צפת - ערך של שעה בחיים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמת ירוויח

הערב הזה יהיה לרפואת יאיר בן חנה ורונן בן לבנה

הערב יהיה גם לעילוי נשמת מיכאל בן חמסה

חנה ומנשה רוז'ה

בני שמחה

נעמי ופנחס בני חנה מרים

שלמה ושמואל בני נעמי

ועודד בן שושנה

הערב יהיה גם לעילוי נשמת הורי וחמים מנוחתם עדן.

בספר החינוך במצווה שסד אומר ועכשיו בעוונותינו

שאין לנו מקדש

ולא מזבח כפרה,

אין לנו אלא תשובה

ואפילו היה רשע גמור כל ימיו

ועשה תשובה שלמה באחרונה,

אין מזכירים לו שוב רשעו.

בזמן בית המקדש

קורבנות היו מכפרים, היום אין לנו

לא מקדש ולא מזבח כפרה.

מה נשאר? התשובה.

אז רואים שיש פה מצב שאפילו אם אדם רשע גמור כל ימיו

ועשה תשובה שלמה באחרונה,

לא מזכירים לו שוב את רשעו.

אין לתאר בחרט אנוש

ערך של רגע אחד מחיי בן אדם

ואין לשער את כוחו

כמה הוא יכול לעשות ולפעול ברגע אחד בחייו.

הרי ראינו פה עכשיו שכתוב במפורש

שאם יעשה תשובה שלמה באחרונה,

אין מזכירים לו שוב את רשעו.

מאיפה לומדים את הכלל הזה?

שרגע אחד בחיי אדם אין לשער את כוחו

ומה יכול לעשות ולפעול ברגע אחד?

לומדים את זה מהיצירה של אדם הראשון.

לפני שיצר הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון,

הכין בשבילו עולם גדול,

מכיל אלפים ורבבות

נבראים לאין שיעור,

דוממים, צומחים,

בעלי-חיים,

עופות, דגים, מכל הסוגים, מכל המינים,

ממלאים את כדור הארץ בימים, בנחלים,

מעליהם כל צבא השמים,

ביליונים של שנות אור מרחקים.

והטביע בכולם חזיונות טבע נפלאים

וכוחות אדירים בממדים עצומים,

והכול נברא כדי לשמש את האדם

שיתענג בהם

וימשול עליהם.

אדם מבסוט שיש לו וילה.

שלושה מפלסים.

מבסוט.

הקדוש ברוך הוא ברא לאדם עולמות,

עולמות מלאים.

כל מה שאנחנו מכירים היום בגלקסיות,

הכול נברא לאדם אחד.

והקול שיתענג בהם וימשול עליהם.

והקדוש ברוך הוא התפאר ביציר כפיו זה והציג אותו לפני המלאכים ואמר,

ראו בראייה שבראתי בעולמי.

והנה הקדוש ברוך הוא ידע שבאותו היום שנברא האדם הראשון,

לאחר שעה הוא כבר יהיה חטא וירד מגדולתו,

ויהיה הכרח לגרש אותו מגן-עדן,

שהוא נטע בתוכו את כל התענוגות והעידונים,

וגם יצטרך למעט את קומתו ואת דמותו,

וגם לקלל אותו בעשר קללות,

ובגללו תתקלל כל הבריאה. ארורה האדמה בעבורך,

בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך,

קוץ ודרדר תצמיח לך.

כל הבריאה נתקללה גם בעשר קללות בגללו.

ובכל זאת,

היה כדאי לברוא את התבל ומלואה

על כל גדלותם,

הודם,

תפארתם,

בשביל שעה אחת של חיי האדם הראשון,

שהיה יחיד לבד בעולמו לפני שחטא.

בשביל שעה אחת.

אתם מבינים דבר כזה?

אז כמה שעה אחת של חיי אדם?

המשנה באבות דרבי נתן אומרת,

בשעה תשיעית

הכניסו לגן העדן,

אם היום מתחיל בשש בבוקר, עד שש בערב, שתים עשרה שעות, בשעה תשיעית זה שלוש אחר הצהריים.

בשעה תשיעית הכניסו לגן העדן,

בשעה עשירית

ציווהו

מכל עץ הגן אכול תאכל, מעץ הדעת טוב ורעה לא תאכל.

ובשעה 11 סרח.

תוך שעה.

אז רואים

כמה שווה שעה אחת של חיי האדם שלא חטא,

שמגיע לו על שעה שהוא לא חטא.

עולם ומלואו.

כל התבל

על כל הבריאה כולה.

אם אתה לא חוטא שעה אחת, תראה מה מגיע לך.

וואי וואי וואי, אז איזה שכר ייתן הקדוש ברוך הוא למישהו שהרבה שעות והרבה ימים והרבה שנים לא חטא.

מה מגיע לו?

ולנצח.

ולמה זה?

מפני שיש באדם כוח הבחירה לבחור בטוב או ברע.

וזה כוח יחיד שניתן לאדם

ואינו מצוי בשום נברא בעולם.

וזוהי התכלית של הבריאה.

שיהיה האדם בוחר בטוב.

ראה אנוכי נוטל לפניכם היום

את החיים ואת הטוב,

את המוות ואת הרע.

ובחרת בחיים.

זה כל התכלית של הבריאה.

במידה כזאת או בשיעור כזה,

יש לנו להעריך את חיינו,

חיי כל אדם באדם בכל הדורות.

זה לא נכון רק לאדם הראשון,

אלא לכל הברואים

בני אדם.

עכשיו כתוב באיוב

אם יש עליו מלאך מליץ אחד מיני א',

להגיד לאדם יושרו

אמרו חכמים זיכרונם לברכה.

אדם אפילו

999 מלאכים

מלמדים עליו חובה,

ואחד מלמד עליו זכות,

ניצול.

יש אלף מלאכים.

רק אחד מלמד עליו זכות, כל השאר מלמדים עליו חובה,

ניצול.

לא ימות, ניצול.

רבי אליעזר,

בנו של רבי יוסי הגלילי, אומר,

אפילו 999 באותו מלאך

לחובה

ואחד לזכות, ניצול.

זאת אומרת,

בתוך המצווה האחת שמצאו לו זכות,

המלאך שממליץ

הוא מצא רק אחד מאלף במצווה הזאת

שהוא יכול ללמד עליו זכות.

זאת אומרת חלקיק

מאלף חלקים שבמצווה

היה לו זכות.

גם ניצול. לא צריך מצווה שלמה.

אפילו אם אחד מאלף במצווה

גם ניצול.

פירש רשי

באותו מלאך

שמליץ עליו זכות,

שהוא בעצמו המלאך הוא רק אחד מאלף מלאכים,

ואפילו הוא עצמו מעיד עליו חובה,

כי ב-999 חלקים של המצווה יש חובה,

ניצול באחת של זכות.

זאת אומרת, מלאך כתוב

מכלל שהשאר מגעידים עליו חובה.

אז המלאך המליץ

הוא אחד מני אלף המעידים עליו חובה, וגם המלאך הזה שמליץ עליו זכות,

זה רק בחלק אחד מני א'. יוצא

שהזכות

היא חלק אחד ממיליון,

ובכל זאת

חוננים אותו ופודים אותו מלרדת לשחת.

רואים מכאן כמה ערך יש לרגע אחד של חיים של בן אדם,

שאם רק מוצאים בהם

איזו נקודה טובה שהיא,

אפילו שאינה אלא חלק ממיליון

של חובה,

כדאים החיים האלה

להציל אותו בגללם

מלרדת לשחת,

ודנים אותו לזכות.

ונתנא תוקף

קדושת היום,

כי הוא נורא ואיום,

ומלאכים יחפזון

וחיל ורעדי יחפזון,

ויאמרו

הנה יום הדין לפקוד על צבא מרום בדין,

כי לא יזכו בעיניך בדין.

המלאכים

הם לא עשויים כמונו

שכל וגוף עם חומר.

הם נקראים שכלים נבדלים.

שכל נבדל מגוף.

רוחניים לגמרי.

ויש בהם מדרגות-מדרגות.

יש שרפים,

יש אראלים,

יש אופנים,

יש חיות הקודש.

עשרה דרגות,

עשר דרגות,

כולם אהובים,

כולם ברורים,

כולם גיבורים,

כולם קדושים,

אבל בכל זאת, כשמגיע יום הדין,

כולם רועדים.

לא מדין של בני אדם,

מה יקרה עם בני אדם,

אלא מהדין של עצמם,

לפקוד על צבא מרום בדין,

כי לא יזכו בעיניך בדין.

אז גם המלאכים נפקדים בדין על כל פגם דק מן הדק.

והנה אותם המלאכים,

אפילו שהם יודעים את חומרת החטא,

והם יודעים מה זה דקדוק על כל פגם דק,

ובכל זאת מעריכים לעומת זה את החיים של האדם,

שבגלל איזו נקודה חיובית קטנטונת שמוצאים בהם,

מיליונית אפילו,

כדאי להמשיך את קיומם

וכדאי להמשיך את קיומו של כל העולם,

כמו שנברא בתחילת היצירה,

בשביל רגע אחד,

בשביל אדם יחיד בעולם, אדם הראשון.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

אדם הראשון נברא באלף בתשרי.

העולם נברא בקפה באלול.

האדם הראשון נברא ביום השישי, שזה א' בתשרי.

מה זה א' בתשרי? ראש השנה.

בו ביום הוא חטא,

ובו ביום עמד לדין ויצא בדימוס.

השם חנן אותו.

אמר הקדוש ברוך הוא לאדם,

זה סימן לבניך.

כשם שעמדת לפני בדין

ביום הזה,

שזה ראש השנה,

ויצאת בדימוס,

וחננתי אותך,

כך עתידים בניך

לעמוד לפני בדין ביום הזה,

ויוצאים לפני בדימוס.

אימתי?

בחודש השביעי,

באחד לחודש,

חודש תשרי,

באחד לחודש.

ולכאורה נשאלת השאלה, מה הדימוס,

איזה חנינה פה הוא קיבל, איזה פטור מעונש,

שיצא בו האדם הראשון.

הלוא הוא הביא בחטא שלו עליו

ועל כל העולם,

אסונות רבים,

קללות נמרצות,

גרם מיתה לעולם,

גורש מגן עדן,

כל הבריאה התקוממה נגדו,

בכל מקום שהוא הלך

קראו נגדו, אל תבואני רגל גאווה

ויד רשעים אל תנידני.

כל הבריאה התרעמה נגד האדם הראשון, מה שהזיק אותה,

והביא מיתה על כל העולם.

אז איך אומרים שהוא יצא בדימוס?

אבל לפי מה שהסברנו,

את הערך של רגע בחיים,

אז הדבר מובן,

כי הדימוס

זה מה שהוא נשאר בחיים.

הרי השם אמר לו, ביום הכול חם ממנו מות תמות,

אז בעצם בחטא הוא היה צריך למות מיד,

והקדוש ברוך הוא הוציא אותו בדימוס,

חנן אותו.

אז זה שהוא זכה לקבל חיים,

זו החנינה הכי גדולה שאפשר לקבל. אין דבר שאדם יכול לקבל יותר מזה.

ואין אושר גדול יותר.

אין אושר יותר מעצם החיים,

שהם התכלית של כל הבריאה.

ואומנם האדם הראשון

תיקן

הרבה בחייו,

חזר בתשובה 130 שנה רצוף.

אני אומר לאנשים, לפעמים תלמד שעתיים בתענית דיבור, שלושה חודשים, אה, קשה.

אומר לאנשים, תצאו 40 יום בשביל שאבא לא ימות.

בוא, זה קשה, וחווית איזה 40 יום.

130 שנה

בתענית

בצומות ובשיגופים, אדם הראשון.

ויצאו ממנו דורות רבים ונאמנים,

אבות העולם, אברהם, יצחק ויעקב,

חסידי ארץ,

מסר 70 שנה מחייו

לדוד המלך,

נעים זמירות ישראל,

כדי שיצא ממנו מלך המשיח,

המשיח מישראל,

שיחזיר את כל האנושות למוטב ויתקן את העולם במלכות שדי ויקוים ומלארץ דעה את השם.

ואכן,

יצא האדם הראשון אחרי חטאו בדימוס רב.

חנינה גדולה.

אם הוא זכה להישאר בחיים והצליח להעמיד עולם ומלואו,

שביניהם גדולי עולם כאלה ותיקון העולם יעשה על ידי זרעו,

אז הוא יצא בדימוס גדול.

אדם נוטריקון.

אדם

דוד משיח.

כשם שהאדם הראשון עמד בדין,

באותו יום שהוא נברא לאחר שחטא,

ודנו אותו שכדאי להמשיך את קיום העולם בשבילו.

כך מעמידים בראש השנה הקרוב.

טוב

לדין את כל בני האדם

ביום שנברא העולם

ודנים שוב פעם האם ראוי העולם שיתקיים בשבילם.

וכשם שהאדם הראשון יצא בדימוס

בזה שהוא זכה לחיים

שבחיים האלה כדאי בשבילם לקיים את העולם

כך הבטיח הקדוש ברוך הוא לבנים שלו

שגם יצאו בדימוס מלפניו

ויזכו בחיים.

משום כך אנחנו קובעים

את עיקר הבקשות שלנו ביום הדין

לזכות לחיים.

איפה אנחנו קובעים את הבקשה הזאת?

בברכות הראשונות

שבכל השנה אסור להפסיק בהן.

והתירו לנו באמצע הברכות הראשונות

להפסיק בבקשה הזאת.

ואנחנו אומרים,

זוכרנו לחיים מלך חפץ בחיים,

כותבנו בספר חיים

למענך

אלוהים חיים. זו בקשה שאי אפשר להכניס אותה בכל ימות השנה,

וחכמים

התירו להכניס אותה פה, כיוון שכל עניין הדין זה לזכות בחיים.

כמו שהוא זכה בחיים,

למרות שהיה מגיע לו עונש וקללות והכול,

אבל עצם הזכייה בחיים

זה הדבר הכי חשוב לצאת מיום הדין.

משום שאין נשאר את גודל הערך של החיים,

כי בהם אפשר לתקן הכול.

על ידי הבחירה בטוב ולזכות בדין,

כמו שאמרנו בפתיחה,

שאפילו חטא כל ימיו וחזר באחרונה,

אין מזכירים לו יותר מן העוונות.

אז אנחנו מתפללים,

זוכרנו לחיים,

כותבנו בספר חיים,

כי אין שיעור לערך החיים.

אפשר לתקן הכול על ידי הבחירה בטוב

ולזכות בדין.

אבל מצד שני,

כשם שיש ביד האדם לנצל כל רגע בחיים,

לבחור בטוב, לזכות לכל הטוב,

אם אינו מנצל את רגעי חייו בשביל לתקן את עצמו,

ונשאר בו פגם,

הרי הוא בבחינת מת.

כך אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, בברכות יח,

רשעים בחייהם

קרויים מתים.

לא מדובר ברשעים גמורים,

אלא כל סטייה קלה אדם עלול להיקרא מת.

עכשיו תשמעו דבר מפחיד.

קודם התלהבנו שבאחד חלקי מיליון

יכול להיות זכות שלא תרד לשחר.

זה כל זמן שניתן לך עוד אפשרות לתקן.

אבל אם אתה לא משלים את עצמך ואתה נשאר עוד עם כמה סטיות קלות, אפילו קלות, אתה נקרא מת.

הכתוב מכנה צדקיהו המלך

ואתה חלל רשע

נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עוון קץ.

אז מכנה אותו הפסוק גם רשע וגם מת.

מצד אחד אומרים חכמים, זיכרונם לברכה,

צדקיהו המלך היה צדיק גמור

והוא כונה המלך הכושי.

למה כינו אותו המלך הכושי?

שזה צדקיהו

שהיה משונה בצדקותיו מכל דורו.

חכמים זיכרונם לברכה אומרים עוד שכל העולם

התקיים בזכותו

גמרא בסנהדרין ק.ג.

זאת אומרת, כל ברואי עולם

זכו לחיים בזכות צדקיהו.

אבל מצד שני מצאו בו חטא.

מצאו בו חטא.

חטא.

חטא.

חטא זה שגגה. חטא.

הוא נשבע לנבוכדנצר ששלט בכיפת העולם

שלא יגלה שהוא אכל ארנבת חיה.

הוא ראה אותו,

תפס אותו על חם,

אוכל ארנבת חיה, ככה.

היא הולכת, תפס אותה, אכל אותה.

הוא נשבע לו שלא יגלה.

הוא ראה אותו שהוא רואה והשביע אותו.

מה עשה צדקיהו?

התיר את השבועה

שלו בפניו.

אמנם הסנהדרין התירו לו את השבועה,

ובדיעבד חל ההיתר,

אבל לכתחילה אין לעשות כן.

ומשום הפגם הזה התנ״ך קורא לו חלל רשע.

שמעתם?

אדם שלא עשה לכתחילה מה שצריך.

בדיעבד הוא עשה מה שמותר.

בדיעבד, כשנעשה הדבר כבר.

אבל לכתחילה לא עושים דבר כזה. נשבעת?

אז לא עושים דבר, לא מפרים את השבועה.

בגלל זה הוא נקרא רשע חלל.

חלל זה מת.

זה אדם. זה אדם שכל העולם התקיים בזכותו.

הרי כמה תלויים חייו של אדם בחוט הסערה, שאפילו שמצד אחד הוא זכה,

שהעולם כולו התקיים בשבילו,

אבל כיוון שנמצא בו פגם קטן,

כאילו נהפכו כל חייו מזכות לחובה.

ורואים אותו כאילו משולל חיים,

כאילו מת.

חלל קוראים לו.

זה מה שאמרנו באדם הראשון,

שמצד אחד אמר עליו הקדוש ברוך הוא למלאכים,

חוכמתו מרובה משלכם.

כי הוא קרא שמות

לכל הנבראים

העליונים והתחתונים,

על פי מהותם.

לא סתם בחר שמות כמו שהיום כל אחד קורא לילדים שלו בשמות מצחיקים,

אלא הוא קרא להם על פי מהותם.

ואת זה לא ידעו המלאכים לקרוא שמות.

והוא גם כיוון איך לקרוא לשם. השם

קיבל ממנו את שמו.

שאל אותו, ואני, איך ראוי לקראתי?

אמר לו, אתה,

ראוי לקראתך אדוני,

שאתה אדון על כל הברואים.

מצד שני אמר על עצמו,

ואני נאה להיקרא אדם.

למה? כי הוא עשוי מן האדמה.

כלומר,

מצד אחד אין ערוך לגדולתו וחוכמתו,

ובגלל רגע אחד של חייו

כדאי היה לברוא את כל העולם הגדול הזה

לפני שחטה.

אבל מצד שני,

הוא עלול ליפול מהמדרגה בכל רגע

בסטייה קלה ולאבד את עולמו עד שבחייו ייקרא מת.

כמה צריכים להיזהר

שאפילו אם בראש השנה נצא בדימוס ונזכה לחיים,

שהחיים

לא יפגעו בשום מעשה רע ולא יאבדו את ערכם.

אז צריך לנצל

את החיים ולעשות את כל המאמצים

לשוב בתשובה אמיתית ולתקן את עצמנו.

עכשיו, אנחנו רוצים לזכות לחיים על בטוח.

לא כל אחד זה בטוח. אתם רואים ששנה מתו הרבה,

וכל שנה מתים הרבה,

ואף אחד אין לו הבטחה.

אז מה נעשה בשביל שנצא בדין זכאים?

זוכרנו לחיים,

מלך חפץ בחיים,

כותבנו בספר חיים,

למענה

אלוהים חיים.

הגאון רבנו רבי ישראל סלנטר זכר צדיק וברכה

השריש בנו את העצה היחידה לזכות בדין ודאי.

יש עצה אחת שבטוח אם אתה נכנס בתוכה

אתה בטוח יוצא בדין זכאי

להיות איש

שרבים צריכים לו.

לא אדם שהוא דואג רק לעצמו, אגואיסט שחי את עצמו בחיים שלו דואג לעצמו,

אלא איש שרבים צריכים לו.

התלמיד שלו, סבא מקלם,

אמר על מה שכתוב במסכת ראש השנה יח,

שכל באי עולם עוברים לפניו

כבני מירון,

ואף על-פי כן כולן נשכרות בסקירה אחת.

זאת אומרת, כל אחד עובר כמו כבשים שעוברים ויוצאים מן הדיר

אחד אחרי השני,

אבל נשכרות כולן בסקירה אחת.

זאת אומרת,

אף על-פי שדנים כל אחד ואחד ביחידות,

עצם הדין

הוא עד כמה האדם שייך לכלל.

מה זאת אומרת? נחזור למה שכתוב.

כל באי עולם עוברים לפניו אחד-אחד כבני מרון.

זה כמו בני אימריה,

זה כבשים.

אבל אף על-פי כן, שכל אחד נמדד כאחד יחיד,

כולם נזכרים בסקירה אחת, רואים מה השייכות שלך לכולם.

מה אתה שייך לכולם.

זאת אומרת, דנים כל אחד ביחידות,

אבל עצם הדין,

עד כמה כל אדם שייך לכלל.

וכך אמר הגאון רבי ישראל,

כשמתפללים בתפילה,

זוכרנו לחיים,

מה הצדקה שהוא יזכור אותנו לחיים? מה הצדקה?

מיד אומרים, למענך

אלוהים חיים.

למה אנחנו מבקשים חיים?

למה אנחנו רוצים שתזכור אותנו? לא בשביל עצמנו אגואיסטים,

אלא למענך

אלוהים חיים.

אין לאדם לבקש חיים, אלא שהחיים יהיו למען השם.

ואם לא כן,

יכול להיות שאדם על נפתן אחד שאוכל בעולם הזה,

לא יספיקו לו כל המעשים.

אבל למענך,

אם החיים שלו הם לצורכי גבוה בשביל הקדוש ברוך הוא,

אז כל ההצטרכות שלו אינה עולה בחשבון כלל.

מה זה אומר?

הגאון מווילנא, זיכרונו לחיי העולם הבא אומר שכל עמל אדם לפיהו.

הלוואי שכל עמל האדם בתורה ובמצוות,

כל הזכויות שיש לו יספיקו בשביל מה שהוא אוכל בפה.

אכלת ארוחת צהריים?

מה זה, אתה חושב שזה בחינם?

הלוואי שכל הזכויות שעשית, בן כמה אתה? חמישים?

כמה עשית הנחת תפילין? שמרת שבתות?

כמה עשית מצוות? כל זה הלוואי ויספיק לארוחת צהריים אחת שלך.

מה, אתם חושבים לאכול זה פשוט? כאילו אוכלים וזהו.

אז לכן הוא אומר כאן, יכול להיות שעל נפתן אחד,

נפתן,

לא הארוחה עצמה, מה שאוכלים אחרי הארוחה,

יכול להיות שעל זה מה שאתה אוכל בעולם לא יספיקו לך כל המעשים של החיים שלך.

למה? כי אתה אוכל

בשביל עצמך.

אבל אם זה למען הקדוש ברוך הוא, אתה אוכל על חשבונו.

זאת אומרת,

לדוגמה שניים נכנסים למלון.

אחד נכנס למלון ואוכל,

ושמים לו חשבון 1,500 דולר.

זה מלון מכובד.

מה זה מלון היום? חמש כוכבים.

חמש כוכבים, יש מקומות משלמים, מה שאמרתי.

לא בישראל, אבל בחוץ לארץ.

אבל העולם הזה, כמה כוכבים יש?

זה מלון עם הרבה כוכבים. תסתכלו למעלה כמה כוכבים. מלון עם הרבה. אז כמה צריך לשלם?

על ארוחה.

ומי מגיש לך אותה?

הקדוש ברוך הוא.

מי ברא את כל מה שאתה אוכל?

מי עשה את הבשר? מי עשה את הירקות, את הפירות?

מי עשה את החיטה, את הלחם, את הכול? מי עשה?

הוא.

אתה אוכל על השולחן שלו, והוא מגיש לך.

אז כמה צריך לשלם

אם יש לך כזה מלצר?

רק הטיפ יעלה לך יותר מכל החיים שלך.

אבל יש אחד אוכל באותו מלון

ולא משלם.

גמר ומביא עוד.

גמר ומביא עוד.

אז הוא אומר, רגע, לא הבנתי.

שנינו נכנסנו ביחד למלון.

לי אמרו חשבון 1,500 דולר, והוא אוכל ולא מפסיק.

למה אתם לא אומרים לו חשבון?

אומרים לו, זה אחד מהעובדים של המלון.

מי שעובד במלון לא משלם, אוכל חופשי.

כל זמן שהוא עובד במלון,

אוכל חופשי. יושד גם במלון.

חופשי, לא משלם כלום,

כי הוא עובד במלון.

אם אתה עובד אצל בעל המלון, הקדוש ברוך הוא,

אתה אוכל על חשבונו.

אבל אם אתה רק אורח,

אתה לא עובד בשביל בעל המלון, שלם.

אז יכול להיות שכל מה שאתה אוכל לא יספיקו כל המצוות שלך בחיים

בשביל ארוחה אחת, בשביל לפתן.

אבל אם החיים שלך ביקשת למענך,

למענך, ובאמת אתה תעשה ככה,

אז אתה על חשבון השם.

אתה מסודר.

המקור של הדברים מובא במדרש. רבי חנינה ורבי יהושע אומרים.

איזו אומה כאומה הזאת

שיודעת את האופי

של האלוהים שלה.

אדם

שיש לו דין,

לובש חורים,

מתעטף שחורים,

מגדל את הזקון,

לא חותך ציפורניו,

הוא לא יודע איך יצא בדין.

אין לו טעם להתקשט לזה. לאן אתה הולך? יכול להיות שאתה נכנס לכלא כל החיים.

ראיתם היה אחד עכשיו,

אפשטיין,

אפשטיין.

התאבד.

למה התאבד?

ודאי שיכניסו אותו עד סוף ימיו.

אז מה יש לו?

הוא צריך ללכת להסתפר לפני שהוא ייכנס לכלא? מה יעשה? יסדר את הציפורניים? מה יעשה?

אדם שהולך לדין, הוא מפקיר כבר את עצמו, הוא לא יודע איך יצא מזה ולא כלום.

אבל ישראל לא כך.

מגיע ראש השנה, יום הדין,

לובשים לבנים,

מתעטפים לבנים,

חותכים ציפורניים,

מסדרים את עצמם,

אוכלים ושמחים בראש השנה,

כי יודעים שהקדוש ברוך הוא יעשה להם נס.

כלל ישראל בטוחים בקדוש ברוך הוא שיעשה להם נס,

כי הם בוטחים בו שיבטיח את נצחיותם.

אנחנו מובטחים

שאנחנו נחיה ונתקיים לנצח.

שום אומה בעולם לא תוכל לבטל אותנו,

וזה כבר עובד כמה אלפי שנים.

בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו,

והקדוש ברוך הוא, כמו שהבטיח,

מצילנו מידיו.

אז האומה הזאת יודעת ומכירה את אופיו של אלוהיה.

אלוהי ישראל, הוא נקרא.

עכשיו, מה יעשה אדם יחיד

שהוא עמוס בחטאים?

איך הוא יפרוק אותם עכשיו?

מה יעשה בשביל שהוא יצא בית דין טוב?

מה יספיק לעשות?

גם אם יעשה תשובה,

אז נגיד שהוא מחק את העוונות,

אבל זכויות הוא צריך גם בשביל לעמוד בדין.

נגיד, מחקת את החובות בבנק.

יופי, אז אתה יכול לשחרר את שיקים? אין לך אבל בפנים.

אין עובר ושווא.

אין כלום.

זכויות, מה יספיק בן אדם?

השתדל להיות איש הכלל שרבים צריכים לו.

אמרנו, היחידי שיהיה בטוח שהוא יוצא בדין זה איש

שהרבים צריכים לו.

מה זה רבים צריכים לו?

זה אחד שאינו אגואיסט,

לא חי את חייו רק לעצמו, דואג לעצמו אינטרסנט.

אדם שהמידות שלו חסד,

סבלנות,

אהבת הבריות,

יראה טהורה.

אדם כזה רבים צריכים לו.

הוא לא צריך להיות דווקא עסקן ציבורי,

אלא להיות נושא בעולם חברו ועם הרבים,

אפילו אם הוא יושב בארבע עמותיו.

לא צריך להיות מפורסם גדול וללכת ולבוא,

אבל הוא נותן כתף לכל בן אדם,

שומע צרות של אחרים, מסייע להם, נותן חצה טובה,

צריך צדקה לתת, צריך חסד, הלוואה, משהו.

הרבים תמיד רוצים להיות בקרבתו ויודעים שייבשעו על ידו והוא יעזור ולא יפקיר אותם ולא יגיד, תעזוב אותי, מה אתה רוצה ממני? מה אני קשור לזה?

מה באת אליי?

לך להוא? לך להם?

לא, אחד שכן אכפת לו מכל בן אדם ובן אדם.

האדם הזה הוא הדמות של יהודי כשר.

הוא אדם שרבים צריכים לו.

מי שההשגחה העליונה העמידה אותו ברבים,

אבל יש כאלה שההשגחה העליונה היא כבר

נתנה לו את הכוח והיכולת והאפשרות להיות

משרת את הרבים.

והוא יעשה את מלאכתו באמונה,

הוא זוכה ומזכה את הרבים.

בוודאי שהאיש הזה נקרא איש הכלל באמת.

זה ודאי יוצא,

זכאי בדין.

רבי עקיבא הספיד את הבן שלו

כשעמד בבית הקברות, אמר עליו כך

מובטח אני שבני זה, בן העולם הבא,

שזיכה את הרבים.

הבן שלו היה תנא קדוש,

תלמיד חכם עצום, מידות טרומיות,

מוסר נפש על התורה.

למה הוא אומר שהוא מובטח שהוא בן העולם בזיקת הרבים? למה הוא לא אומר בזכות תורתו, הפצת התורה וכו' וכו' וכו'?

אז הוא מסביר את זה, רבי עקיבא בעצמו.

הוא אומר, ראויים היו ישראל לצאת מארץ מצרים לולא משה ואהרון.

גם אם משה ואהרון הגואלים של עם ישראל

לא היו באותו דור,

היו נגאלים ישראל ממצרים.

מאיפה יודעים?

אומר רבי עקיבא, כתוב מפורש בהבטחה של הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו,

ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

זאת אומרת, מבטיח השם

שיצאו ממצרים.

אז מוכרח שהם יצאו.

למה הם יצאו על ידי משה ואהרון?

אומר

רבי עקיבא, כי מגלגלים זכות על ידי זכאי.

בשביל לגלגל זכות

גדולה מאוד,

מי יהיה זה שיגלגל את הזכות?

רק זכאי. מי זה זכאי?

לא מי שאנחנו אומרים עליו זכאי.

מי שבשמיים קבעו שהוא זכאי.

אז אם התגלגלה זכות על ידו,

זה ראייה שהוא זכאי בשמיים.

כי לא מגלגלים זכות,

רק על ידי זכאי.

אז מי מעיד עליו שהוא זכאי בשמיים?

השמיים.

לכן הוא אמר, מובטח אני שבני זה בן העולם הבא.

איך אני יודע? כי הוא זכאי.

איך אני יודע שהוא זכאי?

כי גילו זכות על ידו, הוא זיכה את הרבים.

אז מי שמזכה את הרבים הוא זכאי בשמיים, ודאי יוצא בדין.

אז כל מי שיזכה את הרבים

יצא בדין.

זכאי.

מספרים על רבי ישראל סלנטר,

היה מעריך בראש השנה מאוד,

כותבנו בספר חיים למענך אלוהים חיים, לא כמו שאני אמרתי מהר.

כי זאת התקווה לאדם בדינו,

שההשתדלות של החיים שלנו תהיה למענך אלוהים חיים.

זהו.

אני לא מבקש חיים בשבילי,

אני מבקש רק למענך.

לפי זה עכשיו נבין מה שכתוב בגמרא בפסחים סמ״ח.

רב ששת,

אני אתרגם לעברית,

כל 30 יום היה חוזר על תלמודו

שהיה לומד באותם ימים.

זאת אומרת, הוא למד 30 יום,

וכל 30 יום חזר על כל מה שלמד ב-30 יום.

והיה עומד ונשען על הבריח של הדלת,

והיה אומר, שמחי נפשי, שמחי נפשי,

בשבילך קראתי במקרא, בשבילך שניתי במשנה.

אז זה היה מעודד את עצמו, את נפשו, חדיי נפשי, חדיי נפשי, שמחי נפשי, שמחי נפשי.

כן.

שואלת הגמרא, איני וכן כן הוא?

מה, לימוד התורה זה רק לתועלת הנשמה של הלומד עצמו?

מה זה שמחי נפשי?

והרי אמר רבי אלעזר,

אלמלא תורה ולימודה לא מתקיימים שמיים בארץ.

שנאמר, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים בארץ, לא שמתי.

התורה היא ברית נצחית.

שהלימוד קיים גם ביום, גם בלילה.

והתורה מצדיקה את קיום העולם.

מה משיבה הגמרא על הקושייה הזאת?

איך זה הוא אומר שהוא ישמח בעצמו?

כאילו כל התורה שהוא לומד זה רק לעצמו.

הרי רבי אלעזר אומר שכל לימוד תורה של כל אדם מקיים בעצם את כל העולם כולו.

אומרת הגמרא, נכון, באמת הדבר כן,

אבל מעיקרא כי עביד אינש אדעתד עיניו שכעביד.

מתחילה עושה אדם מצווה זו.

למען עצמו הוא עושה.

מתוך כך באה התועלת גם לעולם.

אז רואים שבעיקר עושה אדם לנפשו,

ולא בעד הכלל.

כשהוא הולך לכולל,

הוא לא חושב שאני הולך לפרנס את כל העולם.

אני הולך להיות תלמיד חכם,

ללמוד, לקיים ההלכות, זה וזה וזה.

ואף על פי שהוא מקיים

בעקיפין

את כל העולם כולו,

אבל כשהוא הולך ללמוד מה הוא מתכוון לעצמו.

עכשיו יש להעיר

בעניין זה יסוד שמבעל לנו רבי משה קורדוברו בספר תומר דבורה,

בפרק שישי,

וזה על פי הזוהר.

עכשיו תשמעו עוד דבר מדהים,

לא שמעתם בימי חייכם.

אני אשאל שאלה, מי שידע יקבל 200 שקלים.

יש לנו יצר הטוב ויש לנו יצר הרע, נכון?

למה צריך את שתיהם?

לעבוד ה' מספיק יצר הטוב?

למה צריך יצר הרע?

לקבל שכר. מה זה להיות עם האישה?

להביא ילדים, הם שפגיעו בעולם.

מגיע לך 200 שקלים.

אני תורם אותם לישיבה.

קודם תיקח ממני, אחר כך תעשה מה שאתה רוצה.

רק רגע ברוך אומר ועושה.

בבקשה,

תן לו.

אני תורם אותם לישיבה.

קודם תיקח ביד, ואחר כך נדבר.

כן, אני ממשיך.

זה תרומה לשופעה.

תזכה למצוות.

אז ככה, הזוהר אומר יצר הטוב נברא לאדם לצורך עצמו ויצר הרע לצורך אשתו.

וואו,

זה אור גדול.

היצר הטוב

זה השכל.

ניתן לאדם בשביל לבנות את עצמו על ידו.

השכל

זה יצר רעתו, מדריך אותו,

מייעץ לו בכל העניינים.

השכל הוא הכלי ללימוד התורה.

עם זה הוא בונה את האדם מהמסד עד הטפחות.

והשכל ולימוד התורה בונים את האדם עצמו.

אבל היצר הרע אינו שייך לנו.

לא צריכים אותו. בשביל מה אנחנו צריכים אותו?

לא צריך אותו. אנחנו מסתדרים עם יצר רע טוב יפה מאוד.

הוא ניתן לאדם לצורך אשתו

לייסד בית, להתחתן, לייסד בית

ולהוליד בנים.

ואנחנו מבינים

כי יצר הרע הזה אינו רק התאווה

אלא גם המידות

שהן לא מצד החסד.

היצר הרע זה גם אכזריות,

גאווה,

כבוד,

חמדת ממון,

כעס,

קנאה.

כל הכוחות האלה

לא נשתלו בנו לצורך עצמנו.

זה לא לצורכנו.

אנחנו לא צריכים להיות אכזריים ולא להיות בעלי גאווה ולא מחפשים כבוד ולא לחמוד ממון ולא לכעוס ולא לקנא ולא להתאוות.

אנחנו לא צריכים את זה. בשביל מה כל הצרות האלה?

מי צריך את זה?

תשאיר אותנו עם יצר הטוב, תראה איך נעבוד אותך פיקס.

אז למה זה בא?

תשמעו עכשיו.

כבוד וקנאה אנחנו צריכים מייצר הרע.

בשביל לקנא

לכבוד הבורא.

להיות קנאי כמו פנחס,

שקנא לכבוד ה' בקנאו את קנאתי ולא כיליתי את בני ישראל.

גאווה, אנחנו צריכים להתגאות

לפני הכופרים באמונה שאנחנו מאמינים.

ויגבע ליבו בדרכי ה'.

לא להתבייש.

נתגאות. נתגאות במה שאתה. אני יהודי, כן.

אכזריות צריך, למה?

וואו.

להתאכזר לרשעים

ולא לוותר להם כפי גדרי ההלכה בזה.

לא להחניף לרשעים.

לא להתחבר לרשעים.

וצריך להתאכזר אליהם.

כי מי שלא מתאכזר

על האכזריים,

סופו להתאכזר

על הרחמנים.

ניתנה מידת האכזריות למטרה חיובית.

חמדת הממון בשביל מה קיבלנו? שאדם חומד ממון.

כדי שיצא לפרנס את ביתו.

הוא יגיד, אני לא אוהב כסף, עזוב אותי.

טוב, הילדים גווחים ברעב,

אשתך רוצה שתקנה להם, לא, לא, לא, אני אין לי יצר רעב כזה, אני רק יצר רטור.

אז נתנו לו את היצר הרע הזה, לפרנס את הבית וגם לתמוך בתורה, גם לתמוך בתורה.

וכעס, למה נתנו?

כעס

לא בריא, לא בריא. אבל למה אתה כועס? למה אתה כועס?

אתם יודעים למה כעס?

להעמיד פני כעסן בפני התלמידים.

זרוק מרא בתלמידים, כתוב בהלכה ברמב״ם.

אם אתה תהיה יותר מדי נחנח, התלמיד יתאפס עליך.

אז צריך לפעמים לעשות ככה,

ככה להראות קצת כעס.

חיצונית בעיקר, חיצונית, לא באמת לכעוס.

חיצונית.

איך הגור אומר בעד היום הזה?

כן.

אז הוא אומר, כעס להראות

פנים לתלמידים.

אבל חלילה,

חלילה להשתמש בכל הכוחות האלה בשביל עצמו.

כי אם זה בשביל עצמו, זה שלילי ביותר כל מה שאמרנו.

אכזריות וקנאה וכעס וגאווה וכבוד וכל זה.

אוי ואבוי אם תשתמש לעצמך.

אלא רק לצורך אחרים, אשתך וכל מי שמנינו.

ועל כולם צריך שיהיה לך תאווה.

איזה תאווה?

של החיים, החיים עצמם. להתאוות לחיים, חיים של תורה,

חיים של צדקות.

להתאוות לחיים.

כי כל אשר לאדם ייתן בעד נפשו.

עכשיו אני עושה אתכם תרגיל מחשבתי קצר,

שעשיתי אותו בעבר,

מתאים לעכשיו.

אנשים

הולכים ועובדים היום, כל יום.

היום כבר מרוויחים 30 שקלים שכר מינימום.

נגיד אדם מרוויח 50 שקלים לשעה.

יפה.

50 שקלים, מרוויח אלפי שקלים טובים,

יכול להביא הביתה, כל הכבוד.

אז רוב היום הוא עבד,

אחר כך כמובן הוא עייף,

אחר כך הוא רוצה לאכול,

ואחר כך הוא רוצה לראות קצת איזה דברים שלא צריך לראות,

ואחר כך הוא רוצה לישון כי הוא עייף.

וככה עוברים החיים, שלום.

אני בא לבן אדם, אומר לו, כמה אתה מרוויח?

חמישים,

וזה יופי, נגיד שאתה מרוויח עשרת אלפים שקלים,

בשנה מאה עשרים אלף שקל,

אני נותן לך מאה עשרים אלף שקל,

אל תלך לעבוד,

תלך ללמוד,

ואני משלב לך,

אתה לא זה,

אבל אני מבקש שבכסף שאני נותן לך,

תמכור לי את השנה של החיים שלך.

אומר לי, מה אתה משוגע ואני אמכור את החיים שלי?

אומר, מה אתה רוצה, אני משלם לך בדיוק מה שאתה בזבזת בשביל המאה העשרים אלף.

בזבזת את השנה, לא?

עליך יש שנה.

אז אני נותן לך מראש, עוד לפני שתעבוד.

לא אחרי שתגמור את השנה,

לפני שתתחיל שנה.

ותן לי את השנה,

תהיה לך פחות שנה מהחיים.

מה אתה משוגע עובר לי?

ואיך אתה מבקש שאני אמכור את החיים שלי?

אז מה אתה עושה?

זה מה שאתה עושה.

מה הסברתי לך עכשיו?

הסברתי לך שזה מה שאתה עושה.

אתה רק מכרת, לא לי,

לבעל הבית.

מה בעל הבית? הוא שילם לך את המאה העשרים ולקח לך את החיים.

מה עליך? הוא עשה את הפרנסה.

נו, יש לך שכל?

עכשיו נגיד הבן אדם עשה מאה עשרים ועוד מאה עשרים

מיליון ומאתיים, חמישים שנה, שש מיליון, עשה מיליונים.

עכשיו הוא נמצא,

חודש לפני שהוא מת, אומרים לו יש לך מחלה כזאת וכזאת,

אין לך יותר מחודש.

עכשיו הוא מחפש עצות, מה לעשות? איך אני ממשיך לחיות?

הרופאים אומרים אין מה לעשות, לא ניתוח ולא השתלה,

אין מה לעשות, הכל רקוב, הכל נגמר, שלום.

כמה הוא יהיה מוכן לשלם עכשיו בשביל לחיות עוד?

את כל מה שיש לו, נכון או לא נכון.

אחרת אם הוא לא ישלם, הם ייקחו לו גם בלאו הכי.

אז עכשיו תשאלו את עצמכם.

בחודש האחרון שאומרים לך שזה מה שנשאר, אתה מוכן לתת את הכול,

כשהיה לך הרבה חודשים בלי לשלם,

למה לא ניצלת אותם?

למה מכרת אותם ב-50 שקל שעה?

איזה טיפשות.

בן אדם לא שם לב, וככה חיים עוברים, עוברים, עוברים, עוברים.

והוא מבסוט, יש לו דירה שמשקיפה מהערים,

רואה צפת, זה יופי, זה, זה.

כן, אבל העשיריות עפות, בין 10, בין 20, בין 30, בין 40,

50, 60, חיש גז ונעופה.

שלום.

בית הקברות מתמלא.

עוד שיש ועוד שיש,

עוד שיש, מנוחתו שם, מנוחתו שם.

מה יצא מכל החיים?

מה התכלית?

בשביל מה באת?

שעה אחת בלי חטא.

שעה אחת בלי חטא.

השם מוכן

לבנות עולם ומלואו בשביל שעה אחת בלי חטא. את כל העולם הזה.

אז מה מחכה לך אם כל שעה הייתה בלי חטא,

שמגיעה לך בעולם העליון?

אז למה לבזבז את החיים סתם?

למענך אלוהים חיים.

זה הבניין של האדם.

עיקר העסק בתורה באמצעות השכל.

לבנות את עצמו בחוכמה, בינה ודעת.

וכל אשר בנה את עצמו יותר,

מבין ומכיר כי כוחות נפשו אינם שייכים לו.

הוא סולד מחיים רק כדי להיענות

ורק כדי להתכבד בעיני הבריות.

מואס בהרבה כסף, למען כסף.

לחיות חיי עשירים.

ואין בזה הבדל אם הוא רואה את העתיד שלו כמי שמפיץ תורה

או זיכוי הרבים

או כמו בעל בית רגיל.

צריך לראות את עצמו משועבד לכל כלל ישראל ולתמוך בתורה ובמצוות.

צריך להיות שייך לכלל.

זה הזכות ביום הדין.

בעל בית עובד, מרוויח לפרנס פני ביתו,

הוא רוצה לחנך את בניו להיות תלמידי חכמים,

הוא בעל צדקה לפי כוחו,

הוא תומך בתורה וגם על בעלי בתים כאלה עומד העולם

כי הוא שייך לכלל.

מי שמפיץ תורה אינו שואף לכבוד ממנה

אלא לקרב את הרבים לתורה ולאמת

כמו שהיה אהרן הכהן אוהב שלום רודף שלום

אוהב את הבריות ומה עושה?

מקרבן לתורה זה אוהב את הבריות

לא אהלן אחי נשמה

מקרבן לתורה

וזה חשבון נפש נוקב שעשינו עכשיו

לקראת יום הדין

וכל אחד מאיתנו עכשיו כשיצא מפה

יברר לעצמו בשביל מה הוא חי

האם

בשביל להיות איש של הכלל או אגואיסט?

האם בשביל למענך אלוהים חיים או למען עצמו?

אז זכות לחיות זה למענך.

אז כל אחד יבדוק באמת מה השאיפות שלו לאן הוא רוצה להגיע.

ואם הוא רוצה למלא את העולם בכבוד שמאי הוא יכול להגיד בתפילה בשקט ובלא רמייה בלא רמייה

כותבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים.

ברוכים תהיו.

כתיבה וחתימה טובה.

למי שיש שאלות בבקשה.

ערב טוב הרב.

ערב טוב.

רב אמר בהרצאה שהמלאכים רעדו.

זו שאלה אחת, אני רוצה שתענה לי על זה אם אפשר.

מה הקשר למלאך? הוא מפחד מחטא שלו?

מלאך יכול לעשות חטא בכלל?

כן, כתוב שהמלאכים שהיו אצל אברהם אבינו ובישרו לו שהם הולכים להשחית את סדום נענשו 138 שנה.

למה הם גילו מסתורין של הקדוש ברוך הוא?

הנה הם יצר רע בכלל.

בלי יצר רע.

הם חטאו בזה שהם אמרו את המסתורין של הקדוש ברוך הוא.

הם גילו לפני הזמן

שהם הולכים להשחית. משחיתים אנחנו.

הלכו להשחית את סדום. למה אתם אומרים לפני?

מי התיר לכם להגיד לפני?

הקדוש ברוך הוא לא רוצה לגרום צער אפילו לסדומים.

לא רוצה לגרום להם צער דקה לפני שהוא ישרוף אותם.

למה אמרתם את זה?

לא התירו לכם להגיד, ואתם עשיתם את מה שלא צריך, קיבלו עונש.

שאלה שנייה,

היה איזה מקרה עכשיו עם ה...

לפני הבחירות אנחנו החלטנו לא לבחור, כמו שהרב אומר,

ופתאום עלה רב שאנחנו די מחזיקים ממנו, הרב, אם אפשר להגיד את השם שלו, הרב מאיר אליהו,

שמאוד גם הוא מכבד את הרב, דיבר עליו טוב,

ופתאום הוא אומר, יש צו השעה הרגע,

כולם ללכת להצביע.

היה ממש מחלוקת בבית, חלק קוראים ככה, חלק ככה,

והוא אומר שאם עכשיו הרב צדקה והרב בן-צורי אבא שלו היו פה עכשיו, היו אומרים כן להצביע.

זה משהו שלא מובן לי, אני לא יכול... ואני אומר לך שאם היה חזון איש שאמר להצביע הראשון, ובגללו כולם מצביעים,

אם היה רואה בדיוק איך נראה הדור ואיך נראית הממשלה ומי האנשים שם,

היה אומר לא להצביע.

לא, בכלל איך אפשר... שמעת אבל מה אמרתי? כן, לא, איך אפשר להגיד... לא, שמעת מה הוא אמר ומה אני אמרתי?

לא

אני אומר לך שהיה נעקר בכלל כל העניין.

אבל אפשר להגיד... הרב שך בחייו כבר אמר,

בחייו,

שאם

הוא לא היה פוחד, אני אומר בלשון שלי,

אילולי הייתי מסתפנה, זה חושש, פוחד,

כן, הייתי מבטל את הבחירות.

וזה כבר אמר הרב שך בזמנו. זאת אומרת, מה שאמרתי לך עכשיו על החזון איש,

הוא כבר אמר, אבל הוא אומר, אני לא יכול.

אם החזון איש אמר, אז הם נאמנים ללכת בדרכו,

ולכן הם הצביעו.

אבל הוא אמר את זה גם בעצמו.

אני אגיד לך יותר מזה.

יש קטע עיתון שהתפרסם,

שהרב שך

לפני פטירתו אמר שיסקלו אותו באבנים בקבר על שהוא הקים את שס.

שמעת דבר כזה?

אתה יודע שהוא הקים את שס?

וזה מה שהוא אמר.

זאת אומרת,

צריך להיות גם שליחים נאמנים בסופו של דבר,

מה שהתכוונו בהתחלה, ראשונים.

אבל איפה השליחים נאמנים?

אם הסכימו כבר לגייס את כולם לצבא,

ואם חילול שבת היה בהסכמת שס, לדוגמה בירושלים, בתחנה המרכזית, כמו שהתפרסם,

ועוד דברים אחרים.

מה הם עשו? תיקון לדת.

הסטטוס קוו רק יורד,

והם מתפשרים על כל דבר, רק בשביל תקציבים.

אז איפה הנציגות החרדית?

איפה הדת?

ליצמן אמר שהוא לא יישב עם לפיד, נכון?

הנה היום הוא אמר שהוא יישב עם לפיד.

הכול חרטא.

אתה מצביע בשביל ג'ובים של אנשים בלבד.

אין מזה תיקון לא לתורה ולא למצוות.

מחר אתה יכול ללכת לכולל?

אתה יכול ללכת לבית כנסת?

מה הם הועילו לך? תגיד לי, מה התפרנסת מהם?

מה הרווחת מהם?

שום דבר.

רק נהיה חילול השם.

עושים רכבת בשבת, שותקים. עושים בבני ברק חפירות, שותקים.

עושים בזה זה.

כל מה שלא עושים הרשעים,

שותקים.

מה, חוק המרכולים עזר משהו?

שעכשיו כל הממשלות רוצות שיהיו נישואים אזרחיים? דווקא הפוך.

בגלל שאתם החרדים באים כאילו בכוח להגיד לנו אנחנו רוצים שיהיה ככה וככה,

זה מעלה את כל השדים

וכולם בדיוק הפוך.

אם לא הייתה לך נציגות ולא כלום והיית יושב בשקט,

היו קוראים לך מיעוט מוגן,

היו נותנים לך, קח, אתה רוצה בית כנסת? קח, שתוק. אתה רוצה זה? קח, שתוק.

זהו, זהו. שקט, שקט. אף אחד לא רב עם אף אחד שלא נותן לנו לחיות מה שאנחנו רוצים, זהו.

מה אתה רוצה, להפוך להם את המדינה כאילו ולעשות אותה? מה?

מה, הם יסכימו?

אתה רק מעורר אותם, אתה מלהוציא את כל הרוע שלהם.

אז בסוף היה אחד שדיבר, ליברמן,

ארז את הכול,

אחר כך הצטרף אליו לפיד,

ואחר כך גנץ גם אמר מדינה חילונית,

וכולם היום מדינה חילונית,

חוץ מהימין,

ובימין גם כן יש כמה שמסכימים,

בנט, שקד וכל אלה הם לא דתיים,

הם חפיפניקים ככה, אתה יודע, קצת קומסי-קומסה,

מה שנוח. זה מה שאני אומר, שבזמן שהיה... אבל אני אסביר לך עוד דבר חשוב.

כשאתה לא מצביע,

אז אתה לא שותף לעבירות שלהם,

מתי אתה יכול להגיד,

מתי אתה יכול להגיד שאתה היית זוכה בזכויות שלהם,

אם היו זכויות?

אבל בינתיים אני לא ראיתי זכויות, רק עבירות.

להיות שותף, להרים יד נגד ה' ותורתו,

להיות שותף לאלה שכתוב עליהם אל תתחבר לרשע,

להיות שותף בכל זה,

זה בעיה חמורה. אין מי שעומד שם ואומר דבר ה'

כמות שהוא ואומר על זה אני מוסר את עצמי.

אין דבר כזה, זה פשרה.

פוליטיקה זה שקר.

אז במה אתה בוחר?

במה אתה חושב שהוא יצא מגדרו?

לחצו אותו.

כמו שלחצו על הרב בן ציון אבא שאול,

על הרב בן ציון מוצפי.

השנה לא שמעת אותו עכשיו בבחירות, נכון?

בפעם הקודמת כפו אותו והפעם הוא לא דיבר.

לא שמענו מילה ממנו.

הושיבו אותו לידם נגד רצונו,

בעל כורחו.

אבל הפעם, די, הוא קורא להם רפורמים.

אלה רפורמים.

לא אמר בזמנו,

הם החליטו שיש מועצת החכמות. שכחת שש״ס עשתה מועצת החכמות?

משכורת 27,000 שקל לאשתו ולזה.

כן, כן, כן. והרב יצחק יוסף עכשיו אמר על הרב כדורי,

פעם היה כורך ספרים.

עשה אותו כורך ספרים, כבר לא מקובל לאלוקי.

אז אני שואל, רגע, שנייה.

אני שואל שאלה, איך יכול להיות מועצת החכמות,

והרב בעדני אמר שאפשר, מותר,

והרב מאיה אמר, מה אנחנו רפורמים?

הרב מאיה, גם במועצת.

מה?

איפה כתוב ברמב״ם שאין מינוי לנשים.

אין מינוי לנשים.

אז איך אתה מתיר דבר כזה? בגלל שדרעי הוא לוחץ.

כי צריך.

כי אחרת הבת של הרב עובדיה,

היא תלך תפתח מפלגה.

והיא אומרת נגדו.

אז מה אנחנו מפייסים אותה?

קחי כסף, קחי כסף, קחי לו תפקיד ושלום. מה היא עשתה?

מה עשתה אשתו?

קיבלו כספים ומה?

מה היה?

אתם שוכחים את כל הדברים האלה?

אבל זה מראה שאין פה לא מפלגה דתית ולא כלום. יש פה

יש פה רק דבר אחד, ג'ובים.

ואתה לא תתפרנס מזה כלום, לא ביהדות ולא בחומר.

הרב שרבי אמר לא לקחת אפילו מהמדינה עוד לפני שהוא נפטר. בשביל שאתה תלך אחריהם! כל גדולי ישראל יצאו להם מאות פוסקים. אמר שיקפיד עליו מלמעלה, ככה אמר. מאות פוסקים, מהרב אלפנדרי. אז איך אומרים שאם הם היו פה עכשיו, היו אומרים ככה לעשות. אז אני אומר לך, אם היה עכשיו, הרב חזון, להגיד על אלה שהלכו, להגיד שהם יהיו עכשיו,

להקים אותך ללחץ. כשאתה קיבל אותם להגיד שהם היו עכשיו, הם אומרים לך ככה לעשות. עזוב, זה ככה, ליצנות.

אומרים לך גם, תיכנס לפרגוד, קח סידור, תתחיל.

לשם ייחוד קדשו הבריחו,

תתקע את כולם שם, תגמור ותגיד, הרי אני מחבל לקיים מצוות עשה דאורייתא.

שמעת?

לבחור בגנץ, מצוות עשה דאורייתא.

לבחור בבימבי,

מצוות עשה דאורייתא.

איזה מצוות עשה? איזה דאורייתא? מה אתם מחרטים את האנשים?

אבל מה לעשות?

איך הם יקבלו את הג'ובים?

לא נלחמו נגדי? על מה נלחמו נגדי?

מה, באתי להקים מפלגה חילונית?

באתי להציל, להילחם מה שאני נלחם פה על השולחן?

להילחם שם.

לא נתנו לי. למה לא נלחמתם בלפיד?

מה אתם מתנלחמים בי?

מה עשיתי?

אתם מזעקים את הרבים, קוראים לעצמכם. גם אני רוצה.

למה אתם לא נותנים לי?

לכם יש רב? גם לי יש רב.

לכם אמר לבחור, גם לי אמר.

למה אתם לא נותנים?

למה, נו? תגיד למה.

כי זה לא לשם שמים.

אדרבה.

נתחבר.

נוסיף כוחות. אתה רואה, כל הימין.

הם אחד נגד השני, אבל יתחברו לצורך זה שיעברו.

למה להם יש שכל ולכם אין?

כי זה לא לשם שמים.

למה אלי ישי פתאום נהיה בוגד?

הרב עובדיה אמר עליו בכל ביתי נאמן. הוא 12 שנה בכל ביתי נאמן.

פתאום דרחי החליט שהוא בוגד.

איך הוא בוגד?

למה הוא בוגד? איפה שמעת שאבא שלו אמר בוגד?

בוגד. להקים מפלגה.

כן, בטח. הוא רוצה להקים גם מפלגה לבד.

יש לו מרן חדש,

אז הוא גם רוצה להקים. למה לא?

אז מה אתם אומרים בוגד?

בשום אופן לא. לא הבנתי.

מה של אבא שלכם כל האזרחים?

מי שרוצה, יצביע לזה. מי שרוצה, יצביע לזה.

תשכנע אתה, הוא שיצביע לך.

ועזוב את האולם, אתה קורא לו בוגד. על מה הוא בוגד?

ככה זה עובד. תודה רבה. תהיה בריא.

כן, תן לו פה שאלה.

שלום עליכם, כבוד הרב. שלום.

סובב את זה קצת ככה אליך.

רציתי לשאול לגבי האדם הראשון.

כבוד הרב אמר שהוא, ביום התשיעי הקדוש ברוך הוא שם אותו,

ביום העשירי הוא חטא.

בשעה, בשעה. שעה עשירית.

השאלה אם זה שעה של הקדוש ברוך הוא או... שעה רגילה כמו של היום. שעה רגילה.

אוקיי. ולגבי יצר הרע,

בזמנו הרב דיבר שהתפקיד של יצר הרע זה לגרום לנו שנקבל שכר

בעולם הבא שאי אפשר לבוא ולקבל הכל מוכן,

והרשימה לא רצתה לחיות חיי, לקבל מטת חסד, אלא שכר בזכות

להילחם נגד יצר הרע. עכשיו, הרב אומר שמעשה יצר הרע הוא לטובתנו.

צריך לנצל אותו את הכוחות שלו לטובתנו.

לא, לא, לא. לא אמרתי ככה.

אמרתי שיצר הרע נברא לצורך אשתו ולצורך מה שתיארתי.

תקשיב.

אבל יצר הרע

הוא עושה את העבודה הפוך.

הוא אומר לך גם לצורך עצמך, לא רק לצרכים האלה. תקשיב טוב.

זאת אומרת, יצר הרע מתעתע בנו.

הוא אומר, אני קיבלתי כוח בשביל להביא לך גאווה, להביא לך כעס.

תשתמש בהם כאילו לטוב, אבל הוא בעצם גורם לך

שאתה לא תשתמש בזה לטוב, גם לצורך עצמך,

ושתיכשל.

לכן, כתוב, ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך. מה זה בכל לבבך?

בשני צריך, כתוב.

לא לב אחד, לבבך.

אז אתה צריך לעבוד אותו בשניים.

אז באמת, היצר הרע גם משמש

לעבוד את השם, כמו שלמדנו היום.

היצר הטוב משמש אותי,

היצר הרע.

לצורך אשתי, מה שלמדנו, נכון?

זה נקרא שאני עובד את השם

בכל לבבך בשני הלבבות.

אבל מה הוא עושה?

הוא צובע לנו את העבירות מצוות

והוא עושה לנו את הכל, לכן הקדוש ברוך הוא עתיד לשחוט אותו.

למה לשחוט אותו? כי אם הוא מלאך שקיים את הכל,

מה שהוא רצה,

אם יש אחד תליין, זה התפקיד שלו, אז מה, תולים אותו בסוף בגלל שהוא תלה?

לא, זה המקצוע שלו.

למה השם שוחט אותו? כי הוא אומר לו, אתה הפרזת על המידה, לא ביקשתי ממך שתשקר אותם.

כתוב, השטן עומד על ימינו לשטנו.

מה פתאום הוא עומד בצד ימין? בצד ימין זה הצד הטוב, בצד שמאל.

שמאל, השמאלנים, זה יצר הרע.

בצד ימין זה הצד הטוב.

אם הנחה השם,

כן, אז

מה הוא עושה בצד ימין?

לשטנו.

הוא בא בצד ימין כאילו בצורה שהכל מצוות, הכל מצוות.

מצווה לכעוס על ההוא, מצווה לאיזה,

מצווה לאיזה,

הוא עושה מהכל מצוות, אין עבירות.

פה המלחמה שאתה תנצח אותו.

הוא לא מפסיק לעבוד עלינו, יוצר... מה פתאום הוא בכל יום מתחדש ומתגבר,

וכל יום תרגיל חדש?

ואתה יודע מה התוצאות שלו?

כל בתי הקברות מלאים מאלה שהוא השכיב אותם.

כבוד הרב יכול לברך אותי ברפואה שלמה, בעזרת השם. בהחלט, מה שמך? שמואל בן יחיא.

יואל בן? שמואל בן יחיא.

שמואל בן יחיא. כן.

שמזכה אותך לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

כן, שאלה לבחור פה.

תודה רבה, כבוד הרב.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני מתרגש

לדבר עם תלמיד חכם עצום.

זכיתי לחזור בתשובה לפני שלוש שנים,

מהסרטונים. הייתי נרדם איתם.

חילוני גמור,

כדורגל, שבת הכול.

כמה דברים. יש לי שאלה,

לא מצאתי עליה תשובה.

אומרים שמא ישראל,

השם אלוקינו, השם אחד.

למה לא אומרים שמא ישראל,

השם אלוקינו, אחד?

עוד פעם מוסיפים את שם השם.

זו שאלה.

קודם כול תענה.

שמא ישראל, השם,

שהוא אלוקינו עכשיו,

רק שלנו.

אנחנו מכירים במלכותו יתברך.

הוא השם אחד שיהיה באחרית הימים.

ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.

אז השם שהוא אלוקינו עתה,

הוא יהיה השם אחד באחרית הימים.

תודה רבה.

תודה רבה.

דבר שני,

עם תעצומות, ככה הכנסתי את אשתי,

ברוך השם היא היתה בהתחלה קצת נגד.

התחברה, ברוך השם, כיסוי ראש, הכול.

יש את הבר שמו, שיעורים, יום-יום,

בית-כנסת, הכול.

איבדתי את אבא שלו לפני שבעה חודשים.

גם הוא הקים בתי-כנסת בקריית-שמונה והכול.

התחברתי קצת

ולקחתי על עצמי לחנך את ילדיי בדרך התורה.

כמובן, שומע הרצאות, אני

מאוד מתחזק.

הבן שלי נרדם, הוא רצה להודות לך.

הוא נרדם, באנו, השקענו קצת בנסיעה.

שערי תשובה של רבי נונה אני לקראת סיום, בעזרת השם בראש השנה, אני אסיים.

בעיון, ברוך השם,

רציתי ככה לקבל דרך מסוימת בכל

הערבוביה של העולם,

כל הדברים שמסיטים אותנו מן הדרך, כולל עבודה,

כולל אנשים מסוימים.

הדרך הזאת ממש מזיזה אותנו מדרך האמת.

אני רואה שזו מלחמה מאוד חזקה, במיוחד בשנים האלה.

ביררתי קצת את העבר של עם ישראל,

ככה כמובן חזרתי בתשובה,

כשביררתי מהמקורות, חזרתי ממש,

כתבתי עם דף

על דף,

מלה מילה, שנה שנה,

את כל ההיסטוריה.

כמובן התפעלתי,

היסטוריה מפוארת.

עכשיו,

כשקיבלתי על עצמי, לפני שנתיים הכנסתי אותו לתלמוד תורה,

כמו שאמרת, אמרו לי, קרה משהו? הכול בסדר?

ברוך השם,

אני באמת מתחזק ומתקרב לבורא עולם.

הדרך, אני רוצה שתהיה דרך,

אני לא יודע אם אפשר להגיד את זה, אבל בטוחה.

יותר נכון, נכונה. זאת דרך המלך.

כמו שהרמב״ם אומר,

לא מהר מדי,

לא איטי מדי, דרך המלך.

חוץ מכמובן גאווה וענווה.

אבל לילדיי, שאני מאוד מאוד אוהב, רוצה שילכו בדרך הזאת.

המלצה מכבוד הרב, זה מאוד חשוב לי לשמוע את דעתך.

ומחילה,

לא מצאתי, חיפשתי.

הפכתי את כל הארץ, באמת.

לרב באמת שאני יכול לשאול אותו את הדרך הזאת כי זה העתיד

של עם ישראל

ועל העתיד הזה אי אפשר לקבל דעות ממישהו שאין לו הוכחות אין לו סמכות באמת מחילה באמת ניסיתי להגיע להרבה רבנים

אבל מישהו שבדקתי לאורך שנים נאמנה לא ימינה לא שמאלה

בבקשה נו אז מה נשאר לך לשאול אם אתה כבר מצאת מי שהולך בדרך נאמנה

תמשיך

מצאתי את הרב אותך אז תמשיך

תקשיב רק למה שאני אומר אל תקשיב לאף אחד אחר

תכניס מישהו אחר תסתבך כי אף אחד לא אומר כמוני

אף אחד לא אומר כמוני

תמיד מעגלים פינות

תמיד מייפים את הדברים תמיד מקלים בשביל שיהיה לך קל

תמיד לא רוצים להיות קיצונים

תמיד תמיד אף פעם לא תמצא מישהו עקבי

אבל אם מצאת מישהו שהולך בדרך שלא סוטה ממנה ולא פוחד להגיד את האמת ולתת בראש כמו שאומרים

זה המקום הכי בטוח

אני בשבוע האחרון עברתי קצת אלטלה במיוחד בבית הכנסת

שאמרו לי מי אתה ממליץ ככה בבחירות?

אמרתי אני ממליץ לא לבחור מה?

איך אתה אומר?

חייב זה זה זה בוא תראה רבנים הראו לי גיליון של ש״ס

באמת מפואר באמת עם רבנים ומאחור עם רבי דוד

ושמעו מחילה

אני לא חייב

תעשו מה שאתם רוצים אני ממליץ לא לבחור גם הוא שתדע לך לא רוצה בעצם לחתום מכריחים אותו

רוב האנשים שם חותמים

נגד רצונם

כמובן ואני אמרתי להם

אפשר אחרי זה ללמוד לבוא להתפלל יש ישיבות יש כוללים כמו שאמרת

כלום לא יזוז

בורא עולם רוצה את זה זה מה שיקרה תגיד לי מה מפחידים את כולם אוי ואבוי אם לא ומה יהיה מה יהיה בוא נגיד

בוא נגיד שקיבלו ש״ס אפס

וקיבלו אגודה אפס מה יקרה לא יהיה העם היהודי

אז איפה כל ההבטחות של הנביאים?

איפה כל מה שכתוב בתורה שהשם מבטיח שהוא יחזיק

אותנו ויציל אותנו מהאויבים והכול?

בוא נגיד שלא יהיה גנץ ולא יהיה בימבי ולא יהיה זה.

אז הקדוש ברוך הוא נגד כל אומות העולם שילחמו נגדנו הוא אומר אני בעצמי יילחם לא צריך את צה״ל ולא בטיח ועמדו רגליו על הר הזיתים הוא יילחם הוא אומר אני איש מלחמות אני יילחם

אני אצא עם החלוק שלי עם כל הגוויות של כל היהודים שרצחו ואני אטפל בהם

אז מה אני צריך את בימבי ואת גנץ ואת כל אלה? מה אני צריך אותם בכלל?

מה זה מפריע לי להיות יהודי?

מאה אחוז.

מי צריך אותם בכלל?

זה הכול הטעיה.

כוחי ועוצם ידי כאילו אנחנו תלויים באנשים

ובוחרים באנשים שהם חוטאים ומחטיאים

ועוברים על התורה

ובוחרים בהם.

איך אפשר לבחור באדם שהוא מכריז אני כופר באלוקי ישראל?

ביבי צריך אריה חזק.

לא הבנתי.

אתה מחזק את מי שלא מקיים תורה ומצוות אתה נותן לו חיזוק? איזה חיזוק?

למה הוא לא מכר אותך בחוק של הגיוס?

הוא לא התכופף לליברמן גם כן?

איפה ההבטחות שלו שהפתיע לחרדים?

אריה חזק. עכשיו אריה חזק.

כן בסדר הכל חרטא חיים בדמיונות כולל לליצנים.

כבוד הרב קודם כל בעזרת השם תמשיך לתת תורה לעם ישראל צריכים אותך

זה יחיד במיוחד זה נדיר זה לא דבר מובן מאליו

זה לא מובן מאליו בכל העולם

כמובן שעקבתי אחריך בארצות הברית והכל

בכל העולם זה לא מובן

זה להקדיש את החיים

לעם ישראל לי זה מזכיר את יוסף הצדיק

אני לא יודע, הזכירו אותך בהרצאות הקודמות אבל ממש

ממש ושזה יתגלה רבנים שאנחנו רואים אותם עצומים וגדולים ומזכים את הרבים ו...

או-הו לא,

זה לא מובן מאליו תודה רבה כמובן ממני אישית

דבר שני אני רוצה שתברך אותו

שמו

אביב בן שגית רבקה

אביב בן שגית רבקה יזכה להיות צדיק תלמיד חכם לירא שמים אמן אמן תודה רבה כבוד הרב תודה כן שאלה נוספת נשים פה גברת

ערב טוב מורנו ורבנו ערב טוב מורי אמנו השם ישמרך אמן

אני חייבת להגיד לך תודה רבה על כל מה שאתה עושה עבור כל אחד ואחד מאיתנו ועבור כל קלן עם ישראל

היום היה לי דבר מדהים עם הרב שקורא לי בכל יום

כל בוקר כשאני שומעת את השיעור של הרב זה מדהים

כי כל יום בפני עצמו זה ממש כמו שיעור אישי בשבילי

ספיישל בשבילי

כל יום אני מדברת בבוקר אומרת איזשהו משפט

אני שומעת את השיעור אני פותחת את השיעור אני שומעת את הרב מדבר באותו עניין ודבר

אז קודם כל הרב

שאשא יברך אותך

ויאריך לך ימים ושנים אמן

ועל הסובלנות שיש לך לעם ישראל ארבעים שנה שאתה רץ מוסר את הנפש שלך בכל מקום

שזה משהו שאי אפשר לתאר פעם אם הרב זוכר בתקופת הבחירות

כשהרב היה כאן

אז הייתי קצת בעניין של הפעילות הזו

והרב הגיע לאחד הבניינים בחוג בית בבנימין הצדיק שם.

סיפרתי לרב שהיה איזשהו חלום שחלמתי שממש הרב היה נראה ברקיע השמיים,

ממש תופס את גודל השמיים וקרן עור פניו ואור פניו וזה משהו מדהים שרואים את זה היום.

כל יום.

היום כשאנחנו מסתכלים על הרב, אז הרבה פעמים אני אומרת את זה גם לרב, אני חושבת שהרב שמע את זה ודאי ממני,

שממש מסתכלים על הרב,

אז

הרב קרא למפלגה כשהוא רצה לרוץ,

קרא לזה פז.

היום אני רואה את זה כמו שכתוב בשיר השירים, ראשו כתם פז, קבוצותיו טלטלים, חיכו ממתקים.

כל מה שאתה עושה עבורנו, שומע כל אחד ואחד בסבלנות, באהבה,

דואג לרפואת כל אחד בנפש שלו, בגוף שלו, בעניינים שלו.

כל יום, הרב, השם ישמור עליך.

אמן. תודה רבה על כל מה שאתה עושה,

על כל מה שאתה מחזק אותנו.

ואני חושבת שהגיע הזמן, הרב,

שבאמת, זהו, עם כל הבלבול שהרב מדבר על זה, ועונה לכולם תשובות, וננסה להראות את המפה שמסביב.

הרב, אולי זמנך כבר פשוט, כמו שכולם מבקשים ומתחננים,

שאולי יש משהו שאנחנו יכולים לעשות ביחד, כולנו.

אני לא יודעת אם הרב ראה, הרב דיבר על השעה הטובה,

השעה,

והשעה הזאת, התשעט, זה נשמע כמו השעה הטובה הזאת,

שאנחנו יכולים כל עם ישראל לזכות בה,

בתשובה הזו שכולנו מייחלים.

כי יש מי שקונה עולמו בשעה אחת.

אנחנו מחכים עכשיו לבלגן הגדול, סעודיה, איראן, ארצות הברית. למה? למה? בעזרת השם, ברגע שזה יתחיל,

אנחנו בכיוון הנכון.

הרב, אתה יכול להוליך אותנו, אתה פה. שיבוא מלך פרס

ויילחם במלך ערב, ואחר כך יבואו אדום ויהיה חבית חבית,

ואז יבוא מלך המשיח, ואנחנו קרובים.

הרב, משהו כמו שהרב עשה בטדי, משהו לכליל כל עם ישראל.

הרב יכול להוליך את כולנו, בעזרת השם, אדוני.

טוב.

תודה רבה. מה שצריך זה להפיץ כמה שיותר את התורה,

כמה שנזכה יותר את הרבים, ככה נקרב את הכולנו.

השם יזכה את כולם, וכתיבה וחתימה טובה בכלל עמו ישראל.

כן.

תן לו פה שאלה.

רבנו זה אני אליהו בטאנל.

כן.

אני יודע שאתה לא מכיר, זוכר אותי.

כן.

הייתי צריכה ב... בראש השנה, הלאה, נו. נכון, נכון. אבל גלגולים, וברוך השם עכשיו,

ואני יודע, הרב... סובב את המיקרופון אליכם. מברך אותי ו... תגיד את השם עוד פעם.

תם אליהו.

כן, אבל שם האבא.

אהבה שלום, שיהיה בריא. תם אליהו בן שלום, השם יזכה אותך לכל מילה דמיטב.

אמן. ותודה רבה על הכול, ולבורא עולם ששלח לנו את זה, אבל לא הנאמן.

תהיה בריא.

הנאמן באמת.

ברוך תהיה.

תודה.

שאלה אחרונה פה, הנה תל מרדכי.

כן.

אני מעביר את זה לבחור הזה.

בבקשה הנה נהיית השליח.

כן.

ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב. שני דברים.

אחד קשור לבחור שיושב לידי.

הדבר הראשון,

מה הקדוש ברוך הוא באמת רוצה לרמוד, מבקש מאיתנו לתקן, שהוא שולח לנו אדם כמו רון קובי שהוא רודף רבנים, רודף את התורה. זה דבר אחד.

כן. דבר שני הבחור כאן מבקש לקבל קבלה אפשר לברך אותו

שיכאו בכיסא גלגלים.

מה יש לו?

תגיד אני. דבר.

נכה. מה יש לך?

אני נכה.

כן, אבל ממה? איך זה התחיל? מה?

אני הולך על הרגליים.

שואל. אתה אומר שאתה נכה. נכה ממה?

מה קרה? מתי זה התחיל? הוא עשה ניתוח בעבוד השדרה שזה פגע לו ברגליים.

הבנתי.

אבל הוא הולך עם הליבון. לא הבנתי.

רגע, אבל הרופאים מה אומרים? שיש סיכוי או אין סיכוי?

מה הם אומרים? הוא אומר חפיף.

מה הם אומרים?

הוא הולך עם הליכון ואין להם תשובה לתת לו מדויקת.

הם אומרים שזה בר תקנה או לא?

מה הם אומרים? הוא אומר שלא.

לא.

כמה זמן זה ככה?

חמש שנים. חמש שנים.

מה אתה עושה כל יום?

שיעורי תורה זה...

שיעורי תורה... מה, מה? תן לי סדר יום.

הוא משתדל להגיע לשיעורי תורה, לתפילות.

מה?

הוא משתדל להגיע לשיעורי תורה ביום, מגיע לתפילות.

אפשר לקבל סדר יום?

סדר יום, סדר יום.

הוא קם בבוקר, בא לתפילה, בא לסליחות, הוא משתדל להגיע לשיעורים וזהו, יותר מזה.

וזהו?

כן.

מוכן ללמוד ארבע שעות רצוף כל יום?

הוא נפגע בצבא, הוא נפגע באיזה תאונה מסוימת. מה קשור, אני שואל? אפשר?

הזיכרון של הקריאה אבדה לו. מה קשור זיכרון?

מוכן ללמוד ארבע שעות רצוף?

הוא טוען שקשה לו, אין לו מי שילמד אותו.

מה, לא צריך, תקרא ספר, תקרא, הופה. הוא לא יכול לקרוא, הרב, הוא לא יכול לקרוא.

לא הבנתי, מה קשה?

להחזיק את הראש?

מה קשה? שלא יבין מילה, תוכי.

הוא לא יכול לקרוא, הזיכרון של הקריאה אבדה לו בגלל התאונה. מה, אז הוא לא זוכר מה כתוב?

הוא לא יכול לקרוא. הוא לא יכול לקרוא את האותיות.

אה, הוא לא יודע לקרוא.

לשמוע באוזניים, אתה יכול? כן. אז תשמע ארבע שעות שיעורים שלי, אתה יכול?

כן. מצוין.

אם תשמע ארבע שעות כל הזמן, עד שתרעפי, עד שתרעפי.

אחרי זה תוסיף עוד אחר כך.

מה השם שלך ושם האימא?

כולל יום שישי ומוצאי שבת.

כן.

חנניה בן?

חנניה.

חנניה בן ציפי.

בן ציפי או ציפורה.

ציפורה.

חנניה בן ציפורה, השם יזכה אותך שתעמוד על רגליך בזכות

שמיעת התורה שאמרנו.

אמן.

עכשיו לגבי רון קובי, יצאה לו תעודה חדשה מהמשרד לעניינים חברתיים,

וזאת לתעודה.

רון קובי נושא בתואר אהבה לשנה.

תודה.

כן, זו התעודה שהוא קיבל.

כן, אני מודה לכם, יהודים יקרים,

בעזרת השם כתיבה וחתימה טובה.