ירושלים - ירושלים - מעשה הבכירה והצעירה - מצוה ועבירה
תאריך פרסום: 13.07.2017
ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח.
הערב יהיה לזיווג הגון מהרה למרים ושרה בנות אסתר ואבינועם, רפואה שלמה ושיחזור הזיכרון ליוסף בן ברכה. הערב יהיה גם לעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.
כוחות הפועלים בניגודיות בנפשו של אדם באופן מדהים שמגלה לנו התורה הקדושה, מעמידים אותנו באור חדש להבין מה כוחות הפועלים אצל אדם ואיך מתחשבנים איתו בשמים.
"ותקנה את אביהן ין בלילה ההוא ותבוא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקמה". פירש רש"י: בצעירה כתיב "ותשכב עמו", צעירה לפי שלא פתחה בזנות, אלא אחותה לימדתה, כיסה עליה הכתוב ולא פירש גנותה. אבל בכירה שפתחה בזנות, פרסמה הכתוב.
על מה אנחנו מדברים? אחרי שהקב"ה שרף את סדום ועמורה, ולוט ובנותיו ברחו לצוהר והיו שם במערה. הם חשבו שהעולם נשרף ולא יהיה אפשרות להקים זרע כשר ונשאר רק אביהן בעולם כשר. אז הם החליטו להביא זרע כשר. איך זה התחיל? שהבכירה התחילה ויזמה זאת ואח"כ בלילה השני היא אמרה לאחותה הצעירה שגם היא תקים זרע מאביה.
אז כתוב שהם השקו את אביהן בלילה יין ואז "ותבוא הבכירה ותשכב את אביה", ורש"י אומר: כתוב "ותשכב עמו", לא כתוב ותשכב את אביה. הצעירה שלפי שלא פתחה בזנות אלא אחותה, אז כיסה עליה כתוב ולא פירש גנותה. כתוב "ותשכב עמו" ולא "את אביה". אבל בכירה שפתחה בזנות פרסמה הכתוב. זה אומר רש"י.
החזקוני חי לפני 700 שנה לערך, הרב חזקיה בן מנוח, ואמר נקא, רבנו עובדיה מברטנורא מקשיים: הרי במעשה הבחירה היה משום הקדמה למצוה. מאיפה לומדים שמעשה הבכירה היה הקדמה למצוה?
הגמרא שואלא קמא לח אומרת: אמר רב יחיא בר אבא אמר רבי יהושע בן קרחה: לעולם יקדים אדם לדבר מצוה שבשביל לילה אחד שקדמתה בכירה לצעירה, קדמתה ארבע דורות לישראל. עובד ישי דוד ושלמה. ואלו צעירה עד רחבעם, ככתוב: "ושם אמו נעמה עמונית".
מה לומדים מהגמרא? ה"חזקוני" וה"אמר נקא" אומרים: הרי במעשה הבכירה הייתה הקדמה למצוה ומפה לומדים שלעולם יקדים אדם לדבר מצוה. מאיפה לומדים? לומדים מהבכירה, אחות הבכירה שהיא הייתה עם אביה היא קדמה לאחותה הצעירה בלילה אחד ובגלל זה היא קדמה לה גם בארבע דורות לישראל. זאת אומרת יצאו ממואב עובד, ישי, דוד ושלמה. ומשלמה יצא רחבעם. אז זאת אומרת היא זכתה ארבע דורות שקדמו גדולי ישראל יצאו ממנה. עובד, ישי, דודו ושלמה. ואילו הצעירה שלא הקדימה לדבר מצוה, אז היא הייתה צריכה להמתין עד רחבעם, כי שלמה התחתן עם נעמה עמונית שהיא יצאה מעמון וממנו יצא רחבעם.
אז מה לומדים מפה? לומדים שבעצם הבכירה הקדימה למצוה, ממה לומדים שלעולם יקדים אדם לדבר מצוה. אז איך זה מסתדר עם מה שכתוב למעלה ברש"י: שצעירה שלא פתחה בזנות אלא אחותה לימדתה, אז כיסה עליה הכתוב ולא פירש גנותה, ולבכירה שהיא פתחה בזנות פרסם אותה הכתוב?
אלא ייתכן לומר שזוהי מחלוקת כמו שמופיע במדרש רבה: רב הונא אמר: מתחילת עיבורו של מואב לא היה לשם זנות, אלא לשם שמים. רבי סימון אמר: מתחילת עיבורו של מואב לא היה לשם שמים, אלא לשם זנות.
זאת אומרת לכאורה מחלוקת מן הקצה לקצה. זאת אומרת, עיבורו של מואב זה שהבת הבכירה הייתה עם אביה, נולד מזה מואב. אז רב הונא אומר: לא היה לשם זנות, אלא לשם שמים. ורבי סימון אומר הפוך: לא היה לשם שמים, אלא לשם זנות. וכך דעת המדרש בסתם כדעת רבי סימון שכתוב אצלנו בפרשה: "ויחל העם לזנות".
אומר המדרש: זרוק מטה לאוויר לעיקרו הוא הופל. מי שפתח בזנות תחילה, השלים לבסוף. מי זנו פה בפרשה? בנות מואב. זאת אומרת, מי שפתח בזנות בתחילה זו הייתה הבת הבכירה שממנה יצאה הבן מואב, היא פתחה בזה. וגם השלימו בזה שנות מואב גם כן זנו עם העם. דהיינו, אותה שפתחה בזנות השלימו בנותיה אחריה שנאמר: "לזנות אל בנות מואב".
אז אנחנו רואים שיש פה מחלוקת מצד לצד. אבל עצם המחלוקת עצמה מעוררת תמיהה: איך ייתכן שיטבעו חילוקי דעות בפסוק אחד, במרחק רב כזה מן הקצה לקצה? תכף נתרץ את זה. אבל כדי להבין במידת מה עניין זה, עלינו להתעכב להבין נקודת גדולת האדם. יכולים אנחנו להכיר ערכו של כל דבר, ביחוד אם נחלק אותו לחלקים. אם יש ממש בכל חלק וחלק, אז שנשוב ונצרף אותם יחד, נקבל מושג על גודל הדבר בשלמותו.
לדוגמה: אם ניקח פרוטה אחת, מה ערכה? פרוטה. אבל אם נחלק אותה לחלקים? לא יהיה בכל חלק ממשות כלל. אבל אם ניקח סכום של מיליון דולר ונחלק ואתו למיליון חלקים, הרי כל חלק ממנו יהיה חשוב ויהיה חתיכה ראויה להתקבל.
אז מבחינה זו עלינו להשקיף על נפש האדם. אדם הוא מבחר הבריאה, יציר כפיו של הקב"ה. סוד גדולתו של האדם מונח בזה שכל חלק וחלקיו , כל פעולה מפעולותיו, כל הגה קל שיוצא מפיו, כל רחש מרחשי לבו מהווה עולם מלא. מה זה מלא? מלא טובה במקרה שהוא עושה מעשה טוב או חשוב מחשבה טובה. או רע שאין גרוע ממנו במקרה הפוך. אבל כל כח וכל פעולה, אינו מאבד את מהותו גם אם הוא מעורב בכח אחר שמתנגד לו. זאת אומרת, אדם יכול לעשות מעשה שמורכב משתי קצוות, גם ממצווה וגם בעבירה, באותו מעשה, אבל שום חלק לא מאבד את המהות, גם אם הוא מעורב בחלק אחר. אין פה ביטול בשישים. כל דבר נשאר כמות שהוא.
והשגחה עליונה מייחדת לכל חלק ולכל פרט את המקום המיוחד לו ומפתחת את התוצאות המתאימות אשר לטוב טוב ואשר למוטב מוטב. זאת אומרת, שהקב"ה שוקל כל מעשה שלנו, הוא מתבונן על כל פרט וחלק בכל מעשה, ואנחנו נקבל תוצאות בהתאם לכל חלק בנפרד. מה שטוב נקבל עליו טוב, מה שלא, לא.
במעשה של בנות לוט היו מעורבים שני כוחות: כח אחד של מצוה וכח אחד של זנות ושניהם היו ביחד. ולא איבדו את ההשפעה אחת בגלל השני, אלא כל כאחד ייחד לו מקום לעצמו וגם גרם לתוצאות בהתאם. כתוצאה מהמצווה היא זכתה למלכות בית דוד, כתוצאה מהעבירה מעשה שטים שהחטיאו בנות מואב בזנות את העם.
זאת אומרת מעשה הבחירה היה בו מעשה מצוה והיה בו מעשה זנות. על המצוה בתוך מעשה הזנות היא זכתה למלכות בית דוד. באותו מעשה של מצוה היה מעשה זנות, אז השלימו בנותיה והחטיאו את ישראל. מדהים!
יתר על כן, ייתכן שרבי הונא ורבי סימון אינם חולקים כלל. ומאן דאיתלא הא איתלא הא זאת אומרת, ייתכן של אחד סובר שהיה פה גם מצוה וגם עבירה. אלא כל אחד מציין ומדגיש את הנקודה שהוא למד מן הפסוק. למה?
שכן אם בהלכה יש הכרח לפסוק מאן דאמר, זה משום ששתי דעות הן טטרה דסתרי בהלכה. ואיכא הוט לא קיימה הוא. אבל לא כן בדעות ומידות. ייתכן שבפעולה אחת פועלים שני כוחות. מר אמר חדא ומר אמר חדא. זאת אומרת כל אחד רואה בפעולה, במידה, בדעה, רואה את מה שרואה, ואפשר שזה יהיה הפך ממה שהשני רואה. אבל זה לא מחייב שיש סתירה. אלא זה רואה שהכח הזה הוא הדומיננטי, הוא הפועל. וזה רואה שהכח השני הוא דומיננטי.
שנוסיף להתבונן נראה שהגמרא שואלא רמה אומרת: "לעולם יקדים אדם לדבר מצוה ", והיא לא מספרת כלל על המצוה שלעצמה. למה? כי זה פשוט. אם מתוצאה נולדו צדיקים כמו דוד ושלמה שהם יסוד המלכות בישראל, ודאי שהיה זה משום מצוה שהייתה בה פעולה של הבכירה. אלא שהגמרא מדייקת שלא רק המצוה הייתה פה. אלא גם הזריזות למצוה השתלמה בשכר מיוחד. שכן הקדימה בכורה לצעירה וזכתה לארבע דורות בשכר הזריזות.
והמדרש שדורש את מעשה שטים מהבכירה, ואומר אותה שפתחה בזנות השלימו בנותיה אחריה מציין את הכיוון הנוסף שהיה לבנות לוט בפעולתן וזה היה כיוון הזנות שכתוצאה השאירה ממנו, השלימו בנות מואב במעשה שיטים. יוצא לנו פלא גדול עד כמה פעולה אחת עלולה לגרום לתוצאות מרחיקות לכם ולבורא עולמות שונים, רחוקים זה מזה.
במדרש מובא עוד דבר מדהים: אמר רבי יצחק: מצאתי דוד עבדי. שואל המדרש: היכן מצאתיו? בסדום. המדרש עונה שהקב"ה מצא את דוד המלך בסדום. למה? לוט ובנותיו הם באו מסדום. והם המציאו את דוד עבד ה'.
ועכשיו תחשבו: תכלית כל הבריאה כולה זה לתקן עולם במלכות שדי. מי חולל את התיקון של העולם כולו? זה משיח צדקנו שאנו מחכים לו. מאיפה מוצאו של המשיח? מבית דוד. ודוד מאיפה מוצאו? מהבן של לוט. מואב מהבכירה שזנתה עם אביה. אתם שומעים מאיפה זה יוצא ואיך זה בא?
הנה רואים שהפעולה הזאת היא הייתה שורש העתיד של עם ישראל, הקיום והייעוד של עם ישראל. אבל מאותה פעולה ממש, מצד שני הולידה הפעולה הזו את בנות מואב של הפרשה שלנו, שרצו להחריב חס ושלום את האומה הישראלית. כי בלעם הציע להם אלוהיהם של אלו שונא זימה וכמעט לא היה מי משתייר שריד ופליט. לולא פנחס שעמד בפרץ והתורה אומר "ולא כילתי את בני ישראל בקנאתי".
פעולה שהביאה בשכיבתה של הבכירה את אביה, פעולה שהביאה את מלך המשיח שיגאל את העולם כולו ואת ישראל, אותה פעולה כמעט השמידה את עם ישראל במעשה בנותיה של אותה בכירה. וכל זה במעשה אחד. מקצה לקצה. הרי שהמטרה מנוגדת מן הקצה לקצה לתכלית המשיחית. וזה קורה משני עולמות מנוגדים באותה פעולה אחת היוותה אותם בני אדם.
מפה אנחנו למדים שלעולם אין בידנו להעריך את החשיבות של אדם גם שלכאורה הוא מאבד כל זכות קיום, כי מי העמיד את דוד לישראל? סדום. וסדום זו הייתה עיר שאין לה שום זכות קיום ונגזר עלייה כליה ואכן היא כלתה מן העולם. גם לוט ומשפחתו הם לא רחוקים היו מיתר אנשי סדום ולא בזכות עצמם ניצלו לוט ומשפחתו, כי אם בזכותו של אברהם. ואף על פי כן, עוד היה קיים בתכונתם של האנשים האלה משהו להוליד את דוד המלך ע"י רות המואביה שחוטר מגזעו יהיה המשיח. שזאת תקוות ישראל ותכלית הבריאה. הרי שאין לנו להעריך עד כמה כוחו ותכונתו של אדם מגיעים.
בהמשך הפסוקים אנחנו לומדים: "ותלד הבכירה בן ותקרא את שמו מואב". והצעירה גם היא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי.
אמר רבי חיא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, אפילו שכר שיחה נאה. דאילו בכירה דקאמרה מואב אמר לו הקב"ה למשה: אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, מלחמה הוא דלא הא אנגריא עביד בהו צעירה דקאמרה בן עמי אמר לו הקב"ה למשה: וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם דאפילו אנגריא לא תעביד בהו.
מה אומר רבי חיא? אומר רבי חיא בר אבא אמר רבי יוחנן: הקב"ה לא מקפח שכר של בריה אפילו שיחה נאה. אדם יכול להיות הכי רשע בעולם, אבל אם אמר שיחה נאה הקב"ה לא יקפח. מאיפה לומדים? מאותה בכירה שלמדנו קודם. שהיה לה מעשה זנות ומעשה מצוה. מעשה מצוה שמביא את המשיח ומעשה זנות שמביא את בנות מואב.
עכשיו אנחנו לומדים שהקב"ה לא מקפח שכר בירה, מה היא אמרה שיחה נאה? מי אמר? הצעירה. לא הבכירה. הבכירה קראה לבן שלה "מואב". זאת אומרת, היא אומרת שהבן הזה בא מאב. מאבא שלה. זה מגנה את אביה. היא אומרת שהבן הזה מאבא שלה. אמר הקב"ה למשה: "אל תתגר בם במלחמה אבל אנגריא תעשה בהם". לשעבד אותם, את המואבים, לכוף אותם, לקחת מהם מיסים אתה יכול. מלחמה לא, אבל זה כן.
צעירה שאמרה ,הן עמי", הסתירה ולא אמרה שזה מהאבא, אמר הקב"ה: "וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם". זאת אומרת אפילו אנגריא לא תעשה בהם. זאת אומרת בגלל השיחה הנאה שאמרה "בן עמי" ולא "מואב, זכו כל צאצאיה שישראל לא ישעבדו אותם, לא יכפו אותם ולא יצערו אותם. בגלל שיחה נאה. מה זה שיחה? קריאת שם.
אבל ממשיך ואומר רבי חיא בר אבא הפעם בשם רבי יהושע בן קרחה: לעולם יקדים אדם לדבר מצוה שבשביל לילה אחד שקדמתה הבכירה לצעירה קדמתה ארבע דורות לישראל. עובד ישי דוד ושלמה, ואילו צעירה עד רחבעם. למדנו את זה קודם.
ועכשיו מה אנחנו רואים? במאמר האשון הבכירה מוצגת לביקורת וקיפוח בגלל שהלשון שלה לא הייתה נקיה וקראה למואב, בניגוד לצעירה שדקדקה בלשון ולא הוציאה שם גנאי. וזכתה צעירה לזכות מיוחדת. שלא יעשו אנגריא בבניה.
אבל סמוך לזה, במאמר השני, של אותו רבי חיא בר אבא הוא מהפך את השיטה ואומר: הבכירה מוצגת בתור זריזה ומחזרת אחר דבר מצוה ואילו הצעירה מבוקרת ומקופחת זכותה, כי זאת קיבלה ארבע דורות לפני וזאת רק מהדור החמישי.
שוב פעם רואים שהעובדה הזאת משמשת לנו סימן שכל מעשה הוא כמטבע דו צדדית. בכל מעשה צפויה התהוות של גנאי ושבח. מעלה וחסרון. יכול להיות בכל מעשה שאדם עושה. לדוגמה: על בנות לוט הורו לנו חכמים: שתיהן לשם שמים נתכוונו. ובאופן כמוס מטעם דרכי הנסתרות של ההשגחה, הייתה פה דחיפה למצוה. כדי שיעמידו שני עמים. הבכירה הזדרזה לבצע את המצוה, להעמיד דורות, מציגים אותה כסמל הזריזות והחריצות לקיום המצוות: "לעולם יקדים אדם לדבר מצוה". וזה משובח בפי רבי חיא בר אבא. ויש גמול טוב בצידו.
אבל מצד שני ההתלהבות שלה היא לא נזהרה בלשונו והפלטה מפיה שם מגונה, קראה לבן שלה מואב, בגלל זה נתקפחה. העדר המידה של מתינות ושיקול דעת, העדר זהירות ושמירה על מוצא שפתיים, אפילו בעת קיום מצוה שתביא את המשיח, או לאחריה זהו צד שלילי ולפעמים אף מגונה. היא ביישה את אביה לדורות. אפילו שמתחילה לשם שמים נתכוונה, לכן העונש שלה הוא גם כן לדורות.
וזה המטבע משני צידיה. מצד אחד זריזות של מצוה ולהיטות לקיים, בסוף הקדיחה ע"י ביטוי שפתיים בלתי הוגן, התוצאה שאסור להתגרות מלחמה במואב אבל מותר לשעבד אותם ולעשות בהם אנגריא.
הצעירה לעומת זאת הייתה חסרת הזריזות והחריצות בתחילת המעשה, אבל היא השכילה בסוף המעשה שם צנוע. והתוצאה שלא רק מלחמה אסור לעשות בבני עמון, אלא אפילו אנגריא, שעבוד, אסור לעשות להם בזכות הפה הנקי. כך גם העריכו חמים זכרונם לברכה את ההנהגה של לאה אמנו שהיא יצאה לקראת יעקב.
מצד אחד זריזות עם כוונה כולה לשם שמים, ובגלל זה זכתה לאה להיקבר עם יעקב אבינו ורחל שזלזלה בצדיק נתקפחה ולא נכנסת עמו בקבורה. לכן רחל קבורה על אם הדרך.
ובכך ישנם מן מציאות יציאה והזדרזות שהיא מציינת את המחשבה והשאיפה כזו של לאה. רואים שלאה כוונתה לשם שמים ביציאתה. וזה מציין את המחשבה והשאיפה שלה להעמיד דורות ישרים. אבל מה כתוב גם: "ותצא דינה בת לאה". לא כתוב בת יעקב. על שם יציאתה נקראת בת לאה, כיוון שלאה הייתה גם כן יצאנית. שנאמר "ותצא לאה לקראתו. וחכמים אמרו כי אמה בתה. הבת הולכת בעקבות האמא. ותצא לרעות בבנות וכו'.
וזה מופלא העניין. מצד אחד מעמידים את לאה אמנו לדוגמה ולמופת של התאמצות והשתדלות, רצונה לקיים מצווה עם רגשות נעלים של התקדשות לשם שמים, בזה היא הראתה את המעלה יתרה שלה על רחל אחותה. אבל מאידך גיסא במקום גנאי ביציאת דינה, תולים את היציאה של הגנאי הזו דווקא ביציאת אמה לאה. וזה מתמיה. מזה המשמע שאפילו בהתלבות והתלהטות בקיום מצוה, צריכים מאוד להיזהר שלא יגונב שמץ של הרהור שלילי.
ואף ביציאת לאה שודאי התכוונה לשם שמים וגם זכתה לרוב מניין השבטים שבטיא היה הפסד בהתאם. רחל הפסידה שבטים ולאה הפסידה את הבכורה. לכל אחת מהן יש צד קדושה וצד הפסד. ובהתאם לזה בא הגמול של הקיפוח זו הפסידה וזו הפסידה, זו הרוויחה וזו הרוויחה.
אם כן, אנחנו רואים שמסובך ומעורב כל מעשה ומעשה שלנו יש הרכב הרע והטוב שבו ולפעמים זה מפתיע ומוזר מאוד. כי רואים דו צדדיות. וחכמים העריכו על שטבעה בפה גינו אותה. אבל היללו אותה על זה. איך זה יכול להיות? אלא זה הצביון של הנהגתנו. ישנם מעשים שהם כתפוחי זהב ומשכיות כסף דבר דבור על אופניו. מה זה אומר? יש משכיות כסף זה עטיפה שבתוך זה יש תפוחי זהב.
זאת אומרת, הכלי ששמים בתוכו זהב הוא גם כן בעל חשיבות אבל לא הזהב ששמור בפנים. והכסף יש בו חירור קטן, מצויר, ומסתכלים פנימה רואים את הזהב. ככה דבר דבור על אופניו. זאת אומרת שאדם מדבר בחוץ זה דבור על אופניו לפי האופן הנכון, הלשון היא קולמוס הלב. מה שהאדם מוציא מפיו זה מראה מה יש בלבו. ממילא, מחשבנין ומסדרין בהתאם לכשרון של עשיית הטוב. מסתכלים בשמים על שלמות מן הדבור עד ביצוע המעשה וצריך שהכל יהיה טהור ונקי.
יש שתחילתו בלתי רצויה אבל התוכן של המעשה הוא רצוי ומקובל לפני ה' יתברך, כי הוא יודע שהכוונה הייתה לכבודו. שלושה שאלו שלא כהוגן. שניים נענו להם כהוגן ואחד שלא כהוגן. זאת אומרת, בודקים בפנים הלב של כל אדם מה היה ההכרח שלו. יכול להיות שתחילת מעשה לא יהיה טוב וסופו יהיה טוב מאוד ורצוי ומקובל לפני ה'.
ויש הזדרזות לעשיית המצוה יפה וטובה, אלא שלסוף מתגעלת השליליות שבמעשה. איך? יכול להיות אפילו על ידי דיבור או תנועה בלתי רצויה. ראינו שהמעשה היה נשגב של הבכירה אבל בסוף היא קלקלה במילה אחת, שקראה לבן שלה מואב. ועל זה היא נענשה קשות. זאת אומרת, עם כל זה שהיא הצליחה להביא את מלך המשיח לעולם ותיקון כל הבריאה, אבל במילה אחת "מואב", קלקלה נואשות.
אנחנו צריכים להתפלל להקב"ה שינחה אותנו במעגלי המתינות והטעם הטוב לדעת בכל מעשה שלנו להוציא יקר מזולל, להרחיק את התערובות של הרע שבכל דבר ולגלות רק את הטוב וכמובן שצריך לעבד וללטש את המעלות שבנפשנו. בלימוד מוסר שאדם ילמד כל יום לפחות שעה אחת מוסר, לעולם לא יוכל להגיע לתיקון מידותיו ולמעשים שיהיו ראויים להחשב בשמים.
כי אם אדם פועל על פי נגיעות, אמוציות וכו', ודאי שזה לא יבחן לשם שמים. לשם שמים זה שאני יודע לנטרל את המידות שלך ולעבוד את ה' לשמו לבד. על זה אנחנו מתפללים "וטהר לבנו לעבדך באמת". פירושו: הלב צריך להיות טהור. טהור פירושו מנגיעות מהשחתת המידות כדי שנוכל לעבוד את ה' באמת. באמת זה ללא שום מטרה, זולת עבודת ה' נטו. ולא לערבב בשום מצב חשבונות אנוכיים. כי אז מפסידים ובגדול.
ראינו פה דוגמאות מדהימות! מן הקצה אל הקצה. שאפשר במעשה אחד להעמיד את התכלית של הבריאה ולברוא את מלך המשיח ובאותו מעשה אפשר לברוא את אותן שנים שיחטיאו את ישראל ויאבדו את העולם כולו. שאם לא היה פנחס באמת היה מכלה הקב"ה את עם שיראל. ובני עם שיראל לא היה עולם. אז זאת אומרת מעשה אחד יכול להיות קיצוני מצד לצד. רק אם אדם יעבוד על טיהור מידותיו יוכל לפלס מעגל רגליו בכל דרכי התורה והמצוות תמיד ולזכות שהקב"ה ישלם שכרו טוב בעולם הזה ולעולם הבא. אמן!
שאלה:
ערב טוב, כבוד הרב.
הרב: ערב טוב.
שואל: רציתי לשאול שאלה לגבי מה שאמרת מקודם, לגבי העולם הבא: מה פירוש בדיוק של העולם הבא?
הרב: יש חמישה עולמות, עולם הזה, עולם הנשמות, עולם ימות משיח, עולם תחיית המתים ועולם הבא. עולם הזה אתה מכיר פחות או יותר, בעולם הזה אנחנו באנו על מנת לקיים תורה ומצוות שבזכותם אנחנו נזכה לעולם השני. עולם השני זה עולם הנשמות גן עדן וגהנום. אלו שזכו במעשיהם הטובים הולכים לגן עדן, אלה שלא זכו, הולכים לגהנום. יש עוד כמה תיקונים שאפשריים כגון גלגול, כף הקלע ועוד. ונותנים לאדם עוד צ'אנס לחזור לעולם הזה בגלגול כדי שיוכל לתקן. ויש כאלה שלא מחזירים אותם, הם יצטרכו להתייסר עד מירוק כל עוונותיהם בגהנום ואח"כ מה שיוותר להם מצוות, יקבלו שכרם בגן עדן לפי רמתם. זה עולם השני.
עולם השלישי זה עולם ימות משיח. זה אמור להיות עכשיו בזמננו, אנחנו בסוף הזמן של הגאולה, אנחנו באלף השישי אחרי 600 שנה ואלפיים שנה אחרונות זה ימות המשיח, אם הינו זוכים כבר היינו מחישים את הגאולה, כי זה תלוי בנו. אם לא נחיש את הגאולה היא תבוא בעיתה ושי לה עט קצוב שלא יעבור רגע והיא תצטרך לבוא. ההבדל יהיה שאם נזכה ונחיש אותה, אז הקב"ה ירחם עלינו ויחמול ואם צריך לדון מס' אנשים זה יהיה בדין רפה, אם לא נזכה וזה יהיה בעיתה זה יהיה בדין קשה וימותו רבים בישראל. שני שליש מהעולם ימותו במלחמת גוג ומגוג שתהיה בכל מקרה, אנחנו קרובים אליה ממש, כל המרחש בסבבנו, זה בדיוק כל מה שנאמר בנביאים לפני אלפי שנים.
אז יש ימות משיח וימות משיח יהיה ארחו אחרי גילוי המשיח וילחם מחמות ה' ויכריע את האויבים. זה ימשך אלף שנה. אלף שנה אלה, מרגע שיגיע משיח 40 שנה לאחר מכן, שעדיין יש גלגולים לתיקון, יהיה תחיית המתים. בתחיית המתים יקומו רק צדיקים. ורק צדיקים שלמדו ועסקו בתורה. צדיקים שלא עסקו בתורה, יכולים להיות אנשים שהם עמי ארצות וצדיקים במעשיהם, אבל לא עסקו בתורה ולא היה להם חיבור לתורה, אז אנשים כאלו לא יקומו בתחיית המתים. אותו הדבר נשים. נשים שבעליהן או ילדיהן לא שלחו אותם ללמוד תורה, לא יקומו בתחיית המתים, אלא אם כן יעשו פעולות להרבות תורה, לתמוך בתורה, לסייע לתורה, לנקות בתי כנסת, בתי מדרש, כמו שכתוב: "מנשים באוהל תבורך", התרגום מביא שם מאלה שמנקות בתי מדרשות ובתי כנסיות וכו'. אז זה יהיה תחיית המתים יקומו כל המתים. אדם הראשון, שם, עבר, נח, אברהם, יצחק ויעקב, שבטים, כל גדולי הדורות שהיו משך כל דורות כולם יהיו יחדיו פה בעולם הזה. משך אלף שנה.
בתום האלף, יהיה עולם הבא, זה העולם החמישי והאחרון והוא הנצחי שאין בו שום שינוי. שום שינוי לא יהיה בו. זאת אומרת, אם עכשיו אתה לדוגמה חילוני, אם תפטר מן העולם כחילוני, אז אתה הולך לגהנום. מה עוד אפשר לעשות אם תלך לגהנום? יש עוד מה לעשות? יש. קודם כל, לפני שתפטר חילוני אתה יכול הרגע לחזור בתשובה ואם אתה חוזר בתשובה אמיתית על המקום מתכפר לך התשובה האמיתית , נמחל לך, ואז בעזרת ה' יתברך אתה תינוק שנולד ומכאן והלאה אתה צדיק ובמקום שבעלי תשובה אמיתיים עמודים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד. לא עשית תשובה, נפטרת מן העולם, אם השארת בן צדיק, בנים צדיקים, בנות צדיקות, "ברם מזכה אבא", הם יכולים לזכות אותך בעולם העליון על ידי הזכויות שלהם. הם הפירות של האילן שלך ואתה תזכה. לא השארת ילדים או לא טובים, אז אתה תתייסר. אבל אתה בנית בית כנסת לדוגמה או שאתה תמכת בתורה או החזקת אברך או זכית את הרבים והחזרת בתשובה או העמדת תלמידים, לא התכוונת אבל הם נהיו תלמידים שהתלמידים האלה חזרו בתשובה, כל הזכויות של כל אלה או שלך מעלים למעלה אלייך את הזכויות כל הזמן עד שיוצאו אותך מהגהנום בזכות המעשים האלה.
בעולם האחרון זה נקרא עולם חמישי, עולם הבא, לפניו יש יום הדין הגדול והנורא. מה זה? יש שלושה ימי דין: יום דין ראשון זה כל ראש השנה ויום הכיפורים. שמה דנים כל אחד מאיתנו מי יחיה, מי ימות. מי יהיה עשרי, מי היה עני, מי יהיה בריא, מי יהיה חולה. וגם המדינות נידונות. עכשיו, ברגע שנגזר הדין אתה עכשיו במשך השנה דנו מה יהיו המזונות, מה יהיו החסרונות, מה יהיו הייסורים שתקבל, הכל נקצב עד סוף השנה. אם אתה בסדר, היית בסדר, תקבל לפי מה שקצבו. אם תשנה דרכך ותרע אותם אז יצמצמו לך. לא שימנעו ממך.
דוגמה: קצבו לך שתרוויח 10,000 שקל בחודש, הרעת מעשיך לעומת מה שנפסק לך, יתנו לך לאבד 3,000, 4,000, 5,000, רפורטים, ליקויים בבית, תקלות וכו'. קצבו לך 5,000 שקל והיית רע, בגלל זה 5,000 אפילו פחות ממינימום, ואתה שיפרת, החלטת לחזור בתשובה ועוד לא הגיע ראש השנה, ידאגו שכל מה שתקנה תקנה בזול. במקום לקנות דבר שעולה במאה שקלים, תקנה אותו בארבעים שקלים. זאת אומרת יצא שהרווחת וכאילו הרבו לך כסף, אבל שום דבר לא שהשתנה.
עם ישראל קצבו להם גשמים, קצבו להם.. היו צדיקם ביום הדין, קצבו להם הרבה גשמים. עבר יום כיפורים, הרעו מעשיהם, הקב"ה לא משנה את כמות המים, אבל הוא יוריד את זה במדבר ובמים, איפה שלא יהיה תועלת. היה הפוך, קצב מים מעטים, אבל עם ישראל לא היו בסדר בראש השנה ויום הכיפורים, ואחרי זה חזרו בתשובה מפחד מלחמה, אז הקב"ה מחליט שקצבת המים תגיע אפילו שהיא מיעוטה רק לשדות, איפה שצריך, ואז לא יהיה בזבוז של מים, ממלא יפיקו את המרב. זאת אומרת, שקוצבים לאדם וגוזרים עליו בראש השנה, אין שינוי.
עכשיו, יום הדין השני זה כשאתה עולה לעולם האמת, שמה אתה עומד לפני בית דין של מעלה, שמה מביאים את כל המעשים שעשית כל ימי חייך ודנים אחד לאחד, אבל במיקרוסקופ, כמו שדיברתי פה. כל מצוה פותחים אותה לחלקים, ומבררים כל חלקיק שבה מה הייתה הכוונה, כמה באמת התכוונת, כמה זריזות היתה, כמה שמחה, כמה יראת ה', כמה אהבת ה', כל דבר ודבר, כל פרט בכל חלקיק. ואז אתה מקבל שכר בהתאם. זה נקרא יום הדין השני, ושמה לאור המאזן שלך ומכניסים למאזן גם הייסורים שסבלת, כי זה גם כן עוזר לך. ייסורים אבל שאתה קיבלת באהבה, לא ייסורים שבעטת בהם, ואז לוקחים את כל זה ועושים לך מאזן ואומרים אם אתה לגן עדן או לגהנום. ואם לגהנום לכמה זמן ובאיזה עונד, יש שמה מדורים וכו'. אם לגן עדן, אז בהתאם למה שמגיע לך. נגיד לך מגיע לך קומה 2, סתם גודמה, אבל השארת פה ילדים טובים, אז הם יכולים להרים אותך קומה ג, ד, וכן הלאה, לעולמות נוספים. זה אחרי יום דין שני.
יום דין השלישי והאחרון, זה יום דין האחרון, שפחד ממנו אפילו שמואל הנביא, ששואל המלך העלה אותו באוב, הוא אמר "למה הרגזתני", פחד מאוד! כי יום הדין זה קביעת המדרגה הסופית הנצחית, לנצח נצחים. שתבין, נצח נצחים מיליארד שנה זה אפילו לא שנייה בנצח נצחים. קובעים אותם לנצח. אז כל מה שנעשה עד אז, בין אם הורידו אותך בגלגול, בין אם תיקנו אותך, בין אם הוסיפו לך זכויות והכל, בין כל המעשים שלך, שהשפיעו על האחרים בין לטובה בין לרעה, עד אז שיהיה יום הדין, כי יכול להיות שאתה לימדת אנשים לכפור, אמרת "עזוב, הכל שטויות, הכל הבל הבלים", וכמה למדו ממך, תלמידים שלך והפיצו את זה למשפחות שלהם והכל, אתה כבר חזרת בתשובה וזהו, אח"כ הם מה יהיה איתם? הם הלכו בדרכך, זה שלך הפירות. או עשית הפוך, חזרת בתשובה ותיקנת אחרים ודאגת לתקן אותם, כל הפירות שלהם שייכים לך! הכל בסוף מתאסף ליום הדין האחרון ואז מחליטים מה תהיה דרגתך הנצחית.
זה בקצרה מה שאתה עומד לעבור. תחליט. רוצה לחזור בתשובה או לא. מה אתה אומר?
שואל: אני הרבה שנים מתלבט.
הרב: עכשיו אתה מפסיק. מחליט.
שואל: אני לא יכול להחליט החלטה כזו ברגע.
הרב: ברור, החיים לא שווים החלטה רצינית מיד.
שואל: נכון.
הרב: איך יכול להיות? הרי בדרך שאתה הולך אין לך שום הבטחה לכלום, חוץ מזה שתמות, תהיה פגר, יאכלו אותך תולעים. בדרך שאני אומר לך, אתה מבין שיש לך רק סיכוי, אין סיכון. וגם אין הפסד. כי לחיות אתה תמשיך לחיות, רק מה ,לפני שתשתה כמוני, אתה תברך. ולפני שתאכל, תברך ותודה למי שנתן לך חיים ולמי שייתן לך גם עולם הבא. למה לא להודות? אז בשביל שאני צריך להודות צריך להחליט החלטה כל כך מסובכת? מה יש להסתבך? אני הייתי גם חילוני והחלטתי ברגע אחד שראיתי ספר קיצור שולחן ערוך וזה הספיק לי. היה כתוב בפתיחה שהקב"ה מסתכל עליי. זה הכל. "שויתי ה' לנגדי תמיד". זה הספיק לי. ולא רק שהצלחתי לתקן את עצמי, הצלחתי לתקן הרבה יהודים. אז מה הבעיה? מה אתה יכול להפסיד? מה אתה אומר? אני פשוט קורא לך לסדר.
שואל: כן אני מקבל את מה שאתה אומר, אז באמת חשוב מאוד כל מה שאמרת לי, אני אקח את זה לתשומת ליבי.
הרב: אני שמח, ואני מבקש ממך גם לתשומת ליבך, שאני הבאתי לך ציצית שתוכל להתחיל מבערב עם התשומת לב.
תברך "שהחיינו".
שואל: ברוך אתה ה'... לזמן זה.
הרב: אני מברך אותך שתזכה להיות צדיק, תלמיד חכם, ירא שמים. שתבנה בית נאמן בישראל ותהנה מהילדים שלך.
שאלה:
שואל: האם מה שהרב אמר זה סותר או חולק על מה שידוע לנו שבאלף השביעי העולם חרוב.
הרב: חרוב זה הכוונה חרוב מהמצב של היום. לא חרוב שנחרב, אלא נחרב ממצבו של היום. כמו שכתוב שתהיה תורה חדשה, לא הכוונה שתהיה תורה חדשה, אלא כוונה שלאור זה שאנחנו נקיים אותה בלי יצר הרע, היא תחשב לנו כתורה חדשה.
שואל: כן...אפשר להגיד ש... כדי שיהיה ברור, הקרקע שאנו דורכים זה לא דבר שיחרב באמת.
הרב: לא, לא! העולם ישאר במהותו כמות שהוא. כתוב לימות המשיח שום דבר לא שמתנה. רק ביטול שיעבוד מלכויות. עולם כמנהגו נוהג. תודה!
שאלה:
שואל: ערב טוב כבוד הרב.
הרב: ערב טוב.
שואל: קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה! בזכות הרב אני לא אוכל נבלות וטרפות.
הרב: אשרייך!
שואל: דבר שני, אני רוצה לבקש מחילה. אני שמעתי הוצאת שם רע.
הרב: רק אתה?!
שואל: אני יודע, הרבה.
שואל: מחיתי בהם, אבל אני בכל זאת מבקש מחילה.
הרב: מחול לך, מחול לך, מחול לך.
שואל: דבר שלישי, אני רוצה בבקשה ברכה לזיווג.
הרב: תלמד שעתיים תורה בתענית דיבור כל יום, שלושה חודשים רצוף ותזכה לזיווג הגון מהרה.
שואל: אמן! תודה רבה!
שאלה:
שואל: ערב טוב כבוד הרב.
הרב: ערב טוב.
שואל: רציתי להגיד משהו, אם הרב יכול לעזור: גילו אצל אמי לפני שש שנים סרטן ברחם.
הרב: מה? גילו למי?
שואל: לאמא שלי.
הרב: כן...
שואל: זה חזר עכשיו עוד פעם. כרתו לה את הרחם, זה חזר עוד פעם במקום אחר, בין שלפוחית השתן למעי הגס.
הרב: היא שומרת תורה ומצוות.
שואל: שומרת שבת.
הרב: תגיד לה שתקבל על עצמה לשמור תורה ומצוות מלא, כולל צניעות מלאה וה' יתמלא עליה ברחמים כדי שלא יהיה מקום לפתח למקטרג לקטרג ולומר "עדיין היא עומדת במרדה". מי שמורד בהקב"ה לא יכול לקבל ישועה. אבל אם היא תסגור את הפינה הזאת, אז היא תהיה כתינוק שנולד מחדש וכאילו החליפו לה את הזהות וממלא הפסק דין שיצא נגדה יתבטל. אבל בתנאי שהיא עושה תשובה שלמה באמת. אמרת והיא לא מסכימה..
שואל: פשוט קשה לה הכל ביחד לעשות.
הרב: הבנתי. אבל גהנום זה יותר קשה, גם ייסורי מחלה הם קשים עד שמתים ובשביל מה למות?! חבל. אפשר לחיות ולקיים מצוות ולזכות לשני עולמות. מה זה קשה? קשה זה כימותרפי, קשה זה ניתוחים, קשה זה לחיות עם הפחד שכל רגע יכול לקרות משהו. זה הרבה יותר קשה לשמור שבת ולהתענג על דגים.
שואל: טוב, בסדר. תודה רבה כבוד הרב.
הרב: אני מודה לך מאוד!
שאלה:
שואלת: מחילה כבוד הרב, אפשר לשבת?
הרב: כן, אפשר לשבת.
שואלת: רציתי לבקש מחילה וסליחה שדיברתי לשון הרע בתחילת התשובה שלי על הרב. ושהייתי מקליטה על הקלטות שהרב היה מפיץ.
הרב: כן...
שואלת: אבל באתי בעצם...
הרב: רגע, רגע. אז קודם כל אני מעניש אותך שאת תפיצי אלף דיסקים שלי בחינם.
שואלת: בלי נדר.
הרב: אני אביא לך את האלף ואת תפיצי אותם אחד אחד את בידיים. אחד אחד.
שואלת: בלי נדר.
הרב: יופי!
שואלת: אבל באתי בעצם מעניין הכרת הטוב לפני שנה וחצי בערך הייתי במצב בריאותי קשה ביותר. ממש ייסורים קשים ששום תרופה לא עזרה לי. ובסיעתא דשמיא זכיתי להגיע לרב ולקבל עצה וברכה, וזה הדבר היחידי שעזר לי לצאת מהמצב הקשה הזה. וברוך ה' יש שיפור גדול היום. חוץ מזה, מהלידה הראשונה, ארבע שנים לא נפקדתי מסיבות כאלה ואחרות, והרב בירך להריון מהרה וברוך ה' תוך חודש זכיתי בזרע של קימא. חוץ מהמקרים האלה יש עוד הרבה דברים אישיים שראינו סיעתא דשמיא מהברכה של הרב. באמת, אז אני רוצה להגיד לרב תודה רבה, רבה! מעומד הלב! על כל מה שזכינו לראות, באמת ניסים גדולים, וכל העזרה שהרב נתן בשעות לא שעות, באמת, אין מילים שיוכלו להסביר את הכרת הטוב שיש לי לרב. ואם אפשר לנצל את המעמד הזה ולקבל ברכה.
הרב: בשמחה! קודם, מחול לך.
שואלת: תודה!
הרב: ודבר שני, מה השם ושם האמא?
שואלת: נטלי בת אנג'ל.
הרב: נטלי בת אנג'לה, תזכה להקים דור ישרים מבורך!
שואלת: אמן!
הרב: הצלחה, בריאות, פרנסה ושלום בית. אמן!
שואלת: אמן! ושאני לא ידע יותר מחושי ראש בעזרת ה'.
הרב: ה' יסיר ממך כל מחוש ראש ויעתיק אותו לאשת אסאד, נשיא סוריה.
שואלת: אמן! תודה רבה!
שאלה:
שואלת: כבוד הרב, אם אפשר ברכה.
הרב: ברכה למה?
שואלת: להצלחה בחזרה בתשובה.
הרב: ה' יזכה אותך לחזור בתשובה שלמה מהרה, בנקל ובשמחה!
שואלת: והרב, אם אפשר גם את אחי חנוך בן מרים.
הרב: שמה?
שואלת: שיחזור בתשובה שלמה. הוא פה בקהל.
הרב: חנוך בן מרים, יזכה לתשובה שלמה בתוך עם ישראל כולם, אמן!
שאלה:
שואלת: הרב, אני רציתי ברכה עבור מתניה בן מזל.
הרב: מתניה בן מזל? דתי או לא?
שואלת: בסימן שאלה.
הרב: סימן שאלה. ברכה למה?
שואלת: להתפקחות, לחזרה בתשובה.
הרב: מתניה בן מזל, ה' יפקח עיניו ללך בדרך האמת מהרה!
שואלת: אמן!
שאלה:
שואל: שלום כבוד הרב.
הרב: שלום וברכה.
שואל: רוצה להגיד לך דבר ראשון תודה על עניין עם התבלינים. אני ואשתי קנינו מטחנה וקנינו גם את התבלינים וראינו דברים נוראיים. מהתולעת העשירים כבר הפסקנו לספור. אז תודה רבה לך אתה מציל אותנו מתולעים. זה דבר שלא יאומן. ממש! ממש!
הרב: זה לא...
שואל: אני רואה את זה בחוש, ממש... תולעת ראשונה, שנייה, כבר התלהבנו.
הרב: זה לא מתולעים, זה מחזירים. כל תולעת זה חמישה חזירים.
שואל: כן.
הרב: אז חמישים כבר ראית בעניים, היה לך עדר.
שואל: כן. בהתחלה, צילמנו, הקלטנו, לשלוח בקבוצות, כבר מהתולעת העשירית כבר לא התלהבנו.
הרב: לצערי הרב טוחנים את כל התולעים בכל ההשגחות, עם הגבעולים, עם העובש, עם האבק ועם התולעים, ומבטלים איסור לכתחילה שזה איסור לפי הש"ך דאורייתא ולפי אחרים דרבנן, מכל מקום אנשים אוכלים באיסור תולעים! או מעופפים אחרים. אבל המצב הוא חמור ביותר.
שואל: עוד שאלה קטנה: אני ראיתי בספר ליקוטים של הגאון מוילנא, אומר שמה שאם אחד חבר גזל את חברו ולא החזיר לו עד סוף ימיו, שניהם חוזרים בגלגול.
הרב: אם הוא לא וויתר לו, אם הוא מחל לו, הנגזל לא חוזר. אבל אם הוא ל אמחל לו, אז אומרים אין בעיה, תרד לפה והוא יחזיר לך.
שואל: אבל למה שהוא יחזור לעולם כזה קשה?
הרב: כי הוא מחל לו. מגיע לו את הכסף. תמחל...
שואל: על 50 שקל יחזור לפה לעשות עבירות שוב?
הרב: אז שימחל. מה הבעיה למחול. אבל הוא קמצן, הוא לא מוכן לוותר על החמישים, אז אומרים תחזור.
שואל: הבנתי. תודה רבה לך. עוד משהו קטן.
הרב: כן?
שואל: אשתי חודש תשיעי, סוף כבר, אם אפשר ברכה.
הרב: יופי! עוד יהודי יגיע.
שואל: בעזרת ה'!
הרב: מה השם שלה?
שואל: אלמוג בת איריס.
הרב: אלמוג זה שם שצריך להחליף. אלמוג בת איריס, ה' יזכה אותה ללידה קלה על דרך הטבע.
שואל: אמן! תודה.
שאלה:
שואל: קודם כל, ישר כח ותודה רבה לרב על הדרשה. דברים נפלאים! רציתי לשאול את הרב כזה דבר: נגשו לרבי דוד אבוחצירא שאלו אותו שהיה איזה חיזוק, אמרו לו מה לדבר, אז הוא שאל מי הרב שידבר, אמרו לו הרב ליאור גלזר, אז הוא אמר שהרב גלזר ידבר על נושא של אייפונים. אז אמרתי אולי יש פה ציבור גדול, אז אולי הרב יעורר על הנושא הזה, שכמה שפחות ישתמשו בזה. כי אמרו שאפילו לדברים טובים, לא להשתמש בזה. אמרתי אולי הרב יכול לעורר על הנושא הזה.
הה: תודה! אחרי הגדולים שאמרו את דבריו, הרב שטיינמן והרב קנייבסקי וכל השאר, שאין להשתמש באייפונים, אבל זה לא נכון לכל דבר. משום שעם כל מיני כאלה שמצמצמים את זה את זה לצרכים כאלה של עבודה או זיכוי הרבים או דברים כאלה, גם הרב קנייבסקי מתיר. אז זאת אומרת, שימוש שהוא לצורך מותר שנאמר להם מפי גדול בישראל ולא על פי דעתו של אדם, כל מי ששואל אותי , אני מפנה לרב קנייבסקי. אחד לא קיבל היתר. כולם לרב קנייבסקי. מי שאסר הוא יכול להתיר. אבל בלי זה ודאי שהאדם חוטא ומחטיא.
שואל: אמר לי פעם איזה תלמיד חכם שיש כזה דבר שנקרא "נוגה", ואחד שמשתמש באיפון הוא מוציא את ה"נוגה" ולכן הוא מתיר לו להשתמש. יש דברים בגו?
הרב: אני לא מכיר את כל הפונקציות האלה, אני גם לא מעודד לזה, אני גם לא מאמין כל כך בזה, משום שמי שרוצה לעקוף את זה לכאורה, הוא יכול לעקוף, ושמענו על זה, אבל אני לא האוסר. מי שאוסר, יכול להתיר. לכן צריכים ללכת אצל הרב קנייבסקי. גם הוא לא יודע בדיוק. אבל הוא אומר תשאלו את המשבקים 1:06:20 והם כבר יודעים. כנראה דיברו עם הרב זילברשטיין או הרב סילמן או עם הרב זה, והם אומרים מה כן ומה לא. הוא בעצמו לא יודע מה עם ההיתרים, זאת אומרת מה גבולות ההיתר הכוונה במה שעושים חסימות ודברים כאלה.
שואל: יצא לרב להתיר כזה דבר?
הרב: חלילה! אמרתי לך עכשיו לפני שתשאל, שלא היתרי אפילו לאחד!
שואל: הרב אמר שהרב שולח לרב קנייבסקי.
הרב: לשלוח ודאי אני אשלח. אז למי אני אשלח.
שואל: שואל.
הרב: תודה על השאלה.
שואל: תודה רבה.
שאלה:
הרב: תן לילד הנחמד, מה רוצה לשאול?
שואל: יש ארבעה עולמות,
הרב: ארבע מה?
שואל: עולמות. אחד יצירה, אחד אצילות, אחד בריאה, ועוד אחד...
הרב: עשייה.
שואל: עשייה. אני לא מבין מה יש בכל עולם. מה זה כל עולם?
הרב: אם זה רק מה שחסר לך בתורה, אתה מסודר. סדר העולמות זה אביעה. אביעה זה אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. ישראל נבראו מהבריאה, הכי קרוב לאצילות. הגויים נבראו מעולם העשייה הנמוך ביותר, אבל אין מה להסביר בזה. זה עולמות רוחניים במושגים שאנחנו לא מכירים אותם. אבל מה שברור: ככל שאתה עולה וזוכה לעולם יותר גבוה, הנשמה שלך יותר גבוה. ההישגיות שתוכל להשיג בעולמות העליונים גבוהה יותר, ההשפעה שלך על כל העולמות למעלה ולמטה, היא יותר גדולה. תלוי מאיפה אתה בא. יש כמה נשמות יהודיות שהגיעו גם מעולם האצילות. שזה שיא השיאים. אבל מעבר לזה, אי אפשר להרחיב ולפרט, זה קבלה וקבלה צריך ללמוד המון, המון, המון.
שואל: תודה רבה!
הרב: תהיה בריא! אבל אם תלמד את העולם הזה ותדע להיזהר פה, אז תזכה מן הסתם גם לעלות בעולמות ההם.
שאלה:
שואל: שלום כבוד הרב.
הרב: שלום.
שואל: קצת קשה לי לשמור שבת.
הרב: אתה מבית חילוני?
שואל: הייתי מבית חילוני. כן.
הרב: מה פירוש? עכשיו איפה אתה?
שואל: כאילו כולם התגיירו.
הרב: כולם התגיירו?
שואל: כן.
הרב: לא הבנתי. אתה גוי?
שואל: כולם התגיירו, גם אני, אבל עדיין קשה לי לשמור שבת.
הרב: אה, ביטול גר קשה לך. תגיד לי משהו: מה קשה לך בשבת?
שואל: לא לשמור שבת.
הרב: לא לשמור זה מצוין. אם קשה לך. מה קשה לך בשבת?
שואל: לא לשחק בטלפון או משהו כזה.
הה: הנה עכשיו אתה לא מחזיק טלפון, מה קרה? אם לא תקבל שיחות בשעות.. אתה מנהל איזה עיר או משהו?
שואל: לא.
הרב: אז למה אתה צריך להחזיק טלפון? מי יכול להתקשר כבר? מה כל כך חשוב שאתה צריך לסכן את החיים בשביל זה? מה הכי חשוב? מי יצלצל?
שואל: אף אחד.
הרב: אז הנה! בשביל מה אתה צריך טלפון? זה הקושי? לאכול דגים יש לך בעיה בשבת?
שואל: לא.
הרב: חלות, יש לך בעיה לאכול?
שואל: לא.
הרב: פיסטוק, חליבי?
שואל: לא.
הרב: לא. לנוח בשבת אתה יכול?
שואל: כן.
הרב: לשיר אתה יכול?
שואל: כן.
הרב: לטייל ברגל אתה יכול?
שואל: כן.
הרב: לישון אתה יכול?
שואל: כן.
הרב: אז מה חסר לך עוד?
שואל: כלום.
הרב: זהו! אז אתה שומר שבת. שבת שלום!
שאלה:
שואל: שלום כבוד הרב.
הרב: שלום וברכה.
שואל: אני הייתי גר לפני כמה שנים באילת והתחזקתי בזכותך, הרבה שיעורים שראיתי ביו-טיוב, רציתי להגיד לך תודה! היום אני בישיבה כבר כמה חודשים.
הרב: ברוך ה'!
שואל: ואם אפשר ברכה מהרב לעלות בתורה מעלה מעלה.
הרב: שמך ושם האם?
שואל: תומר נהוראי בן מאיה.
הרב: תומר נהוראי בן מיה, ה' יזכה אותך לעלות ולהתעלות בתורה ויראת שמים ותזכה ללמוד את התורה לאשורה.
שואל: אמן! תודה הרב.
שאלה:
שואל: צילאהומרחביה 1:12:02 הרב אמר שדוד המלך...
הרב: ערב טוב.
שואל: ערב טוב. תודה רבה.
הרב: תהיה בריא.
שואל: הרב אמר שדוד המלך הוא יצא בגלל איזה מעשה של האמהות הקודמות שלו, לפני אלפי דורות.
הרב: נכון.
שואל: זה קצת נוגד את כל דין הבחירה שיש בעולם.
הרב: למה?
שואל: כי הוא נולד קדוש בגלל האמהות.
הרב: מה פירוש?
שואל: דוד המלך יצא אחרת בגל מעשה האמהות, אז זה נוגד את כל ...
הרב: איך אתה מגיע למסקנה? כל בן אדם נולד עם פתיחה שונה מחברו. אחד זכה להיוולד בבית קדוש, אחד לא בבית קדוש.
שואל: יפה...
הה: רגע! שניים נולדו מאמא אחת, אחד קוראים לו יעקב ואחד קוראים לו עשו. מה פירוש? מה אתה רואה פה בעיה? קבעו שעשו יהיה עשו ויעקב יעקב? אומרים חכמים: לא. יעקב היה יכול לצאת לתרבות רעה ועשו יכול היה לחזור בתשובה. כל אחד יצא מנקודה אחרת. למה הנשמות הם כאלה ולמה ה' יעד שכל נשמה תצא ממקום מסוים, יש בזה סוד גדול. המשיח לדוגמה חייב לצאת תמיד ממקומות שהיצר הרע לא יוכל לחלום שמשמה הוא יצא. כי אז הוא יבקש לבטל את אותה נשמה. אז לכן תמיד במקרים הכי הכי שנראים מגונים, כמו מעשה יהודה ותמר, מזה יצא פרץ. וכן הלאה. לכל ההיסטוריה של מלך המשיח, הכל זה בדרך לכאורה עקומה, לא מובנת, לא הגיונית. אבל יש בזה סוד...
שואל: אז איך אפשר לומר שדוד המלך יצא בגלל מעשה האמהות? זה לא קשור אליו.
הה: לא. מי גרם. מי גרם.
שואל: מה זאת אומרת מי גרם? גרם למה? לזה שהוא יהיה דוד המלך, לא?
הרב: לא, לא. מה פתאום!
שואל: אז לזה שמה? שיהיה יותר..
הרב: יוולד ילד...
שואל: ילד יותר טוב.
הרב: לא! ילד שיכול להיות דוד המלך ויכול להיות לא דוד המלך. הוא בחר מי שאנחנו מכירים דוד המלך. אבל הוא היה יכול לרדת לכיוון אחר לגמרי, כמו ירבען בן נבט. הוא היה גדול דור, כל חכמי ישראל היו כאזובי קיר לידו, הוא נבחר ע"י אחיה השילוני בשם ה' למלוך על עשרה שבטים, הוא היה אומר ק"ג פירושים על התורה והוא היה אדם מורם מעם. אבל בגלל טיפונת גאוה הוא הדרדר להיות מחטיא הרבים הכי גודל שהיה בעולם. זאת אומרת..
שואל: ואם הוא היה יוצא..
הרב: רגע! רגע! אבל הוא נולד כמו מי? ירבעם בן נבט. אז איפה הבחירה? הנה הייתה לו בחירה אחרי זה והוא העמיד שני עגלים. אותו דבר דוד היה יכול גם כן. אבל הוא לא עשה.
שואל: ואם הוא היה יוצא לא טוב, אז זה היה נוגד למה שהבטחה שי שלאמהות.
הרב: היה יוצא לא טוב כמו מנשה שיצא לחזקיה וחזקיה ראה ברוח הקודש שלא כדאי להביא אותו בכלל לעולם, ושלח לו הקב"ה את ישעיה הנביא ואמר לו: באדה כבשה דרחמנא למה לך. זאת אומרת אל תכנס לחשבונות שמים כמו שאת העושה ואמר לו אתה תוליד. ואז הוא הוליד משנה, באמת הוא היה רשע יותר מרבעם בן נבט. אבל בסוף הוא עשה תשובה והיום הוא ראש ישיבת בעלי תשובה בעולם העליון. אז הנה הייתה לו בחירה. הוא נולד רשע, אבא שלו ברוח הקודש ראשה שיולד רשע ולמרות כל זאת הוא חזר בתשובה. אז זאת אומרת הבחירה לא נשללת, היא קיימת. אתה יכול להיוולד צדיק ואתה יכול להיוולד רשע ואתה יכול להתהפך. זה הבחירה.
שואל: תודה רבה! יש לי עוד שאלה: הרב אמר שמי שאוכל השגחות אז הוא אוכל טרפות. איך יכול להיות, הרי...
הרב: לא אמרתי מי שאוכל השגחות. אמרתי שבשר ועופות היום יש בעיה חמורה. אחד זה בסכינים, שאף אחד לא בודק כראוי ומעבירים הרבה וגם בלי להבין את זה לא יכול לצאת כמויות שיספיקו לכל ישראל, זה דבר ברור לכולם.
שואל: תוצאה סופית שזה טרפות, לא?
הרב: ודאי שזה טרפות!
שואל: אז איך תלמידי חכמים אוכלים את זה?
הרב: אני לא יודע. צריך לשאול אותם. אבל תלמידי חכמים אמיתיים לא אוכלים באמת מתעייתי, הם אוכלים משחיטה פרטית, הם אוכלים ע"י שוחט מובהק שהם מכירים ורק עליו הם סומכים. הם לא קונים לא מהאטליז ולא מהסופר ולא מ"ברכול" ולא מ"שפע" ולא מזה. הם קונים רק שחיטה פרטית מיוחדת, מצומצמת, קטנה, וגם לא חבורה שנעשת לרבים.
שואל: זה כל ההשגחות או רק ההשגחות שהרב מנה שם?
הרב: כל ההשגחות כולן. בלי יוצא מן הכלל! הבאנו סרטון, אתה יכול לראות בקלטת דיסקים שהבאנו, חילקנו לכם היום, הבאנו את הרב עובדיה יוסף, זצ"ל, שהוא אומר ששישים אחוז יוצא לאנשים, הוא אומר זה שקר זה בלוף, 20% מקסימום יכול לצאת בהמות. ואני אומר שזה גם לא נכון. כי אני שוחט באופן פרטי...
שואל: לא, זה חלק בית יוסף, זה עוד משהו.
הרב: לא. אין חלק בית יוסף לפי הבית יוסף אין פרה אחת חלק בית יוסף. אחת אין!
שואל: תלוי איך מבינים את חלק בית יוסף.
הה: אה, איך מבינים. אז אמר הרב עמר בסרטון ליד הרב עובדיה, אמר: אני אומר לכם שבכל החוגים...
שואל: מחלוקות אחרונים.
הרב: לא, זה לא מחלוקות, אין שום מחלוקות. אין חלק בית יוסף וזה טרף! יש רב בדיר אל-אסד ששמה הוא כותב קונטרס שלם והוא מדבר על שחיטה של הבית יוסף. שהכל זה טרף. אין חלק בית יוסף. זה בלוף! אי אפשר להוציא. מתירים ומכשירים סרכות וכל מיני דברים בשביל שיצא כמות. אחרת לא יצא. והפלא: כל מה שתזמין תקבל. אין מצב כזה שיגידו היום לא יצא.
שואל: אז מה הרב לא אוכל חלק בית יוסף?
הרב: אנחנו עשינו 100 ראשי בקר, יצא לנו שלוש. לפני כמה זמן עשינו 45, יצא שתיים. זאת אומרת, אי אפשר! עכשיו, שבודקים גם סכין ביבש, מגלים מה שאי אפשר לגלות ברטוב. כי ברטוב זב שומני, והציפורן מחליקה. ממלא הבדיקה היא לא כראוי, אז זאת אומרת, ובמהירות ששוחטים ובכמויות שחייבים לספק, אין מציאות בקיצור. עכשיו עזוב, בוא נגיד שאכלת שתיים בסדר והכנסת רק אחת הביתה, הטרפת את כל הכלים! ממלא כל מה שתאכל אחר כך הכל טרף. בקיצור זה בעיה שאני לא אומר אותה סתם. כולם מודעים לה, אבל יש תעשייה, תעשייה עובדת. גם התבלינים. תעשייה עובדת. הרב אלישיב פסק שגם בתי חרושת צריכים לבדוק...
שואל: מה אסור לאכול אצל קרובי משפחה?
הרב: אתה יכול לאכול אותם אולי, כי אכילת אדם זה רק דרבנן, אבל אכילת בקר זה דאורייתא.
שואל: תודה רבה הרב!
הרב: תהיה בריא!
שואל: אנחנו נהנים לשמוע את השיחות של הרב.
הרב: תודה!
שאלה:
שואלת: ערב טוב כבוד הרב.
הרב: ערב טוב.
שואלת: אני באתי לבקש ברכה על אדם מאוד יקר, לבעלי. הוא בבית חולים והרופאים החליטו להתקין לו קוצב לב ויש לו בעיה בגוף שלו, מייצר מים וכל הזמן הבטן שלו נפוחה. ואני...
הרב: הבנתי. הוא לא דתי נכון?
שואלת: לא.
הרב: וגם את לא.
שואלת: לא.
הרב: יופי. האם בשביל שהוא יהיה בריא ויחיה, אתם תהיו מוכנים לחזור בתשובה, שהקב"ה יבטל את הגזרה.
שואלת: אני מוכנה!
הרב: אשרייך! אני נותן לך עכשיו כיסוי ראש. תשימי להתחלה עכשיו שהברכה תחול. ותגידי לבעל בעזרת ה', שמהיום הוא הופך להיות שומר תורה ומצוות ואז בערת ה' נקווה שה' יעשה את הנס הראוי.
תברכי ברכה "שהחיינו".
שואלת: ברוך אתה ה'... לזמן הזה".
הרב: אמן! מה שם של בעלך?
שואלת: שם בעלי מחלוף בן זוהרה זרה.
הרב: מחלוף בן זוהרה זרה, ה' יהפוך גזר דינו לטובה ויהיה בריא ושלם לעבודתו יתרך ויצא מבית החולים על רגליו ותאריכו ימים ותספיקו לחזור בתשובה שלמה אמיתית, ישר לגן עדן!
שואלת: אמן!
שאלה:
שואל: שלום לך כבוד הרב.
הרב: שלום וברכה.
שואל: אני קודם כל אני נכה, ... בלידה.
הרב: כן...
שואל: עכשיו, שתי שאלות:
שאלה ראשונה: בגלל הנכות והדיבור שלי אני מתקשה להשיג חברותות בישיבה. מה הרב ממליץ לי שמישהו יעזור לי.
הרב: אני חושב שאתה צריך לבקש חבורתה לחצי שעה, כמה כאלה. אני מאמין זה חסד גדול מאוד, מאוד.
שואל: אני ניסתי ולא הצלחתי.
הרב: לא, לא. אני מדבר צריך לבקש מראש הישיבה או מהמשגיח שיבקש חסד מהבחורים...
שואל: זה לא עבד.
הרב: לא עבד?
שואל: כן.
הרב: הבנתי. אתה יכול להביא לי טלפון של ראש השיבה או המשגיח שאני אדבר איתו.
שואל: כן.
הרב: תביא.
שואל: עוד שאלה: בגלל הנכות שלי אני מאוד... אני בחור בן 23 , ושי לי הרבה חברים מתחתנים. אני מאוד מאוד מפחד בגלל הנכות שלי שלא אלך לשידוכים ואני אתקע כל החיים רווק. מה עושים?
הרב: אז בוא אני אסביר לך: יש שתי אפשרויות: יש אפשרות שאתה באת בגלגול, זה ברור שבאת בגלגול על עבירות קודמות. כי תינוק לא נולד לעולם בנכות. הוא עוד לא חטא. אז על מה יש לו נכות? זה רק על גלגול קודם. עכשיו, יכול להיות שבגלגול קודם לא היו לך ילדים, יכול להיות שהיו לך ילדים. יכול להיות שהתיקון שלך זה רק הנכות ולעסוק בתורה ומצוות עד 120 ולא להתחתן. ויכול להיות שאתה צריך דווקא כן, ומן השמים הקב"ה מזווג זיווגים וגם בגלל הה אתה תתחתן. אבל מה? זה הכל תלוי בה'. אתה אמור לקבל מה שהקב"ה יגזור באהבה. למה? משום שברור.. דרך אגב, שלא תחשוב מה שאני אומר זה רק עלייך, גם אני גלגול, כולם פה מגולגלים. בדור הזה כולם מגולגלים. אז לכן כל אחד צריך לדעת מה התיקון שלו. אתה כבר גזרו שהתיקון נעשה בעצם היותך נכה, ואם אתה אשרייך גם שומר תורה ומצוות ויושב בישיבה באהלה של תורה, אז ודאי ששכרך גדול לאין שעור, כי מצווה שנעשת בצער, מקבלים עליה פי 100 על כל טיפת צער. אז זאת אומרת, הזכויות שלך הן לאין ערוך משאר בני האדם.
שואל: שאלה אחרונה: מה הרב ממליץ, האם בחורה עיוורת זה יכול להיות שידוך טוב בשבילי או לא כדאי בחורה עיוורת?
הרב: אם אתה חושב שאתה תוכל להסתדר באופן הזה, והבחורה היא בחורה טובה, רק למעט שהיא לא רואה, אז מה הבעיה?! אם אתה יכול להסתדר פיזית. זאת אומרת הכל יהיה תלוי בך, כי אם היא לא רואה חפצים ולא כלום, אז אתה תצטרך לסייע לה. אבל אם אתה יכול להסתדר באופן כזה ולפחות תהיה לך אישה ולפחות תביא ילדים שיהיו בעזרת ה' בריאים בגופם, בנפשם, אז ודאי שזה שווה.
שואל: הרב יכול לברך אותי לשידוך בקרוב?
הרב: כן! בשמחה! מה השם שום האמא?
שואל: בנימין בן חיה אידה.
הרב: בנימין בן חיה איטה, ה' יזכה אותך לזיווג הגון מהרה ולחברותות טובות ונאמנות!
שואל: אמן!
שאלה:
שואל: שלום כבוד הרב.
הרב: שלום.
שואל: קודם כל רציתי להודות לרב על כל ההרצאות, אני חושב שההרצאות של הרב זה לא רק לבעלי תשובה, זה גם לכל בחורי ישיבות, זה יכול לחזק את כולם.
הרב: את הדברים שאמרת כרגע אמר לי בזמנו הרב הגאון הרב שפירא זצ"ל, אבל מה לעשות שבישיבות יש את המשגיחים.
שואל: יש פולמוס גדול היום בהקשר לחלזון של התכלת, בציצית.
הרב: אני לא סומך על זה אפילו שנכתב בזה רבות. אני יודע שהרב קנייבסקי, שם טלית כזאת משומעה שאני שמעתי, ממקורבי ביתו, אבל אני לא שם. לא סומך. כי אם לא, זה חסר. אם זה לא, אז חסר לך...
שואל: יש איזה בעיה שיהיה תכלת, ... שזה לא זה.
הרב: תראה, זה לא פשוט. להכיר את החילזון של פעם בלי לראות תמונות, בלי לגעת, בלי זה.. הרי סתרו את מה שנכתב. עכשיו אומרים שמצאו יותר. כל פעם נשמעים דברים כאלה ואחרים. אבל אתה יוצא בלבן בלאו הכי. בתכלת אם הוא לא תכלת, אז אתה בבעיה.
שואל: שתי ציציות זה יכול רק להרוס?
הרב: לא. אם אתה תשים אחת אחרי השניה, בסדר, אבל על מה תברך? תברך על הלבן. אם תרצה להוסיף אחרי זה כתוספת אחרי זה, אין בזה בל תוסיף, אז מה הבעיה?
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות