יום השנה רבנו עובדיה מברטנורא זיע"א ג' סיון

בס"ד

להלן דברי הרה"ג הרב יעקב יוסף זצוק"ל, יארצייט רבנו מברטנורה – מפרש המשניות של עם ישראל

הלילה יארצייט של רבנו עובדיה מברטנורה, שמפרש לנו את הש"ס כולו, כל המשניות מברכות מהמסכת הראשונה (1) ועד האחרונה. ברטנורה זה שם עיר באיטליה, ארץ המוצא של הרב, והרב בסוף ימיו עלה לארץ, וכאן מנוחתו כבוד הוא קבור בשיפולי הר הזיתים. הרב נמצא כאן בארצנו, היה באחרית ימיו, היה כאן בירושלים, והרבנים, חכמי דורו, תמיד החשיבו מאוד את דעתו, היה ראש וראשון לכל חכמי ישראל. וזכותו של הרב יגן בעדינו. 

מתוך השיעור: מסירות נפש על איסורי תורה, בישול לגויים ביום טוב, גרים פסולים וספק יהדות בהלכה, נקודת זמן 34:45 

דתן ואבירם הלשינו על משה לפרעה?

וכן כתוב בספר 'עמר נקא' מרבנו עובדיה מברטנורה, שאומר שדתן ואבירם הלשינוהו, והראיה לדבר מסמיכו את המקראות. שתכף, אחר שכתב עניין העברים נצים, בדבריהם אל משה, סמך לו "וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (שמות ב, טו). 

מבשרת ציון - אזעקה מוסיקלית אולם 'מבשר טוב', 10.01.2010.

חבר טוב אמיתי? זה שמוכיח אותך כשצריך

לכן אמרו באבות, "איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם, רבי יהושע אומר חבר טוב", מי אמר שחבר טוב זה אומר שאתה תלך בדרך טובה? אולי הוא יטה אותך לדרך רעה? מה זה חבר טוב? הרב עובדיה מברטנורא אומר, חבר טוב זה כדי שיוכיחנו על דבר שאינו הגון, אם הוא רואה אצלו דבר שאינו הגון הוא מיד מעורר אותו ומעיר לו, ואם רבי יהושע היה צריך חבר טוב כדי להוכיחו מה אנחנו נענה? הרי כששאלו אותו מה הדרך הטובה שידבק בה האדם אמר חבר טוב, בשביל מה חבר טוב? שיוכיח אותו על דבר שאינו הגון. 

בית שמש - בית הכנסת עץ חיים, 16.02.2014.

עין טובה: הסוד להיות עשיר באמת

הברטנורא מסביר שעין טובה זו מידת ההסתפקות מה זה עין טובה? אדם שמסתפק במה שיש לו איזה הוא עשיר? השמח בחלקו במה שיש לו זה מידת ההסתפקות פירוש שאינו מבקש מותרות מסתפק במה שהוא צריך ולא מחפש שיהיה עוד עוד עוד עוד מותרות ואינו מקנא כשרואה שיש לחברו יותר ממנו זה נקרא עין טובה ומי שאין לו עין טובה וחסרה לו מידת ההסתפקות ידוע היטב מה עולה בחלקו הוא נעשה עבד נרצע להשיג את תענוגי העולם והולך מדחי אל דחי עד ששוכח לגמרי מעניין תורתו ועולמו מה המטרה שהוא הושם בעולם הזה 

נהריה - בית הכנסת אור הצפון, 12.05.2014.

הסדר שמחזיק את העולם: דין, אמת ושלום

משנה באבות 'רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַדִּין, וְעַל הָאֱמֶת, וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, טז): אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם' ככה אומר זכריה הנביא. אז שלושה דברים מקיימים את העולם, עומד: דין, אמת ושלום. וזה הסדר. קודם כל צריך להיות דין ואחר כך אמת ואז בא שלום. אומר הברטנורא, הָעוֹלָם עוֹמֵד פירוש, יישובן של בני אדם מתקיים על הדין. מה זה הַדִּין? לזכות את הזכאי ולחייב את החייב, לא להגיד על החייב זכאי, אלא על הזכאי זכאי ועל החייב חייב. אומר הרב עובדיה מברטנורא "וְעַל הָאֱמֶת" שלא ישקרו איש בעמיתו. מה שאנו רואים היום שזה עולם שלם חי רק על שקר, מתפרנס משקר ולשקר היום יש חוצפה שהוא אפילו לא צריך להישען על קצת אמת, ממש שקר גמור. "וְעַל הַשָּׁלוֹם" שזה בין המלכויות ובין אדם לחברו. ואנחנו רואים שאין מלכות אחת שקטה וכל המלכויות מלחמות וגם בין אדם לחברו בכל החוגים, בכל העם. שלושתם דבר אחד הם, אומר הירושלמי, נעשה הדין, נעשה האמת, נעשה שלום. אם עושים דין על פי דין, אז נעשה אמת. אם נעשה אמת, אז נעשה שלום... 

ירושלים - על 3 דברים העולם עומד: על הדין ועל האמת ועל השלום מלון רמדה, 21.06.2016.

עול תורה מביא ברכה — כשלא עובדים רק בשביל עצמך

שכך פירש הרב עובדיה מברטנורא במשנה: "כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול דרך ארץ". אבל דורות אחרונים שעשו מלאכתם קבע, את המלאכה עשו קבע, לא שרתה ברכה. אבל מדוע לא תשרה ברכה במלאכתם? למה? אולי הם עושים את המלאכה קבע בגלל שהם תומכי תורה כמוך? (במרכאות). למה הם עובדים? לא בשביל עצמם. לתמוך בתורה. שנאמר: "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ" (דברים לג, יח) רש"י אומר: הצלח בצאתך לסחורה. כי אם הכוונה היא להחזקת ישכר באוהליו, באוהלי התורה. אבל עניינו רואות שמכניסים את התבואה דרך הגגות. כדי שלא יצטרכו לעשר ולהתחלק עם הכוהנים והעניים. עושים מלאכה קבע ובסוף כל מה שמרווחים רוצים גם לפטור מהמעשר, לא לתת לכהנים וללויים , וע"י שהכניסו דרך הגגות, יפטרו. אז איך הם רוצים שתשרה ברכה בגינם? איך? איך תשרה ברכה ביבול שלהם?! זה הקשר בין שתי הממרות.

קרני שומרון - ללמוד או לעבוד מתנ"ס, 22.09.2016.

גם בין אדם לחברו — תורה מסיני ממש

אז הקשה רבנו עובדיה מברטנורא: למה הוצרכה ו"ו זו לומר שהכל מסיני? הרי כבר השמיעונו זאת במצוות שמיטה. אז למה אני צריך את הו"ו הזאת שילמדו אותי שממנה אני למד שכל המצוות האלה הם גם כן מסיני? התשובה היא: מצוות שמיטה היא מצווה שבין האדם למקום. "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהֹוָה" (ויקרא כה, ב) מה פירוש? לשם ה'. כדרך שנאמר בשבת: "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם" (שמות לא, יז) שבת היא לה' "בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם" (שמות לה, ג) והיה מקום לומר חלילה, שהמצוות שבין האדם למקום הן מסיני. על כלליהן ופרטיהן. אבל המצוות שבין האדם לחברו הן שכליות גרידא, ובבחינת דרך ארץ שקדמה לתורה. לפי כן, השמיעונו דברי עבדים, נזיקין, שומרים, דיני דרך ארץ, ומשפטים ממוניים ושכליים, דווקא מיד לאחר מתן תורה, בתוך הדגשה שגם הם מסיני. "ואלה" מוסיף על הראשונים. גם אלה הם מסיני. שלא תגיד שבין אדם לחברו, זה דבר שכלי, זה לא צריך בשביל זה תורה, אנחנו יכולים להשיג את זה בשכלנו וכו'. לא, לא! גם זה מן התורה, בדיוק אותו הדבר.

זה תשובתו של מברטנורא על הקושיה למה צריך את הו"ו, הרי למדנו שמה בשמיטה. אבל שמיטה זה מצווה בין אדם למקום, אז הייתי אומר: כן, מצות שבין אדם למקום אז זה בסיני, הכללות ופרטות, הכל, הכל, הכל זה מסיני. מה עם מצוות בין אדם לחברו, הייתי יכול לומר שלא. אז לכן באה הו"ו הזאת ומוסיפה.

ואלה דברי רבנו עובדיה מברטנורא, זצ"ל, בראש מסכת אבות: "מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי" (אבות א, א) אומר הברטנורא: אומר אני לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על פי מצווה ממצוות התורה כשאר מסכתות שבמשנה, אלא כולם מוסרים ומידות, כל המשנה באבות זה מוסרים ומידות, וחכמי העולם גם כן חיברו ספרים כמו שהמציאו מליבם בדרכי המוסר, כיצד יתנהג האדם עם חברו, לפי כך התחיל התנא במסכת זו "מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים" וכו'. לומר לך שהמידות והמוסרים שבזו המסכת, לא בדו אותם חכמי המשנה מליבם. אלא אף אלו נאמרו בסיני. אז זאת אומרת, רואים מפה שגם מידות ומוסר ניתנו למשה בסיני והוא מסר הלאה, הלאה, עד ימינו. 

בני ברק - אות אחת עולם מלא ביה"כ 'קהילות פז', 23.02.2017.

הקדימה למצווה — וזכתה לדוד המלך

החזקוני חי לפני 700 שנה לערך, הרב חזקיה בן מנוח, ו"עמר נקא" רבנו עובדיה מברטנורא מקשים: הרי במעשה הבחירה היה משום הקדמה למצוה. מאיפה לומדים שמעשה הבכירה היה הקדמה למצוה? הגמרא בבא קמא ל"ח אומרת: אמר רב יחיא בר אבא אמר רבי יהושע בן קרחה: לעולם יקדים אדם לדבר מצוה שבשביל לילה אחד (1) שקדמתה בכירה לצעירה, קדמתה ארבע דורות לישראל. עובד ישי דוד ושלמה. ואלו צעירה עד רחבעם, ככתוב: "וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית" (מלכים-א יד, כא) מה לומדים מהגמרא? ה"חזקוני" וה"עמר נקא" אומרים: הרי במעשה הבכירה הייתה הקדמה למצוה ומפה לומדים שלעולם יקדים אדם לדבר מצוה. מאיפה לומדים? לומדים מהבכירה, אחות הבכירה שהיא הייתה עם אביה היא קדמה לאחותה הצעירה בלילה אחד ובגלל זה היא קדמה לה גם בארבע (4) דורות לישראל. זאת אומרת יצאו ממואב עובד, ישי, דוד ושלמה. ומשלמה יצא רחבעם. אז זאת אומרת היא זכתה ארבע דורות שקדמו גדולי ישראל יצאו ממנה. עובד, ישי, דוד ושלמה. ואילו הצעירה שלא הקדימה לדבר מצוה, אז היא הייתה צריכה להמתין עד רחבעם, כי שלמה התחתן עם נעמה עמונית שהיא יצאה מעמון וממנו יצא רחבעם. 

ירושלים - מעשה הבכירה והצעירה - מצוה ועבירה מתנ"ס רמות, 13.07.2017.

"חוצפא יסגא" — כשהחוצפה מתחילה לשלוט

"חוצפה ישגה". באוטו אמרו לי החבר'ה: 'חֻצְפָּא יִסְגֵּא' (סוטה ט, טו) הברטנורא אומר מי שחצוף הוא ינצח. 

אור יהודה - להפטר מהיסורים ולזכות לחיי העולם הבא מתנ"ס פירסט, 03.09.2017.

מי באמת ראוי להתהלל בחוכמתו?

הברטנורה אומר שמה שאומרת המשנה "איזה הוא חכם?" הכוונה זה איזהו חכם שראוי שיתהלל בחוכמתו וכן "איזהו גיבור?" שראוי שיתהלל בגבורתו וכן איזהו עשיר שראוי שיתהלל בעושרו. והרי נאמר "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחׇכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעׇשְׁרוֹ" (ירמיה ט, כב) אז בואו נראה אי לזאת מפרש הרב מברטנורה שכל השאלה ששואל התנא בן זומא: מי ראוי להתהלל בחוכמתו? מי ראוי להתהלל בעושרו? למה? כי בחוכמה שאדם משיג אין לו להתהלל "כִּי יְהֹוָה יִתֵּן חׇכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" (משלי ב, ו) ואם הוא יתהלל אז בדבר שאינו מתהלל זאת אומרת הוא בעצם הוא בעצם מתהלל בחוכמה שהיא לא שלו וכן בגבורה אין לאדם מה להתהלל כי "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים-א כט, יא) ולכן גם בכבוד ובעשירות אין לאדם מה להתהלל כי "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ" (שם יב') אז במה התהלל? אז השאלה במה ראוי כשאומר התנא בן זומא איזה הוא חכם? והוא אומר תשובה: "הלומד מכל אדם!" אז הוא יודע שיש בעיה אם אתה אומר איזה הוא חכם הכוונה מי נקרא חכם זה בעיה כי הוא לא יכול לקרוא חכם עם החוכמה לא שלו

וכמו שכתב הרמב״ן במכתבו לבנו: "ובמה יתגאה לב האדם?! אם בעושר "יְהֹוָה מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר" (שמואל-א ב, ז) ואם בכבוד אדם רוצה להתגאות בכבוד שיש לו? הלא לאלוהים הוא "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ" ואם יתפאר בחוכמה "מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח" (איוב יב, כ) בין רגע על זה אתה יכול להתהלל?! לפיכך אומר בן זומא: "איזה הוא חכם?" הראוי אומר אברטנורא הראוי להתהלל בחוכמתו - זה מי שלומד מכל אדם! מה יש בזה? מה יש בזה חוכמה? הוא אומר הוא מוכן לבזות את עצמו וללמוד אפילו ממישהו קטן ממנו והוא לא חס על כבודו וזהו הנכס והקניין שלו שהוא קנה.

קרית עקרון - אבינו מלכנו אין בנו מעשים מתנ"ס 27.09.2017.

למה אהרן לא זכה להיכנס למחיצה במעמד הר סיני ביחד עם משה?

העיר "עמר נקא" זה רבנו עובדיה מברטנורה בפירושו על רש"י. הוא שואל על אהרון. אם כן, אהרון מה חטא שלא ניגש עם משה? כתוב "וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל יְהֹוָה" (שמות כד, ב) אבל כתוב "וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה" (שמות ה, א) אז למה? מה חטא אהרון? למה הוא לא בא? למה ניגש רק משה? למה היה לו מחיצה לעצמו, כמו שפרש רש"י בפרשת יתרו? - אומר רבנו עובדיה מברטנורה, יש לומר, לפי שלא נתאמץ בדבר כמשה, שהרי כתב אותו הפסוק אחר משה. כתוב "וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" לכן לא זכה להיכנס במחיצתו של משה. 

רמלה - עד כמה הצער והיסורים חשובים לקנין התורה? אשכול פיס, 06.02.2018.

לומד תורה אחד — כאילו כל התורה ניתנה בשבילו

'אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא...וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם' (פאה א, א) דאמרו באבות 'שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר' (אבות ג, ב) והברטנורה אומר שכאילו נתינת כל התורה הייתה בעבורו בלבד. 

בני ברק - שכר התורה ומעלותיה - חלק א' 02.07.2020.

מי שבטל מהתורה — הצרות מחכות לו

מי שאינו עוסק בתורה גורם לעצמו איסורים כמו ששנינו 'וְאִם בָּטַלְתָּ מִן הַתּוֹרָה, יֵשׁ לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדְּךָ' (אבות ד, י) והברטנורה פירש: שיש בעולם כמה בטלים שהם מרשעים חיות רעות ועל ידם הקדוש ברוך הוא מביא על האדם פורענות 

בני ברק - תלמוד תורה שכרה וענשה - חלק ב' 06.07.2020.

היזהרו מתלמידי חכמים — אש אוכלת סביבם

ושנינו ובאבות 'וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה' (אבות ב, י) תלמידי חכמים לפי פירוש הרב עובדיה מברטנורה 'שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ' (שם) ובכלה רבתי: המדבר בתלמידי חכמים - אין לו חלק לעולם הבא!

בני ברק - מצוות כתיבת ספר תורה. להדבק בחכמים. ולקום מפניהם ולכבדם 09.07.2020 (נקודת זמן 22:33).

באו מ־6 ק"מ מגבול מצרים — בשביל התורה והחאלקה

ר' רן בניטה: מבקש להודות לכבוד הרב על ההרצאה, ומציין שבאו במיוחד מרחוק! הרב מתעניין: מאיפה? השואל: מאזור נווה – ליד מצרים, כ-6 ק"מ... כדי לעשות חאלקה! ומבקש להודות לכבוד הרב שליט"א על הפרוייקט שילדי הת"ת נבחנים על המשניות עם הברטנורא, ושבנו הגדול נמצא בישיבה בבני ברק 'מוסדות לדעת חכמה ומוסר' וכולנו שמחים בכל מה שקשור לקהילה! הרב מוסיף: והבן קיבל עכשיו על המבחן 150 ₪! הקהל מוחא כפים...! 

רמלה - כיצד חיים בשני הפכים צדקה ומשפט? 28.10.2021.

רוצה שלום בית? אל תבזה את עצמך בבית

סגולה ו' - כדי למנוע בזיונות בבית: לא לגנות את עצמו בפני אשתו כותב רבי עובדיה מברטנורה זצ"ל (פירוש על אבות א, ה): "כשאדם מספר לאשתו קורותיו כך וכך אירע לי עם פלוני היא מלמד אותה לחרחר ריב. כגון קרח שספר לאשתו מה שעשה משה שהניף את הלוים תנופה והביאתו בדברים לידי מחלוקת. אי נמי מתוך שהוא מספר לה שחבריו גנוהו וביישוהו אף היא מבזה אותו בליבה וזה גורם רעה לעצמו". (ע"פ הספר הנפלא 'נפשי תידום').

 רחובות - איך נמנעים מבזיונות? אולם מופת, 23.03.2022.

הדרך הישרה: לא קמצן ולא פזרן

המשנה אומרת: 'רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם? כֹּל שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ' (אבות ב, א) הכוונה שיש לו תִּפְאֶרֶת מהדרך שהוא הולך בה 'וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם' (שם) זאת אומרת המידה שלו מפארת אותו ומפארים אותו אחרים על המידות שבו על הדרך שבהם הוא הולך. רבנו עבדיה מברטנורה אומר: וזה יהיה שילך בכל המידות בדרך האמצעי ולא יטה לאחד משני הקצוות למשל אם הוא כילי ביותר קמצן כילי אז יש לו תפארת כי הוא אוסף הרבה כסף יש לו מלאן ת'אלפים כסף אז בשבילו זה תפארת יכול להתפאר יש לו מלא כסף אבל אין בני אדם מפארים אותו במידה הזאת למה? כי הוא קמצן אז מה יפאר אותו שהוא קמצן ואם הוא יפזר יותר מדי מן הראוי בני אדם שיקבלו ממנו בגלל הפזורות יפארו אותו אבל לא תהיה תפארת למה לא יהיה לו נוח לפזר הרבה בסוף הוא יצטרך לבריות הוא יגיע לעניות אז זה לא טוב להיות בשתי הקצוות או זה או זה אבל המידה הנכונה זה נקראת נדיבות היא אמצעית בין הקמצנות הכילות בין הפיזור והיא נקראת נדיבות אז היא 'תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ' כי הוא שומר את הממון שלו ולא מפזר יותר מן הראוי ויש לו גם 'תִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם' כי מפערים אותו על זה שהוא נותן כמו שראוי לא ליתן כך הדין בכל שאר המידות זה מה שאומר רבנו עבדיה מברטנורה ודבריו בָּרוּר מִלֵּלוּ זוהי הדרך הישרה במידות היא הממוצעת לא להיות פזרן יתר על המידה ולא להיות קמצן יתר על המידה.

 רחובות - מה נשאר בתחתית הסיר? אולם מופת, 01.06.2022 (נקודת זמן 38:01).

פרוש רבי עובדיה מברטנורא: 'כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּו - כל מי שאהוב למטה בידוע שהוא אהוב למעלה' 

בני ברק - הנודע ביהודה מקבל את החסידות ביה"כ קהילות פז, 22.09.2022.

הלבנת פנים — כמו שופך דמים ברוחניות

המשנה אומרת: 'רבי אלעזר המודעי אומר: 'והַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים... – אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוה"ב!' וב'מדרש שמואל' אומר: 'כשפוגעים בכבודו של אדם - בהתחלה הוא מאדים ואח"כ הוא מלבין, מרוב בושה - כמעט פורחת נשמתו! ולכן עולה לו הדם לראש כמו מבקש: להמלט מהגוף ואחרי כן - הוא מחוויר כמו מת, זה ממש כמו רצח!'. רבנו עובדיה מברטנורא אומר: 'האדמומית והחיוורון שעולים בפני המתבייש, בתחילה הוא רוצה לענות - ולכן הוא מאדים מזעם ומכעס. וכשאין לו מה להשיב - אז הוא הופך להיות חיוור!'. זאת אומרת האדם ממש כמו מת. 

 חיפה - המלבין פני חבירו ברבים... בית אבא חושי, 01.03.2023.

מניעת דינה מעשו הרשע ע"י יעקב אבינו ע"ה — מבט בדברי הברטנורא

רבי אלחנן ואסרמן, ה' ינקום דמו – אמן! החליף מכתבים עם החזון איש והוא שואל על דברי המדרש, הוא מביא את דברי הברטנורא: 'יעקב אבינו נתבע על כך שראה בעשו רשע גמור שראוי לנעול דלת בפניו וראוי למנוע ממנו את התשובה'...

באר שבע - חברה רעה אסון בית שבזי, 28.08.2023.

שער ההיכל — נפתח בקול שנשמע עד יריחו

דלתות ההיכל נפתחו מעצמם! כלומר, במסכת תמיד (דף ל, ב) אמרו רבותינו: שבכל לילה היו נועלים את השער הגדול, הוא שער ההיכל שגובהו היה עשרים (20) אמה (עשר (10) מטר), כפי שביאר הברטנורא (ג, ז). ואת השער הגדול הזה היו נועלים בבריח ובמנעולים רבים. ובעלות השחר היו פותחים את השער הגדול, ופתיחת השער היתה גורמת לרעש עוצמתי ואדיר עד שהלך למרחקים עצומים וכל תושבי יריחו שהיו במרחק עשר פרסאות (כארבעים (40) קילומטר) התעוררו לשמע הקול הגדול! 

לונדון - מעכבי הגאולה השלמה 05.08.2024.

“רואה את הנולד” — המידה שמכוונת את כל החיים

המשנה באבות פרק ב' משנה ט "אמר רבי יוחנן בן זכאי" לחמשת (5) תלמידיו חפשו לי מה המידה הטובה ביותר שידבק בה האדם? רבי שמעון אמר: "הרואה את הנולד!" שזה מידה יותר טובה מלב טוב מעין טובה מחבר טוב שאמרו חבריו לדעת רבי שמעון ונשאלת השאלה: מה מיוחד במידה הזו? רבנו יונה ורבי עובדיה מברטנורה אומרים: מידת רואה את הנולד היא אבן יסוד לכל הנהגתו של האדם בעולם הזה אם יתבונן אדם מעט על מעשיו אם יראה שיש קץ לאחריתו אם יבין שמיתתו קרבה בכל חייו ייזהר מלהפסיד על ידי עבירה וירדוף רק אחרי מצווה לכן המידה הזו היא טובה ביותר שכדאי לאדם לבחור בה!

נתניה - שנאת עשו ליעקב אודיטוריום בית הספר אלדד, 04.12.2024.

מילה של תורה — עולם שלם של זכויות

מרן ראש הישיבה הרב שטיינמן (זצוק"ל) אמר כמה השווי של מילה אחת (1) של תורה. פי 200. פי 200 בדקה. בדקה אומרים 200 מילים, אז זה פי 200, וכל אחת שקולה כנגד תרי"ג (613) מצוות. אז זה חצי מיליון (500,000) מצוות לשעה (60 דקות), לדקה (60 שניות), ואם זה לשעה אז זה יוצא שלושים מיליון (30,000,000). 30 מיליון מצוות שאדם בשעה שלומד תורה. ואם זה בשמחה אז אומר הברטנורא המצווה גוררת מצווה זה פי שתיים (2). אז זה 60 מיליון. 

פרוייקט החברותות של שופר ישיבות 'אוהל יהודה' אולמי ארמונות חן, בני ברק 12.04.2011.

הישיבה בבית המדרש — זכות בפני עצמה

עכשיו יובן מה שנפסק להלכה: 'שהיוצא מהבית המדרש נותן הודאה על חלקו! ואומר: "מודה אני לפניך ה' אלוקי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש!" אז על עצם השהייה אנחנו מודים, על עצם הישיבה. ואפילו 'הולך ואינו עושה 'זה אחת מארבע (1/4) מידות בהולכי לבית מדרש. ושכר הליכה בידו. והברטנורא אומר: 'גם אם אינו לומד ואינו מבין, עצם ההסתופפות בבית המדרש ברכה בה ויש להודות עלייה!'. ויותר, שגם לאחר שלמד והתעלה, על מה נותנים את ההודאה? - על הישיבה בבית המדרש. שהיא שקולה כנגד הלימוד ויותר, ועליה ההודאה. מכאן נבין 'מה טוב חלקנו!' שאנחנו זוכים להסתופף בבית ה' תמיד, אמן! 

מדוע לא זרקו אותו מהישיבה?.

“שלי שלי ושלך שלך” — בין מידה בינונית למידת סדום

'אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם. הָאוֹמֵר 'שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ', זוֹ מִדָּה בֵּינוֹנִית; וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. 'שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי', עַם הָאָרֶץ. 'שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ', חָסִיד. 'שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי', רָשָׁע:' הברטנורה אומר: שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ' אני לא רוצה להנות אותך והלוואי שלא תהנה אותי. כל אחד הם שלו. 'שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ', זוֹ מִדָּה בֵּינוֹנִית; וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם' אומר הברטנורה: קרוב הדבר לבוא לידי מידת סדום שמתוך שהוא רגיל בכך שלי שלי שלי, שלי שלי, שלך שלך. אפילו בדבר שחברו נהנה והוא אינו חסר לא ירצה להנות את חברו. למה? זה סדום, אין לך שום הפסד. אם חבר שלך ייהנה ואתה לא תהיה חסר, למה לא תיתן לו?! זה מידת סדום. וזו הייתה מידת סדום. שהיו מתכוונים לכלות רגל מביניהם. שלא יבואו לא תיירים ולא אורחים ולא מבקרים בעירם בכלל. ואף על פי שהייתה הארץ רחבת ידיים לפניהם ולא היו חסרים כלום. המקום הכי טוב שהיה בארץ ישראל זה היה סדום ועמורה. כל האזור הזה היה "כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה" (בראשית יג, י) היה שם הפירות הכי טובים שהיו בארץ ישראל, משהו עולמי. ולא רצו שאף אחד יבוא שם. אין צדקה ואין גמילות חסדים, ומי שעושה, הורגים אותו. זה נקרא הכי גרוע מידת סדום, מידת סדום. 

זו מידת סדום! 

מאוד מאוד הווי שפל רוח — לא איזון, אלא התרחקות מגאווה

שנינו במשנה באבות, פרק ד', משנה ד' 'רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ' ופרש רבנו עובדיה מברטנורה, אף על פי שבשאר מידות, הדרך האמצעית היא המשובחת במידת הגאווה אינה כן, אלא ייטה לקצה האחרון של שפלות הרוח, לפי שהגאווה היא מאוסה ביותר. 

כל אדם צריך שיהיו לו שני כיסים במכנסים.