המצוות שמקיימים בחנוכה בכוונה 'כאשר ציוה ה''
פורסם בתאריך: 04.12.2023, 10:00 • מערכת שופר
מִצְוַת חֲנֻכָּה
מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ זִיעָ"א פּוֹסֵק (סִימָן ס' סָעִיף ד') שֶׁאָדָם מְחֻיָּב שֶׁתִּהְיֶה לוֹ כַּוָּנָה לִפְנֵי עֲשִׂיַּת מִצְוָה.
יְתֵרָה מִכָּךְ, הַכַּוָּנָה 'כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַשֵּׁם', יְכוֹלָה לַהֲפֹךְ פְּעֻלָּה שִׁגְרָתִית לְמִצְוָה!
עֲדִיף לוֹמַר בְּקוֹל אֶת מִלּוֹת הַכַּוָּנָה, כְּפִי שֶׁכּוֹתֵב 'חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת': 'הַמַּחֲשָׁבָה נִמְשֶׁכֶת אַחַר הַדִּבּוּר' (שַׁעַר חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, פֶּרֶק ג).
כָּתַב הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זִיעָ"א: "צָרִיךְ לְהַקְדִּים בְּכָל דָּבָר טוֹב שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה בְתוֹרָתוֹ, כֵּן אֶעֱשֶׂה". וְאָז שְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה מְאֹד נַעֲלָה, גַּם בְּלִי צַעַר, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּצַעַר (שֶׁאָז זֶה נִכְפַּל ב-100!) עוֹד וָעוֹד הֵן בְּמָמוֹן הֵן בַּגּוּף, שְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה בְּלִי תַּכְלִית! עַד שֶׁהַקָּבָּ"ה אָמַר: "חֶשְׁבּוֹן רַב יֵשׁ לִי עִמָּךְ" (סֵפֶר חָכְמָה וּמוּסָר חֵלֶק שֵׁנִי, רְעוּ').
מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה
פָּסַק הָרַמְבַּ"ם זִיעָ"א: 'מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה מִצְוָה חֲבִיבָה הִיא עַד מְאֹד וְצָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בָּהּ כְּדֵי לְהוֹדִיעַ הַנֵּס וּלְהוֹסִיף בְּשֶׁבַח הָאֵל וְהוֹדָיָה לוֹ עַל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָנוּ. אֲפִלּוּ אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל אֶלָּא מִן הַצְּדָקָה שׁוֹאֵל אוֹ מוֹכֵר כְּסוּתוֹ וְלוֹקֵחַ שֶׁמֶן וְנֵרוֹת וּמַדְלִיק' (הִלְכוֹת מְגִלָּה וַחֲנֻכָּה פֶּרֶק ד' הֲלָכָה יב').
לַמְרוֹת שֶׁהַדְלָקַת מְנוֹרָה הִיא מִצְוָה דְּרַבָּנָן, אָדָם חַיָּב שֶׁתִּהְיֶה לוֹ כַּוָּנָה לִפְנֵי הָעֲשִׂיָּה בְּדִיּוּק כְּמוֹ בְּמִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא. (מִשְׁנָה בְּרוּרָה סִימָן ס', סָעִיף קָטָן י').
פַּעַם, לִפְנֵי חֲנֻכָּה, תַּלְמִיד שָׁאַל אֶת הָרַב הַגָּאוֹן הָרַב אַבְרָהָם פָאם זֵצַ"לִ: 'אֵיזוֹ כַּוָּנָה צָרִיךְ לְכַוֵּן לִפְנֵי הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה?'.
הָרַב פָאם אָמַר לְתַלְמִיד: "נִדְרֶשֶׁת מִמְּךָ הַכַּוָּנָה לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה דְּרַבָּנָן. בְּלִי הַכַּוָּנָה הַזּוֹ אַתָּה מְפַסְפֵס אֶת עִקַּר הַמִּצְוָה. וְכָל תְּפִלּוֹת אוֹ כַּוָּנוֹת אֲחֵרוֹת לֹא יוֹעִילוּ לְכָךְ." (מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "הָרַב פָאם" מֵאֵת ר' שִׁמְעוֹן פינקלמאן).
לָכֵן, לִפְנֵי הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה יֵשׁ לְכַוֵּן: 'הֲרֵינִי מְכַוֵּן לְקַיֵּם מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ הַחֲכָמִים'.
מִצְוַת 'לֹא תָסוּר'
בְּכָל פַּעַם שֶׁאָדָם מְקַיֵּם מִצְוָה דְּרַבָּנָן, הוּא גַּם יָכוֹל לְקַיֵּם מִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא, מִצְוַת 'לֹא תָסוּר' כְּפִי שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דְּבָרִים יז, א)
סֵפֶר הַמִּצְוֹת הַקָּצָר (סְמַ"ק) מַסְבִּיר: שֶׁהַמִּצְוָה הַזּוֹ כּוֹלֶלֶת כָּל דָּבָר שֶׁכְּלַל יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ מחז"ל, הַכָּתוּב בַּשַּׁ"ס שֶׁבְּיָדֵינוּ (מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה קנח').
לָכֵן, לִפְנֵי הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה יֵשׁ לְכַוֵּן לְמִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא: 'הֲרֵינִי מְכַוֵּן לְקַיֵּם מִצְוָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל חֲכָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.'
מִצְוַת זִכְרוֹן חַסְדֵי ה'
בְּנוֹסָף לְמִצְוָה דְּרַבָּנָן שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה וּלְמִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא שֶׁל "לֹא תָסוּר" אָדָם צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לְכַוֵּן בְּמִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא שֶׁל 'זִכְרוֹן חַסְדֵי ה'', לִזְכֹּר אֶת טוּב ה' שֶׁהִצִּילָנוּ בְּכָךְ שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַנִּצָּחוֹן עַל הַיְּוָנִים.
זְכִירַת כָּל הַחֲסָדִים שֶׁה' עוֹשֶׂה אִתָּנוּ בְּכָל עֵת זוֹ מִצְוָה דְּאוֹרַיְיתָא כְּפִי שֶׁכָּתוּב בַּפָּסוּק: 'וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ ה' א-לקיך זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר' (דְּבָרִים ח, ב).
לַמְרוֹת שֶׁמִּלִּים אֵלֶּה נֶאֶמְרוּ עַ"יְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לַיְּהוּדִים בַּמִּדְבָּר, רַבֵּנוּ יוֹנָה מִגִּירוֹנְדִי זִיעָ"א לוֹמֵד לְפִי קַל וָחֹמֶר שֶׁהַמִּצְוָה הַזּוֹ קְשׁוּרָה לַחֲסָדִים שֶׁה' עוֹשֶׂה עִם כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ.
מְאֹד חָשׁוּב לִזְכֹּר מִצְוָה זוֹ כְּשֶׁמַּדְלִיקִים אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה, מִכֵּיוָן שֶׁהַמִּצְוָה הַזּוֹ הִיא הַסִּבָּה עַצְמָהּ שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִים אֶת הַמְּנוֹרָה בַּחֲנֻכָּה!
כְּפִי שֶׁהָרַב הַגָּאוֹן הָרַב שְׁלֹמֹה אוֹיֶרְבַּךְ זֵצַ"לִ מַסְבִּיר בְּסִפְרוֹ (מִנְחַת שְׁלֹמֹה תִּנְיָנָא ס' נֹחַ:ה), בַּחֲנֻכָּה אָנוּ מוֹדִים לַה' עַל נִצְחוֹנֵנוּ בַּמִּלְחָמָה נֶגֶד יָוָן, והתודה שֶׁלָּנוּ הִיא בְּצוּרַת הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה. הוּא כּוֹתֵב:
"נִדְמֶה לִי שֶׁהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בַּחֲנֻכָּה הִיא עַצְמָהּ הַהוֹדָאָה וְהַהַלֵּל, כְּלוֹמַר הַפְּעֻלָּה עַצְמָהּ תְּעוֹרֵר אֶת לְבָבֵנוּ לְהוֹדוֹת לַה' עַל הַנִּסִּים הָעֲצוּמִים שֶׁעָשָׂה עֲבוּרֵנוּ בְּנִצָּחוֹן הַמִּלְחָמָה".
הָרַב שְׁלֹמֹה זַלְמָן מַמְשִׁיךְ וּמְצַיֵּן שבמילות הַשִּׁיר 'הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ...' "אֵין הַזְכָּרָה שֶׁל פַּךְ הַשֶּׁמֶן מִכֵּיוָן שֶׁהַהַדְלָקָה לֹא נַעֲשֵׂית כזכר לְפַךְ הַשֶּׁמֶן. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצָאנוּ בְּשׁוּם מָקוֹם שֶׁאָנוּ מוֹדִים לַה' כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דּוֹרוֹת עַל הַנֵּס שֶׁעָשָׂה כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לִכְלַל יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם מִצְוָה."
מִכָּאן שֶׁזֶּה הֶכְרֵחִי שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה, יִקַּח לְעַצְמוֹ רֶגַע לְהַרְהֵר אֵיךְ ה' הִצִּיל אוֹתָנוּ בְּמִלְחֲמוֹת וְשֶׁהוּא מוֹדֶה לַה' עַל כָּךְ!
לִפְנֵי הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה – וְלִפְנֵי אֲמִירַת 'עַל הַנִּסִּים' אוֹ הַלֵּל, אָדָם צָרִיךְ לְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ וּלְכַוֵּן: "הֲרֵינִי מְכַוֵּן לְקַיֵּם מִצְוַת זִכְרוֹן חַסְדֵי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'".
מִנְהֲגֵי חֲנֻכָּה
יֶשְׁנָם הַרְבֵּה מִנְהָגִים שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים בַּחֲנֻכָּה, כּוֹלֵל: מְסִבּוֹת חֲנֻכָּה, אֲכִילַת אוֹכֵל מְטֻגָּן כְּמוֹ סֻפְגָּנִיּוֹת וּלְבִיבוֹת, אֲכִילַת מַאֲכָלִים חֲלָבִים (כְּדֵי לִזְכֹּר אֵיךְ יְהוּדִית הָרְגָה אֶת אֱלִיפוֹרְנִי), לְהָבִיא לַיְלָדִים מָעוֹת חֲנֻכָּה וּלְשַׂחֵק עִם סְבִיבוֹנִים. מַטְּרַת מִנְהָגִים אֵלֶּה הִיא: זְכִירַת נֵס חֲנֻכָּה – נִצָּחוֹן הַחַשְׁמוֹנָאִים – וְלָתֶת לָנוּ הַשְׁרָאָה לְהַכִּיר טוֹבָה לַה' שֶׁהִצִּיל אוֹתָנוּ.
לִפְנֵי עֲשִׂיַּת מִנְהָג, עַל הָאָדָם לְכַוֵּן: "הֲרֵינִי מְכַוֵּן לְקַיֵּם מִצְוַת זִכְרוֹן חַסְדֵי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'".
לְלֹא פַּחַד – סִפּוּר 'כַּוָּנָה'
בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּרָאדִין, עִיר מְגוּרָיו שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים זצוק"ל, הָיָה שֶׁלֶט שֶׁכָּתוּב 'כָּל הַמֵּרִים יָד עַל חֲבֵרוֹ לְהַכּוֹתוֹ - יִהְיֶה בְּחֵרֶם!'.
פַּעַם הָיָה מִקְרֶה שֶׁבָּחוּר עִם נטיה לְאַלִּימוּת הִכָּה יְהוּדִי אַחֵר עַד שדימם.
עֵקֶב כָּךְ הֶחָפֵץ חַיִּים זצוק"ל הוֹרָה לַגַבָּאי: לְהָטִיל חֵרֶם עַל הַמַּכֶּה!
עִם זֹאת, הַגַּבַּאי חֲשַׁשׁ מֵהַבָּחוּר וְלֹא בִּצֵּעַ אֶת הַהוֹרָאָה.
אִי לְכָךְ הֶחָפֵץ חַיִּים בְּעַצְמוֹ עָלָה עַל פּוֹדְיוּם בֵּית הַכְּנֶסֶת וְהִכְרִיז מוּל הַצִּבּוּר: "הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת: "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ" (דְּבָרִים א, יז) הַחֵל מֵעַתָּה פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי מֻחְרָם! עַד שֶׁיִּתְחָרֵט עַל מַעֲשָׂיו וִיבַקֵּשׁ: 'מְחִילָה!'".
מִסְפַּר שָׁעוֹת לְאַחַר מִכֵּן, הָאִישׁ הִגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִזְנֹחַ וּלְהִתְחָרֵט עַל הַמַּעֲשֶׂה הָרָשָׁע שֶׁעָשָׂה מוּל כָּל הַקָּהָל. (מִסֵּפֶר חָפֵץ חַיִּים הֶחָדָשׁ, פָּרָשַׁת דְּבָרִים, עמוד 13. מִסֵּפֶר 'שַׁעֲרֵי צִיּוֹן', אוֹרְחוֹת צַדִּיק.)
א לוּסְטִיגֶער חֲנֻכָּה! (חֲנֻכָּה שָׂמֵחַ:)
המאמר תורגם מאנגלית ע"י י.ק. הי"ו ע"פ מחבר הספר 'כאשר ציוה ה'' שליט"א - ישר כוחו!
לקובץ PDF בעברית לחץ כאן
לקובץ PDF באנגלית לחץ כאן
לכתבה על הספר 'כאשר ציוה ה'' - לחץ כאן.
ועוד כתבה: 'המצוות שמקיימים בשעת מלחמה בכוונה 'כאשר ציוה ה'''.
נ.ב. ניתן להשיג במשרדי 'שופר' את הספר 'לכתחילה' על חנוכה - חודש כסלו!
וכן את הספר 'ישראל והזמנים' מאת הרב ישראל שלמה שליט"א שהמאמר: 'יוונים נקבצו עלי' נמסר מכבוד הרב שליט"א במסגרת 'סעודת ההודיה על גאולת ישראל'.