בני עייש - אוהב התוכחות

(הדרשה ע"פ הספר 'הראנו בבנינו' באדיבות הרב אברהם חנונו שליט"א - ישר כוחו! לכתבה על ספריו לחץ כאן תוכן ענינים: סיבת החורבן - על שלא הוכיחו זה את זה / הקדם דבר: / תועלת התוכחה אף כשאינה מתקבלת / חובת התוכחה / מעשה שסיפר החפץ חיים זצ"ל / בזמנינו החובה מוטלת על כולם להיות מהמוכיחים / סתירות בהנהגה של האדם הם התוכחה הכי גדולה / חשיבות התוכחה / לשמוח בתוכחה הוא פסק הלכה וחיוב גמור... / "אוהב את התוכחות" / המעלה הראשונה: התוכחה כ"מראות הצובאות" / אצל הקב"ה- אין "עבירות קטנות" / "את שבתותי חללו מאד"- שני פעמים במשך ארבעים שנה! / רק המקבל תוכחה מסוגל לתקן מעשיו / "תשועה ברוב יועץ" / המעלה השנייה: המקבל תוכחה מחליש כח הסט"א / הנהגות הצדיקים בענין אהבת התוכחות / אהבת התוכחה - תוצאה של אהבת האמת / הנהגתו של החזו"א זצ"ל עם תלמידי הסבא זצ"ל / אהבת התוכחות של תלמידי המשגיח הגאון רבי ירוחם זצ"ל / חשיבות התוכחה מפי הצדיק / התועלת שיש לנפש האדם בקבלת התוכחה / "כפה עליהם הר כגיגית"- הרי הקדימו נעשה לנשמע? / עיקר מצות ת"ת להיות שש ושמח בהם, מדוע צריך כפייה? / ע"י תחושת ההכרח יש קיום לתורה / הר כגיגית בדורנו- סדרי הישיבה / כפיית הר כגיגית- חסד עצום של הקב"ה / ע"י הכרח מתעוררים באדם כחות נפלאים / כיצד למד בחור ישיבה לרכוב על סוס בצבא הפולני... / כדי להצליח בחיים על האדם לעשות עצמו למוכרח! / האמור- הלכה מפורשת ברמב"ם / "מדוע קבלת התוכחה נוגדת את טבע האדם?" / הדרך הנכונה לקבל תוכחות.)

בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה לשלומי בן שולמית, זווג הגון וטוב בריאות איתנה בנפש ובגוף יזכה לבית עושר וכבוד מהרה וארבעת ילדיו יזכו לזיווגים הגונים והצלחה רבה אמן, אמן!

בשקט: ... אמן, אמן!

לע"נ שרה בת שמעה, רומה בת סעד, יהודה בן שמעון, שלום בן יחיאל, ולע"נ הורי מנוחתם עדן אמן!

אנחנו נמצאים בחודש אב מתקרבים תשעה באב 'חורבן הבית'. 

אחת מהסיבות הנוספות שחרב הבית על שלא הוכיחו זה את זה.

כך מובא במסכת שבת (דף קיט) ונבאר כמה דברים:

למה חרב הבית בגין זאת? 

גם אם היו מוכיחים זה את זה לא היו מקבלים אחד מהשני, אז מה הטעם יש להוכיח אם לא מקבלים?

מה החשיבות של התוכחה?

מה גודל החיוב על כל אחד להוכיח את חברו?

וגם מה החיוב לשמוע תוכחה? לא מצד המוכיח, שיש חיוב לכל אחד להוכיח אלא שעל האדם המקבל את התוכחה צריך לדעת שזה דבר גדול מאוד, עד שאמרו חכמים ז"ל (אבות ו, ו) 'אוהב את התוכחות זה אחד מ- מ"ח קניני התורה. בלעדיו אי אפשר ללמוד תורה. אם אדם לא אוהב שמוכיחים אותו- הוא לא יכול לקנות תורה. זה אחד מה- מעקבים גם את התשובה.

אז דבר ראשון נברר למה נחרב הבית שלא הוכיחו זה את זה. ואמרנו אפילו יודעים שלא היו מקבלים זה מזה, אז לזה שלושה מהלכים: 

בספר כוכבי אור להגאון רבי יצחק בלזר זצ"ל (מאמר תוכחה - וחומר החטא) ביאר את ענין בטוב טעם ודעת [בטוטו"ד] כתוב [במדבר כה, יא): "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי". ובזה הוא עצר את המגפה מעל בני ישראל.

ממעשה- היות ועם ישראל ראו מה עושה זימרי בן סלוא עם המדיינית חילול ה' נורא ואיום! אף אחד לא מחה אף אחד לא הוכיח אותו אף אחד לא פעם שום דבר, אז ב' רצה באותו רגע לכלות את כל עם ישראל, ולמה הוא לא כילה אותם? "בקנאו את קנאתי ולא כליתי", אז הוא עצר את המגפה מעם ישראל. רואים שאדם שמוחה יכול למנוע צרות ואסונות מכל עם ישראל לא רק מעצמו! 

משל למה הדבר דומה: אדם שעומד ומחרף אדם גדול מישראל, וזה נעשה לפני רבים, אבל יקום מישהו מהקהל וימחה בו, ועוד יותר אם סתר לו על לחיו-אז חמת הרב קצת תשכך, פחות כי הוא ראה שהוא לא לבד מבינים מה הבושה והחרפה שנעשתה לו.

כך יצאה חמת ה' על ישראל בעוון הפעור, ופנחס קנא לשמו ודקר את איש ישראל והמדינית, ושיכך את חמת אבינו שבשמים, "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי"! שמקנאים לכבוד ה' ועושים נקמה בעוברי עבירות- שוככת חמת מלכו של עולם ובזה מכפרים על בני ישראל.

ככה גם בדברי תוכחה, חוף מהתכלית של התוכחה כשאדם מוכיח את חברו בשביל להחזירו למוטב, הוא שהוא מתנהג לא כראוי לא ע"פ דין לא ע"פ הלכה, הוא מעיר לו להדריך אותו בדרך טובים, הוא רוצה להחזירו למוטב, המוכיח עכשיו נמצא במצב של מקנא קנאת ה', והוא אומר לו מה פשעו [כמובן בדרך ראויה] ואומר לו 'אתה ממרה את רצון ה' יתברך, אפילו אם ההוא לא שומע- הוא משכך את חמת המלך! אבינו שבשמים, וזה תועלת גדולה!

אז למה חרבה ירושלים חרב הבית ומתו מיליונים! למה? בגלל שלא הוכיחו זה את זה אז לא היה מי שישכך את חמתו של המלך! 

היה שמה רציחות בית ראשון, היו רוצחים, בועלי עריות, עובדי עבודה זרה, דברים איומים ונוראים! אבל על מה כתוב שחרב הבית? חרב שלא הוכיחו זה את זה. שאם היו מוכיחים זה את זה-היו משכחים את חמת המלך כמו שפנחס עשה היחיד-הציל את כל עם ישראל!. ועל מעשה אחד! ועל כל כך הרבה מעשים שמה כתוב שעברו העם עד שפיכות דמים עבודה זרה גילוי עריות!. אז אפילו אם לא מקבלים מהם לא שומעים בקולם וממשיכים ועושים את המעשים המקולקלים-לפחות דבר אחד היו מרוויחים שלא היה חרב הבית למה? כי היו משככים חמתו של המלך! 

והגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל בספרו משנת רבי אהרן (ח"ג דף קנ"ו) אמר למה נענשו גם צדיקים הגמורים? שלא הוכיחו זה את זה! כתוב: היו כאיילים, מה אייל הולך אחר אייל אחר נוטה ראשו תחת זנבו-ככה היה. אף לא הסתכל בשני מה הוא עושה 'מה אכפת לי מהו עושה זה לא ענייני מזה לא לא מעניין אותי מה יצא לי מזה? מה.. אף אחד לא הסתכל להוכיח את השני, ממילא "פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת" נהיה יותר גרוע מיום ליום, אין עומד בפרץ, ה' רואה שהכל הפקר, החכמים לא מוכיחים -יד ה' נשתלחה גם בצדיקים!

ד.א: זה אחד ההסברים שנתם גם הרב שמואל וואזנר זצ"ל, אב"ד בבני ברק היה פוסק המקום, הוא אמר ברחובה של עיר שמעתי זאת במו אוזניי שאחד מהצרות שהיו בשואה, למה היא היתה שלא הוכיחו זה את זה. זה דבר חמור ביותר שלא מוכיחים!

כשבאו עשרת המרגלים והוציאו דיבת הארץ רעה, אז העם בכה שמעו מה הם אומרים.. וכל העם בוכה למשפחותם, מה היה העונש שלהם? אמר ה': כולכם תמותו במדבר אף אחד לא יכנס! למה? למה לא הוכחתם את עשרת המרגלים, הרי אני אמרתי שהארץ טובה! המרגלים לא היו אמורים להגיד חוות דעת נגדי, ולהגיד שהארץ אוכלת יושביה הם לא היו צריכים, זה היה התפקיד שלהם לרגל את הארץ הם באו, אבל לא להגיד נגד מה שאני אמרתי! דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים? דברי הרב! אני אמרתי שהארץ טובה! ואתם שומעים אותם שהם אומרים לא טובה, לא הוכחתם אותם! נתפסתם בעוון. "הוכח תוכיח את עמיתך, ואם לא- ולא תשא עליו חטא, החטא שלא יהיה עליך. ולכן מתו שש מאות אלף במדבר לא נכנסו לארץ. למה? בגלל שהם לא הוכיחו את המרגלים. רואים: כמה חמור התוכחה במקום שהוא צריך ויכול-הוא נתפס בעוון! פשוטו כמשמעו, אז לכן הצדיקים מתו ולא עזר להם שהם צדיקים כי הם לא הוכיחו! 

עוד מעלה מי שמוכיח את חברו למרות שחברו לא יקבל דבריו- הרי על כל פנים מי שמוכיח אז זה שומר אותו, המוכיח נשמר כי אם אמר לו 'אסור לעשן'- מן הסתם הוא לא יעשן, [איך אתה אומר לו אל תעשן ואתה מחזיק סיגריה] אז ז"א: אדם שמוכיח זה שומר אותו גם זה לא אמור להציל רק את השני.

הרב דסלר זצ"ל אמר: 'מי שרוצה לעבוד על עצמו באיזה ענין, מה העצה הטובה- שיגיד לחברים שלו או שיוכיח אותם בענין שהוא רוצה להתחזק, ואז הוא גורם לעצמו להיות 'מוכרח' לקיים את אותו דבר כי אחרת יצחקו עליו יגידו לו אתה אומר לנו בא נקום בנץ- ואתה יושן עד עשר?! אז ז"א אם אתה רוצה לחייב את עצמך- תגיד לאחרים שאתה הולך לעשות כזה דבר, או אם רתה יודע שהם לא עושים תגיד: למה אתם לא קמים בנץ בואו נקום.. ואז זה יכול לעזור לך, אז רואים כשאתה מוכיח את השני זה שומר עליך!

כל אלה הם דרכים טובות להבין את התועלת שיש בתוכחה למרות שהשני לא מקבל, כי יש תועלת לך, ויש תועלת גדולה מאוד לשכך את חמת המלך! ואם לא בית המקדש חרב! אתם יודעים כמה זכויות היה לעם ישראל כשבית המקדש היה קיים.. היו יכולים לבוא בכל רגע נתון ולכפר על כל העוונות ולצאת משם מלובנים בלי שום עוון! כמו אחרי יום הכיפורים כל יום בשנה.

 חכמים החשיבו מאוד את התוכחת ואמרו במסכת תמיד (דף כח.) 'כל זמן שתוכחות בעולם חיים בעולם', ושלמה במשלי טו, י אומר: 'שונא תוכחת ימות', אין מי שיתקן אותו. אדם כסיל חושב שהדרך שהוא הולך בה היא הנכונה, 'דרך איש ישר בעיניו', הוא חושב: מה שאני אומר מה שאני חושב זהו אל תגידו לי כלום, אין רבנים אין אף אחד כלום אני יודע בדיוק, כתוב אני עושה מה שכתוב! לא תמיד מה שכתוב מבינים..

חובת התוכחה

החפץ חיים זצ"ל 'מאמר התוכחה' אומר: לציבור התלמידי חכמים לעמוד בשער ולהוכיח את ההמון שמזלזל במצוות שונות. והוא מביא את הגמרא במסכת שבת (דף קיט) 'אף ישראל שבאותו הדור (הדור של חורבן בית ראשון) כבשו פניהם בקרקע היו שריה כאיילים ולא הוכיחו זה את זה, ע"ז חרב הבית! אז הגמרא קובעת שנחרב הבית בעוון השתמטות מחובת התוכחה. אם כן חמורה מצוה זו שבביטולה חרב בית המקדשנו! ואמר שחובה על כל רב בכל עיר ועיר המצווה זו להוכיח ולזרז את המון ישראל לתשובה.

והוא סיפר מעשה: היה יהודי שמסחרו ביין, ובגלל שהיה מיסים מרובים על היין הוא עשה את זה בגנבה, תפסו אותו ושלחו אותו לסיביר, בדרך הוא ביקש לדבר עם הרב שלו המשאלה האחרונה, ואמר לו: תדע בגללך אני הולך לסיביר 15 שנה! אמר לו מה בגללי? אם היתה מוכיח אותי שלא אעשה מעשים כאלה- הייתי שומע לך, אבל העלמת עין ממה שאני עושה! בגלל זה אני הולך לסיביר!. 

אמר החפץ חיים לעתיד לבוא, כל הרבנים יגיעו למעלה יגידו להם למה סתמתם את הפה? למה לא הערתם להם? למה לא הוכחתם אותם על פניהם? הם הלכו לגיהינום תצטרפו אליהם!

וזה לא נכון רק לרבנים, זה עוד יותר על רבנים אבל זה מוטל על כל מי שיכול להוכיח בתוך ביתו ולא מוכיח-נתפס בעוון ביתו. כל ביכול להוכיח בתוך עירו ולא הוכיח-נתפס בעוון כל העיר. כל שיש לו להוכיח את כל העולם כולו ולא מוכיח-נתפס בעוון העולם כולו.

לא יאומן כי יסופר עד איפה המצווה הזו מחייבת כל אחד מישראל.

אם אבא הוכיח את הילדים שלו ולא שמעו בקולו ועשה הכל לאל ידו והוא צדיק- הוא יהיה בגן עדן, אם לא הוא בגיהינום איתם!

ככה אומר הגאון מווילנה ע"פ שלמה המלך ע"ה 'יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך'. אם תייסר את בנך כשאתה פה אז הוא יתן לך מנוחה ויניחך, לא יטלטלו אותך ויתן מעדנים לנפשך, ותהיה בגן עדן אין בעיה. אבל אם לא- יוציאו אותך מגן עדן וישימו אותך בגיהינום! למה לא ייסרת אותו?!

אז ז"א: זה לא כל כך פשוט, צריך לפקוח עין לטובה, טובה לא לחפש מומים באנשים אלא להיטיב להם.

בזמנינו החובה מוטלת על כולם להיות מהמוכיחים

בזמננו יכולים לטעון שהחובה היא על האנשים שמסוגלים שהם יכולים להוכיח שהם גם כן בעלי מעמד שישמעו להם שהם דוגמא וכן הלאה 'אבל מי שאנחנו שבכלל נוכיח מי אנחנו שנגיד.. אם אנחנו נגיד למישהו 'טול קיסם מבין שיניך' יגיד לנו 'טול קורה מבין עיניך', אתה מדבר איתי על קיסם לך יש קורה בין העיניים, מה אתה מבלבל את המוח.. 

אבל תגידו לי את האמת, אם אתם רואים מישהו שעומד לחצות את הכביש ורכב מתקרב והוא עלול להיפגע האם אתם תצעקו תגידו משהו 'תזהר'! או משהו כזה תגידו או לא?

בקהל: כן

הרב: לא אני לא חושב. אני חושב שאתם תחשבו, רגע אני תמיד תמיד נזהרתי כשחציתי את הכביש? לא לא יש פעמים שגם אני הייתי פזיז.. אז אני לא יכול להוכיח אותו.. למה? כי אני בעצמי לא מושלם בעניין. אז מה ימות הבן אדם?! מה אתה עגלה.. גם אם אתה לא הכי מאה, אבל אם אתה יודע שבן אדם ח"ו הולך לאבד את חייו, הולך לאבד את החיים הרוחניים שלו תגיד לו! אבל אם הוא יגיד לך אבל גם אתה כזה אז תגיד לו יאללה אז שנינו ביחד בא בא נהיה בני אדם מעכשיו קדימה.

כך היה אומר רבי יונתן אייבישיץ: שתוכחת של חבר לחבר יכולה להתקבל יותר ממנו, למה? אם הוא אומר אז אומרים תשמע' זה גאון צדיק קדוש כל החיים שלו זה תורה מצוות בשבילו זה קל אבל אנחנו מתמודדים עם יצר הרע קשה לא עוזב אותנו מהבוקר עד הערב איך אני יכול עליו איך אני יכול עליו.. ניסיתי שנים לא יכול! אבל אם אחד אומר שנינו נתחיל בא! בא אני ואתה בא תן יד תן יד.. בא נתקע כף ומהיום אנחנו נשתדל לעשות כך וכך.. יכול להישמע לך יותר. אתם מכירים את החבר'ה 'אתה בא אתה בא אתה בא''! רק אומר לו אתה בא כמו סיסמא ישר! כן אני בא. מה קרה? באותו לבל באותו גובה באותם אנשים אחד מבין את השני..

אז ז"א: אין לנו פתחון פה להגיד שאנחנו ראויים וצריך להיות אדם חכם וממש עם רקורד טוב.. זה טעות!

החפץ חיים זצ"ל אמר ע"ז פעם: שכפרי אחד בא אליו הפריץ לביקור, וכיבד אותו הכפרי בכוס תה. אבל המים לא היו כל כך, [פעם המים לא היו בברזים כמו שיש היום גם היום אבנים קצת וחול שמים מסננת, אם תשימו חיתול תראו כמה יש לכם אח"כ שמה חום, אבל היה ממש אתה שותה תה אתה מרגיש את החול], אז הפריץ ככה מגישים לי תה, תה לא מסונן לא כלום ככה אתה מביא לי עם חול?! אז אומר אין יותר להשתמש בכפר בימים כאלה רק מים מזוקקים זהו! לא שותים רק מים מזוקקים גזרה!.

פרצה שריפה ומחפשים מים לכבות אין! למה כי המים לשתיה, אז הפריץ אמר להם טיפשים אה אתם.. שריפה מכבים עם כל מים מים טובים עם חול מים עם סלעים עם הכל מכבים! העיקר לכבות את השרפה! אין שכל.

אז גם מתי שצריך להוכיח יש שריפה! עוברים עבירות זה שרפה! אז צריך להוכיח אפילו אם זה עם אבנים אפילו אם אתה לא מאה אפילו זה הכי.. צריך לכבות את השריפה, למה בשמים מסתכלים- מישהו אכפת שהקב"ה מבוזה שעוברים על רצונו כן או לא?!

היום ניגש אלי יהודי בין מנחה לערבית ואומר שגזרו עליו שנה וארבע חודש על הריגה בשגגה, נסע והרג, מה הוא עושה? נתתי לו שתי עצות, אמרתי לו: תשמע זה לא קורה סתם, אתה עזבת את ה' אז הוא עזב אותך, 'אם תעזבני יומיים אעזבך' הוא אומר: אני מגיל שש יש לי צרות! למה שלחו אותי לפנימיה?! אמרתי לו: בטח היית צדיק, הייתה שובב כבר בגיל שש ואז לא יכלו להשתלט עליך ואז לא היתה ברירה, היצר הרע היה חבר של מוקדם כבר ראה בך פוטנציאל גדול שאתה גם בסוף תחסל מישהו בכביש, אמר זה מתאים, והתרחקת והתרקחת והתרקחת עכשיו אתה נזכר לבוא יו! מה קרה למה דווקא אני? בקיצור אמרתי לו, אם אפשר לערער הוא בירר-אי אפשר לערער, אמרתי לו לא נורא, שליש ירד לך ומונה חודשים תבקש להיות שמה בחרדי התורני, ויש לך הזדמנות להיות משנה ברורה והכל, לא רצית ישיבה עכשיו תשב שמה, לא הרבה זמן שמונה חודשים תחזור בתשובה תלמד טוב אולי גם תיתן דרשות וכ"ו וכ"ו אחרי זה תצא מעגול. טוב, החליט שנוא יבוא להרצאה הבאה יביא את הטמבלויזיה הוא שובר אותה, ומקבל עליו לחזור בתשובה, נו טוב גם טוב מאוחר מאשר אף פעם לא.. כן אבל רק אם אתה אומר את הדברים נכוחים אז יש סיכוי שהבן אדם ישתפר, אם הוא בא לבקש ברכה יכולתי להגיד לו: 'מי שברך אבותינו..' ושלום! והיה נשאר כמו שהוא ואח"כ ומי יודע מה היה קורה במקרה הבא. אבל, שולחים לך מן השמים יהודי שהגיע למצב קשה צריך לדעת מה לעשות אתו איך לטפל, רופא טוב אומר לחולה אם תמשיך עם הסיגריות לא נשאר לך יותר משנה- או! זה יכול לעצור אותו.. אבל אם הוא יגיד לו תפחית-אז הוא יחיה עוד קצת, אבל הוא לא מציל אותו, אם יש לך אפשרות להציל-תציל! אתם רואים שהרופאים אפילו שובתים לא רוצים להציל, הם כועסים על ביבי ושימותו החולים, לא יאומן כי יסופר. 

בקיצור: כל אחד מחויב להוכיח זה לא מזנה באיזה רמה אתה, כל מה שאתה יכול לעזור תעזור.

בעניינים גשמיים אנחנו מטפלים אחד בשני, יש לאחד לכלוך אומרים לו יש לך פה כתם, אחד משהו עקום אצלו הצווארון עולה למעלה אומרים לו הצווארון שלך מורם, כל הערה בגשמיות מעירים, יש לך פנצ'ר ירד לך האוויר.. לא מפחדים מהו יגיד גם לא מפחדים מהתגובה מה הוא יגיד.. 

אבל ברוחניות לא מעירים, למה גם אני לא הכי אז אם אני יגיד לו אז הוא יגיד לי.. זה זה.. וזה טעות! חייבים להגיד כל מה שאפשר לתקן כי זה הצלה ממש! כתוב: 'גדול המחטיאו מן ההורגו'. אז מי שמוכיח הוא יותר ממי שהציל נפש! אחד טבע והצלת אותו-אחד שמוכיח יותר גדול ממי שהציל אותו מטביעה, כי מי שמחטיא הוא יותר גרוע מהורג, אז מי שמציל הוא יותר ממי שמחייה, כי זה מחייה אותו לעולם הבא! וזה שהציל אותו מהים הוא רק הציל אותו מהעולם הזה לא מהעולם הבא. ויכול מי שהצלת הוא עלול לחלל שבתות והכל וכ"ו.

הצילו את השבוי אתם זוכרים אותו? זה שהיה כמה שנים בחמס- הוא לא שומר כיפור לא שומר כלום, והביאו עוד אלף שירצחו אח"כ עוד יהודים בשבילו, אסור ע"פ הלכה להציל במצב כזה, אסור לשלם יותר מכדי.. הנה מחזיקים עכשיו את השבויים שלנו וההרוגים למה? עד שיביאו להם מה שהם רוצים, אז לא בכל מקרה, 'אסור לשלם על שבוי יותר מדמיו' יש כלל בהלכה.

המהר"ל מרוטנברג אחד מגדולי ישראל היה בכלא ורצו לפדות אותו ומכיוון שרצו על הפדיון שלו יותר, הוא נשאר עד סוף ימיו בכלא ולא התיר לקהילה לשלם עליו! בשביל שלא יחטיפו יהודים או להעליל עליהם עלילות להכניס אותם לכלא לגבות מישראל כסף. 

סתירות בהנהגה של האדם הם התוכחה הכי גדולה

חכמים ז"ל: אומרים דרך פשוטה איך אדם יכול להוכיח את חברו, ברגע שאתה מראה לאדם סתירות חיים שלו-זה קל. נגיד אחד אומר: אני לא יכול בנץ בחיים אין ניסיתי לא הולך לא יכול.. ולטיסה אתה יכול לקום מוקדם?? כשאתה טס לאמריקה אתה יכול לקום מוקדם? אתה לא מאחר למטוס אה.. זה אתה יודע לקום מוקדם, פירושו של דבר סתירה, לא יכול-כן יכול! תראה לו זה הכי קל, בקטנה אתה אומר לו. טיולים הילדים שלכם פעם איחרו לטיול? אף פעם כבר אתמול מוכנים עם המימייה, אז ז"א: מראים לאדם סתירות בחייו וקל להשפיע. 

אדם עייף אומר לא יכול ללמוד, בא בא נשב שעה נלמד משהו, לא לא אני הרוג הרוג היום אתה לא יודע מה עבר עלי הרוג! הולך לנוח פתאום הילד שלו נפל מהמיטה או הו איך הוא קם לקח אותו בידיים לטרם! והוא הולך ברגל, הלו אתה הרוג זה פעם שאני רואה הרוג הולך.. הרוג! לא יכול. ואם סיטואציה אחרת תלוי מה חשוב בעיניו, ללמוד לא חשוב אז הוא הרוג אבל משהו אחר הוא לא הרוג. 

אז ז"א: אם מראים לאדם סתירות מחייו-קל יותר לשכנע.

חשיבות התוכחה

מצד שני יש לדעת שיש מעלה גדולה למי ששומע תוכחות. מעטים האנשים שיכולים לסבול שמישהו יכול להעיר להם, שיגיד להם תוכחת. 

רבי יונתן איבישיץ ביערות דבש זצ"ל (ח"א דרוש יא): 'ולכך אל תתמהו בני על חפצי תמיד להוכיח, ובאמונה אני אומר לכם, כי בכל ימי בשנותי עלי ארץ לא נבחר ולא היטיב לבי שעה אחת אפס שעה זו שאני עומד להוכיח ולהשיב רבים מעוון'. זו השעה שחשובה בחיי.

וגם לכם! השעה זו נבחרת מכל ימיכם עלי ארץ, כי זה תכלית חיים וקיום גווייתנו, לשמוע בקול מוכיח, וליתן אל לבבנו לאהבה וליראה את שם ה' הנכבד והנורא וזה עיקר העיקרים!. 

והוא עוד אמר להם שמה אמר להם: אתם יודעים למה אני מוכיח? כי כך אני שומר על עצמי שלא אכשל, כולם יודעים מה אמרתי וכולם מסתכלים לראות אם אני מקיים. אם אחד לימד אותך איך מתפללים ואיך כורעים, 'יכוף ראשו כאדמון ויעלה כמו נחש' ולימד אות אתה כל הזמן מסתכל עליו מקיים את זה או לא מקיים או שהוא מכפף, עושה רק ככה וזהו. אז אם אתה רוצה לקיים משהו-תגיד אותו בציבור וזה יהיה השמירה הכי גדולה עליך. 

לשמוח בתוכחה הוא פסק הלכה וחיוב גמור...

הרב אהרן קוטלר זצ"ל במשנת רבי אהרן (ח"א דף רנא) אומר את דברי רבינו הרא"ש זצ"ל באורחות חיים (אות מה) שאומר: 'שמח בשמעך תוכחה כמוצא שלל רב'. והוסיף על זה וכתב: הרא"ש זצ"ל היה מגדולי הקדמונים ומעמודי ההוראה בכל הדורות, יש הרי"ף הרמב"ם הרא"ש. וכל מה שהוא כותב הוא פסק הלכה, הוא כתב שחיוב גמור לשמוח כששומעים תוכחות. וצריך להרגיש כאילו מצאת שלל רב! וזו הצלחה פתאומית שלא פיללת, כי אדם נמצא במלחמת היצר, ומי שעומד במלחמה, ופתאום נמצאים לו עוזרים נגד האויבים שכיתרו אותו- ודאי שתגדל שמחתו לאין שיעור, הנה המושיעים הגיעו, ופוסק הרא"ש שאכן כך צריך לשמוח בשעה שמגיעים לבני עייש להגיד לכם את הדברים האלה!

אתם צריכים לשמוח עכשיו כאילו מצאתם מאה אלף דולר! לפחות למה? כי עזר להילחם נגד האויב הגדול יצר-הרע! שהוא השטן הוא מלאך המות שרוצה להפיל את כולם הגיהינום. ואומר לכולם 'אתה בסדר הלוואי שכולם יהיו כמוך עם לב נקי, 'אני יש לי לב נקי' הכון אני לא.. אבל יש לי לב נקי.. לך ל- MRI תראה לי את התמונה, מזה לב נקי והשטויות? לב מלא תאוות מלא דמיונות מלא חלומות.. איזה לב ואיזה נקי. 'לטהר לבנו לעובדך באמת' אם אני רואה אותך שאתה עובד את ה' באמת- זה סימן שהלב שלך נקי טהור, אם לא- עדיין טהר לבנו שנוכל לעובדך באמת! באמת זה אחד שעושה הכל כמו שצריך, אם כן זה לב טהור. אבל אם לא זה נצלן, לוקח מהקב"ה את כל הטובות ומשתמש מה שהוא רוצה, ולא מעניין אותו מה הוא אמר. העיקר שהוא ימלא משאלות לבו, הולך בשרירות לבו. זה הבעיה!

אז לכן הוא אומר: יש לשמוח שיש מוכיח כיוון שזה עזרה נגד האויב הגדול- מלאך המות.

'אוהב את התוכחות'

יש מאמר על "אוהב את התוכחות" ורואים מה אפשר להשיג בזכות זה: כתוב במשנה במסכת אבות (פ"ו מ"ו) שאחד ממ"ח קניני התורה "אהבת התוכחות". זה תנאי הכרחי כדי לקנות תורה בשלמות, מה עומק הדבר: שתי מעלות- מי שאוהב תוכחות: כתוב (משלי ט, ח): 'אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך'. אומר הגאון מוילנא זצ"ל: 'כי דרך הצדיקים התוכחה להם כמראות הצובאות שהאישה רואה'. תוכחה אתם יודעים מזה? זה מראה שאישה מתייפה, היא מסתכלת במראה, אם היא רואה פה משהו לא בסדר- היא מסדרת אם פה חסר צבע היא שמה, אם פה חסר אבוקדו היא שמה, תלוי מה חסר לפי.. אז ז"א: התוכחה היא כמו מראה שמשקפת לך מי אתה!

וזה אוהבים הצדיקים למה? כי הם רוצים להיות נקיים כל הזמן, כל הזמן 'והיו בגדך לבנים' הם לא רוצים שום טינוף, שום עבירה. אז לכן הוכח לחכם והוא יאהב אותך למה? אתה הופך להיות המראה שלו ואומר לו 'ראיתי שעשית כך וכך ולא ראוי, לעשות כך כך.. תודה רבה תורה רבה תזכה למצוות! למה? הוא רוצה להישאר נקי.

אבל אל תוכח לץ הוא לא רוצה לראות את המומים שיש לו את הבעיות הוא לא רוצה הוא ישנא אותך אל תוכח!. 

אצל הקב"ה- אין 'עבירות קטנות

ואם אנחנו רואים את בפרשיות בתנ"ך ואנחנו רואים בחוש שהקב"ה תובע על עוונות קטנים אבל בגדול מנפח אותם מנפח אותם.

הב אביגדור מילר זצ"ל (ח"ב, מאמר הוכח לחכם ויאהבך) מביא דוגמאות רבות ונביא אחת שאמרנו בהרצאות האחרונות.

כתוב:בנביא (יחזקאל כ, יג): 'וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ואת שבתותי חיללו מאוד ואומר לשפוך חמתי עליהם במדבר לכלותם".

מה מדובר? טענה של הנביא בשם השם בשעה שעם ישראל חיללו את השבת מאוד! אומר הרב אביגדור מילר לא מצאנו בתורה במשך ארבעים שנה רק שני עוונות, פעם שיצאו ללקוט מן ולא מצאו, אז בעצם לא עשו שום עבירה, התכוונו לעבור על דברי משה רבינו אבל בסוף לא 'לקטו' לא היה מן יום שישי ירד כפול בשבת לא ירד אז לא לקטו. זה אחד על שכתוב על חילול שבת. ואחד אחד בודד מקושש עצים, זהו בן אדם מקושש עצים שהתכוון גם לשם שמים, אחד רק! אז בארבעים שנה איפה יש דור דור ארבעים שנה מיליונים רק אחד חילל שבת! זה דור הכי נפלא! אנחנו בדור כמה מחללים שבת ה' מרחם-ארבעים שנה.. מה כותב הנביא: ואת שבתותיי חיללו מאוד! איפה הפרופורציה? אבל אפשר להגיד למה זה נאמר בלשון רבים? הרי רק אחד- לא הוכיחו אותו!! אם לא מוכיחים נתפסים.

עכן מעל בחרם מתו 36 מישראל, "האחד יחטא ועל העדה תקצוף"? רואים שאם לא מוחים-כן! 

התורה אומרת שראובן בלבל את יצועי אביו, 'וישכב את בלהה' לא עשה מעשה כזה, אבל התורה רואה את זה בחומרה, אתה מתערבב שמה בחדר.. ומחליף את המטה.. ואתה נכנס לעניינים שלא נוגעים אליך? זה נקרא 'וישכב' כאילו, הקב"ה רואה דברים ש.. אצלנו 'מה עשיתי מה עשיתי'.. מה עשיתי כולה מה סה"כ העברתי את הקליפה של הגרעין בשבת מפה לפה זה הכל, מה עשיתי.. מה הצועק?! מה קרה כולה גרעין! כן אבל זה מוקצה! אסור! דבר שהוא מוקצה אסור להזיז בשבת, לגרוף בסוף כגרף של רעים בדרכים המותרות כן, אבל לשחק עם גרעין עם קליפה ככה אתה לא לומד לא יודע. אז בעינינו זה כלום כאילו מה עשיתי! מה נסעתי בשבת! בשמים זה משהו אחר לגמרה, משהו אחר לגמרה, אז ז"א אדם צריך להיזהר ולדעת שכל דבר שנראה בעיניך כלום- הוא לא כלום בכלל, אם ה' אמר –אז בעצם זה שהוא אמר, מזה כלום? מזה כלום?!

בצבא אומר לך קצין: 7 דקות מסדר! אחד אחרת יאללה תתחיל להסתובב סביב הבסיס שים את הנשק על הכתפיים ותרוץ לפני כולם עושה לך ביזיונות למה? לא עמדת בזמן. מי הוא? שלושה חודשים לפניך הגיע, הוא צועק עליך ואתה צריך להגיד לו 'המפקד'! להצדיע וכריט! זהו משמעת!. ובורא עולם שברא אותך אתה לא חייב לו, הוא אמר לא מילה חצי מילה, הגה-לא צריך לשמוע לו? ואם אתה עובר על דבריו.. אם זה היה קצין לא קצין רב"ט אומר לך תסתובב מסביב למחנה- איך יכול לטרטר אותך הקב"ה על גרעין, לא שמעת לו, אתה צריך לשמוע מה שה' אומר, עצם זה שהוא אמר-צריך לעשות. אתה מזלזל תהיה מזולזל.

אח"כ אל תבוא בטענות למה קורה לך ולמה קרה לך ולמה.. תחפש מה אתה עושה לא טוב במה אתה מזלזל ותבין לבד. אז רואים מפה שבשמים לא מסתכלים עלינו כמו שאנחנו חושבים. 

רק המקבל תוכחה מסוגל לתקן מעשיו

מעלת האהבה של התוכחות היא תקועה וטבועה לנו בנפש, כל אדם רוצה להיות מתוקן בעצם, כל בם אדם שואף לשלמות, רק אם זה קשה לו והוא עצלן והוא דוחה את זה וכל מיני תירוצים אבל בפנים כל אחד רוצה להיות שלם.

'כאשר ישמע מוסר החכמים והמוכיחים יקשיב וישמע וייכנע אומר רבינו יונה ויחזור בתשובה, יקבל את כל דברי התוכחות, ושלא יגרע דבר מדבריהם. האיש הזה ברגע קטן יוצא מאפלה לאור גדול, שהוא מאזין ולבבו יבין ושב ויקבל ביום שמעו דברי המוכיח, ויקיים עליו כל מה שאמר, ויעשה מה שיורוהו תופסי התורה מן היום ההוא ומעלה- עלתה בידו התשובה ונהפך לאיש אחר. באותו רגע אם הוא נפטר- הוא ישר לגן עדן! 

אדם היה רשע מזה רשע, לגמרה כמו רבי אלעזר בן דורדיה, הלך לכל הנשים הטמאות בכל העולם בכל העולם, מחלה ממקום למקום למקום.. עד שהגיע לאחת שביזת אותו קצת, ואז הוא תפס את עצמו ואמר 'מה אין לי עולם הבא'?! שם ראשו בין ברכיו געה בבכייה עד שיצאה נשמתו. יצאה בת-קול מן השמים ואמרה: 'אשריך רבי אלעזר בין דורדיה שאתה מזומן לחיי העולם הבא'. [כשאומרים על מישהו מזומן לחיי העולם הבא זה סלי בית דין ישר לגן עדן!. 

ולא רק זה בכה רבי ששמע את המקרה, ואמר 'יש קונה עולמו בשעה אחת' אתם מתארים לכם אדם מטונף העבירות הכי בזויות במשך כל חייו, וברגע אחד הבין את הטעות שהוא עשה, ובכה בכה בתשובה עד שיצאה נשמתו מהבכי- קנה עולמו!. נכנס לבית דין של מעלה בלי בית דין! ישר לגן עדן! ולא עוד אלא שקראו לו 'רבי'! רבי אלעזר קודם הוא היה 'לייזר' עכשיו הוא נהיה רבי אלעזר בין רגע! אז אדם ששומע תוכחות 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה'' אם אדם שומע תוכחת ומשתנה בהתאם- יכול לקנות עולמו באותו רגע, ואם ייפטר חמש דקות אחרי- בן העולם הבא! לא שווה? אז זה כמוצא שלל רב, כמו שאמרנו 'כמוצא שלל רב!

אבל מי ששונא תוכחות-אין לו תקוה ואין לו תקנה ודתו למות! כי תוקפת אותו תאווה ויצר הרע משיאו ויביא אותו עד לגיהינום! אז לכן, צריך להיות אוהב, אוהב תוכחות! 

אה מה יש הערב מי בא? סטנדאפיסט- שיצחיק את עצמו ביי! מה יצא לי מהצחוקים? מה אני ירוויח ביטול תורה, ליצנות בטח לשון הרע ועוד כל מיני דברים, אי אפשר סטנדאפיסט בלי הרע צוחקים על קהל על ציבור על עדות על משפחות שמות, אבל מה אנשים אוהבים? צחוקים! 

כמה אנשים תשמעו שיגידו לכם מישהו שהוא נותן בראש-אני רוצה ללכת, זה אחד שאוהב תוכחות אחד שמבין אחד שרוצה את המראה בא תראה לי מי אני.. אתם יודעים מי היה עושה את זה? הגאון מווילנה, קדוש עליון מלאך אלוקים, היו יורדים אליו מלאכים ללמוד אתו, והיה דוחה אותם, היה אומר 'לא אני לומד לבד לא רוצה טובות..

פעם היה אצלו מישהו שהיה על צד הטומאה, ואמר לו: בפרשת כך וכך מימינך היה רבי שמעון בר יוחאי משמאלך היה האר"י הקדוש. אמר: תוציאו אותו סלקו אותו מפה! זה טמא! שאלו אותו: אבל מה שהוא אמר נכון? אז הוא אמר לתלמיד שלו הרב חיים מוולוז'ין זצ"ל, אמר לו הוא צודק. 

אתם שומעים, הוא היה מזמין את המגיד שיתן לו תוכחות! והוא אמר לו: לא חוכמה להיות צדיק כשאתה יושב בתוך הבית לבד ואין ניסיונות, החוכמה היא שתיבדק כשתהיה בדרכים, האם ירד, ירד משהו מעבודת ה' שלך או לא.. בתנאים של וי אי פי זה חכמה. הוא יצא למסע שלוש שנים! ועבר ממקום למקום ולא זז כהו זה מהתורה שלו, הוא היה ישן שעתיים ביממה, חצי שעה חצי שעה חצי שעה חצי שעה, גם בדרכים "ובלכתך בדרך" ואחרי שלוש חזר למקומו כמו שהוא יצא ככה הוא חזר, זה נקרא עובד ה' בכל התנאים! אבל הוא היה מגיד שיגיד לו את זה. והוא קיבל! [והוא לא אמר לו 'מה אתה בוחן אותי מהב אתה חושב שאני זה.. לא!] תגיד מה שאתה חושב עלי! אמר לו ועשה.

 'תשועה ברוב יועץ'

אומר הרמח"ל זצ"ל במסילת ישרים (סוף פרק כ') כתב: 'ואין טוב לאדם אלא שיבקש לו חברים תמימים, שיאירו את עיניו במה שהוא עיוור, ויוכיחו אותו באהבתם, ויצילו אותו מכל רע, כי מה שאדם אינו יכול לראות, כי אדם לא רואה חובה לעצמו, הם יראו יבינו יזהירוהו וישמר. זה נאמר (משלי כד, ו) 'ותשועה ברב יועץ'.

חבר טוב! להגיד לו אם אתה רואה בי משהו לא בסדר אל תחסוך תגיד לי .יד, מיד לא לאחר זמן, אם אתה רואה משהו שאני לא עושה בסדר-תעיר לי, פשששש.. זה חכם, כשאדם הולך בשדה מוקשים מי הוא רוצה שיהיה לידו, מי הוא רוצה שיהיה לידו בשדה מוקשים? אחד שהוא מחיל הנדסה, יעבור עם הדקר ויעבור לפניו יפלס לו את הדרך שהוא לא יעלה על מוקש, הוא ילך יותר לאט אבל הוא ילך בטוח. ובפרט אם נכנסת לשדה מוקשים, ואתה לא יודע איפה לדרוך ואין בן אדם חיל הנדסה מה עושים? אם אתה רואה פסיעות תדרוך על אותם פסיעות בדיוק! אז אתה לא תתפוצץ כי דרכו פה ולא התפוצצו, 'אם לא תדעי לך היפה בנשים' מה כתוב: צאי לך בעקבי הצאן'! תעלה על העקבות של אלה שהלכו לפניך.

ז"א: יש גדולי ישראל שהלכו בדרך מסוימת תלך באותה דרך שהם הלכו לא יקרה לך כלום, אתה תהיה שמור ומוגן, ככה צריך אדם. 

המקבל תוכחה מחליש כח הסיטרא אחרא

עוד מעלה נפלאה הוא מביא: בספר ברכת אברהם על פי הרמח"ל הקדוש, בספר מגילת סתרים (פרשת דברים): 'כשאדם חוטא- מחזק את כח הסיטרא אחרא, והוא נמסר בידה ממש! וקשה לו להחליש את כוחו, 'כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים'. [אחד בכלא צריך לבוא מישהו מבחוץ להוציא אותו הוא לא יכול להוציא את עצמו] ולכן מה עשה הקב"ה? אפשר להוציא מבית האסורים בדבר קל ביותר- אדם שחטא ובא מישהו ואומר תוכחת, מה הוא עושה? הוא גוער בסיטרא אחרא שכובשת אותו ומחלץ אותו מהיד שלו! זה כאילו מושיט יד לאדם טובע ועוזר לו! הוא לא יכול להוציא את עצמו, אבל הוא אומר לו הערה נכונה פוקח את עיניו ואז הוא מחליט ומשתחרר מהסיטרא אחרא. ז"א: האדם המוכיח מציל את חברו ממי שלא היה יכול להינצל אם לא היה שומע זאת. 

וככה זה בחיים בהרבה דברים: אתה יודע מאז שאמרת לי כך וכך- התחלתי לעשות את ב"ה מאז המצב השתנה לטובה והכל.

כתוב: 'תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה' אדם שמבין הוא ניחת מגערה אפילו! איך התימנים היו עושים אממממ בלי לדבר אממממ זהו אפילו לא אומרים כלום. אתם מכירים את זה בטח מקריאת התורה, אממממ מעם ה... לפעם הבאה תתכונן יותר טוב, או לא תעלה בכלל. אז ז"א: 'תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה' כסיל יתנו מאה מכות לא יבין. אומרים מה על כל מכה שהוא לא מבין, מכה לא מבין לא מבין כי הוא כסיל, לא יעזור 'אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור ממנו אולתו' איך יכול להיות? אתה לוקח אוויל מכניס אותו להוויאן לוקח את העלי- פך! נותן לו בראש, אם תכתוש אותו לא מבין! למה? אחרי שאתה נותן כלעה אחת אתה מרים את העלי בשביל לתת לו עוד אחד נכון? כשהרמת מה הוא אומר 'אה הנה זה הפסיק, אח"כ הוא מקבל עוד אחת- ועוד הוא אומר הנה תראה זה מספיק, כנראה זה יפסיק בסוף.. כמו פרעה מקבל כלעה ועוד פעם, עוד אחד ועוד אחד עוד אחד ועוד אחד. 

פעם שאלו אותו את פרעה איך היה [הוא הגיע למעלה שאלו אותו אך היה] אמר עשר. זה כסיל! אבל אדם אם הוא מבין אם נותנים לו רק גערה כבר מבין.

ולכן הגאון מווילנה כמו שאמרנו היה מבקש מהמגיד מדובנא שיגיד לו מה לעשות. 

הנהגות הצדיקים בעניין אהבת התוכחות 

ובשם הגדולים אומר החיד"א זיע"א (חלק ספרים, מערכת ר' אות ז: 'שמעתי מרב אחד שקיבל מהגאון מהרש"ל זצ"ל: כשהיה יושב על כיסא ההוראה, היה אב"ד ציווה מוכיח שיבא כל יום שעה אחת ויוכיח אותו ויזהיר אותו כל יום, זה היה הרופא שלו. כל יום קדוש עליון, הוא מבקש שכל יום יבוא שעה להוכיח אותו.

ובעת שהיה בא המוכיח היה מתעטף ויושב לשמוע תוכחות מוסר ביראה ורעד לפני ה'. אשריו ואשרי חלקו ואשרי העם שככה לו שיש חסידים קדושים כאלה בישראל.

אדם קדוש הוא יכול להוכיח את כולם, מה תוכיח אותו? הכל הוא עושה! אמר לו: אין תחפש שכה כל יום לא פעם בשבוע לא בחודש כל יום! לשמוע תוחכת.

אתם מבינים כמה זה יקר כמה זה חשוב.

אהבת התוכחה – תוצאה של אהבת האמת

ויש פה דבר נפלא: אהבת התוכחה מאיפה היא נובעת? מאהבת האמת, כשאדם רוצה לראות את המציאות כמו שהיא, הוא לא שקרן הוא לא משקר את עצמו הוא לא חי בשקר, הוא רוצה לדעת את האמת.

רבינו ירוחם זצ"ל היה משגיח של ישיבת מיר. פעם הוא הגיע לעיירה ואמר דברי כיבושין, דברים שכובשים את ליבם של האנשים, ונכנס לביהכ"נ והוכיח אותם בצורה חריפה, ולאט לאט התחילו לצאת, [כמו פה לאט לאט יוצאים לאט לאט]. אחרי הדרשה פנו אליו ואמרו לו: 'תוכחה מגולה כזאת שאמרת מתאימה לבני ישיבות, אבל זה ציבור רגיל אתה לא יכול לתת להם בראש ככה כמו שנתת להם.

אחרי זמן הוא אמר: למה באמת התחילו לצאת ולא רצו לקבל תוכחה? למה כשאני מדבר בישיבה אפילו ביטויים חריפים יותר כולם רצים לשמוע? למה מה ההבדל? תשמעו זה משל לא יאומן כי יסופר, זה תזכרו את הציור הזה לכל החיים . 

היה אדם אחד לא ראה מימיו סוס ורוכבו לא ראה. יום ראה סוס ורוכבו והוא היה בטוח שזה רואה ברייה חצי חיה וחצי אדם, ככה הוא ראה הוא הבין שזה ברייה אחת חצי וחצי.. אחרי שעברו כמה רגעים הוא ראה שזה למעלה הרוכב מכה את הסוס בשוט! והוא התפלא מה הוא משיגע הוא מרביץ לעצמו? כי הוא חשב זה אחד, ורק אחרי שהרוכב ירד מהסוס הוא הבין שזה שני גופים נפרדים והרוכב שולט על הסוס וולכן הוא מכהו אותו כדי ליישר אותו לדרך! ושלא ישתולל עכשיו הוא הבין למה הוא היכה אותו.

אמר רבי ירוחם: בני הישיבה יודעים שיש הגוף ויש רוכב, הגוף זה הסוס והנפש זה הרוכב, וכשאני מצליף בלשוני ב"סוס"- הם מבינים שאני רוצה להדריך את הנפש ששולטת שיוכלו לרסן את הסוס המשתולל שלהם. 

מה אני אומר אני אומר: תשלטו על הסוס, תשתלטו על הגוף שמושך אתכם לעוונות לעבירות, תשתלטו עליו מה אני אומר? אני מלמד אתכם איך להשתלט על הסוס! 

אבל הבעלי בתים בביהכ"נ הם חושבים שהגוף והנשמה זה אחד, ואני מכה אותם! כי באמת ההמון לא יודע להבדיל בין הגוף שלו לנשמה הוא חושב שזה אני, 'פגעת בי'! לא פגעתי בך הפוך אני מציל את הנשמה שלך מהסוס, אני אומר לך תזכור אתה רוכב אתה לא סוס! מה שאני מדבר אליך זה שתדע איך להשתלט על הסוס שלך! אבל בני אדם באמת חושבים שהוא פגע בי, מה פגע בך מה פגע בך?.. מה כולך סוס?! אין רוכב זה הבעיה! לכן אנשים לא אוהבים לשמוע תוכחת כי הוא ממש סוס. אין פה בן אדם אין פה נשמה, אין פה חלק אלוקי, אין חלק אלוקה ממעל! פשוט זה אני, אני זה הכל! 

 לא! לא! יש פה שני חלקים, יש רוח ויש גוף. מדברים לרוח שתשלוט על הגוף, מה פוגעים בך? הפוך! מלמדים אותך לרכב על הסוס לשלוט עליו!

עוד משל:

אדם הולך לפגישה עם המלך, ופתאום חוץ מכבודכם יונה הנחיתה לו קצת מאוצרותיה, ובא אדם ואומר 'איך אתה הולך ככה למלך תראה מה חיש לך על הכתף'? יודה לו או לא יודה לו? הוא יודה לו.

אז אם בן אומר לך אממממ.. קדיש קדיש אממממ.. לא מדברים בקדיש עכשיו מפארים את המלך, מפארים את המלך! אומרים: 'יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא' [אנחנו כבר רוצים שתבוא הגאולה] 'וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי' אסור לדבר בקדיש עוונו גדול מנשוא אומר השולחן ערוך, וכתוב גוערים בו! קדיש. אז אם אומרים לך אתה פשוט הולך פה משהו, אתה פוגם, אתה לפני מלך משבחים את המלך!. 

הנהגתו של החזו"א זצ"ל עם תלמידי הסבא זצ"ל

החזון איש זצ"ל באגרות (חלק א' קנד) אומר: 'הייתי הרבה זמן עם הסבא מסלובודקא ועם הסבא ממיר, ועם גדולי התלמידים שלהם, וגם עם גדולי נובהרדוק, ותמיד היתה שרויה בינינו אהבה בלי מצרים היינו מסורים אחד לשני בכל לב, ומעולם לא נמנעתי להזכיר ביקורת בחריפות! והם התענגו על זה. 

אתם שומעים על מה צריך לשמוח, נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב, וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא' .

מי שאוהב אותך יכול לפצוע אותך מידי פעם להגיד לך הערה, זה מרגישים פצעים כאלה, אבל זה נאמנים, אלה פצעים נאמנים לטובתך. אבל 'וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא' השונא יגיד לך 'אתה בסדר אל תשמע לו.. אל תענה להם, הלואי שכולם יהיו כמוך, אני מכיר אותך יש לך זהב.. זה השונאים יגידו לך שאתה תמיד בסדר לא יתקנו אותך ולא יעירו לך מילה, זה שונאים! אוהבים פוצעים קצת אבל לטובה לטובה. 

58:50 1:06:40

חשיבות התוכחה מפי הצדיק

האמרי אמת זצ"ל מגור: פעם איחר בכמה דקות לשיעור של האבא שלו השפת אמת מחמת אונס, אבא שלו העיר לו מוסר ווי ווי ווי.. נתן לו כמו שאומרים, והוא שתק. אמא שלו שעמדה שמה בצד שאלה אותו למה שתקת כשהוא אמר לך דברי מוסר על למה אחרת? הרי אני יודעת שהייתה אנוס ממש למדת כל הלילה והיית ער כל הלילה, אז למה נתת לו להוכיח אותך כל כך? 

מה הוא ענה לה: את רוצה שאני יאבד דברי תוכחה מפי אבא שלי שהם חשובים לי ויקרים לי?! אפילו שזה לא על דבר נכון, עצם זה שאתה שומע מוסר תוכחת- פששש.. זה הדבר הכי הכי גדול זה המתקן הכי טוב שיכול להיות.

כשאדם הולך ללמוד טסט, איזה מורה הוא רוצה שיגיד על כל דבר יופי יופי יופי והוא יגיע לטסט ונכשל, או שאומר לו לא הסתכלת שמאלה לא הסתכלת ימינה לא אותת אמרתי לך, תיסע כך תיצמד יותר לכאן, אל תעקוף ככה לפני יציאה תעשה ככה, מריבוי ההערות יש סיכוי שתעבור את הטסט בקלות. הוא תיקן רותך בכל ההערות הוא כבר תיקן אותך בכל המכשלות-אז אתה תעבור את הטסט.

יש אחד יגיד: ווי היה לי מורה נהיגה נודניק, כל דבר היה מעיר לי! זה כובלי.. 

התועלת שיש לנפש האדם בקבלת התוכחה

תועלת עצומה יש בכך שמרגיל האדם את עצמו לקבל תוכחה, כי אם אתה מקבל אתה הופך להיות מוכרח, כופים עליך לקבל את האמת, ואם אתה אוהב תוכחה- אז אתה מוצא את המסגרת הנכונה שבה אתה יכול להתקדם ולא להיכשל.

אבל נשאלת השאלה למה צריך לעשות דברים מתוך הכרח? למה צריך להגיד לי? הייתה רומז לי הייתה זה.. למה אתה צריך להגיד לי? מפחד אמר לו יגיד לו.. למה צריך למה זה טוב?

אתם מכירים את הסיפור על קבלת התורה של ישראל, כתוב שהקב"ה כפה עליהם הר כגיגית, בשביל צריך לאנוס אותם הם היו בתחתית ההר והוא הרים את ההר ואמר להם אם אתם מקבלים את התורה מוטב אם לא-שם תהה קבורתכם. למה איומים מה קרה אמרנו לפני כן נעשה ונשמע לבד למה איומים?

אם אני מקבל את התורה בעצמי אני גם יכול להחליט מתי אני מפסיק, אין מסגרת שמחייבת, אבל אם כופים עלי יש לי הכרח, ההכרח שומר על מה שרציתי, מה רציתי? לעשות נעשה ונשמע, אבל אין מחייב! מי מחייב אותך שום דבר, כמו שרציתי עכשיו לא רוצה, לכן התורה אומרת לא תוסיף ולא תגרע. לא תגרע בסדר ברור, ה' אמר תרי"ג אתה לא יכול להוריד, גם לא תוסיף- מה יש למה לא נרבה עוד קצת, אומר לא, אם תוסיף אח"כ תוריד, כמו שהוספתי אני יכול גם להוריד..

לא! אדם צריך להיות מוכרח! לכו יש בכל מקום קריטריונים יש חוקים יש צווים הכל צריך להיות ממוסגר, ההכרח מקדם אותך לא נותן לך לסתות, ולמטרות שאתה רוצה להגיע תגיע.

'כל ההתחלות קשות',

עוד דבר צריך לדעת: כל ההתחלות קשות, והקב"ה יודע שעל האדם בהתחלה קשה לקבל על עצמו דברים חדשים, והדבר הכי מתוק זה אחרי שאתה מתייגע ומצליח-אין תענוג יותר מזה.

נגיד אדם בונה סוכה, אז שמש ולך תסחב סכך ולך תביא זה.. ועוד פעם אבל כשאתה יושב כבר בפנים ערב חג לבוש כמו שצריך האוכל בפנים הכל לבושים חגיגיים איזה עושר.. קודם היה קשה, אבל אח"כ קוצרים את הפירות נהנים שבוע ימים איזה אושר איזה חג איזה חג "ושמחת בחגך". אז בהתחלה זה קשה אבל כל דבר צריך לבוא עם מסגרת ותוכחת וכ"ו. 

אתם יודעים מה, יש דבר חדש תשמע אלחנן, כתוב: שכל עשב שצומח בשדה יש לו מלאך שמכהו ואומר לו 'גדל'! יום אחד אני מסתובב בשווייץ מסביב לאגם ופוגש אותי חסיד, 'נו רב אמנון נו מה אתה אומר.. מזה מה אתה אומר? אמר לי: לא יש לך איזה משהו להגיד לי איזה וורט איזה דיבור איזה משהו יש לך משהו להגיד לי? אמרתי לו: תגיד לי אתה יודע איפה אתה מסתובב? אתה יודע מי נמצא פה אתנו? מסתכל עלי הוא לא רואה לידנו בדיוק מישהו אז הוא אומר: מה אתה מתכוון? אמרתי לו: יש פה מיליונים מלאכים לידינו. איפה אתה רואה אותם? אמרתי לו: אתה מכיר את מה שכתוב לא? כתוב שכל עשב ועשב יש לו מלאך שמכהו ואומר גדל, איך הוא גודל עם המלאך, אז כל עשב ועשב שאנחנו רואים פה מסביב לאגם-מיליונים מלאכים מכים אותו ואומרים לו גדל גדל גדל גדל.. אתה מבין איפה אנחנו.. אבל צריך להיות מכהו? בלי מכהו לא גודלים, בלי מכהו לא גודלים! אתם שומעים אפילו העשב הדומם לא מכים אותו לא גודל. אז כל שכן בן אדם שהוא חצי סוס חצי חצי רוכב!. אז צריך דורבן לתת לו פך! תיך! או עם השוט או עם המושכות להצליף אחרת הוא לא גודל! אי אפשר לגדול אך צריך שיבוא מישהו מצליף, מוכיח שיגיד לנו מה צריך להכניס אותנו למסגרת ואז אנחנו יכולים להתקדם.

כשאדם נמצא במצב של מוכרח-האדם הזה יכול לגדול.

הכל תלוי בהכרח!

פעם סיפר הרב וולבה זצ"ל המשגיח (אבני שלמה ח"א) מעשה:

בישיבת במיר בחוץ לארץ היו לוקחים אותם מידי פעם לצבא הפולני והיו מחפשים להשתחרר לא ללכת, והיו כאלה שלא הצליחו ולקחו אותם לשם.

אז כשהם חזרו לחופשה המשגיח שאל פעם בחור שהיה בחיל הפרשים, אמר לו: תגיד לי איך למדת לרכב על סוס? הוא מכיר אותו בחור ישיבה.

אמר לו: העמידו שורה ליד שורה של סוסים, ואמרו לנו כל אחד יעלה על סוס וידהר ויש תעלה של כמה מטרים וצריך לעבור אותה עם הסוס! 

אז הוא אומר לו: אתה מחייך לא רכבת על סוס איך אתה מסוגל? אמר פשוט: עמד שם המפקד אמר מי שלא יעבור כדור בראש! כולם עלו על הסוסים ועברו את התעלה. 

כשיש מכריח- זהו!

אם אחד יגידו לו תרקוד יגיד לא בא לי, אם יוציאו לו אקדח הוא רוקד בלי הפסקה, אז ז"א: תלוי אם יש הכרח או אין הכרח.

איך מצליחים בחיים?

הגאון המשגיח של ישיבת פונוביז' הרב דסלר ממכתב מאליהו, הוא אמר כשרצה להפסיק לעשן סיגריות אמר לכל הקרובים הפסקתי! עכשיו הוא לא יכול לקחת יותר סיגריה, הוא הודיע לכולם הפסקתי מה יראו אותו עם סיגריה יהיו לו בושות. אז הוא הודיע.

ככה אני עשיתי: כל דבר שעלה בדעתי לעשות רעיון טוב- הודעתי ברבים! 'מבצע מיליון'! מבצע 10 מיליון! כל מה שעלה בדעתי הכרזתי למה? להיות מוכרח, להיות מחויב! 

פעם עבר עלי היצר הרע: החלטתי שאני קם בנץ חודש, קם קם קם קם יום אחד הרדים אותי. אני פותח את הטלפון, אני רואה כבר אחרי הנץ: אתה מגיע שואלים אותי החבר'ה אתה מגיע? 

ווי ווי ווי איזה פדיחות כולם אני שכנעתי אותם לבוא אומנם באתי חודש אבל יום אחד התפספס, ואני אם מישהו לא בא אני אומר לו תירוצים שעון כריט אל תבלבל את המח.. ופתאום אני בעצמי לא הגעתי! אז מה אני עושה? איך אני עוד פעם לא יפול? אמרתי ליצר הרע יעלה לך ביורק, קבעתי שיעור תורה לפני הנץ שעה, אצלי בבית וכולם צריכים לבוא אלי! יש מצב שאני לא אקום? אין דבר כזה הם דופקים בדלת, שעה לפני הנץ! אז הרווחנו גם שיעור ונץ, כבר שנים רבות ב"ה בזכות מה? שפעם אחד הוא הפיל אותי. צריך להיות חכם, 'בתחבולות תעשה לך מלחמה' יצר הרע רוצה להפיל את האדם לשבור אותו, אין דבר כזה הפוך צריך לעלות לו ביוקר! אבל זה רק אם אתה עושה הכרח, אם יש שיעור אצלך בבית אתה מוכרח אין דבר כזה, אתה לא יכול לא לקום.

האמור- הלכה מפורשת ברמב"ם

והנה עוד דין שקשה להבין אותו אבל עכשיו אני מאמין שהם תדעו את התשובה. תלוי מי יושב פה- הסוס הרוכב שניהם או כל אחד לבד תכף נראה: ברמב"ם (הלכות מלכים פרק ו הלכה ז) אומר: 'כשצרין על עיר לתפסה, אין מקיפין אותה מארבע רוחותיה אלא משלש רוחותיה, ומניחין מקום לברוח למי שירצה להימלט על נפשו, שנאמר "ויצבאו על מדין כאשר צוה ה' את משה" ממה הוא ציוה? רק לצור משלוש רוחות. ורוח אחת להשאיר פתוחה למה? [מי שידע מאתיים שקלים] 

בקהל: ...

הרב: אם מה מה יקרה? יפה מאוד שמעתם? 200 שקלים.

התורה אומרת תשאיר להם מקום לברוח, אז אם הם רואים שקשה להם המלחמה הם יברחו, אבל אם אתה סוגר בארבע אין להם ברירה הם ילחמו על החיים שלהם ואז יהיה להם כח פי כמה וכמה כי אין להם מוצא, כשאדם נדחק לקיר כמו שאומרים אין לו ברירה אז הוא הולך עד הסוף. אבל אתם רוצים להציע מלחמות אף פעם אל תצורו מארבע צדדים, תשאירו תמיד פתח!. 

מה רואים? שההכרח יכול לגרום לנצח! רק הכרח יכול לגרום לנצח! אז אם אני מכריח את עצמי אז אני אנצח. אז זו חכמה גדולה מאוד. אנחנו צריכים שאנשים יעירו לנו זה יהיה הכרח ולהגיד לחבר תגיד לי אם אני משהו לא בסדר-אל תתבייש תעשה לי טובה תגיד לי, ככה נהיה מוכרחים מי שמסתכל עלינו כל הזמן אז נהיה ישרים ותמימים וצדיקים והכל וננצח את יצר הרע שרוצה להחטיא אותנו.

עכשיו רק נשארת שאלה אחרונה, למה אנשים באמת לא אוהבים תוכחה? 

אז בואו נראה: בעולם העסקים יש הרבה יועצים, בעולם העסקים יש חברות שהם יועצות והכל וזה אדרבה, כל הערב כל תלונה משפרים הכל כי מה רוצים להרוויח, לא רוצים להפסיד! אף אחד לא מתלונן שהיועץ נותן יותר מידי עצות, אף אחד לא מתלונן.

אבל אם הבן אדם הזה ששומע כל כך הרבה יועצים מגיע הביתה לאשתו ואומרת לו: איזה הערה איזה עצה? הוא לא מוכן לשמוע! למה? כי במקום שאתה מרגיש שיש לך רווח-אתה מוכן לשמוע עצות, במקום שאין לך רווח רק עצות בלי רווח- תורה רבה אני יודע מה לעשות לבד לא צריך להגיד לי מה לעשות..

אז בעניינים רוחניים אדם לא רואה שיש לו רווח כי הרווח יבוא אח"כ, אבל בעניינים גשמיים הוא מקבל את הרווח מיד. אז עצות כאלה הוא מוכן לקבל ועצות רוחניות הוא לא מוכן לקבל.

הדרך הנכונה לקבל תוכחות

נקודה נוספת: ברגע שאדם מוכיח אותנו על טעות אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו כאילו לא נחשבים כלום לא שווים שום דבר, פתאום בא בן אדם השפוט תשפוט.. מי אתה משמך שר ושופט עלינו.. מה אתה עכשיו בא מופיע ואומר וזה. ומתקן.. אבל האמת היא בדיוק הפוך. אדם שאין לו תקוה לא מוכיחים אותו, אף אחד לא הולך לפרחח לתקן אותו, אבל אם כבר פונים אליך ואומרים סימן ששוקלים שאתה אחד שמסוגל לקבל. זה מראה שאתה טוב הפוך, שהם מאמינים שאתה תקבל תוכחת לטובה. 

אף אחד לא מתלונן על תינוק שהולך כמה פסיעות ונופל נכון? כי הוא רק בתחילת דרכו, ושמחים על כל צעד שהוא עושה ואפילו שהוא נופל, זה מה שהוא מסוגל לעשות, אבל אף לא יבוא ויגיד לו למה אתה לא הולך כמו אדם מבוגר, מה קרה לך? אי אפשר כל דבר בזמנו.

אז כשמוכיחים אותנו זה סימן שמוכיחים אותנו לפי כוחותינו, זה אומר אם השמים שלחו מישהו להעיר לך הערה כי הוא לא בא סתם- הכל בהשגחה, סימן שעדיין יש לך סיכוי, לא מבקשים ממך מהצעדים שאתה מסוגל, אף לא יבור נגיד להרצאה כזאת ויגיד:

מה קרה לכם?! כתוב "והגית בו יומם ולילה! איך אתם מבטלים תורה רגע אחד! מה?! מי שיגיד ככה הוא לא מבין איפה הוא נמצא, אבל אם אומרים לכם את מה שאני אמרתי-אתם יכולים לקיים את כל מה שאמרתי, לא דברים בשמים ולא דברים מסובכים זה לטובתנו, כל הדברים שנאמרו פה רק יכולים לעזור לנו בחיים. שום ממה שאמרנו פה לא יזיק רק יועיל.

אז מצפה מכם שתהיו אוהבים את התוכחות, מעריכים את המוכיחים, יש מצווה לאהוב אותם כי הם המצילים הגדולים שלנו, וזה לא משנה ממי אתה מקבל תוכחת מגדול מקטן מאיש מאישה ואפילו מגוי. 

'קבל את האמת ממי שאמרה' אומר הרמב"ם! 

אם זה אמת למה לא תשמח! ורק תרויח לעולם ועד אמן! אמן!

[מחיאות כפיים]

- - - שאלות ותשובות - - -