מדוע הקב"ה ויתר על חמישית מהזמן וגאל את ישראל ממצרים מוקדם?

ארבע חמישיות

א באיזו חכמה יתירה נהג יוסף עם מצרים על מנת ליטול את כל כספם ומקניהם בשנה אחת בלבד?

 ב מה ראתה התורה לספר על השלכות הרעב במצרים מאי נפקא מינא בזה שכל המצרים נהיו לעבדים ומה ניתן ללמוד מכך שהעביר את כל העם מעיר לעיר?

 ג ובפרט מדוע נצרכה התורה לספר על כהני מצרים ש אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לא נקנתה על ידי יוסף (בראשית מז, כב)?

 ד להיכן נעלם כל הכסף שהגיע למצרים?

 ה איזה רמז נפלא מסתתר מאחורי ההסכם בין יוסף למצרים: "וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם" (בראשית מז, כד)?

 ו מה הקשר בין ארבעת הכוסות ששותים בליל הסדר לבין ארבעת הכוסות שחלם עליהם שר המשקים (בראשית מ, יא)?

 ז עם ישראל נשתעבדו בעבודת פרך רק שמונים ושש (86) שנה כמנין: כו"ס במקום ארבע מאות ושלושים (430) שנה. מדוע ויתר הקב"ה על ארבעה חלקים מתוך חמש? ומה זה קשור לארבעת הגלויות?

יוסף התחכם עם המצרים

"וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם:" וכו' וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (בראשית מז, יד-טו). 

מבאר המהרי"ל דיסקין באיזו חכמה מרובה נהג יוסף על מנת לצבור את כל הכסף של מצרים בשנה אחת בלבד:

כאשר באו המצרים ובקשו: 'אוכל!' 

אמר להם יוסף: 'קחו אוכל בהקפה ושלמו בעוד חודש!' ואכן המצרים קנו אוכל בהקפה להם וגם למקניהם.

חלף חודש ושוב היו המצרים זקוקים לאוכל שכן המזון התכלה במהירות בעיקר על ידי הבהמות.

נתן להם יוסף שנית - בהקפה.

כך גדל החוב ותפח וכאשר היו המצרים צריכים לשלם הכסף שהיה ברשותם לא הספיק מה עשו? ויביאו את מקניהם אל יוסף! (בראשית מז, טז)

נמצא שהמצרים האכילו את מקניהם ולבסוף מסרו אותם ליוסף ובזה התחכם יוסף הוא לא לקח את המקנה מלכתחילה כדי שלא יצטרך להאכיל את המקנה על חשבונו!

וזהו דקדוק לשון הפסוק: "וַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם בְּכָל מִקְנֵהֶם" (בראשית מז, יז) יוסף התנהל עמם בחכמה.

 ועל ידי זה הצליח בשנה אחת בלבד שהמצרים יודו בפה מלא: "תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה" (בראשית מז, יח).

"וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה" 

ויש להתבונן: מה ראתה התורה לספר את שארע בארץ מצרים?

שכן בפסוקים מתואר באריכות רבה שהמצרים התחננו ליוסף שיתן להם אוכל אף על פי שתם הַכֶּסֶף ואז הציעו את עצמם להיות עֲבָדִים לְפַרְעֹה וכן מכרו את אדמותיהם לפרעה (בראשית מז, יט).

"וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ" (בראשית מז, כא).

פירש רש"י: 'לזיכרון שאין להם חלק במצרים'. וזהו פלא גדול! מאי נפקא מינא בזה שכל המצרים נהיו לעבדים? מה ניתן ללמוד מכך שהעביר יוסף את כל המצרים מעיר לעיר?

ובפרט שלאחר מכן מפורש: "רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה" וכו' (בראשית מז, כב) מדוע זה חשוב אם הַכֹּהֲנִים המצרים עברו למקום אחר או לא?

ותמיהה אחרונה: לאחר שנתיים (2) של רעב כאשר הוא פסק בזכות יעקב נתן יוסף למצרים זרע לזרוע (בראשית מז, כג) וקבע עימם הסכם והיה בתבואות וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם (בראשית מז, כד) - מה באה התורה ללמד בזה?

במסכת חולין דף ס' פתחו חז"ל פתח בהבנת הענין:

יוסף עשה הכל כדי לשמור על כבוד אחיו בני ישראל ולכן נטל בחכמה את כל כספם של המצרים למען לא יהיו אחיו כדלים ורשים בפני המצרים העשירים וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר מעיר לעיר כדי שלא יביישו את אחיו ויקראו להם: 'גולים!'

והוסיף המהרי"ל דיסקין: שנטל יוסף את בהמותיהם של מצרים למען לא ישחקו ויתעללו באחיו שהם רועי צאן תוֹעֲבַת מִצְרַיִם (בראשית מו, לד) כי מי שאין לו צאן לא ישחק ממי שיש לו.

על כל פנים טרם התבאר: מה אפשר ללמוד מההסכם עם המצרים שארבע הַיָּדֹת יקחו להם וחמישית יתנו לְפַרְעֹה?

וכן נשאר תמוה: מדוע סיפרה התורה שהכהנים המצרים נשארו בבתיהם?

וכדי לרדת לעומקם של דברים יש לחקור: מה קרה עם כל הכסף?

כל הכסף שהיה בעולם – הגיע למצרים

בגמרא (מסכת פסחים קיט' ובמסכת סנהדרין קי') אמרו חז"ל: 'שכל הכסף והזהב שהיו בכל העולם הגיעו למצרים! שנאמר: "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ" (בראשית מא, נז). 

ומדוע עשה ה' כך שכל העולם ירעב?

בזוהר הקדוש (מקץ קצו') כתוב: 'שהקב"ה סובב רעב גדול למען יקיים את אשר הבטיח לאברהם אבינו: "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית טו, יד) יוצא מכאן: שעם ישראל לאחר רד"ו (210) שנים במצרים נטל את כל הכסף שהגיע למצרים שכן אך ורק למענם סובב הקב"ה שיתאסף ממון רב!

אך אם כן יפלא הדבר שכן בחז"ל במסכת פסחים ובמסכת סנהדרין מבואר שיוסף עשה ג' (3) אוצרות מהכסף הזה:

אחד (1) - מצאו קורח ובמדרש (במדבר רבה יח, ט) מבואר כיצד מצא שכן קורח היה הממונה על אוצרותיו של פרעה.

השני (2) - מצא אנטונינוס.

והשלישי (3) - שמור לצדיקים לעתיד לבוא.

ויש להבין: כיצד יתכן הדבר שקורח ואנטונינוס נטלו את הממון? הלא בזוהר הקדוש מפורש שממון זה הוא ביזת מצרים?

יתר על כן נאמר בתורה (מז, יד) במפורש! "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה" ואם כן הכסף הגיע לאוצר המלוכה וכיצד אמרו חז"ל שהוטמן על ידי יוסף?

ובפרט יפלא: וכי יוסף יקח ממון מפרעה שלא ברשות?

מבאר השפתי כהן ביאור נפלא!

היו שני (2) אוצרות של כסף: האחד כספם של אנשי מצרים והשני הממון שהצטבר מכל העולם.

כספם של אנשי מצרים היה שייך לפרעה ולכן מפורש: "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה" ועם ממון זה יצאו עם ישראל בביזת מצרים.

אולם הממון של שאר העולם היה שייך ליוסף ולכן הטמינו.

ומדוע ממון כל העולם היה שייך ליוסף?

לפי שפרעה ראה בחלומו שיבולים ופרות עולות מהיאור! (בראשית מא, ג) והיאור נמצא במצרים כי הוא הנילוס.

ואם כן בחלומו של פרעה היה רעב ושובע רק במצרים ולכן רק הממון של מצרים היה שייך לו.

אולם יוסף הוסיף פרט בפתרון שאיננו נמצא בחלום פרעה: "הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (בראשית מא, כט) שנות השובע יהיו רק במצרים.

"וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ" (בראשית מא, ל) כלומר הָאָרֶץ הוא כל העולם! בכל העולם יהיה רעב וזה שייך ליוסף בלבד וממון זה הטמין!

סוף דבר לומדים מכאן: שהקב"ה סובב רעב עצום וזאת למען הקדים תרופה למכה להכין את ביזת מצרים וביזת הים!

ולפי האמור משלים בספר תורת חיים את המעגל ומבאר: שגם יוסף הכשיר את הקרקע לקראת יציאת מצרים ובנוסף לדאגתו לאחיו בשנים הסמוכות לירידתן למצרים עוד עשה את כל פעולותיו לתכלית האמיתית: שבעוד רד"ו שנים יצאו כלל עם ישראל ממצרים כפי שיתבאר בסמוך.

עם ישראל עבדו בפרך רק "חמישית" מהזמן שנקצב

שהנה בספר תורת חיים (חולין צב') מאיר באור יקרות מפני מה עשה יוסף הסכם עם המצרים ונטל ארבע ידות מתוך החמש:

והטעם: כיון שעל עם ישראל נגזר שעבוד של ארבע מאות ושלושים (430) שנה אולם למעשה ירדו רד"ו שנים בלבד ועבודת הפרך היתה אך ורק שמונים ושש (86) שנים שכן משה רבינו היה בן שְׁמֹנִים (80) שָׁנָה (שמות ז, ז) בזמן יציאת מצרים ואהרן אחיו היה גדול ממנו בשלוש שנים (שם) ומרים בשש שנים.

נמצא שמרים היתה בת שמונים ושש שנים בדיוק בזמן יציאת מצרים.

ועבודת הפרך החלה מיד בלידתה ומכאן שמה: "מרים" על שם: "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם!" (שמות א, יד).

אם כן עבודה של שמונים ושש שנה מתוך ארבע מאות ושלושים שנה הם בדיוק חמישית!

ויתר הקב"ה על ארבע חמישיות של עבודת פרך ונטל רק חמישית בדיוק כמו שיוסף ויתר למצרים על ארבע חמישיות ונטל חמישית!!!

ויש להבין: במה קשורים הדברים זה לזה?

סוד הענין יתבאר על פי חלומו של שר המשקים בחלומו ראה גפן עם "שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ...:" "וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי" וכו' (בראשית מ, י-יא).

אמרו במדרש: 'שחלום זה מרמז על גאולתן של עם ישראל;

'גפן - הם עם ישראל שנמשלו לגפן.

שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם - משה אהרן ומרים הגואלים של עם ישראל.

וְהִיא כְפֹרַחַת - הפריחה גאולתן של עם ישראל.

ובמהירות פרחו וגדלו ענבים להודיע על מהירות הקץ.

"וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי" - מכאן תקנו חכמים: 'ארבע כוסות!'

 ובמה קשורה כוס פרעה לארבע כוסות של ליל הסדר?

"כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא" (תהלים קטז, יג)

ויאירו הדברים! משום שצריך להתבונן: כיצד יתכן שפרעה שתה מכוס? וכי מלך שותה בכלים פחותים? הלא גביע הוא כלי מתאים יותר? ואם כך מדוע נקטה התורה אצל צָפְנַת פַּעְנֵחַ לשון גביע ואילו אצל פרעה לשון כוס?

אלא שכוס רומז לישועה "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא"!!!

וכוס בגימטריה שמונים ושש!

הבין יוסף מחלומו של שר המשקים שראה בחלומו ארבע פעמים כוס שהקב"ה יוותר על ארבע פעמים שמונים ושש של שעבוד!

ועם ישראל ישתעבדו רק כוס שמונים ושש שנה!

ולכן במהירות פרח העץ וגדלו וצמחו הענבים להודיע על זירוז הגאולה!

ומסיבה זו שותים בליל הסדר ארבע כוסות כהודאה מעומק הלב על ביטול ארבע פעמים של כוס שנים שהיו ישראל צריכים לעבוד עבודת פרך במצרים!

ובתוך הכוס נותנים יין ישן בגימטריה ארבע מאות ושלושים!

וזאת להדגיש שבמקום לעבוד שנים רבות כמנין יין ישן ויתר הקב"ה על ארבע ידות ונשתעבדו רק כוס שנים!

יוסף הכשיר את הקרקע לגאולה

כיון שכך יובהר באר היטב שכל פעולותיו של יוסף עם המצרים היו למען הכשיר את גאולה בעוד רד"ו שנים.

כי ידע יוסף: שבבוא היום יבוא שרו של מצרים ויקטרג לפני הקב"ה: 'הלא עבדו אך ורק שמונים ושש שנה וכיצד יצאו בטרם עת?'

לכך טרח יוסף הצדיק טרחה גדולה לקחת את כל כספם של מצרים.

והכל כדי לקנות אותם עבדים לפרעה.

והעביר אותם מאדמותיהם למען יהיו כמו גרים בארץ מצרים.

ולבסוף עשה עימם הסכם שכר: קחו לכם ארבע ידות מהתבואה ותנו רק חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה!

ומדוע עשה כך?

כיון שאמרו חז"ל (מדרש רבה שמות כא, ה): "וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם" (שמות יד, י) – 'הוא שרו של מצרים שרדף אחרי בני ישראל גם הוא'. ויוסף עשה הכל בשביל להשתיק את הקטרוג של שרו של מצרים כדי שבבוא היום כשיקטרג: 'מדוע ויתר הקב"ה לעם ישראל?' 

יענה לו ה' יתברך: כשם שעם ישראל עבדים לפרעה כך היו המצרים עבדים ליוסף!

כשם שעם ישראל היו כמו גר במצרים כן היו המצרים כגרים בזמן יוסף.

וכשם שויתר יוסף להם על ארבע ידות כך אמחל לבני על ארבע ידות ואוציאם בטרם עת לאחר כוס שנים!

וזהו שנאמר: "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" (תהלים קיד, ג) אמרו חז"ל במדרש: 'ראה ארונו של יוסף ונס!' ומדוע נס הים דווקא כשראה את ארונו של יוסף?

כיון שטען שרו של ים: 'שעדיין לא הגיע הזמן!' 

השיב לו הקב"ה: 'הנה ארונו של יוסף שויתר למצרים על ארבע ידות כך אוותר גם אני לבני 'מידה כנגד מידה'!'

וכיון שכך יוסף לא קנה את אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לפי שצפה ברוח הקודש: ששבט לוי לא ישתעבד לפרעה!

ולכן אף כאן השתיק יוסף את קטרוגו של שרו של מצרים שטען ואמר: 'נגזרה גזירה על כלל עם ישראל! שנאמר: "גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (בראשית טו, ג) וזה כולל את כולם!

אז מדוע שבט לוי אינם משתעבדים?!

השיב לו הקב"ה: 'מוחל אני להם! 'מידה כנגד מידה' כפי שיוסף ויתר לכהנים המצרים!'

ארבעת הגלויות

אולם מוסיף התורת חיים: 'שהקב"ה לא ויתר לגמרי על גזירת ארבע מאות ושלושים שנה!

כיון שעל ארבעה חלקים מתוך חמש ויתר הקב"ה במצרים אך לא נעלמו כליל.

אלא כיון שירדו למ"ט (49) שערי טומאה ולא יכלו להמשיך ולהשתעבד פן יכנסו לשער הנ' (50) מוכרחים היו לצאת בטרם עת.

ועל כן נגזרה גזירה של ארבעת הגלויות: בבל פרס יון אדום! כנגד ארבעת החלקים שויתר עליהם הקב"ה.

ויומתקו לפי זה דברי חז"ל (מדרש רבה טז'): שכל הגלויות נקראות: "מצרים" שכן הן-הן השלמה לגלות מצרים!

ובזה יתבאר להפליא! 

שבשעה ששאל משה רבינו את הקב"ה: "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות ג, יג)?

השיב לו הקב"ה: "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" (שמות ג, יד) 

ובמדרש (רבה שם) אמרו: 'שהכוונה אֶהְיֶה - עימם בגלות זו כפי ש: אֶהְיֶה עימם בגלויות הנוספות!'

 שאל משה רבינו: 'מדוע להזכיר בעיצומה של עבודת הפרך גלויות נוספות?'

 השיב לו ה': 'יפה אמרת! "כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" (שמות ג, יד).

 ותמוה: אם כן מדוע הקב"ה הזכיר בשעה זו את ארבעת הגלויות? הלא 'דיה לצרה בשעתה'? (ברכות ט:).

 אלא שהשיב כאן הקב"ה למשה: כיצד עם ישראל יצאו בטרם עת לאחר "כוס" שנים של שיעבוד נורא בלבד!

 וזו תשובה למשה רבינו בלבד: 'דע לך! יהיו עוד ארבעת הגלויות כנגדן לפי שהקב"ה חישב את הקץ!!!

[קרדיט: גם מאמר זה על פרשת ויגש מתוך הספר הנפלא! 'תורת חסד' באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו!

למאמר הקודם 'שתיקה' על פרשת ויגש מהספר הנפלא: 'תורת חסד'' - לחץ כאן]

לצפיה בדרשת כבוד הרב שליט"א ע"פ מאמר זה: 'יוסף הצדיק עושה מהפכה במצרים' יבנה 03.01.2024 (נקודת זמן 00:35:57) - לחץ כאן.