הכלבים החכמים של רומי [המשל והנמשל]

ידוע אמירה של רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, אודות דברי המדרש: אמר רבי תנחום בר מריון... איזה דבר נפלא זה! תקשיבו! תקשיבו! המדרש בבראשית רבה כ"ב, ו': אמר רבי תנחום בר מריון: יש כלבים ברומאי, שיודעים להתחכם. הכלבים של רומאי חכמים. יושבים לפני המאפייה,שמים עצמם כאילו הם מנמנמים ואז בינתיים האופה גם כן מתנמנם, הכלב מפיל תבנית של לחמים ארצה, האופה גוחן ואוסף והכלב חוטף כיכר ובורח. אז מה החוכמה שלהם? מה החוכמה של הכלבים האלה, של רומאי? יש כלבים גם בעזה, למה צריך להגיע עד לרומאי? לא! זה כלב רומאי, רמאי! זה לא סתם. הוא מבקש רק לחטוף רק כיכר אחד, אבל אם הוא יבוא לחטוף כיכר, איך שהוא יכנס, האופה מחכה לו עם המקל. ישר שהוא יראה שהוא בא ללחמים, טח! ישר ייתן לו עם המקל. מה עושה? מפיל תבנית שלמה, אז האופה עסוק, מתעורר ומתחיל לאסוף, אינטנסיבית , הוא מרים ישר את מה שנפל ואז הוא חוטף כיכר. אז מה החוכמה? איפה החוכמה? חזרנו על אותם דברים. לא! החוכמה שהאופה מתנחם, אומר לפחות הצלתי את התבנית, הוא לקח רק כיכר. הוא מבסוט האופה שהכלה הרומאי הזה טמבל, לקח רק כיכר אחד, והוא לא מבין שהוא רק התכוון לכיכר, והפיל לו את כל התבנית. עכשיו הוא מבסוט שהוא לקח לו רק כיכר. אתם שומעים? כזה חכם שהוא מבסוט מהכלב הזה כבר. ככה אנשים מבסוטים מהיצר הרע. הוא לא הצליח עליי, הא?! אבל קצת כן, כיכר אחד הוא לקח לך? דבר אחד הוא הטעים אותך מעבירה? ואתה מבסוט! אבל הרוב ביד שלי! הרוב ביד שלי. אבל כל פעם הוא לוקח לך כיכר, כל פעם הוא לוקח פה, כל פעם פה, כל פעם פה, בסוף אתה תגיע לשמה ריק! אין כלום! אינו מבין שאת הכיכר הזאת רצה ובשבילה הוא הפך את כל התבנית כולה.

 עכשיו תשמעו איך עובד ביצר הרע: זה היה משל. עכשיו הנמשל:

יצר הרע מפתה אותנו לשוחח בשעת הלימוד על כל דבר שבעולם, ואנחנו מבינים שהוא מתכוון שאנחנו נדבר בשעת הלימוד ולא נלמד. הגמרא פתוחה ועלמה אנחנו מדברים? עלמה ששמענו, מה שראינו, מה שידענו , מה שהודיעו לנו. אז מה? אתה לא לומד, אתה מדבר שיחת חולין. אבל אנחנו נלחמים. אנחנו  מבינים בדיוק מה הכלב הרומאי הזה רוצה לעשות. נלחמים ונמנעים. ואז בסוף מה ביטלנו? בסוף ביטלנו חמש דקות. ואנחנו אומרים 'ברוך ה', היום ברוך ה', ברוך ה' רוב הלימוד היה על הכיפאק. רק מה? חמש דקות, אבל זה בדיוק מה שהוא רצה! הוא רצה את החמש דקות לימוד. מה זה חמש דקות? נו, אז מתוך שעתיים, ארבע, שש, שמונה שלמדת לקח לך חמש דקות, אז מה יש? מה זה חמד דקות. את ם יודעים מה זה חמש דקות? בואו תשמעו:

שנינו בחגיגה י"ב: כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה, מאכלין אותו גחלי רתמים. הוא יגיע לעולם האמת, יאכילו אותו בפה הזה דיבר דברי שיחה, גחלים מעץ רותם. זה נקרא גחלי רתמים, שהם בוערים המון, המון זמן ולא רק זה. למה גחלי רתמים דווקא? כי המדרש  בבראשית רבה צ"ח, י"ט אומר: שכל הגחלים תוכם כברם. התוך והחוץ שלהם אותו הדבר. אם הם יוקדים במפנים, הוא לוהטים גם בחוץ. אבל גחלי רתמים, הם נראים כבויים מבחוץ, אבל בוערים מבפנים. כך מי שמפסיק באמצע לימוד לשיחה קלה, נראה לו שזה עבירה כבויה. כבויה. זה לא כזאת עבירה בולטת! צוערת לשמיים! כולם רואים. אתה ממשיך לדבר, אף אחד לא שם לב...מישהו הרגיש משהו? לא! כלום, הכל בסדר! מה כבר עשה? כמה כבר הרוויח היצר הרע? אבל אוי כמה שזה לא לוהט מבפנים! השיחה הזאת תאכיל אותו גחלי רתמים מבחוץ זה נראה כבוי, לא רואים את האש,א בל זה לוהט! לוהט מבפנים.