המצוות ביום הכיפורים בכוונה 'כאשר ציוה ה'' [עם ביאורי תפילה!]

בס"ד

המצוות ביום הכיפורים - בכוונה! 'כאשר ציוה ה''

(מאת מחבר הספר 'כאשר ציוה ה'' – לכתבה על הספר לחץ כאן קישור)

יום כיפור

פסק מרן השלחן ערוך (אורח חיים סימן ס' סעיף ד') שהאדם חייב לכוון לפני שהוא מקיים מצווה.

והכוונה היא: ''כאשר ציוה ה'' .

וראינו במעלת הכוונה שיכולה להפוך גם מעשים שיגרתיים למצוות! (ראה כתבה: 'ריכוז תפילות וברכות' קישור) ולכן עדיף לומר את הכוונה בפה! כדברי החובות הלבבות זיע"א שאחרי הדיבור נמשכת המחשבה (שער חשבון הנפש פרק ג).

חדש! ביאור על תפילות יום הכיפורים 23.09.2023

מצוות התשובה:

ביום כיפור אנו משתדלים לעשות תשובה כמו שצריך (לכתבה: 'ספר 'תשובה דיליה' קישור) חז"ל למדו אותנו שענין התשובה לא מתייחס רק למעשי עבירות בלבד, אלא גם תשובה היא מפתח מרכיב מאוד חשוב בלעבוד בשיפור על האיכות המצוות שלנו.

וכוונה היא חלק יסודי מאוד בקיום המצוות לכן מומלץ לשים לב ולהשתדל לעשות את מצוות התשובה בכוונה!

ולכן למעשה, צריך לבחור כמה מצוות שעוסקות בכוונה במשך כל יום, וכשהאדם יחפש – הוא ימצא שזה קל ופשוט! ולא רק, אלא גם מעלה אותנו במשך היום ומקרב אותנו להשי"ת!

אכילה בערב יום הכיפורים:

מצווה מן התורה לאכול בערב יום כיפור, שנאמר: "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" (ויקרא כג, לב) לכן, לפני אכילת כל דבר בערב יום כיפור, תחשוב: 'הריני מכוון לקיים מצוות: "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" 'כאשר ציוה ה''.

מחילה לאחרים

(ראה הרצאה ערב ראש השנה, וכן הרצאה 'ויתור ויתור ויתור')

כאשר אנחנו מבקשים: 'מחילה!' וכן כשאנחנו מוחלים לאחרים למרות שעשו לנו עוול, אנחנו מקיים את המצווה של: "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (דברים כח, ט) וקיום מצווה זו כאשר אנחנו מחקים את דרכיו של השי"ת, וכמו שאנחנו רואים את ה' שעושה שלום במרומיו כנאמר: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו" (איוב כה, ב) וגם אנחנו מבקשים תמיד 3 פעמים ביום 'סליחה!' מהקב"ה והוא יתברך סולח לנו כפי שנאמר: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד, כ).

אמנם, מצוות אלו הן ישימות באופן תמידי, אך נהוג לעשות כן גם בערב יום כיפור שמבקשים ושואלים 'סליחה!' מאחרים. 

ולכן לפני שמבקשים 'סליחה!' ואו לפני שסולחים לאחרים יש לזכור: 'הריני מכוין לקיים מצוות: "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" כאשר ציוה ה'.

תשובה

אם ח"ו אדם חטא, יש עליו מצווה לעשות תשובה! 'תשובה' פירושו: לחזור להשי"ת!! כנאמר בפסוק: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ל, ב).

ופסק רבנו יונה זיע"א (שערי תשובה, פרק ב' דרך החמישה): שזו מצוות עשה מן התורה לעשות תשובה דווקא ביום כיפור כנאמר בתורה: "מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז, ל).

ותשובה בסיסית ונכונה מורכבת משלושה יסודות; א. וידוי (מפרט את החטא), ב. חרטה (על מה שעשה שלא כהוגן), ג. קבלה לעתיד (שלא לחטוא שוב).

לכן, כשעושים תשובה צריך לזכור: 'הריני מכוין לקיים מצוות התשובה כאשר ציוה ה'.

וידוי

כנ"ל (במצוות התשובה) שהתשובה מורכבת מג' יסודות; וידוי, חרטה וקבלה לעתיד.

כשמודה על חטא (וידוי) זו מצוה בפני עצמה! כנאמר בפסוק: "וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם" (במדבר ה, ז).

לכן כשמתוודים בערב יום כיפור וביום הכיפורים צריך לחשוב: 'הריני מכוין לקיים מצוות וידוי כאשר ציוה ה'.

עינוי ביום הכיפורים

כשאנו מפסיקים לאכול ולשתות בערב יום כיפור, וכן כשמסירים את נעלי העור, אז מקיימים את מצוות העינוי של יום הכיפורים.

וכלול במצווה זו: האיסור לאכול ולשתות, ללבוש נעלי עור, רחיצה ותשמיש המיטה. עם כניסת יום כיפור – כל אלו הופכים לאיסור!

ואז צריך לזכור: 'הריני מכוין לקיים מצוות עינוי ביום הכיפורים כאשר ציוה ה'.

קידוש ביום הכיפורים

ב-5 תפילות העמידה של יום הכיפורים, כשמגיעים לברכת: 'אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים' ומסיים בברכה (הארוכה): 'מְקַדֵּשׁ (לשבת הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפּוּרִים' הרי שמקיים את המצווה של הקידוש! כי אי אפשר אח"כ לקיים את מצוות קידוש היום על היין כפי שעושים בשאר שבתות השנה ובימים טובים.

לכן, כשאומר את ברכת: 'אַתָּה בְחַרְתָּנוּ' יזהר במחשבתו לכוון: 'הריני מכוין לקיים מצוות קידוש היום כאשר ציוה ה'.

לימוד המוסר

כאשר האדם לומד מוסר – הוא מקיים את המצווה של יראת השם! כי מעת שלומד מוסר זה מביא אותו לפחד מהשי"ת! לכן לפני הלימוד צריך לכוון: 'הריני מכוין לקיים מצוות יראת השם כאשר ציוה ה''.

בספר 'יראה ודעת' מהרב יהודה סגל זצ"ל ראש ישיבת מנצ'סטר כותב: שקיום המצוות הדורשות כוונה, זה כולל גם את מצוות היראת שמים.

לכן, לפני שמתחיל ללמוד מוסר, צריך להיות כוונה לקיים בכך את מצוות יראת ה', וכן יש בלימוד המוסר עוד כמה מצוות נוספות! וכך יכוון:

'הנני מוכן ומזומן לקיים את המצוות הבאות בכוונה; מצוות: "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" (דברים י, כ) – מצות יראת השם, תלמוד תורה, "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) – מילת: "אֶת" מלמדת שהאדם יוכיח את עצמו! "וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד" (דברים י, טז) - מצוות המילה של ערלת הלב!

סיפור בענין הכוונה: 

הגאון הרב שמואל הומינר זצ"ל, שכר פעם עובד אינסטלטור לפתוח את צינור הניקוז שהיה סתום בביתו, אך במקום לפתוח את הצינור ולתקנו, העובד רק גרם ליותר נזק! וכדי להוסיף חטא על פשע – עוד ביקש האיש תשלום על עבודתו!!

אחד מילדיו של הרב שמואל בא לאביו וסיפר לו על הדרישה הפוגענית של העובד שרצה תשלום עבור עבודתו למרות גרימת הנזק!

כשהרב שמואל שמע זזאת – הוא התרגש! כי עתה הוא יכול לקיים את דברי הגמרא (בבא מציעא פג.) המתארת שהאמורא רבה בר בר חנן שכר סבלים להובלת חבית יין – אך הם שברוה בטעות! ולאחר מיכן הוא שילם להם כיון שבכל מקרה הם התאמצו בהובלתה!! וזאת על פי הפסוק: "לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר" (משלי ב, כ).

ואכן, כך עשה הרב הומינר ושילם לעובד.

ובכך קיים 2 מצוות: גם מצוות תשלום לפועל בזמנו! וגם מצוות הפסוק הנ"ל: "וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר" (ע"פ הספר 'מפנקסו של עבד המלך').

'גמר חתימה טובה!'

[בקשת מחבר הספר שליט"א: 'לשאלות והערות, אנא התקשר למס' 917-863-2685 או דוא"ל [email protected] , כדי להרשם – פשוט שלח מייל ריק. וכדי להבין יותר את הנושא של מצוות צריכות כוונה וכן ישומים מעשיים נוספים – ראה ספר 'כאשר ציוה ה'' ניתן להשיג אצל המחבר גם בעברית או באנגלית. או לחסות צרו קשר במס' או כתובת המייל הנ"ל].

לקובץ PDF בעברית - לחץ כאן.

לקובץ באנגלית - לחץ כאן.