טוען...

מאמר ב: הרמאי

1. מי אמר את שיר למעלות אשא עיני? 2. לבן חיבק ונישק ליעקב ופירש רש"י כסבור ממון טעון מנין שלבן היה תאב בצע? 3. איך גרם לבן לבת שחוק על פני האר"י? 4. כיצד הצליח לבן לערוך חתונה בחינם? מי היו המוזמנים? וכיצד נערכה החתונה? 5. מדוע צריך אבן כה כבדה על הבאר? 6. איך יעקב אמר שהוא אח של לבן ברמאות? ועוד...

  פורסם בתאריך: 04.12.2024, 07:00 • מערכת שופר

ספר תורת חסד, חומש בראשית, פרשת ויצא, מאמר ב: הרמאי, עמודים: שכב-של.

[ב"ה כבוד הרב שליט"א לימד מאמר זה בהרצאה: קרית עקרון - לבן הרמאי וכוחן של דמעות 11.12.2024]

השאלות:

א] מי אמר את פרק התהילים (קכא): "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי"?

(נ.ב. לשמיעת הפרק מפי הרב זכריה יצחק זצ"ל - לחץ כאן)

ב] כתוב בפסוק: "וַיְחַבֶּק לוֹ וַיְנַשֶּׁק לוֹ" (בראשית כט, יג) ופירש רש"י: 'כסבור, ממון טעון' מנין לחז"ל שלבן היה כל כך תאב בצע?

ג] איך גרם לבן הרמאי, לבת שחוק על פניו של האר"י הקדוש? 

ד] כיצד הצליח לבן לערוך חתונה בחינם? מי היו המוזמנים? וכיצד נערכה החתונה?

ה] מדוע צריך היה לשים אבן כה כבדה על הבאר?

ו] במסכת במגילה (דף יג) כתוב, שיעקב הכריז לרחל: 'שאם לבן ירמה אותו - אחיו אני ברמאות'. איך יתכן שאיש תם כיעקב, יהיה רמאי כגדול הנוכלים?

ז] מדוע כשלומדים תורה, נכנסת בלב גם עָרְמָה? ומאיזו סיבה, ההכנה של יעקב לקראת חַיִּים עם לבן במשך עשרים (20) שנה, היתה אך ורק על ידי לימוד תורה עצום, בלתי פוסק, במשך י"ד (14) שנה?

 - - - 

מתי לבן רץ, מתי מחבק ומנשק, ומתי מוכן להוציא מביתו אפילו את העבודה זרה שלו

ניתן לראות בבירור, כמעט מפורש בפסוקים, עד כמה לבן היה תאב בצע. שכן, לבן קיבל את פניהם של אליעזר ושל יעקב:

אצל אליעזר, מפורש: "וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן: וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ" (בראשית כד, כט-ל). למה רץ? פירש רש"י: 'נתן עיניו בממון.'

ואז, הזמין לבן את אליעזר לביתו, שנאמר: "וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה' לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת" (שם לא) ופירש רש"י: 'פִּנִּיתִי מעבודה זרה!

כל כך תאב בצע היה לבן, עד שאפילו את העבודה זרה שלו השליך החוצה, והכל בשביל הספק, שמא ירויח כמה גרושים.

וגם אצל יעקב רץ לבן: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק לוֹ וַיְנַשֶּׁק לוֹ" (בראשית כט, יג) ופירש רש"י: שאחרי שבפעם הקודמת אליעזר עבד אברהם הביא עשרה (10) גמלים טעונים

[נ.ב. מאמר 10 גמלים...]

חשב לבן: 'שאם אצל העבד כך, אוי אצל יעקב עצמו על אחת כמה וכמה!'

וכשראה שאין בידו מאומה, חיבק אותו - אולי יש בכיסיו, ונישק - שמא יש מרגליות בפיו, ובאותו זמן היה כבר לבן זקן. לכל הפחות בן מאה (100). שכן רבקה הלכה עם אליעזר בגיל שלוש (3), ועברו עשרים (20) שנה עד שהולידה את יעקב ועשיו. ויעקב היה עכשיו בן שבעים ושבע (77) - נמצא שרבקה היתה כעת בת מאה, ולבן אחיה ודאי היה מבוגר ממנה.

וכיון שהבין שיעקב הגיע ללא ממון באמתחתו, מובן מדוע לא כתוב שפינה את הבית מעבודה זרה. כי אם אין כסף - לבן לא יוציא את העבודה זרה! 

ולכן, כשנפרד לאחר עשרים (20) שנה מיעקב חתנו, לא היו חיבוקים ונשיקות בפרידה. כי אצל לבן, כפי שמוכח מהכתוב בפירוש, גם הריצה לחבק ולנשק - היא רק בשביל הכסף.

"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים"

ומדוע באמת בא יעקב ריקן? - פירש רש"י: שאליפז בן עֵשָׂו, רדף אחרי יעקב להורגו, ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק - משך ידיו.

אולם אמר אליפז ליעקב: 'מה אעשה לְצִוּוּיוֹ של אבא?'

אמר לו יעקב: 'טול מה שבידי, והעני חשוב כמת'.

[נ.ב. מאמר הקודם 'אליפז' מבאר מי חס על מי; יעקב או אליפז?...]

ועל פי זה כתוב במדרש רבה (סח, ב) שכשיצא יעקב מבאר שבע אמר: "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי"? - אליעזר הביא "וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ" (בראשית כד, י) ויעקב לא הביא מאומה, שנשדד על ידי אליפז. ולהיכן הולך? - ללבן הגנב.

ומה ענין הרים לכאן? - מבאר הבן איש חי: התנבא יעקב, על שתי (2) צרות שהיו לו בשני הרים: בהר המוריה - כשאליפז בא להורגו, ובהר גלעד כשלבן רדף אחריו. אולם, יעקב אבינו לא הִתְיָאֵשׁ, ומיד אמר: "עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קכא, ב).

ובמדרש (שם יא) הוסיפו: שחיבר יעקב אבינו בבית לבן את כל חמשה עשר (15) מזמור "שיר המעלות" שבתהלים. ויש אומרים: שאת כל התהלים אמר!

האר"י מְחַיֵּךְ לאחר ששמע מאה (100) תעלולים

והנה, על שיא הנבזות והרמאות של לבן, סיפר יעקב לרחל וללאה לאחר עשרים (20) שנה: "וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים" (בראשית לא, ז) – במדרש רבה (עד, ג) והביאו רש"י: "מֹנִים" – 'הַיְנוּ מנין. ומנין הוא עשר (10), ואם כן, עֲשֶׂרֶת מֹנִים - שָׁוֶה מאה (100)! מאה פעמים החליף לבן את החוזה!

ובזוהר הקדוש (וישלח קסז, ב) מבואר, שלבן לא הסתפק רק בהפרת החוזה עם יעקב - - -

אלא -

אמר רבי אבא: כתוב: "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר כג, כג) עשרה (10) מיני כשפים יש, ו: "מֹנִים" הַיְנוּ מינים, לשון קסם. הרי שלבן, המכשף הגדול, שיש אומרים שהיה אביו של בלעם, כישף עשרה סוגי כישוף כנגד יעקב - ולא יכל לו. וזהו הבאור: "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב" - לבן הרמאי, הפר חוזה וכישף כישופים, והכל כדי לעשוק את יעקב!

וידוע הסיפור, על האלשיך הקדוש, שדרש בעיר צפת, בשבת פרשת ויצא, על נוכלותו של לבן הרשע. בדרשתו, החל למנות את כל סוגי הרמאויות של לבן. כל מה שאפשר להעלות על הדעת: נוכליות, תיכנונים, מזימות ושאר שקרים ותעלולים שעשה - את כל אלו מנה האלשיך הקדוש, אחד לאחד, והקהל התמוגג מנחת.

כשהגיע ל"תרגיל" המאה (100) והאחרון של לבן - האר"י הקדוש, שישב גם הוא בקהל - החל מְחַיֵּךְ!

לאחר שֶׁהִסְתַּיְּמָה הדרישה, שאל האלשיך הקדוש את האר"י: מדוע חִיֵּךְ ב: "תרגיל" המאה? (100)

אמר לו האר"י: דע לך, שבשעה שדרשת על כל תעלולי לבן הרשע, הקב"ה ומלאכי השרת האזינו לך. ואז, הביאו את לבן, ואמרו לו: 'בוא ושמע את חכמי ישראל, כיצד גילו את כל תעלוליך, כלום לא נסתר מהם, הכל התגלה.'

ואכן, כל "תרגיל" שגילית בדרישה - לבן הנהן בראשו, ואמר: 'כן-כן, הוא צודק, עשיתי כזאת וכזאת'. כך היה תשעים ותשע (99) פעמים. וכשהגיע התעלול המאה - קפץ לבן מכסאו ואמר: "על תרגול כה מוצלח - אפילו אני לא חשבתי".

לא פלא שהאר"י הקדוש חִיֵּךְ...

תאור החתונה

אולם בטרם רימה לבן את יעקב במשכורתו, רימהו עוד שבע (7) שנים בחתונות בנותיו.

ואף על פי כן, יעקב עבדו באמונה רבה, כפי שאמר יעקב עצמו ללבן: "זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי: טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה: טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה: הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב [פירש רש"י: אש, חום אימים - ויעקב שומר] וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי: זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים: לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי! אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ" (בראשית לא, לז -מב)

כלומר, על פי דרך הטבע, יעקב היה יוצא אחרי עשרים (20) שנה של עבודה - ריק, בלי כלום! מהרמאי הגדול, אבי אבות הרמאים!

בל נחשוב שרק את יעקב רימה לבן. את כל העולם היה מרמה. כפי שמפורש במדרש רבה (ע, יט) על הפסוק: "וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה" (בראשית כט, כב) והקשו במדרש, הרי בדרך כלל, עושים להיפך, קודם מכינים משתה - חתונה, ורק אחר כך מזמינים את כל אנשי המקום?

ומבאר המדרש, כיצד ארעו הדברים.

לבן הזמין את כל אנשי העיר לאסיפה דחופה, ואמר להם:

'זוכרים אתם, שבעבר היתה באן בצורת והיה צורך לקמץ במים? ומשום כך, הנחנו אבן גדולה על הבאר - כדי שכאשר יגיעו לבאר, יראה כל אחד כמה מים לקח חבירו, וכך ישאבו כולם מעט מים, שוה בשווה.

אך, דעו לכם, מאז שבא יעקב, וגלל את האבן מפי הבאר - נתברכו המים, ועלו והשקו את כל שדות חרן, ומאז, נהיה לנו שפע.

אבל...' המשיך לבן ואמר: 'לפי ההסכם שלי עם יעקב, חלפו כבר שבע (7) שנים, ועתה הוא ילך, והשפע יִגָּמֵר!' 

מיד אמרו כולם ללבן: 'תן לנו עצה, מה נעשה?'

אמר להם לבן: 'יש לי רעיון, אך מפחד אני שתגלו ליעקב.'

הבטיחו לו: שלא יגלו.

אמר להם: 'תנו לי משכון על כך.'

הלך כל אחד והביא משכון, וכך היתה ללבן סחורה, כדי לְקַיֵּם את החתונה, על חשבון כל אנשי העיר! 

את כולם רימה!

וזהו שנאמר: "וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם" - לקח מהם משכון, ואחר כך - "וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה".

ואז אמר להם: שהרעיון שלו הוא להביא ליעקב את לאה במקום רחל, וכך הוא ישאר שבע (7) שנים נוספות.

ובאמת, הגיעו כל אנשי העיר לחתונה, וכל אותו היום עסקו כולם בצרכי חופתו של יעקב. וכשהגיע הערב, וַעֲדַיִן זמרו כולם לפניו, 

שאל אותם יעקב: 'מדוע הם כל כך מתאמצים עבורו, ועושים עימו את כל החסד הזה?' 

אמרו לו: 'להיפך, אתה הוא זה שגמלת עמנו חסד, כי בזכותך יש מים ושפע!'

וכשבא הלילה, הדליקו נרות. אבל כדי להכניס את לאה במקום רחל היו צריכים חושך מוחלט, ולכן, כיבו את הנרות. 

שאל אותם יעקב לפשר המנהג, לכבות את הנרות, ולערוך את החופה בעלטה? 

ענו לו: 'וכי חושד אתה אותנו שאנו פרוצים בעריות? מנהגנו להכניס את הכלה בצניעות!'.

ואז כשנכנסה לאה שרו כולם: "הא ליא, הא ליא" - ויעקב חשב שזה מה שמקובל לשיר בחרן. 

"וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה" (בראשית כט, כה) ראה שזו לאה. 

שאל יעקב: 'למה רמיתם אותי?' 

אמרו לו: 'שרנו לך – 'הא ליא' - זאת לאה!'

וכך גם לאחר החתונה, בבית - שאל יעקב את לאה: 'האם את רחל?' 

אמרה לו: 'כן'. 

ומדוע לא הדליק יעקב נר, לבדו בבית? - מבאר הבן יהוידע: היה זה ליל שבת!

את הכל לבן תכנן; חתונה על חשבון אנשי העיר, בשבת - כדי שיעקב לא ידליק נר, ועבודה של שבע שנים נוספות. אבי אבות הרמאים!

ולא די בכך, אלא שלא נמנע מלומר ליעקב: 'אצלנו בכורה זה בכורה, אנחנו לא כמותכם, אצלנו אי אפשר לקנות בכורה...'

יעקב אומר לרחל, שיהיה רמאי כמו לבן. הכיצד?

ועתה, לאחר שהתבררה רמאותו העצומה של לבן, הבה נתבונן בדברי הגמרא שממבט ראשון קשים עד מאוד להבנה:

במסכת מגילה (דף יג, ב) הקשו על הפסוק: "וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא" (בראשית כט, יב) וכי יעקב אח של לבן, והלא הוא בן אחות לבן? אלא, לאחר שיעקב הציע לרחל להינשא לו, והסכימה, 

אמרה לו רחל: 'אבל דע לך, שאבי רמאי גדול, ולא תוכל לו'. 

אמר לה יעקב: "אֲחִי אָבִיהָ הוּא" - אהיה אחיו ברמאות, רמאי כמוהו.

שאלה אותו רחל: 'וכי מותר לרמות?!'

אמר לה יעקב: 'כן, שנאמר: "עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל" (תהלים יח, כז)'

שאל יעקב: 'איזה מעשה רמאות יכול לבן לעשות?'

אמרה לו רחל: 'יש לי אחות גדולה ממני, לאה, ואבי ודאי יחתן אותה קודם.'

מסר לה סימנים.

ולאחר שבע (7) שנים, באותו הלילה, כשראתה רחל שאחותה עלולה לְהִתְבַּיֵּשׁ - מסרה לה את הסימנים, וכך קרה מה שקרה.

נשאלת השאלה: וכי יתכן במציאות, שיעקב יוכל לְהִשְׁתַּוּוֹת לגדול הרמאים, ללבן? וכי אפשרי שֶׁיַּעֲקֹב, שנאמר עליו: "אִישׁ תָּם" (בראשית כה, כז) ופירש רש"י: 'אינו בקי בכל אלה, פיו וליבו שוים, אינו חריף לרמות, ולכן נקרא תָּם'. האם תָּם כזה יכול להפוך לדמאי כה גדול? 

ובפרט, שדבר זה לא הועיל ליעקב בלום, ובסופו של דבר עבד שבע (7) שנים נוספות, ואף את משכורתו, החליפו כל הזמן.

על ידי תורה נכנס גם ערמה

מבאר הרה"ג יעקב מאיר זוננפלד: במדרש מבואר על הפסוק: "אֲ‍נִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה" (משלי ח, יב) – 'כיון שנכנסת באדם חכמת התורה - מיד נעשה ערמומי'. ואם כן, אף על פי שנולד יעקב תָּם - על ידי לימוד התורה, אצל שם ועבר במשך י"ד (14) שנה ברציפות - נכנסה בו ערמומיות.

ומדוע מוכרח שתכנס בליבו של אדם ערמומיות, כשהתורה נכנסת בליבו?

כיון, שהנשק החזק ביותר של היצר הרע הוא הערמומיות. מדבר הוא על ליבו של האדם, כאילו הוא אוהב שלו, כאילו הוא לצידו. כמו שועל ערמומי.

ובמאמר המוסגר: ידוע המשל במשלי שועלים, על שועל שראה מאכל בדלי, ונכנס ואכל, והדלי השתלשל לתוך הבאר. חשכו עיניו של השועל, שכן ראה שהוא לכוד עמוק בתוך באר, והנה לפתע רואה הוא למעלה אריה. 

אמר השועל לאריה: הבט למטה, 'וראה איזו גבינה יפה יש כאן!' [דמותו של הירח שנשקפה על פני המים]. 

אמר האריה: 'כיצד ארד למטה?' 

ענה לו השועל: 'היכנס לדלי למעלה, ותרד מיד'. נכנס האריה וירד, והשועל עלה. ועתה, נותר האריה לכוד.

[נ.ב. מקורו בגמרא: 'ואמר ר' יוחנן: 'ג' מאות משלות שועלים היו לו לרבי מאיר ואנו אין לנו אלא שלש (3); (יחזקאל יח, ב) "אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה" (ויקרא יט, לו) "מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק" (משלי יא, ח) "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו"' (סנהדרין לח, ב עד לט, א)

וביאר רש"י: "אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר" – 'משל הוא שרימה השועל את הזאב ליכנס לחצר היהודים בערב שבת ולתקן עמהם צרכי סעודה ויאכל עמהם בשבת וכשבא ליכנס חברו עליו במקלות בא להרוג את השועל אמר: 'לא הלקוך אלא בשביל אביך! שפעם אחת התחיל לסייען בסעודה ואכל את כל נתח טוב' אמר לו: 'ובשביל אבא אני לוקה?!' אמר לו: 'הן האבות יֹאכְלוּ בֹסֶר וגו' אבל בא עמי ואראך מקום לאכול ולשבוע' בא לו על הבאר ועל שפתו מוטל עץ והחבל מושכב עליו ובשני ראשי החבל שני דליים קשורים נכנס השועל בדלי העליון והכביד וירד למטה ודלי התחתון עלה אמר לו הזאב: 'למה אתה נכנס לשם?' אמר לו: 'יש כאן בשר וגבינה לאכול ולשבוע' והראה לו דמות הלבנה במים כדמות עגול כמין גבינה עגולה אמר לו: 'אני היאך ארד?' אמר לו: 'הכנס אתה בדלי העליון' נכנס והכביד וירד ודלי שהשועל עליו עלה אמר לו: 'היאך אני עולה?' אמר לו: "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו" לא כך כתיב? "מֹאזְנֵי צֶדֶק" וגו':]

ומה בא משל זה ללמדנו?

אומר הרב שלום וואלך שליט"א, יסוד נורא: היצר הרע - הוא השועל, כל כך ערמומי, ומפתה אותנו בלשונו, עד שמצליח הוא לצאת מתוך המלכודת, ולהכניס אותנו - את האריה, לתוך המלכודת עצמה במקומו!

ונחזור לנידון דידן. לכן, התבלין ליצר הרע, הנשק היחיד כנגדו, הוא התורה! "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין".

ותגבר על היצר הרע, על נכלוליותו ותחבולותיו, אם לא 

וממילא, מוכרח שעם התורה, תיכנס ערמה בליבו של האדם, שכן, איך ידע רגע אחד קודם, מה זומם לו היצר הרע, ומה הדבר הבא, שבו רוצה להפילו.

וכיון ש: "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" מי שקטן - היצר הרע, לא צריך השקעה רבה כדי להכשילו, אך לא כן אצל יעקב, בחיר האבות אצלו צריך היצר הרע להשקיע את מירב שכלו, ולנסות ליפות את העבירה בכל הדרכים האפשריות, כדי לשכנע אותו, שאולי זו בעצם מצוה. ולכן, כדי להתגונן, מוכרח היה שעל ידי התורה - תכנס בלב ערמה רבה ביותר!

חַיָּבִים לימוד תורה קודם שמגיעים לבית לבן

על כן, מובן היטב, שההכנה של יעקב לקראת חַיִּים עם לבן במשך עשרים (20) שנה, היתה אחת (1) ויחידה:

לימוד תורה אצל שם ועבר, במשך י"ד (14) שנה!

ואמת היא, שבנשואין - לא הצליח יעקב להנצל מהרמאות של לבן, אך הטעם לכך פשוט: כיון שרחל בעצמה גילתה את הסימנים, ובכך השתבשו הענינים. אולם, בשש (6) השנים האחרונות בבית לבן, נטל יעקב אבינו עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים, ועל ידי מַקַּל לִבְנֶה (בראשית ל, לז) - הצליח לצמצם את הנזק שהיסב לו לבן.

וכך, ברחמי שמים, עזב את ביתו של לבן, כשהוא בעל משפחה גדול, ועשיר עצום - הכל בזכות התורה!

ללמדנו בא - זוהי סופה של התמודדות בין טוב לרע, של שני הפכים גמורים: לבן - אבי אבות הרמאים, ויעקב - מידת האמת: "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ).

לבן הרמאי

"וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ: וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים" וכו' (בראשית לב, א-ב). במדרש רבה (עד, טז) מבואר, שבשעה שלבן רדף אחרי יעקב, נכנסו גנבים לביתו, והיו מקרקרים בו כל הלילה. 

ובעץ יוסף, הביא את דברי הילקוט: "וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ" - כשעזבו יעקב, חזר לעניותו! לִמְקֹמוֹ הקודם!

שכן כשהיה אצלו יעקב, הודה לבן בפה מלא: "נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ" (בראשית ל, כז) ועכשיו, חזר לעניותו. סוף רמאי שיגנבוהו!!!

"וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" – "מֵחַיִל אֶל חָיִל!"

 - - - 

קרדיט: גם מאמר זה על חומש בראשית פרשת ויצא מהספר הנפלא! 'תורת חסד' באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו! למאמר הקודם, חומש בראשית, פרשת ויצא מאמר א: אליפז [לחץ כאן] 1. מה עלה בדעתו של עשו לשלוח את אליפז להרוג את יעקב? חשב שאליפז יצליח לגבור אדיר ורב? 2. מדוע יעקב לא נלחם באליפז אלא ותר מיד על כל רכושו? 3. ממתי נעשה יעקב אבינו גיבור גדול? 4. מי היה אליפז התימני? 5. כיצד תוקנו חטאיו של אליפז בשעה שנתגלגל באונקלוס הגר? 6. במה זכה אליפז שיצא ממנו עובדיה הנביא? ועוד.

 

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 06.05 18:40

    שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 04.05 13:59

    כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616)‬.

  • 03.05 16:08

    שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 03.05 13:12

    שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 03.05 12:54

    שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 30.04 17:49

    ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).

  • 29.04 12:22

    ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..

  • 28.04 15:07

    שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).

  • 28.04 15:03

    שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 27.04 17:00

    לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 [email protected]

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

077-353-2243 או 8724*
לשידור חי יש ללחוץ כוכבית (*) ואז 0

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים