להשתתף בצרכי ציבור
תאריך פרסום: 06.02.2016, שעה: 19:51
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"
במדרש תנחומא מביא את הפסוק במשלי כ"ט, מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה, מלכה של תורה במשפט שהוא עושה מעמיד את הארץ. ואיש תרומות יהרסנה, אם משים אדם את עצמו כתרומה הזו שמושלכת בזוית הבית, ואומר, מה לי בטורח הציבור, מה לי בדיניהם, שלום עלייך נפשי, הרי זה מחריב את העולם הוי ואיש תרומות יהרסנה.
אז המדרש מביא את הפסוק הזה, מלך במשפט יעמיד ארץ, מי זה מלך? מלכה של התורה. מאן מלכי רבנן, תלמידי חכמים אמיתיים הם נקראים מלכים, מלכה של התורה במשפט הוא עושה ומעמיד ארץ. אבל איש תרומות יהרסנה, למה? מה יש לתרומה? תרומה לא אוכלים, אז משליכים אותה בזוית עד שיבוא הכהן ויתנו לו. אם אדם משים עצמו כתרומה הזו שמושלכת בזוית של הבית, וגם הוא מניח את עצמו בזוית ואומר מה לי בטורח הציבור, מה לי בדיניהם, מה לי להתערב, מה אכפת לי מכולם, שלום עלייך נפשי, אני חי את החיים שלי, תן לי לחיות בשקט, עזוב אותי מכולם, הרי זה מחריב את העולם. על זה נאמר "איש תרומות יהרסנה".
מעשה ברבי אסי, כשהיה מסתלק מן העולם נכנס בן אחותו אצלו, מצאו בוכה, אמר לו רבי, מפני מה אתה בוכה? יש תורה שלא למדת ולימדת? הרי תלמידיך יושבים לפניך, יש גמילות חסדים שלא עשית? ועל כל מידות שהיו בך היית מתרחק מן הדיינים, ולא נתת עצמך להתמנות על צרכי ציבור, כל אלה יתרונות ומעלות שמצא בו, ואמר לו אז על מה אתה בוכה? אמר לו בני, עליה אני בוכה, שמא אתן דין וחשבון על שהייתי יכול לעשות דיניהם של ישראל, כל זה על הפסוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".
אז יש לנו לימוד נפלא מכאן, שהרי רבי אסי היה שקדן נפלא כל ימיו בתורה, כמו שאומר בן אחותו, יש תורה שלא למדת? יש תורה שלא לימדת? הרי תלמידיך יושבים לפניך, ולא רק שעסק בתורה אלא גם בגמילות חסדים, ושאל אותו, יש גמילות חסדים שלא עשית? וגם מה שהוא התרחק מלהתמנות על הציבור, זה היה מהמידות הטובות שלו, כמו שאמר בן אחותו. הלשון הוא, ועל כל מידות שהיו בך היית מתרחק מן הדיינים, ולא נתת עצמך להתמנות על צרכי ציבור. אז זה מידות טובות שמצא בו בן אחותו, בכל זאת פחד רבי אסי עד לבכי לפני מותו, מזה הוא חושש. שמא יתן דין וחשבון על זה שלא עשה דיניהם של ישראל, לא כל בן אדם ראוי להיות דיין, אבל מי שהגיע למדרגה זו פחד רבי אסי שמא יתבעו אותו על הדבר הזה.
מזה למדים עד כמה גדולה החובה להשתתף בצרכי ציבור ולעשות לטובת הכלל. לא להסתפק רק בעשיית צדקה ומעשים טובים לעצמו, לצאת ידי חובה, אלא להשתתף בצרכי ציבור, לעזור לציבור, להכיר להם את האמת, לפרסם את האלוקות, כפי שהתורה מבקשת, ואין לך לעשות טובה יותר גדולה מזו, אז לא להסתפק לצאת ידי חובה על ידי עשיית צדקה ומעשים טובים לעצמו, קל וחומר אם אדם מתרשל להשתתף בעניני הכלל מחמת עצלות ויאמר שלום עלייך נפשי, עליו נאמר שהוא מחריב את העולם, ואיש תרומות יהרסנה, אבל מי שמשתתף בדיני ישראל ועניינם, עליו נאמר "מלך במשפט יעמיד ארץ", אז מה כתוב פה? משתתף בדיני ישראל וענינם, אז זה לא רק להיות דיין ולשבת בבית דין, אלא ללמד אותם את הדינים, את האיסורים שצריך להתרחק מהם והמצוות שצריך לעשות, זה נקרא שאתה משתתף בדינים של ישראל, להעמיד אותם על הדין שידעו מהו הדין, כדי שיזהרו מלעבור על איסור ולא יצטרכו לעמוד בפני בית דין. בין שלמטה ובין שלמעלה. זה נקרא מלך, מלה של תורה. הוא רוצה שהתוה תחדור בעצמות, כמו שאומרים, של כלל ישראל, כדי שידעו להזהר מלעשות עבירות חלילה. וזה נפלא הדבר למי ש מתבונן בזה, שאדם אפילו פשוט יכול להשתתף בכלל הציבור, יכול לעשות טובות לכלל הציבור על ידי פרסום דברי תורה, הפצתם, כל עניני התורה נגישים היום לכל אדם למי שמעוניין לקבל וגם מי שלא מעוניין, מי שרוצה לזכותו זוכה, אפילו שהוא לא נהנה מן הדברים, לא מעוניין בהם, אפילו מוחה כנגדם, אתה זוכה. כמו אלה שמפיצים את נושא הכשרות, הענין של האיסור החמור של נבלות וטרפות.
בעל הטורים מביא לדוגמא שלמה כתוב "לכלב תשליכון אותו" כתוב באות נ', אפשר היה לכלב תשליכו אותו, שכל נבלה וטריפה שאתה מוצא בשדה לכלב תשליכו אותו, אז למה צריך לכתוב תשליכון? הוא אומר שצריך להרחיק נבלה מן העיר חמישים אמה, חמישים אמה זה עשרים וחמש מטר. אז לכן התורה רמזה את הדין הזה בלשון תשליכון, שהנ' סופית שהיא מנין חמישים בא ללמד על הדין שלהרחיק נבלה מן העיר חמישים אמה שזה עשרים וחמש מטר.
מכאן שהאומר, אני הולך לחתונה, ואני לא אוכל נבלות וטריפות, אני לא אוכל, ומה עם להרחיק עשרים וחמש מטר מהנבלות שיש בחתונה? נו, על זה בא בעל הטורים ואומר שצריך להרחיק מהעיר, אז כל שכן שאתה לא תכנס בתחום הנבלה והטריפה.
ז"א, אנחנו רואים שהנה, דבר תורה אחד כבר יכול להרחיק אנשים מדבר האסור וכו'. ז"א שאתה תבוא לכתחילה למקום כזה, ודאי שבידך למנוע את הדבר.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.