כפר זיתים - כפר זיתים - שם תהא קברתכם

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח, וה' עלינו ברחמיו ירוויח. הערב הזה יהיה לרפואת אלעד בן עדה. רפואה שלמה. וזיווג הגון מהרה לירון בן עדה. ולרפואת הרב דב קוק בן שושנה, רפואה שלמה. הערב יהיה לעילוי נשמת הרי וחמי, מנוחתם עדן.

בפרשת השבוע אנחנו לומדים יסודות חשובים מאוד. כתוב בפסוק: "והיו נכונים לשלשות ימים לסוף שלושה ימים". שזהו יום רביעי. והוסיף משה יום אחד מדעתו. יש שאלה: היכולת של החכמים לגזור גזרות זה מכח התורה שנתנה להם רשות לעשות כך. "ושמרתם את משמרתי". עשו משמרת למשמרתי. וכאן גזר משה רבנו להוסיף יום מדעתו, עוד לפני מתן תורה. אז מכוח מה הוא גזר? התשובה נמצאת בגמרא, אומר הרב יעקב גלינסקי, זכרונו לחיי עולם הבא: כידוע הגמרא בעירובין אומרת בדף י"ג: שגלוי וידוע לפני מה שאמר "והיה עולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו". מפני מה לא קבעו הלכה כמותו? מפני שלא ירדו חבריו לסוף דעתו. ומצד שני, בעירובין מ"ג אמרו: "הלכה כרבי מאיר בגזרותיו". ולשתי הלכות טעם אחד.

נחזור: גמרא בעירובים י"ג אומרת שגלוי וידוע לפני מה שאמר "והיה עולם אין בדור של רבי מאיר כמותו". אז נשאלת השאלה: למה לא קבעו את ההלכה כמותו? התירוץ: מפני שלא ירדו חבריו לסוף דעתו. נו, ואם חבריו לא יורדים לסוף דעתו, אז לא נפסקת הלכה כמותו? תכף נבין. אבל שני בעירובין מ"ז כתוב ש"הלכה כרבי מאיר בגזרותיו". שהוא גוזר גזרה, אז הלכה כמותו. ולשתי ההלכות האלה, שפה לא פוסקים כמותו, ופה כן פסוקים כמותו, יש טעם אחד. ונסביר את זה במשל:

נניח שיש אדם שהראייה שלו מופלאה כמו מיקרוסקופ. ביקשו חבריו לשתות כוס מים, והוא עוצר בעדם. אומר להם: "חלילה! אני רואה את החיידקים משייטים במים". וזה שרץ המים. על כל חיידק 156 מלקות. שרץ המים. זה ארבע לאוין. אין הלכה כמותו. כי התורה ניתנה לעין אדם ולא למיקרוסקופ. ואפשר לשתות בלי חשש. מה שאדם לא רואה בעינו, לא שהוא מתעלם, לא שהוא לא מדקדק להביט, מה שלא ניתן לראות בעין, התורה לא חייבה.  רק מה שניתן לראות בעין. והא יש לו ראיה של מיקרוסקופ. והוא רואה באמת. אבל התורה לא חייבה בזה. אז אתה יכול לשתות. היא לא אסרה. אבל אם הוא יאמר לחבריו: "אל תשתו, כי אני רואה במים נגפי מוות". ודאי שישמעו לו וימנעו מלשתות. עכשיו הם לא יאמרו אנחנו לא רואים. ולכן, לא צריך לחשוש. למה?כי פה יש לו ידיעה ברורה של נגיפי מוות. לא מדין שרץ המים, אלא מדין הסכנה. שיש במים.

נחזור להבין מה שאמרנו קודם: רבי מאיר העמיק חקר עד שלא עמדו חבריו על סוף דעתו. אז אמרו לו: התורה ניתנה להבנתנו. ואם הבנתנו אינה משיגה את עומק שעתך, אנחנו פוסקים כהבנתנו. כמו שכתוב ביבמות י"ד: בית שמאי היו מחודדים יותר מבית הלל. אבל הלכה כבית הלל, כיוון שהיו הרוב. וכתוב בתורה: "אחרי רבים להטות". וכמו מחלוקת רבי אליעזר וחכמים בתנורו של עכנאי. שבת קול יצאה ואמרה: "לעולם הלכה כרבי אליעזר". ורבי יהושע קם על רגלי ואמר :"לא בשמים היא". אנחנו הרוב, ופוסקים על פי הרוב. ולא שומעים לא לבת קול ולא לניסים, ולא לאותות ולא למופתים. ככה ה' רצה. הוא נתן את התורה שתהיה בבחינת החכמים. אבל בגזרות של רבי מאיר, מה לנו אם אנחנו לא עומדים על סוף דעתו? אם אנחנו יודעים שהוא רואה יותר, וצופה למרחוק, וחוזה סכנה, ודאי נחשוש לדבריו ונציית לאזהרתו. אז אין הלכה כרבי מאיר. אבל בגזרות הלכה כרבי מאיר. זה מה שדרשו בפסחים פ"ז.

"אני חומה ושדי כמגדלות". "אני חומה" זאת תורה. ותלמידי חכמים הם "כמגדלות". שהמגדל מגונן על החומה. יש חומה ויש מגדל. ולמעלה יושב הצופה ומתבונן אם סכנה מתקרבת אל החומה. אז מי מגונן על החומה? מי שנמצא במגדל. "צופה נתתיך לבית ישראל", אמר הקב"ה ליחזקאל הנביא. זאת אומרת, החכמים האמיתיים, הם שומרים על החומה שהיא התורה. הם מעמדים את התורה. 

באו נשמע מעשה שהיה בחודש תמוז, תרס"ה: הגיע מברק לביתו של הראשון לציון, הגאון רבי יעקב מאיר אלישר, זצ"ל. והוא היה הראשון לציון הראשון. והגיע אליו מברק. מה כתוב במברק: הרב רבינוביץ', רב העיר נובומינסק שבפולין, מבקש את עזרת אנשי ירושלים. שני יהודים מנובומינסק העידו שראו חמישה גויים מבצעים מעשה רצח. לאור עדותם של שני היהודים, נגזר על החמישה גויים גזר דין מוות. הרוחות סוערות בעיר, משום שהגויים המוסתים בטוחים שזה עלילת שקר. ואם הרוצחים יומתו יפרעו פרעות ביהודי העיר. ומי יודע אם לא יתפשטו לכל המדינה. שני העדים ברחו לירושלים.  הרב מנובומינסק, במברק כתוב, מבקש שהחכם בשי ישכנע את העדים לחזור בהם מעדותם. ויציל בכך את כל הקהילה. למברק מצורף אישור ששולם עבור מברק תשובה בן 113 מילים. הראשון לציון שלח לאתר את שני העדים בירושלים, כינס את עסקני העדה,והעדים אכן אישורו את נכונות הסיפור. שהם במו עיניהם ראו את הרצח והעידו בבית משפט. ובכך הם העירו עליהם את זעם הגויים, ונאלצו לברוח לארץ ישראל. הם יודעים שהרוחות תוססות והזעם מתלהט. אז העסקנים חיוו את דעתם: יש כאן חשש פיקוח נפש וראוי להיענות לבקשת הרב רבינוביץ' מנובומינסק, ושהעדים יחזרו בהם מעדותם. כדי להציל את הקהילה מפרעות. קם הראשון לציון ואמר: "לדעתי המכתב מזויף". דבריו התקבלו באלם ובהלם. והמשיך להסביר: "ייתכן והרב רבינוביץ' אינו יודע כלל מהמברק או שנאלץ לחתום עליו. מכל מקום, נראה לי שהמבקר נשלח על ידי משפחות הרוצחים שמבקשים להציל את קרוביהם. כל העת הם טענו שזו עלילה יהודית, ואם אכן יודו העדים עכשיו שהם שיקרו בעדותם, תינתן האות לפרעות". אתם רואים שצדקנו? היהודים העלילו עלילה בשביל להרוג חמישה גויים ואז יתחילו הפרעות". הגישה שלו הפתיעה אותם. והראשון לציון שלח את המשרת האישי שלו אל הגאון רבי שמואל מסלנט, זצ"ל, שהיה באותה העת רב העדה אשכנזית בירושלים, שהיה זקן מופלג. מחמת זקנותו ותשישותו כבר ישן, אך עוררו אותו והציגו בפניו את המברק. אך שמע הגיב: "לדעתי המברק מזויף. יש להשיב שעל פי החוק אין החכם בשי מוסמך להתערב בעניינים שמחוץ למדינתו". וכך השיבו. לי ששלח את המכתב. כעבור שבועות אחדים הגיעו העיתונים העבריים מפולניה, ומצאו שם את הידיעה בה הודות לפקחותם של רבני ירושלים נכשלו שונאינו בניסיונם ללוכדנו ברשתם על ידי מברק מזויף שנשלח כביכול על ידי הרב דנובומינסק, שהפציר שהעדים יודו בעדת שקר. אילו היו משתכנעים מהמברק, אין קץ לסבל שהיינו סובלים כאן. רואים מפה שהחכמים רואים יותר מאיתנו. "צופה נתתיך". הם המגדלים על החומה, הם רואים ורועים. ואנחנו צריכים לציית לדברים של חכמי האמת, וכל מי שנוטל עצה מן הזקנים, אינו נכשל.

עכשיו אנחנו נלמד עוד דבר: לנו נראה שהכל ברור, ואנחנו מנתחים את הדברים כמו שאנחנו רואים ומבינים. אז בואו ונראה גמרא שואלא בתרא דף י': כתוב שרבי יוסף התעלף והחיהו. וסיפר לאביו רבי יהושע שהוא ראה במרום עולם הפוך. עליונים למטה ותחתונים למעלה. אמר לו אביו: עולם ברור ראית. שהרי העולם העליון הוא העולם הנכון. והעולם שלנו הוא הפוך. המלאכים כשעלה משה למרום, טענו ריבונו של עולם למה אתה רוצה לתת את התורה לילוד אישה? קרוץ מחומר ושתהיה תרד מהעולם הברור לעולם ההפוך. תשאיר אותה בעולם הברור. זו הייתה הטענה שלהם. מה ענה להם משה? נכון, העולם למטה הוא הפוך. אבל אם נוהגים לפי התורה, מישרים אותו. עם התורה מישרים את העולם ההפוך.

מספר הרב גלינסקי: שהתגוררנו בביאליסטוק הייתה תקופה מתוחה, אנשים צמאו לחדשות, שאבו אותם מעיתונים שאינם ראויים. והלכה אמא שלו, עלייה השלום, חתמה על מנוי של עיתון חרדי שיצא בוורשה "דראידיש טוקבלט, 17:17 וכל האנשים היו באים לביתם לשמוע את החדשות מהעיתון שהיה לרוחנו. יום אחד הדוור בא והניח את העיתון בפתח הדלת. כעבור שעה התפרצה שכנה מבועתת ואומרת לאמא שלו, של רבי יענקל'ה: "אונייה שלמה טובעת ואת מקלפת בשלווה תפוחי אדמה". אמא שלו מהירה לראות על מה הבהלה. והתברר שבעמוד הראשון של העיתון התנוססה תמונה של אוניית הפאר "טיטניק". שעמדה לפני הפלגת הבכורה. היא עוד לא טבעה. אח"כ היא טבעה. והשכנה ראתה את העיתון הפוך, שארובות הספינה למטה. אז היא נזעקה. איך את יכולה לקלף תפוחי אדמה כשאוניה טבעה. כל מה שהיה צריך זה רק לסובב את העיתון והכל בסדר. והאונייה הייתה שלמה. אין שום בעיה.

ככה העולם שלנו. הפוך. צריך לסובב אותו. לא להיבהל. צריך רק לסובב. מי יכול לסובב? התורה יודעת לסובב ולהעמיד את הדברים ישר. לכן החזון איש זצ"ל אמר שדעת בעלי בתים הפך התורה. אם אתה רוצה לדעת מה התורה אומרת, תשאל אדם פשוט "מה אתה אומר?", מה שהוא אומר תעשה הפוך, זה התורה. למה? דעת בעלי בתים הפך התורה. כי מה הם רואים? הם רואים את ההפוך ישר, ומדברים לפי ההפוך. אבל זה הפוך. ולא ישר. זה לא ישר. כל מי שקורא חדשות, שומע חדשות, הוא מאמין למה שהוא שומע. מה זה הוא מאמין? הוא מאמין שהמה שאמרו זה באמת מה שהיה. אבל הוא לא מבין שמאחורי זה שכתב ואמר את המאמר יש לו כוונות אחרות שאתה תבין כך, בגלל מה שהוא רוצה אחרת ממה שהייתה הבנה. הכל עובד בהפוך על הפוך.

בואו נלמד עכשיו דבר נוסף, שורה בגמרא. הגמרא בשבת פ"ח, וגם בעבודה זרה ב', מראה לנו כמה עמוקים דברי חכמים זכרונם לברכה. מילה אחת, תשמעו מילה אחת. מילה. עולם ומלואו. כל העולם שלנו תלוי במילה אחת. נראה אם תעמדו עליה. כך שנינו בגמרא על הפסוק בפרשה: "ויוצא משה את העם לקראת האלוהים ויתייצבו בתחתית ההר". אומרים חכמים: "מלמד שכפה עלינו הקב"ה את ההר כגיגית ואמר להם: 'אם מקבלים אתם את התורה, מוטב. ואם לאו, שם תהא קבורתכם'". זאת אומרת, משה מוציא את העם לקראת האלוקים וכתוב שהם התייצבו בתחתית ההר. לא לצידי ההר, למרגלות ההר, בתחתית של ההר. מה משמע? מלמד שהקב"ה הגביה את הר סיני, וכפה עליהם הקב"ה את ההר כגיגית, כמו קערה, הרחיב את ההר, עד שהיה על כל מחנה ישראל, ועמד להוריד אותו עליהם. כפה עליהם. כפייה דתית. כפה. ואמר: "אם מקבלים אתם את התורה, מוטב. ואם לאו, שם תהא קבורתכם". על איזה מילה אתם חשובים אני הול לדבר פה מתוך כל המאמר? (תשובה מהקהל: "שם").

יפה! מה זה "שם"? מה לא טוב במילה שם? (תשובה מהקהל: "פה") "פה תהיה קבורתכם". יפה!  פה. אז למה כתוב "שם"? למה כתוב "שם". פה! אומר רבי יענקל'ה:" אני שואל: מה זה שכתוב "שם תהא קבורתכם", היה ראוי לומר "פה תהיה קבורתכם". כאן ועכשיו. אבל אני אומר לכם מה שמעתי: יש קבורה שקוראים לה "שם". שמעתם? יש קבורה שקוראים לה "שם". אתם מכירים כזה דבר? הוא אומר כך שמעתי. מה הכוונה? ילד מקרטע בתלמוד תורה. לא מצליח כל כך בלימודים, לא מסתדר עם הרבנים, עם המלמדים וזה. אבל הוא מרגיע את עצמו, אומר: "לא נורא, בישיבה הקטנה אני אתאמץ ואני אכבוש את מקומי. שם אפרח".  טוב, הוא מגיע לישיבה הקטנה, מסתכסך עם השגיח, מתעמת עם המגיד שיעור,אבל מבטו נטוי קדימה. עוד מעט הוא יעלה לישיבה גדולה. שם הוא יפתח דף חדש. נו, כצפוי בישיבה הגדולה הוא מדשדש בשוליים, נכשל בעליל, ורומז להורים "אפשר כבר לשמוע". מה לשמוע? שידוך. אם הוא רק יתחתן, הכל יסתדר. פה זה כבר הכל אבוד. אבל שם, בחיי הנישואים, יהיה נפלא. ואז? חושך בעיניים. הוא מרגיש שק חבטות. מצד אחד הבית, מצד שני הכולל, ההורים משני הצדדים. מה עושים? יש לו תרופה. משנה מקום משנה מזל. או שהוא מפרק את הבית. או שהוא עורק מהכולל. הלימודים אינם בשבילו. הוא כבר יודע את זה מהתלמוד תורה. אבל בעבודה הוא יפתח עסק והוא יפרח. שם הוא יפרח. אבל הוא גם לא מסתדר בעבודה. אין בעיה. המקום הבא יהיה מושלם. וכך הוא נדחף משם אחד לשם שני. עד לשם האחרון, עד לקבורה. "שם תהא קבורתכם". הבנתם? יש מקום קבורה שקוראים לו "שם". כל אלה שסומכים שהיום לא, מחר כן, היום לא, מחר כן, שם הוא יצליח יותר, שם, שם, שם... המקום שהוא מגיע זה "השם תהא קבורתכם", ושום דבר הוא לא הצליח ולא עשה. אבל לא זו הדרך ולא זו העיר.

יש משל ממשלי הקדמונים: הנוצות של עוף השלך. אתם יודעים התימנים אומרים: "אדע שלך". "שלך" (במבטא תימני). מי זה "שלך"? זה עוף. קוראים לו "שלך". הנוצות שלו מדיפות ריח נורא. ג'יפה! בנה את הקן שלו בין ענפי עץ, באו כל הציפורים גירשו אותי. כי עלתה צחנתו. בנה את הקן של בעליית הגג, עלו הדיירים גירשו אותו. לא יכלו לשאת את באשו. החליט להגר למרחקים. פרש את הכנפיים ועף. והנה ינשוף החכם בא לקראתו, שאל אותו: "לאן פנייך מועדות?". ענה לו: "למדינת הים. שם אני אמצא לי מנוח". אמר לו הינשוף: "מה תועיל בנדודיך אם נוצותיך תיסע עמך". הג'יפה הולכת איתך לכל מקום. משם לשם. צריך לפתור את הבעיה. אם לא פותרים את הבעיה לא יועיל "שם". אם כן, "השם" זה אשליה. אשליה. יכול להיות שהשלך לא יכול להתנקות מהנוצות המסריחות שלו. אבל אנחנו כן יכולים להשתפר. חוץ מאלה שקוראים להם "שלך". לא בכדי קראו להם "שלך".

הגאון רבי ישראל סלנטר, זצ"ל, באור ישראל באגרת ל', אומר: אל יאמר האדם: ''את אשר עשה אלוקים אין לשנות, והוא יברך הטביע אותי כח הרע. ואיך אני אקווה לעקור אותו מן השורש? אני לא יכול אני ככה נבראתי''. לא כן הדבר. כוחות האדם בני כבישה אף בני חלוף המה. והלא דברים קל וחומר. אם עולה ביד האדם לעלף דובים, אריות ונמרים, כמו בקרקס, ודאי שבכוחו גם לאלף את עצמו. זה רק אם ירצה. רק אם ירצה. אבל לא שם ולא מחר. רק עכשיו. רק עכשיו! ה"אמרי חיים" מוז'ניץ זצ"ל, אמר על הפסוק: "צא והלחם בעמלק מחר". הוא אומר יש עמלק מיוחד. כח טומאה. והשם שלו "עמלק מחר". מחר יהיה טוב, ממחר אני אתחיל, ממחר הכח מחר. זה עמלק שקוראים לו  "מחר". "צא", כתוב בתורה "צא והלחם בעמלק מחר". במי אתה צריך להילחם? בעמלק שאומר לך כל דבר מחר. "אשר קרך בדרך",הוא מקרר אותך תמיד. תירגע! מה אתה מתלהב? מה אתה קופץ? תחשוב. "מחר", "שם", "אחר-כך", מה בוער?". זה עמלק .

בישיבה של רבי חיים מוולוז'ין, זצ"ל, היה בחור מתמיד, בעל זיכרון נפלא, בור סבוד שאינו מאבד טיפה. יש כאלה אומרים "בורסית", יש כאלה אומרים "בורסוד". אנחנו התימנים אומרים: "בורסווד". מה זה "סווד"? שהוא מסויד בסיד. אז היא לא מאבד טיפה. "סווד". לא סוד. לא סיד. "סווד". זה אמר לנו מורנו ורבנו הרב יחיאל עטרי, מנוחתו עדן, זכרונו לחיי עול הבא. הוא פעם באמצע הסעודה, הוא נשאל שאלה, אותו תלמיד, והעלה צדדים לכאן ולכאן, ומישהו הזכיר לו שזה תוספות מפורש. הוא היה בקיא בכל הש"ס. הוא היה בקיא בכל התוספותים. ופתאום אומרים לו זה תוספות מפורש. והוא שכח בכלל שיש תוספות כזה. נרעש! זה היה, רבותיי, באמצע סעודה שאלו אותו. אמר איך ייתכן שנעלם ממנו דברי התוספות?! ומרוב הצער הסתגר בחדרו במשך שבע שנים. כדי לחזור על כל תלמודו עד שהיה מונח בכיסו, ונעשה לאחד מגדולי ישראל. שאלו את רבו הגאון רבי חיים מוולוז'ין: "איך יתכן שהוא קם מן השולחן בסערת רוח בלי לברך ברכת המזון?". וענה להם: "ודאי שהוא לא עשה כדין. אבל אלמלא אותה סערת רול, אם היה משתהה ומברך ברכת המזון, לא היה מסתגר שבע שנים, ועם ישראל היה מפסיד אדם גדול, והוא היה גם מפסיד את עצמו". כאן ועכשיו.ראה שהוא לא יודע תוספות אחד, ישר נכנס לחדר ללמוד את הכל מחדש. שבע שנים בלי הפסקה. לא יצא מהחדר. עד שנהיה גאון בישראל. בגלל תוספות אחד שהוא שכח. והוא לא עשה כדין שהוא הפסיד. אבל אם היה נשאר לברכת המזון, אז כבר לא היה לו סערת הרוח והחלטה, והיה "טוב, אז לא ידעתי תוספות אחד, לא נורא". אדם צריך לדעת לתפוס את ה"ועתה ישראל שובה". את התשובה עושים "ועתה". "ועתה ישראל שובה עד ה' אלוקיך". "ועתה". זה "ועתה". תשובה עושים עתה! לא מחכים. חכת? הלך! כבר עמלק של מחר הוא ירגיע אותך, הוא יקרר אותך. אל תדאג יש לו עבודה. אתה ברשימה. אם כן, אנחנו רואים שחכמים מעירים ומאירים את ענינו וליבנו לדעת איך להסתכל על החיים ולא לדחות דברים, ולשמוע בקולם.

בפורים קיים הגאון הצדיק רבי נפתלי אמסטרדם, אחד מגאוני ישראל, מצוות היום אצל רבו, רבי ישראל מסלנט. גדול חכמי המוסר לפני 150 שנה ומייד תנועת המוסר. והוא השתכר. יש מצווה לבישומה בפוריה. ואז הוא נכנס יין יצא סוד. ואזר אומץ ואמר לרב שלו: "רבי, אילו היה לי הראש של השאגת אריה, אם היה לי הלב של יסוד ושורש העבודה, ואם היו לי המידות של הרב, אז, אז...". אמר לו: "לא. לא. לא. נפתלי, נפתלי, אתה חושב שתהיה מושלם בתורה, בעבודה ובגמילות חסדים אם יהיה לך ראש לשאגת אריה והלב של יסוד ושורש העבודה, ואם יהיה לך את המידות שלי? לא! בראש לך, בלב שלך ובמידות שלך. בלי תירוצים, בלי אמתלאות. כאן ועכשיו עם כוחותיך תפעיל את הכל". בלי דמיונות, בלי חלומות. אדם מצוה לנצל את כוחותיו, מה שה' העניק לו.

עשיר בא לחפץ חיים. הציע לו עסקה: "יש לי שישה צאצאים, בצוואה אני הולך לחלק אותה לשבעה. גם אני נחשב אחד הבנים. ואת החלק שלי, השביעי, אני נותן להחזקת הישיבה של הרב", החפץ חיים. "וזה יהיה לעילוי נשמה שלי. אבל בתמורה אני מבקש שהחפץ חים לאחר הפטירה ילמד משניות בעבורי". להפתעתו החפץ חיים הביע מורת רוח. שתי הסתייגויות היו לו: אחת: "למה לך לתת שביעית מנכסייך לאחר הפטירה? תן כעת. ותהנה מהזכויות מעכשיו". דבר שני: "למה לך לחכות עד שאני אלמד עבורך משניות? שב ותלמד מעכשיו". כאן ועכשיו. אבל עמלק של מחר אמר לו: מה יהיה אחרי שהוא יפטר?. אמר לו: תעשה שביעית ותיתן לחפץ חיים ותחזיק לו את הישיבה ובינתיים עד מחר,שם, תהא קבורתכם. הבנתם? הוא משאיר אותו יצר הרע עד "שם". אבל אם אדם חכם... "ועתה ישראל", אתה חי עוד. תנצל את החיים שאתה חי בינתיים.

עכשיו אנחנו נראה דבר מדהים. אנחנו מתקרבים לפורים. למה היה צריך לכפות את ההר ולאיים על עם ישראל במיתה? הרי הם אמרו לפני "נעשה ונשמע".

(התקבלה תשובה מהקהל)

 אם זה תורה שבע"פ זה לפי מדרש תנחומא, תראה עכשיו שיש יותר מזה. למה צריך לאים במיתה? הרי הקב"ה בישו נפש כל חי, והם ראו מה הוא עשה במכת בכורות. לא צריך לקבור אותם תחת ההר. בלי תחת ההר. אפשר להרוג את מי שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. אבל יש פה משמעות עמוקה לכפיית הר כגיגית. כתוב לעתיד לבוא הקב"ה מביא את היצר הרע ושוחט אותו. למה הקב"ה שוחט אותו? את היצר הרע. מה הוא מלאך? והוא מלאך שהוא עשה מה שאמרו לו. מה אמרו? תהיה מלאך המוות, אז הוא יהיה מלאך המוות. אמרו לו תהיה יצר הרע, אז הוא היה יצר הרע. אמרו לו תהיה שטן, הוא היה שטן.

למה ישחטו אותו בסוף? הגמרא שואלת: שוחט... גמרא בשבת, על מה השוחט חייב? על נטילת נשמה. זה תירוץ אחד. ותירוץ שני משום צובע.  והתוספות אומרים: שוחט מה מדובר? שוחט משום מה חייב? שוחט דעלמא. מי זה שוחט דעלמא? הבעל שם טוב אומר: שוחט דעלמא זה היצר הרע, מלאך המוות. שהוא שוחט את כל העולם. אז נרמז פה שוחט על מה חייב? משום צובע. איזה שוחט? שוחט של העולם זה מלאך המוות. על מה הוא חייב שבסוף ה' ישחט אותו? בגלל שהוא צובע? מה הוא צובע? הוא אומר לך שעבירה זה מצווה! אז הוא צובע לך את העבירות שהם מצוות. זה לא ביקשו ממך. ביקשו ממך תגיד "תעשה עבירה". אבל אל תגיד לו שהוא עושה מצווה. תגיד לו  "תעשה עבירה". אם עשית את התפקיד שלך, בסדר. אבל הוא צובע. אז עתיד הקב"ה לשחוט אותו. והצדיקים, הוא נדמה להם כהר. שהם יראו אותו נשחט, נדמה להם כהר. והרשעים נדמה להם כחוט השערה. זה לא מובן. הרי כולם נמצאים באותו מעמד, והם רואים אותו, אז מה הוא? הוא הר? או שערה? איך ייתכן שכל אחד רואה אחרת? ענה על הסבא מנובהרדוק, זצ"ל: "אלו ואלו צודקים. היצר הרע הוא הר שמורכב מחוטים של שערות". שערה ועוד שערה, ועוד שערה, ועוד שערה, ועוד שערה, נהיה הר. בהתחלה הוא מפתה את הבן אדם כחוט השערה. כחוט השערה. כך דרכו של יצר הרע. היום אומר לך עשה כך, מחר הוא אומר לך עשה כך, דברים קטנים, קטנים, שאתה לא מרגיש בכלל שיש בהם איזה משהו לא טוב. עד שהוא אומר לך בסוף "לך עבוד עבודת כוכבים" והולך ועובד. "פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים". איך זה התחיל? ב"יפתה לבבכם". משהו קטן. שערה קטנה. והפסוק אומר לנו את זה מפורש: "השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים". כיון שאדם פורש מן התורה, הולך ומדבק בעבודת כוכבים. אבל לצדיקים הוא נדמה כהר. כיון שברגע שהוא מפתה את הצדיק כחוט השערה, הצדיק עיניו בראשו. הוא חכם. הוא רואה לאן הדרך מובילה, והא מבין שחוט הצטרף לעוד חוט שערה. עד שיהיה הר שיקבור אותו תחתיו. זה אומרת הגמרא מפורש: יצר הרע בתחילה דומה לחוט של עכביש. ולבסוף הוא דומה כעבותות העגלה. כמו החבל שסוחב את העגלה. איך מקורי עכביש? אבל עוד קור עכביש ועוד אחד, ועוד אחד, עד שנהיה כעבותות העגלה. שנאמר בישעיה הנביא: "הוי מושכי העוון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה". אבל הרשעים, הוא נדמה להם כחוט השערה, ומזלזלים בו. והולכים ומתלפף סביבם כעבות העגלה ולא יכולים עוד להשתחרר ממאסרו.

אם תעקבו פעם אחרי קורי עכביש. אתם תראו מה הוא עושה. הוא פורש את הקורים, הם דבקים, בא זבוב, נדבק. זהו. ככל שהוא רוצה להשתחרר, הוא נדבק יותר. די, הוא לא יכול לזוז. מה עושה העכביש? בא מסביבו וקורה מסביבו עוד חוטים ועוד חוטים עד שחונק אותו ואז ניגש לארוחה. הוא לא אוהב את האכול מפרפר, אז הוא דואג שהוא יירגע. מרגיע אותו. ואחרי זה "נומי נומי,נומי נומי". ואח"כ אוכל אותו. ככה היצר הרע עושה. בא לבן אדם בחבלי השווא. עבירה קטנה ועוד קטנה, ועוד קטנה, ועוד קטנטונת, ועוד זה, ועוד רגע, ועוד רגע, ועוד זה, ועוד זה.. עד שהוא נהיה כזה. איך אדם נהיה מכור לשתייה? כוסית קטנה ואח"כ עוד כוסית, אח"כ חצי כוס. "אתה שותה רק זה". "לחיים", "לחיים". וככה. ואח"כ הוא מזאטט בקבוקים, ואח"כ זה. ואיך אדם מתחיל סיגריה, ועד סיגריה, ואח"כ קופסאות. ואח"כ לא מספיק לו, הוא צריך נרגילה. ומכאן.. אי אפשר בלי גת,. אז צריך ללעוס. אז לכן, הכל מתחיל בקטנה. בקטנה. וזה נגרר, ונגרר, ונגרר, עד שבן אדם מאבד את הכיוון לגמרי.

במתן תורה הקב"ה הראה לבני ישראל שרק אם יסורו מהתורה והציווים שלה כחוט השערה, הם יקברו תחת ההר. מהשערה יהיה הר. תזכרו הוא אומר. זה סוף התהליך. לכן אמר "שם תהא קבורתכם". לא פה. לא בהתחלה בשערה. לא פה תהיה הקבורה. הקבורה תהיה שם. שערה ועד שערה, ועוד שערה, עד שזה יהיה הר, ואז תהיה קבורתכם. אז זאת אומרת, הודיע לנו הקב"ה מראש והסביר לנו טוב מאוד ככה יהיה.

אומר הנביא יואל: "ואת הצפוני ארחיק מעליכם". מי זה "הצפוני"? יצר הרע שצפון בלבו של אדם. אומר הנביא "ארחיק מעליכם", זה לעתיד לבוא. עוד מעט בעזרת ה'." והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמוני". כי הוא נתן עיניו במקדש ראשון, היצר הרע, והחריב אותו והרג את התלמדי חכמים שבו. וסופו אל הים האחרון. גם נתן עיניו במקדש שני. החריב אותו, והרג את התלמדי חכמים שבו. כמו שכתוב בסוכה נ"ב. וזו אומנם נבואה לאחרית הימים. אבל כידוע הרבה נביאים עמדו להם לישראל. כפליים, כיוצאי מצרים. אלא הנבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה, לא נכתבה. גם זו נבואה שנצרכה לדורות. יצר הרע היום אומר לך "עשה כך", מחר אומר "כך", עד שיאמר לך "עבוד עבודה זרה", והולך ועובד. אבל עלינו לדעת שמתחילה הוא נושא את עיניו להמית אותנו. "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו". זה יצר הרע. הוא מתחיל בקטנות. אבל הוא מבקש להמיתו ומסתכל על סוף התהליך איך הוא מביא אותך ל"שם תהא קבורתכם". אז זאת אורמת, כל אחד מאיתנו צריך להיות חכם ולדעת שיוצר הרע אורב לנו מאוד.

עכשיו תשמעו את הפירוש המדהים: התוספות שאלו: עם ישראל אמרו "נעשה ונשמע", למה הוצרכו לכפיית הר כגיגית? וזו קושית המדרש תנחומא. אם תאמר שעל תורה שבכתב כפה עליהם את ההר, הלא משעה שאמר להם: "מקבלים אתם את התורה", ענו כולם ואמרו: "נעשה ונשמע". לא נצרכה כפיית ההר אלא, על התורה שבעל פה. אומר הרב גלינסקי: ואני שמעתי ולא אבין. הלא אין להפריד בין שני התורות? אין אפשרות להבין תורה שבכתב בלי תורה בשעל פה. איך ידעו מה זה תפילין? לא כתוב בתורה מה זה תפילין. "וקשרתם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עינכם", מה זה? לא כתוב. ומלאכות השבת? לא כתוב. אבות ותולדות לא כתוב. בלי תורה בעל פה אי אפשר לקיים את התורה. אז איך אפשר להגיד שהם הסכימו לקבל רק תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה? אז איך תקיימו את התורה שבכתב? וכתוב הלאה: קיבלוה בימי אחשוורוש. פירש רש"י: "מאהבת הנס שנעשה להם". שוב זה לא מובן, אומר רבי יענקל'ה. וכי מעט ניסים נעשו להם ביציאת מצרים? בקריעת ים סוף 250 ניסים על הים, ירידת המן, נביאת באר, ענייני כבוד. 40 שנה ה' אלוקיך עמך לא חסרת דבר. מה זה לא ניסים גדולים, עשרת מונים מהנס הנסתר ל מגילת אסתר? ומכולם לא קיבלו את התורה שבעל פה, רק בימי אחשוורוש. מתמיה. קושיה חזקה. העניין הוא אמרו בתיקוני הזוהר שיום כיפורים כפורים. ידוע מי נתלה במי? קטן נתלה בגדול. קטן נתלה בגדול. אם כיפורים זה כפורים, משמע, שפורים גדול מכיפורים. כי כיפורים זה המילים "כפורים". שהוא כמו פורים. אז פורים יותר גדול. הרי שיום הפורים גדול בבחינה מסוימת יותר מיום כיפור. אז מה נאמר? ביום הכיפורים שבים בתשובה מיראה. כי יראים מפני העונשים של החטאים ומפני הגזרות שיהיו בשנה הבאה. ואילו ביום פורים, שבים מאהבת הנס. תשובה מאהבה היא מעולה מתשובה מיראה. ומה היא תשובה מאהבה? שאינו שב מחמת שהוא ירא מהעונש, אלא מתוך שמבין שדרכו הייתה שגויה. שהוא לא הרוויח כלום מעבירה. ושהוא מצטער עליה שלעצמה. ככתוב בנביא ירמיה: "תיסרך רעתך ומשובותיך תוכחוך, ודעי וראי כי רע ומר עוזבך את ה' ולא פחדתי אליך נאום ה' צבאות" . כלומר, מצטערים עצם העבירה והמשובה, ומכירים בכך כיראה ומרה. אבל לא שבים מפני פחד העונש בלבד.

עכשיו נסביר. פה אנחנו מסיימים, רבותיי. בשביל שלא יהיה "שם תהא קבורתכם". חס ושלום! ביציאת מצרים היו בני ישראל במעלה עליונה, דור דעה. אין לנו מושג בהשגותיהם. הן ידועים דברי רש"י: שכל 613 מצוות הן בכלל עשרת הדברות. רבנו סעדיה הגאון פירש באזהרות שייסד לכל דיבור ודיבור מצוות התלויות בו. וכן כתב רש"י בפסוק: "ידיו גללי זהב ממולאים בתרשיש". "ידיו"- הלוחות שנתן מימינו ומעשה ידיו המה. "גללי זהב" אלו הדברות שבהם הנחמדים מזהב ומפז רב. "ממולאים בתרשיש"- שכלל בעזרת הדברות תרי"ג מצוות. ואמרו בשיר השירים רבא על הפסוק: "ישקני מנשיקות פיהו", אמר רבי יוחנן: מלאך היה מוציא הדיבור מלפני הקב"ה על כל דיבור ודיבור, ומחזירו על כל אחד ואחד מישראל ואומר לו: "מקבל אתה עלייך את הדיבור הזה? כך וכך דינין יש בו, כך וכך עונשים יש בו, כך וכך גזרות יש בו, כך וכך מצוות, כך וכך קלים וחמורים יש בו, כך וכך מתן שכר יש בו". והיה אומר לו: "הן", מיד היה נושקו על פיו. "זה ישקני מנשיקות פיהו". שכל אחד מישראל שמע בדיוק מה כל דברה מכילה, את כל התרי"ג מצוות, הסכים עליהם, ונשק אותו על פיו. הרי שקיבלו את התורה שבכתב וגם את כל הצפון בה וגלום בה לפרטי פרטיה, דהיינו גם תורה שבעל פה. אז איך ומה הטעם לכפות את ההר עליהם כגיגית? כפו עליהם את ההר על יסוד תורה שבעל פה. לא על התורה שבעלפה. תורה שבעל פה הם קיבלו, אבל היסוד של תורה שבעל פה, מה זה היסוד של התורה שבעל פה? היסוד שלה? "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך". לציית לגדולי התורה ומורי ההוראה. יסוד התורה שבעל פה זה אמונת חכמים. שלא תהיה התורה של כל אחד בידו, ולא יתיימר לומר "אני אמלוך", ולכן נהרג זקן ממרה. אם יש אחד שהוא תלמיד חכם עצום, גדול בדור, אבל הוא ממרה את פי הסנהדרין, הם אומרים הדין כך והוא חולק עליהם ועשוה נגד מעשיהם, הוא נקרא זקן ממרה, והוא מת. הורגים אותו. גם אם יהיה חכם גדול בישראל. כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל. כדאי לקרוא  בספר החינוך מה זה שלא לסור מדבריהם. זה משהו מעלף ביותר. הקראתי את זה פעם באחת ההרצאות.

עכשיו, בני דור במדבר הם היו דור דעה. אמר רבי שמעטו בר יוחאי עליהם: "לא היה דור כזה ולא יהיה דור כזה". אנשים שהקטנה שבנשיהם הייתה כיחזקאל בן בוזי הנביא. ברום דרגתם ורוממות השגתם, הם לא הבינו מדוע עליהם לכוף עצמם לסמוכת על, לגדולי הדור? לכן הם הוצרכו לכפיית ההר עלהם. בלי להיות כפופים למרות של גדולים.. הם היו... כל אחד היה חכם! אצל התימנים: "גם אני חכם, מה אני צריך אותו". יש אומרים שהקללה, אני לא יודע אם זה נכון, במלאכת שלמה זה לא כתוב ככה, אבל יש אומרים שהקללה שהייתה של עזרא הסופר שיהיו כל התימנים ראש. כולם ראש.לך יש ראש? גם לי יש ראש. זהו. אתה יש לך בית כנסת, גם לי יהיה בית כנסת.

אבל כל זה היה עד מתי? עד שהגיעו לימי אחשוורוש. אתם שומעים? עד שהגיעו לימי אחשוורוש. מה עשה אחשוורוש? ערך סעודה ומשתה לכל עם ועם, וקרא ליהודים להשתתף. קרא ליהודים להשתתף. למרות שהם היו גולים, למרות שלא הייתה להם ממשלה, למרות שלא הייתה להם מלכות ושררה, הוא קרא ליהודים. ואיזה שמחה פרצה! מיסטר טראמפ קרא למיסטר ביבי והביא אותו לבית הלבן ושם אותו שם, וביבי תראו שמה איך הוא בראיון. שמה איך הוא מה זה עולז ושמח ומבסוט. הוא עוד לא יודע מה יהיה לו מטראמפ. טראמפ זה כל תוכנית בסיס לשינוי. אין ערובה למה שהוא אומר היום עד מחר. ושי דברים שהוא גם אומר אותם בלי בדיקה, בלי בחינה. הרי הוא בראש הפסגה. מה הבעיה?! אתמול בראיון הוא אמר: "תראו את השוודים איזה טעות עשו, הכניסו מהגרים נהיה להם פיגוע טרור". וכל העולם צוחק עליו איפה היה כזה דבר? בחלומות. הוא עומד ומספר ידיעות וחדשות שלא היו ולא נבראו. הוא אומר "הנה תראו עובדה אתמול, תראו אתמול מה קרה בשוודיה". מה קרה? כלום לא קרה. איך אמר ביבי? כנראה הוא נדבק ממנו: "לא היה כלום ולא יהיה כלום". גם הוא. אומר מה שלא היה כלום כאילו היה. אז אחשוורוש הזמין אותם למרות שאינם להם ממשלה, ואין להם מדינה והם גולים אצלו. וכולם עלזו ושמחו ופרצה שמחה. איזה הכרת טובה, אחשוורוש מחשיב אותם כעם בין העמים. אמנציפציה. איזה יופי! שחרור, שיויון. איזה יופי! ומייחד להם הזמנה. 18,500 בני שושן, יהודים מוזמנים בהזנה אישית למשתה של אחשוורוש. ולא רק זה. הוא דאג למנות כשרות. והשתייה כדת. אין אונס. מה אתה רוצה? איזה הכשר שאתה רוצה. אין שום בעיה. "כי כן יסד המלך על כל רב ביתו", על כל רב ביתו. היו שמה שני רבנים. רב ביתו. לעשות כרצון איש ואיש. היה רב אחד, זה היה רב מרדכי והיה רב אחד, זה הרב המן. היה בד"צ מרדכי ובד"צ המן. שני בד"צים היו שמה על השולחן. מה שאתה רוצה! איזה בד"צ שאתה רוצה, אתה יכול לאכול. ככתוב: "איש יהודי היה", ו"איש צר ואויב" גם היה שם. כרצון איש ואיש.

אמרו במדרש שהסעודה של האחשוורוש הייתה מזימה להחטיא את ישראל. כיוון שראה מרדכי כך, עמד והכריז עליהם ואמר: "אל תלכו לאכול בסעודתו של אחשוורוש! הוא לא הזמין אותכם, אלא ללמד עליכם קטגוריה. כדי שיהיה פתחון פה למידת הדין לקטרג עליכם לפני הקב"ה". מה אתם אומרים? עומד מרדכי ומתברר שהוא רב קיצוני. למה הוא רב קיצוני? מה אתה לא מבין מה ההשלכות של מה שאתה אומר? אחרי שקיבלנו הזמנה מיוחדת אנחנו ניעדר? הרי זה יגרום יותר נזק. זה יהיה ביזוי המלך, השפלה של המלך, והמלך יוציא גזרות כל היהודים. איך אתה אומר כזה דבר לא ללכת?! איך את האומר לא ללכת? לא שמעו לו. הלכו כולם לבית המשתה. אכלו, שתו, השתכרו וקלקלו. מיד עמד השטן והלשין עליהם לפני הקב"ה ואמר לפניו: "ריבונו של עולם עד מתי תדבק באומה הזו שהם מפרישים את לבבם ואמונתם ממך? אם רצונך אבד את האומה הזו מן העולם, כי אינם באים בתשובה לפנייך". זו הייתה הדרשה של השטן. בגלל הדרשה הזאת ניחתה הגזרה של המן להשמיד,להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד, ושללם לבוז. כל זה בגלל שנהנו מסעודתו של אחשוורוש. לא אכלו, אכלו כשר, נהנו. להיות בחברת הגויים אנחנו כמו הגויים, יש לנו גם כן זמרים כמו הגויים. בן דויד ופריד ושוואקי ויניב מרחיק מסריח... ויש לנו.. אנחנו כמו הגויים! איזה כייף לנו אנחנו כמו הגויים! איזה כייף לנו! יש לנו בד"צים מכל הסוגים. שלושים וכמה בד"צים. כל אחד מחמיר איך להאכיל נבלות וטרפות. אחד בחומרה כזאת, אחד בחומרה כזאת. אבל כולם מחמירים להכניס את הכסף לכסף. זה חומרה שאף אחד לא פוסח עליה. אבל זה רק רב קיצוני אומר דברים כאלה. כל הרבנים לא אומרים. לא הבנתי, איפה היו הסנהדרין? מרדכי היהודי אומר לא ללכת, איפה הרבנים האחרים?למה לא אמרו? למה לא התערבו? מה הוא  עומד לבד? ורצוי לרוב אחיו. לא היו מבסוטים. מה אתה עומד בשער המלך כל פעם? שב תלמד, בשביל מה לך שמה להסתובב? אלמלא מרדכי, אנחנו לא יושבים פה. אין דרשה. מרדכי היהודי גם כן כזה קיצוני. לא יכרע ולא ישתחווה. בחיית נו, תעשה לו ככה אחד ותירק ככה, וייאלה. תעביר. מה אתה עומד דווקא נגד וזה. עד שלא שווה לו להרוג רק את מרדכי, אלא את כל העם היהודי. איזה מן יציאות אלה? איזה רב עושה דברים כאלה? אם היה בימנו, היינו אומרים שהוא גורם את כל הצרות לעם ישראל. ובסוף מי צדק? הוא צדק. הוא צדק. איש האמת צדק. 

נו, ניחתה הגזרה של המן, וראו אז שמרדכי צדק. זאת אומרת, אם הם חשבו שהמשתה עשה אותם שווים עם הגויים, פתאום הם ראו שאותו אחשוורוש שהזמין אותם למשתה הוא חתם לחסל אותם. איך זה? הם חשבו הם ילכו יהיה עוד יותר, יקבלו משורת, יהיה להם תפקידים וכו'. פתאום יוצאת גזרה להרוג את כולם. הבינו שהם טעו. ומרדכי צדק. מאז הם הבינו שראיית הצדיק, היא ראייה למרחוק. הוא הצופה שעומד מעל החומה. הוא שומר על התורה. והוא אמר להם "לא", הם לא שמעו, טעו. ואז הוא אמר להם לחזור תשובה, להתענות תענית 40,ש זה שלושה ימים, לילה ויון, 72 שעות, זה תענית 40, וככה הפר את עצתו של המן ושל אחשוורוש, ואז בהבנה הזו שהם הבינו שהם טעו והוא צדק, כתוב קיימו וקבלוהו מרצון ובאהבה את התורה שבעל פה. מה זה תורה שבעל פה? לציית לגדולי הדור האמיתיים באמונת חכמים ללא סייג. וזוהי התשובה מאהבה שהייתה בפורים. וזה הלקח לדור דור. מאהבת הנס הם גרמו לגזרה והוא הצדיק גרם לנס שנעשה. ואז הם שבו מאהבה,כי הם ראו את כוחם של הצדיקים גם לראות למרחוק וגם לבטל את הגזרות. זה היסוד של תורה שבעל פה שהם לא רצו לקבל, לכן כפה עליהם את ההר כגיגית. ואמר להם: "אם אתם מקבלים את התורה...", איזה תורה? שבעל פה. איזה בעל פה? את היסוד הזה, "מוטב". ואם לאו, שם תהא קבורתכם". הוא באמת רצה לקבור אותם אחשורוש והמן, ובכות הצדיק האמיתי, מרדכי היהודי,שהיה קיצוני, הם ניצלו. ואז קיבלו תשובה מאהבה.

נו, אני מקווה שגם בדור הזה בסוף יקבלו תשובה מאהבה ויזרקו את הנבלות וטרפות ואת כל הזמרים הפסולים, ויתחברו להקב"ה ויעשו תשובה מאהבה בעגלא ובזמן קריב, ונאמר אמן.

שאלה:

שואל: ברשות הרב, אני רוצה להגיד את התפעלותי. כל פעם אני אומר את זה מחדש ומתפעל. שחילקו את הפליירים של הרב, שהרב אמנון יצחק יבוא לכפר זיתים, שזה גובל בגבולה של טבריה, הכנרת התמלאה גשם. וכל פעם זה יוצא דבר מעניין. שמחלקים את הפליירים יורד השפע ושאף אחד לא יגיד שקשה לו לבוא להרצאה, הגשם מפסיק לכבוד הרב אמנון יצחק שיבואו להרצאה ולא יהיה תירוצים לאף אחד. זה דבר אחד. דבר שני, אמרתי את זה לגדולי ישראל, והם התפעלו: בתקופה האחרונה יורד גשם רק ירד בשבוע שקראנו פרשת "וארא" על הברד, ושבוע פרשת "יתרו" שקורים קולות וברקים והר עשן. והקולות וברקים, צריכים לדעת, אמרו גדולי ישראל, שזה לא כל אותו ברקים של התגוששות של עננים וירדת גשם. מתן תורה היה קולות וברקים של הדר כבוד ה' וגאונו, קולות וברקים נפלאים, יחידאים, אלוקיים במינם. וגם שאלו, הרי שהלל התרפא במתן תורה, יש פסוק. שחיגר התרפא במתן תורה, יש פסוק. שחירש התרפא בן תורה, יש פסוק. שאל אחד מגדולי ישראל: חירש, למה צריך פסוק, הרי יש מתן תורה, כולם שומעים את הקולות. אומר שהקולות לא נשמעו לאוזן התוף, לתוף שבאוזן, אלא כל הרמ"ח איברים הרגישו את מתן תורה. ואנחנו מודים לרב אמנון יצחק שנותן לנו דרשות ומתן תורה מחדש, כל פעם בכל הארץ.

הרב: ברוך תהיה.

שאלה:

שואלת: מה שלומך, כבוד הרב?

הרב: ברוך ה'.

שואלת: כל  הכבוד! אשרייך לחיי העולם הבא. כל הרצאות, כל הזיכוי הרבים.

רציתי לשאול: אני כל הזמן דואגת מה יהיה לי שם. כי אני לפעמיים מסתכלת על העבר. נכון, אני חוזרת בתשובה, וקראתי את הספר של רבנו יונה כמה פעמים, וישנם תמיד שאלות שאני לא מצליחה להבין. מה העתיד שלי? מה יהיה לי שם? כי יש דברים שחטאתי בעבר, ואני פוחדת.

הרב: קודם כל, זה טוב מאוד שאת פוחדת. דבר שני, בהרצאות הקודמות פחדת מגוג ומגוג, עכשיו כבר הסתדרת עם זה, אני רואה שאת רק פוחדת מהעולם הבא.

שואלת: כל הזמן. אני אגיד לך, כי יש דברים שאני אומרת חזרתי בתשובה, אני גם מתקנת את האנשים שלא יחזרו למה שאני עשיתי, אבל יש דברים למשל שלא הצלחתי להבין. על הגזל. שאם אני לקחתי...

הרב: אסביר לך. קודם כל מי שחוזר בתשובה באמת, אז נמחלים לו כל עוונותיו.

שואלת: גם אכילה של לחם... כל מיני דברים שרבנו יונה כותב, העבירות הכי חמורות.

הרב: גזל את צריכה לשער ממי גזלת, וכמה.

שואלת: אני זוכרת את כולם.

הרב: יפה.

שואלת: האם אני חייבת ללכת אחד אחד לכולם ולשלם? זה השאלה שלי.

הרב: חייבת לשלם לכולם מה שגזלת לפי הערך של הזמן אז. אם אז זה היה בשקלים ישנים, אז את צריכה לשלם לפי השקלים ישנים, לא לפי חדשים. מה שגזלת. אין ריבית והצמדה. זה אחד. אם את חוששת להגיד להם או משהו שמא יקרה משהו או זה, את יכולה לתת להם בהעלמה. בלי שהם ידעו שאת נתת. אבל לתת את צריכה. עדיף לתת ולבקש מחילה. אבל אם לא, את יכולה לתת באופן כזה. אם יש מישהו שאת לא זוכרת או שאת לא יודעת איפה בוא נמצא כעת או שהוא נפטר ואת לא יודעת אם יש לו יורשים, אז את זוכרת כמה את חייבת, ואם את לא זוכרת את מעריכה בגסות למעלה, שלא תפחתי ואת יכולה לתת את זה לארגון שופר, שהוא מזכה את הרבים. וכתוב שמי שאין לו למי לתת, לא זוכר, לא יודע, נותן לזיכוי הרבים, ומהשמים מגלגלים שהוא כבר יזכה. הנה לדוגמה: הערב חילקנו דיסקים וספרים חינם, אנשים תרמו כסף ויכול להיות שבכסף שהם גזלו מפלוני או אלמוני, הנה הוא קיבל עכשיו ספר שהוא תרם, והוא כבר נהנה מזה בעצמו, מהכסף שלו כאילו. זה הדרך לעשות. וכמובן לחזור בתשובה, להתחרט ולומר שלעולם לא תחזרי על זה, ולהתוודות וכו' לפני ה', ואחרי כל זאת, אין לך יותר שום חשש.

שואלת: אז על כל העבירות האחרות אני יכולה לדעת שאם חזרתי בתשובה ולא חזרתי עליהן, אז אני כאילו...

הרב: לא כאילו.

שואלת: לא יהיה לי על זה משהו?

הרב: לא תהיה עלייך תביעה.

שואלת: כי חשבתי על מה שהייתי בתור ילדה ולא זכרתי, צמתי 40 יום. תודה לה' זיכה אותי. ועל החטאות נעורים. ניסתי כל דבר מה שהרב אמר עשיתי.

הרב: טוב מאוד! לא רק זה...

שואלת: אבל כל הזמן יש לי את הפחד מה יהיה איתי.

הרב: טוב מאוד שאת מפחדת! גם דוד אמר ככה: "וחטאתי לנגדי תמיד". היה לו חטא אחד, והוא לא הפסיק לראות אותו לנגד עיניו. זה טוב מאוד. אבל את לא צריכה לחשוש. את צריכה לפחד. למה? כי אדם יכול היום לפחד שהמחטאים של העבר והוא יכול גם לשגות בהמשך. יכול להיות שהוא יזייף עוד פעם. בלי מיסים או עם מיסים. זה גם יכול להיות. אבל בכל מקרה, אם את גם מתקנת את האחרים בעוונות שאת יודעת שחטאת, אז בודאי שאת מתקנת לאלה ולאלה. לדוגמה: אם חיללת שבת, והיום את לא מחללת שבת..

שואלת: היום אני מזכה את הרבים, אני עושה שיעורים. משתדלת גם.

הרב: אז אם את מתקנת אותם בחילול שבת את גם מחזירה לעצמך את השבתות שהחסרת.

שואלת: אוקי.

הרב: כי את.. מישהו שומר שבתות עכשיו בזכותך. ואם הוא שומר אז זה מצטרף אלייך. אז את לא שומרת רק שבת אחת, את שומרת כפי האנשים שתיקנת בשמירת שבת. אז אם היית צריכה בחייך לשמור X שבתות, עכשיו זה כבר X פלוס Y פלוס Z. יש לך יותר. כי את תיקנת אחרים. וגם אחרי 120 שנה, עוד ימשיכו צאצאיהם לעשות, אז ודאי וודאי ששכרך גדול מאוד.

שואלת: תודה. הרב, רציתי רק לבקש אם אפשר לברך. תודה רבה לבורא עולם שאני סובלת מכאבי ראש, מיגרנה, נורא חזקים. ורציתי לבקש מהרב אם אפשר, שיתיק ליאת הדינים ושה' ייתן לי ייסורים שהייסורים שלי בגמילות חסדים שלפחות אני אזכה לקבל על זה שכר, ואז לא יהיה לי כאבים.. לא אסבול מכאבים אחרים בגוף שאין ייסורים כאלו קשים. אני מעדיפה...

הרב:שמעתי. מה שמך?

שואלת: עליזה אסנת בת שושנה.

הרב: עליזה אסנת בת שושנה, ה' יעביר את כאבי הראש שלך למוחו של נסראללה.

שואלת: אמן!

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב:   שלום.

שואל: רציתי לשאול: יש משהו שמפריע לי בהיגדים של הנהגה... הרב, אני מקווה שהרב לא יכעס. הרב יוסף מזרחי, אני רציתי... פשוט אני שומע עליו שהוא משפיע, באיזה שהוא סדר גודל מאוד גדול. וכמו הרב גם כן יש לו קהילה גדולה. אני שואל למה אין איזה שהוא משהו שיכול לחבר בין שני הגוונים האלה. הרב והרב מזרחי שיכול להשפיע מאוד, מאוד על כל המדינה. כל העם.

 הרב: טוב. אם אתה רוצה תשובה היא תהיה קצרה: שקר ואמת לא מתחברים ביחד.

שואל: כן...

הרב: וחיקוי ומקור לא דבקים זה בזה. ובפרט שהחיקוי מזלזל במקור. ודבר נוסף, אדם זה החליט לכרות אותי מאילן החיים ולומר סף תם האיש הזה, וגמר את תפקידו בעולם, מעתה זה רק תפקידי להחזיר בתשובה. ואני גדול ממנו והחזרתי הרבה יותר ממנו וכו'. זה איש קטן שמשתמש בכוחניות, מדבר שטויות, מבזה את האנשים שהלכו בשואה, מבזה את אלה שהולכים בתורת רבי נחמן, מבזה את אלה שהולכים בתורה של זה ושל זה ושל זה. יש סרטונים מלאים ושלמים רק ציטוטים שלו, בלי להגיד עליו אפילו הבעת דעה. מעבר לשפה הנלוזה ועבריינית ושליחת עבריינים לפגוע באנשים וכו'. חוץ מהתרמיות שנתגלו וכו. וזה בקצרה.

שואל: אני מבין.אבל ...

הרב: זהו. זהו. אם הבנת זה מספיק. זקר ואמת לא מתחברים נקודה.

שואל: טוב.

הרב: תהיה בריא.

שאלה:

שואל: ערב טוב.

הרב: ערב טוב.

שואל:לא, אני לא גר פה, אני פשוט מאוד הייתי בדרך לצפון, אמרתי אני אעבור דרך כאן.

הרב: יפה מאוד! והכנת לי שירה.

שואל: עכשיו כבוד הרב, אני בדרך כלל שאני שאלות אין לי נייר. הנייר הזה כתבתי אותו פה. עכשיו, בזמנו אתה היית בכפר סבא, ורציתי לשאול כמה מהשאלות האלה,אבל אתה לא היית מרגיש טוב.

הרב: תודה שחשבת עליי.

שואל: יפה. עכשיו לפני שאני אשאל כמה שאלות ואתה תחליט מתי לעצור אותי. ולמה אני אומר לך את זה? יש דבר אחד שמאוד מפריע לי.

הרב: תמיד.

שואל: הרבה הרצאות שאתה כביכול הולך ועושה מה שאת העושה, אז שבן אדם שואל שאלה, אני לא מבין אנשים, מה הרב לא יודע מתי לעצור אותו. כמו למשל הבחור שדביר על הרב אלבז. שהוא כל כך היה .. דיבר על הרב אלבז שהוא צודק, ואנשים מתוך הקהל הפריעו בשביל מה? פשוט מאוד היה צריך להשאיר את הבחור הזה משדבר ולראות כמה טמטום שהיה בו! אז מה אנחנו ראינו? שחלק מהאלה שצופים, שהיו בהרצאה והלכו, איך אנחנו נראים? זה אחד הדברים שהיה כדאי שאנשים שיהיו בעתיד, שילכו להרצאות, שישבו בשקט. הרב הוא כל כך חכם, הוא יכול להשתיק אותו מתי שנוח לו. כמו שאתה יכול להשתיק אותי. זה אחד. עכשיו, אני רציתי עכשיו עוד דבר אחד חשוב. לכל אלה שיצפו באינטרנט בעתיד או לכל אלה שילכו להרצאות, יש מה שנקרא "הרסת לי את החיים". וזה היה קטע שאנשים יראו. כל אלה שבאים נגד הרב שיעשו את מה שהיא עשתה. הלא כשיהא ראתה את הקלטת על הרצל, מה היא אמרה? "אני הולכת להוריד את הבן אדם הזה לקרקע. הוא מדבר ככה על הרצל? הוא מדבר על דברים שככה חינכו אותי 35 שנה". אני לא זוכר בת כמה היא הייתה. "אני הולכת להוריד אותו למטה". אבל היא הייתה כל כך חכמה, שהיא אמרה לפני שאני אעשה את הפעולה הזאת, אני אלך לברר מאיפה הוא לקח את זה. ואתה נדמה לי שאתה גם אמרת בזמנו מאיפה לקחת, ואז היא הייתה בבעיה. האמת היא אצלך. מה היא עושה? היא אישה אמיתית. ואז היא נפלה כמו שאומרים והיא חזרה בתשובה. אז כל אלה שרוצים ללכת נגד הרב, לכו תבדקו מאיפה הוא לקח את הדברים האלה ותורידו אותו גם למטה.

הרב: תודה רבה.

שואל: עכשיו, יש לי עוד דבר אחד: בקשר לבשר, אני כבר לא אוכל בשר. אבל עזוב את זה. אני קניתי בשר שחשבתי שהבשר הזה כשר. ואיך זה היה? בא חבר שלי אומר לי: "תשמע פסח בא, בשר כשר למהדרין". אמרתי לו: "איפה?". אומר לי: "בעזון. בכפר ערבי". אמרתי לו: "תגיד לי אתה נורמאלי?". אומר לי: "מה אתה מדבר? בשר כשר. הכבש חי! אתה רואה אותו חי.ש וחטים אותו לפנייך". אמרתי אם זה ככה. אני בא. עכשיו אני לא יודע מה סכינים, לא יודע מה זה שחיטה. אמרתי נלך. אנחנו מגיעים לשם, הוא אומר לי "תבחר כבש". אמרתי לו: תעזוב אותי, תבחר אתה". לקחו את הכבש, הכניסו לו קודם כל מחל בתוך הפה. נתנו לו לשתות, לא ידעתי על מה זה. אבל אמרתי לא חשוב, אח"כ  אני אשאל את השאלות. בקיצור, בא.. אני רואה רב, מה זה רב. עם סימונים עד לפה, לקח את הסכין, שחט אותו, ניקרו, לא ניקרו, כן ניקרו. לא מבין כלום! אבל מה הרב חביבי! איזה רב. הגעתי הביתה עם חצי כבש. אני והחבר שלי. והכנתי בשר לליל הסדר. עכשיו, נהנתי מהבשר. באתי לשיעור תורה. אז אני שואל את השאלה הזאת לרב בכפר סבא, וסיפרתי לו בדיוק את הסיפור. אתה יודע מה הוא אמר לי? ארבע מילים: "אתה מכיר את הרב?". אמרת לו: "לא". "תסיק את המסקנות". זרקתי את כל הבשר. מה אני רוצה להגיד? אנשים הולכים היום קונים בשר. כמה שאני מסביר להם "אדוני, הכל זה...". עזוב עכשיו גם כשרות, אני כבר לא מסתכל על כשרות, אני מסתכל על הבריאות, איך מובילים בשר, איך מחליפים בשר בדרכים, הכל שקר! הכל עסקים! הכל כסף. עזוב כשרות. אנשים לא תופסים את זה. אני לא יודע מה לעשות עם זה. לא יודע!

הרב: אני אגיד לך על הרב עם הזקן, כתוב שפרעה היה גודל אמה, והזקן שלו היה גם אמה. אז הוא גם נראה רב. פרעה! מה זה אומר אם יש לו זקן ארוך וסימנים ארוכות, אז מה? אתה יודע שיש רב, סיפר ערבי בכלא, יש את ההקלטה באתר שלנו שמעבירים טונות של בשר. הם נתפסים, הוא יושב בכלא על זה שתפסו אותו שהוא מעביר שמאית מלאה בשר נבלות וטרפות בשחיטה אצלהם. הוא אומר: אצלנו שוחטים הערבים ומי שם את הפלומבה? רב! רב! יש רב שבא, מביא שקיות ופלומבה והוא שם, וזה יוצא כאילו זה כשר מאה אחוז. זאת אומרת, אתה גם לא תדע. זה לא כמו שתופסים כל פעם ורואים את זה שזה שחיטה שחורה. אלא זה נראה שחיטה לבנה מהודרת עם  פלומבה והולוגרמה. זאת אומרת, רב הולך ועושה את זה. מחר ביום שני, בשעה שש בערב, מי שלא יכול להגיע לבני ברק שיצפה בשידור ישיר. מחר. הרב חיים רוטר יהיה מחר אצלנו בבית כנסת, בקהילות פז, ברחוב מתתיהו 10 בני ברק. הוא ידבר שלוש שעות על כל הרמאויות בכשרות בארץ ובעולם בשחיטת הבשר. בלי עוד כשרות. רק על ההונאה בכשרות, על הרמאות, על התרמית בין הסוחרים לרבנים ואיך מעבירים את הכל לפה, שאתה אוכל בעצם נבלות וטרפות. עוד בלי כשרות.

שואל: בלי כשרות.

הרב: תשמע מחר. שלוש שעות. ואפשר לשאול אותו שאלות,ועל הכל הוא מביא עובדות. הוא גם כתה שלושה קונטרסים. שניים כבר יצאו, עוד אחד שלישי בדרך עכשיו. תשמע ותראה בנוסף לקלטות שקיבלתם היום בערב, שכדאי לכם לשמוע ולהבין. כן, הלאה.

שואל: עכשיו, בקשר לזמרים. כמה שאני מנסה להסביר , אנשים חושבים ואומרים ככה... אני לוקח את כל הסיפור הזה כמו עורך דין, למשל. עורך דין בא ואומר כך וכך, וכך, וכך. מה אומרים? הוא צודק. מה שהוא אמר. עכשיו, מעניין אצלך שאתה אומר אסור לשמוע את הזמרים האלה, אז אומרים: "הרב אמנון יצחק אמר". זה לא הרב אמנון יצחק אמר! זה תורת ישראל אמרה! ואנשים לא מבינים את זה. אז כל הזמן מאשימים אותך. אותו הדבר גם בבשר.  מה אומרים? "הוא אומר שהבשר לא כשר" הוא לא אומר! זה תורת ישראל אומרת.

הרב: גם מרדכי אמר. הוא אמר. לא ללכת למשתה. אבל הוא צדק. זה ההבדל. עכשיו יצאו כל הרבנים עוד פעם. הרבנים האשכנזיים פרסמו עכשיו עוד פעם שאסור לשמוע את כל הזמרים האלה, גם שהם שרים רק לגברים. לא בהפרדה.

שואל: למה?

הרב: משום שזה הוללות וזה אלילות. ואין דבר כזה.

שואל: אז מה הם פחים?

הרב: לא הבנת. אסור! יש גזרת החרבון. גזרת החורבן! רק בשעת סעודת מצווה מותר או במועד. מעבר לזה, בימות החול אסור לשמוע מוזיקה כשרה עם כלי שיר, עם זמרים כשרים, אסור! אסור! אפילו עם משה רבנו ואהרון הכהן יבואו לשיר עכשיו, אסור לשמוע אותם עם כלי שיר. למה? יש גזרת החורבן. מתי כן? במועדים ובסעודות מצווה. כגון: חתונה או ברית וכו'. אבל לא בשעה אחרת. זה אסור! גזרת החורבן. כל בית שנשמע בו זמרה, יחרב. אומרת הגמרא בסוטה מ"ח. כל בית שנשמע בו...

שואל: מה אני לא יכול לשמוע עכשיו שום שירים? אני לא שומע בדר"כ אבל מה עכשיו...

הרב: לא יכולים לשמוע שירים! כלום! גזרת החורבן. מה אתה לא יודע מה זה גזרת החורבן.

שואל: אז מה אני לא יכול לשמוע שירי תורה?

הרב: אתה יכול לשיר שירי תורה. שירים בלי כלי נגינה מותר. מי? ממישהו כשר. אבל שירה תורה, שבח והלל לבורא. אתה רוצה לשיר מה שיש פיוטים, נגיד בשולחן שבת, אתה יכול לשיר. אתה רוצה? בפה. בלי כני נגינה. עם כלי נגינה אסרו חכמים בזמן התלמוד. אסרו! זה נקרא גזרת החורבן. הבנת?  

שואל: עכשיו אני רציתי לדבר בקשר לבחירות. אני מסביר לאנשים, כולם אומרים למה. ואני נדמה לי שגם אני אמרתי לך בזמנו. "עזוב אתה רק הרסת לנו את החיים. אני לא יודע במי לבחור". סיפרתי לך את הסיפור. חלקתי את המשפחה שלי לשתיים. חלק לש"ס וחלק לך. עכשיו, אני אומר דבר כזה.. לא ברצינות, אל תצחק. אני אומר כך: אני אמרתי לאנשים שהרב אמנון יצחק לא הלך לבחירות. ואני יודע שזה נכון, הרבה אנשים אומרים לי שאתה רצית ללכת לבחירות. ואני אומר להם: "זה לא הוא רצה. זה פשוט מאוד הרב שלו אמר". ואנשים לא מבינים שגם לך יש רב. לי אין רב.

הרב: אבל רגע. לא הבנתי. הרי אחרי הבחירות היה כבר עוד שתיים. יכלתי ללכת עוד פעמיים עכשיו. אם אני רוצה ללכת וזה לא...

שואל: אבל אתה לא רצית ללכת גם אז בזמנו.

הרב: תגיד להם אם הוא רוצה ללכת וזה לא הרב, אז הוא יכול ללכת עוד פעם ועוד פעם, עד שיצליח. למה הוא לא הולך?

שואל: על זה לא חשבתי.

הרב: אה! אז תחשוב.

שואל: אז מה נעשה עכשיו? נחשוב עוד פעמיים.

הרב: כן.

שואל: עכשיו, רציתי עוד משהו, אבל זה ברח לי. אבל רק רגע..

הרב: אולי זה כתוב למטה.

שואל: טוב, מה אני יכול להגיד לכבוד הרב? אין לי מה להגיד יותר. חזק ואמץ! אתה יודע מה? אני חשוב שעכשיו באה לי שאלה. אולי, אולי, באמת, אומרים שמיליון חזרו בתשובה בגללך, אז אני לא מבין. אתה שב בבית, יש מתוך המיליון האלה, אני לא היה בטוח בפנים, יש מתוך המיליון הזה שיעשו אולי איזה מאמץ ואתה בלי לדעת שירצו אותך לשום מקום,ש אתה תשלוט על משהו.

הרב: הנה עכשיו הם מרצים אותי לבני ברק אחרי הדרשה. ואני אלך לישון.

שואל: לא, לא  הכוונה. אני מתכוון...

הרב: עזוב אותך מריצות. אנחנו הולכים, רצים מהרצאה להרצאה.

שואל: נו?

הרב: רוצים...

שואל: אבל תשמע, אם בזמנו.

הרב: אתה לא הבנת את הדרשה. הדרשה שלך עכשיו זה שם. שם. שיריצו אותך לשם. שם.

שואל: לא. כבוד הרב, יש כאן טעות קטנה. ואני...

הרב: אנחנו חיים את העכשיו.

שואל: הכח היום זה תקשורת. אם הייתה אפשרות שהיה לך תקשורת. כמו שלהם יש.

הרב: יש לי. יש לי.

שואל: לא, אבל זה לא עוזר.

הרב: יש לי. יש לי.

שואל: וזה עובדה.

הרב: יש לי. תקשיב...

שואל: איפה? האינטרנט זה בעייתי.

הרב: תקשיב! יש לי.

שואל: נו, מה יש לך?

הרב: תכנס אצלנו באתר תראה.

שואל: אבל לא אנשים נכנסים...

הרב: אבל רגע!

שואל: נו?

הרב: תראה המצרים עשו עליי סרט.

שואל: המצרים?

הרב: חיזבאללה עשה עליי סרט. האירנים עשו עליי סרט. תכנס. הנוצרים בארה"ב עשו עליי סרט. תסתכל. אתה לא מסתכל. יש לי 300 אלף סרטונים בגוגול, ביו- טיוב. 300 אלף! מספר הצופים? מאות מיליונים.

שואל: נו?

הרב: תסתכל. אז אתה אומר לי אין לי תקשורת.

שואל: לא.. אז אם זה ככה...

הרב: מי יש לו מאות מיליונים צופים?

שואל: יפה. אז עכשיו אתה מחזק את דברי. אז למה אתה.. שיש בחירות למה אתה לא עולה למעלה?

הרב: אתה אמרת בעצמך! הרב אמר לי ועכשיו הוא לא אומר לי.

שואל: אז לא. אז למה עכשיו לא מעלים אותך בלי ...

הרב: אבל הרב אמר לי שאמר לי, ועכשיו הוא לא אומר לי. אז מה אתה רוצה שאני אעשה?

שואל: ואם הוא יגיד לך אתה תלך?

הרב: יכול להיות. תלוי אם הוא יגיד לי.

שואל: אז זאת אומרת זה לא מרצונך.

הרב: ודאי שלא!

שואל: אז זהו שישמעו כולם.

הרב: הרי אני אמרתי בעצמי שאני לא בוחר, ויותר מזה אני לא נבחר, ויותר מזה, מי שלא בחר גם שלא יבחר. רק מי שבחר, אם רוצה שנעשה שינויים כאלה ואחרים לטובת הציבור, אז שיבחר. זה מה שאמרתי.

שואל: טוב. עוד שאלה אפשר?

הרב: אני אין לי בעיה? נייר מלא.

שואל: כולם אומרים שאתה כאילו סוחר בכסף עם כל הארגון שלך. ואני הסברתי להם הארגון הזה לא שייך אליו. אולי אתה תסביר את זה יותר טוב ממני?

הרב: אז אני אסביר לך. אני לא קשור לארגון. אני לא חבר בארגון. אני...

שואל: מה זאת אומרת? מה אבל זה ארגון שופר שלך.

הרב: אני הקמתי את הארגון, אני לא שייך לארגון. אני לא רשום בארגון. אין לי תפקיד בארגון. אני לא מקבל כסף מהארגון.

שואל: אבל אתה משלם 100 אלף שקל למס הכנסה כל חודש. ככה אתה אמרת.

הרב: זה היה כשהייתי בארגון בהתחלה שילמנו משכורות, מיסים על אנשים שעבדו, שילמנו משכורות, ומהשכרות מפרישים מס הכנסה וביטוח לאומי. זה היה בהתחלה. אחרי זה עזבתי את הארגון בגלל הלעז של האנשים. לא בארגון. לא מקבל שכר. לא כלום.

שואל: אז מי בעל הבית שמה?

הרב: יש שמה מנכ"ל.

שואל: מי זה? אתה.

הרב: לא!

שואל: אז מי?

הרב: חנג'ורי.

שואל: טוב. זה באמת מעניין. אז מה עכשיו אתה כאילו רק יושב בבית, הולך...

הרב: לא יושב. אני יושב פה. בטבריה כמעט.

שואל: זאת אומרת אתה הולך רק להרצאות, ואין לך שום עניין בכל הנושא הזה של ארגון שופר?

הרב: אני דואג לאינטרס של יהדות בכל העולם כולו. כל מה שאני יכול לעזור, אני עוזר. אני לא עוזר רק לשופר. אני עזרתי ועוזר גם לאחרים שהם לא שופר. לדוגמה: היינו תמיד שולחים לערכים לסמינרים, ושולחים ל"לב לאחים", ו"יד לאחים". והיינו עושים לכולם. ועזרתי בהפצת הספרים של הרב לוגסי. והפצתי לו 120 אלף ספרים ביום אחד. והשקעתי בזה 600 אלף שקל. ועשיתי לעוד הרבה גורמים. ואני עושה כל מה שאני יכול.

שואל: טוב. עכשיו זה השאלה האחרונה, כי אם אני לא אפסיק זה יהיה עד הבוקר גם.

הרב: עזרתי גם להפלות.

שואל: להפלות גם?

הרב: בטח! הוצאתי סרט וגם עזרתי לדוקטור מירושלים ולכל מי שרק אפשר, שעושה את מה שצריך לעשות, אני משתדל לעזור.

שואל: טוב. אני אשאל עוד שאלה. כי אם אני אמשיך זה יהיה עד הבוקר. עכשיו, אני ניסתי באמת לשאול שאלה, ונדמה לי שאלתי אותך בזמנו, ושכחתי את התשובה. ישנו אץ הרב שרואה... שמדבר בהידברות. ששמו יצחק פנגר, פינגר, אני יודע איך קוראים לו. פנגר. אני לפי דעתי, אני כבר לא רואה טלוויזיה. אבל יוצא לי לפעמיים ללכת לאנשים וכשהם רואים כל מיני שטויות, אני אומר להם בואו נצחק, תפתח את 97. עכשיו, אני מזמנו, אם אני לא זוכר.. אם אני לא... איך אומרים? אני כבר מבולבל. למה שלא תזמין אותו, הלא אתה עכשיו בשום מקום כאילו נגדו. הלא הוא מחזיר הרבה אנשים אם תרצה או לא תרצה. בדיבור שלו, בצחוק שהוא עושה, לא יודע מה. למה לא תתחברו שנכם ותעשו עוד יותר חזרה בתשובה.

הרב: אני מתפלא עליכם איך אתם לא מבינים.

שואל: מה יש להבין פה. אני אביא אותו. אתה רוצה שאני אזמין אותו? אתה זוכר שאני אמרתי לך שאני רוצה ללכת לרב עובדיה יוסף ז"ל. שאתה אמרת שאתה לא יכול להיכנס אליו, נכון?

הרב: בוא תקשיב. אתם לא מבינים אפילו ראשית דבר. הרי הבן אדם הזה אני לא הכרתי אותו בכלל. לא הכרתי אותו בכלל. את ההיסטוריה שלו תקרא בויקיפדיה או איפה שתרצה, מי הוא היה קודם ולאן...

שואל: כן אני יודע.

הרב: ויום אחד אני רואה בטמבלויזיה שהוא מלכלך עליי. אף פעם לא דיברתי עליו, לא הכרתי אותו.

שואל: אם זה רכילות שיוכיח לי שזה רכילות. בקשה.

הרב: הוא רוצה להבין.

(ויכוח בקהל)

שואל: כבוד הרב, יש לו מלא תפקידים שלא יסית אותך לכל מיני כאלו. זה בפשטות. ששואלים מה תפקידו של כבוד הרב, כמו שנאמר "נלמדה את השירה הזאת, נלמדה לבני ישראל". מה יש לך להיכנס לכל התככים והרכיל הזה? ואז זה הצופן של כל הדברים. איזה יום אחד הייתי בכעס, בא לי אליי ידיד, נער גבוהות. בעוד בכס, אני לא מדבר ואני מחכה רק לפתוח את הג'ורה ולהתחיל לקטרג. מה יש לך מה יש לך? פלוני ואלמוני ככה וככה. ואז חשבתי שהוא יהיה רכיל בדיוק כמו שנהיה פה. אחי, הוא העמיד אותי! הציצי לארים ואחלה גנגסטר לא אומר ככה.

הרב: כל הכבוד. מחיאות כפיים.

שואל: אבל רק שנייה! אתה לא שמעת! איזה מחיאות.. אבל לא שמעת.

הרב: אה, עוד לא שמעתי? מה היה עד עכשיו?

שואל: למי יש הפרעת קשב וריכוז. אז תשמע, אחי, חשבתי שהוא יהיה רכיל, כמו שנהיה פה, הוא יגיד לי מה היה, איך היה. הוא העמיד אותו במקום. אני רק לפעמים שוכח והולך לראות את זה. וזה רשום על הקרי. בפשטות הוא אמר לך: "ללא יראת ה' והרגוני. זה הקטע שהוא לכלך וביזה אותו. זה כלום! אומר לך: ללא יראת ה' והרגוני". אז תפקידו של כבוד הרב "ללמדה את השירה הזאת, ללמדה לבני ישראל". והכי חשוב: אבות אבותינו כולם זקפנים, והקב"ה לא אוהב סורגים בצבע מוזהב וכל השישים והפורצלנים. אז שכל אחד יעבוד על המידות שלו. ויאכל לא יודע מה, תאנים וכאלה. ישר כח!

הרב: אז אני עונה לך את התשובה בסופו של דבר: מצאתי שהוא מדבר נגדי בטמבלויזיה על שום דבר שלא אמרתי. לא שיטה, הוא מאיים, הוא מפחיד, הוא עושה ככה וככה. זה לא ככה, ככה בזלזלו וכו'. ואז פנו אליו ואמרו לו שיבקש מחילה והוא אמר שהוא ישקול. חיכו לו חודש והוא לא עשה שום דבר. ואז יצאתי ואמרתי בדיוק מי הוא ועל מה הוא עשה. ואז הוא התעורר שיש לו בעיה. כי הצגתי אותו כמות שהוא. הייתה לו בעיה ולכן בסופו של דבר הזמנתי אותו לבית דין בבני ברק. והבית דין פסק שהוא צריך להתנצל בפניי. הוא התנצל בשיעור שלו, הוא כתב גם מכתב. לא בדיוק מה שביקשו ממנו הבית דין, אבל בזה נסגר העניין..

שואל: ???????

הרב: ידידים לא היינו וגם לא נהיה. לא מכיר אותו.

שואל: ??????

הרב: לא הבנתי. למה אתה רוצה לחבר אותי לאנשים. אני צריך לטייל. לא הבנתי. אני צריך לטייל? אני צריך לטייל עם כל אלה שדיברו נגדי? לקחת אותם ביד לטיול? הים התיכון לטייל איתם? ללכת? לא הבנתי. מה קרה? הוא עושה משהו, שיעשה. אני עושה משהו, אני עושה. מה צריך עכשיו?

שואל:????

הרב: לא הבנתי.

שואל: אבל הוא יהודי.

הרב: אם יהודי, אז הוא עובד ואני עובד. מה כל הרבנים הולכים ביחד? יש לו ישיבה וההוא יש לו ישיבה, זה רב שכונה וההוא רב שכונה. מה הם צריכים ללכת ביחד? מה הם יהודים, לא? למה הם לא הולכים ביחד? כל אחד והתפקיד שלו. לפני שהוא נולד אני כבר עשיתי את מה שאני עושה, והוא בא אח"כ ולכלך עליי אז אני צריך לטפל בו? בייביסיטר? לקחת אותי איתי. עוד אחד בא חקיין, גם כן צריך לקחת אותו איתי? לכל מקום אני אקח אותם איתי? אם הם היו אנשי אמת הם לא היו יוצאים נגדי. אם הם היו אנשי אמת ודאי הייתי מתחבר איתם. אבל איפה יש כאלה?

שואל: ?????

הרב: נו, למה? למה? נו. למה אחים של יוסף קינאו בו? למה? כי היה לו שמלה. הבנת? אז מי שיש לו שמלה מקנאים בו.

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואל: תודה רבה על השיעור, נהנתי מאוד.

הרב: תהיה בריא!

שואל: תמיד אני נהנה. אמרת קודם, הזכרת שאתה עוזר לאנשים. הייתי שמח.. לפני כמה שנים אתה העלת רעיון שנקרא "לחם בשקל".

הרב: נכון.

שואל: לפני שנתיים בערך, התחלנו רעיון דומה ביבנאל. ואנחנו מחלקים לחם בחינם. כבר שנתיים. גם חלות. גם הפנו איתו אלייך, גם קיבלתי ברכה מהרב.

הרב: אני זוכר. בשני מקומות, נכון?

שואל: כן. בשני מכולות.

הרב: זה התחיל בשני מקומות. כן. פרסמתי את זה בזמנו.

שואל: זהו, רציתי לבקש עוד עזרה בעניין.

הרב: יהודים יקרים, כל מי שיכול לתרום, הם פשוט מאוד הם משלמים לבעל המכולת, והוא מניח חלות ולחמים בחינם. שמי שרוצה ואין לו אפשרות, לוקח את הלחם והחלות ועושה שבת. אז כל מי שרוצה לתרום, יכול לתרום. הרני תורם עכשיו 100 שקלים לכבוד שבת. בכבוד.

שואל: תודה רבה הרב. רק אם אפשר להעיר הערב קטנה.

הרב: כן.

שואל: שבעקרון אנחנו לא אוספים תרומות. וכל אחד עדיף שיעשה את זה במקום שלו. ואז פועלים לפי עקרון של "עניי עירך קודמים".

הרב: זה פרסמנו. אבל זה תלוי בנפש של אדם ואדם. בכבוד.

שואל: תודה רבה.

שאלה:

שואל: אהלן, ערב טוב.

הרב: ערב טוב.

שואל: כבוד הרב, אני רציתי להתייחס בעלונים של... יעני להגיע להרצאה. היה כתוב מה הולך להיות עם טראמפ. אוקיי? כל מיני דברים כאלה אתה רושם בכל מיני מקומות, כאילו מה הולך להיות עם אובמה, מה הולך להיות עם טראמפ. איך אתה יכול לדעת דברים כאלה? הרי לפי התורה,אומרם שנבואה ניתנה לשוטה ולקטה. יעני, ילד קטן או בן אדם שהוא "קוקו". איך אתה יכול לדעת דברים כאלה?

הרב: קודם כל, אני לא מדבר דברי נבואה. אבל דבר שני, חכם עיניו בראשו. אם תסתכל מה שאני אמרתי על אומבמבה, וככה קראתי לו מהתחלה. לפני שהוא נבחר ביממה, אמרתי שהוא יבחר, והוא יהיה  רע מאוד לישראל. אף אחד לא האמין למה שאני אומר, כי 84 אחוז מהיהודים בארה"ב הצביעו בשבילו, וחשבו שהוא טוב ליהודים. ובמשך כל השנים אני ליוויתי אותו עם התואר אומבמבה והסברתי בדיוק כמה הוא שונא יהודים, כמה הוא דואג לאסלאם. ובעצם הוא סמוי שמשרת את האינטרסים שלהם. עכשיו מתברר יותר גרוע, שהוא גם עשה הסכם שאם אירן תותקף על ידי ישראל, ארה"ב תעזור לאירן נגד ישראל. זה טראמפ גילה עכשיו שזה כתוב שמה בהסכמים הסודיים. אז זאת אומרת, זה מיסטר אומבמבה. עכשיו אני אומר לך, ושוב פעם לא מנבואה, שמיסטר טראמפ הוא בן אדם בלתי צפוי, הוא משתנה כל רגע. תראה רק בחודש האחרון כמה צווים הוא חתם ובלי לבדוק בדיוק, את מבין? את החלות שלהם, את הייתכן או לא. אין לו ברירה הוא צריך לצאת נגד בית המשפט ולבזות את בית המשפט וכן על זה הדרך. הוא אמר שיעשה יחסים טובים עם פוטין. פתאום לחשו לו זה לא טוב, אתה צריך לבקש שהוא יעזוב את קרים. אז הוא אמר שהוא צריך לעזוב את העיר קרים. פוטין אמר לו: אני לא עוזב. אז הוא אמר לו: טוב, לא נורא, אל תעזוב, נשתדל לעשות משהו אחר. אמר שהוא ישתתף איתו בסוריה. עכשיו הוא קצת חוזר בו מהעניין של סוריה. וכל יום תלוי מה ילחשו לו. ככה הוא יעשה. אמר הוא יהיה בשגרירות בירושלים ביום הבחירות הוא יכריז על העברת השגרירות. עכשיו הוא אומר ששוקלים את זה בחיוב וברצינות, אבל זה יקח זמן. וכל מיני דברים כאלה. הוא אמר שהוא לא יתערב בעניין השלום, אחר כך בוא אמר שלא אכפת לו אם יהיה שתי מדינות או מדינה אחת, מה שיחליטו. אח"כ הנציגה שלו באו"ם אומרת ששתי מדינות הם חשובים שצריך להיות. ואח"כ השלישי יגיד שאולי אפילו לא צריך כלום וככה זה הולך,אתה מבין? במשך חודש! אז אם במשך חודש הוא כבר הצליח לעושת כל כך הרבה ניתוח פנים בשביל להכיר אותו, אז במשך ארבע שנים יהיה לנו משעשע. תראה, אסור לראות הצגות. הצגות זה תרבות יוון. אבל עכשיו כופים עלינו שכל יום יהיה לנו הצגה. והשחקן הראשי קוראים לו מיסטר טראמפ. וכל יום תהיה הצגה. פעם הוא יאיים על זה, ופעם יחליט לזה ופעם יאמר כך, פעם יעשה כך. לא יהיה משעמם. זה אני יכול להבטיח לך. וזה לא נבואה, זה דברים פשוטים. כל יום יהיה חידושים והמצאות של מיסטר טראמפ.

שואל: תודה רבה.

שאלה:

שואל: שלום הרב. תודה רבה על הדברים, קודם כל. רציתי לשאול את הרב: אני בחור ישיבה, תמיד הייתי  ובעזרת ה' אני אמשיך להיות. רציתי להגיד לרב: העולם החיצון קורץ לי ולהרבה בחורי ישיבה. רציתי לשאול את הרב, איך אפשר לעשות, מה צריך לעשות כדי שנתחזק ביראת שמים? מה הדבר הראשון שצריך לעשות?

הרב: מוסר, מוסר, מוסר. אם תלמד באמת מוסר, אתה תגלה את עצמך, את חסרונותייך, וגם את יתרונותיך. אבל זה רק בדרך הזאת. אם אתה רק תשב ותלמד בלי מוסר, אתה לא תוכל לעמוד מפני הקריצות של היצר הרע. לא של הרחוב. זה יצר הרע שהוא "צופה לצדיק ומבקש להמיתו". אני באתי משם. וכמוני מיליון איש באו "משם". אין מה לחפש שם.

שואל: אבל צריך ללכת לשם בשביל לחזור...

הרב:לא! לא1 לא צריך! אם אני אומר לך שאתה נכנס למקום מסוים מסריח. אתה לא אומר גם אני רוצה להריח.

שואל: כל אחד רוצה לנסות....

הרב: אתה לא אומר אני גם רוצה להריח. דבר שני, אומרים לך זה מחשמל, אתה לא אומר גם אני רוצה להרגיש את החשמל. גם אני רוצה להתחשמל. אם זה היה טוב, למה לא?! אבל אני אגלה לך שהיה טוב. מה אמר רבי שמעון בר יוחאי , אם היית שואל את רבי שמעון בר יוחאי את השאלה ששאת אותי, כתוב שאחד התלמידים שלו חזר, עזב את הלימודים, יצא, חזר עשיר. חזר לישיבה בתור עשיר. אמרו כל התלמידים אם ההוא יצא וחזר עשיר, גם אני אצא, אעשה עושר ואחזור. אמר להם רבי שמעון בר יוחאי: אם זה מה שאתם רוצים אין בעיה. בואו. לקח אותם לבקעה. אמר לבקעה: "בקעה, בקעה, התמלאי". התמלאה דיני זהב. כל הבקעה. אמר להם: "הרוצה ליטול, יטול. אבל הוא אוכל את העולם הבא שלו". אף אחד לא לקח. אין בעיה, על חשבון העולם הבא בטח אתה יכול. זה הפטנט. אם היית שומע את שיעור הבוקר שאמרתי היום בבוקר, אז היית מבין מה אני אומר. אבל אני אחזור בשבילך רק על קטע קטן ובזה נסיים:

החפץ חיים היה גר בבקתה דלה, לא היה ריצוף, לא היה כסאות. היה שולחן ושני ספסלים. דל מאוד. היה גר בדלות והיה מטיף לדלות. ויום אחד, הוא מספר שהוא הגיע לקייב לפני כמה שנים, ונכנס לגביר בורדצקי. והוא מתאר את הבית שלו: חצר גדולה, נכנסים במדרגות, עולים יש משרת, המשרת מכניס אותך לאולם חדר המתנה. אח"כ יש אולם ענק ושמה אתה יושב וממתין. וכשמחליטים לברר מי אתה ומי אתה, אח"כ אם כבר מסים והוא פנוי אותו גבר ברודצקי, אז הוא קורא לך לחדרו, ואתה נכנס לחדר. בחדר שטיח בגובה עשרים ס"מ שאתה שם את הנעליים, חוץ מכבודך, אתה שוקע שמה. כאילו אתה הולך בדשא. וישובים שמה על כסאות ושמה תמונות ממסוגרות, וילונות כבדים. תיאורים של בתים של עשרים חבל על הזמן! ורואים איך מספר את זה הרב חפץ חיים בהתפעלות. וכל התלמידים משתגעים. הרי החפץ חיים הוא נגד זה. איך הוא מדבר על זה בהתעלות? הוא אומר: ועכשיו חזרתי מקייב. אחרי המהפכה. והמצב השתנה בעולם, ונכנסתי עוד פעם לגביר ברודצקי. והוא נמצא באותו בית, אותה חצר, אותם מדרגות, אותו משרת. והוא פותח לי את הדלת, ואני רואה באולם שאני נכנס מלא רהיטים. ואולם המתנה שהיה גדול, כמו החדר הזה הגדול, אולם המתנה ענק שהיה ריק. אולם המתנה, המיטות שלו, הספות שלו, השולחן שלו, השטיח, הכל נמצא פה. וברודצקי יושב שמה ומסתכל עליו ואומר לו: "אתה מופתע ממה שקורה? אז אני אגיד לך מה קרה. השתנו הזמנים. הקומיסר השתלט פה על הבית, זרק אותי מבפנים, השאיר אותי בחדר המתנה עם כל הרהיטים שלי והא גר והתנחל לי שמה בתוך הבית, בפנים, ואני נמצא פה באולם ההמתנה, בפרוזדור. הוא אומר, החפץ חיים: "ועכשיו הבנתי. מה הבנתי? אם אתה בא לבית ואתה רואה שהפרוזדור ריק, אז סימן שהטרקלין מלא. ואם אתה רואה שהפרוזדור מלא, אז סימן שהטרקלין ריק".

העולם הזה פרוזדור בפני הטרקלין. מי שיש לו מלא פה בעולם הזה, בפרוזדור, הטרקלין ריק. גירשו אותו משמה. השתלטו על העולם הבא. ונתנו לו רק את העולם הזה. הבנת? אבל שהייתי בציור הראשון, היה הפרוזדור ריק. וכשנכנסתי יו! איזה טרקלין היה לעשיר.זה היה בהתחלה. אבל אח"כ אמרו לו: "י'חביבי בוא קח את כל השכר שלך בעולם הזה", ורוקנו אותו מהטרקלין. זה המציאות. אתה רוצה ליהנות פה, אין בעיה. רבי שמעון אמר: קחו, הנה מלא דינרים. אבל על חשבון העולם הבא. עולמך תאכל בחייך. ואת העולם הבא שלך תאכל פה. לא תישאר עם כלום. "בפרוח רשעים כמו עשב ויצוצו...", מה כתוב? "להישמדם עדי עד". לא יישאר לך כלום. אתה רוצה ליהנות? אתה מבסוט מהקריצות של יצר הרע? רק שתדע שהוא מלאך המוות. הוא קורץ לך. אם אתה רוצה ללכת אחריו, דע שקטן עלייך. תהיה בריא.

שואל: רגע, ומה במוסר יש אלף דברים במוסר. מה הרב מדריך? מה הרב מכוון? משהו ספציפי?

הרב: אתה תלמד "שערי תשובה" של רבנו יונה, לדעת  מה זה תשובה, ותלמד רבנו בחייה. חוץ מהשער הראשון. אם תלמד אותן בעיון כמו שצריך, אתה תהפך לאדם אחר. אתה תבוז ותגנה את כל העולם הזה, למעט מה שצריך להשתמש בו לצורך התורה.

שואל: תודה רבה הרב.