ירושלים - נס או טבע?

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'לכתחילה: השגחה פרטית וקרבת אלקים' (לכתבה על ספריו - לחץ כאן) באדיבות הרב המחבר שליט"א - ישר כחו! - - - 

ספר: 'לכתחילה - השגחה פרטית וקרבת אלקים'

פרק ה: השגחה פרטית

א. - הבטחון בה' כולל את האמונה הגמורה ב'השגחה פרטית', שענינה: שימת לב מיוחדת, יחס ושמירה אישית.

- ארחות חיים לרא"ש (אות כו): "לבטוח בה' בכל לבבך ולהאמין בהשגחתו הפרטית – ובזה תקיים בלבבך היחוד השלם בהאמין בו כי עיניו משוטטות בכל הארץ, ועיניו על כל דרכי איש, ובוחן לב וחוקר כליות, כי מי שאינו מאמין ב'אשר הוצאתיך מארץ מצרים' – אף ב'אנכי ה' אלקיך' אינו מאמין, ואין זה היחוד השלם, כי זה הוא סגולת ישראל על כל העמים וזה יסוד כל התורה כולה". וכ"מ ברמב"ן (וירא יח, יט) עה"פ 'כי ידעתיו למען אשר יצוה'. וז"ל החינוך (מצוה קסט): 'לקבוע בנפשותינו כי השגחת ה' ברוך הוא פרטית על כל אחד ואחד מבני אדם, וכי עיניו פקוחות על כל דרכיהם'. ומקרא מלא אומר (איוב לד, כא): 'כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה'.

ב. - מיסודות האמונה שהקב"ה יודע על כל תנועה קלה שבקלות של כל נברא בכל רגע ממש.

- הגר"ש וולבה (עלי שור ח"ב עמ' ש). וז"ל הרמב"ן (הקדמה לאיוב): 'צריכים אנחנו להאמין, שהאל יודע האישים כולם ופרטיהם, העליונים והתחתונים, מעשיהם ומחשבותיהם, העבר וההוה והעתיד, כי הוא העושה אותם'. מרגלא בפומיה דרבי יחזקאל מקוזמיר: מי שאינו מאמין שכשהוא הולך עשרת אלפים פרסאות שבכל פסיעה ופסיעה יש השגחה פרטית, אז הברכה של 'המכין מצעדי גבר' שבירך בבוקר היא ברכה לבטלה.

ג. - אין שום פרט בעולם שאינו מושגח בהשגחה פרטית על ידי ה'. אין דבר אחד בעולם שנעשה ללא ציווי מפורש מאת ה'.

- כשדוד ברח משאול הוא עשה סימן עם יהונתן ע"י זריקת חיצים ושליחת נער לאוספם, וכדלהלן: אם יהונתן יאמר לנער 'הנה החצים ממך והנה' – סימן שדוד יכול לחזור לביתו, אך אם יהונתן יאמר לנער 'הנה החצים ממך והלאה' – סימן ששאול רוצה להורגו, ולכן: 'לך כי שלחך ה''. והקשה הגראי"ל בלוך: היה ליהונתן לומר לו 'ברח כי שאול רוצה להורגך', ומדוע אמר לו 'לך כי שלחך ה''? אלא – אומר הגראי"ל בלוך – דוד בורח לא מפני ששאול רודף אחריו, אלא מפני שה' שלחו למקום אחר, כי שם הועידה לו ההשגחה תפקיד, ומכאן לכל אדם: אין אדם עוזב את מקומו מפני שחבירו רודף אחריו, אלא כל קורותיו של אדם המה בהשגחה פרטית.

ד. - אין דבר בעולם שה' לא יודע עליו, או שלא שם לב אליו, או שלא משגיח עליו, ועל כך זעק ישעיה הנביא (ישעיה מ, כז): 'למה תאמר יעקב ותדבר ישראל: נסתרה דרכי מה' ומאלהי משפטי יעבור'. - רמב"ן (שם); חובה"ל (בטחון, שער ד).

ה. - כל מי שאינו מאמין בהשגחה פרטית - אין לו חלק בתורת משה והריהו כופר ביסוד התורה. - רמב"ן (סוף פרשת בא).

ו. - תפקידו של היצר הרע לטשטש את דעתו של אדם ולהראות לו את הקורות אותו הפוך מהמבט האמיתי. אמנם מי שבאמת מחפש את בורא עולם בבריאה - ה' יראה לו כיצד הוא מפרנסו ומספק לו את כל צרכיו, והכל בהשגחה פרטית מדוקדקת. - הגראי"ל שטיינמן (כאיל תערוג עמ' קנה). 

ז. - מי שמרגיש שהוא מסתדר בכוחות עצמו, בלעדי ה', משמים אכן יתנו לו להסתדר לבד - חובה"ל (בטחון, שער רביעי): 'מי שבוטח בזולת ה' – מסיר האלוקים השגחתו מעליו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו'. 

ללא השגחה פרטית על ידי בורא עולם, אלא ה' יעזוב אותו למקרי הטבע, - רמב"ן (איוב לו, א): 'והרחוק מהאל במחשבתו ומעשיו... יהיה משולח ונעזב למקרים'.

או שיונהג לפי גלגל המזלות והשגחת המזל השולט באותו זמן. - רשב"א (שו"ת ח"א סתרנ"ב).

ח. - באותה מידה שאדם מצפה ומייחל לבורא עולם, כך, מידה כנגד מידה, הקב"ה פונה אליו ומשגיח עליו. - נפש החיים (ש"א פ"ח) בשם המדרש.

ט. - מי שמתבונן בהשגחת ה' בקביעות - 'אזי הסיוע של השכינה כלפיו הוא בקביעות', ומי שמתבונן רק לפרקים - 'גם הסיוע הוא במקרה'. - פתחו שערים (ערפ"א) בשם התיקונים.

י. - ביום הכיפורים חורצים את דינו של כל אדם - האם הוא יונהג בהשגחה פרטית מיוחדת, או שהוא יעזב לדרכי הטבע. - חזו"א (ליקוטים חו"מ כא): 'וגם בדין יום הכיפורים קובעים לפעמים להניחו אחרי טבע העולם ולא לעשות לו נס'.

יא. - אדם שנענש מחמת שהוסרה ממנו ההשגחה הפרטית - אין יסוריו מכפרים לו, אלא 'עונשו עדיין בשלימות ליום הגמול'. - משמר הלוי בשם היערות דבש.

הליכות והנהגות

יב. - 'מעיקרי הדת - להאמין שכל מה שיקרה לאדם, מטוב ועד רע, הכל מושגח מאתו יתברך השגחה פרטית'. - מאירי (שבת נז, א).

יג. - יש להאמין כי כל מה שקורה בעולם, הכל בהשגחה פרטית. אין עשב שנעקר ואין אבן שנזרקת אלא בעת שירצה ה' ובמקום שירצה ה'. - שנאמר (קהלת יא): 'אל מקום אשר יפול העץ שם יהא'. פתחו שערים (עמ' ער) בשם פרי הארץ.

יד. - הבטחון בבורא עולם הוא פועל יוצא מהאמונה שכל דבר שקורה בעולם אינו על פי הטבע, אלא בהשגחה פרטית. - וכפי שאמרו חז"ל (חולין ז, ב): 'אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן גוזרים עליו מלמעלה'.

טו. - בני עליה לעולם אינם מחפשים סיבה למאורע (מאורע זה קרה מפני הסיבה הזאת), אלא מחדירים לעצמם שהכל נעשה בהשגחה פרטית. - אגרא דפרקא (קכד).

טז. - מי שחפץ לקנות דבר - 'אם יאמין בבירור כי החפץ שברצונו לקנות הוא מהשגחתו יתברך, ויידע בבירור שה' הכניס בו את המחשבה לקנות, ואף הסכום שיקבעו ביניהם הכל בהשגחה - ערב אני כי ה' יצליח את כל דרכיו'. - רבי משה מקאברין (אמרות משה).

יז. - כשאדם רואה השגחה פרטית כל שהיא - יתן הודאה מיוחדת לה' יתברך על שהראהו את ההשגחה הפרטית. - פתחו שערים (עמ' ערה) בשם תורת אבות ומאמר מרדכי.

יח. - עיקר החינוך בימינו הוא: "להשריש אמונה בהשגחה פרטית, ודבר זה משפיע מאוד על לב רך, ונחרט לעד, שאין הפקר בעולם והכל מתנהל בהשגחה פרטית, וזוהי פרשה שכל גופי תורה תלויים בה - 'בכל דרכיך דעהו'". - פאר הדור.

יט. - מי שמשים על לבו בכל מאורע ומאורע שקורה עמו שהדבר קרה בהשגחה פרטית - 'אז מושגח משמים גם כן בהשגחה פרטית'. - שו"א (השגחה פרטית פי"ג).

כ. - אדם שרוצה מאוד לראות את השגחת ה' על העולם - ה' יסייעו לראות, ויסלק ממנו את היצר שמסמא את עיניו. - הגראי"ל שטיינמן (מזקנים אתבונן אמונה ובטחון ח"ב עמ' 29).

כא. - מי שמקבל עליו עול תורה - 'הוא מושגח מאיתו יתברך השגחה פרטית למעלה מהוראת הכוחות הטבעיים והמזלות כולם'. - נפש החיים (שער ד פט"ז).

כב. - חיפוש אחר קולות בזמן אבילות שאינן לפי ההלכה הצרופה - לפעמים גובל ב'אפיקורסות', שהרי כל שמחה וצער הוא בהשגחה פרטית, והמקילים "כאילו קובלים על כך שאירע להם הנהגת אבילות בזמן שמחתם, ונעלם מהם ש'מה' מצעדי גבר כוננו'".

- 'אף שלעיני בשר נראה שהוא מפסיד משהו משמחתו שכל כך ציפה וחיכה לה והתכונן לה, מ"מ הרי מה' מצעדי גבר, וכל מה שקורה לאדם הוא בהשגחה פרטית ובתוכנית שנקבעה מראש... ויש פעמים שזה גובל באפיקורסות, ומחובתנו לדעת שאנו משועבדים לנהוג אך ורק עפ"י התורה, ולשמוח בזמן ובאופן שתורתנו הק' מנהיגה אותנו, ולא לחפש קולות והיתרים שאינם ע"פ הדין, אלא לברר את רצון התורה בהנהגה בעת הזאת, ואז השמחה תהיה שמחה אמיתית, והוא לא יפסיד מכך כלום'. הגר"נ קרליץ (חוט שני חובת הלב עכ"ח).

כג. - עצה להחדרת האמונה שהכל נעשה בהשגחה פרטית: לומר את מזמור 'בשנותו את טעמו' (מזמור לד) מתוך התבוננות רבה. - תהלים תתקבל (שם) בשם הספורנו.

אושרו של המאמין בהשגחה פרטית

כד. - אדם שמגיע למסקנה ברורה שאין שום פרט בעולם שאינו מושגח בהשגחה פרטית - מקבל יחס שונה מבורא עולם, שכן ה' לוקח אותו תחת חסותו המלאה. - ראה שפ"א (פר' אחרי תרנד).

כה. - אדם שמחדיר לעצמו בכל מאורע ומאורע שקורה עמו שהוא נעשה בהשגחה פרטית - הוא מושגח בהשגחה עליונה מיוחדת ונשגבה. - שו"א (מאמר השגחה פרטית פכ"ב ופכ"ג).

כו. - ככל שאדם ילך ויתחזק באמונה בהשגחה פרטית, כך עוצמת ההשגחה הפרטית תשרה עליו ותלווה אותו בכל אשר ילך, על כל צעד ושעל.

- הגר"י סלנט (אור ישראל אגרת כד): 'וכמו שאדם פונה לבו לה' – כן ה' פונה להשגיח עליו, כמ"ש: ה' צלך, ואם פונה יותר – גם משגיח עליו יותר, כמ"ש במדרש: ה' צלך – מה הצל הזה כשאתה מראה אותו אצבע אחת הוא מראה אותך אצבע אחת, ואם כל היד – מראה אותך כל היד, כך הקב"ה, כדרך שבא האדם לראות כך בא ליראות'. במדרגת האדם מבואר שהדבר האמור הוא היסוד העיקרי בדרך הבטחון.

כז. - כל תוספת חיזוק באמונה בהשגחה פרטית - מביאה מיידית תוספת בהשגחה הפרטית. - מגיד מדובנא (ספר המדות שער הבטחון פ"ה).

זוכה לליווי שמימי מיוחד

כח. - מי שאמונתו בהשגחת הבורא איתנה ומוחלטת - הוא מושגח משמים יותר מצדיק, ואפילו אם כל העולם בצער - יכול הוא להנצל בנפרד מכל העולם. - שומר אמונים (מאמר השגחה פרטית פכ"ב).

כט. - אדם שחי את האמונה בהשגחה פרטית - זוכה ל'הנהגת המלך עם בנו יחידו שנפשו קשורה בנפשו, ומשגיח עליו תמיד בעינא פקיחא בלי שום אמצעי כלל'. 

- מאידך, ההנהגה עם שאר העם, אלו שעדיין לא זכו למידת הבטחון, תהיה ע"י 'הרבה אמצעים, שרי אלפים, שרי מאות... והיא הנהגת הטבע לגמרי שאינו ניכר כלל השגחתו'. הגר"א (אמונה והשגחה).

ל. - ככל שתתרבה הרגשת 'כוחי ועוצם ידי' - כך תתמעט ההשגחה הפרטית. - הגר"א (ביאורי אגדות ב"ק 'כד הוינן זוטרי').

לא. - מסקנה: השגחת ה' על כל אחד ואחד היא בהתאם למדרגתו האישית בהשגחה פרטית, עד כמה הוא חדור הכרה שכל מה שקורה בעולם נעשה בהשגחה פרטית. - חזו"א (ב"ב ס"ה סקי"ח).

זוכה לרכוש את מידת הבטחון

לב. - מי שמרגיל את עצמו לציין על כל מאורע שקורה עמו שהמאורע נעשה בהשגחה פרטית - יזכה לרכוש את מידת הבטחון. - פתחו שערים (עמ' ערה) בשם תורת אבות ומאמר מרדכי.

זוכה לראות את חסדי ה' ונפלאותיו

לג. - המתבונן בהשגחות פרטיות שה' עושה עמו - הקב"ה מראה לו בגלוי ובבירור את חסדיו ונפלאותיו עמו. - מצודות דוד (תהלים קז, מג).

ניצול מעבירות וממידות רעות

לד. - אדם שמרגיל את עצמו לחשוב תמיד שכל מאורע שקורה עמו נעשה בהשגחה פרטית - 'אז לא יכעוס על שום דבר ולא יבוא לשנאה ופירוד לבבות וינצל מעבירות ואיסורים בלי שיעור'. - שו"א (השגחה פרטית פי"ג).

לה. - מי שאינם שם אל לבו שיסוריו הם בהשגחה פרטית, ושהבורא יתברך עשה עושה ויעשה לכל המעשים, אין יסוריו מכפרים על עוונותיו. - אגרא דפרקא (אות קכד); פס"ת (סרכ"ב א"ג).

פרק ו: טבע; נס

א. - כלפי חוץ נראה העולם כדבר טבעי, הרים, ימים, עצים, אנשים, ועל האדם מוטל לגלות את ה' בבריאה, ולראות איך ה' מנהיג כל דבר ודבר בבריאה בהשגחה פרטית. 

- כה כתב החכם צבי (סימן יח): "צריך לדעת ששם 'טבע' הוא מהמצאת האחרונים מזמן ארבע או חמש מאות שנה סמוך לזמנינו, מאחר שאינו מצוי בדברי חכמינו הקדמונים ז"ל... האלהים והטבע הכל אחד (ערכה של התיבה 'אלהים' = 86, שווה לערכה של התיבה 'הטבע' = 86). דעה זו היא ישרה, חסידה וקדושה, ואשר לא יאמינו בה הם 'קראים' ו'אפיקורסים'".

ב. - כל הכוחות הנראים בעולם ככוחות טבעיים - מצד עצמם אין להם כח לעשות מאומה, אלא הכל נעשה בהשגחה עליונה.

ג. - הסיבה שמים נשפכים - אינה מפני חוק טבע שנקרא כח המשיכה, אלא מפני שכך רוצה בורא עולם שהמים ילכו למקום נמוך, וברצות ה' - המים יעצרו במקומם ולא ימשיכו לזרום למקום נמוך. - כמו שהיה במימי הירדן שהמים נעמדו במקומם ולא המשיכו לזרום למקום נמוך.

ד. - רבים סוברים בטעות כי ה' ברא את העולם ומסר אותו בידי חוקי הטבע, ולפעמים הוא עושה נס נגד חוקי הטבע. זו טעות. הנכון הוא, שה' מנהיג את העולם כל רגע מחדש, ואין לחוקי הטבע שום משמעות ברגע הבא. ה' בורא כל רגע ורגע את השמש מחדש יש מאין, ו'מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית'.

- וז"ל המכתב מאליהו (ח"א עמ' 178): 'אבל האמת היא כי אין בין נס והטבע כלום... ולפי זה הטבע איננו במציאות כלל, אלא הוא רק כאחיזת עיניים, שיהיה לאדם מקום לטעות וגם לבחור באמת'. בקדושת לוי (תחילת בראשית) מובא: "הכלל, שהבורא ברוך הוא ברא הכל והוא הכל, והשפעתו אינה נפסקת לעולם, כי בכל רגע משפיע שפע לברואיו, ולכל העולמות, ולכל ההיכלות, ולכל המלאכים, ולכל חיות הקודש, ולכן אנו אומרים: 'יוצר אור ובורא חושך', ולא: 'יצר אור וברא חושך', רק 'יוצר' בלשון הווה, כי בכל רגע הוא יוצר, שבכל רגע הוא משפיע חיות לכל חי, והכל מאיתו יתברך".

ה. - הדבק באמונה - חי בתחושה שהקב"ה מחיה אותו ואת כל הבריאה ברגע זה ממש, וממילא הכל יכול להשתנות מיידית. - דברי אמונה.

ו. - חנניה משאל ועזריה ניצלו מכבשן האש משום שידעו בבירור מוחשי ומוחלט שה' יכול להפוך בין רגע את האש למים, ומשום כך בעת שהושלכו לכבשן האש הם הרגישו שלווים ורגועים.

- כה כתב השפת אמת (ברעזאן) בשם הרה"ק מסרעליסק: 'מי שמאמין שהבורא ית' ברא שהמים יכבו את האש – אין זו אמונה שלימה. רק החיוב לידע ולהאמין שבכל עת ורגע נותן הקב"ה כח השגחתו בכל מיני מים הנמצאים בעולם, שיהיה להם כח הטבע לכבות האש, ובלא זה לא היו המים מכבין האש אף שהם מים. וזה שאנו מברכין כל הברכות בלשון הווה ('בורא', 'עושה'), שתמיד בורא ועושה ומקיים כל מעשי שמים וארץ; אף שכל המעשים נבראו ונגמרו בששת ימי בראשית, עם כל זה, בכל עת ורגע הוא בורא אותם בסוד 'המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית'".

הליכות והנהגות

ז. - המבט הנכון על כל מה שמתחולל בעולם: הטבע אינו פועל מאומה, לא מעצמו ולא על ידי ה', אלא רק רצון ה' בלבד הוא הפועל בעולם, והטבע משמש כסות למעשיו של ה'.

- הגרא"א דסלר. הו"ד בחובת האדם בעולמו (בריאות עמ' 51). דוגמא לדבר: לנו נדמה שהשמש מחממת ומאירה, אך האמת היא שרצון ה' הוא זה שמאיר ומחמם, ואילו השמש משמשת רק ככסות לרצון ה' (שם).

ח. - מי שחושב שה' מסר את הנהגת העולם לשליח הנקרא 'טבע' - הרי הוא כמודה בעבודה זרה ועובר על 'ולא יהיה לך אלהים אחרים על פני'.

- "אלא יאמין שהקב"ה בעצמו ובכבודו משגיח בכל העולמות, ואין לשום נברא כח לעשות דבר בלתי רצונו... וכן אמר הכתוב: 'אין עוד מלבדו', כלומר: מה שהעיניים הבשריים רואים לכאורה איזה 'עוד' דבר להנהגה האלקית, דהיינו הטבע, תדע כי זה 'אין', אין בזה שום דבר עצמי ח"ו, רק הכל בשמים ממעל... 'אין עוד מלבדו', הוא המנהיג, הוא הכל ואפס זולתו, אין ואפס ממש". הגר"א לאפיאן (לב אליהו ח"א הטבע ולמעלה מן הטבע).

ט. - ה' בכוונה ברא את העולם באופן נעלם, בהסתר פנים, כאילו הטבע שולט בעולם. כביכול, נראה, שמי שמבצע פעולה מסויימת - יקבל תוצאה צפויה באופן טבעי, גם מבלי שה' יעזור בתהליך, אך בעל בטחון - לא טועה. הוא יודע מה הסיבה האמיתית לתהליך.

- בית הלוי (פרשת מקץ): 'בכל דבר שבעולם יש סיבה ומסובב, וכמו אחד שקנה סחורה והרויח סך גדול בזה, ולפי שכל האנושי קניית הסחורה היה הסיבה שנסתבב מזה שהרויח סך ממון. אבל באמת הוא טעות, דלא הסיבה גרמה לו הריוח, רק מן השמים נגזר עליו שירויח, ועל כן נסתבב שיקנה סחורה זו. נמצא הריוח הוא הסיבה, וקניית הסחורה הוא המסובב, כדי שעל ידה יהיה התכלית הנרצה'.

י. - ה' מסתיר את עצמו בבריאה כדי לא לבטל את הבחירה של האדם, אך תפקידו של האדם הוא: לגלות את ה' בבריאה, להבין שכל דבר שקורה - לא נעשה אוטומטית, אלא זה רצון ה' שמתחדש באותו רגע. - מכתב מאליהו (שם).

יא. - בעל בטחון אמיתי יודע בבירור שלא הלחם הוא המזין את האדם, אלא רצון ה' הוא זה שמשביע את האדם, ואילו הלחם נברא רק כדי להסתיר את הנס. - רבנו בחיי (פרשת עקב עה"פ 'כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם').

יב. - יש לזכור כי ביכולתו של ה' יתברך לשנות את הטבעים ולהחליף את המזל בין רגע, ואין לה' מעצור מלהושיע ברב או במעט, וגם כי צרה קרובה - ישועתו עוד יותר קרובה, כי בורא עולם כל יכול.

- רבי שלמה וולבה (עלי שור עמ' רנח). 

הגר"י לוינשטיין שואל בספרו אור יחזקאל: מדוע היתה תביעה על שרה שצחקה, וכי היא היתה אמורה להאמין שהיא יכולה ללדת בלי רחם, ובגיל כזה מבוגר? מכאן רואים עד כמה צריכה להיות אמונתנו מגעת, שכיון שהכל נתון ביד הבורא יתברך, וביד הקב"ה אין שום מניעה לעשות את כל אשר יחפוץ, וכי לה' יש הבדל בין לידה עם רחם ללידה בלי רחם, בין נערה לזקנה? והלא ה' מנהיג את העולם כל רגע מחדש. חובת האדם בעולמו (אמונה עמ' 66).

יג. - יש לשאוף לחיות באופן תמידי את ה'מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק', אין 'טבע' ו'שינוי טבע', אלא יש רק רצון ה' שמזרים כח בבריאה בכל רגע מחדש, והכל נפעל אך ורק לפי רצונו.

יד. - הואיל וכל רגע ורגע נחשב לבריאה חדשה, נמצא כי הרגע החולף אינו מחייב שיהיה כך ברגע הבא. - והמחלה שהיתה לפני רגע אינה קשורה לרגע הבא.

טו. - אדם שהגיע לדרגה שאינו רואה הבדל בין נס לטבע ('ומי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק') - מותר לו לבקש מה' שיושיעו בלי שום פעולה טבעית כלל, 'אבל לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול'. - תשובות והנהגות (חו"מ סימן תפא).

טז. - מי שזקוק לנס כדי להיוושע - לא יבקש מה' שיעשה לו נס, 'אלא יקבע במחשבתו שאין זה בדרך נס, רק בחפץ הבורא תלוי הכל, שהוא בעל היכולות'.

- 'ואם כך מחזיק בטחונו ואמונתו בה' יתברך ב"ה, כשהוא נצרך לשום דבר, יהיה מה שיהיה, אזי עושין לו ומסייעין לו, רק שצריך הבעל נס שלא יהיה מכיר בניסו, ולא יחשוב בדעתו זה לנס בשינוי הטבע, רק שהוא דרך הטבע, שהקב"ה יכול לעשות נס וכו', ולא יהיה הפרש אצלו בין נס לטבע, ואז השי"ת עושה לו נס'. קדושת לוי (פרשת בשלח). בדברי דוד מובא בדומה לזה: "צריך כל אדם להיות אמונתו גדולה, שאין שייכות כלל אצל הקב"ה 'שלא כדרך הטבע', וממילא נעשה אצלו לכדרך הטבע, ויוכל להיוושע בנקל".

כיצד ניתן לזכות להנהגה על טבעית

יז. - לעולם אין הבורא יתברך עושה נס על טבעי אלא למי שבוטח בו בכל לבו.

- מלבי"ם (בביאור הפסוק 'וירא יעקב מאוד ויצר לו'); פנים יפות (בביאור הפסוק 'הצילני נא מיד אחי מיד עשו').

יח. - הסיבה היחידה לכל הנסים העל טבעיים שאירעו לאבותינו בימי משה - היא: האמונה והבטחון של בני ישראל. - בשם הסבא מקלם.

יט. - אדם שמאמין באמת כי אצל ה' לא שייך כלל 'טבע' ו'שלא כדרך הטבע', כי כל יכול הוא, כך ינהגו עמו משמים. - שיח חסידים (ח"א עמ' נח).

כ. - כשאדם רואה את העולם מתנהג על פי סיבה ומסובב, על פי דרך הטבע, וכאילו לא ניתן לשנות מאומה מסדרי הטבע, והינו גובר בשכלו על תפיסה זו ואומר לעצמו שאין הכרח לבורא לנהוג לפי סדר זה - 'אזי ינהיגו אותו על פי דרכי בטחונו, ואפילו נזק שלפי חוקי הטבע היה צריך להגיע אליו - לא יגיעהו'. - רבי ישראל אליהו וינטרוב בפירושו לנפש החיים.

כא. - מי שחי בהרגשה שאין כל הבדל בין טבע לנס, שוב אין יותר ענין של 'הסתר פנים' כלפיו, ובשעת הצורך ישנו עבורו את סדרי הטבע ויחוללו עבורו נסים גלויים. - ומה שהוזהרנו לא לסמוך על הנס, הכוונה למי שעדיין לא הגיע למדרגה זו.

כב. - גבולות וממדי הטבע מתרחבים ומתכווצים בהתאם למידת בטחונו של כל אדם. ככל שבטחונו בה' חזק יותר - כך יוגדלו ויורחבו ממדי הטבע עבורו.

לבוטח השלם - ה' הרחיב את גבולות הטבע שיכילו גם ישועות חריגות. - רבי דוד משה מטשורטקוב (כי אתה עמדי שידוכים ח"ב עקס"א): 'כל יהודי שמאמין באמונה מוצקה שאצל הקב"ה לא שייך כלל טבע ושלא כדרך הטבע, כי כל יכול הוא, כך מתנהגים עמו אף משמים, וכל ישועה מחוץ לדרך הטבע הופכת לגביו להיות דרך הטבע ממש'.

כג. - אדם שאינו בוטח בה' בלבד, אלא מסתמך גם על הטבע או על גורמים שונים מלבד ה' - מידה כנגד מידה גם ה' יעזוב אותו למקרי הטבע ויסתיר פניו ממנו.

- חובה"ל (שער רביעי): 'מי שבוטח בזולת ה' – מסיר האלוקים השגחתו מעליו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו'. וז"ל הרמב"ן (איוב לו, ז): 'והרחוק מהאל במחשבתו ומעשיו, ואפילו לא יתחייב מיתה בחטאו אשר חטא, יהיה משולח ונעזב למקרים'. וכיו"ב כתב הרשב"א (שו"ת ח"א סתרנ"ב): 'מי שמאמין בשליטת הכוכבים והמזלות – נופל באמת תחת ממשלתם'.

כד. - אדם שמתהלך על פי הטבע - הכשפים יכולים לשלוט עליו. אולם, 'איש אשר בתומו מתהלך את ה' - לא יוכלו הכשפים לשלוט בו ולהרע לו'. - לב אריה (חולין ז).

שאלות ותשובות...