על תלמודו 101 פעם,

מכפיל מספרו, שכרו, כמו שאמרנו,

כי אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים שונה פרקו מ-1 כפול 2 רק,

הוא משתכר 4.800 קוואנטוליון.

נסיים בדבריו העיקריים של האדמו״ר רבי אול טייטלבום מסאטמר בספרו בייל משה וזה לשונו.

כל התורה ומצוות שהוא עושה בארץ ישראל חשובים הרבה יותר בכפליים,

על ידי שהוא במקום הקודש בארץ ישראל,

לפי זה נכפיל שכרו של ראומי תורה בארץ ישראל,

הוא משתכר 9.600 קוואנטוליון מצוות. אתם יודעים כמה אפסים זה?

זה 15,

17 אפסים אחרי ה-9-6.

מחוז חפצנו עדיין רחוק רחוק והשבון עומד בתחילתו בראשיתו.

תארו לכם מה זה הרצאה עכשיו, שאדם עושה הרצאה,

וזה לא נגמר, זה לא נגמר.

עכשיו שלחו רק איזה משהו,

תוך כמה יום-יומיים 76,000 צפו בזה.

אז תכפילו עכשיו, יא ביי ביי. ומי לקח על עצמו עוד מצוות? ומי קיבל על עצמו את זה? וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, מה אפשר לעשות?

כמה תמונים תחפשנה כל החשבון הזה, הוא רק ללומד שעה אחת ביום.

כל מה שדיברנו.

הגאון רבי שלום שבדרון אומר על תלמידי ישיבת הגאון רבי חיים וולוז'ין,

היו לומדים שמונה עשרה שעות ביום.

הגאון מבילנה למד עשרים ושתיים שעות ביום.

ועכשיו למטמון, נכפיל שמונה עשרה שעות פעמים,

כפול שלוש מאות שישים וחמש יום בשנה,

ובואו נכפיל לשבעים שנה,

אז אולי נתחיל להבין את המטמון הטמון בתורתנו הקדושה.

ראה נא,

הלומד תורתנו קדושה שעליה אמר דוד המלך אלוה שלום מה אהבתי תורתך כל היום הסיחתי לאיזה חשבון מגיעים.

שכר הלומד תורה אין לו קצבה וערך.

השיעור זה שיעור שאין למעלה ממנו.

ואיך הבטיחו חכמים זיכרונם לברכה במסכת ברכות?

ל״ד,

תלמידי החכמים עצמן,

עין לא ראתה אלוהים זולתך יעשה למחקלו״.

לראות את השכר שעתידים לקבל תלמידי החכמים בגאולה?

עין לא ראתה, אפילו הנביאים לא ראו ולא יכולים לתאר מה גודל שכרם של תלמידי החכמים.

ורק יעשה למחקלו אלה שיזכו אשרי כל חכנו ויראו את גודל השכר שיקבלו על לימוד התורה הקדושה.

אמן. ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת.

ישמחו במלאכותך שומרי שבת וקוראי עונג שבת.

מקדשא, מקדשא שבעי שבת.

אה, מקדשא, מקדשא,

מקדשא שבעי שבת.

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת.

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת.