אשקלון - העקשנות לטוב ולמוטב

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה לזיווג הגון למנחם בן רבקה, להצלחת כל בני משפחת דרור. הערב גם יהיה לעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.

אני עדיין נמצא בפורים ואני ממשיך את מה שדיברנו אתמול בירושלים.

"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנה בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוהים".

רש"י אומר: "ולא ירא עמלק אלוהים מלהרע לך". על מי מדובר שהוא לא ירא אלוהים? אומר רש"י: על עמלק. שהוא לא ירא את האלוקים להרע לעם ישראל.

אבל אם אנחנו שומעים את הגנות של עמלק, מה מוסיפים חכמים כשאומרים לנו ורש"י שהוא לא ירא אלוקים. עמלק רשע מרושע, עם רצחני, צריך להגיד שהוא לא ירא אלוקים? מה, זה לא פשוט? צריך להגיד שהוא לא ירא אלוקים?

אבל האמת באה התורה לפרסם לנו להודיע שהעיקר תלוי ביראת אלוקים. הכל.   אם אתה צדיק זה תלוי ביראת אלוקים ואם אתה רשע זה תלוי ביראת אלוקים. או שיש לך או שאין לך. אם רואים שאדם עושה את הדברים הכי גרועים והכי פחותים שבעולם צריכים לדעת שעיקר החסרון שיש בו זה שהוא לא ירא אלוקים. לא חינוך לא התנהגות, לא עבר, לא בטיח. לא ירא אלוקים.

גם בצד השני אם אנחנו רואים בן אדם שיש בו את כל המעלות שבעולם, צריכים לדעת מה שהביא אותו להיות מוכתר וכליל המעלות העיקר והיסוד זה המדרגה שלו ביראת אלוקים.

כמו שמצינו אצל אברהם אבינו. אברהם אבינו  עבר עשרה  ניסיונות, בגיל 97 הנסיון האחרון עקידת יצחק, ואז נאמר לו? נאמר לו: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה". זאת אומרת, מה גרם שאברהם הוא אברהם, עם כל העבודה שלו שהחזיר את כל העולם בתשובה ושהכיר להם את הבורא יתברך ושעמד בכל הנסיונות שה' ניסה אותו, מה בסוף המסקנה? שהוא ירא אלוקים.

איך מסיים שלמה המלך את ספרו: "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא ואת מצוותיו ישמור כי זה כל האדם כל האדם" כל האדם זה או שיש לו יראת שמים או שאין לו יראת שמים.

עכשיו מובן גם שיש בחינות ביראת שמים. יש הדרגה הנמוכה זה נקרא יראת העונש, שאתה ירא את האלוקים מחמת העונש שהוא יכול לתת לך. ויש יראת הרוממות, שאתה ירא אותו יראת הכבוד בגלל רוממותו יתברך. כמו שאם מגיע תלמיד חכם גדול ועצום אז יש יראת הרוממות. לא מפחדים שהוא יעניש מישהו, אבל יש כבוד ויראה של הרוממות. זה הקצה השני,  ביניהם יש הרבה הרבה מדרגות.

אבל סוף כל סוף, הכל תלוי ביראת שמים ביראת אלוקים. כמו שאמר החכם מכל אדם: "את האלוקים ירא זה סוף דבר".

עכשיו תשמעו מה קורה: מי יכול לטפל בעמלק? "ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק". ולמה משה רבנו מצוה דוקא את יהושע?

אמר לו: "זקנך אמר: את האלוהים אני ירא". מי זה זקנו של יהושע? יוסף הצדיק. והוא אמר לאחיו: "את האלוהים אני ירא". ומה כתוב אצל עמלק? "ולא ירא אלוהים". מי יטפל ב"לא ירא אלוקים"? מי שאת האלוקים ירא! שיבוא בן בנו שאמר: "את האלוקים אני ירא" ויפרע ממה שנאמר עליו: "ולא ירא אלוקים".לכן יהושע נבחר דוקא הוא בחר לנו אנשים ב"צא הלחם בעמלק".

אבל יש לנו שאלה: כתוב אצל המילדות העבריות, מרים ויוכבד: "כי יראו המילדות את האלוהים". גם להן היה יראת שמים. פרעה אמר להם להרוג את כל הילדים, "ותראינה המילדות את האלוהים". אזהן יראו את האלוקים. אז למה לא זכו שמשבט לוי יבחר הלוחם בעמלק? אם בגלל שיוסף היה "ירא אלוקים" אז נבחר יהושע, הא מצינו שהמילדות יוכבד זה אמה של (משה ואהרון) אז למה שלא יהיה מהם משבט לוי, למה לא יהיה שהם יבחרו בעמלק?

הביאור הוא: כי אנחנו רואים שמלחמת עמלק היתה גלויה נגד ה'! עמלק בא בגלוי להלחם נגד ה'. למה נגד ה'? כי אם ה' נלחם במצרים, והוציא את ישראל ממצרים והוא רוצה לגאול את ישראל ממצרים, בא עמלק ונלחם נגד ה'; אתה רצית להציל את העם שלך ולהוציא אותם ממצרים, אני אבוא ואהרוג אותם!  זאת אומרת, הוא נלחם בה'! ועמלק יוצא בפומבי נגד האלוקים כמו שאמרו חכמים: "אשר קרך בדרך". מה זה קרך בדרך? הוא קרר את כולם. כמו אמבטיה שהיא חמה - אף אחד לא מעיז להכנס! ובא אחד קפץ אפילו שנכווה , אבל הוא הקר אותה בעיני אחרים: "הנה! אפשר, אפשר להכנס לאמבטיה…". אף אחד לא העיז להלחם בישראל. כולם פחדו! "תפול עליהם אימתה ופחד". כל העמים. אז אף אחד לא היה מתעסק עם עם ישראל לעולם! לעולם! מי יתעסק עם אלוקים כזה גדול שפירק את כל מצרים והרג אותם? מי יתעסק איתו? אף אחד! מה עשה עמלק? בא וקירר. אמר: "הנה, אני הולך!". אמרו: "אה, אם הוא הולך, גם אנחנו יכולים להלחם". הוא קרר, "אשר קרך בדרך". הוא הקר את האמבטי בעיני כולם.

לכן מי יכול ללחום בעמלק? לא רק מלחמה גשמית, לנקום בעמלק, אלא מי יכול ללחום גם בשביל כבוד שמים! כמו שכתוב: "מלחמה לה' בעמלק". המלחמה צריכה להיות לה' בעמלק. שזה יהיה לכבוד שמים. לקדש את שמו יתברך, נגד אלה שהם לא ירא שמים. יכול להיות רק מי שיראת ה' בוערת בקרבו והוא מפרסם בגלוי ולעין כולם שם מלכות שמים. זה היה יוסף הצדיק. שם שמים שגור על פיו, "אל האלוהים אני ירא". זה אומר בגלוי, אומר לפרעה. הכל זה האלוקים! לא אני. אין פה יוסף. יש פה הכל אלוקים. רק מי יש שיש לו יראת שמים כזאת, שהיא בוערת בקרבו, אדם כזה הוא או זרעו יכולים להלחם, לקדש שם שמים נגד עמלק שהוא לא ירא שמים. כי יוסף אמר "את האלוקים אני ירא", בפומבי ובפרהסיא, והצהיר לעיני כולם ובגלוי את שם ה' ויראת ה', "אל האלוקים אני ירא".

לעומת זאת, שאול המלך, מצינו שהודה: "כי יראתי את העם", אחרי ששמואל הנביא הוכיח אותו פעמיים שהוא לא שמע בקול ה' למגר את עמלק, אז הוא הודה בסוף "כי יראתי את העם". זה אומר שהיה בו חסרון ביראת שמים. למה? כי אם אתה ירא את העם, אתה לא ירא את האלוקים לקיים את דברו עד הסוף. למה השארת את אגג? מאגג נולד המן ומהמן הייתה גזרה של פורים.

אז רואים פה שיש פה חסרון. אם משיהו ירא מאדם זה חסרון ביראת שמים. וכך מובא בחובות הלבבות:  מי שהגיע למדרגה הזאת מן היראה, אומר רבנו בחיה, מי שהגיע לדרגה הזאת מן היראה, לא יאהב ולא ירא זולת הבורא. אדם שהוא ירא את האלוקים הוא לא אוהב ולא ירא חוץ מהקב"ה! רק את הקב"ה. ואת מי השוא כן אוהב? מי שה' אומר לו לאהוב.

כמו שסיפר אחד מן החסדים על אחד מן היראים, מצא אותו ישן באחת המדברות ואמר לו: "אינך ירא מן האריה? שאתה ישן במקום כזה?". אמר לו: "אני בוש מאלוקים שיראני ירא זולתו". יש לי בושה עצומה! אם ה' ירא שאני ירא ממישהו חוץ ממנו, אפילו מאירה, איזה בושה תהיה לי מה'! הוא יגיד: "מה? אתה פחדת מאריה?!". יהיה לי בושה. רק את האלוקים הוא ירא. ובלי האלוקים איזה אריה יכול לגעת בך?.

אורח חיים הקדוש לא היה ירא מאריות. את האלוקים הוא היה ירא. המלך ביקש ממנו פעם שיעשה עבודה בשבילו והוא לא הסכים, כי הוא אמר כל זמן שיש לי כסף אני לא עובד. שיגמר הכסף אני אעבוד. אמרו לו בשם המלך אם לא תעשה את מה שהמלך ציוה, הוא יתן אותך מאכל לאריות. אמר להם "בכבוד!". עשו אצטדיון, הרעיבו את האריה שלושה ימים, שמו אותו במרכז, שחררו את האריה, כל הקהל מסביב מריע, מחכים שהוא ישסף אותו. האריה הגיע אליו וכמו חתול, כמו כלבלב. לא עושה כלום. זורקים עליו חפצים שיתרגז, שיעשה משהו, שום דבר! לא מפחד מאריה. מפחד מאלוקים! אריה לא זז. המלך ראה כך מינהו שר במלכותו, מאז הטיב לכל עם ישראל וכו', ידע שהוא קדוש!

היה עוד מקרה איתו:שהוא עלה למירון לרשב"י ממרוקו, בדרך הם עברו ביער, ופתאום הגיעו אריות לקראתם! כולם ברחו כל עוד נפשם בם והוא לא ברח. עמד מול האריות וחשף את הברית מול האריות ראו 'ברית קודש' הסתובבו והלכו, וככה הוא נשאר. והגיע למירון ועלה אצל הציון וכו'.

זאת אומרת, מי שירא את האלוקים באמת בדרגות הגבוהות האלה, הוא לא ירא משום אדם, משום חיה! משום דבר, כלום!

עכשיו יוצא לפי זה, ששאול המלך היה "ירא את העם" וזה חסר לפי מדרגתו ביראת אלוקים. בגלל זה הוא לא ניצח ולא מחה את עמלק, כי מלחמת עמלק תלויה עיקר ביראת אלוקים. אז למה הוא לא הצליח למגר את כל עמלק? ולמה נשאר עמלק? בגלל שלא היה לו שלמות ביראת אלוקים.

אבל יוסף שהיה לו דרגה שלמה ביראת אלוקים, ויהושע היה מצאצאיו גם ירא אלוקים, לכן רק הוא "צא והלחם בעמלק!".

את הרעיון הזה אנחנו מוציאים גם לעניין אחר. זה נוגע אלינו כבר. הגמרא אומרת: "אמר רבי חנינא בר פפא: "כל הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה - כאילו גזל לקב"ה וכנסת ישראל!". אדם אוכל לחם, אוכל  פרי, ירק ולא מברך. לא מברך. "כל הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה - כאילו גזל לקב"ה וכנסת ישראל".

שנאמר במשלי: "גוזל אביו ואמו ואומר: 'אין פשע!', חבר הוא לאיש משחית". מי זה אביו? הקב"ה! שנאמר: "הלא הוא אביך קנך". מי זה אמו? 'כנסת ישראל', שנאמר: "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך". אז זאת אומרת, הוא גוזל אביו ואמו, גוזל את הקב"ה וכנסת ישראל! ומה זה שהוא חבר לאיש משחית?  מי זה  האיש משחית? מי זה החבר שלו? אמר רבי חנינא בר פפא: "הוא חבר של ירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים".

רש"י מפרש: למה הוא חבר של ירבעם בן נבט? "לפי שהוא מיקל. רואים האחרים ולמדים ממנו לעשות כן. להנות מן העולם בלא ברכה".

עכשיו בא אחד, לוקח פיתה ישר נותן ביס, רואה השני גם כן מיקל כמוהו ולא מברך, ואז כולם לומדים ממנו להנות מהעולם בלא ברכה. זה שהוא מיקל הוא "חבר לאיש משחית". למי? לירבעם בן נבט שחטא והחטיא את ישראל. כי גם הוא עכשיו חוטא,ש הוא לא מברך, ומחטיא, כי כולם לומדים ממנו.

הרי שדימו חז"ל מי שאוכל בלא ברכה לחטאים של ירבעם בן נבט ולומדים שגם מחטא קטן כזה יש משום עבודה זרה. במה החטיא ירבעם את ישראל? שהעמיד עגלים ועשה עבודה זרה. בזה שהוא לא מברך והוא מיקל, הוא ממש כמו עמלק! "אשר קרך בדרך". הוא חבר לאיש משחית! כי העיקר תלוי בפנימיות. אם הוא נהנה מהעולם הזה בלא ברכה ,זה אומר ש"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה!".

כמו ששמעתי טיפש אחד שאמר לי פעם: "אתה לא יודע מה אני לא מברך? אני זרעתי, אני חרשתי, אני הבאתי את העגבנייה! למה שאני אברך? למי אני אברך?! מה, הקב"ה הביא עד אלי בחינם הביתה? אני הבאתי!".

מה הוא אומר? "כוחי ועוצם ידי" - נכון, יטמבלולו! ומי נתן לך כח בכלל  בידיים להניע אותם וברגליים? ומי נתן לך שכל לעשות את מה שאתה עושה? ומי נתן כח באדמה שהיא תתן פירות ושמים בה זרע והיא מוציאה אבטיחים ועגבניות ומלונים ואבוקדו והכל, מי נתן את זה? אתה נתת את זה? מי עשה כל זה מי המוציא לחם מן הארץ? "מי בורא פרי האדמה, מי בורא פרי העץ? אתה בראת? זה חבר לאיש משחית! וזה בחינה של כפירה! מי שלא מברך על מה שאוכל, מה שנהנה, הוא כופר! כי חסר לו באמונה וביראת אלוקים. ואם לומדים ממנו, אז הוא בבחינת ירבעם בן נבט! כחי הכל תלוי בפנימיות החטא. אז צריך שכל אחד מאיתנו קודם כל יזהר שלא יקלו אנשים בגללו. אם הוא מקל בדבר מסוים, ילמדו ממנו.  

אשה שהולכת בלי כיסוי ראש  הא מחטיאה את הרבים! אשה שהולכת עם חצי שיער בחוץ  היא גם כן מיקלה, היא תקלקל ויקלו בגללה. היא גם כן חברה של ירבעם בן נבט. וזה בחינה של עמלק לקרר אנשים אחרים. והופכים להיות כך חוטאים ומחטיאים את הרבים.

אבל עלינו לדעת, כי בזמן הזה יש הרבה שהם אדוקים בשיטה של עמלק והם מקיימים: "אשר קרך בדרך" מקררים ומחלישים את האחרים.

מתי אדם יכול לנצח את הקרירות של עמלק? בעת שהוא לא יבוש מהמלעיגים ויגבה לבו בדרכי ה' ויהיה בבחינת "את האלוקים אני ירא". כי הכל תלוי ביראת שמים.

עכשיו אני נוגע קצת בפורים ונראה עוד נקודה אחת: עקשנות מהי.

חכמים זכרונם לברכה אומרים לנו כי הדרך המוליכה לשמחת פורים, זה קודם כל מצות זכירת מחיית עמלק, שזה למחות את הרע. צריך למחות את הרע. לכן לפני פורים יש שבת 'זכור'. "זכור את אשר עשה לך עמלק". וצריך לזכור שחייבים  למחות את עמלק מן העולם. עמלק כרגע אנחנו לא יודעים מי הוא,  לא מזהים אותו. אבל בכל אחד איתנו יש עמלק בפנים. שמקרר אותו. אומר לו: "לא נורא, תישן עוד קצת", "תתפלל יחיד", תעשה ככה,  תברך חפיף, אתה לא זוכר אם ברכת או לא, נכון? אז ספק ברכות להקל, אל תברך". אבל רגע! למה תגיע לספק? למה אתה לא זוכר אם צריך לברך או לא? למה אתה 'לא תופס ראש? למה אין לך יראת שמים? למה אתה  עמלק'י קטן? למה? למה? למה?

אז כמו שלפני השלימות והשמחה הכללית שתהיה עוד מעט, באחרית הימים, ככתוב: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו", זאת אמרת יהיו מושיעים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שהם יעלו בהר ציון לשפוט את הר עשו, הכונה את עשו, שמזרעו זה עמלק, אז לכן הורו חכמים: לפני השמחה של פורים - חייבת להיות מחית עמלק!

מכאן אנחנו לומדים שכל שמחה שלא קדמה לה שבירת היצר היא לא שמחה. שמחה של הוללות זה לא שמחה, "ולשמחה - מה זו עושה?" .אלא לפני שמחה צריך לשבור את היצר. שהיצר לא משתתף בשמחה זה שמחה אמיתית! אבל אם זה שמחה מתובלת עם יצר, עם הוללות - זה לא שמחה! זה הוללות!

בפסיקתא רבתי אמרו שהכוח שעומד כנגד עמלק הוא יוסף. וזה לשונם: "מימיו של יעקב היה השבט הזה מתוקן להפרע מן עשו". זאת אומרת, השבט שיפרע זה דוקא מיוסף, לכן משיח בן יוסף הוא יבוא ויטפל בכל הענין. "מימיו של יעקב היה השבט הזה מתוקן להפרע מן עשו". שהיה יעקב בא מפדן ארם התחיל עשיו מקדים אותו ואת בניו להרוג אותם. אז הוא בא לקראת כדי להרוג אותם. מכיון שראה יעקב התחיל מיצר.

באותה שעה נגלה הקב"ה ואמר לו: "בנו של רחל עמך ואתה מתירא?" יוסף נמצא איתך, מה אתה מפחד?! עשו? רק יוסף יכול לטפל ב!ו "חייך! הם עתידים להפרע ממנו בכל שעה שהוא עומד על בניך".

נמצינו למדים שמידתו של יוסף היא שעומדת נגד מידתו של עמלק.

אנחנו צריכים לבאר קודם כל מה מקום רשעותו של עמלק?

אז בספר החינוך במצוה תרג כתוב: נצטוינו לזכור מה שעשה עמלק לישראל, שהתחיל להתגרות בם מיציאת ממצרים טרם נשא גוי וממלכה ידע עליהם. אף אחד לא העיז! ועליו נאמר: "ראשית גוים עמלק". התרגום אומר: רישא קרביא דישראל הוה עמלק. ראש הלוחמים בישראל היה עמלק. כל העמים היו יראים מהם, כי שמעו את היד הגדולה שעשה ה' במצרים, אבל העמלקים ברוע לבבם ובמזגם הרע, לא שמו לבם לכ זה והתגרו בם. כמו שאמרנו משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה להכנס לתוכה ובא אחד וקפץ לתוכה אפ על פי שהוא נכוה, הקר אותה לאחרים.

עכשיו החטא הזה של עמלק והמשל שהביאו לזה, עם האמבטי, זקוקים לביאור:

הסברא אומרת: שלאחר שראו אומות העולם את עמלק שבא להלחם בישראל והוא נענש, אז עליהם לפחד יותר מישראל לא פחות. למה? גם הוא שהעיז, לקה. מה קורה פה? למה הוא הכר?

אותו דבר בפרשת סוטה. אמרו חכמים: למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין". וגם כאן תתעורר תמיהה. וכי זה שרואה את הסוטה שהבטן של צבה והירך שלה נופלת והיא  מתה! הוא זקוק להתחזק על ידי זה שהוא לא ישתה יין? מזה שהוא ראה שהיא מתה. זה לא מספיק  התעוררות גדולה שהוא לא יעשה כמעשיה?!

אבל חכמים גילו לנו סוד גדול שנגענו בו אתמול, מי ששמע את הדרשה של אתמול, כי דוקא על ידי ראיית העונש, עלול הרואה לבוא לידי רפיון. דוקא על ידי העונש עלול לבוא לידי רפיון.

אתמול למדנו שגם מהרע יוצא קידוש ה' וגם מהטוב יוצא קידוש ה'! ואמרנו שאסור שאדם יעמיק להתבונן בזה יותר מידי, כי יגיע לידי רפיון.  כי הוא יגיד: "אה, הרע גם כן בסדר, אפשר גם עם זה לקדש שם שמי". לא נכנס לבאר הכל, תשמעו של אתמול.

ופה אנחנו שומעים שדוקא על ידי ראית עונש, עלול לבוא לידי רפיון. והשאלה: מהו הכוח שגורם לזה? איזה כוח גורם שאדם יראה הפוך? אם אתה רואה עונש אתה צריך לברוח ממנו ולא שידבק בך. איך יכול להיות שאתה תהיה  בדיוק הפוך? שאתה תתפתה לעשות כמעשה הנענש?

יש פסוק: "אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה". זאת אומרת, יש מידה מפחד תמיד, ויש מידה מקשה לבו. שתי מידות הפוכות. המידה של מקשה לבו זה מידה של עקשנות! עקשנות. מקשה לבו. אפילו שהוא רואה עונש, מקשה לבו. כמו פרעה. הקשה את לבו. זאת אומרת, בכל אדם יש עקשנות, אין אדם בלי עקשנות! ועקשנות זה דבר טוב מאוד! אומר הגאון מוילנא: "רק העקשנים מצליחים". אבל זה שאתה הולך עם המידה הזאת לכיוון הטוב. אבל אתה יכול להשתמש במידה הזאת לכיוון הרע.  

עכשיו נראה את ההבדל: זאת אומרת, כח העקשנות שבאדם, למה צריכים  אותו? הוא גם מתפרש כך: הקב"ה מסר לאדם כח בחירה, והאדם על ידי שהוא רואה נס או שהוא רואה עונש, הוא עלול לאבד את הבחירה.אם הוא רואה נס אז הוא מתפעל! ואם הוא מתפעל אז גמרנו! הוא יודע שיש אלוקים. אז כאילו מה יש יותר לבחור? ברור. ואם גם הוא רואה עונש? אז הוא אומר: "יש אלוקים. הנה הוא מעניש. מי רוצה להענש? אף אחד לא רוצה. אז לכאורה הוא מאבד את הבחירה. אבל בד בבד, יש התגברות של הצד הטוב שבבחירה ויש גם מצד שני התגברות של הצד הרע בבחירה. למה? כדי שתשאר הבחירה. אם לא, היא תאבד, הבחירה. אז תמיד "גם זה לעומת זה עשה האלוקים".

אז חייב אחרי המקרה שאתה ראית, שיהיה לך שוב פעם מצב של בחירה עם בלאנס. לכן כתוב שה' הכביד את לבו. מה זה הכביד לבו?  אחרי מכה שקיבל פרעה איך הוא יכול להמשיך?  איך הוא יכול להמשיך אחרי שקיבל מכה?  מה עושה ה'? מכביד לבו עוד פעם! למה? כמו במאזנים, אם הם ירדו לכאן הם ישארו כאן. אבל אם הוא  מכביד אז הוא מוריד את המאזנים והם חוזרים להיות מאוזנים, עכשיו תבחר עוד פעם.

 זאת אומרת, חייב להיות תמיד איזון בין הטוב לבין הרע כדי שתהיה בחירה. אבל שיש התגברות גם מהצד הרע, התגברות מהצד הרע זה נקרא 'עקשנות'. מה פירוש? אתה רואה נס - איך אתה נשאר בדרכך? עקשן! אתה רואה עונש - איך אתה נשאר בדרכך? עקשנות! זה גורם הבלאנס. זה גורם לך שיהיה לך בחירה.

עכשיו, מי חידש את כח העקשנות עוד פעם? כל האומות כבר פחדו. "תפול עליהם אימתה ופחד",  גמרנו! הם החליטו הם לא מתעסקים עם ישראל!. מי חידש את הכל?  עמלק. הוא בא ונלחם עם ישראל. ולמה הוא בא? מה יש? הוא בא מרחק 1,600 מיל! 1,600 ק"מ! מישהו הצר לך? הציק לך? הפריע לך? עברו בגבולך? לא! הוא בא מ-1,600 ק"מ!  

למה? מפני שהוא ראה את הניסים שנעשו לישראל. זהו!  מה יש עם כזה שככה קורה וכו', אני יוצא להלחם! מעמלק התפשט הכח הזה לכל האומות. ואפילו שראו במפלתו של עמלק, ואדרבה! מפני שראו מפלתו של עמלק, פעלה אצלם מידת עקשנות להלחם בישראל ושב ושום עד היום, אף על פי שהוא נכוה - עמלק היקר את האמבטי לאחרים!

אז לעומת המפחד תמיד יש מקשה לבו תמיד. זה נמצא תחת פחד וזה נמצא נגד הפחד. בכל אחד מאיתנו יש כח עקשנות, גם לצד הרע וגם לצד הטוב. העקשנות כשהיא בצד רע, זה הכח שמאריך את העקשנות. לא! לא, לא, לא נכנע! ממשיך בעקשנות. העקשנות בצד הטוב, זה עמידה בניסיון. דוקא מפני שקשה לעמוד בניסיון, דוקא  מתעורר כח העקשנות לעמוד בניסיון.

אתם רואים שיש ספורט לפעמים או שילדים משחקים ביניהם, אפילו אם הוא לא הצליח פעם ראשונה, "לא, לא, תן לי עוד פעם!". מתעקש עוד פעם.  לא מצליח, "עוד פעם, עוד פעם!" למה? מתעקש! כח העקשנות! הוא לא מוותר, רוצה להוכיח. בצד הטוב העקשנות היא מצוינת! כי הניסיון בא להפיל אותך ואתה לא מסכים ליפול. בא להפיל אותך, אתה לא מסכים ליפול. אז אתה עומד נגד הנסיון בעקשנות - זה טוב מאוד!

פה מביא המחבר דוגמא: אלה שעברו את השואה הנוראה, רואים שמה דבר פלא! חלק נפלו מטה מטה באמונה, ואחרים מאותו מקום, מאותו מצב בדיוק, מאותו מחנה, התעלו מעלה מעלה. יש כאלה מסרו את נפשם על קידוש ה' ויש שכפרו. איך זה יכול להיות?

אז הוא אומר: מי שפנימיותו היתה בריאה - השכיל לנצל את הנסיון ולעמוד כנגדו בעקשנות והתעלה יותר ויותר!. כמו הרב גלינסקי, זכרונו לחיי העולם הבא,  שהוא מתאר את מאורעות השואה שהוא עבר בספריו. אבל מי שהיתה פנימיות רעועה - כשהגיע לו הנסיון, לא היה מי שיעורר אותו וממילא נפל.

אז רואים שמאותו מצב יש אחד שהתעקש לעמוד בניסיון ויש אחד הפוך.

עכשיו יש לנו דוגמא נפלאה! כמה צריך להיות עקשן לעמוד בניסיון:

נתבונן בסדר חייו של דוד המלך חיים. של יסורים מאז שהוא נולד עד יומו האחרון. מתחילה סבל מאחיו. בכלל הם לא קראו לו אח. "מוזר הייתי לאחי". חשבו שהוא ממזר. אח"כ הוא סבל מחותנו שאול המלך שרדף להרוג אותו. לבסוף ביקשו הבנים שלו להרוג אותו ולרחת ממנו את המלכות. "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלם בנו". אם אנחנו נלמד את כל היסורים שעבר דוד המלך, רק מהמחשבה על זה אפשר לצאת  רחמנא לצלן מן הדעת! אדם יאבד את שפיותו מרוב היסורים והצרות שהוא עבר.

והנה, דוקא ע"י היסורים האלה הוא עלה ונתעלה לדרגה של "דוד מלך ישראל חי חי וקיים, דוד מלך ישראל חי חי וקיים.

אז רואים שהנסיונות והיסורים לא הכניעו את דוד העקשנות שלו לעמוד בהם העלתה אותו לדרגת "חי וקיים".

החובה שלנו לדעת באופן בהיר שאין ניסיון שאי אפשר לעמוד בו! אין דבר כזה! כי אם אי אפשר לעמוד בו, לא היה ניתן ניסיון. אז זה לא ניסיון, זה כפייה! ניסיון זה רק אם יכולים לעמוד בו. מה התכלית של כל ניסיון? שהאדם יעמוד בניסיון ויתעל הממנו, יעלה ויהיה לנס. ניסיון זה מלשון נס. כמו דגל. שמרימים. "הרימו נס".

העקשנות לצד הטוב, העמידה בניסיון, זו הייתה מידתו של יוסף הצדיק, שהיא נקראת "מידת היסוד", וזוהי המידה של שבירת היצר. יוסף שבר את היצר. אשת פוטיפר ניסתה לפתות אותו, הוא שבר את היצר! זה מידת היסוד, מידתו של יוסף. עמידה בניסיון זה עקשנות.

ההפך של מידת העקשנות של עמלק זה מידת העקשנות של יוסף. לכן אין עמלק נופל, אלא בידיו של יוסף. ומשיח בן יוסף. עקשנות, יראת שמים- זה מה שינצח את עמלק.

והנה, כשאמר הקב"ה ליעקב שאין לו לפחד מעשו כי נולד לו יוסף, אמר לו בלשון הזאת: "בנו של רחל עמך ואתה מתירא?". מכאן שכוחו של יוסף בבירת היצר, מאיפה הוא נובע, מכוחה של רחל אמו בשבירת היצר. אמר שלו רחל שברה את היצר שלה, ריסקה אותו! יצא לה גם כן בן ששובר את היצר. וממנה יצאו שוברי היצר.

איפה היא שברה, רחל, את היצר שהיא שמסרה את הסימנים ללאה. היא ידעה שהיא מוסרת את הסימנים היא מאבדת מעצמה את כל התכלית של כלל ישראל. זאת אומרת, אם יעקב לא יתחתן איתה, כי היא מסרה את הסימנים לאחותה לאה והיא נכנסה תחתיה, אז היא תאבד את כלל ישראל. לא יצאו ממנה.  ככה היא לקחה בחשבון. היא גם ישעה שמדרגה של יעקב אבינו זה כמו האדם הראשון לפני החטא. והיא גם ידעה שההפסד בא רק מפני הרמאות של אבא שלה, לבן.

אם היינו נשאלים: איך עליה לנהוג? היינו מייעצים לה "תעמדי בתקיפות! תגלי ליעקב שחליפו אותך.  ומי שהולך להתחתן זה בעצם אחותך ולא את"!

אבל רחל לא צריכה עצמות מאיתנו! היא לא רק ששתקה וגילתה ליעקב, היא גם מסרה את הסימנים לאחותה לאה שלא תתבייש שהוא ישאל אותה אתה הסימנים כמסוכם. ובזכות זה ששברה רחל את היצר - תבוא הגאולה השלמה לעם ישראל! בזכות רחל אמנו. למה? כי הגאולה שצריכה לבוא היא תלויה קודם כל במחית זכרו של עמלק. ומפני ששבירת היצר זוהי המידה שמתנגדת לעמלק, כי הוא מקרר , הוא אומר: "לא צריך לבדוק שום דבר, ביטול תורה!". הוא מקרר! מפני ששבירת היצר - היא המידה המתנגדת לעמלק, ראוי לו לעמלק ליפול ביד בניה של רחל!

ולמדנו את דרך העבודה בשבירת עמלק שבכל אחד ואחד, עכשיו אנחנו צריכים להילחם בעמלק שבנו, שהוא מקרר אותנו לבד, יצר הרע שלנו, הוא מקרר גם כן בהרבה דברים. כן. הוא יכול להגיד לך: כן, אפשר לאכול חומוס, קנו פה חומוס, אפשר, חומוס בסדר אפשר לאכול חומוס". קירור!

על ידי מידת הזהירות, על ידי המידה של "אשרי אדם מפחד תמיד", שזה הפך ממקשה ליבו - יפול ברעה! הן בעניינים של בין אדם לחברו ובין אדם למקום, ע"י זה אפשר באמת באמת להגיע לשמחה אמיתית.

עכשיו נסיים בדבר שיתפור לנו את הכל מסודר:

 כתוב במגילה: "ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר בידי הסריסים ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערה בו".

ידוע לכם שהמלך הרשע אחשורוש, ביקש מאשתו לבוא לפניו מעורטלת לפני כולם. ואז היא שלחה לו דברים לגעת בלבו ואמרה לו: "אם רואים אותי נאה – הם נותנים עיניהם להשתמש בי והורגים אותך! ואם רואים אותי כעורה - אתה מתגנה בי".

אומרת לו: טמבל! במילים אחרות, מה אתה רוצה? שאני יבוא כך? אם יראו אותי שאני יפה - יחשקו בי, יהרגו אותך! אם יראו שאני לא יפה, כעורה - יגידו: "מה זה זה? זה אשתו של המלך?". יגנו אותך! מכל מקום תפסיד.

רמזתו - ולא נרמז, עקצתו - ולא נעקץ… סתום! לא קולט מה שאומרים לו.

שלחה לו עוד פעם ואמרה לו: אתה לא מבין? אז אני אסביר לך, אמרה לו: "אתה זוכר? אתה היית ממונה על האורוות של הסוסים של בית אבא, והיית למד, דהיינו, מורגל,  להכניס נשים ערומות. ועכשיו שנכנסת למלכות לא חזרת מקלקולך".  כבר אמרה לו, כמו שאומרים 'פנים בפנים'. לא! לא מבין.

שלחה ואמרה לו עוד פעם: "אפילו בעלי דינין של בית אבא לא נידונו עירומים". איך אתה לא מתבייש לבקש ככה? אפילו הפושעים הכי גדולים שמרדו באבא שלי והוא הוציא אותם להורג, לא דנו אותם ערומים! ואתה רוצה שאני אבוא ככה?! רמזתו - ולא נרמז, עקצתו - ולא נעקץ… סתום!

למה זה ככה? כי המידות והתאוות של הרשעים משכרים אותם, שכר, שכרות. מאבדים את שכלם,  מטמטמים את לבם, עד שפג מהם כל רגש אנושי. הופכים להיות  אטומי לב, ערלי אוזן, כל הרגשות שלהם משותקים, לא מסוגלים לקבל עצה אפילו לתועלת נפשם! וגם אם תלויה בזה הצלת חייהם והמשך קיומם. אין! סתומים לגמרי! לא רק שאינם מסוגלים לקלוט רמז, אלא אם אפילו עוקצים אותם במידה שזה יכול לעורר אפילו אנשים שיש להם שכל קטן וחסרי דעה, גם אז הרשעים לא מתעוררים, חרשים ואטומים, אינם מסוגלים להתעורר משכרות התאוה וגם מהגאוה הארורה!

עכשיו בואו תשמעו דוגמא שהתורה אומרת לנו. מבהיל! מבהיל עד כמה בן אדם יכול להיות בשפל המדרגה!

"אדם נושא ונותן בפירות שביעית", אסור לסחור בשביעית. זנה שביעית זה שנת שמיטה ואסור לסחור בפירות שביעית והוא נושא ונותן בפירות שביעית.

מה העונש? "לסוף הוא מוכר מטלטליו". הוא חשב להרויח על חשבון שביעית, לסוף מה? בדיוק הפוך. הוא מוכר את  המטלטלין שלו. אז לא רק שהוא לא הרויח, הוא גם הפסיד.

לא הרגיש. מה זה אומר לא הרגיש? לא התבונן.הרי אם בן אדם קורה לו מקרה, הוא צריך להבין למה הק העניש אותו. למה הוא הפסיד? למה קרה לו מה שקרה? אתה צריך להרגיש, אתה צריך להתבונן. לא הרגיש. לסוף מוכר שדהו. לא הרגיש? הקב"ה מדרדר אותו עוד יותר. מוכר כבר את השדה. את מקור הפרנסה שלו.

לא באת לידו, לא קולט .לסוף מוכר ביתו!  לא באת לידו, לסוף מוכר ביתו לאמה! אין לו כסף, מוכר את הבת שלו. לא באת לידו - לווה בריבית! אין לו כסף בכלל אז, הוא מלווה ומשלם ריבית. ולסוף מוכר את עצמו! ולא רק מוכר את עצמו, אלא נמכר לגר ולתושב או לעקר. זה הנמכר לעבודת אלילים עצמה! בסוף הולך ועובד עבודה זרה אצל גוי! מוכר את עצמו לגוי ועובד עבודה זרה.

ממה הוא התחיל? מזה שהוא נשא ונתן בשביעית. וככה הולך ומדרדר ולמדרדר ולא מרגיש ולא מתבונן ולא חושב על מה? ולמה?

רואים מכאן: כמה מסוגל אדם לאבד את ההרגשה, כי הרגשה זה המהות של האדם. אם לאדם אין הרגשה והוא ולא מרגיש מה קורה איתו, זה כמו משותק! כמו בעל מום באבר שהנשמה תלויה בו. אם בן אדם לא מרגיש מה קורה איתו, בעל מום הכי גדול שיכול להיות!

ולפנינו דוגמא נוראה ועגומה ביותר:

איך מדרדר אדם בתהליך הדרגתי, יורד מזמן לזמן ומתקופה לתקופה, ומאבד בזה אחר זה את סגולת ההרגשה, ומפעם לפעם מצטמקים החושים עד שמגיעים לאפס? בהתחלה הוא היה אדם מכובד, בעל שיעור קומה, בעל חוש חריף ורגיש מאוד, בתוך זמן קצר מאבד חושיו אחד אחד, וירידות מדהימות פוקדות אותו.

רואים פה שש ירידות:

כל ירידה יורד בממון וכו', זה מבטא המתת החוש והרגשה של האדם. הוא יורד ופוחת ממצב שלא הרגיש ראשון בדרגה הקלה, הוא כבר לא גם בדרגה חמורה. וממצב של עניות ורכוש פעוט ערך, הוא מגיע לעניות קשה ביותר. ומעניות הוא מגיע לאובדן כספי והוא מגיע לעניות קשה, זולה ובזויה, עד מוכר את גופו! והוא מתדרדר ובא עד לידי עניות בדעתו שהוא מוכר את עצמו לעבודה זרה ואיבד צלם אנושי!

אתם שומעים איך בן אדם יכול לחיות מבלי להרגיש? למה? קורים לו מקרים והוא לא מתבונן על מה ולמה זה בא לו. אין דבר שבא בלי חשבון! אתה חייב לעשות חשבון! מה אתה מקיים מה אתה לא מקיים על מה הקב"ה עושה לך כל זאת?

אתם חושבים שזה רק באנשים כאלה סתומים ורשעים? לא! יכול להיות גם בצדיקים יסודי עולם!

תשמעו דוגמא מפחידה! יש מקרים שבהם גם אדם גדול וקדוש נתפס בעניין הזה של "ולא הרגיש". אבל פה זה קורה מטעם המעלות הנשגבות והעליונות. בגלל שכל החושים שלו תפוסים ואחוזים בהשגת הרוממות והוא טרוד כולו ומושקע בעצמו, ראשו ורובו, לטובת הציבור, וכל שרעפיו מרוכזים בשמים, בעולמות העליונים והא ממש לא בעלמא הדן, הוא לא מהעולם הזה בכלל. כל כולו קודש! אבל באותם שעות, כאילו הרגשות שלו משותקים, נטולים מהעולם הזה וגם אצלו נראה כאילו לא הרגיש.

עכשיו תשמעו דוגמא מחרידה! כמו שאמרנו:

"אמר רבי ינאי, (ישמעו אלה הנודרים ולא מקיימים):"הנודר ואינו משלם - פנקסו מתבקרת לפני הקב"ה".

והקב"ה שואל: "היכן פלוני בן פלוני שנדר ביום פלוני?" זאת אומרת, מי שנדר ואינו משלם, פותחים את הפנקס שלו ועושים ביקורת. "שילם או לא שילם". ואם רואים שהוא לא שילם, ה' שואל: "איפה פלוני בן פלוני שנדר ביום פלוני, ביום ראש השנה וביום הכיפורים? איפה הוא?".

תשמעו מה אומר רבי ינאי: בוא וראה, שהלך יעקב לארם נהריים מה כתוב שם? "וידר יעקב נדר לאמר: אם יהיה אלוהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אני הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוהים והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך".

אז אומר יעקב אבינו: "רבונו של עולם! אם אתה תהיה איתי ותשמור אותי בדרך ותתן לחם לאכול ובגד ללבוש, ואני אשוב בשלום לבית אבי והיה ה' לי לאלוקים", כל זה מדובר ברוחניות כמובן, "אז האבן הזאת אשר שמתי מצבה הוא יהיה בית אלוקים".

וה' השיב לו על כל דבר ודבר! הלך יעקב אבינו ונתעשר ובא וישב לו. ולא שילם את נדרו.

מה עשה לו הקב"ה? הביא עליו את עשו וביקש להרוג אותו. נטל ממנו כל אותו דורון, עזים 200 ותיישים וכו', את כל מה שנתן לו, עדרים עדרים, ו"לא הרגיש". זאת אומרת, כבר הפסיד ממון. בשביל שלא יהרוג אותו עשו, ה' שלח את עשו להרוג אותו בגלל שהוא לא קיים את הנדר! ואז בשביל לפייס אותו, הפסיד עדרים עדרים לתת לו, בשביל לשחד אותו. "לא הרגיש" . הביא עליו מלאך שיתאבק עמו ולא הרגו. "וירא כי לא יכול לו" ונעשה צולע. אז עשה את יעקב אבינו צולע ."לא הרגיש". כיון שלא הרגיש, באה עליו צרת דינה. שכם בן חמור עשה מעשה שלא יעשה עם דינה. בושות בכל העולם! כיון שלא הרגיש - בא עליו צרת רחל שנאמר "ותמת רחל".

י'באבי!

אמר הקב"ה: "עד מתי יהיה הצדיק הזה לוקה ואינו מרגיש באיזה חטא הוא לוקה. הריני מודיעו".  אבל זה רק צדיקים. אחרי כל כך הרבה נסיונות לעורר ולא מרגישים, אז הקב"ה החליט לגלות לו. אבל לא כל אחד זוכה לדבר כזה

כתוב: "ויאמר אלוהים אל יעקב: "קום עלה בית אל ושב שם ועשה מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך". שחכת את הנדר? תעלה מהר, תעשה שמה את המזבח. שהיית בפחד ובלחץ נדרת נדר, נכון? קיימת? לא קיימת! תעלה לקיים.

אמר לו הקב"ה: "לא הגיעוך הצרות האלו - אלא על שאיחרת את נדרך! אם אתה מבקש שלא יגיעוך עוד צרה - קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאותו מקום שנדרת לי שם נדר".

מיד כתוב: "ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו: ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי".

רואים, יעקב בחיר שבאבות, ראשו מגיע השמימה, צורתו חקוקה תחת כסא הכבוד, ואחרי כל המאורעות שעברו עליו הוא מרחף במחשבותיו, שקוע כל כולו בעולמות העליונים עד שהוא שכח מן הנעשה בעולם השפל, ואיננו מרגיש על מה הוא לוקה.

אתם רואים מה זה שאדם לפעמים חי בלי להתבונן? אז הוא היה עסוק בשמימיות ברוחניות בדרגות הגבוהות "ולא הרגיש".

זה פטר אותו? לא פטר אותו! תראו איזה עונשים! אז בן אדם שבכלל לא שם והוא מקבל עונשים ולא מרגיש בכלל ולא מסתכל לשמים על מה ולמה ולא הולך לברר אצל מי שמבין, אדם כזה מסכן! מה תהיה אחריתו? הוא ימות! כי בהתחלה ה' פוגע בממון, אחר כך בגוף ואחר כך נוטל את הנשמה.

ארבעה צדיקים נתן להם רמז הקב"ה, שניים חשו ושניים לא חשו. שניים הרגישו, שניים לא הרגישו. משה נתן לו רמז ולא חש. דוד ומרדכי רמז וחשו. משה מניין אנחנו לומדים? כתוב בפסוק: "ושים באוזני יהושע". שה' מצוה אותה שים באוזני יהושע, אז הוא רומז לו שהוא יכניס את ישראל לארץ ואתה לא תכניס. כמו שאמרו שיהושע מנחיל לישראל את הארץ. אז רמז לו הקב"ה והוא לא חש. למה הוא לא חש? בסוף כתוב: "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר", הוא מבקש מה' שיכניס ואתו לארץ. אבל רמזתי לך כבר שאתה לא תכנס לארץ. אז איך אתה מבקש "ואתחנן"? "אל תוסף דבר אליי בדבר הזה". רמז לו ולא חש.

יעקב מנין אנחנו לומדים? אמר לו ה': "והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך", ואם ה' אומר לו כזה דבר... מה כתוב בסוף? "וירא יעקב מאוד". רואים שהוא פחד. אבל אני אמרתי לך אל תרא! "אל תרא יעקב והנה אנכי עמך ושמרתיך". אלא יעקב אמר "שמא יגרום החטא". אז הוא רמז לו ולא חש.

דוד המלך נתן לו הקב"ה רמז וחש. מה הרמז? "גם את הארי גם את הדב הכה עבדך". יום אחד דו המלך שהיה רועה צאן בא אירה ובא דב לתקוף את העדר ודו המלך להציל את הכבשים, נלחם עם האריה ועם הדב וניצח אותם!

אז דוד אמר את הדברים האלה לפני גולית הפלשתי ואמר: "גם את הארי וגם  הדב הכה עבדך והיה פלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכות, מערכות אלוהים חיים!".

אז ה' נתן לו רמז והוא חש. כי מה אמר דו? אמר: "וכי מה אני ספון שהכיתי חיות רעות הללו". למה דוקא אני זה שיכול להכות אריה ודב ביום אחד? אלא, "שמא דבר עתיד לארע לישראל והם עתידין להינצל על ידי!"

מפה שאב דוד המלך את העוז, האומץ והכוח, להלחם נגד גולית הפלשתי. כי הוא הבין את הרמז. אם ה' שלח לו אריה ודב ביום אחד בשביל מה? לכן הפלשתי הערל הזה הוא יהיה כאחד מהם. מה הוא יהיה יותר מהם? מאיפה הוא יודע? אולי אולי אולי את האריה והדב אתה יכול לנצח, אבל זה הפלשתי בא עם שריון והוא בא עם נשק וכידון וחרב וחנית והכל, מי אמר שאתה תוכל עליו? והוא ענק! מי אמר?

לכן יש מפרשים שאומרים ככה: "גם את הארי גם את הדוב היכה עבדך". מי יותר חזק אריה או דוב? אריה. אז מה אתה אומר גם את הארי וגם את הדב הכה עבדך? אם אתה אריה בטח שתהרוג דב, נכון? אבל אם אתה הורג דב זה לא אומר שתהרוג ארי, נכון? נכון? כי אריה יותר חזק!

אז הוא הבין גם, גם את האריה וגם את הדב הרג עבדך. ה' שלח לו קודם אריה ואח"כ שלח לו דב. למה הקב"ה שולח לו את החזק קודם ואחר כך את החלש? בדרך כלל שולחים חלש אח"כ שולחים יותר חזק, לא? אם זה היה  באופן כזה שה' שלח לו קודם דב ואחר כך אריה, אז הוא היה רואה שה' כאילו מנסה אותו לראות את כוחו. נתן לו חלש, ראה שהוא עומד בזה, שלח לו חזק, ראה שהוא עומד בזה, ישלח לו את גולית! יותר חזק מזה! ואז זה לא בטוח שהוא ינצח.

אבל אם שלח לו את החזק והוא ניצח ואחרי זה הוא שולח לו את החלש, אז בודאי שהוא מנצח! אז אם הוא שולח לו אח"כ את גולית, ודאי שהוא יותר חלש מהדב. לכן הוא אמר לו במפורש: "גם את הארי גם את הדב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרב מערכות אלוהים חיים!" אז הוא חש ה' רמז לו - והוא חש!

והרביעי, זה מרדכי: נתן לו רמז - וחש! כתוב על מרדכי: "ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה".

אמר מרדכי: "וכי אפשר לחסידה זו שתינשא לרשע הערל הזה?". איך יכול להיות שהצדקת הקדושה הזו היא תלקח ע"י אחשורוש המלך הרשע והערל הזה והיא תנשא לו?! זה לא יכול להיות! זה לא הגיוני! יש פה רמז. "אלא, שמא דבר עתיד לארע לישראל. והם עתידים להינצל על ידה."

אז הוא הבין את הרמז, ולכן "בכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה". לא יתכן שהיא נלקחה סתם, משהו צריך שיעשה בה ומה נעשה בה? גאולה! אז הוא נרמז והרגיש!

מסקנה: כל אחד מאיתנו צריכים להיות ערים תמיד ולחוש לרמזים שרומזים לנו ממעל. שום דבר במעל לא סתם קורה. הכל בהשגחה! אין מקרה בעולם! הכל בהשגחה. גם אתה הולך לדבר ושומע שני אנשים מדברים איזה משפט, רק שמעת את המשפט, הוא נוגע אליך. תנסה להבין למה שמעת את זה.  לא השמיעו לך סתם. ראית דבר?  לא סתם הראו לך את הדבר. כל דבר אתה צריך להבין על מה ולמה. זה קשה, מסובך לפעמים, ולא תדע. אבל חובה עליך לפשפש ולמשמש לראות לפני חלילה ירמזו לך רמז יותר עבה או יותר גס.

זאת אומרת, אדם צריך להתבונן דבר ועוד דבר. בהתחלה אמרו לו: "שמפניות", אח"כ אמרו לו: "סיגרים'. רמזו לו. אח"כ אמרו לו "בקבוקים", אח"כ אמרוט "הגינה בסביון'. אח"כ אמרו לו עוד, עוד רמזים מן השמים. אחר כך 'עד מדינה ראשון', אח"כ עד מדינה שני, אחר כך 'עד מדינה שלישי', וזה ממשיך. רומזים לו ורומזים לו רומזים לו... אולי תגיד: "ברוך שאמר והיה עולם, ברוך הוא, ברוך אומר ועושה, ברוך גוזר ומקיים!? אולי תתחיל להתפלל ככה שיראו אותך... שים כיפה, לאף אחד לא יעזור לך,  רק הבורא יכול להציל אותך. חורשים עליך חביבי חורשים חריש עמוק, לא מתכוונים שאתה תשאר בשום מחיר! יחקרו את כל המדינה עד שימצאו מישהו שיפיל אותך באמת. אבל אתה יכוך להמשיך לשחק אותה כאילו לא היה כלום! כי אין כלום! לא היה כלום  כי אין כלום, לא היה כלום, כחי אין כלום, לא היה כלום כי אין כלום… אין בעיה! תמשיך! אתה תגיד שאתה לא מרגיש ולא כלו,ם אין בעיה! אבל זה רמזים מן השמי,ם תתבונן! אולי תעשה תשובה, אולי תחזור בך? אולי?

טוב, כל אחד מאיתנו צריך להיות ער לרמזים שנרמזים אליו ממעל. ולא להיות עקשנים בכיוון הרע, אלא לבית עקשנים בכיוון הטוב, לעמוד בנסיונות שבאים עלינו, ולא להתעקש למרות מה שאנחנו שומעים ורואים. וצריך יראת שמים אמיתית כדי שנוכל את העמלק הפנימי שלנו, עד שיבוא משיח בן יוסף וילחם את מלחמה ישראל,  מלחמה לה' בעמלק, לפני הגאולה השלמה במהרה בימנו אמן!

שואל: ערב טוב.

הרב: ערב טוב

שואל: ערב טוב הרב. הבנתי שבשר ועופות אי אפשר לאכול למעשה?

הרב: נכון!

שואל: מה לגבי דגים? סוגי דגים שכן ניתן לאכול...

הרב: עופות ובשר דרך קהילות פז אם יש תוכל להשיג. דגים אפשר לאכול אם אין בהם תולעים. רק צריך לבדוק שאין תולעים.

שואל: יש לי עוד משהו, אני בהרצאה קודמת שהרב היה פה, אני גם הגעתי, הרב הציע לי כמה דברים, אני הסברתי את מבי הכלכלי שהוא קשה. הרב הציע לי להגיד לאשה שתעבוד בסריגה, עבודות מסוימות, שהיא תשיג עוד משהו לפרנסת הבית. היא כרגע עובדת בתור פקידה, יותר כמזכירה. שעתיים שלוש ביום. לפעמיים אומרים לה לא לבוא ואם כן... לגבי המינוס שהיה לי מינוס חמש הצלחתי להוריד אותו איך שהוא לארבע. אני הלכתי והייתי בהרבה בני כנסת פה באשקלון, לצערי, אני לא כל כך אוהב את זה, אבל נאלצתי ללכת לפה ולשם ולא הצלחתי להשיג את הכסף, שזה למחוק את המינוס. למעשה אני מבקש, אני מתנצל שאני צריך.. אבל אני מבקש מהרב אולי לדבר גם עם הקהל שיוכלו לסייע לנו, שנוכל למחוק את זה סופית. בעזרת ה'.

הרב: ומי מבטיח שאח"כ לא יגדל עוד פעם?

שואל: אנחנו למעשה בין מגמת התקדמות ושיפור. המינוס נמצא, מינוס ארבע, הלוואת זה טיפה פחתו, אבל...

הרב: מאיפה אתם מתפרנסים אם כך?

שואל: אני עובד באותו מקום. אני עובד 11 שעות ביום.

הרב: ולמה אתם לא מצמצמים בדברים שניתן לצמצם?

שואל: משתדלים למעשה, ככל היכולת לצמצם האמת. מאז שדיברנו עם הרב ובאנו לפה, אנחנו עשינו מאמצים כברים...

הרב: כמה ילדים יש?

שואל: היה אחד שנפטר וכרגע יש אחד חי, ברוך ה'.

הרב: אז זה לא הרבה הוצאות, אבל תתנו לו לאכול וצמצמו באוכל אתם.

שואל: אין בעיה.

הרב: תצמצמו בשאר הדברים. ככה תוכלו לסגור.

שואל: אני אין לי בעיה...

הרב: מי שיוכל בעזרת ה' לעזור, שיעזור ליהודי. בסוף אבל אתה חייב להגיד לבנק בלשון הזה: "אני אוסר עליכם לתת לי אובר אפילו בשקל! וברגע שיש מצב שזה אובר, אתם מודיעים לי שמגיע משהו לתשלום ואתם לא יכולים לשלם".

שואל: אוקי.

הרב: בסדר. בעזרת ה', ה' יעזור וגם יעזור. תהיה בריא!

שאלה:

שואל: קודם כל, לא לשווא נאמרו חכמה מפיך, כבוד הרב. בזכות השיעור הזה ואת הטריגר שלי, אני לוקח עליי מצות ציצית.

הרב: אשרייך לחיי עולם הבא!

שואל: יש לי איזה שאלה, כבודו, לא מקוממת רק אותי, מקוממת רבים: קודם כל אני אברך עליה.

הרב: "שהחיינו".

שואל: "ברוך אתה... שהחיינו וקיימו והגענו לזמן הזה".

יש איזה שאלה שלא רק מקוממת אותי, היא מקוממת רבים: כולם משרתים את האל נאמנה בפשטות, ענוה, ערכים, למה יש כל הזמן תחרות בין החצרות, בין הרבנים יש ראקציות. למה זה תמיד קורה? כי זה מאוד מקומם! האם רכוש, ממון והוקרה מסיחים את דעתו מהמטר העיקרית שהיא חזרה התשובה שלמה?

הרב: בדיוק ענית את התשובה! תהיה בריא!

שואל: תודה!

שאלה:

שואל: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: דבר ראשון, רציתי לבקש מחילה מכבוד הרב ששמעתי כל מיני דברים ולא מחיתי או שמחיתי, אבל לא כמו שצריך.

הרב: מחול לך!

שואל: תודה רבה! עוד שאלות יש לי: רק רציתי לדעת, להבין את זה כמו שצירך, לברר את הדברים, אני שמעתי את אחד הדיסקים על העניין של הכשרות. שמתי לב שעיקר הדברים זה על הכשרות של מחפוד.

הרב: לא. לא. כולם בדיוק אותו דבר בעניין הסכינים זה בעיה. בעניין הבקר זה אותו הדבר. והוא הגרוע מכולם.

שואל: עכשיו, רציתי לשאול בעניין הזה של ה... זאת אומרת, שיש עדויות והקלטות על כולם, נכון?

הרב: פרסמנו בשלושה דיסקים.

שואל: עכשיו, עוד דבר: לפני שפורסם מה שהרב פרסם, אז...

הרב: הייתה "חזקה".

שואל: הייתה "חזקה", ועכשיו בעצם יש עדות על הדברים...

הרב: אין "חזקה".

שואל: אין "חזקה". הבנתי.  עכשיו, וזה בעצם הופך את כל העניין של הבשר לספק, ספק דאורייתא לחומרה?

הרב: זה למי שספק, אצלי אין ספק. אבל למי שאצלו ספק, אז זה הופך את זה כן.

שואל: עכשיו, שמעתי ש... שמעתי באחד ההרצאות שאמור לצאת ספר על הכשרות של מחפוד, זה נכון.

הרב: נכון. 2,500 עמודים כבר יש.

שואל: וזה יצא כבר או ש...

הרב: זה עומד לצאת בימים הקרובים, מה שנקרא, חודשים הקרובים, יותר נכון.

שואל: הרב יכול להסביר את העניין הזה שאיך זה שבעצם אנחנו במציאות כזאת חמורה?

הרב: הייתה כבר בעולם מאז ימות קדם, חתם סופר כתב על זה שהיצר הרע בחר את שוחטים, חזנים והסופרים, כדי לקלקל את כל עם ישראל. בזמן מגלה עמוקות, יש ספר סלם, "כור ההיתוך", שבו רואים דור שלם החטיאו אותם שני קצבים והאכילו ערים שלמות. לפני כמה זמן היה בלוס אנג'לס כך, לפני כמה זמן היה במונסי כך, לפני כמה זמן היה בגרמניה כך. וככה זה מימות עולם. זה לא חדש.

בצע כסף קוראים לזה.

שואל: כן.. וזה נובע מעצם הכמויות האדירות שבעצם אין...

הרב: זה פשוט, זה לבעל שכל וסברה מבין מיד שמיליון וחצי כל יום לשחוט, אי אפשר שזה יהיה בכשרות. זה בדיחה! צריך לעמוד בקצב מסוים כל יום! כל יום! זאת אומרת אין חריגות. אם לא, לא יהי בסופר, לא יהיה בשום מקום, לא יהיה אוכל. חייבים לעמוד במכסה.

שואל: כן.

הרב: נו, איך זה יכול להיות? מה זה תלוי במה שהמנהל אומר או שזה תלוי במה שהמציאות? זה אני מדבר רק על עופות, כן? חוץ מראשי בקר, כבשים, הודו וכו'.

שואל: זאת אומרת שאין לאנשים יראת שמים בעצם?

 הרב: בדיוק! בדיוק! אתה אמרת את המילים הפשוטות. על זה דיברנו היום. הרי אם יש לאדם יראת שמים, הוא היה צריך לפחד. אם היה לו יראת שמים הוא היה צריך לפחד. רק מהספק! רק מהשמועה! היה מתפרסם סרטון של הרב דרופמן שכל מה שמציירים בסין עם מים כגון: אננס או דברים קונסרבים כאלה ודברים כאלה,הכל, הכל, עם מים, כל מה שהולך עם מים, יש בזה תולעים! כי בסין המים מתולעים ושום השגחה, הוא אומר, שום בד"צ לא מקפיד לסנן את המים בבתי חרושת שמייצרים את כל הדברים האלה. וכל מה שמגיע מסין מתולע. הוא מראה את זה בסרטון.

(אם יש לך את זה ואתה קיבלת את זה אז תראה. אתה קיבלת את זה? משהו קיבל? תראו לו את זה שהוא יראה את זה)

זה דוגמה, כן? דוגמה.

תבלינים- אין שום השגחה שבודקת תבלינים. כולם טוחנים לכם את התבלינים עם התולעים, עם השקצים ועם הרמשים.

שואל: אז מה בעצם עושים? קונים את הכמות שצריכים ובודקים?

הרב: ומנקים לבד. כמו פעם. איך היה פעם? לא הי תעשייתי, לא היה עופות תעשייתי, לא היו מכשירים לך את העופות. היית הולך לשוחט, הוא היה שוחט ואתה היית מנקה את הכל ומטפל בהכל. זה הכל! לא היה דבר כזה תבלינים מוכנים. היית קונה ולוקח את העלי בתוך הריפוט, טח, טאח טיח! דופק לשכנים בראש, עד שיש לך כורכום ועד שיש לך זנגביל ועד שיש לך קינמון ועד שיש לך הכל. ככה היה. לא מזמן. אבל נהיה הכל תעשייה. מכינים לך את הכל בשבעים צבעים, ציורים שונים, רק תקנה! תקנה, תקנה. אתה נכנס לסופר, אתה נכנס לזה, מיליונים של מוצרים! לא נגמר! פעם אכלנו לחם, גבינה, עגבנייה, מלפפון, סלט, ואם היה עוף, היה משהו. זה מה שאכלנו. מה זה היום? תראה כמה צבעים, כמה רשרושים, כמה חטיפים, כמה נשנושים.... זה הכל כסף! כסף! כסף! כסף! כל מה שחושבים זה איך להוציא ממך את הכסף. זה הכל!

שואל: עכשיו, בעניין של התפילין, ספר תורה, כל הדברים האלה?

הרב: אתו הדבר יש בעיות גם כן. בקלפים, חוץ מהסופרים עצמם, שכל אחד צריך לחפש לפי הלכה סופר ירא מים ומומחה. אבל הקלפים צריכים להיות קלפים שניקנו כמו שצריך ונעשו כמו שצריך ובתפילין יש בעיה נוספת שהעיבוד חייב להיות ע"י אחד שלא אוכל נבלות וטרפות. ואם הוא אוכל נבלות וטרפות אז התפילין פסולות. אז עד לפני שאני הודעתי וגיליתי אז הייתה "חזקה", מאז אין "חזקה". אז זה בעיה. אז לכן הצלחנו להציל כמה תפילין ישנות באיזה מפעל ועכשיו יש מישהו שמטעמנו חוזר בתשובה וקיבל על עצמו ללמוד את כל המקצוע, שילם כבר 300,000 ללמוד את זה בשביל להקים מפעל לתפילין שהוא ייצר אותם. הא לא אוכל נבלות ולא טרפות והכל, והוא מדקדק בהכל כדי שהוא יכול לייצר תפילין. אנחנו במשא ומתן עם מפעל אחד שאולי העובדים שלו או שאנחנו נביא עובדים שלנו שיעבדו אצלו במפעל והם יעבדו את התפילין בשביל שיהיה אפשר לקנות תפילין, אחרת אתה תצטרך להשתמש בבתים ישנים מפעם. 

שואל: ואם אדם.. אם יש אנשים ששחוטים לעצמם, זה אפשרי ל...

הרב: אם אדם שוחט לעצמו, אחד או שתיים, אז אפשר שזה יצא טוב. אבל אחד שהוא גם שוחט וגם הוא הבודק והוא גם בודק פנים והוא גם בודק חוץ, הוא גם מנקר והוא גם הכל, זה ספק גדול מאוד! לא כולם מתמחים בכל הדברים וצריך גם שהאדם יהיה לו רגישות בבדיקת הסכין, ואין אדם רואה טרפה לעצמה, זה בעיה, "וטוב שבטבחים שותפו של עמלק". סיפור ארוך, זה לא פשוט, בקיצור. אני לוקח צוות הכי טוב שיש בארץ, אנשים יראים, משלם להם המון כסף, לוקח גם צוות שלי, שוחטים לאט לאט ובשחיטות האחרונות מתוך 40 אפס! 27, אפס! לפני כן 100 ראשי בקר, שלוש יצאו.

ובעופות מתוך 6,000 יצא לנו 2,600. נגיד אם יצא לי חצי, אז אם לי, שאני עובד לאט כמו שאומרים, עם האנשים שלי, עובד לאט ועושה את הכל פה ושם, יוצא 50% פחת, שזה טרף, אז בתעשייה שעובדים יותר מהר ולא מתכוונים כמוני, אז צריך לפחות 750,000 ללכת לפח כל יום מתוך מיליון וחצי. לפחות! איפה זה? זה אני אומר לך מעשים שבכל יום!

שואל: אני שמעתי באחד הפעמים שהעניין של "חלק בית יוסף", זה לא יכול להיות יותר מ-20....

הרב: אין בכלל! אין בכלל! אין בכלל! בכלל! בכלל! למה? גם אם יש, גם אם יוצא נגיד ממאה בהמות 4, 5, 12 יצאו, בסדר? עברנו את הסכין נגיד, הלוואי, ומצאנו בהמות שהיו בלי שום סרכה ושום ריר, כמו שמרן בית יוסף אומר מה שמותר על פיו, אבל שמים אותם בצ'ילר ביחד, עם המלח, עם הכל! אז מה זה מועיל? לכן בעופות לכאורה יש מסלול לחלק, יש מסלול לכשר ויש מסלול לטרף, אבל אם הכל מתערבב ביחד, אז מה הרווחת? והכל עובר ביחד! אז מה יצא? ומספיק שהסיר שלך בבית נטרף, מכאן והלאה, הכל טרף. כל מה שתשים. תבשל אפילו מרק ירקות. טרף!

שואל: כן.

הרב: זה המצב! לכן כל העם הזה נראה מטומטום! כי זה מטמטם. "ונטמתם בם". אתה מדבר עם אנשים על הנושא, הם היו צריכים לפחד ולרעוד! שום דבר! אומר לך: "הכל בסדר! תאכל!". "יאכלו ענוים וישבעו". מה זה?!

אתה יודע מה קרה לעם במדבר שביקשו בשר? ה' אמר "אין בעיה! תקבלו בשר. אתם רוצים בשר תאוה? אני אתן לכם! קחו! קחו! קחו!...", עד שיצא להם מהאף! התורה קוראת לבשר "בשר תאוה". בשר תאוה.

אתה לא חייב לאכול בשר. אין חיוב לאכול בשר.

שואל: נכון.

הרב: יש 24 חלופות בטבע שנותנות לך מה שהבשר נותן, בלי סכנה של סתימת עורקים. מה הבעיה?

שואל: אני אומר את זה, אני חושב שלצערנו ש.. אני גם שמעתי את זה מהרב, הרב בעצמו אמר את זה, כיון שזה בא... שזה דברים שהרב אומר, אז יש אנשים שלא שומעים.

הרב: נכון! יופי להם! מצוין! שיענשו!

שואל: ואני אומר את זה לצערנו הגדול.

הרב: כן. שיענשו! מי שרוצה להיענש, Welcome!. אבל זה ככה היה בזמן אליהו, לא? לאליהו שמעו? רק לו לא! למה? כי הוא אמר את האמת! למי זה נוח?! ונביאי הבעל התירו להם הכל. עד שהוא עשה להם בהר הכרמל. למרדכי שמעו? הוא אמר להם :"מה אתם השתגעתם! הולכים להנות מסעודתו של אחשוורוש!". ומי צדק בסוף, הוא או הם? כל הגזרה נפלה על הראש שלהם בגלל שנהנו מסעודתו של אחשוורוש. בגלל המאכלות האסורות. למאן דאמר זה לא היה כשר הכל. נו? אז ההיסטוריה אומרת שמי שצועק והוא יחידי, זה ראיה שהוא צודק! למה מה הבעיה? אני טבעוני? אם הייתי טבעוני והייתי משגע אותכם, מילא הייתם אומרים "הוא טבעוני". אני לא טבעוני. וגם שאני התברר לי גם אני לא אכלתי שבעה חודשים רצוף. אז מה יש? מה קרה לי? לא קרוה שום דבר!

שואל: הרב חושב שיש אפשרות לשנות...

הרב: אי אפשר לשנות.

שואל: את המצב הזה?

הרב: אי אפשר! כסף. אי אפשר לשנות. כסף, כסף. אם היה שחיטה בלי מטרות של כסף, אפשר אולי היה לשנות. היית מוצא אולי כמה שוחטים בודדים שהיו מוכנים. אבל אי אפשר! מקבלים על כל שחיטה 17 עד 19 אג'. אז אם יעבדו לאט, יביאו חצי משכורת הביתה. מה יאכלו הילדים? את הכרבולת של התרנגול? מה יאכלו? אז צריך הספק. לכן קובעים להם, אתה מבין? אתה רוצה להרוויח? תרביץ עבודה!".

שואל: טוב. אם אפשר בבקשה כמה ברכות: קודם כל, אבי מורי ואמי מורתי...

הרב: תגיד את כולם ואני אענה אמן. וגם מה אתה רוצה בשבילם.

שואל: משה בן לאה, שרה בת שמחה, שמחה בת רבקה, בריאות ופרנסה טובה.

הרב: אמן!

שואל: ואם אפשר בשבילי, יש לי איזה בעיה מסוימת עם הצבא, שאני ישתחרר מזה.

הרב: משוחרר!

שואל: אמן! דבר שני, זיווג הגון.

הרב: תלמד שעתיים בתענית דיבור, שלשוה חודשים רצוף.

שואל: בעזרת ה'! ושאני אזכה ללכת בדרך האמת תמיד, בעזרת ה'.  

הרב: אמן! עם כל עם ישראל!

הקרנת הסרטון עם התולעים במים.

זה חדש הופעת בכורה...

בקיצור, הוא אומר בסין כל מה שמגיע משם מה שיש בו מים, שום בד"צ לא בודק את המים ולא מסנן ולא כלום. הכל עם המים הסיניים עם תולעים סיניות, חינם אין כסף!

שאלה:

שואל: הרב, ערב טוב!

הרב: ערב טוב.

שואל: זה לגבי מה ש... ההמשך מה שהוא דיבר עליו מקודם, זה גזרה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. עכשיו, מה אתה עושה, מה אומר לאשה? מה אני לא קונה? תקני את.

הרב: אני אסביר לך.

שואל: אם זה לגבי תבלינים ואם זה לגבי...

הרב: אני אסביר לך. קודם כל, אין מושג "גזרה שהציבור לא יכול עמוד בה" במצוה מן התורה. חכמים לא גזרו גזרות שהציבור לא יכול לעמוד בהם. חכמים. אבל זה לא חכמים, זה דאורייתא! אסור לאכול נבלות וטרפות! אסור! מה זה קשור לגזרה? מותר לאכול חזיר? זה גזרה שאי אפשר לעמוד בה? מה פירוש?! נבלות וטרפות וחזיר היינונוח 1:38:12. אז זה קודם כל. אז אם מתברר שיש כזה דבר, למה אם אומרים לך שיש סלמונלה עכשיו, נגיד היו אומרים לך שסלמונלה בכל העופות והיו אומרים לך שיש חיידק "הפרה המשוגעת" בכל הבקר, היית אוכל? אתה רוצה להיות משוגע? לא! לא היית אוכל וגם אשתך הייתה מסכימה. אבל אם יש לה יראת שמים והיא מאמינה בתורה והיא לא רוצה לאכול לא חזיר ולא נבלות וטרפות, אז היא תגיד בסדר, אז לא אוכלים, מה קרה. זב אחד.

שתיים, אמרתי שאצלנו בקהילות פז מידי פעם אנחנו שוחטים ומצליחים משהו בעופות בעיקר. לא הרבה, אבל בסדר. מקבלים עוף, שתיים, שלוש. תלוי לפי המציאות כמה הצלחנו. בערה פסח הקודם הפסדתי אישית 250,000. בגלל ספקות שהתערבבו כמה עופות בצ'ילר. זה הכל, 10,500 עופות טרף הפכו להיות. אין עוד בן אדם שיעשה כזה דבר להפסיק 250,000 ער בחג! ולהגיד לכולם שחיכו שאין. בגלל ספק! לא ודאי. ספק! וזה ספק שהתירו לי שלושה פוסקים. אבל הם התירו ספק, ואני לא רציתי ספק. זה דבר אחד.

לגבי תבלינים יש איסור מפורש בשולחן ערוך שאסור לבטל איסור לכתחילה. לקחת דבר שהוא אסור ולבטל אותו לכתחילה, לקחת את התולעים ולטון אותם לכתחילה כדי שיתבטל האיסור, זה אסור! אסור גם לקונה, אפילו שלא נעשה בידיעתו, ככה פוסק הריב"ש ורבי עקיבא איגר והרב פיינשטיין, הקראתי, הוא אומר במפורש. וגם הוא אומר בתי חרושת וגם מסעדות וגם אולמות צריכים לבדוק הכל. אף אחד לא בודק. זה אני אומר לך ברור, אתה יכול לבדוק בכל מקום. יש בדיקה מדגמית ומדגם זה לא פותר את הבעיה.

אז עכשיו מה עושים? כמו שאמרתי. או שאתה קונה לך לבד או שבקהילות פז גם כן אין כמות גדולה, יושבים 20, 30 איש ביום לבדוק תבלינים. אתה יודע כמה לוקח לבדוק 400 גרם פלפל? שעתיים! אתה יודע מעשר קילו פפריקה אדומה כמה זורקים? שלוש קילו! הפפריקה מלאה עובש חוץ מחרקים. עובש, אבק וטוחנים. הנה תסתכל (הצגת התמונות במקרן) וטוחנים לך את זה עם הגבעול, עם כל הלכלוך והג'יפה הכל. שתטעם פפריקה שלנו בכמות של בין שליש לחצי ממה שאתה רגיל להשתמש, לא תצטרך גם רסק עגבניות! וזה יביא לך את המאכל עם טעם מה שאין בעולם! לא טעמת בחיים שלך כזה דבר! ופה גם מכניסים לך חומוס והכל, מערבבים לנפח את הסחורה בדברים יותר זולים. אתה ידע שבסין מרוב שהעולם עובד על כסף ולא למכור לך מה שאתה צריך לקבל, עושים אורז מפלסטיק? מניילונים. אתה יודע שעושים מניילון אורז? מוכרים את זה כמו אורז. בשביל להרויח עוד כסף. פעם היו מערבבים את החלב עם מים, אתה זוכר שהיו מוכרים בג'ריקנים? היו מערבבים. היום מוכרים את זה בשקיות עם מים. תכניס את זה לפריז, תראה איך נקפא לך. החלב לא נקבע, אבל המים בשקית נקפא. תוציא את זה אח"כ מזה, תראה כמה יש לך קפוא. אז אתה משלם מחיר של חלב על מים! ככה זה עובד. כל התעשייה! מה אתה חושב הבשר שאתה קונה 100% בשר? מזריקים לו מים! פוספטין. יש עופות, סרטונים שלמים תראה מנפחים את העוף, מתנפח! מה, אתה משלם על מים! אתה שם סטייק בתוך המחבת ככה, פתאום אתה מוצא אותו... נהיה קטן. מה קרה? המים! הכל זה בלוף! הכל זה תעשייה של כסף! זהו! אז תחליט מה אתה רוצה לעשות.

שואל: תודה כבוד הרב.

הרב: תהיה בריא!

שואל: גם אתה. תודה.

שאלה:

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: ערב טוב לקהל הקדוש גם. אני רוצה ברכה לבן שלי שהוא יצליח בלמודים ויהיה גדול בתורה. ואני בתהליכים של גיורים, כבוד הרב, גם תברך אותי.

הרב: שמה אתה?

שואל: בתהליכים של גיורים.

הרב: הבנתי. קודם כל תזכה להצליח בגיור!

שואל: אמן!

הרב: לחומרא!

שואל: אמן!

הרב: ודבר שני, שהבן שלך יזכה להיות צדיק, תלמיד חכם וירא שמים.

שואל: תודה רבה! שה' יתן לך כח כבוד הרב ושתזכה את הרבים.

הרב: אמן! תודה וכן למר.

שאלה:

שואלת: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואלת: אני לפני שנה הייתי ממש דתיה ונפלתי.

הרב: לאן נפלת?

שואלת: חזרתי למה שהייתי אז.

הרב: מה היית אז?

שואלת: חילוניה.

הרב: מה קרה?

שואלת: עבר איזה משהו משבר שבגללו חזרתי.

הרב: נו? אז הקב"ה נעלם? מה חלילה הוא התאדה? מה קרה? ואם יש משבר אז מה? אם יש לך משבר ויהיה לך ילד, תעזבי אותו ותלכי  משם, תשאירי אותו שמה בזה ותלכי? מה קשור משבר למציאות? המציאות זה מציאות והמשבר משבר. אם את תהיה בים ובא עלייך גל, משבר, נשבר עלייך הגל. אז מה את אומרת "די, חאלס! אני טובעת, לא מעניין אותי, אני לא יוצאת מפה!". מה זה הדבר הזה?! מה פתאום!

שואלת: זה קשה! מהמשבר שלי...

הרב: מה קשה? מהמשבר יוצאים! ומה פתרת בזה שחזרת להיות חילוניה? את מבטיחה לעצמך שלא יהיו יותר משברים? ואם יהיה לך משבר בתור חילונית, מה תעשי? לאן תלכי עכשיו?

שואלת: אני רוצה לחזור מה שהייתי...

הרב: לא הבנתי! בלי לחזור עוד, אני שואל אם תהי חילונית ובתור חילונית יהיה לך משבר, לאן תלכי?

שואלת: ברור שלאבא שבשמים.

 הרב: אז מה זה יו-יו? כשיש משבר חילוני את הולכת להיות דתיה, כשיש אצל דתיה, הולכת להיות חילונית. מה זה? נדנד? מה זה קשור משבר ל"נפלתי". מה זה קשור?  ה' הוא תמיד ה', הוא מחיה ואתך, נותן לך לראות, נותן לך לשמוע, נותן לך הכל! מה השתנה? הוא הפסיק לתת לך? אז למה את עושה לו כאילו דוקא? כאילו מה? הוא אשם שאתה היה לך משבר? מי גורם משבר לבן אדם? האדם עצמו.

שואלת: זה משבר אבל שכאילו קשור גם להקב"ה...

הרב: שום דבר! אין משבר שהקב"ה גורם. "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב". הכל זה תלוי בך! מה שאת עשית, מה שפעלת, זה מה שקיבלת! אין דבר שבא רע מן השמים. אין! רק טוב מן ה'. זאת אומרת אם יש רע, זה ממך, כמו שאומר הרמב"ן: "עושה הטובה תבוא לו טובה, עושה הרעה, תבוא לו רעה". מי שעשה, הכנסת יד לשקע, התחשמלת! זה לא חברת חשמל. נכון שהם מספקים חשמל, אבל הם לא אמרו לך להכניס את האמצע. עשית מה שלא צריך לעשות, הבאת על עצמך את המשבר! מה קרה? נפרדת ממנו? אז ה' אשם? לא הסתדרתם, נגמר הסיפור? מה קרה? יבוא חדש. או יבוא הישן. אבל מה זה קשור להקב"ה? מה כל דבר להאשים אותו?!

שואלת: זה לא קשור למשבר של זה, זה קשור כאילו למשבר של... נגיד שבן אדם הוא הולך, אז..

הרב: לאן הולך?

שואלת: לשמים.

הרב: מה את לא יודעת שכולם הולכים לשמים? את רוצה שהוא ילך לארץ? לאן את רוצה שילך? מה את רוצה שישאר כל הזמן? לא הבנתי! יש כזה?  מה את לא יודעת...

שואלת: בן אדם חי עד 120, אז..

הרב: מי אמר עד 120? זה איחולים! זה בברכה של שנה טובה. אבל בן אדם חי "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות 80 שנה". וזה בתנאי שהוא לא חטא. אבל אם חטא? "רשעים לא יחצו ימיהם". אז מה? וגם אם נגיד הוא הלך, לאן הלך? את הולכת לשמים, זה טוב אם הוא הלך שלמים. אז הוא חזר לאבא. הוא בא מהאבא וחוזר לאבא. מה לא טוב? איפה את גרה?

שואלת: באשקלון?

הרב: נסעת לארה"ב ואחרי תקופה חזרת לאשקלון, לא טוב? באת משמים וחזרת לשמים. מה לא טוב? היית טיול בכדור הארץ וחזרת בחזרה. מה לא טוב?

שואלת: אם נגיד אני רוצה לחזור..

הרב: כן.. מה זה אם? את חייבת לחזור!

שואלת: בעזרת ה'!

הרב: אמן!

שואלת: אבל אני מפחדת מהתגובות של המשפחה ש...

הרב: למה? שיגידו שאת יו-יו? שהם יגידו שאת יו-יו? פעם את ככה פעם את ככה?

שואלת: כן. זה אני מפחדת...

הרב: אז תגידי כן! אני יו-יו. שהייתי יו-יו קודם לא אמרת לי כלום, עכשיו שיו-יו בדרך כלל חוזר בחזרה, אז מה אתם אומרים לי? למה אתם אומרים לי? מה אכפת לכם מה אני עושה? מה אכפת לכם מה אני עושה!

שואלת: אבל אתה רוצה את החיזוק של המשפחה, של החברים ואין לך את זה. וזה...

הרב: לא צריך שום דבר! את צריכה להיות חזקה עם הבורא! אם יהיה לך קשר טוב איתו, יהיה לך הכל אח"כ. קודם כל תנסי לעמוד בניסיון להתחבר אליו. תצאי חן בעיניו קודם כל. נגיד את עובדת עכשיו בעבודה, יש לך בוס, את מרוויחה 10,000 שקל, בסדר? עכשיו את החלטת לעזוב את העבודה, פתאום הבנת שחסר לך את ה-10,000 שקל. אין לך 10,000 שקל. ואז את רוצה לחזור לעבודה, להרויח עוד פעם מחדש 10,000 שקל. ואז את אומרת: "אבל רגע, אבל כל החברות בעבודה יגידו 'עזבת את העבודה, עכשיו את חוזרת'. אז מה תפסידי את העשר אלף שקל בגלל שהם ילגלגו עלייך? מה פתאום! את צריכה לחשוב מה הרווח שלך.  הרווח שלך להיות מחוברת לבורא יתברך תמיד! אותו לא עוזבים! מי שירצה להתחבר אלייך יתחבר, מי שחבר אמיתי הוא יתחבר אלייך בגלל שאת חוזרת להקב"ה! כי זה הדבר הכי חכם!

שואלת: ומה עם הנסיונות?

הרב: תעמדי בהם! כמוני. כל אחד יש לו.

שואלת: אבל זה קשה!

הרב: קשה? אז מה עם קשה?!

שואלת: במיוחד הדור הזה עכשיו.

הרב: בדור הזה ובמיוחד בצבא גם קשה. עולים הרים, יורדים גבעות, נלחמים, סכנות, פלסטינים, חמאס, חיזבאללה...

שואלת: ואם הנסיונות באים מההורים?

הרב: מה זה משנה מאיפה הנסיונות באים? תמיד יבואו.

שואלת: כי אומרים כיבוד הרים זה לפני הכל.

הרב: לא! כיבוד הורים זה רק אם לא אומרים לא לעבור על המצוות. אם אומרים לך לעבור על המצוות, אין מצות כיבוד הורים.

שואלת: אם נגיד אבא שלי נגיד בא אומר לי תבואי לאילת...

הרב: כן...

שואלת: ויש לי או ללכת לאילת או ללכת לסמינר, אז במה לבחור?

הרב: בודאי שלסמינר! מה פירוש?! "איש ואמו תראו ואת שבתותי תשמרו אני ה'", שלך ושל אבא שלך ושל אמא שלך. 'אני אומר לכם! אתם לא יכולים לעבור על שום מצוה שלי!'. גם אבא שלך ואמא שלך חייבים במצוות.

שואלת: ואם הם לא ואני כן?

הרב: אם הם לא שומרים ואת שומרת, מצוין!

שואלת: ואם נגיד סתם אני מנסה לשבור שבת ואמא שלי...

הרב: מה יש לנסות? אין מה לעשות בשבת. מה הבעיה? מה יש לנסות?

שואלת: לטייל..

הרב: לטייל? מותר לטייל. מה הבעיה לטייל?

שואלת: לא... המשפחה שלי לא שומרת שבת, אז כי...

הרב: לא הבנתי, אז מה את רוצה?! ללכת ברגל מותר. מה הבעיה? מי שרוצה לבוא, יבוא. מי שלא רוצה, שלא יבוא! אני כשהייתי קטן, אפילו שלא הייתי בבית ספר דתי, אני לא נסעתי בשבת. וחברים שלי רצו שאני אסע איתם בשבת, לא נסעתי.

שואלת: ולגבי בית ספר, אני כרגע לומדת בבית ספר שהוא דתי ותורני. זה כאילו עם בנים ובנות אבל בכיתות נפרשות. ואני כאילו מתלבטת אם שנה הבאה לעובר בי"ס...

הרב: סמינר הכי טוב! סמינר בלבד!

שואלת: אבל אני לא יכולה לעזוב את הבית.

הרב: מי אמר לך לעזוב את הבית?

שואלת: אי אפשר להיות בשבת ו..

הרב: אז את באה לשבתות. זה לא לעזוב את הבית. ואם היית חילונית והולכת לצבא? אז לא היית עוזבת את הבית? היית לוקחת את ההורים איתך? מה תעשי? גם עוזבת את הבית. אותו הדבר. רק זה לתורה ולזכויות שלך לגן עדן, וללכת למקומות אחרים, בעיה!

שואלת: אוקי. תודה רבה, כבוד הרב.

שואלת: בהצלחה גדולה!

שואלת: תודה!

 

שאלה:

שואל: כבוד הרב,  ערב טוב!

הרב: תרים את המגבעת, לא רואים אותך. אתה מתחבא? אתה חייב להקטין אותה, זה גדול מאוד!

שואל: כבוד הרב, רציתי לבקש מחילה שבעונותיי הרבים שלפני שחזרתי בתשובה, אז.. לא קיללתי את כבוד הרב, לא גידפתי, לא חירפתי, חס ושלום! אלא אני לא ידעתי לצאת הלכות לשון הרע. כביכול אם דיברתי ליד שונא של כבוד הרב...

הרב: הבנתי. מחול לך ייאלה! תהיה בריא!

שואל:  כן? אתה מוחל לי כבוד הרב?

הרב: כן. צ'ק צ'אק! ראית?!

שואל: אתה יכול לברך את הבן שלי ואת מרת אשתי?

הרב: כן. ה' יזכה את בנת ואת אשתך לכל טובה וברכה.

שואל: ואותי לשמירת עיניים.

הרב: ותזכה לשמירת עיניים. אהה! בשביל זה המגבעת ככה?

שואל: כן. יש לי דעת תורה מהאדמו"ר ממליץ.

הרב: יפה מאוד! אתה יכול לשים משקפיים עם מספרים גדולים ואז לא תראה בכלל.

 

שאלה:

שואל: הרב, אפשר ברכה? טוהר בת מלכה.

הרב: טוהר בת מלכה, בריאות והצלחה!

 

שאלה:

שואל: תודה רבה לה' כבר שזכיתי לאומן ולהרצאה של הרב. ואם הרב יכול כמה ברכות ל...

הרב: תגיד את השמות והברכות ואני אגיד "אמן".

שואל: התינוקת של אחיינית של ארוסתי לעתיד, לא כלך טוב, מצב לא טוב. וגיסתה גם לא כל כך טוב.

הרב: תגיד את השמות שאני אגיד אמן.

שואל: לוריס בת מרי...

הרב: כן....

שואל: ודניאל בת אירית.

הרב: רפואה שלמה מהרה!

שואל: בעזרת ה'! אמן! השמים פתחו ביד של הרב וכל אמן של הקהל זה דבר גדול!

הרב: תהיה בריא! תוגה!

הרב: תודה לרב!

שאלה:

שואל: ערב טוב כבוד הרב!

הרב: ערב טוב.

שואל: בעניין הכשרות רציתי לשאול: יש לנו שני רבנים ראשיים, אחד ספרדי ואחד אשכנזי. ורציתי לדעת אם הנשוא הזה של הכשרות הגיע לאוזניהם? ואם מתוקף תפקידם הם מטפלים בנושא הזה? הרי הם אמונים על הדברים האלה, כל נושא הדת, נושא הכשרות, ואם מטפלים בזה והם אמורים לטפל בזה.

הרב: הם לא מטפלים והם לא יטפלו. שהרב לאו נכנס לתפקיד הוא מיד הבין את מה שאני אומר בלעדי. מהדוחות שהוא קיבל הוא הבין שלא ייתכן שמצליחים להביא כמות של 60% מחוץ לארץ בשר "חלק בית יוסף", והוא החליט לעשות את השינויים הידועים שהתפרסמו בעבר, שיצאו צוותים לא הקבועים אלא לפי הגרלה וכו'. בלחץ של היבואנים והשוחטים והפגנות שעו שלא יצאו באופן החדש, כופפו אותו והכל חזר בדיוק למה שהיה. והוא דיבר על זה ברדיו ואני גם שמעתי אותו מדבר ברדיו, "שודאי שמה שנעשה שמה לא נעשה כהוגן, יש תקלות חמורות". בדיוק כמוהו אמר בזמנו הרב הראשי לשיראל, הרב עמר, אם ראית את זה, יש את הסרטון, אני יכול להראות, שהוא אמר במפורש ש"אין 'חלק', בכל החוקים אומרים שזה 'חלק בית יוסף' וזה טרף". גם הרב עובדיה אמר בזמנו שמה שאומרים ש-60% זה שקר! 20% זה המקסימום שיכול לצאת. והרב עובדיה בהקלטה איתי שהשמעתי אותה אומר, שאני יצאתי נגד "מחמוד" בזמנו, הוא אמר שלמה לי להתערב? זה מוטל על כתפיהם של הרבנים הראשיים בישראל. אז זאת אומרת הוא הפיל את כל התיק על הרבניים הראשיים וכל מי שאוכל נבלות וטרפות זה על הראש שלהם! כי זה הפיקוח שלהם! הם אחראים על כל הרבנות הראשית, על כל השגחה. יתרה מזאת, הרב דוד לאו עכשיו גם אמר שלא צריך בכלל משגיחים. רק לשים מצלמות. ולא רק מצלמות, אלא גם הופכים את המוכר בעצמו נאמן כשות. אתה שומע? נותנים לחתול אומרים לו: "אתה נאמן, מיאו! מהיום אתה נאמן, מיאו!". זהו! ואם הוא אמר: "מיאו! מיאו!", אז זהו! יש כשרות! ובפרט שהמצלמה מצלמת ואף אחד לא מסתכל. מי יכול להסתכל 24 שעות על עסק ולהסתכל כל הזמן מה הכניסו ומה הוציאו. ואיפה שהמצלמה, משמה יכניסו?

שואל: "בטח".

הרב: מה הבעיה להכניס אם יש רק מצלמה, אם אתה יודע איפה המצלמה. זה בדיחה עלובה! וזה המצב! ולצערנו הרב ככה זה. אבל הרב יעקב יוסף בזמנו, אמר שעל פי הרבנות במה שהיא מפרסמת אסור לאכול בשום מסעדה ואסור לאכול בשום אולם חתונות. למה? כי כל הכלים טרפה. גם בד"צים. למה? כי הרבנות, הוא אומר, מפרסמת שיש מכשלה של 15% בערך שנכנס חלב! הניקורים הם על הפנים! ודברים מגיעים גם לא מנוקרים ומוציאים מידי פעם... יש, אנחנו מפרסמים כל הזמן. כנס לאתר שלנו, תמצא שמה כמה עובדות וקטעי עיתונות ופרסומים והסרטות והכל. אז זאת אומרת, אם הגיע לסירים חלב, זה דאורייתא! זה כרת! ואדם שמבשלים לו את זה בסיר כזה, אז איך אומרים לא יאכלו... "ענוים יאכלו וישבעו". אי אפשר לאכול בחוץ בשום מקום! רק אם אתה עושה ביתי, בבית, כמו שאני אמרתי, ומביא לאולם וגם לא להשתמש בכלים שלהם, אלא אם כן אתה מביא משגיחי כשרות שלך, לא שלהם, ואתה  מגעיל להם את הכל בהסכמתם ועושה את הכל או שתביא את זה בחד"פ ישר לאולם, כמו שאנחנו מביאים. יש לנו קייטרינג ואנחנו עם קייטרינג נוסעים ומביאים עד לאולם הכל ושולחים משגיחים להכשיר ולהגעיל את הכל, כולל תנורים, כולל הכל. אבל לא עושים אצלם את התבשילים, עושים אצלנו את התבשילים. הבנת? זה מה שאפשר לעשות בשביל להינצל מאיסורים. אם לא, חביבי, הטומאה חוגגת.

שואל: בזמן האחרון יש.. נשיא ארה"ב....

הרב: טראמפ.

שואל: טראמפ נתן לנו מתנה, קיבלנו את ירושלים, הוא הולך להעביר את השגרירות, האם לדעתך זה מעודד? ושאנחנו מתקרבים לכותרת של הערב "הזמן קצר והמלחמה קרובה".

הרב: תקשיב טוב! כל מה שעושה טראמפ זה בסיס לשינוי. זה לא האדם הכי יציב על אדמות. היום הוא יכול להגיד כך, מחר כך, הוא מינה כבר כמה אנשים, פיטר אותם.. עכשיו אומרים שיש גם את ביתו ואת חותנו הוא רוצה גם כן להעיף אותם. אצלו זה לפי מצבי רוח. מי דיבר עליו, לא דיברו עליו. ואתה תגלה את זה מחר, אתה מבין? מה הוא אמר עלייך. או ב"טוויטר", לא משנה איפה. מעביר לא מעביר, הוא מכיר בירושלים, לא מכיר.. ה' מכיר בירושלים! אז אני צריך שטראמפ יכיר בירושלים? ואם הוא יבוא ויהיה שמה, נו אז מה? מה הוא עשה בשבילי? אם זה הכרה, כאילו זה.. בינתיים זה רק מצמיח בעיות. מה הבעיות? שהמוסלמים כועסים. והם כאילו עכשיו רואים כאילו מטרה ולהציל את ירושלים. אולי בזכותו יתגלגל ש"ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה". אולי זה יהיה הגורם שע"י זה יתעוררו כל המוסלמים והערבים לקדש מלחמה כאילו על קוץ, על קוץ...הם רוצים כאילו... המהלכים של הקב"ה הם אף פעם לא ברורים מהתחלה. אם יש נביא שיגיד לנו מראש, אנחנו יודעים. אם אין לנו, אז צריך להמתין. אבל הנביא כבר אמר: שבסוף ייאספו כל הגוים על ירושלים. אז זאת אומרת תהיה פה בלאגן בגלל ירושלים.  לא בגלל ת"א. בגלל ירושלים. אז אם זה שהוא מכניס את עצמו והוא יבוא במאי והוא יפתח את השגרירות כמו שהוא אומר, אולי, הוא לא אמר "בלי נדר", הוא אמר אולי. נראה. נראה מה יתגלגל מזה. אבל בכל מקרה, מלחמה היא בפתח. כל הזמן! כבר שנים אני אומר. היא בפתח והיא נדחת עוד קצת. בפתח ונידחת עוד קצת. הקב"ה מחכה למה שהוא יודע שהוא מחכה. מה צריך עוד להיות בדיוק בשביל שהכל יתפר כמו במגילת אסתר? צריך שיהיה עוד כמה פעולות ככה, אתה יודע, עד שבסוף יהיה המשתה האחרון ובסוף "ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי".

שאלה:

שואלת: שלום כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: ערב טוב. אז באנו במיוחד מקריית גת...

הרב: זה רחוק?

שואלת: לא, לא...

הרב: לא כל כך.

שואלת: אבל רק ככה, רק בשבילך, לשמוע את השיעור שלך, ולומר לך תודה. תודה בשמי ובשם משפחתי, גם בעלי נמצא פה, על השיעורים, על החיזוקים שאת הנותן לנו. כל פעם שיש לנו שאלה או בעיה, שולחים מייל לרב והרב עונה לנו בשמחה, גם שאני שולחת את המייל בשעות הקטנות של הלילה. ברוך ה' זכינו להיות בקהילה של הרב, אנחנו לא אוכלים נבלות וטרפות כבר שנתיים, ברוך ה'.

אומרים שהמשיח הוא ילוד של אישה, של בשר ודם, והוא בעצמו לא יודע שהוא המשיח, אבל אנחנו יודעים ומאמינים שזה אתה! גם אם תכחיש.

הרב: אני לא מכחיש, אני רק מחייך.

שואלת: לפני שבועיים פניתי לרב במייל בקשר לבריאותי, שיתן לי איזה עצה וברוך ה' הרב נתן לנו עצה לקרוא ספר "שערי תשובה", וכבר חל שיפור ניכר!

הרב: ברוך ה'!

שואלת: תודה רבה! ורצינו ברכות, הגענו שהרב יברך אותנו.

הרב: תגידי את השמות ואת הברכה שאת רוצה ואני אענה אמן.

שואלת: אסתר בת לאה...

הרב: ל...

שואלת: שיהיה לנו בית של תורה, בריאות, פרנסה טובה והייתי רוצה בנות תאומות. בעזרת ה'.

הרב: אמן! אמן! אמן!

שואלת: תודה רבה!

הרב: תהי בריאה!

שאלה:

שואלת: שלום הרב, ערב טוב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: אני רוצה עזרה, שאלה: עכשיו, בורא עולם נתן ילדים לא כל כך בריאים, אני רוצה בשביל זה ילדים נותנים בת זוג. איפה אני יכולה לחפש כזה דבר? אנחנו הולכים הרבה שידוכים, אומרים לא מצליח, אני רוצה בשביל בן שלי, מתפללת להקב"ה...

הרב: מה השם שלו?

שואלת: יהודה בת לאה. הוא פה.

הרב: יהודה בן לאה ה' יזכה אותו לזיווג הגון מהרה!

שואלת: בעזרת ה'! תודה רבה!

הרב: תהיה בריאה!

שואלת: אני רוצה הקב"ה, כל הזמן אני מברך כולם , זה אני להצליח.

הרב: אמן!

שואלת: אתמול ביולדות הייתי, מצב של עד זה, אני בירכתי כולם ברוך ה' בשלום ילדו.

הרב: כולם ילדו. ברוך ה'!

שואלת: ברוך ה'! מה אני מברך זה הולכת, בשביל ילדים שלי זה מאוד קשה..

הרב: עכשיו יהיה בסדר...

שואלת: בת שלי באה בעולם הביאה ילדים אחרי 10 שדנה, התפללתי, הלכתי, הכל בירכתי הכל, ברוך ה' יש לה תאומים. עכשיו א ני רוצה עוד יהיה, איזה.. מה אני צריכה לקחת בעצמי?

הרב: את רוצה לקחת על עצמך משהו? יש לך אפשרות לשמוע את ההרצאות שלי? איך את שומעת?

שואלת: דרך 97, טלוויזיה.

הרב: לא! זה לא אני! ה' ירחם!

שואלת: לא, רק רגע, אנחנו בית שלנו הוא קדוש ברוך הוא, אנחנו.. בנים שלי, בת שלי, כולם.

הרב: אני שואל איך תשמיעי אותי אם אני רוצה תשמעי אותי? איך תשמעי אותי? יש לך "יו-טיוב"?

שואלת: אני לא יודעת מה זה.

הרב: לא. תקחי מאצלנו במשרד, תצלצלי למשרד, תיקחי דיסקים. יש פה? יש פה. יש לכם 3mp? גם לא. את יכולה לקנות 3mp ? כמה עולה? 100 שקל?

שואלת: אני לא  יודע. זה בעלי יודע את הכל. אני רוצה בשביל הבן שלי יבוא בת זוג...

הרב: את ידועת מה, אני מוותר לך. לא צריך כלום. שבי. הכל בסדר. גמרנו.

שואלת: אז השנה יבוא משל שלו, בעזרת ה'?

הרב: כן. תבואי להרצאה הבאה תגידי לי.

שואלת: בברית ה' איך מתחתן בעזרת ה' סנדק אני בשבילך נותנת, בלי נדר.

הרב: שהוא מתחתן אני לא יכול להיות סנדק. שיהיה לו ילד.

שואלת: אחרי חתונה יביא ילד, בעזרת ה' בלי נדר, אתה לקחת סנדר. בלי נדר.

הרב: יהיה רצון. יהיה רצון. אמן! תודה.

שואלת: תודה.

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואל: פעם קודמת באנו עם ברוך...

הרב: כן.. תגביר את הקול ותתקרב.

שואל: פעם קודמת...

הרב: שיעמוד ברוך. ברוך? כן...

שואל: ברוך ה' לקח עליו ציצית, בזכותך הרב.

הרב: כן...

שואל: עכשיו באנו עם אח שלו, גם כן אותו סיפור. לא שומר שבת, עגיל...

הרב: היה, היה...

שואל: היה.

הרב: כן...

שואל אני אשמח אם תוכל לדבר איתו כמו...

הרב: מה יש לדבר? ישים ציצית ישר. חבל על הזמן!

בבקשה. מה שם של החדש? מה השם שלך מתוק?

שואל: יוסף.

הרב: יוסף! רק דיברנו עלייך כל הערב! קח.

שואל: הרב, האמת לא רציתי לדבר, אבל הם דחפו אותי לדבר...

הרב: תעמוד, תעמוד, אין בעיה, תדבר.

שואל: אני קצת לא... ערב טוב הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: יש לי איזה משהו שהגיע אליי לוואטסאפ אתמול במקר ה בערב, ראיתי.. עד שדווקא התחברתי לאיזה רב, התחלתי לשמוע את הרצאות שלו...

הרב: אני יודע, זה עם התותים. כן... ומה קרה?

שואל: ופתאום הכל משתנה לי. הכל מתהפך.

שואל: נכון.

שואל: אז הרב.. עד שאת המאמין בבן אדם , שומע איזה רב או לא משנה, לא עליו ספציפית..

הרב: מה אפשר לעשות?!

שואל: ואתה מתאכזב בסוף. אז מה עשוים?

הרב: אבל מה אפשר לעשות שהמציאות לפעמים תופחת על הפנים. נגיד אדם התחתן עם אישה ואח"כ התברר שהאשה היא לא ישרה, אני אומר בלשון עדינה. מה לעשות שהמציאות טופחת על הפנים? מה קורה שבן אדם לקח שותף לעסק, שמו כסף, בסוף התברר שהוא הונה אותו וגנב אותו. מה עושים שהרבה דברים פתאום נתקלים בחיים שזה לא בדיוק כמו שחשבנו?! מה לעשות!

שואל: אתה מגלה שאתה מתאכזב בסוף.

הרב: אז אתה צריך להבין שאם אדם גילה שאשתו היא לא ישרה בתחילת הנישואין, אז הוא צריך שלמוח! למה? כי עוד החיים לפניו. הוא יכול להתחתן עם אשה ישרה. אם הוא גילה שהשותף שלו רמאי בהתחלה, לפני שהוא גנב מיליונים, רק אלפים, אז הוא צריך לשמוח. ואם את הרק התחברת אליו והבנת שהכל "תותים" וזה לא "תותים", אז אתה צריך שלמוח, כי עדיין יש לך מספיק זמן ולתקן את עצמך וללכת בדרך ישר. אז אתה צריך לשמוח.

שואל: תודה!

הרב: תהיה בריא! תברך רק "שהחיינו" על הציצית.

לא צריך עגיל, תן לו, אם הוא רוצה, שיהיה לו... "שהחיינו"...

שואל: ברוך אתה.. שהחינו וקיימנו והגענו לזמן הזה".

הרב: אשרייך! שני אחים בבית אחד שמחה להורים! אולי החבר גם רוצה? אולי החבר? אל תמליץ לו ואתה לא... קח תן להם גם ספרים....