פרשת יתרו, מאמר: 'סודות התורה'

מאמר ב] סודות התורה

א] יבואר עומק דברי חז"ל שאמרו: 'שהתורה נכתבה אש שחורה על גבי אש לבנה!' מהי האש הלבנה? 

ב] היכן כתובים סודות התורה? 

ג] מדוע בהגדה של פסח אנו אומרים: 'שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית' ו: 'עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא' אף על פי שלכאורה הם אותו הדבר בדיוק? הניחא 'חמישה חומשי תורה' הכוונה היא לכל שאר התורה אבל 'עשרת הדיברות' היו כתובים על הלוחות? 

ד] מדוע הכותבים ספרי תורה תפילין ומזוזות צריכים להקפיד שכל אות תהיה מוקפת גויל? 

ה] למה היה נצרך הנס המיוחד: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ, יד)? 

ו] בזוהר הקדוש כתוב: 'שהמילה ישראל היא ראשי תיבות של המילים: יש שישים ריבוא אותיות לתורה!' וקשה: שהרי אם נספור נגלה שיש רק בערך: שלוש מאות אלף (300,000) אותיות בתורה! 

ז] מדוע רצו המלאכים לקבל את התורה? והרי אינם שייכים כלל במצוות עשה ולא תעשה?

סודות התורה נמצאים בגויל, בקלף; 

בזוהר הקדוש (דף פ"א) הביאו את דברי רבי אבא: 'שהקשה על הפסוק: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" וכי רואים את הקולות?! והלא שומעים את הקולות! אלא, מלמד: שנחקקו אותם קולות וראו את הנשמע באור עליון!' 

והשאלה עולה מאליה: מדוע היו צריכים לנס כזה לראות אֶת הַקּוֹלֹת? מה התועלת שיצאה לעם ישראל מראיית הַקּוֹלֹת?

בכדי להבין את שורש הדברים יש לעיין במדרשי חז"ל ולגלות לאלו מעלות גדולות זכו ישראל בשעת מתן תורה: 

במדרש (חזית) על הפסוק: "הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ" (שיר השירים א, ד) מבואר: 'שבשעה שהקדימו עם ישראל 'נעשה' ל: 'נשמע' גילה להם הקב"ה את כל סודות מעשי בראשית! וכביכול הכניסם לחדריו וגילה להם סודות הבריאה מה ברא בכל יום ויום מששת ימי בראשית!'

והנה בזוהר הקדוש (חלק ב' צ"ג) כתבו: 'שמלבד הסוד הגדול הזה נתגלה לעם ישראל סוד נוסף; 

בשעת מתן תורה ראו כלל עם ישראל את סודות התורה!' 

ורבינו בחיי מרמז ענין זה מהפסוק: "לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם" (שמות לב, טו) ללמדך: שיש בתורה שני (2) עברים; נגלה ונסתר'. 

וכאן יש להתבונן ולחקור: כיצד אפשר לראות את סודות התורה? היכן כתובים סודות התורה? 

בזוהר הקדוש (חלק ב' קי"ג) ביארו את הפסוק: "וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים" (שמות לב, טז) היינו; שהלוחות נכתבו אש שחורה על אש לבנה!'. 

האש השחורה - הכל מבינים: שזהו הכתב, הדיו. אבל אש לבנה על שום מה? 

מבאר רבי נתן גשטטנר זצ"ל: 'האש הלבנה זהו הגויל אש זו היא הקלף!' 

אולם ברור שאם הקלף מכונה אש לבנה ודאי שהוא חשוב יותר וקדוש יותר מהאותיות עצמם ובאמת ההלכה קובעת שיש קדושה גם לגוויל עצמו ואכן, 'הרואה ספר תורה שנשרף רח"ל! - קורע שתי (2) קריעות; אחת (1) על האותיות ואחת (2) על הקלף!'

אבל מדוע הקלף חשוב יותר? מפני מה הוא הנקרא: 'אש לבנה'? ובמה חשיבותו יותר מהדיו האש השחורה? 

כיון שהאש השחורה האותיות הם פשט דברי התורה! 

אבל האש הלבנה הגויל הם סודות התורה! 

שכן מסביב לכל אות ואות בספר תורה מסביב לדיו שכתב את האות שהוא פשט התורה יש קלף ריק ובקלף נמצאים סודות התורה! 

ולפי זה תיושב היטב תמיהה עצומה: מפני מה בהגדה של פסח אנו אומרים: 'שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית' ו: 'עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא' אף על פי שלכאורה הם בדיוק אותו הדבר? אלא יש לומר: שאנו מדברים על שני (2) דברים שונים זה מזה; על הלוחות - שהם סוד התורה! ועל 'עשרת הדברות' הלא הם פשט התורה! 

חובה שיהיה קלף מסביב לכל אות ואות; 

והנה בשעת מתן תורה מפורש בתורה: שעם ישראל לא קיבלו את התורה על גוויל אלא רק שמעו בעל פה! ואם כן קשה: איזה קלף היה? איזו אש שחורה היתה כאן על גבי אש לבנה? 

יתר על כן קשה: שהרי משה רבינו הוריד את הלוחות כשירד מן השמים ואם כן אף כשקיבלו את התורה בכתב היה זה על גבי הלוחות ולא בכתב של אש? 

מבאר היעב"ץ (בספר תורת חסד): שזהו שנאמר: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" עם ישראל ראו ממש את הדיברות את האותיות א נ כ י ("אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" שמות כ, ב) בתוך האש! ואכן בי"ז (17) בתמוז הוריד משה את התורה כתובה על הלוחות אבל בז' (7) בסיון יום מתן תורה במעמד הר סיני לא היו לוחות כלל וכלל! 

ומה ראו בני ישראל? ראו אש שחורה על גבי אש לבנה! שנאמר: "קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ" (תהלים כט, ז) ועל כן בחומש דברים כתוב: "וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל" (דברים ד, יב) כלומר, אתם רואים בעיניכם אך ורק אֶת הַקּוֹלֹת! את האש השחורה על גבי האש לבנה את התורה שבכתב ביחד עם סודות התורה!

ומכאן התבאר להפליא! על שום מה היו צריכים לנס שכזה לראות אֶת הַקּוֹלֹת: למען יוכלו להשיג את סודות התורה! את האש הלבנה! 

ומעתה ניתן להבין ביתר שאת הלכה מעניינת מאוד: בהלכות סת"ם מפורש: שאם ישנן שתי אותיות הנוגעות זו בזו - כל ספר התורה פסול וכן בתפילין ובמזוזות. 

ומדוע אסור שיגעו אותיות זו בזו? 

כיון שצריך שכל אות ואות תהיה מוקפת גוויל ולא שתגע באות אחרת ואפילו נגיעה קלה ביותר! 

וזאת כיון שהגויל הוא המקום של סודות התורה ולכן מסביב לכל אות ואות מסביב לפשט התורה צריך שיהיה מקום לגויל מקום לסודות התורה! 

ועל פי זה תיושב קושיא חמורה! שהקשה הפני יהושע (קידושין דף ל) על מה שאמרו חז"ל: 'שהמילה ישראל היא בראשי תיבות יש שישים ריבוא אותיות לתורה!' וזו פליאה עצומה: שהרי אם נספור את מילות התורה נגלה שקיימות רק קצת יותר משלוש מאות אלף אותיות ותו לא?

מתרץ האמרי אמת (וארא תרצ"ב): 'אכן יש רק שלוש מאות אלף אותיות אבל מסביב לכל אות ואות יש גם סיד וכיון שצריך למנות גם את הפשט וגם את הסיד יחדיו יוצאים שישים ריבוא (600,000) אותיות!' 

במתן תורה הפכו להיות ישראל ונתעלו מעל המזל; 

ועל פי זה מבאר המעם לועז (עמוד תפ"ז): 'שרק בשעת מתן תורה זכו עם ישראל לשמם אבל קודם לכן (בפרשת שמות) אמר משה רבינו לפרעה: "אֱ-לֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ" (שמות ז, טז). 

כלומר, היכן הפכו ישראל להיות 'עם ישראל!' ולא עם הָעִבְרִים? 

במתן תורה! 

ובזוהר הקדוש (פנחס דף רט"ז) מבואר: 'שכל בריות העולם תלויים במזל!' כמבואר (במסכת מועד קטן דף כ"ח): 'בני חיי ומזוני אינם תלויים בזכויות אלא במזל'. 

אבל לאחר שניתנה התורה לעם ישראל - הוציא אותם הקב"ה ממזלות הכוכבים ונעשו כאברהם אבינו! אבי האומה שאמר לו הקב"ה: 'צא מאצטגנינות שלך!' אתה מעל המזל! וכן עם ישראל במתן תורה הפכו להיות: 'ישראל מעל המזל!' 

ומדוע רק בשעת מתן תורה זכו לשם: 'ישראל'? 

כיון שהמילה ישראל בראשי תיבות: יש שישים ריבוא אותיות לתורה! והמדרש (בילקוט) מבאר: 'שהתורה היא נשמת עם ישראל ויש שישים ריבוא פירושים בכל פסוק ופסוק ולכן לעתיד לבוא יקרא כל אחד בתורה ויבין את פירושו של הפסוק כפי הפירוש המיועד לו לפי שורש נשמתו. 

ומי שזכה שתהיה לו נשמה גבוהה זכה שיהיו כמה וכמה פירושים כלולים בשורש נשמתו! 

ונשמתו של משה רבינו היתה הגדולה ביותר שבה נכללו כל השישים ריבוא פירושים ולכן אמרו חז"ל: 'שמשה שקול כנגד כולם!' וכנגד שישים ריבוא הפירושים על דרך הפשט יש עוד כהנה וכהנה על דרך הדרש הרמז והסוד!'

ועל פי זה מתרץ נפש החיים (שער ד') קושיא נפלאה! 

בגמרא (במסכת מועד קטן דף כ"ה) כתוב: 'העומד ליד מת בשעה שנשמתו יוצאת - חייב לקרוע! למה זה דומה? לספר תורה שנשרף!'

ומעתה יתבאר להפליא! יהודי הוא חלק מהספד תורה כי לכל יהודי יש אות בספר התורה וכשנפטר כביכול נשרפת אותה האות!

 המלאכים אינם מוכנים שהקב"ה יתן לבן אדם את התורה; 

ועל פי הדברים הללו נבין גמרא מעניינת! המתארת את הדו שיח שבין משה רבינו לבין המלאכים: 

במסכת שבת (דף פ"ח): 'אמר ר' יהושע בן לוי: 'בשעה שעלה משה רבינו למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: 'חמודה גנוזה שגנזת תתקע"ד (974) דורות קודם שנברא העולם! אתה נותנה לבשר ודם?!' ובתהילים (פרק ח', פסוק ה') מבואר מה שטענו המלאכים: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ" למה תתן את התורה לבן אנוש? "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם" (תהלים ח, ב) תשאיר אותה אצלינו!' 

אמר הקב"ה למשה רבינו: 'החזר להם תשובה.' 

אמר משה: 'מתירא אני! שמא ישרפוני בהבל פיהם'. 

אמר לו הקב"ה: 'אחוז בכסא כבודי ותן להם תשובה!' "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב) וכי ירדתם למצרים? שמא בין הגויים אתם יושבים שצריך להזהיר אתכם מעבודה זרה? האם עושים הינכם מלאכה בימות החול שצריכים אתם צווי מיוחד לשבות בשבת? כלום אב ואם יש לכם? היש בכם יצר הרע שמסית אתכם לרצוח לגנוב ולנאוף? וכך הלאה בכל המצוות'. 

מיד הודו לקב"ה! שנאמר: "ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ" (תהלים ח, ב) תשאיר את התורה בארץ!' 

וכיון שזלזלו בתחילה במשה שקראוהו: "אָדָם" הלכו ונתנו לו מתנות! שנאמר: "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם" (תהלים סח, יט) ואף מלאך המות העניק מתנה למשה רבינו: שגילה לו את סוד הקטורת! שהיא היחידה שמונעת ממנו להרוג והשתמש משה רבינו בסוד זה ובשעת המגפה לאחר מחלוקת קרח נאמר: "וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה!" (במדבר יז, יג). 

והקשה הבן איש חי (בן איש חיל חלק א): 'מה טענו המלאכים מלכתחילה? וכי לא חשבו שאינם שייכים כלל וכלל בעשיית המצוות? והלא הדבר פשוט לכל בר דעת שהמצוות אינם שייכות אלא לבשר ודם?

המצוות מוכיחות שהתורה תפורה למידותיו של האדם; 

מבאר הבן איש חי על פי משל נפלא! 

מעשה בעשיר שהיו לו שני (2) בנים מעבר לים; האחד עשיר! ומשנהו עני ואביון. יום אחד שלח העשיר אל מעבר לים חליפה יקרה מעוטרת יהלומים משובצת זהב ואבנים טובות ששוויה נאמד באלפי אלפים ורבי רבבות! 

אולם האב העשיר לא פירש לאיזה בן מיועדת המתנה? התווכחו שני הבנים ובאו לדין תורה. 

טען העשיר: 'הרי הנני עוסק בזהב וביהלומים והיות וזהו מקצועי פשוט וברור שהמתנה מיועדת עבורי!' 

השיב העני: 'בידי טענה ניצחת שתוכיח שאבינו שלח את החליפה עבורי אך אינני צריך כלל לשטוח את טענתי יכול אני להוכיח את צדקתי בלי לומר דבר!!' 

יצא העני שהיה נמוך מאחיו העשיר ומדד את החליפה כששב הראה לכל שהיא תפורה לפי מידתו בדיוק! וכך בלי שהוציא הגה מפיו ראו הכל כי הצדק עימו. 

והנמשל: 

בדיוק כך היתה המחלוקת בין משה רבינו למלאכים; המלאכים טענו: 'שהם העשירים ברוחניות! ולכן אותו הבגד התורה המפוארה כיון שעיקר חשיבותו נעוץ ביהלומים הסודות שבתורה וכי ראוי הוא לבני אדם?! האם מתאימים סודות התורה לבן אנוש?! פשוט וברור ששייכים הם למלאכים העשירים!!' 

הלך משה רבינו ומדד את החליפה. 

'ראו!' אמר להם: 'החליפה מתאימה לבן אדם! שכן פשט התורה המצוות תפורות בדיוק לצורך האדם העני ברוחניות שיש בו יצר הרע!'

וכיון שקיבלו ישראל את התורה ממילא גם זכו בסודות התורה ביהלומים! 

'אחוז בכסא כבודי!' ראיה: שהאדם יכול להשיג סודות התורה; 

ובדברי החתם סופר מצאנו עומק נוסף למשל: 

בל נחשוב: 'שרק למלאכים יש את הסודות ואילו לנו לעם ישראל יש רק את חלק הפשט שאין למלאכים!' אלא בגמרא זו מרומז: שמשה רבינו טען: 'שעם ישראל הם הזכאים לקבל את כל חלקי התורה; הן את הפשט והן את הסוד'!

שהרי התורה קדמה לעולם תתקע"ד דורות ופשוט שאין הכוונה שקדמה כצורתה הנוכחית כמו שקיבלנוה עם כל המצוות המעשיות שהרי אם עם ישראל לא היו עושים את העגל ואילו אותו המקושש מהמדבר לא היה מחלל שבת - פשוט שלא היה נכתב כך בתורה! 

אלא קודם בריאת העולם היתה התורה קיימת וגנוזה בתמצית הדברים וכמו כן היה את אור התורה וזהו העומק בדברי הרמב"ן (בהקדמתו לתורה): 'שכל התורה - שמותיו של הקב"ה היא! אלא כיון שאי אפשר ללמוד ממנה כאשר כתובה רק בשמות ה' לכן נתגלתה לעם ישראל בצורה מובנת יותר כדי שנוכל לעסוק בדברי תורה.' 

ובזה יבואר: מה טענו המלאכים? טענו הם לקב"ה: 'השאר את התורה כמו שהיא שכולה שמות הקב"ה כמו שהיא בחלקה השמימי ומדוע תתן לבשר ודם את חלקה החיצוני בלבד?! שהרי פשוט וברור שבשר ודם לא יכול לקבל חלק באור הגנוז?' 

באותה שעה אמר הקב"ה למשה: 'אחוז בכסא כבודי!!!' ואז נסתתמו טענותיהם של המלאכים. 

כיצד נסתתמו כל הטענות? 

כי באותו הזמן הוכח לעין כל: שבשר ודם יכול לגעת בכסא הכבוד כביכול בשכינה ואם כן יש לעם ישראל חלק ונחלה הן בפשט בתורה והן בסודותיה! 

ואותם הסודות לבסוף נכתבו על ידי רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) ועל ידי האר"י וחבורתו. 

הא למדנו: שיכול האדם להעפיל לגבהים אין קץ! 

אלא שעדיין יש לבאר: מנין אנו יודעים שיש קשר בין סודות התורה לבין כסא הכבוד? 

הלוחות נעשו מכסא הכבוד; 

ויאירו הדברים על פי דברי רבינו בחיי (כי תשא) שכתב: 'שהלוחות היו של סנפירינון! ונלקחו מכסא הכבוד!! שנאמר: "כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר" (שמות כד, י) היינו; כסא הכבוד ומספיר זה כלומר מכסא הכבוד נעשו הלוחות! 

ולכן שרתה שכינה על הלוחות ועל עם ישראל כפי ששורה השכינה על כסא הכבוד.

וזהו עומק ושורש כבוד התודה כבודו של מי שיונק את כוחו מכסא הכבוד! 

והוסיף רבינו בחיי פנינה נפלא: "לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם" (שמות לב, טו) לוחות בכתיב חסר כמו שנכתב בתורה בא"ת ב"ש כסא! 

ואם כן יתבאר להפליא! שאדם שהשקיע את רמ"ח (248) אבריו ושס"ה (365) גידיו בתורה והעמיק בפשט רמז דרש וסודות התורה ראוי גם הוא לכבוד! לכבוד השמור לתלמידי חכמים שכאשר אוחזים הם בלוחות בעצם הם נאחזים בכסא הכבוד! 

"תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים"; 

והפליא רבי חיים ויטאל זצוק"ל (בהקדמה לעץ חיים לבאר): שבעצם ישנם שתי (2) מטרות שונות בלימוד התורה; 

האחת (1) - לרומם את האדם וזה נעשה על ידי תורת הנגלה! 

והשניה (2) – "תְּנוּ עֹז לֵא-לֹהִים" (תהלים סח, לה) לרומם את הקב"ה וזה נעשה בעיקר על ידי לימוד תורת הנסתר! 

וכיון שכך נבין היטב: שאמנם המלאך הוא רוחני יותר מהאדם אבל הוא עומד בדרגה קבועה כפי שבראו הקב"ה ואינו יכול לעלות ולהתעלות אין לו למלאך אפשרות לרומם את עצמו ולכן אינו שייך בתורת הנגלה כלל וכלל אלא רק בחלק הנסתר שבתורה יכול הוא לעסוק כדי לרומם את הקב"ה להלל ולשבח לפניו. 

אבל לאדם יש שני (2) תפקידים כשלומד תורה; האחד: לגדל את עצמו ולרומם את דמותו על ידי שישקע בתורת הנגלה ולאחר מכן כשימלא את כריסו בש"ס ופוסקים הגיע זמן התפקיד השני: ללמוד את תורת הנסתר וזוהי עבודה אחרת לגמרי לרומם את הקב"ה! לעבוד אך ורק לכבוד ה' יתברך לעסוק בתורת הנסתר הכתובה על הגויל סביב לאותיות בתודה שהיא האש הלבנה זו שהיא סביב סביב לאש השחורה!

[קרדיט: גם מאמר זה על פרשת יתרו מתוך הספר הנפלא! 'תורת חסד' באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו!

למאמר הקודם: 'עשרת הדברות' - לחץ כאן].

לצפיה בשיעור מכבוד הרב שליט"א: 'פרשת יתרו - חלק ד' - סודות התורה' - לחץ כאן

.