סוד מטה הא-לקים

המטה

[ב"ה כבוד הרב שליט"א לימד בשיעורו מאמר נפלא זה: 'המטה של משה' 09.02.2025]

א] מן הראוי לחקור ולגלות: כיצד הגיע מטה הא-לקים אל משה רבנו ע"ה? ואילו אנשים נוספים השתמשו באותו המטה? ולצורך מה?

ב] יסופר על כניסתם הפלאית של משה ואהרן ע"ה אל פרעה הרשע כשבאו לארמונו בפעם הראשונה?

ג] תמוה הדבר: כיצד יתכן שאחרי כניסה כה פלאית עשה הקב"ה מופת במטה דבר שגרם לפרעה ללגלג עליהם? וכי למה לא עשה הקב"ה נס גדול כבר בתחילה?

ד] האם היה בכוחם של חרטומי מצרים לעשות כישופים או שמא אין זה אלא אחיזת עיניים?

ה] יש להבין: מה הקשר בין הפיכת המטה לתנין לבין פרעה המכונה בהפטרה: "הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו" (יחזקאל כט, ג)?

ו] כיצד יתכן שאמר פרעה: "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'" (שמות ה, ב) והלא בימי יוסף הוא הודה כי יוסף הינו: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱ-לֹהִים בּוֹ" (בראשית מא, לח) וכן אמר: "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱ-לֹהִים אוֹתְךָ" (בראשית מא, לט) ואם כן הוא כבר הודה בשלטון ה' בעולם?

ז] מדוע המצרים עבדו דווקא לטלה?

כיצד הגיע המטה אל משה רבינו?

בפרקי דרבי אליעזר (פרק מ) נאמר: 'אמר רבי לוי: 'מטה הא-לקים מוצב היה בגן עדן! שכן במסכת אבות (פרק ה) נאמר: 'שהמטה הוא אחד מעשרת (10) הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות!'.

וכאשר גורש אדם הראשון מגן עדן נטל בידו את המטה ומסרו אדם הראשון לחנוך וחנוך למתושלח ומתושלח לנח ונח לשם ומשם הגיע אל אברהם ליצחק וליעקב וכשירד יעקב אבינו למצרים מסרו ליוסף.

ולאחר עשרות שנים כשנפטר יוסף לקחו המצרים את ביתו ואת כל רכושו לטובת המלך והניחו הכל בבית גנזי המלך פרעה.

יתרו שהיה אחד השרים החשובים במצרים ראה את המטה בבית גנזיו של פרעה הביט בו וראה שכתובים עליו אותיות משונות בשפה זרה ומוזרה הלך יתרו ובירר את הדבר וגילה: שבעצם נכתב על המטה שם ה' ואחריו נכתב: 'דצ"ך עד"ש באח"ב' (ראה מאמר 'עשרת המכות') חמד יתרו את המטה וכשעזב את מצרים נטלו עימו.

חלפו שנים ומשה רבינו הגיע אל יתרו למדין ושם בביתו ראה את המטה ועליו שם ה' ודצ"ך עד"ש באח"ב הכל בלשון הקודש! כתב שרק הוא הכיר עמד ונטל את המטה וכשראה יתרו את המטה בידו אמר: 'זה עתיד לגאול את ישראל!' ולכן נתן לו את ציפורה בתו לאשה'. דבר זה מפורש גם בתרגום יונתן בן עוזיאל אלא שהוסיפו שם פרט אחד: 'משקל המטה היה... ארבעים (40) סאה!'.

מדוע ברח יתרו ממצרים? בעזבו מישרה נכבדה! ואף מתפקיד הכמורה התפטר?

במדרש (תנחומא) הקשו: 'הלא הקב"ה מקנא ומתעב לעבודה זרה! ואם כך כיצד הלך מושיען של ישראל ליתרו שהיה כומר לעבודה זרה?'

אלא, מבאר המדרש: 'שקודם שהגיע משה היה יתרו מבין כיצד מטעים את המון העם אחרי עבודה זרה! ומשכך היתה בזויה בעיניו אמר להם: 'תבחרו לכם כומר אחר! כי זקן אני...' וזאת כי פחד לומר להם את האמת: שמאס בעבודה זרה! שמא יהרגוהו עמדו ונידוהו שלא יעשו עימו מסחר, חיפש רועים לצאנו - ולא מצא! לכן בנותיו היו רועות צאן ומשום כך באו הרועים ורצו לגרשן'.

ונראה שיש לחדש ולקשר ענין זה לעזיבתו של יתרו את מצרים בו בזמן שהיה שר חשוב! שכן יש לתמוה: כיצד עזב יתרו מרצונו תפקיד כל כך מכובד וחשוב במצרים? ואיך בנוסף לכך הסכים גם במדין לנטוש את כהונת הכומר הראשי?

אלא, הכל בשל המטה!

אמר יתרו: 'אם פרעה מפחד מילד - סימן הוא: שפרעה איננו עבודה זרה!' ואז כשמצא את המטה ידע בלי שום ספק שפורענות תבוא על מצרים ואם כן כדאי לברוח ממצרים ומהר!! לכן האמין יתרו בקב"ה וממילא מובן היטב מדוע זנח את שאר האלילים.

מי השתמש במטה האלוקים?

ובמדרש אגדה (עיין באוצר המפרשים) הוסיפו: 'שיתרו שתל מטה זה בגן שלו והעביר קול בכל ארצותיו: 'שמי שיבוא ויתלוש את המטה מהגן - הוא יתן לו את ציפורה בתו לאשה!' באו מלכים שרים וגיבורים רבים ולא יכלו לעקור את המטה!! והנה כשנכנס משה לגן ראה את המטה עשוי סנפירנון וחקוק עליו שם המפורש וישם ידו על המטה ויעקרהו ממקומו וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ ויתרו כשראה זאת תמה מאוד וַיִּתֵּן לו אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לאשה (שמות ב, כא) ויתכן לומר: שיתרו נהג כך משום שרצה להידבק במושיע של עם ישראל כהמשך לעזיבתו את פרעה ואת הכמורה!

ובילקוט שמעוני (חוקת תשסג) הוסיף וקישר למטה פרטים נוספים מדהימים!

נאמר: "מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן" (תהלים קי, ב) – 'זהו המטה של מלך המשיח! והוא מטה יעקב שנאמר: "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן" (בראשית לב, יא) וזה מטה יהודה שנתן לתמר שנאמר: "וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ" (בראשית לח, יח) והוא מטה משה רבינו – "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱ-לֹהִים בְּיָדוֹ" (שמות ב, ח) וזה היה גם מטה אהרן שפרח במחלוקת קורח ועדתו. וזה היה גם מטה דוד המלך. ובו מלך המשיח ירדה את אומות העולם במהרה בימינו - אמן!!!

הכניסה הפלאית לארמון פרעה!

במדרש הגדול מבואר: 'שלאחר שמשה ואהרן אספו שבעים (70) זקנים! לבסוף מפורש בתורה: שרק משה ואהרן נכנסו לארמון פרעה! והיכן היו שבעים הזקנים? 

'אמר רבי אליעזר: 'כשראו פיתחו של פרעה רותח כמו דוד! בני אדם הרוגים בצד אחד (1) צלובים בצד אחר (2) מקוטעים בצד שלישי (3) נתייראו! ואמרו: 'מוטב נהיה משועבדים!'

וכן במדרש (תנחומא) מבואר: 'שבדרך לארמון הזקנים נשמטו אחד-אחד!'.

אולם משה ואהרן לא נתייראו! ונכנסו לארמון פרעה. 

ובילקוט (שמעוני רמז קפא) יש תיאור מפליא! על כניסתם המיוחדת של משה ואהרן לארמון פרעה:

'ארבע מאות (400) פתחים היו לארמון פרעה! ובכל פתח היו אריות ודובים וחיות רעות מכושפות!! ואין כל בריה יכולה להכנס לשם עד שיאכלו את בשרם!!! באו משה ואהרן וכל החיות ליחכו את כפות רגליהם וליוו אותם עד פרעה. אותו יום היה יום הולדת לפרעה ובאו מלכי מזרח ומערב לכבדו ראו כל המלכים את משה ואהרן כמלאכים ואת הפלא העצום שכל החיות נכנעות להם - נפל פחד על כל המלכים והשתחוו למשה ואהרן!'.

[ראה תיאור מפורט מפי הרב שליט"א 'הייתי שם במצרים – התגלותו של משה רבנו' מדקה 14 בערך]

מדוע כבר בהתחלה פתח משה דוקא בנס כל כך פשוט?

ובאותה שעה כשאמרו משה ואהרן לפרעה: 'שאלוקי העולם דורש שישחרר את עבדיו!' 

ביקש פרעה: 'אות ומופת' - השליכו את המטה ונעשה תנין.

ובמדרש (רבה ט, ו) מבואר: 'שבאותה שעה התחיל פרעה משחק עליהם ומקרקר אחריהם כתרנגולת! ואמר להם: 'זהו הפלאים של א-לקיכם?!' הביא תינוקות מבית הספר ועשו כן ואפילו קרא לאשתו וגם היא עשתה כך!'.

ותמוה מאוד! מדוע אחרי כניסה כל כך פלאית תוך ניסים גלויים בשעה שנפל על כל המלכים פחד נורא לא בחר הקב"ה שיפתחו משה ואהרן בנס שמעורר יותר רושם? מפני מה התחיל משה רבינו את שליחותו דווקא בנס שנראה לפרעה כה עלוב?

ובפשטות אפשר לבאר שאדרבא! היא הנותנת לאחר כניסה כל כך ניסית רצה הקב"ה שתהיה בחירה לפרעה שיהיה לו מקום לטעות ולכן בחר דווקא בנס המטה לבדוק: אם יאמין או יזלזל.

הנס העצום שהיה במטה!

אולם נראה שהיה נס עצום בהפיכתו של המטה לנחש:

שהנה מובא במדרש (רבה ט, ז): 'שאמר הקב"ה: 'אם יבלע נחשו של אהרן את נחשיהם - זה מנהגו של עולם! אלא יחזור לברייתו להיות מטה ואז יבלע!! כמו שנאמר: "וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם" (שמות ז, יב) דומם בולע דומם! וכאשר ראה זאת פרעה החל לפחוד!! וחשב: 'מה אם יאמר למטה הזה לבלוע את פרעה וכסאו?!...'

'אמר רבי יוסי בן רבי חנינא: 'שבלע המטה כל כך הרבה מטות שהיו בגודל עשרה (10) עומרים ובכל אופן נשאר כפי שהיה!'.

והנה, הקשה העבודת יששכר שתי (2) קושיות נפלאות!

האחת (1) מדוע שלא יגדיל הקב"ה את הנס ויעשה שיבלע מַטֵּה אַהֲרֹן את הנחשים עצמם! כלומר דומם יבלע חי הרי זהו ודאי נס גדול יותר מדומם שבולע דומם?

והשנית (2) מדוע כתוב: "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" (שמות ז, יג) "כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" (שמות ז, יד) הרי בסך הכל עדיין היה לו פתח לזלזל לאחר שילדים קטנים גם כן הצליחו לעשות חלק מהנס?

ומבאר ביאור נפלא! 

מכשף ודאי לא יכול לברוא בריאה חדשה בעולם והכל רק אחיזת עיניים! מה שעושה המכשף אינו קסם רגיל אלא על ידי שמות טומאה הוא מביא שד והשד במהירות עצומה מעלים את המטה ומביא ממקום אחר נחש אמיתי בדיוק לאותו מקום בו עמד קודם המטה!

יוצא, שלא הפכו המכשפים אף מטה לנחש ולא שינו את המציאות אלא השד לקח בזריזות את המטה והביא נחש במקומו וזה הטעם לכך שבמכת כינים לא הצליחו המכשפים כיון שהשד אינו מסוגל להביא בריה קטנה כל כך ממקום אחר!

לכן מה עשה ה'? תחילה הביא את כל המטות שלהם כדי שקלונם יתגלה לעין כל כשיראו שהנה המטות חזרו למקומם ולא הפכו דבר!

ואז בלע "מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם" כדי להראות: שאין כה' א-לקינו! ולא על ידי כישוף היה זה אלא בנס גמור.

וכך מובן מדוע "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" ו: "כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" - כי אף על פי שנתגלה קלונם של החרטומים והוכח שרק משה עשה נס אמיתי עדיין חיזק פרעה את ליבו!

מהו כישוף?

אלא שיש להקשות על ביאור נפלא זה מהגמרא (מסכת סנהדרין דף סז): 'אמר רבי חייא בר אבא: 'כאשר כתוב: "בְּלָטֵיהֶם" (שמות ז, כב) - אלו מעשה שדים! ואילו כשכתוב: "בְּלַהֲטֵיהֶם" (שמות ז, יא) - אלו מעשה כשפים!' ופירש רש"י: 'שאין עושה המכשף על ידי שדים אלא בעצמו בכישוף!' ואם כן מבואר: שהיו שני (2) סוגים של קסמים שהשתמשו בהם החרטומים; פעמים עשו מעשי כישוף ופעמים נעזרו בשדים. ובפסוק הנוגע לענין זה מפורש: "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן" לא על ידי שד אלא על ידי כישוף.

[וכדי לתת דוגמא לכישוף יובא הסיפור בגמרא על ינאי שהגיע לאכסניא והגישו לו מים לשתות ראה ינאי את המלצרית ממלמלת בשפתיה והבין: שמחוללת כישוף במים! כשהלכה שפך את המים וראה שהם אכן מכושפים כי יצאו מהם עקרבים. רצה לנקום בה ועשה עצמו כאילו הוא שותה ואז אמר לה: 'שתשתה גם היא' ואכן שתתה והפכה לחמור! ורכב עליה בתוך העיר ורק כשהגיעה חברתה זיהתה אותה וביטלה את הכישוף...].

אם כן בגמרא מבואר: שלא על ידי שד אלא על ידי כישוף הפכו את המטה לנחש! 

אולם ביאר המהרש"א: 'שלא יכלו לעשות כל דבר שרצו על ידי כישוף שהרי אם כן היו יכולים לברוא עולם חדש! לכן במכת דם וצפרדע - לא הצליחו על ידי כישוף!! אבל על ידי שד כן הצליחו וזו הסיבה שבמכת דם וצפרדע כתוב: "בְּלָטֵיהֶם" היינו; על ידי שד ורק במכת כינים נכשלו! מפני שגם כישוף וגם שדים אינם מועילים במכה שכזו.

ומבואר במשנה: שעל כישוף אמיתי לא על ידי שד - חייב סקילה! ואחיזת עיניים = קסם פשוט - אסור מדרבנן.

וכן הרמב"ן הביא במפורש את דברי הגמרא: 'שעשו על ידי כישוף! ולא על ידי שד ואם כן שוב חוזרות שתי הקושיות הנפלאות למקומם: מדוע לא הגדיל הקב"ה את הנס ועשה שיבלע דומם את החי? ומפני מה כתוב שפרעה הכביד את ליבו בו בזמן שהיה לו מקום גדול לטעות?

אלא יבואר על פי דברי המדרש רבה: שהיה נס בתוך נס!

הנס האחד (1) כפי שמבואר במהרז"ו: שדומם לעולם לא בולע ואילו כאן בלע.

והשני (2) שאפילו חי לעולם לא בולע מטה וכאן מטה בלע מטה ומזה פרעה כל כך פחד.

[ושני הביאורים הללו - הם מחלוקת ראשונים גדולה! שכן דעת הרמב"ם (הלכות ע"ז פרק יא): 'שכל הכשפים - אין בהם ממש!' ומכל מקום רבים הראשונים החולקים עליו כפי שהוכח מהגמרא הנ"ל].

בלי לב

ובמדרש אגדה אמרו חז"ל: "כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" (שמות ז, יד) – 'משל; לאריה ושועל שביקשו להפליג בספינה בא החמור וביקש: 'מס!' טרם שיעלו על הספינה 

אמר השועל לחמור: 'איך תעיז פניך בפני המלך ותבקש מס?!' 

אמר לו החמור: 'מן המלך אני נוטל ולתוך גנזיו אני מכניס!' 

כעס האריה וטרף את החמור...

אמר האריה לשועל: 'סדר לי את האיברים של שוטה זה' 

החל השועל לסדר את אברי החמור וכשראה את ליבו של החמור חמד אותו ואכלו. בא האריה ומצא את האיברים כולם מסודרים אבל חסר בהם משהו: 'איפה הלב???' 

אמר השועל: 'לא היה לו לב! שאם היה איך העיז ליטול מהמלך מס?!...'

כך גם פרעה - אם היה לו לב הכיצד יבקש ממלך מלכי המלכים: 'מופת'?! אלא לא היה לו לב! וזהו: "כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" הלב שלו הוא בעצם כָּבֵד!

ובמדרש (רבה ט, ח) כתוב: "כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" דרשו חז"ל: 'שהכוונה היא שפרעה כעס!' וביאר המתנות כהונה: שבמסכת ברכות מובא: 'שהכעס מגיע מן הכבד!' וכן במהרז"ו מבואר: 'שאם מרגיל אדם את עצמו לכעוס - מתהפך לטבע הכבד!'.

סוד המטה

ויש להעמיק עוד ולהבין את סוד הדברים: מדוע פתח הקב"ה את ניסי יציאת מצרים דווקא בנחש?

בזוהר הקדוש (דף כח) מבואר סוד הענין:

הקב"ה החל את מכותיו ממקום שבו מתחלת ממשלת פרעה - מכת הנחש!

כי בהפטרה מפורש: "כֹּה אָמַר ה' א-לקים הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יחזקאל כט, כג) שורש פרעה הוא הנחש הקדמוני שכפר במלכות ה' ואמר: 'שעץ הדעת קדם לקב"ה וממנו אכל ונעשה בורא' (עפר לפיו!).

וכך גם פרעה כמו הנחש כפר בהקב"ה ואמר: "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" – 'אני בראתי את עצמי'.

לכן בתחילה כשראו החרטומים את המופת של הנחש שמחו! שהרי זו בדיוק תחילת חכמת הניחוש שלהם! וחשבו: 'שאין בעולם התחתון מושל מלבדם' 

ואמר ר' יוסי: 'אל תטעה לומר שעשו החרטומים רק 'אחיזת עיניים' לכן מפורש בפסוק: "וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם" (שמות ז, יב) לומר שבאמת הפכו המטות לתנינים על ידי כישוף!

אולם כשמטה אהרן הדומם בלע את המטות שלהם – נבהלו! ומדוע? כיון שכבר אמר רבי אליעזר: 'שממטה זה יש הוכחה שתהיה תחיית המתים!' - יש בורא לעולם!

כי השוטים המפקפקים בתחיית המתים וטוענים: 'איך יעשו המתים שוב בריה חדשה?!' יבואו ויראו: שאם מטה שהוא דומם הקב"ה הפכו לפי שעה לבריה עם רוח וגוף! קל וחומר מת שפעם היה חי והיתה בו נשמה ושמר את מצוות ה' על אחת כמה וכמה שיחזיר אותו הקב"ה להיות בריה חדשה!!

ולכן נבחר המטה להיות המופת הראשון מופת שמוכיח על תחיית המתים ועל שלטון ה' יתברך בעולם.

[ראה סרטון אנימציה על תחית המתים]

פרעה האמין: 'שהקב"ה ברא את העולם!' וכפר בשליטתו היום יומית...

והרמב"ן חידד את הענין ואמר: 'שבאמת ידע פרעה שיש א-לקים שברא את העולם! כי הרי אמר ליוסף: "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱ-לֹהִים אוֹתְךָ" ו: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱ-לֹהִים בּוֹ".

אולם מאידך גיסא את 'שם הוי"ה' - לא ידע פרעה! ולכן אמר: "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'".

ומה ההבדל בין אלוקים להוי"ה?

מבאר האריז"ל (ליקוטי תורה, וישב): 'פרעה האמין באמונת הכופרים: 'שבאמת הקב"ה ברא את העולם! אבל לאחר שנברא הוא פועל במסלול קבוע יום ולילה ומתקיים ח"ו מאליו...' וזהו סוד א-לקי"ם בגימטריא: 'הטבע!' ההנהגה הטבעית.

לכן לא אמר פרעה: 'אני בראתי את העולם!' אלא הודה פרעה שהקב"ה בראו! אבל טען: 'שלאחר שהעולם נברא איננו תלוי באף אחד! "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" – 'אני תלוי רק בעצמי!'

כי במצרים מעולם לא נשאו עיניהם למרום והעתירו תחינה לבורא עולמים עבור גשמים - לא! הם לא צריכים מזון ומים מלמעלה הכל כבר מוכן להם למטה ביאור!

ומשום כך דווקא בשם א-לקים שהוא הטבע משתמשים הכופרים: 'אלוהים אחרים' כיון שרק בשם זה יש להם מקום לטעות.

אמר לו משה: 'ה' שלחני!' הוי"ה; היה הווה ויהיה, שם ה' מורה על שלטון בכל רגע ורגע.

ופרעה שלא האמין בשם ה' אלא חשב ש: 'עולם כמנהגו נוהג' בחר לו את המזל הראשון (1) טלה! ועבד את הטלה לא משום שהאמין שהטלה בראו אלא כיון שהמזל טלה הוא הראשון! ומורה על שלטון על הכל!

הטלה לא היה העבודה זרה אלא המזל טלה

ולפי זה תירץ הריב"א קושיא עצומה! מדוע המכה הראשונה (1) היתה מכת דם? ופירש רש"י: 'שזאת כדי להעניש תחילה את העבודה זרה של מצרים'. הלא הטלה הוא העבודה זרה של המצרים? 

אלא, שלפי דברינו מיושב היטב! שלא הטלה הוא עבודה זרה אלא מזל טלה הוא העבודה זרה! ה: "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי" (דברים ח, יז) להיות ראשון! והיאור מקור הפרנסה הוא - הוא שורש הכפירה ולכן לקה ראשון ולכן פרעה התנין כפר בהשגחת ה' בהווה ואמר: 'אני שולט על כולם! "לִי יְאֹרִי" אני המזל טלה אני הראשון...' והוא הוא הנחש הכופר בה'.

והיאור גם הוא עבודה זרה! ומדוע? לפי שנאמר בפרשת בראשית (ב, יא): "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" פירש רש"י: 'הוא הנילוס' אם כן הנילוס ראשון לנהרות!

וזהו הסוד במטה שבלע את הנחש הכופר!

ופנינה אחרונה מהבאר משה מאוז'רוב:

'מטה' פירושו: משענת.

אומר הקב"ה רמז: אל תשענו על המטה! כי פעמים יהפוך המטה שנשענת עליו לנחש!

אדם נשען על עושרו, פרנסתו, משרתו ולפעמים דווקא מטה זה - הוא האויב הכי גדול שלו = הנחש! ולהיפך, לפעמים מי שהוא הכי בורח ממנו הנחש הוא-הוא המטה שלו!

כמו משה שבהיותו תינוק בן שלושה (3) חודשים היה על היאור והרי זה מקום סכנה לתינוק נחש! אך מה קרה? משם באה הצלתו להיות כבן מלך! ועל ידי מי? על ידי בתו של הנחש בתיה. הנחש היה לו למטה למשענת.

וזהו עומק הדברים: לא לבטוח באף אחד - לבטוח באחד!

[קרדיט: גם מאמר זה על פרשת וארא מתוך הספר הנפלא! 'תורת חסד' באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו!

למאמר הקודם: 'עשרת המכות' - לחץ כאן].