לאס וגאס - גמילות חסדים עמוד העולם

[חלק הדרשה, מלא! וחלק השו"ת - לא מוגה...]

תוכן עניינים: פתח דבר: / גמילות חסדים - מצוה דאורייתא / "העוסק בגמילות חסדים יושב בצילו של הקב"ה"! / "עולם חסד יבנה" - היסוד המקיף את הכל! / התיקון ל"מלאה הארץ חמס" - "עולם חסד יבנה"! / זהירות שלא יעבור יום ללא גמילות חסד! / גמילות חסדים שקולה כנגד כל מצוות שבתורה! / מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח?... / הגומל חסדים משכין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים! / תכלית בריאת האדם - גמילות חסדים! / "האדם לא לעצמו נברא רק להועיל לאחרים"! / גמול חסד עם יהודי עדיף מתפילת נעילה בציבור! / "אהבת חסד - זו גמילות חסדים" / להגיע ל"אהבת חסד" דרושה עבודה ויגיעה מאומצת! / אברהם אבינו ע"ה היה "אוהב חסד" / "הרי אפריימק'ה טרח והלך להביא כר עבורי"... / הגאון רבי חיים ברים זצ"ל - איש שכולו "אהבת חסד" / "גם אני אוהב את החלות הללו"... / מה בירר רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל על המקליד? / הנהגתו המופלאה של הגאון רבי זיידל אפשטיין זצ"ל / מה הדבר הראשון שצריך לעשות בסיום התפילה? / "עבורי זה מידי לילה, אך עבור החתן - פעם בחיים"! / כיצד היה נראה ביתו של הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל? / "פניו תהיינה מאירות תמיד, ויקבל כל אדם בסבר פנים יפות"! / לקבל כל אדם בסבר פנים יפות - חיוב גמור! / כיצד ניתן לגמול חסד עם עשיר מופלג? / "טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב" / הוראתו של שמאי: אל תשכח את שאר חובותיך! / רבן יוחנן בן זכאי - שילוב מופלא בין גדלות בתורה ל"בין אדם לחבירו" / "הוי מקבל את כל האדם" - אפילו גוי! / יש להסביר פנים גם למי שאיננו מכירו! / "כל" - לרבות את כולם! / "בבקשה, תארח בביתך את הסוסים והעגלה"... / "אינני יודע, זה היה אורח"... / מהו "סבר" פנים יפות? / "מדוע אני צריך לסבול מ"חרדת הדין" שלו"?... / "החסיד - צהלתו על פניו ואבלו בלבו" / "המאזין שומע את החיוך"... / מה בכוחה של אמירת "בוקר טוב" לגרום? / סבר פנים יפות - המתנה הטובה ביותר שאדם יכול להעניק! / ילד הגודל בלי הארת פנים אי אפשר שיהיה בריא! / כיצד קיבלו בקלם את פניהם של הבחורים החדשים? / מעשה עם הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל / החסד המעולה ביותר - בבית! / יתכן שהמסכן הזה יושב אצלך בבית... / "הקרוב קרוב קודם"! / פסק הלכה - חסד בבית נחשב לחסד! / מפני מה זכתה מרים הנביאה שכל עם ישראל ימתין לה שבעה ימים? / חסד ללא "נהמא דכיסופא" - החסד המושלם! / החסד בבית - מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים! / מדוע הגברים מאחרים לבוא ביו"ט לבית הכנסת? / אברהם אבינו ע"ה "רודף צדקה וחסד" - שגמל חסד עם שרה אשתו / "זו המצוה שלה, אבל המצוה שלך - לעזור לה"!... / מדוע חזר הגאון רבי דוד בהר"ן זצ"ל על עקבותיו? / מהנהגת הגאונים רבי משה פיינשטיין זצ"ל ורבי יעקב קמינצקי זצ"ל / מידת החסד של הגאון רבי נפתלי אמסטרדם זצ"ל / "אני גומר לנגב את הרצפה ומיד בא"... / מי צריך לרוקן את האשפה?... / מדוע נאמר "צו את אהרן" על הוצאת הדשן? / "אין לי ברירה אעשה זאת בעצמי"... / העסק בהכנות השבת - משום כבוד שבת?!...

 

גמילות חסדים

ערב טוב! בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח.

הקדשות לתורמים הנכבדים הע"י...

פתח דבר: 

היום אנחנו נלמד נושא שלא כל כך מדברים עליו. מכירים אותו, אבל לא יודעים עד היכן הוא מגיע ומה הזכויות הצפונות בו. 

העולם עומד על שלושה (3) עמודים ואחד מהם זה גמילות חסדים . 

חסדים - מצוה דאורייתא 

הגמרא אומרת: 'מה זה שכתוב בתורה: "אַחֲרֵי ה' אֱ-לֹקֵיכֶם תֵּלֵכוּ" (דברים יג, ה)? וכי אפשר לאדם להלך אחרי השכינה?! הרי הקב"ה "אֵשׁ אֹכְלָה" (ע"פ דברים ד כד), אלא הלך אחר מידותיו; מה הוא מלביש ערומים (דכתיב: "וַיַּעַשׂ ה' אֱ-לֹקֵים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג, כא)), אף אתה הלבש ערומים; מה הוא מבקר חולים (דכתיב: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" (בראשית יח, א)), אף אתה בקר חולים; הקב"ה ניחם אבלים (דכתיב: "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹקִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ" (בראשית כה, יא)), אף אתה נחם אבלים; הקב"ה קבר מתים (דכתיב: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ" (דברים לד ו)), אף אתה קבור מתים (סוטה יד:)'.

זאת אומרת, יש הנהגות שהן כלולות במצוות החסד. והיסוד של הדברים, זה שאנחנו מצווים להיות דומים להקב"ה בדרכים של הנהגתו. האם זה חיוב מן התורה? כן "אַחֲרֵי ה' תֵּלֵכוּ" (דברים יג, ה) - חיב אדם ללכת בדרכי השי"ת. וככה כותבים הרבה מהראשונים; הרמב"ן ורבנו יונה ורבנו בחיי ועוד ועוד ועוד... 

'העוסק בגמילות חסדים יושב בצילו של הקב"ה'! 

בזה שאנחנו הולכים בדרכי ה', אנחנו זוכים להתקרב אליו. וכתוב: 'שכל כך גדול כוחן של גומלי חסדים - שהן יֵשבו בצילו של הקב"ה: '"וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ" – זו גמילות חסדים, כל העוסק בגמילות חסדים יזכה לישב בצילו של הקב"ה' (ירושלמי תענית ד:).

"עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" - היסוד המקיף את הכל! 

כתוב: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהלים פט, ג) כל העולם כולו נבנה בחסד. הקב"ה היה קיים לבדו, הוא לא חיב לאף אחד כלום. עוד לא היה אף אחד. הוא החליט: לברוא את העולם - בשביל להטיב לברואים: "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמה, ט) וכל מה שהוא עשה - חֶסֶד גמור! אז כל העולם נבנה בחסד. ועל זה צריך להבין: יסוד התורה – חֶסֶד. יסוד הבריאה – חֶסֶד. אדם שרוי כל יום בחסד. אם לא היה חסדים, אפילו שיש אנשים שיש להם אינטרסים בחסדים... העולם לא מתקיים! 

כל אחד עוסק במקצוע אחר - וכולם משלימים את כולם! זאת אומרת, אם לא היה מכולת לא היה לכם מה לקנות, אם לא היה מישהו שדואג שיהיה לו לול, לא היה לכם ביצים, אם לא היו מגדלים פרות, לא היה לכם בשר וכן הלאה. אם לא היה חשמלאי, מי יתקן לכם?! מי יתקין לכם? - כל אחד בעצם עושה חסד! לא כולם מבינים שזה 'חסד!', קוראים לזה: 'עבודה'. אבל אם אדם ידע מה זה באמת חסד? כל רגע יכול להיות לו מצוות! כל רגע מצווה. 

כדי להבין את העומק של הכוונה: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (שם) אז כתוב: "לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה" (תהלים לז, א) אין מה להתחרות עם אנשים שמרעים את דרכיהם וגם אין ענין לקנא באנשים שעושים עוולות. 

אמר הקב"ה לדוד: 'קנא לי!'. 'קנא לי!'. תקנא כביכול בי - 'אילולי הקנאה - אין העולם עומד!' בלי קנאה העולם לא מתקיים; 'אין אדם נושא אשה ואין אדם בונה בית' (ע"פ מדרש שוחר טוב לז, א). 

למה? הקנאה גורמת: 'יש להם, הוא קנה, הוא עשה, להוא יש ילדים...' הכל נובע בעצם מקנאה. 

'אלולי שקִנֵּא אברהם אבינו, לא היה קונה שמים וארץ. ואימתי קנא? כשאמר למלכי צדק: 'כיצד יצאת מן התיבה?'

מי זה היה מלכי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם? - זה היה שֵׁם בן נח. לנח היו שלושה (3) בנים; "שֵׁם חָם וָיָפֶת" (בראשית י, א) שם יצא מן התיבה אחרי שנה שהיה המבול ואברהם אבינו פגש אותו. 

ושאל אותו: 'באיזה זכות נצלתם מן המבול ויצאתם מן התיבה בחיים?'

אמר לו: 'בזכות מצוות הצדקה והחסד שהיינו עושים עם החיות, הבהמות והעופות! כל אותה שנה - לא ראינו שינה בעיננו, כי כל אחד אוכל בשעה אחרת, בזמנים אחרים. והיינו טרודים בכל שעה מימות היממה, ממש!'

פעם נתאחר נח לתת מזון לארי - והארי הזיק אותו, הכיש אותו, עד שנעשה צולע על רגלו! 

אז זאת אומרת, צריך להבין: כל מה שנכנסו נח ובניו, אשתו וכלותיו לתיבה, זה היה לפרנס את כל העולם הבא שיהיה. כל העולם הקודם - נמחה במבול! לא נשארו, רק שמונה (8) אנשים! נח ואשתו, שלושת בניו וכלותיו. זהו. וכל השאר חיות, בהמות ועופות. ומה עושה שם נח? זן ומפרנס אותם, מאכיל אותם מהבוקר עד למחרת בלי הפסקה! ויש שמה 'מָלָאן ת'לפים' (הרבה מאד) חיות ועופות. וואי-וואי-וואי... 

מזה למד אברהם אבינו לֶקַח! ואמר: 'אם לא היו עושים צדקה עם בהמה וחיה ועוף לא היו יוצאים מן התיבה ובזכות שעשו צדקה איתם יצאו מן התיבה; אז אני אעשה צדקה עם בני-אדם, אז השכר שלי יהיה על אחת כמה וכמה יותר!' 

ומזה הוא למד: "וַיִּטַּע אֶשֶׁל" (בראשית כא, לג) מה זה אש"ל?- ראשי-תיבות: א'כילה, ש'תיה, ל'ויה. ללוות את האורח גם בסוף' (ע"פ מדרש שוחר טוב לא ז).

זאת אומרת, הוא פתח מקומות כמו בתי מלון. ששמה יבואו אנשים והוא יאכיל וישקה אותם. 

כי הוא אמר: 'אם בזכות צדקה שעשו נח ובניו עם בהמות, חיות ועופות, הם יצאו ונצלו מן המבול וזה זכות כזאת גדולה שהם יזכו להקים עולם מחדש, כי בזכות נח קם העולם מחדש! אז אני אעשה חסד עם בני אדם ואז ממילא וודאי שהשכר יהיה הרבה-הרבה-הרבה יותר גדול!'.

באמת אברהם אבינו הוא המאמין הראשון! הגדול שהשיג את הבורא בשכלו והפיץ את האמונה בכל העולם, עד היום. וכל האמונה ההמוֹנוֹתֵאִיסְטִית (מי שמאמין בקיומו של א-ל אחד) - זה בזכות אברהם אבינו, המאמין הגדול. ומה הוא עשה? הוא דבק במידותיו של הקב"ה לעשות חסד. מה עושה הקב"ה? - "זָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (ברכת המזון). אז מה עשה אברהם אבינו? - תפש את האומנות של הקב"ה. 

מה אמר לו הקב"ה: 'קנא בי'. למי הוא אמר? לדוד המלך: 'קנא בי'. 

זאת אומרת, אדם צריך לדבוק במידות של הקב"ה. 

הרב אמנון בדרך של אברהם

אני (כבוד הרב שליט"א) גם למדתי מאברהם אבינו: אם אברהם אבינו זן ופרנס גויים, עובדי ע"ז - וככה הקב"ה אהב אותו! ועוד הוא עשה, לא רק זן אותם באוכל, כי הרי מה היתה כל המטרה של האוכל? בשביל שישבו לאכול, גמרו לאכול... 

אמר להם: 'תברכו למי שהאוכל שלו'.

אמרו לו: 'ברוך אברהם'.

אמר: 'לא! האוכל לא שלי "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ". "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ". "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" - זה הקב"ה. אם ברכו לקב"ה – לא לקח כסף. אם לא רצו לברך – 'תשלם!' 

וככה: "אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" (בראשית יב, ה) ככה אברהם אבינו גייר גרים ושרה אמנו את הנשים. 

אז אני למדתי: אם ככה עושים עם גויים, הם עובדי ע"ז, כל שכן אם עושים את עם בניו של הקב"ה - אם מחזירים אותם בתשובה! וואי-וואי-וואי וואי-וואי! כמה שכר...! 

אתם מחשיבים את עצמכם?

אתם נמצאים ב'לאס וגאס', אני לא יודע מי פה האנשים הכי עשירים, מי פה האנשים הכי מפורסמים, אבל אני מבין: שמסתובבים פה מכל העולם האנשים הכי מפורסמים, נכון? ואם שמעתם, נגיד: 'שהגיע לפה, פלוני ואלמוני ובעלי שמות ואני לא יודע מה...' אז אולי יש לכם קצת התרגשות:

- 'אתה יודע מי הגיע לעיר עכשיו? אתה יודע מי הגיע לעיר?! אתה יודע מה יהיה פה בשבוע הבא? אתה יודע מה יהיה פה?!...'

פישש... מתרגשים. הם מרגישים קצת חשיבות. לאס וגאס, זה לא צחוק... 

אבל אני לא יודע אם אתם מספיק מחשיבים את עצמכם. אני בטוח שאתם לא מחשיבים את עצמכם! 

אז אני רוצה לגלות לכם: שאתם האנשים הכי חשובים בעולם!! אין יותר חשובים ממכם! לא בגלל שאתם פה, בגלל שאתם הבנים של הקב"ה. הקב"ה בתורה אומר: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹקֵיכֶם" (דברים יד, א) אתם יודעים מה זה אומר? זה אומר שעוד לפני שנולדתם, מתוך תשע מיליארד (9,000,000,000) בני אדם בעולם, הקב"ה בחר בכם עם פינצטה 

והחליט: 'אתה תוולד כמו הבן או הבת שלי!' 

ממש הבן והבת. עוד לפני שעשיתים משהו: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹקֵיכֶם" (שם) ולא רק זה, אתם תתחברו לעם סגולה. ואתם: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיהו, מט ג). - זאת אומרת, אין יותר! אתה הבן של... של מי? של הקב"ה!

מי זה ביידן (נשיא ארה"ב)? זה אחד שלוחץ ידיים - לאף אחד...! מי, מי זה?! 

(הקהל צוחק...)

מי זה פוטין? - מפסיד במלחמה נגד אוקראינה... מה זה? 

ואנחנו מברכים כל בוקר: 'שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי' (ברכות השחר). איזה גוי? תקחו את הגוי הכי מוצלח – 'שֶׁלֹּא עָשַׂנִי! שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹיָה'. אתה הבן של הקב"ה. מי הולך פה בלאס וגאס ומרגיש: 'אני הבן של הקב"ה!' ? איך צריך ללכת הבן של הקב"ה? לא מרגישים! לא יודעים.

אז עכשיו, מי שדואג: שהבנים של הקב"ה יכירו את מעמדם, יכירו את אביהם שבשמים ומקרב אותם אצלו - זה מעלה גדולה מאד-מאד-מאד!! ואשרי מי שארגן את ההרצאה פה, בלאס וגאס, בשביל לקרב את אחינו בית ישראל לאבינו שבשמים!!

התיקון ל: "מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס" - "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה"! 

ממשיכים, הגאון רבי חיים פרידלנדר זצ"ל (שפתי חיים מידות ח"א עמ' רעט) והגאון רבי זיידל אפשטיין זצ"ל (הערות בראשית מאמר כ ג) שאלו שאלה: 

מה השאלה ששואל אברהם אבינו את שֵׁם בן נח: 'באיזה זכות יצאתם מן התיבה'? הרי נח צווה ע"י הקב"ה: 'להכנס לתיבה!' - על מנת להשאר, לשרוד ולהקים את העולם מחדש. אז מה השאלה? ברור שהוא ישאר עד הסוף. מה זה: 'באיזה זכות יצאתם?' ה' אמר שנכנס על מנת שנתחיל את העולם מחדש! 

אבל, אברהם אבינו הבין: מה הלימוד המיוחד שהקב"ה רצה ללמדנו בנס של ההצלה של נח שאירע דוקא ע"י התיבה? הקב"ה יכול היה להציל את נח בלי תיבה! היה שולח אותו לארץ ישראל, כי (לדעה מסוימת) לא ירד מבול בארץ ישראל. אז היה שולח אותו לארץ ישראל ולא צריך את כל התיבה ושנה ולהיות: 'מנהל גן החיות התנכ"י...' 

בשביל מה הוא צריך שמה כל יום מהבוקר עד הערב להאכיל-להאכיל את כל הבעלי חיים?! ולמה לטרוח בלי הפסקה? 

בא נגיד, שהוא היה צריך לקחת תיבה ולהכניס שמה את החיות, היה עושה לו יאכטה בצד והוא היה ביאכטה והחיות שמה (בתיבה) - אתם יודעים איזה סרחון היה שמה? זה שלוש (3) קומות, הוא נמצא למעלה, חיות באמצע ולמה כל הזבל, כל מה... הרי שמה מוצאים בסוף כל מה שאוכלים... נכון? אתם מבינים איזה ריח זה במקום סגור?! שנה!!

נכנסתם לגן חיות פתוח? - מסריח!! פתוח... לא סגור. והתיבה היתה סגורה!... - למה צריך לשים אותו שם? שים אותו בחוץ. 

אלא מה, הקב"ה רצה לברוא עולם מחדש על הבסיס שהוא רצה לברוא את העולם מההתחלה. איך הוא ברא את העולם? "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (שם) נכון? מה קרה? למה נחרב העולם? "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית ו, יג) - כולם גוזלים! גזלנים!! אבל לא גזלנים ככה ממש באים וחוטפים, יש עכשיו חנות יש שמה אגוזים, שקדים, כל מיני דברים, כל אחד (1) בא לוקח אחד (1), בודק; 'טעים? לא טעים, יש מלח? אין מלח...' וככה גומרים לו את כל הסחורה! זהו. "מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס" (שם) זהו.

אמר הקב"ה: 'זה הפך מהכוונה של הבריאה!' וזה הביא אותם גם שהם עשו מעשים שלא יעשו, כמו שיש היום גם בלאס וגאס... ואז הקב"ה החליט: שהוא מוחה את כל העולם מחדש! ובונה אותו על הבסיס עוד פעם של חסד. ואז מה קורה? נח צריך להיות בתיבה וכל הזמן בלי הפסקה לעשות חסד!!! הוא נהיה הקב"ה בתוך התיבה: 'זן ומפרנס את כל הבעלי חיים!' כל הזמן, בלי הפסקה. זהו, עוד פעם מחזירים את העולם למצב של חסד. 

אז מה ראינו? - שכל העולם בנוי בשביל חסדים. 

זהירות שלא יעבור יום ללא גמילות חסד! 

עכשיו, צריך לדעת: אומר אחד מגדולי ישראל, רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל (בשיחה שמסר בהיכל הישיבה): 'שלא יעבור יום אחד (1) מבלי שיעשה חסד'. 

ואתם יודעים מה זה חסד? - לא צריך לתת דווקא כסף, או אוכל או דברים. אם אתה אומר: 'שלום!' לבן אדם עם חיוך, אם אתה אומר לו: 'בוקר טוב!' עם חיוך - אתה עושה לו חסד! אתה מרנין את ליבו. 

יש אנשים שלא התאבדו בגלל שאמרו להם: 'בוקר טוב!' עם חיוך, כי הם חשבו: 'שכל העולם נגדם!' ופתאם ביום שהוא רצה להתאבד הוא שמע: 'בוקר טוב!' עם חיוך - אין לכם מושג! 

"וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב" (בראשית, מט יב) מי שמלבין את השינים שלו – מחייך (כבוד הרב שליט"א מחייך...) - יותר ממשקהו חלב! אדם עושה לחברו משקה חם, רתוח - משהו! משביע, מרווה, זה לא ביחס ל: "לְבֶן שִׁנַּיִם" - אין! זה נותן לאדם חשק לחיות, שהחברה מסביב מתיחסת אליו, אדם צריך 'צומי' (תשומת לב) הוא צריך 'פרגון' כל הזמן, אפילו שהוא מחשיב את עצמו. אבל אם אנשים עוברים עֲגוּמֵי פנים ולא מחייכים, לא אומרים: 'שלום' - זה מעציב אותו!

צריך לדעת: בכל יום צריך לעשות חסדים!

חסד - זה אפילו בבית הכנסת; אדם שמחזיר סידורים. כל פעולה שאדם עושה - זה חסד. אבל צריך לזכור דבר אחד: כשאתה עושה את זה תגיד: 'הריני עושה מצוות גמילות חסדים' בזה אתה מקיים מצוה מן התורה ממש, בשעה שאתה עושה. גם לקחת את הזבל... גם לקחת את הזבל - זה חסד! כן. זה לא 'מלאכה בזויה!' כי אם יש מצוה לעשות: 'חסד!' והמצוה היא מן התורה, זה לא משנה אם המצוה כזאת או אחרת, היא מצוה! ואם יש מצוה - עושים וזוכים. 

אז כל מה שאנחנו נעשה מעכשיו, נזכור: שאנחנו עושים חסד! 

צדקה וגמילות חסדים - הם שקולים כנגד כל מצוות שבתורה!!

אז נראה כמה דברים:

'מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח?...'

'שאלו תלמידיו את רבי אלעזר: 'מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח'? (סנהדרין צח:). 

עכשיו יש צרות גדולות; רוצים: 'לדלל את האוכלוסיה!' רוצים להשתלט על האנשים, רוצים לשעבד אותם, רוצים לעשות 'איפוס גדול' לשלול את כל הזכויות של אנשים, לקחת להם את הרכוש, לעשות את כולם מרוכזים במקומות... וכן הלאה. זהו. ולדלל את האוכלוסיה עד לחצי מיליארד. עושים את זה בעזרת; החיסונים, עושים את עם תרופות, עושים את זה עם האוכל המהונדס, עושים את עם 'הכמיטריילס' למעלה, שאתם רואים את המטוסים שעושים שובלים של לבן - זה הכל מתכות שיורדות עליכם ואתם נושמים אותם וזה גם נספג באדמה ומצמיח את הפרות והירקות באותו אופן וכן הלאה. 

בקיצור, העולם לקראת סיומו. והם אומרים את זה ברור! הם לא פוחדים כבר. הם אומרים את זה ברור!

עכשיו, זה נקרא: 'חבלי משיח'. מה זה חבלי משיח? זה כמו 'חבלי יולדה!' - לפני שיולדת האשה יש לה חבלים – צירים. ואז הצירים לאט-לאט: חמש (5) דקות, שלוש (3) דקות אחר כך זה... וזה לוקח זמן עד שמגיע הציר האחרון! וככה הצירים מתגברים-מתגברים. ככל שמתגברים הגזרות והכל, אז גם מבינים: שאנחנו לקראת הסוף – לקראת הציר האחרון.

שאלו התלמידים, כבר לפני אלפים (2,000) שנה! את רבי אליעזר: 'מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח?' 

ענה להם: 'יעסוק בתורה ובגמילות חסדים!'. 

זאת אומרת, מי שרוצה להנצל, אם כל הזמן הוא עוסק בתורה ובקיום התורה והמצוות ועושה חסדים - זה השמירה עליו! עד כדי כך ש: "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ" (תהלים צא, ז) אתה תהיה בתוך אחד עשרה (11,000) איש, תפול פצצה, ימותו אחד עשרה (11,000) מסביבך - ואתה תשאר עומד! עד כדי כך ההגנה תהיה על מי שיעסוק בתורה ובגמילות חסדים. 

פעם באו משלחת לחפץ חיים זצ"ל להתייעץ: 'מה לעשות נגד ריבוי הצרות? - מסים, ארנוניות וכל מיני דברים שהגויים לוחצים אותם!' 

ענה להם: 'אם תאספו את כל גדולי הדור ואת כל גדולי הדורות הקודמים, לא יוכלו למצוא שום עצה אחרת, מלבד העצה של רבי אליעזר: תורה וגמילות חסדים! כשרואים: שהצרות מתגברות – יודעים: שזה 'חבלי משיח' ואין עצה אחרת, זאת העצה היחידה להנצל'. 

זאת אומרת, תלמוד תורה עם גמילות חסדים - יכולים להציל מהצרות הנוראות, מפחד ומכל דבר ומ: 'הסדר העולמי החדש!'. מי שעסק עכשיו בתורה ובגמילות חסדים - נצל מהחיסולים (חיסונים), כי הוא הבין: למה עושים אותם? ממתי כל העולם מתאחד למנוע וירוס אחד (1)? אתם יודעים שסוכרת זה גם כן הוכרז ע"י 'ארגון המוות (הבריאות) העולמי', לפני עשר (10) שנים כבר, שזה נקרא: 'פנדמיה' - מגיפה. סוכרת זה מגיפה. לפחות חצי מיליארד (250,000,000) אנשים יש להם סוכרת. נו, אז למה לא עשו זריקות?! לא עשו זה... לא שילמו, לא שכנעו? לא עשו... מה קרה? למה לא עשו 'סגרים' וכל מיני דברים... כל מיני 'פטנטים' כאלה וכו'? ממתי נותנים חיסונים בחינם! כל הזמן? ורודפים ומחלקים לך שוקולד ונותנים לך צ'יפס ונותנים לך... – 'רק תעשה חיסון!'

איפה נשמע כדבר הזה? - רודפים אחריך: 'שתהיה בריא!'. ומה עם שאר המחלות?! רק מזה אני צריך להות בריא?!

אז מבינים: שזה תרגיל! שעבדו על כולם והכניסו הרבה פחד!! והפחד נותן לאנשים... ואני רואה הרבה אנשים עד היום! נוסעים פה עם מסכה... באוטו! לבד!! אין אף אחד!

(הקהל מחייך...)

 אבל אני גם לא מבין! - הרי זה בלוף! המסכה לא מועילה. המסכה לא מועילה: אם מישהו מעשן לידיך, אתה מריח? אם אתה מריח - זה חדר לך דרך המסכה, לא? אז הוירוס לא יכול להכנס?! הוא כזה קטנטן – שבטח הוא נכנס!

יותר מזה, ומה עם העינים? מה, וירוס לא חודר דרך העינים?! – הוא חודר גם דרך העינים! אז למה לא כיסו את העינים, כי לא ידעו אחר כך איפה להתחסן... אי איי, אני אומר לכם: מבלפים את העולם! ועושים מהעולם צחוק!! מה זה צחוק? - צוחקים להם בפנים! לא יאומן כי יסופר...! (אבל אולי עוד נחזור לזה).

מכל מקום, מה עושים כשיש 'חבלי משיח'? - תורה וגמילות חסדים!

הגומל חסדים משכין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים! 

'אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: 'צדקה וגמילות חסדים - זה שלום ופרקליט גדול בין ישראל לאביהם שבשמים!' (פאה פ"ד:). אם יש בינינו גמילות חסדים - זה גורם: שישרור שלום ביננו לבין הקב"ה. זה הפרקליט הגדול! 

אתם יודעים, כתוב: 'בזכות מה יצאו אבותינו ממצרים?' הם היו בגלות, בשעבוד, בצרות! – 'בזכות גמילות חסדים שעשו'. מה היה גמילות חסדים? היה ארץ גושן ומי ישבו שמה? הלווים. שבט לוי. וכל העם התפזר במצרים, אלה שיצאו מגושן – שועבדו! עבדו בפרך, אלה שעבדו בפרך - פרנסו את שבט לוי בארץ גושן שלא עבדו בפרך – למדו תורה!! מי פרנס אותם? - המשועבדים. 

לא אמרו להם: 'פרזיטים'... אלא פרנסו אותם. - בזכות זה יצאו אבותינו ממצרים, גמילות חסדים שהיתה ביניהם. כי זה שאנחנו ביננו גומלים חסד - זה עושה שלום בינינו לבין אבינו שבשמים.

וכתוב: "וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים" (דברים, לג מז) - זו גמילות חסדים! מי שמרבה בחסדים - יאריך ימים. 

יותר מזה, מי שגומל חסדים - תפילתו נשמעת! שנאמר: "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה" (הושע י, יב) ומה כתוב אחרי זה? "וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת ה' " (שם) - אתה תתפלל להקב"ה אחרי צדקה וחסד, הוא יענה לך!' (מדרש שוחר טוב – תהלים סה).

'האדם לא לעצמו נברא רק להועיל לאחרים'! 

בואו נראה כמה דוגמאות:

רבי חיים מוולאז'ין זצ"ל אמר לבנו והיה מוכיח אותו תמיד: 'כל האדם לא לעצמו נברא רק להועיל לאחרים ככל אשר ימצא בכוחו לעשות'. 

אף אחד מאתנו לא נברא לצורך עצמו. אני נבראתי לצרככם ואתם נבראתם לצרכי. וכל אחד נברא לצורך השני. אין שום מצוה שהיא 'לי'. כל המצוות לאחרים; "פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ח) "נָתוֹן תִּתֵּן..." (דברים טו, י) "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק..." (דברים טו, יד) מצוות צדקה, הכל זה לתת-לתת, לתת, לתת, לתת. כל המצוות זה אנחנו לאחרים. אז אמר רבי חיים מוולאז'ין לבנו: תזכור! אדם לא נברא לצורך עצמו, אלא להועיל לאחרים ככל אשר ימצא בכוחו לעשות. זאת אומרת, כל הבריאה שלנו, לגמול חסד ולהתדמות להקב"ה במידותיו. 

ורבנו יונה בספרו אומר: 'שיש במצוות עשה מן החמורות שאין המון העם נזהרים בהן ואחד מהן זה גמילות חסדים! שהיא מצות עשה, חיב אדם לטרוח בדרישת טוב לעמו ולשקוד בעמל נפשו גם על תקנת חברו, להדריך את חברו גם ברוחניות, בין אם הוא דל ובין אם הוא עשיר! וזה מן החמורות ומן העקרים הנדרשים לאדם! (שערי תשובה שער ג אות יג'). 

לגמול חסד עם יהודי עדיף מתפילת נעילה בציבור! 

עכשיו נוכל להבין פסק של הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל: יהודי ישיש מהעיר לייקוואוד, שהתפלל בישיבה בליל כיפור הוא חש ברע ושהה בחדר ליד הישיבה. והתענין הרב אהרן קוטלר במשך כל היום בשלומו. בשעת תפילת הנעילה - שזה הרגע הכי קדוש ביום הקדוש הזה! 

בקש מאחד התלמידים: 'לך תתפלל יחד עם היהודי הקשיש החולה!'. 

והתלמיד שאל את הרב: 'מה, אני לא אתפלל תפילת נעילה בציבור?!'... 

אמר לו הרב קוטלר: 'לגמול חסד עם יהודי - עדיף מלהתפלל נעילה עם הציבור!'

שמעתם פעם דבר כזה? לעשות חסד להתפלל עם היהודי, זה הכל. רק להיות לו 'צוותא' להיות לו לחברה. לא להאכיל אותו להשקות אותו לטפל בו - כלום! רק כדי שהוא לא יהיה לבד וירגיש בודד. לך תהיה אתו ואתה, השכר שלך והתפלה שלך - יותר טובה ממה שתתפלל בציבור בנעילה. לא יאומן! פסק הלכה!! 

אז זאת אומרת, מי שדבק במידותיו של הקב"ה - בעצם מקיים את התכלית שבשבילה נבראנו, בשביל זה נבראנו. 

"וְאַהֲבַת חֶסֶד" – 'זו גמילות חסדים!'

ועכשיו נכנס לעומק הדברים:

זה לא קל תמיד לבצע 'גמילות חסדים' כראוי. אם אנחנו רוצים לדעת: מה זה בדיוק? אז תשמעו מה ההגדרה: 'אמר רבי אלעזר: הפסוק במיכה (ו, ח) אומר: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹקֵיךָ" (סוטה מט:).

"וְאַהֲבַת חֶסֶד" – 'זה גמילות חסדים!'. 

הנביא מיכה אומר לנו מה עלינו לעשות ומה טוב בעיני ה' אם נעשה: אז הוא אומר 'לעשות מִשְׁפָּט' - שהכל יהיה בצדק וכל מה שאנחנו עושים יהיה ע"פ המשפט, ע"פ הצדק. וְאַהֲבַת חֶסֶד - שזה גמילות חסדים. וגם "הַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹקֵיךָ" - תהיה צנוע, אל תתבלט יותר מדי, בעל גאווה וכו'. 

החפץ חיים מסביר: למה כתוב בפסוק "וְאַהֲבַת חֶסֶד" ולא כתוב "כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְחֶסֶד"? – אלא, הנביא אומר לנו: דבר שרבים נכשלים בו! זה שאנחנו עושים לפעמים חסדים, יכול להיות שלא נעים לנו משום שמישהו ניגש אלינו ובקש משהו ולא נעים לנו לסרב, אז אנו עושים את חסד, או שזה בפני אנשים ולא נעים לנו להראות שאנחנו מסרבים, אז נותנים לו. חסד כזה – זה לא חסד מושלם! זה 'בלית ברירה' זה לא שאתה 'אוהב חסד'. 

אבל ה' רוצה: שאנחנו נאהב חסד!

מה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ? וְאַהֲבַת חֶסֶד! אני רוצה: 'שאתה תחשוב כל הזמן: 'איך אתה עושה חסדים? בשלמות! מרצונך הטוב, לא שאתה נכפה לעשות זאת...'

להגיע ל"אהבת חסד" דרושה עבודה ויגיעה מאומצת! 

רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל: התבטא: 'וְאַהֲבַת חֶסֶד - דומה שזה מן הדברים הקלים. אדם חושב לעצמו: 'שאפשר לעשות חסדים...' כמו שאמרנו, אבל צריך לדעת: שצריך יגיעה ממש מאומצת להגיע למדרגה כזאת!' (אור יחזקאל מידות עמ' קסד).

זאת אומרת, מי שאוהב חסד רץ לעשות זאת בשמחה ויש לו סיפוק מעשית חסד. והוא חושב: 'איך יוכל להיטיב לחברו?' הוא חושב: 'במה הוא יוכל לעזור לו יותר?' והוא מרגיש גם יותר טוב כשהוא עושה חסד! וגם אם אין לו אפשרות לעשות חסד - הוא מרגיש: צער! – 'אם היום לא הצלחתי לעשות שום דבר של חסד? - הוא מרגיש: צער!'. 

זה נקרא: 'אדם שאוהב חסד!'. 

אברהם אבינו ע"ה היה 'אוהב חסד!' 

אז בואו נראה דוגמא ראשונה מהתורה מאברהם אבינו.

אברהם אבינו ביום השלישי (3) למילה שלו בן מאה (100) כואב, ה' הוציא חמה מנרתיקה - כדי לא להטריח אותו באורחים, כי הוא יודע: שהוא רוצה אורחים! "וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם" (בראשית יח, א) - ה' הוציא חמה מנרתיקה, אין מי שמסתובב בחוץ! ואברהם מצטער, מצטער: 'למה אין אורחים?'. 

אדם במצב כזה, מה היה אומר: 'ודאי שאני פטור!' מי שאנוס - פטור! 

לא!! בגלל שהוא אוהב חסד, הוא לא מוותר! והוא מכריח את הקב"ה לשלוח מלאכים מן השמים שיוכלו לעמוד בחום שהקב"ה עשה, כזה חום עשה ה' - שאף אחד לא יכול לצאת, רק מלאכים. וכשרק הוא רואה אותם - הוא רץ לקראתם! משתחווה, 

מתחנן: "אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ" (בראשית יח, ג) – בואו, תכנסו! 

וישר: "מַהֲרִי... לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת" (בראשית יח, ו) מה זה, מריץ את כולם; את אשתו, את אליעזר, את כולם! - "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם" (בראשית יח, ז) רץ? בן מאה! אחרי ניתוח!! רץ! הכל בריצה, הכל בשמחה! "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם" (בראשית יח, ח) - בשביל שיהיה להם חברה, שלא ישאיר אותם ככה לאכול וזה... והוא מתחנן אליהם! זה נקרא: 'אהבת חסד!'. 

והקב"ה מפרסם את זה בתורה! ואברהם אבינו נקרא 'איש החסד'. אין אדם במדרגה יותר גבוהה מאברהם אבינו. 

ומה הוא נתן להם לאכול? לשלושה (3) שנדמו לו כמו ערביים, עובדי ע"ז! מה הוא נותן להם לאכול? - הוא שוחט שלושה (3) שוורים! ולכל אחד (1) הוא נותן לשון כזאת (ארוכה)!! ראיתם פעם לשון של שור? (ככה מפה עד לפה - ארוכה)...

לכאורה, תחתוך אותה לשלוש (3) ותן להם גם חומוס וצי'פס... (למה טרחא כזו גדולה...?) את כל השור! את כל השור הוא שוחט - בשביל לתת הכי טוב; את הלשון, לשון בחרדל.

שלמה המלך היה מאכיל על שולחנו - לאלפים ולרבבות מהעשירות שלו! יש תאורים: כמה היה מכין - זה לא יאומן כי יסופר! מאפיות שלמות!! ובקר וצאן ומה לא?!... 

אומרים: ששלמה המלך במלכותו עם כל עושרו - לא מגיע לנדבת ליבו של אברהם אבינו! כי אם לכל אחד שהיה מגיע אל שלמה מהאלפים ורבבות - היה צריך לתת לשון, היה צריך שור שלם - עדרים כל בוקר...! 

אז זאת אומרת, החסד של אברהם אבינו, לא היה רק בלקבל אורחים, זה לבכות ממש! אם לא מגיע. ולהתחנן ולהשתחוות ולעמוד ולשרת ובריצה ובסיפוק ולחנך את הילדים והמשפחה והכל ולתת את הכי מבחר בעולם!! זה נקרא: אַהֲבַת חֶסֶד! 

אז רואים: ש: אַהֲבַת חֶסֶד, זה לא 'סתם' חסד: רק אם עובר מישהו: 'כבודו, רוצה להכנס? בקשה, תרצה אולי לשתות תה, אולי זה...?'

אברהם לא שואל: 'אומר מעט ו(מביא) עושה הרבה!' (ע"פ אבות א, טו). 

"וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם" (בראשית יח, ה) – מה? לֶחֶם! אתן לכם לֶחֶם, איזה לֶחֶם? ובפועל? אברהם בא ופתח להם שמה שולחן! – יא חביבי.

זה: 'אומר מעט ועושה הרבה!'

אברהם אבינו אהב חסד וזהו החילוק בין לעשות חסד' ל: אהוב חסד! 

"הרי אפריימק'ה טרח והלך להביא כר עבורי"...

תקשיבו! עכשיו, אני הולך להגיד לכם סיפורים עכשיו, שקשה להאמין שאנשים עשו אותם! קשה, ולא סתם אנשים – מהגדולים ביותר בעם ישראל!

רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, אחד מראשי הישיבות הגדולים! (ישיבת 'עץ חיים' בירושלים) ביום הכיפורים נחלש ובקש: 'לנוח' באמצע היום בחדר. אחד הילדים (ה"ה הגאון רבי אפרים זלזניק זצ"ל) רץ! להביא לו כרית להניח את הראש. אחרי חצי שעה הוא קם וחזר לישיבה. היה כנראה אפשרות לישון שעתיים (2). הוא אמר: 'שהוא הולך לנוח' ואחרי חצי שעה הוא חזר. 

שאלו אותו: 'מה קרה, האם הוטב לכם?'

אז הוא אמר: 'עדין לא! והשכיבה גרמה לי יותר גרוע.'

אז שאלו אותו: אז למה שכבת מחצית שעה?... אם ישר ששכבת הרגשת לא טוב, למה לא חזרת לישיבה?!'

אז הוא אמר: 'בגלל שאפריימי (ה"ה הגאון רבי אפרים זלזניק זצ"ל) הביא לי כרית, אז אני לא רציתי שזה יהיה בחינם והוא יפגע! הוא עשה לי חסד, אז שהוא יהנה מהחסד - שאני נחתי על הכרית שהוא הביא לי חצי שעה'.

- למרות שזה גרע לו! אבל בשביל להנות אותו שהוא הביא לו את הכרית, אז הוא שכב עם הכאבים. למה? - לגמול חסד למי שהטיב לו. 

שמעתם פעם דבר כזה?!

הגאון רבי חיים ברים זצ"ל - איש שכולו "אהבת חסד" 

מסופר על תלמידו של הגאון רבי חיים ברים זצ"ל (ספר שנות חיים) שהיה חלש. באחד הימים הוטב לו, ישבו ולמדו בגמרא. 

באמצע הלימוד התקשר אחד ושאל: 'אם הוא יכול לבוא לבקרו 'ביקור חולים?'.

ואז הוא אמר: 'שיכול לבוא'. 

ומיד בקש: 'תחזירו את כל הגמרות למקום. תציעו את המיטה, אני נכנס לשכב תשימו לי כוס תה ע"י המיטה'. 

כל זה למה? - כשיבוא המבקר ירגיש: 'שהוא קיים 'ביקור חולים!' כי אם הוא יבוא הוא יראה אותו יושב עם הגמרא, למרות שהוא לא מרגיש טוב ולומד עם כמה אנשים, אז הוא לא ירגיש כל כך שהוא ביקר חולה... אז מה הוא עשה? תעשו את המצב כאילו אני חולה ממש, לא יכול בכלל ללמוד! כשהוא יבוא - ירגיש: 'אוֹ!' הוא עשה חסד באמת! וביקר חולה. 

מי חושב על דקויות כאלה בשביל לגרום לגמילות חסדים??

עוד דבר היה עושה הרב חיים ברים זצ"ל: תמיד שהוא היה נוסע במונית, כמה שאמר לו התשלום - היה מוסף עוד שקל (1 ש"ח) בזמנו, זה היה הרבה כסף. היה מוסיף עוד שקל. למה?

שאלו אותו: 'למה אתה עושה את זה? הוא אמר לך עשרים (20) אתה נותן לו עשרים ואחד (21) למה?'

הוא אומר: 'לפעמים הנהג לא מרגיש כל כך טוב (פעם היו כאלה...): 'אולי אני אמרתי יותר מדי מהמחיר, אולי פחות (לא היה עוד 'מונה'...) אז אולי אמרתי פחות אולי יותר?', הוא לא מרגיש טוב! אבל אם אני נותן לו שקל (1 ש"ח) יותר - אז הוא מרגיש: 'ודאי! ודאי היה מגיע לו את הכסף שהוא בקש ושאני מרוצה מהנסיעה! וזה נותן לו הרגשה טובה, אז הייתי עושה ככה בשביל שכל הנהגים יהיו מרוצים ולא תהיה להם הרגשה שאולי הם נתנו מחיר מופרז... 

מי חושב על דבר כזה?!

נביא עוד הנהגה מאלפת על רבנו זצ"ל, ממנה נראה כיצד בכל פעם שהיה עושה חסד, היה זה עם חשבון מדויק להפליא על מנת להיטיב עם זולתו באופן המקסימלי: 

הוא נהג לבחור את החנויות בהן רכש מוצרי מזון או ספרים, לפי המדד - למי הוא יגמול חסד יותר. זאת אומרת, אם הוא היה יודע: שיש אחד שלא מתפרנס ממש טוב ולא הולך לו - הוא ילך אפילו לקצה העיר אליו, בשביל שיקנה מאצלו, לעשות לו חסד שיהיה לו פרנסה! 

הוא היה מצלצל לחנות ומזמין ספרים, אפילו שהוא יודע שאם הוא הולך לחנות, פה בקרוב וכבר נמצאים שמה הספרים, הוא היה מוכן לחכות שבוע (7) שבועים (14 יום), בשביל שההוא יזמין את הספרים - בשביל לפרנס אותו!

למה? כי מסכן! להם - יש הצלחה, לו - לא מאירה ההצלחה, אז הוא יעזור לו, הוא יגמול לו חסד. 

תראו איזה מבט: איפה תקנה דגים? - למי שאין פרנסה. איפה תעשה זה...? מי חושב על זה?? 

כל אחד חושב: 'איפה שיש זול. איפה שיש קרוב. איפה שיש זה...'

מי חושב בכלל לדאוג: למישהו שחסר לו! לא הולך לו, לעודד אותו, ללכת לשבת אצלו, לספר אתו, לא להשאיר אותו לבד בודד, 'כאילו הוא לא קיים'... מי חושב??

"גם אני אוהב את החלות הללו"... 

המשגיח דקמניץ הגאון רבי משה אהרן שטרן זצ"ל: היה רץ ברחובות "גאולה" (בירושלים) מחנות לחנות לקנות מצרכים 'לכבוד שבת!' סלים מלאים מכל טוב ונסחב עמהם עד (ביתו שבשכונת) שערי חסד – מרחק רב. 

לימים נודע: שחלק מהמצרכים היו בכלל לא בשבילו, בשביל השכנים תושבי השכונה, שהוא היה קונה בשבילם, בשביל שלא יטרחו להגיע לשם רחוק. אז מה הוא היה מספר? הוא יודע שהשכן שלו אוהב חלות של 'ברמן' נגיד, 

אז מה אומר לו: 'אוי! איך אני אוהב את החלות של 'ברמן'...'. 

- חרטא!

והוא הולך לקנות חלות מברמן בשביל להביא לו אבל הוא מספר לו: 'שהוא גם אוהב!' בשביל שהוא לא ירגיש: שהוא טרח בשבילו. ומדובר על אחד מהגאונים...! 

תראו: כמה חפשו לעשות חסדים. 

מה בירר רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל על המקליד? 

הגאון רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל מסופר (ספר אגן הסהר): הוא רצה להדפיס את חידושיו, 

אז הוא שאל: 'האם אתם מכירים קלדן, שאין לו כסף, שאני יוכל להקליד אצלו?'

אתם שומעים מה הוא מחפש? לא מחפש עכשיו: 'מי הוא הקלדן הטוב ביותר, מי המהיר?' אלא, מי חסר לו כסף?! - בשביל לקחת אותו לעזור לו. 

הנהגתו המופלאה של הגאון רבי זיידל אפשטיין זצ"ל 

יואוו... זה סיפור, קשה לעכל!

סיפור פלא על הגאון רבי זיידל אפשטיין זצ"ל: היה מאושפז בבית חולים, אסור לו לאכול, עם אנפוזיה. 

יום שישי הגיע לבקר אותו יהודי שלא ראה שהוא נזון מאינפוזיה. 

ואמר לו: 'למטה, יש עמותה שמחלקת חלות לכבוד שבת, אם אתה רוצה, תבוא אתי אני אראה לך איפה מחלקים את החלות לשבת שתוכל לקחת'. 

- ירד אתו למטה, הראה לו איפה החלות, 

- אמר לו: 'שבת שלום'. והלך. 

הוא לא יכול לאכול בכלל, אבל ההוא כל כך רצה לעזור לו שיהיה לו חלות לשבת, שהוא הטריח את עצמו. לא אמר לו: 'אני לא יכול לאכול, אני עם אינפוזיה'. - לא!! הלך אתו בשביל שהוא ירגיש טוב עם זה שהוא עזר לו עם החלות.

שמעתם פעם דבר כזה??

רואים: כמה הקפידו מאד על הרגשות של הזולת ושיהיה להם ספוק מהמעשים שלהם.

מה הדבר הראשון שצריך לעשות בסיום התפלה? 

פעם הם שוחחו אחרי התפלה אז הוא שאל את המשגיחים (אנשים שמלמדים מוסר בישיבות). 

הוא שאל אותם: 'תגידו לי שאלה: 'מה לדעתם הדבר הראשון שצריך לעשות מיד בסיום התפלה?'

הרב פונה לקהל: 'מה אתם אומרים? מה הדבר הראשון שצריך לעשות בסיום תפלה? סימנו את התפלה, מה עושים?'

מהקהל: 'קדיש'.

הרב: 'אמרו קדיש. סימו את התפלה, מה עכשיו? מה הדבר הראשון? לשתות קפה? לשתות מים?'

מהקהל: (...) 

הרב: 'הו-הו, הנה הבחור אמר דברים לענין!' 

אחד אמר לו: 'צריכים ללמוד מיד משניות', השני אמר: 'ללמוד ישר הלכה...'

מה הוא אמר להם: 'צריך להגיד: 'בוקר טוב!' לבבי - לכל הסובבים!'. 'בוקר טוב'. 'שיהיה לכם יום טוב'. 'שיהיה יום מוצלח'. – הוֹ!... זה גמילות חסדים. שמעתם? לא תפלה עוד נוספת ולא לימוד ולא... להגיד לכולם: 'בוקר טוב!' לבבי. 

 עוד מעשה...

"עבורי זה מדי לילה, אך עבור החתן - פעם בחיים"! 

הגאון רבי יעקב פאם זצ"ל 

(הרב: זכיתי להיות אצלו, בן 104. קראו לו: 'החפץ חיים של אמריקה!' - יהודי יקר! ) 

במשך שנת אבל על מות אמו הוא הלך לחתונות. וכי בשנת אבל הולכים לחתונות?! - לא! הוא הלך לחתונות כדי לאחל: 'מזל טוב!' ולהרעיף מברכותיו לפני החופה. הוא לא נכנס כשיש מוסיקה והכל. הוא היה מבוגר מאד-מאד-מאד. והוא השתתף לילות-לילות-לילות...

מישהו שאל אותו: 'זה מאמץ גדול בשביל ראש הישיבה – ללכת לכל החתונות והציבור יודע: שראש הישיבה בשנת האבל! האם ראש הישיבה חיב לגזול מזמנו היקר, רק כדי לומר: 'מזל טוב'?' 

מה הוא ענה: 'עבורי זה טרחה מדי לילה, אך עבור החתן והכלה, זה פעם בחיים!' 

שמעתם?

כשאני מגיע לחתונה לברך אותם ב: 'מזל טוב!' ולברך אותם – בשבילהם זה פעם בחיים! לא יהיה דבר כזה יותר!! רק בחתונה אפשר לעשות כזה דבר ושיגיע אדם כזה גדול. בשבילי - זה מדי לילה, לא נורא! אבל בשבילהם - זה פעם בחיים. ובשביל להעניק להם...' 

תראו: איזה גמילות חסד! 

'תמונה עם ראש הישיבה, ברכה, טרחה, כולם שמעו: 'שהגיע אליהם הרב פאם!'...'

 - אתם יודעים מה זה עושה להם? - זה גמילות חסדים! והוא בשנת אבל- פטור! פטור, גם אם לא היה בשנת אבל! והוא הולך וטורח בשביל לעשות זאת. 

כיצד היה נראה ביתו של הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל? 

רבי חיים מבריסק זצ"ל (כפי שמובא בספר 'עובדות והנהגות לבית בריסק') הבית שלו כמו אצל אברהם אבינו; פתוח, מי שרוצה בא מבשל, אוכל, ישן, לא צריך לשאול שום דבר! שום דבר לא צריך לשאול. הבית שלו פתוח. וכולם מוזהרים: 'לא להעיר לאף אחד, לאף אחד שנכנס'. 

נו, מה אתם חושבים? 

שאלו אותו שאלה: 'אז אם ככה, למה אתה צריך דלת?'. 

אז הוא אומר: 'באמת, אני לא צריך דלת, אבל הרמב"ם אומר ש: 'פתח שאין לו דלת - לא חיב במזוזה' אז אני שם דלת רק בשביל המזוזה, לא בשביל למנוע מאנשים להכנס או להגביל אותם'. 

אז זאת אומרת, אנשים רואים: עד כמה זה הדברים!

לקבל כל אדם בסבר פנים יפות - חיוב גמור! 

עכשיו חלק נוסף שיסביר לנו פנים: 'שַׁמַּאי אוֹמֵר:... 'וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסְבׇר פָּנִים יָפוֹת' (אבות א, טו) מה זה אומר: שַׁמַּאי - יודעים שהא קפדן. הלל היה ענוותן. ושמאי אומר: 'הֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסְבׇר פָּנִים יָפוֹת' זאת אומרת, זה חיוב! אם היה אומר הלל, היינו אומרים: 'זה הנהגה טובה!' אבל אם שמאי אומר את זה - זה אומר שזה חובה! זאת אומרת, אנחנו צריכים להאיר פנים לכל אדם – 'וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסְבׇר פָּנִים יָפוֹת'.

אז בואו נעמוד על הדברים קצת ונבין אותם:

כיצד ניתן לגמול חסד עם עשיר מופלג?

אמרנו שצריך ללכת בדרכי ה', להדבק במצוות ובדרכיו. עכשיו 'שַׁמַּאי אוֹמֵר, 'שַׁמַּאי אוֹמֵר...'? נו, זה אומר ש: 'שַׁמַּאי אוֹמֵר' - זה לא דבר פשוט! זה דבר שהוא חיוב. ואמרנו: "ואהבת חסד" – 'זה גמילות חסדים!' איך אפשר לעשות חסד, נגיד, עם עשירים! שלא חסר להם כלום? איזה חסד אתה יכול לעשות לו? 'סבר - פָּנִים יָפוֹת'. 

'טוב המלבין שינים לחבירו - יותר ממשקהו חלב!'

עכשיו תקשיבו! 

אמרנו: "וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב" (בראשית מט, יב) - טוב המלבין שינים לחברו יותר ממשקהו חלב, זה כבר הבנו. עכשיו אנחנו צריכים להבין: מה זה 'בִּסְבׇר'? (התימנים אומרים: בִּסְבׇר פנים יפות לא אומרים: 'בְּסֵבֶר...') המאירי אומר: 'בִּסְבׇר פנים - שהרואה אותך יהיה סובר...' אז תכף נבין...

הוראתו של שמאי: אל תשכח את שאר חובותיך! 

'שַׁמַּאי אוֹמֵר: 'עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע, אֱמֹר מְעַט ועֲשֵׂה הַרְבֵּה והֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת' (שם). 

מה הקשר בין כל הדברים? 

אדם צריך להיות קבוע בתורתו וזה צריך להיות העקר, אבל לא להיות פרוש מהאנשים לגמרי, אלא יעשה מלאכה באופן עראִי. אבל יזכור: 'אֱמֹר מְעַט ועֲשֵׂה הַרְבֵּה' ומוסיף שמאי - מה לעשות? תקבל 'אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת' גם שאתה שקוע בתורה - אל תזעיף פנים לרעך! 

- 'כאילו מה, מה? אני לומד! מה, אתה לא רואה שאני לומד?!'

אל תזעיף פנים לחברך! זאת אומרת, צריך איזון נכון בין החיובים שלך לתורה לבין החיובים שלך לבן אדם לחברו. 

רבן יוחנן בן זכאי - שילוב מופלא בין גדלות בתורה ל"בין אדם לחבירו" 

עכשיו תשמעו דבר שזה לא יאומן כי יסופר! 

מספרת הגמרא (סוטה כח:) על אחד מגדולי התנאים, רבן יוחנן בן זכאי. מה כתוב עליו?

'אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי 

(תראו איזה דברים קשים!): 

- 'מימיו לא שח שיחת חולין!' שמעתם דבר כזה? בן אדם בחיים שלו לא דבר חולין. רק תורה. אין חולין. כמה אפשר? כמה אפשר?? 

- 'ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין' כל ימי חייו תפילין עליו, לא הלך 4 אמות = 2 מטר! 

עוד דבר: - 'לא קדמו אדם בבית המדרש' - מעולם לא הגיע בן אדם לפניו לבית המדרש, הוא הראשון. 

- מעולם 'לא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי'. לא נמנם אפילו. נזהר שלא לישון בבית המדרש. 

- 'לא הרהר במבואות המטונפות' – יא באבי... איזה קושי! בן אדם, שכל הזמן הראש שלו תורה, אבל כשעוברים במקום מטונף, יש זבל (חוץ מכבודכם) יש דברים מסריחים, יש דברים... הוא צריך לעצור את המחשבה ואסור לו לחשוב בדברי תורה. אסור! עכשיו לך תעצור את הראש, אתם יודעים איזה שליטה צריך להיות? מה הוא צריך לעשות עכשיו? להתחיל '2 כפול 2 (2X2) 4! 4 כפול 4 (4X4) 16! 16 כפול...' 

מה, הוא צריך לשנות את המחשבה! הוא צריך להכניס מחשבות שהם לא מחשבות של תורה. 'מעולם - לא הרהר בדברי תורה במבואות המטונפות!!'

- 'ולא הניח אדם בבית המדרש ויצא' - תמיד הוא יצא אחרון. אף אחד לא נשאר אחריו בבית המדרש. 

- 'ולא מצאו אדם יושב ודומם - אלא יושב ושונה!' – לא תמצא אותו פתאם ככה (הרב מדגים: כחולם). יושב ושונה, כל הזמן הפה שלו מדבר דברי תורה. 

- 'ולא פתח אדם דלת לתלמידיו - אלא הוא בעצמו!'- התלמידים היו באים דופקים בדלת רוצים להכנס? 

הוא לא שלח מישהו: 'תפתח לו!' אין 'תפתח לו'... הוא קם בעצמו, פותח את הדלת. 

- 'ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם!' – מעולם לא אמר שום שמועה שהיא לא מפי רבו.

- 'וגם לא אמר: 'עת לעמוד מבית המדרש' חוץ מערבי פסחים וערבי יום הכיפורים' – לדברים הנצרכים. 

כזאת גדלות עצומה ונוראה היתה לו לרבן יוחנן בן זכאי! 

ומתארת הגמרא עוד: "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי: 'שהוא לא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות". זאת אומרת, את כל התורה כולה - הוא לא למד מאל'ף ועד ת'ו. 

"דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריות, שיחת מלאכי השרת (הוא היה יודע!) ושיחת שדים (הוא היה יודע!!) ושיחת דקלים (הדקלים מדברים ביניהם - הוא יודע) משלות כובסין ומשלות שועלים (כל מיני, משל בשועל אחד, משל בכובס אחד...) דבר גדול ודבר קטן; דבר גדול - מעשה מרכבה, ודבר קטן - הוויות דאביי ורבא". כל התורה, כל החכמה, הוא ידע. 

איזה השגות לבן אדם. 

אבל מה כתוב עליו? זה הקטע: "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי: 'לא הקדימו אדם 'שלום' מעולם ואפילו נכרי בשוק!... " (ברכות יז:) (הרב מוסיף:... 'ואפילו גוי בלאס וגאס!'). 

אף אחד מעולם לא הקדים להגיד לו: 'שלום!' הוא היה הראשון שמקדים. כל מי שבא לקראתו: 'שלום, שלום, שלום, שלום, שלום!' גוי, יהודי, קטן, גדול, כולם! מעולם! מעולם!! אתם יודעים מה זה המילה ('מעולם')? זה הגמרא! והיא כותבת באחריות – 'מעולם!!' 

אדם כזה גדול. יש אנשים שקוראים לו: 'דוקטור', אפילו שאתה הפציינט שלו ובאת אליו, הוא לא אומר לך: 'שלום' בכלל! 

ואם אתה נגש אליו... 

- 'תגש לאחות'. 

הוא לא מוכן להסתכל עליך בכלל. ואפילו אם תגיד: 'שלום' לפעמים הוא לא יחזיר לך! למה? הוא 'ד"ר!!...'

תקשיבו איזה בן אדם – זה מלאך א-לוקים! 

איך הוא היה צריך להיות? שכולם יקדימו להגיד לו, מה פתאם שהוא יקדים?! והוא מקדים לכולם! אתם שומעים את זה? זה מדרגות של יהודי, ששומר תורה ומצוות ומבין: מה זה הקב"ה, מה זה מצוותיו ומה זה גמילות חסדים. 

'הוי מקבל את כל האדם' - אפילו גוי!

זהו המסר שאמר שמאי: 'וְהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם...' את כל ה-אדם: אנחנו נקראים: 'אדם' - ישראל. האדם (בה'א הידיעה) זה גם הגויים. 'וְהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם – בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת'. 

אז זאת אומרת, אנחנו צריכים לדעת: שעד כדי כך אנחנו נדרשים! 

ואפילו כשאומרים: 'שלום!' וזה שם של הקב"ה. אבל כתוב שבכל אופן: 'משום דרכי שלום - שואלים בשלום הגויים!'. שואלים בשלום הגויים!'

יש להסביר פנים גם למי שאיננו מכירו! 

'וְהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם...' – מה זה אומר?

כתב הרא"ש זצ"ל (ארחות חיים, אות נ ז): 'אל יהיו פניך זעומות נגד עוברים ושבים, קבל אותם בפנים מאירים' 

ודייק בספר שפתי חיים (מידות ח"א עמוד שיד) צריך אדם להאיר את פניו גם בלכתו ברחוב אל מול כל אדם, לא לצער את העוברים והשבים! 

'כָּל' - לרבות את כולם! 

'וְהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל...' מה זה 'אֶת כָּל'? יש להסביר פנים גם לאלו שלא נעים לחייך להם.

כן, יש מצב כזה שיש אנשים שלא נעים לך לחייך להם... 

'כָּל הָאָדָם! '

אומר שמאי: חביבי, 'כָּל!' שמעת? – 'כָּל' בלי יוצא מן הכלל!

לאדם נחמד, לאדם נכבד, לת"ח - קל לחייך, אבל לפעמים יש 'נודניקים' או בעלי גאוה, או אדם שהפנים שלו חמוצות – לא נעים לחייך! באה המשנה ואומרת: 'אֶת כָּל הָאָדָם' - גם לאלה שלא נעים לך! 

"בבקשה, תארח בביתך את הסוסים והעגלה"... 

'האחים הקדושים' רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל ורבי זושא זצ"ל, היו עורכים גלות במשך שנים, עברו מעיירה לעיירה אין להם לחם לאכול ובגד ללבוש, לומדים תורה ומפיצים אותה ברבים. 

פעם הם הגיעו לעיירה קראו לה: "לודמיר" הגביר של העיירה סירב להכניסם הביתה. למה? הוא ראה זוג עניים – 'זה לא מתאים לי להכניס אותם...' בעיירה הזאת היה יהודי שהיה עני מרוד, הסכים לאכסן (לארח) אותם.

אחרי שנים הם התפרסמו בעולם כצדיקים עליונים ואז החסידים קנו להם עגלה מהודרת עם סוסים חזקים וככה המשיכו מעיר לעיר. 

יום אחד חזרו לעיירה "לודמיר" העשיר ההוא, שמע שהגיעו הצדיקים ה'אחים הקדושים', אז הוא יצא לקראתם. והזמין אותם אליו הביתה. מה אמרו לו? 

אמרו לו: 'תקח את הסוסים והעגלה אליך הביתה ואנחנו הולכים לבית של העני שקבל אותנו!'. 

אז הוא אמר להם: 'למה?' 

אמרו: 'פעם כשבאנו אליך לא קבלת אותנו כי היינו עניים. אנחנו בדיוק אותם אנשים כמו שהיינו אז. אתה יצאת לקראתנו רק בגלל העגלה והסוסים... שמעת שהגיעו העגלה והסוסים, אז מגיע לך רק את העגלה והסוסים...' 

"אינני יודע, זה היה אורח"... 

מסופר על הגאון רבי צבי חנוך מבנדין זצ"ל: באמצע אספת רבנים חשובים! 

(אוי, אויי...) 

שהתקיימה בביתו, נכנס איש לחדר - הרב קבל אותו בסבר פנים יפות, 

קרא לרבנית: 'בבקשה, להגיש לו כיבוד'. והרבנית עשתה את הכל, אבל היא היתה סקרנית: 'מי זה האורח? האורח המכובד! שבאמצע האסיפה נכנס והרב מקבל אותו בכבוד רב! וגם מבקש לכבדו באמצע האסיפה'? 

אחרי שהלכו כולם היא שאלה אותו: 'מי זה'? 

אמר לה: 'אני לא יודע, אני לא מכיר אותו!'. 

אבל הוא נכנס, מה, הוא ירגיש: 'סליחה, אנחנו באמצע האסיפה, מה אתה צריך? כן, מה אתה רוצה? מה, מה, מה?'... ככה הוא ישחרר אותו? אז הוא החשיב אותו מאד ודאג לו שלא יהיה לו ח"ו בזיון. 

מהו "סבר" פנים יפות? 

'בִּסְבַר פָּנִים יָפוֹת' – אמרנו שהמאירי אומר: זה מלשון סבירות. לפעמים אין לך מצב רוח והבקור של השני מטריח אותך! עליך לעטות פנים יפות על מנת שהוא יהיה "סבור": שאתה מחבבו ורוצה בביקור! 

זה נקרא: 'בִּסְבַר פָּנִים יָפוֹת' זאת אומרת, שתהיה לו סבירות שאתה באמת שמח! 

האמת? אתה לא שמח, אתה לא בא לך עליו בכלל! אבל מה לעשות? הוא בא! והמשנה מצווה אותי: 'והֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בִּסְבַר פָּנִים יָפוֹת' - אז אני צריך לתת לו לסבור: שבאמת אני שמח בביאתו! 

"מדוע אני צריך לסבול מ"חרדת הדין" שלו"?... 

ידוע ומפורסם הוא שרבי ישראל סלנטר זצ"ל: ביום כיפור הלכו לתפילת "כל נדרי" פנה למישהו בשאלה - והלה לא ענה לו, למה? חרדת הדין היתה עליו שהוא כבר לא שַׂם לב שהרב פונה אליו.

או הוא שאל: 'וכי אני צריך לסבול מ: "חרדת הדין" שלו?...' 

גם אדם שיש לו חרדת הדין - לא יכול 'לאבד את הראש' ולא לקבל אדם 'בִּסְבַר פָּנִים יָפוֹת' צריך להיות ערני לסובב. זו לא עבודה קלה, אבל מה לעשות? זה מה שאנחנו מחויבים!

"החסיד - צהלתו על פניו ואבלו בלבו" 

בעל חובות הלבבות זצ"ל (שער הפרישות פרק ב) אומר: 'צהלתו על פניו ואבלו בלבו'. גם אדם שיש לו אבל בלב - צריך שהצהלה תראה על פניו, אנשים שנפגשים אתך - לא צריכים לסבול מהמצב שלך! 

אתה, אתם, צריכים להקרין כל הזמן מאור פנים - לכל הסובבים אתכם! גם החיים שלכם יהיו יותר טובים, וככה תקבלו גם 'פידבק' מאחרים. מי שיתרגל לזה - יהיה מאושר!

"המאזין שומע את החיוך"... 

מישהו ראה פעם את הרב פרידלנדר זצ"ל מדבר בטלפון ומחייך... מדבר ומחייך.

- 'מה אתה אומר? כן. אי אייי... (בחיוך!)'

אומר לו: 'מה אתה מחייך? הוא לא רואה אותך בכלל! הוא רק שומע?'

אומר: 'לא. כשמחיכים - גם שומעים את החיוך!'

כשאדם מחייך – שומעים גם את החיוך! 

אז תארו לכם, כמה הקפידו בשביל שיהיה לשני נחת ועונג ולא יבש...

מה בכוחה של אמירת 'בוקר טוב!' לגרום? 

כמה אפשר לגדול? יוסף הצדיק! 

תשמעו סיפור-סיפור! אף פעם לא עמדתם על זה. 

מי יודע בזכות מה יוסף הצדיק יצא מהכלא והפך להיות המלך על כל העולם 80 שנה? 

מהקהל: 'חיוך תמים לשר האופים לשר האוצר'. 

הרב: 'וואי וואי, זה אלוף זה! כבר פעמים (2) הוא פוגע!'

הקהל: מחייך...

הרב: 'כל הכבוד! כל הכבוד! כל הכבוד!'

תשמעו-תשמעו מה קרה? 

בספר מאמר מרדכי (להגר"מ שוואב זצ"ל מאמר י') מביא הערה נפלאה: מה זה: 'והֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בִּסְבַר פָּנִים יָפוֹת'? 

כמה אפשר להתפרנס מזה!!

(אני אומר בלשון שלי – כן.)

אפילו כשאומרים 'בוקר טוב!' - מה זה יכול לעשות! 

יוסף הצדיק חבוש בבית האסורים רואה את סריסי פרעה, אמר להם על הבוקר: "מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם" (בראשית מ, ז)? זה יותר טוב מ: 'בוקר טוב!' אתה רואה אחד עם פנים כאלה זועפות,

אתה אומר לו: 'בוקר טוב!'. 

הוא אומר: 'איזה בוקר? ואיזה טוב?!'

אבל אתה שואל אותו: "מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם" (שם) - שאלה זו עדיפה! 

מה קרה בסוף? כגמול לכך שר המשקים סיפר לפרעה: 'כי בבית האסורים ישנו איש היודע לפתור חלומות!'.

כשהוא שאל אותם: "מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם" הם ספרו לו: שחלומו חלום. הוא פתר להם את החלום. השתחרר שר המשקים ואחר כך, כשפרעה חלם חלום, אז הוא חיפש: 'מי יודע לפתור?!' 

ואז הוא אמר לו: 'אני מכיר מישהו שהוא היה אצלנו בבית הסוהר' וכו'.

 והתגלגלו הדברים, הוציאו אותו מן הבור, נעשה מושל על בית פרעה ועל כל ארץ מצרים ועל כל העולם, בת של פוטיפר נהיתה אשתו (אסנת) נולדו ממנה אפרים ומנשה, הציל את אביו ואת אֶחיו מן הרעב! ואחר כך - יציאת מצרים וקריעת ים סוף היה בזכות יוסף והכל מהתוצאה: "מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם?". 

 אם היה אומר להם: 'בוקר טוב!' - אף אחד לא היה יודע מהחלומות שלהם ולא היה מתגלגל כל מה שהתגלגל! 

ההתעניינות שלו במצבם כדי לעזור, אם אפשר לעזור - הביאה את כל השלשלת הנפלאה הזאת. 

אתם מבינים מה יכול להיות לפעמים? לפעמים דבר כזה שאדם אומר משהו או מתעניין, מה הוא יכול לגרום לעצמו. 

סבר פנים יפות - המתנה הטובה ביותר שאדם יכול להעניק! 

באבות דרבי נתן (סוף פרק יג) כתוב: 'וְהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בִּסְבַר פָּנִים יָפוֹת. כיצד? מלמד שאם נתן אדם לחבירו כל מתנות טובות שבעולם אבל פניו כבושים בארץ, מעלה עליו הכתוב: כאילו לא נתן לו כלום! אבל המקבל חבירו בסבר פנים יפות, אפילו לא נתן לו כלום, מעלה עליו הכתוב: כאילו נתן לו כל מתנות טובות שבעולם!'. 

בהלכות צדקה כתוב: 'מי שנותן צדקה לעני - מתברך בשש (6) ברכות, אבל מי שמפייס אותו - מתברך באחד עשר (11) ברכות' (בבא בתרא ט:).

זאת אומרת, בא עני בקש: 'כסף' - ואין לך כסף לתת... 

אבל אתה יושב, מדבר על ליבו: 'העולם גלגל...' 

ומנסה להרגיע אותו: 'ואתה יודע, זה היום ככה, אבל מחר יהיה ככה... והנה תראה זה והיה ככה ויהיה ככה...' 

ואתה מפייס אותו – באחד עשר (11) ברכות!! 

אדם שמסביר פנים לשני - הוא נותן לו את הלב שלו, תשומת לב! כולם רוצים 'צומי'.

הרב לקהל: 'נכון שאתן רוצות צומי?'

הרב: 'כן... מלא!' 

ורוצים פרגון! כולם רוצים פרגון וצומי - זה המתנה הגדולה!

ילד הגודל בלי הארת פנים אי אפשר שיהיה בריא! 

בספר עלי שור (חלק א' עמ' קט) כותב: 'תינוק, אם תביט בו במבט של חיבה - הוא יפזז ויצהל נגדך, אך אם תפנה לו את פניך בזעף - מיד הוא יבכה!'

תקשיבו טוב! 

אמהות ואבות: מי יודע מה מבריא ומפתח יותר את הילד - המזון שמגישים לו או הארת הפנים שמראים לו? ילד שיגדל בלי הארת פנים, זה כמו צמח שגדל בלי שמש! ואי אפשר שיהיה בריא בגופו ובנפשו!!

רק להאיר פנים! לא רק לתינוק, גם ילדים; לא מצליחים במבחנים, לא מצליחים בזה... לא הכי מוצלחים? - להאיר להם פנים, לפרגן להם, לחפש את הנקודות הטובות, לרומם אותם; אתה תבנה אותו! אם לא – אתה תהרוס אותו במו ידיך, אחר כך תסתבך; לך תחפש פסיכיאטרים ופסיכולוגים... 

אתם יודעים מה אני עשיתי (כבוד הרב): הנכדים שלי היו מביאים ציונים, בינונים, טובים... 

אמרתי להם: 'ילדים, מי שמביא מאה (100) במבחן – מקבל מאה (100) ₪!'

כולם היום (עם ציונים) - מאה (100)!!

- 'סבא, סבא! יש לי ארבע (4) מבחנים!'

- 'סבא, יש לי שבע (7) מבחנים!'.

כולם אוספים מבחנים, באים אלי, מקבלים את הכסף וזהו. מחכים למבחנים!

מי מהתלמידים מחכה למבחנים? לא מחכים!...

אתה יכול בקלות, בהארת פנים, בשמחה - אתה יכול לבנות עולמות! אתה יכול לבנות אנשים, יכול וצריך לעשות.

כיצד קבלו בקלם את פניהם של הבחורים החדשים? 

היתה ישיבת קלם – ידועה ומפורסמת! הגאון רבי משה רוזנשטיין זצ"ל מגדולי המוסר בדור העבר, סיפר כשהוא בא לקלם, בעוד הוא צעיר לימים: (עין עלי שור חלק ב עמ' ר) הוא עמד בפרוזדור הבית, מתביש להכנס, כי לא הכיר שם אף אחד, פתאם נפתחה הדלת ויצא אברך, לוחץ לו את היד בהסברת פנים 

ואומר לו: 'שלום עליכם! מה שלומכם? הוֹ, איזו שמחה שבאת, ברוך בואך לשלום! בא-בא נטעם משהו, בודאי אתה רעב מן הדרך ..." – לוקח מאכיל אותו. 

רבי משה זצ"ל שמח מאד והוא סבר שאולי הוא מכיר אותו מאיזה שהוא מקום. 

והנה עוד אברך יוצא ונגש אליו אותו דבר: 'שלום, מה שלומך? ברוך בואך!' 

מה התברר? - ככה מקבלים בקלם את כולם. זה חינוך!

מעשה עם הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל 

לסיום, נביא ענין שמסופר על הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל, בכל בוקר עשה הליכה רגלית לצורך בריאות ובדרכו היה עובר ליד מקום ישיבתו של כומר נוצרי. והיה מאחל לו: 'בוקר טוב!'.

פעם אמר אותו כומר: 'הנה יש יהודי זקן אחד, כל בוקר מברך אותי בלבביות: 'בוקר טוב!'.

לאחר פטירתו של רבי יעקב קמינצקי זכרונו לחיי העוה"ב, התפרסם בשם 'הכומר' בעיתון הארצי הסיפור הזה! 

כי זאת היתה ההנהגה של גדולי ישראל – להיות: מסבירי פנים!

יש מעשה מדהים! 

היה מפעל, היו בו שני (2) שוחטים יהודים, בסוף היום הם היו צריכים להמליח את הבשר, הם נכנסו למקרר נסגר עליהם המקרר והם נתקעו בתוך המקרר. אי אפשר לצעוק! זה גם סוף המפעל, כולם הלכו הביתה, זהו. הם הלכו וקפאו-וקפאו, זהו, עוד כמה... נשימות אחרונות, הולכים למות. 

פתאם, פותחים את הדלת ומחלצים אותם ברגע האחרון והם נשארים בחיים! 

מה התברר? היה ש"ג בכניסה למפעל שכל מי שנכנס הוא בודק שהוא שייך למפעל... אחד מהשוחטים האלה היה מקפיד להגיד לו כל בוקר כשהוא נכנס: 'שלום עליכם!' וכל פעם שיוצא מהמפעל: 'שלום עליכם!' – בעברית. 

ההוא חשב בהתחלה שהוא מקלל אותו... אחר כך התברר 'לא יכול להיות שהוא מקלל אותי והוא מחייך לי, לא מקללים עם חיוך...' והוא אומר: 'שלם עליכם', בסדר. 

והגוי הזה כשנסגר המפעל הלך הביתה. פתאם הוא יושב לאכול, אומר משהו מוזר: 'היום, הבן אדם הזה לא אמר לי: 'שלום עליכם'. בכניסה הוא אמר לי, ביציאה - הוא לא אמר לי! אולי קרה משהו שהוא לא יכול לצאת?!' 

ישר הוא קרא למנהלים, הפעילו שמה אנשים, רצו מיד - וככה הצילו אותו. 

מה הציל אותו בסוף? – 'שלום עליכם!'

אתם יודעים, מה זה 'שלום עליכם?' מה אדם יכול להרוויח!!!

החסד המעולה ביותר - בבית! 

טוב, עכשיו, אני עובר לחלק הכי הכי הכי חשוב והנשים ישמחו!

החזקתם מעמד יפה עד עכשיו, אז תקשיבו!

 החלק עכשיו של גמילות חסדים - זה חסד בתוך הבית עם אשתו ועם בניו.

טעות גדולה מושרשת שחסדים עושים עם אנשים רחוקים גמילות חסדים, מבקרים חולים, מנחמים אבלים, משמחים חתן וכלה, אבל לסייע בבית ולעזור לאשתו – הם לא מחשבים "חסד". 

- 'יש לה תפקידים ואני יש לי תפקידים, כל אחד עם התפקידים שלו – אני שר החוץ והיא שר הפנים...' ככה הבן אדם. 

כדי לעקור את המחשבה הזאת, אז בואו אנחנו נתקדם ונבין:

כמובן, אדם צריך לעזור בתוך ביתו, הוא לא חיב לעשות את כל הדברים, אבל הוא צריך להקל על העול של אשתו 

ואם הוא שואל: 'תורה מה תהא עליה?' 

אז בסדר-בסדר: מזה ומזה "אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ" (קהלת ז, יח) וכבר אמור: "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (הושע יד, י).

המשגיח רבי שלמה וולבה זצ"ל אומר משפט חריף ביותר! (הוא היה אומר את זה לחתנים): 'אדם שעסק במשך חייו בכל מיני אופנים של חסד, אמנם אם לא גמל חסד עם אשתו ובני ביתו ולא נשא בעול עמם - אזי בשמים לא יזכירו לו מאומה מכל חסדיו הרבים שגמל עם אחרים!' (מאמרי הדרכה לחתנים עמ' יא).

זהו! כל מה שעשית בעולם - לא נחשב כלום בשמים. למה? כי אם עשית את החסדים האלה בחוץ ולא בפנים, זה רק בגלל הכבוד שקבלת... אתה פשוט בכל גאווה, מחפש כבוד! שמה (בחוץ) - מעריכים אותך, בבית - אתה חיב לעזור, לא מקבלים כבוד, אז אתה לא עושה... אז החסדים שלך לא היו למטרות חסדים, הם היו בשבילך. – בשבילך? - לא יזכירו לך שום דבר!

והגאון... (וואי וואיי - זה אחד מגדולי ישראל!) רבנו חיים ויטאל זצ"ל (תלמיד של האר"י הקדוש) הוא אמר: 'מידותיו של האדם נמדדות - אך ורק כפי יחסו אל אשתו!' (שער הליקוטים פרשת עקב).

אתה רוצה להעריך בן אדם איזה מידות יש לו? - תראה מה היחס שלו לאשתו. 

 לכן יש להתבונן ולדעת: שהחסד שמקיימים בתוך הבית - הוא העקרי. 

יתכן שהמסכן הזה יושב אצלך בבית... 

הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל אמר: 'לפעמים הקב"ה מזמין לאדם עני או מסכן הביתה.

אז הוא שאל: אז אתם חושבים שהעני צריך לדפוק על הדלת? אתם חושבים שהוא צריך להגיע מרחוק?! - יתכן שהמסכן הזה יושב אצלך בבית!... הוא לא צריך לדפוק בדלת, לפעמים זה הבן שלך, לפעמים זה אחיך ולפעמים זו אשתך...!' 

'עני' זה לא עני בכסף רק, יש הרבה דברים שחסרים לאדם והוא נחשב עני בהם. לא צריך דפיקות בדלת, בני הבית יכולים להיות גם מסכנים עם אבא כמוך...! צריך לדעת: מה נדרש לעזרתם. 

"הקרוב - קרוב קודם"! 

הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל קרא פעם לבחור אחד בישיבת סלבודקא, אמר לו: "תדע לך! כתוב בחיובים של צדקה וחסד: "הקרוב - קרוב קודם". 

למה לעשות חסד עם האשה, עם אבא, עם אמא, עם אח, עם אחות, זה יותר חשוב מאשר לעשות עם מי שיותר רחוק. למה הקרוב, קרוב קודם?

מי יודע? אולי אתה עוד פעם... למה הקרוב, קרוב קודם?

מהקהל: 'עניי ביתך קודמים'.

הרב: נכון. 'עניי ביתך קודמים', זה אותו דבר, אבל למה? 

הרב: למה הקרוב, קרוב קודם?

אני אגיד לכם למה? כשאני עושה חסד עם בן אדם שהוא רחוק ממני, אני לא מכיר אותו כל כך, נכון? כשהוא צריך לקבל - יש לו קצת בושה. כל מי שמקבל יש לו בושה! 

- 'אתה רוצה לשתות?' 

- 'אאה... אפשר...'

למה הוא אומר: 'אפשר'? - כי הוא מתביש להגיד 'כן'. למרות שהוא צריך והוא נזקק, כי הוא מתביש. 

אבל ככל שאתה עושה חסד עם מי שקרוב - הוא לא מתביש בכלל, זה חסד גמור שאין בו שום בושה! 

אם האשה מבקשת משהו ואתה נותן היא תתביש?! או הפוך? אף אחד לא יתביש, כי זה טבעי, זה ברור.

אבל אם יבוא אדם זר, השכן: 'יש לכם אולי עגבניה...?' - אז הוא מתביש. 

אז לכן, התורה רוצה: שהחסד יהיה מושלם. אז היא אומרת לך: איך תעשה חסד מושלם? 'הקרוב – קרוב קודם!' קודם כל מי שיותר קרוב – קודם, כי אז אתה תעשה חסד מושלם - בלי לביש את המקבל. זה דבר גדול מאד שצריך להיות! 

ולכן, מי שנותן צדקה, המעלה הכי גדולה בצדקה זה: שהנותן לא יודע מי קבל והמקבל לא יודע מי נתן. 

איך עושים דבר כזה? 

נגיד באים לרב אומרים לו: 'כבוד הרב, קח! תתן צדקה למי שאתה מבין'. אז ברגע שהנותן העביר לרב - הנותן לא יודע מי יקבל. והמקבל שיתן לו הרב, לא יודע מי נתן - אז אין בושה. אז ממילא זה הצדקה וזה כופה חרון אף!! אפילו אם יש על בן אדם חרון אף מן השמים, שרוצים לתת לו ח"ו משהו קשה - זה יכול לכפות (לכפות זה כמו שאני כופה על הכוס ולא רואים את הכוס) זהו, לא יהיה חרון אף! 

עד כדי כך שעושים מצוות כמו שצריך מה יכולים להנצל! ומה יכולים לזכות!! 

פסק הלכה - חסד בבית נחשב לחסד! 

כתוב בשו"ע (הלכות צדקה יורה דעה סימן רנא סעיף ג) וזה לשונו: "הנותן לבניו ובנותיו הגדולים (גדולים כבר!) שאינו חיב במזונותיהם (נותן להם צדקה) כדי ללמד את הבנים תורה ולהנהיג הבנות בדרך ישרה וכן הנותן מתנות לאביו והם צריכים להם, הרי זה בכלל צדקה. ולא עוד אלא שצריך להקדימו לאחרים". 

עד כמה זה מגיע? 

תשמעו! 

הרב הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (שו"ת אור לציון חלק ב פ"ז שאלה כד) כתב דברים ברורים. 

שאלו אותו: 'האם נשים חיבות להתפלל את כל התפלות (3 תפלות), האם חיבות לומר את כל סדר התפלה?' 

הרב פונה לקהל: 'כמה אתן חיבות?'

מהקהל: אחת.

הרב: מי אמר לכן? 

הרב: אשה צריכה להתפלל שני (2) תפלות ביום, לפחות. אם אפשר שלוש (3) – עדיף! 

אבל בתוך הדברים הוא כתב ככה: "אשה המטופלת בילדים ועסוקה בכך כל היו -, פטורה לגמרי מן התפלה!". 

עוד: "ומכל מקום אשה המטופלת בילדים ועסוקה בכך כל היום ואין לה פנאי במשך היום להתפלל - פטורה לגמרי מן התפלה! שהרי היא כ: 'עוסק במצוה הפטור מן המצוה' (וכן דעת החפץ חיים זצ"ל וכפי שהובא בשיחות החפץ חיים חלק א' אות כז' עין שם).

עכשיו תקשיבו! 

'היא גם לא חיבת בתפילת תשלומין (אשה שפספסה תפלה - יש לה חיוב של תפילת תשלומים) וכמבואר בברכי יוסף (סימן צג אות ג'). והוא הדין לאיש, שאם האשה אינה בבית, כגון; שהלכה ללדת והבעל צריך לטפל בילדים ואינו מוצא זמן להתפלל, פטור מן התפלה! משום שהוא עוסק במצוה ואף אינו חיב בתשלומין" עכ"ל. 

שמעתם דבר כזה?

זאת אומרת, מי שמגיש עזרה בבית - מקיים מצות חסד מן התורה! והוא נקרא: 'עוסק במצוה - פטור מן המצוה'. 

מפני מה זכתה מרים הנביאה שכל עם ישראל ימתין לה שבעה ימים? 

עכשיו תשמעו דבר!

מרים הצדקת, אחות משה רבנו, הצטרעה והוסגרה שבעה (7) ימים, כל עם ישראל, מיליונים! המתינו שבוע (7) ימים עד שתרפא, למה? חסד 'מידה כנגד מידה'; אח שלה משה הפעוט היה בתיבה, היא לא הלכה משם, אלא המתינה לעזר לו במצוקתו: "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ" (שמות ב, ד) - בזכות אותה המתנה ליד המים, היא זכתה שיהיו מים לישראל במדבר במשך ארבעים (40) שנה! שתו כל ישראל בזכות 'בארה של מרים' הבאר של מרים שנבעה מן הסלע, היה בזכות זה שהיא עמדה ע"י המים.

עכשיו תחשבו! 

מרים היא אחות של משה ומה כל כך משבחת התורה את זה שהיא המתינה ליד המים? איזה אחות תעזוב את אחיה הקטן באיזה תיבה ולא אכפת לה?! זה אחיה!

אבל מה רואים מפה? - גמילות חסדים עם בני המשפחה, אינו נופל מחסד עם אנשים זרים! 

אין יותר טבעי מאחות שתשמור על אחיה הקטן; שלא יטבע, שלא ימצאו אותו, שלא יעשו לו משהו, זה הדבר הכי טבעי. אבל זה חסד! רואים: שהתורה כל כך... כל כך מפרסמת את הדבר! זאת אומרת, היא המתינה לאחיה, עשתה חסד עם אח קטן. הוא לא יודע אפילו שהיא עשתה לו חסד באותה שעה, הוא פעוט. בשמים מחשיבים את זה, עד שכל עם ישראל – מיליונים, המתינו לה!! 

היתה אשה אחת שנהרגה בכניסה לבני ברק ברחוב ז'בוטינסקי והתקהלו אנשים, המשטרה באה, רצו לנתח את הגופה, כל החרדים, כידוע, עמדו שמה ולא נתנו. היה שמה ממש כמעט מלחמה עם המשטרה, בסוף המשטרה נכנעה. עכשיו לא ידעו מי זאת האשה? אין עליה מסמכים, אין כלום .בסוף אחד מהאנשים שמה התקרב- התקרב (כי דברו כולם, לא יודעים מי זאת? מי זאת?) וכל אחד הציץ לראות אולי הוא מכיר? והבן אדם אמר: 'כן. אני מכיר אותה מזמן השואה'. 

הוא אומר: 'בזמן השואה, האשה הזאת היתה קוברת מתים!'. 

זאת אומרת, היא היתה רואה שהגויים ימח שמם וזכרם, היו הורגים יהודים - היו משליכים את הגופות איפה שהם נמצאים! היא היתה גוררת אותם וקוברת אותה במו ידיה לבד!! היא היתה ערירית פה בארץ, היא גרה בבת ים ערירית, לא היה לה משפחה. מן השמים דאגו... כל החרדים, אלפים! לוו אותה עם אמירת תהילים ופסוקים עד לבית הקברות של החזון איש, ששמה עולה קבר הון תועפות! ולא קוברים אנשים זרים, רק אנשים שמראש משלמים וכו'... ושמו אותה בין הצדיקים!! 

הקב"ה מודד מידה כנגד מידה – היא עשתה חסד שאף אחד לא יכול להחזיר לה. מי יכול להחזיר לה? המתים מתו, הם לא יודעים אפילו שקברו אותם, מי יחזיר לה? היא עשתה את זה לשם שמים, מן השמים כיוון שהיתה ערירית ואם היתה מתה בבית, לא היה מי שמוצא אותה ולא כלום (ולא נספר מה יכול להיות...). שַׂם אותה ליד בני ברק - שילוו אותה אלפים יהודים חרדים שיגידו עליה תהלים כל הדרך! ויקברו אותה במקום הכי מצוין שיכול להיות - ליד הצדיקים!! זה חסד! 

אין – חסד לא הולך בחינם! ה' מחזיר לכל בן אדם על כל פעולה ופעולה. 

החסד בבית - מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים! 

עוד עובדה בעשית חסד: במוצאי החג הראשון של פסח, עזבו האורחים את הבית ופנו לדרכם, אתם יודעים איך זה, כשמתארחים אצלכם בשבת הם לא נשארים לנקות, לעשות ספונג'ה והכל.... 

- 'בי בי, היה שבת נפלאה. תודה רבה! תודה רבה!' והולכים... 

טוב, הרב ניסים יגן זכרונו לחיי העוה"ב, ראה שכולם מתגיסים לכך וגם הוא בתוך האנשים וכו' ופתאם הוא ראה אחד מבני המשפחה שנשאר ככה עם החליפה והכל ולא עושה שום דבר! 

אז הוא שאל אותו שאלה: "תגיד לי, איזו מצוה לדעתך גדולה יותר: בעל שמסייע לאשתו או להשתתף בנין בית המקדש? אם היו מכריזים עכשיו: שדרושים מתנדבים לבנות את בית המקדש – אני בטוח שעם בגדי החג שלך היית רץ בשביל לעזור שמה לבנות את המקדש! אבל תחשוב רגע: לקחת חלק בבנין בית המקדש - זה מצוה גדולה! אבל לעזור לרעייתך - זה יותר חשוב לאין ערוך!! אתה יודע למה? כי רבים ירוצו לעזור בבניית בית המקדש, אבל אשתך תשאר לבד עם כל הכלים והספונג'ה ועם כל הכביסות והכל! אז לכן זה מצוה גדולה יותר מבנין בית המקדש!!!". 

(הנשים מחייכות

והרב עונה: אמרתי לכן שזה יהיה חלק חשוב בשבילכן!)

מדוע הגברים מאחרים לבוא ביו"ט לבית הכנסת? 

המשגיח דקמניץ הגאון רבי משה אהרן שטרן זצ"ל נהג להביא הוכחה מגמרא מפורשת: שחובה לעזור בבית! 

הגמרא במסכת מגילה (דף כג.) מסבירה: למה בימים טובים קוראים בתורה רק חמשה (5) עולים? כתוב: בגלל שמאחרים לבוא לבית הכנסת (ביום טוב מתפללים טיפה יותר מאוחר). 

תקשיבו!

ומפרש רש"י זצ"ל כי סיבת האיחור: מפני שצריכים לטרוח בהכנת סעודת יום טוב.

והיעב"ץ זצ"ל מקשה: לכאורה הדברים תמוהים, הלוא מלאכת הבישול היא מלאכתן של הנשים למה שיאחרו הגברים לבוא אל בית הכנסת? 

ומתרץ: בזמן שהנשים עוסקות בבישול הסעודה, הבעלים שומרים על הילדים!... 

אז לכן, מאחרים ביום טוב לבית הכנסת. עד כדי כך. 

אברהם אבינו ע"ה "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד" - שגמל חסד עם שרה אשתו

אברהם אבינו – "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד" (משלי כא, כא) 'ומעשה אבות סימן לבנים' (סוטה לט:) והוא גמל חסדים עם שרה אשתו. 

ואמר הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל: "אני זכיתי ברוך ה' לזקנה, בגלל החסד שעשיתי בבית!". 

אדם זוכה לזקנה - בזכות שעוזר בבית!

"זו המצוה שלה, אבל המצוה שלך - לעזור לה"!... 

אברך בן תורה, שהיה מתמיד בלימוד התורה, שאל את הסטייפלר זצ"ל: "אשתי יראת שמים והיא רוצה בכל לבה שאני אלמד ואקדיש את כל כולי לתורה" 

השיב לו הסטייפלר הקדוש: "זה - היא צודקת! זה המצוה שלה; המצוה שלה זה שאתה תהיה בן תורה אמיתי! אבל המצוה שלך - לעזור לה!!..." 

לה יש מצוה, אבל גם לך יש מצוה: לעזור לה. 

הרב רבי נפתלי אמסטרדם זצ"ל סיפר: אחר נשואיו שאל אותו הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל: 'אתה עוסק במצות גמילות חסדים?' 

אז הוא ענה לו: 'אין לי כסף לנהל גמ"ח...'

השיב לו: "לא לזה התכוונתי, בבית עם האשה אתה עושה חסדים או לא?' 

- זה היה אחד מגדולי ישראל!

זאת אומרת, צריך לעשות חסדים עם האשה ועם בני הבית. 

מדוע חזר הגאון רבי דוד בהר"ן זצ"ל על עקבותיו? 

לא תאמינו! 

פעם הגיע הגאון רבי דוד בהר"ן זצ"ל לבית הכנסת לתפילת ותיקין, פתאם הוא עוזב את התפלה, חוזר הביתה ואחרי זה חוזר שוב לבית הכנסת. המתפללים ידעו: שכל מה שהוא עושה - זה על פי ההלכה! אם הוא הלך - אז ההלכה חיבה אתו! 

 אחרי זה שאלו אותו: 'מה, מה הסיבה?' 

מי שאל אותו? 

- הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל: 'מה קרה?'

הרב: 'מי שידע את התשובה, אני נותן לו מאה דולר (100$)!'

הרב: 'מה הוא ענה? למה הוא חזר הביתה? אתם כבר מבינים את הפרינציפ, אבל אני רוצה לדעת: למה הוא חזר? מה קרה?'

מהקהל: לעזור לאשתו עם הילדים...

מהקהל: תחזור על השאלה...

הרב: השאלה היא: אחד מגדולי ישראל בא להתפלל תפילת ותיקין, פתאם הוא עזב את התפלה, הלך הביתה ואחרי זמן הוא חזר עוד פעם לתפלה. כולם יודעים שהוא רק עושה דברים ע"פ ההלכה. לא יוצאים באמצע התפלה סתם, משהו קרה ע"פ ההלכה שחיבים לצאת. הוא יצא וחזר, שאלו אותו: 'למה יצאת וחזרת, אז הוא ענה... מה הוא ענה? 

מהקהל: 'שכח לסגור את הגז...' 

הרב: 'שכחת לסגור את הגז? אי אייי...'

הקהל מחייך...

הרב: תשמעו מה הוא אמר! 'שכחתי לשטוף את כוס הקפה ששתיתי בחצות הלילה ועד שאני אחזור מהתפלה - שארית הקפה להתייבש, זוגתי המבוגרת תתקשה לשטוף אותה, לכן חזרתי על עקבותי - לשטוף את הכוס... '

מי מאמין לדברים כאלה!

פעם הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל ראה את רבי דוד בהר"ן שרואה את אשתו נושאת פחי מים (פעם היו מביאים פחים מהבאר) והוא רץ לעזור לה תוך וממלמל: "לשם מצות חסד, לשם מצות חסד..." ככה הוא רץ ואומר!

אמרנו לכם, שצריך להגיד תמיד: 'שעושים מצווה!' 

מהנהגת הגאונים רבי משה פיינשטיין זצ"ל ורבי יעקב קמינצקי זצ"ל 

הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל: כשכבר היה בא בימים, תפשו אותו במטבח מדיח כלים. 

הוא הסביר: "הרבנית אינה חשה בטוב ואני יודע שהיא אינה אוהבת לראות את הכלים עומדים (לא בכיור) אלא במקומם נקיים..." אז בשביל לעשות לה נחת רוח הוא עשה ככה. 

מסופר על הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל: כשהיה בעיירה מונסי, הרבנית יצאה לקניות והוא המתין לה כל הזמן לשמוע את קול שובה של המכונית,. וכשהגיעה המכונית הוא רץ לעזור לה לשאת את הסלים! 

אלה גאוני ישראל! זקנים!! לא מדברים על צעירים. כן?

מידת החסד של הגאון רבי נפתלי אמסטרדם זצ"ל 

על הגאון רבי נפתלי אמסטרדם מסופר רבות על מעשה החסד! במכתבים שהיה כותב לרבי יצחק בלזר זצ"ל, תמיד בקש: 'תעזור לפלוני, תתמוך באלמוני, תקבל את פני זה, תסייע בזה... אבל...' 

תקשיבו טוב! 

היחס שלו בגמילות חסדים והכרת הטוב שלו, זה מתבטא הכי הרבה באשתו השניה. 

אשתו הראשונה - נפטרה, הוא נשא אשה בת גילו מבוגרת על מנת שתהיה לו לעזר. האשה חלתה מיד כשהם נשאו ונפל בגורלו לטפל בה. היה זה מחזה מאלף לראות בן שמונים (80) חלוש בגופו - משרת את אשתו! - מנקה את הבית, שוטף את הכלים, מסיק את התנור ועוסק בכל העבודות הקשות, בחיבה ושמחה שיש לו ההזדמנות להיטיב לזולתו!!

מה היה אומר בן אדם שהתחתן עם אשה שח"ו נפלה למשכב? 

ואי וואי... במקרה הכי-הכי-הכי... היה מביא פיליפינית. 

אבל הוא לא. 

"אני גומר לנגב את הרצפה ומיד בא"... 

מעשה בשני אברכים שהגיעו לארץ ישראל והגיעו לבני ברק בשעה אחת אחר חצות לילה. רצו להכנס לסטייפלר זצ"ל ולמרות השעה המאוחרת בדקו שנתן.

כשהגיעו לבית נחרטה בעיניהם תמונה! הוא עומד במטבח, מנקה את הכלים ומסדר את הכל על מקומו... 

זה אדם שכל העולם באו אליו. 

אדם בא אל הרב שך זצ"ל - פתח לו את הדלת... עם מה? עם מקל ספונג'ה. זה בתקופה שהרבנית היתה חולה והוא לא הסכים שמישהו יעשה את זה במקומו ושטף את הרצפה בעצמו. 

הכניס אותו, אמר לו: 'שב, תסלח לי עד שאני איבש את הרצפה ואחר כך אני אתפנה אליך!'... הרב שך – נפטר בן מאה ושש (106)!

הגאון רבי יצחק בלזר זצ"ל אחרי שנשא אלמנה צעירה אם לארבעה (4) ילדים, עשה את כל המאמצים להסב לה נחת רוח ועזר לה בגידול הילדים.

בלילה כשהתינוק בכה - לא נתן לה לקום ממטתה ולמרות שהיה זקן טפל בו בעצמו (זה לא הילד שלו)! והשתדל בכל הזדמנות לשאת עמה בעול, לדוגמא: בערבי שבתות סייע לה בקניות ובהכנות לשבת. 

מי צריך לרוקן את האשפה?... 

תקשיבו עכשיו מעשה, זה קשה מאד להבין!

ראש ישיבת טלז הגאון רבי חיים מרדכי כ"ץ זצ"ל הגיעו אליו זוג עם בעיות שלום בית, אחת המחלוקות - האשה מבקשת מבעלה: 'בדרך לישיבה תקח את "שקית הזבל" ותשפוך לתוך הפח'. 

הבעל עונה לה: 'שהוא "בן תורה" – אני לא שופך זבל"...'

ראש הישיבה זצ"ל פסק... מה פסק? - 'הבעל צודק לא מתאים 'לבן תורה'!!'

למחרת בבוקר הופתעו בני הזוג, מי הגיע אל פתח ביתם? - ראש ישיבת טלז! מה הוא עושה? מפנה להם את הזבל. 

הוא אמר להם: 'הבנתי שיש לכם בעיה עם שפיכת הפח, אז אני אעשה את זה...' 

מאותו רגע, הבעל הבין: שגם 'בן תורה' - צריך לעזור לאשה ולקחת את הזבל. וזה מצות גמילות חסדים!

"אין לי ברירה אעשה זאת בעצמי"... 

ומסופר על הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל היה עולה למעלה, לעליית ביתו, לעזור לאשתו לתלות כביסה! למרות שהוא היה הרב של ירושלים!

הרבנית אמרה לו: "לא נאה ולא יאה לרבה של ירושלים לתלות כביסה". 

מה הוא ענה לה? 

- 'את אחרי תקופת מחלה, העבודה הזאת קשה עליך, הייתי צריך לשכור עזרה מבחוץ, אבל כסף אין לי, אז אני לא פטור ואין לי ברירה אלא אעשה זאת בעצמי!...' 

רואים מה זה גדר של "גמילות חסדים" - אין שום חילוק אם העבודה בזויה או טובה או ראויה, חיבים לקיים! כי הקב"ה צוה: לגמול חסדים.

העסק בהכנות השבת - משום כבוד שבת?!... 

סיפור אחרון. 

הסבא מסלבודקא זצ"ל, סיפר אחד מתלמידיו, זמן קצר לאחר חתונתו הפתיע אותו הסבא זצ"ל בשאלה: 'האם אתה עוזר לאשתך בערבי שבתות?'. 

התלמיד השיב לו מיד בחיוב: 'כן... הלוא חז"ל כבר מזכירים לעשות את צרכי השבת בעצמם ו: 'מצוה בו יותר מבשלוחו' ומתחיל לצטט את הגמרא: 'רב ספרא - היה מחרך ראש הבהמה, רבא - היה מולח את הדג, רב הונא - היה מדליק נרות, רב פפא - גדיל פתילתא, רב חסדא - היה מחתך הסלק, רבה ורב יוסף - היו חוטבים עצים'. 

חייך הסבא ואמר לו: 'תגיד לי וכי משום כבוד שבת לבד ורק מתוך דברי חז"ל, אתה חושב שצריך אדם לעזור לאשתו?! הלא זו מצות עשה מפורשת מן התורה: "עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" (שמות כג, ה) אפילו אם אתה רואה את השונא שלך שהרכב שלו נתקע, החמור שלו נפל "עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" – אתה צריך לעזור לו – גמילות חסדים, אפילו לשונא! זה מצוה מן התורה!! 

כל שכן אשתך, שיש לך כלפיה חובות מיוחדים! ובמיוחד בערב שבת אשר העבודה מרובה והאשה עיפה והיא ממהרת לסיים בכדי שתוכל להדליק נרות בזמן, יש לך מצוה שב: 'בין אדם לחבירו' גדולה מזו?!... 

אז לסיכום: 

עלינו לזכור: מצוה גדולה רובצת לפתחנו כל יום: פעם (1), פעמים (2), עשר (10) עשרים (20) שלושים (30) ארבעים (40) – אם אנחנו 'אוהבי חסד' - אנחנו נרבה ונהיה עשירים אדירים במצוות! לא להעלים עינים, לא לשבת באפס מעשה. לסייע, לתמוך, לשאול, לברר לעזור בבית פנימה כמה שאפשר וגם בחוץ, אם מתאפשר. 

אין הכוונה שהבעל צריך לעזור לאשה כל היום, כי אם הוא 'בן תורה' – 'תורה מה תהא עליה?!' 

אבל חיבים למצוא זמן ראוי להגיש העזרה בלי שהדבר יפגום בסדרי הלימוד והחכם עיניו בראשו "יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (הושע יד, י). 

הקב"ה יעזור לנו שנוכל להחדיר את הדברים אל לבנו ונגרום לו נחת רוח ויחזיר לנו 'מידה כנגד מידה' בגדול! - אמן ואמן!!

 

1:53:55 חלק השו"ת עד סוף ההרצאה 2:25:02

שאלות ותשובות... (לא מוגה!)

תודה על הקשבה תודה שהגעתם ומי שיש לו שאלות אשמח לענות כן שמה יהודי מצביע אם אפשר למסור לו את המיקרופון אפשר לעמוד תודה כן קודם כל אני מאוד שמח שהגעת ללס גס וזה כבוד לפחות בשביל כולנו אבל אני מדבר בשמי שמי דוד טיאס אני בעצם אני באתי מבוסניה וגרתי בארץ שבע שנים ופעם ראשונה שהקשבתי לקלטות שלך ב-95 כשהייתי בצבא אז ואבל לגבי הנושא שדיברת עכשיו אני רוצה לספר איזה סיפור אני בא מבו ב ארקטה שרב יהודי בוס במלחמת הם השניה הושמדו על ידי רטים ני מצט זה מדגש כדרב שמתה הפם ש גוי בנה ודים בת הכנסת אני שומע אני שואל לי כ בטקס הה ראש קהילה יהודית בבוסניה פגש בן אדם סרבי משיקגו בן אדם מאוד עשיר ו בן אדם ניגש ליו ושאל אותו יש לכם בית כנסת אתה יהודי כי הוא ראה אותו עם קיפה הוא אמר לו אין לנו כי אז ה אמר לו אני רוצה לתרום כסף כדי לבנות בית כנסת ליהודים הוא תרם 250 אל דולר ואני מדבר על גמילות חסידים ויש נס יש בורא עולם ואפשר למצוא את כל הסיפור הזה ביוטיוב כשהוא טרם כסף זה קהילה מאוד קטנה סך הכל נשארו כמה יהודים אבא שלי זכרונו גם דוד שלי פצר לפני שנתיים כשהתחלנו לבנות את הבית כנסת שמה ומרכז קוראים לו בית שלום ניגש עלינו בן אדם מוסלמי ושאל את אבא שלי אתה יודע איפה דלת הישנה של הבית הכנסת של העיר שלנו כי הבית הכנסת נבנתה ב-17 4 אז אבא שלו אומר לי אני לא יודע כי אין יודעים א אין אף אחד יותר ובטוח שזה נעלם אז בן ב אדם אמר אני חושב שזה נמצא אצל שכן שלי ברפת הדלת הישנה אני ואבא שלי נסענו לבן אדם לראות אם זה באמת ומצאנו שני צדדים של של היך קוראים של ה של הדלתות עם מגן דוד ומספר 74 שמתי נבנתה בית הכנסת בדיוק 100 שנה ומשהו אחרי שזה שנבנתה בת שזה הנס גדול וזה עדות שיש משהו גדול מזה מאיתנו איך קוראים לזה אז כמו שאתה אמרת שאנחנו בתור יהודים שצריכים להתחשב אני חושב שכל בן אדם צריך לעבוד על עצמו ובדיוק מה כל הרצאה מכוונת אני רק נתתי דוגמה שזה כל בן אדם מגיע לו איך קוראים לזה צריך לעשות משהו כזה אני מצטער שאני מתרגש ואני מספר את הסיפור אבל הוא מאוד חשוב זה שזה עדות למש משהו יותר גדול מאיתנו אני אגיד לכם מה אתם יכולים לעשות מערב כזה אחרי שהבנתם את כל הדברים פרטנו אותם בפירות יתר כל זה בא להגיד שמעכשיו אתם שליחים של הקדוש ברוך הוא לעשות חסדים עם כל היהודים שנצ נצאים פה בלאס וגס כי יש כאלה שהתרחקו מאוד יש כאלה שנשאו גויות יש כאלה שעושים גיורים פיקטיביים יש כאלה ש מתבוללים יש כאלה שהם רחוקים צריך לעורר אותם לעורר אותם פירושו של דבר זה להתחבר ולגרום להם להתקרב לאט לאט לאט אבל אם לא כל אחד לא אכפת לו מהשני לא מתעניין ולא כלום אנשים נאבדים הם עובדים לקדוש ברוך הוא ולקדוש ברוך הוא יש צער גדול מזה שהבנים שלו יתרחקו ממנו הוא יכול לתת להם כל טוב שבעולם בעולם הזה ולעולם הבא ובמקום זה הם בחרו ללכת בדרך אחרת כל יהודי יכול לעזור אם אברהם אבינו עשה זאת והצליח בגדול גם אנחנו מחוייבים לזה וזה גמילות חסד הכי גדולה שיכולה להיות להכיר לילדים את אבא שלהם לא מכירים את אבא שלהם לא יודעים כמה הוא טוב מה רוצה להטיב להם וזה חבל כן זהו זה פשוט רציתי לחלק את זה כי זה משהו חבויה אישית שאני הייתי עד לזה ושזה מאוד מרגש צריך לא צריך להסתכל בכל בן אדם לא משנה איזה עבודה אתה עושה מה שאתה עושה נכון אבל לצערי הרב יש פה לדוגמה ב בלאס וגס מי שארגן את ההרצאה פנה לכמה רבנים וביקש את העזרה ושיבוא ויפיצו וזה והם לא רק נמנעו הם מנעו הם קרעו מודעות שתלו אצלהם בבית כנסת והכל לא יאומן כי יסופר שאנשים שאמונים על זה שצריכים לעזור איש לרעהו מה העומד וי אתה מסביר את זה מאחורי זה יש הרבה דברים הייתי בארגנטינה והגעתי לשמה והתברר לי ששני רבנים וספר ואחד אשכנזי כתבו מכתבים לא לבוא להרצאה שלי ואחרי זה התברר לי מה היה אחד מהרבנים הספרדים סיפר לי שהוא היה נוכח בשעה שכתב רב גדול מכתב שבו הוא וסר על בני הקהילה שלו לבוא ואז הוא שאל אותו איך אתה מעיז לעשות כזה דבר למנוע תורה אנשים הולכים לשמוע דבר תורה למה שלא ילכו אז אומר לו אתה לא מבין הוא יבוא לפה יבואו אלפים והוא יאפיל עלינו הוא יעשה אותנו קטנים אז לכן אני עושה את זה בשביל לשמור על הקהילה כי אם הוא רוצה לדבר בקושי יבואו 200 איש לשמוע אותו ואם הוא יבוא בסוף כמה באו 6000 איש והוא עשה את עצמו יותר קטן כי הוא גילה מי הוא אתה מבין איזה שיקולים יש לאנשים יש פה רב אחד שאמר שאני לא יודע כלום בכלל סתם הוא מבלבל את המוח הוא לא יודע הלכות הוא לא יודע שום דבר ככה אמר למארגן הוא לא יודע כלום איך יכולים אנשים להגיד כזה דבר אני לא מבין 40 שנה אני מדבר דברי תורה כל העולם מכיר כמעת אבנון יצחק לפחות בעם היהודי שמעו ויודעים מישהו יכול להגיד שאמרתי איזה הלכה אחת לא נכונה מישהו יכול להגיד שלא אמרתי הלכות יש מישה זה חוצפה שאיין כדוגמתה אבל זה נובע מכינה זהו כן שאלה נוספת שאלה נוספת הנה פה הבחור כאן מ שלום כבוד הרב שלום וברכה אם משה רבנו קיבל את התורה אז הוא ידע את העתיד אז הוא ידע שהוא לא יכנס לארץ ישראל הוא ידע על העגל הוא [מוזיקה] ידע משה רבנו כתב את התורה כמות שהיא איך שהקדוש ברוך הוא הכתיב לו אותה בתוך תורה יש את כל הרמזים חוץ מהדברים הגלויים הפשט של הפסוק כל הדברים שעתידים להיות בעם ישראל עד סוף הדורות הכל נאמר הוא כתב את התורה עוד לפני שהוא מת והוא כתב שמה יש מחלוקת אם הוא כתב עד הסוף או שאת הפסוקים האחרונים כתב יהושע בן נ אבל בכל מקרה הוא כתב ו הוא ידע שהקדוש ברוך הוא לא רוצה לתת לו להיכנס משום שהוא התחנן אל השם הוא אמר לו רב לך אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה עלה ע על הר העברים ומשם תראה את הארץ אז ודאי שהוא כבר ידע במציאות שהוא לא נכנס גם בלי הספר תורה כן שאלה נוספת לא הכנתם שאלות הנה הבחור שמה ערב טוב מר יצחק ערב טוב זוכר אותי את הפנים אני מזהה אבל לא יודע למי לשייך דוד בן בסת צודק היינו מכיתה א' עד כיתה ח יחד כן רציתי רציתי רק לשאול אותך עד מתי אתה בעיר שלנו אז אני לא יכול אפילו לקחת אלך לארוחת בוקר כש מה אתה יכול להציע מה שאתה רוצה חביתה לא אני לא אבשל אבל יש מסעדה קשרה אני ל אני יכול להזמין אותך למלון אצלי נשב על מה שאני אוכל אני לא יודע אם אני אוהב את זהו שלא תאהב את זה באיזה מלון אתה פה איך באיזה מלון אתה נמצא פה במלון הזה לא יודע את השם שלו משהו גדול אה אה נזכרתי רד רוק זה די רחוק כ שם שלחו א חצי שעה מפה נכון אני אדבר עם הן עם הבחור שלנו אם יהיה מקום אני ברצון אבוא אבל לא בטוח אני לא רוצה להפריע לכם לא אתה לא מפריע הפרעת לנו כשהיינו בארץ אתה זוכר ישת מחזור האחרונה שהיינו ביחד כן פ שלוש ארבע שנים כן אנחנו מזדקנים בבא לא לא דווקא אתה נרא לא לא אני אתה אני לא אני נראה זקן מה קרה לך אני מחלי אתה רוצה לשחק טניס אנחנו נדבר מחר תודה זה פעם הראשונה שבאתי למפגש כזה שמעתי עליהם שמעתי ש מגיעה עם הליקופטרים ועם עם ‏f35 רציתי לראות מה זה והתרשמתי ברוך השם ד כל המון חברה באו ואתה אחד מהאנשים הבודדים שאני מכיר שיכול להחזיק קהל שעתיים וחצי בלי לזוז תודה ב הפסקה לפיפי בלי למים [מחיאות כפיים] כלום אם היית פוליטיקאי יכול להיות שהייתה לנו מדינה הרבה יותר יפה נכון הייתה נרת אחרת תודה ונדבר נדבר דוד כן שאלה נוספת כן תן לו ן תן לו טוב אלן מה שלומכם נעים מאוד אדני אל עוז א אתה רבנו דיברת פה כל הערב על גמילות חסדים ועל מצוות טובות אני רוצה באמת להגיד פה משהו על בחור אצלנו בעיר שהוא דואג להרבה מאוד אנשים לאכול כל יום שישי דואג לשלוח להם חבילות הרבה מאוד אנשים אולי לא מכירים אותו כ אתה בטוח שהוא רוצה שתפרסם אותו אני לא אגיד את השם שלו או כן יש את האגודה פה אחר כך מי שיירצה יבוא אליי אני אביא לו את האיש קשר ויוכל לתרום יוכל לעזור גם כספים גם מעשים א אני אשמח אם אני עזרתי פה במשהו תודה כן שאלה נוספת אם לא אני עובר לחלק לכם כמה דברים טובים שיהיה לכם ככה מזכרת ולשימוש הנה יהודי פה בשורה הראשונה דרך אגב יתכן שאנחנו נחזור לפה ב שלם כן כן אני רוצה קודם אני רוצה לשאול ברכה לאשתי וראיתי אחרי 22 שנים ש יכול לבקש משהו מהשם ו הבת שלי עכשיו בחנוכה ביום השמיני א היה לה תמונה ותאונה יותר גדול ממה שאני הייתי א לראות למה קחתי את אשתי וילדה שם שבת הה בת שתיים אז עכשיו היא בת 24 [מוזיקה] ו אני רוצה לבקש אה ברכה בשבילם למה ילדה עכשיו כל השנים לא ידעתי אבל עכשיו הא התכנה אכנה עם הבת עם בית של רבים ו אני אני אמרתי הרבה פעמים בשנים הזה ש אולי אני צריך לעשות ילדים שלי אבל אז אני חושב שעזרתי בתחילה [מוזיקה] הזאת שעכשיו פתוח יהיה לה ילדים יהודים ושומים תורה ומצוות אוקיי מה השמות שלהם מה השם שלו אמרת השם של הבת ושל האמא אה א אבי יגל בת דבורה אבי גיל בת דבורה תזכה לזרע חי וקיים להקים בניין עדעד הם ילדים צדיקים אמן ו אשתך מה השם שלה מה שם אשתך דבורה בצרה דבורה בצרה תזכה לכל טובה וברכה בריאות והצלחה ותרבה נחת מיוצאי חלצה אמן א ואתה מה השם שלך אני גולן גורל גולן בן לאומי גולן בן רומייה השם יבריא אותך ברפואה שלמה רפואת הנפש והגוף בכל האיברים והגידים ותרבה נחת ותזכה לזרע חי וקיים אמן תודה ואמרתי לחבר שלי א שהוא אמר שהוא ראה אותך פעם הראשונה שהוא הוא יתחיל לעשות תשובה והשם שלו בן דוד ארז בן דוד ארז כן בן חוה השם יזכה אותו לתשובה שלמה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל אמן תודה גרמה שאלה אחרונה למי יש הנה הגברת פה שורה ראשונה אם זה אישי אז אחר כך הנה פה הבחור מצביע אתה מצביע כן שמה באמצע באמצע באמצע עולה לבמה הוא רוצה לעלות תן לו תן לו בוא הוא בא עם נעלה ספורט את הזצ כן ערב טוב לכולם א שמי יחזקאל רוזנשטיין אבא שלי פולני אמא שלי תימניה אוהו מזוג גלויות כן ואני למדתי בחדר בפתח תקווה במחנה יהודה זה בטח אתה מכיר זה ליד פצ'ה ג סבא שלי היה לו בית כנסת אמא תימניה זכרונה לברכה נפטרה לפני שלש שלושה חודשים אני הגעתי לפה ללס וגס ורשמתי את הילדים ב בית ספר דתי ויש לי ילד בן 20 שוא מאוד דתי קצת מפריע לי כי כבד את אביך ואת אמיך למ רחון ימיך זה לפני ו הרבנים הרחיקו אותו ממני כי אני הולך לבית כנסת אבל לא בן אדם אתה יודע דתי אתה יודע כן פרווה כמו שאומרים ו קשה לי עם זה שהילד הרחיק אותו ממני הוא לא מה זה הרחיקו הוא לא נפגש איתך לא מדבר הוא היה הוא היה פה עכשיו 10ה ימים ראיתי אותו רק חצי שעה או שעה הוא לקחו אותו לניו ג'רזי הוא לומד 14 שעות ביום 15 שעות ביום תורה איזה זכות איזה זכות איזה זכות מה זה זכות ומה מה איתי לא יודע מה איתך שואל אותך אני אגיד לך מה אני עשיתי לך כד עשיתי לך כבוד באתי אליך היום היום אני בן 63 אני אגיד לך מה מנין א אני שוא בקום לחגוג יום הולדת באתי לראות אותך אז אני אגיד לך עכשיו מה תקשיב ב אתה טוען טענה צודקת שכיבו הבם זה מצווה חשובה לפני התורה אתה החלטת לא משנה בוא נגיד שאני מסכים לא בוא רגע בוא נגיד שאני מסכים כבד את אביך זה קודם לכל איפה הכבד אביך שלך לקדוש ברוך הוא אני אתה כן אתה אני עושה מצוות לא לא לא לא לא כבד את אביך אתה מדבר איתו כל יום בשלוש תפילות הוא רוצה לשמוע אותך הוא הביא אותך עד גיל 67 63 63 ואיין לך זמן בשבילו לדבר עם אבא שלוש פעמים ביום הוא מבקש לדבר איתך ואתה לא מכבד אותו אבל הוא צרי ל אתה לא מכבד את אבא מה שמותר לאבא אסור לילד מתוק אתה ילד הייתה אתה ילד אני אתן לך דוגמה אני ד א אתה ילד אתה הילד שלו הוא ברא אותך ברוך השם דיי אז אתה חייה בכבודו כן או לא כן בגלל שאתה לא מכבד אותו גם הילד שלך לא מכבדות מה שאני לא מכבד אותו אמרתי הוא רוצה לדבר איתך כמו שאתה רוצה לדבר עם הבן לא חצי שעה אתה רוצה שהוא ישאר איתך אתה רוצה שהוא יהיה יותר גם אבא רוצה מה אתה עושה לו טובות שמדי פעם אתה ככה עושה אזה משהו כל בן אדם אמונתו ח לא לא לא לא לא לא זה לאלא כתוב צדיק באמונתו יחיה צדיק תהה צדיק אין הרבה צדיקים ביש אתה תהיה הנה כש אנחנו רע רגע רגע רגע אנחנו שמים לו ציצית תקשיבו טוב ומצלצל לבן עכשיו לישיבה רגע ואנחנו אומרים לו שאבא שם ציצית ותראו איך הבן מדבר עם האבא בסדר כו [מחיאות כפיים] חנו נו אונו מלך עולם נו נוגנו לזמן [מחיאות כפיים] הזה תביאו לו את הטלפון איפ הטפ לפו [מחיאות כפיים] ו אני אדבר איתו תן לו לחייג תן לו לחייג אה הוא כבר יודע זה לא חוכמה לא יודע מה פתאום לא יודע הוא לומד תורה עכשיוו לא הוא כבר ענה או לא ענה רגע עוד ו בלילה ששו אח בלילה בוא בוא תצלם בוא תצלם מי פה עם המצלמה צלם אותו שלום ערב טוב ה רביי רוצה לדבר איתך הלו ןלי תן לי רגע רגע מה שמו מה שמו שמו עידן הנה זה עידן שלום אמנון יצחק מה שלומך הוא צחק חבל שאתם לא רואים בוא ב צלם את זה נו תב תבי רגע נו בוא תיקח את המצלמה רק רגע רק שנייה שניה נו מה אני אגיע אליך נו ערב טוב אבא שלך עכשיו התלונן עליך שהרבנים מונעים ממך לדבר איתו ולהיות איתו בקשר אז אני אמרתי לו שהטענה שלו נגיד שהיא צודקת שכיבו אבם זה חשוב ולפני התורה הוא אמר אז אמרתי לו אבל גם אתה לא מכבד את הקדוש ברוך הוא אתה הבן שלו לא כיבוד אבם זה קודם לכל בקיצור מן הון להון אמרתי לו אתה רוצה שיהיה בעזרת השם טוב שים עליך ציצית תחזור בתשובה ותראה אנחנו נדבר עם הבן תראה כמה הוא ידבר איתך ומה יגיד לך אז עכשיו כל הציבור כל [מחיאות כפיים] הציבור רגע רגע שניה עכשיו תרה הציבור פ [מחיאות כפיים] שיושב כל הציבור מחכים לשמוע מה אתה אומר לאבא על זה שהוא קיבל עליו מצוות בכבוד אשך חיכיתי לזה כל הזמן עלזה כמה זמן חיכית לזה מכיתה י ובן כמה אתה עכשיו אני בן כן 20 ומהיום אתה תהיה בקשר עם אבא כמו אבא שבשמיים זה מאוד קשה כי אני לומד תורה 11 שעות כל יום לא אמרתי שלא אתה לומד 15 שעות ביום אתה תוכל להקדיש לו 10 דקות כל יום כל יום כן כי זה מצוות כיבוד ההם זה עכשיו אני [מוזיקה] אומר ד ביום אתה בונה את אבא יכול להיות שהוא יעבור אותך שלוש פעמים בשבוע לא מספיק אני מבקש כל יום 10 דקות בלי נדר בלי נדר [מחיאות כפיים] אשרך תגיד תגיד תגיד לאבא שאתה אוהב אותו תגיד לו אני אוהב אותך אבא גם אני אוהב אותך תודה רבה תודה רבה לילה וב אשרך זכית השם יבנה אותך בתורה ויראת שמיים ושיהיה לך רק טוב כל החיים אמ תודה רבה לכולם תודה רבה לכולם אני מחלק לכם כמה דברים טובים קרבו לפה [מוזיקה] בבקשה [מוזיקה] ‏hamr יש אין כש [מחיאות כפיים] קשה כמ כ דוש הכל הכ ש והכל יאמרו והכל יומרו א דוש קשה הכל יודוך והכל ישם בחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יומרו אן קדוש [מוזיקה] ישמחו במלכותך שומר שומר שומר שבת קורא עונק שבת ישמחו במלכותך שומר שומר שומר שבת וקורא עונג שבת מק [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [‏צחוק] [מוזיקה] קב [מוזיקה] ה מקדש מקדש מקדש [מוזיקה] שבש