לונדון - מעכבי הגאולה השלמה

 - - - אין זה התמלול, אלא עיקר הדרשה מהספר 'תורת חסד' חומש במדבר 2 מאמרים על ימי בין המצרים, באדיבות הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו! - - -  ואחריו התמלול אך לא מוגה! - - - 

מאמר א' 'חורבן בית המקדש' 

א. בגמרא במסכת תענית (דף כ"ט.) אמרו חז"ל, שעיקר שריפת בית המקדש היה בעשירי באב. ויפלא הדבר שאם כך, כיצד יתכן שבעשירי באב פוסקים מלצום ולנהוג בדיני אבלות, על אף שזהו הזמן של שיא החורבן?

ב. במדרש איכה הקשו: "מִזְמוֹר לְאָסָף" (תהלים פג') - הרי הפרק מתאר את חורבן בית המקדש, ואם כן, היה לו לומר "קינה לְאָסָף"? ותירצו: שהשמחה היא על שכילה הקב"ה זעמו בעצים ובאבנים ולא בבניו. אך תמוה: הלא עשרות מיליונים מתו, ואין המשל דומה לנמשל?

ג. ועוד יש להבין, האם יתכן בכלל לומר שהקב"ה פרק זעמו על עצים ואבנים? הלא אי אפשר להעלות כן על הדעת. אז מדוע נשרף בית המקדש?

ד. אמרו חז"ל, שבזמן החורבן היו כרובים מעורין זה בזה, וקשה: הרי זה בלתי נתפס? כזה גילוי אהבה של הקב"ה לעם ישראל דווקא בשיא הכאב?

ה. מדוע 'הָאוֹמֵר... "אֶחֱטָא, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר" אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר'? (יומא ח, ט) הרי אם עשה תשובה גמורה, למה שלא תתקבל תשובתו?

ו. מהי הסיבה שכשאומרים: 'אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא' זוהי שיא השמחה של הקב"ה מאז שנחרב בית המקדש?

תהליך האבלות מי"ז בתמוז עד תשעה באב מחמיר והולך בהדרגה

בשלושת השבועות הקשים ביותר לעם ישראל מתקיים תהליך של אבלות.

תחילת התהליך בי"ז בתמוז - הכל צמים, ומכאן והלאה אסור לשמוע שירים, ולערוך חתונות לדעת הרמ"א והבן איש חי].

החל מראש חודש אב ישנה החמרה נוספת באבל - אסור לאכול בשר ולשתות יין. כמו כן, יש להחמיר שלא לקנות או ללבוש בגדים חדשים.

וכשמגיע השבוע שחל בו תשעה באב כבר נראים כאבלים ממש - אסור להסתפר, אסור לכבס וללבוש בגדים מכובסים. וכך מגיעים לערב תשעה באב, לסעודה המפסקת, שהיא מתקיימת בהרגשה של מעין אנינות על מת.

ובתשעה באב עצמו, כבר נוהגים אבלות גמורה - יושבים על הרצפה, לא מניחים תפילין וחולצים נעלים - שיא העיצבון כאבלות ממש,

אולם, תמוה מאוד: כיצד יתכן שההנהגות והאיסורים מצטברים והולכים רק עד לחצות היום, ואילו ממחצית היום ואילך כאילו "שוברים" במעט את האבלות - מניחים תפילין וקמים מהרצפה?! הלא חצות היום הוא שיא השיאים של החורבן, רגע לפני שריפת בית א-לוקינו???

יתר על כן, בליל עשירי באב - כאשר מצויים כביכול כבר "אחרי האבלות" ואוכלים ושותים - בבית המקדש המשיכה השריפה להשתולל במלוא עוזה.

ומה שמחדד את הקושיה: בגמרא במסכת תענית (דף כט, א') הביאו שני פסוקים הסותרים זה את זה: בספר מלכים כתוב שנבוזראדן בא בז' באב. ואילו בספר ירמיהו כתוב שבא בי' באב? ותירצו בגמרא: שבז' באב נכנסו נכרים להיכל ואכלו וקלקלו בו שלושה (3) ימים: ז', ח' וט'. ובתשיעי, סמוך לחשיכה, הציתו בו את האור, והיה דולק והולך כל יום העשירי כולו עד סמוך לחשיכה. עד כדי כך, שר' יוחנן טוען שעדיף היה לקבוע תענית בעשירי באב. ודחוהו בגמרא, שתחילת הפורענות, שהיתה בסוף תשיעי, עדיפה.

אם כן, כיון שהשריפה היתה בסוף היום התשיעי, כיצד יתכן שקודם לשריפה שהיתה סמוך לחשיכה - כבר במחצית יום התשיעי - עושים הקלה באבלות, וממש בעיצומה של השריפה כבר "קמים" מהאבלות ואוכלים ושותים?

"מִזְמוֹר לְאָסָף" 

במדרש רבה (איכה ד, יד) אמרו חז"ל, שלמעשה נשרף בית א-לוקינו באש מן השמים.

כיצד? ראו הכהנים ארבעה (4) מלאכים יורדים עם למידי אש מן השמים. וזרקו את המפתחות כלפי השמים. יצאה יד מן השמים ולקחה את המפתחות, ואז יצאה בת קול ואמרה לנבוזראדן: "בית שרוף שרפת, קמח טחון טחנת" - הקב"ה בעצמו שרף את ביתו.

ועל זה הביאו את הפסוק: "מִזְמוֹר לְאָסָף אֱ‍-לֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ" (תהלים עט, א) והקשו חז"ל: "מִזְמוֹר לְאָסָף"? הלא "קינה לְאָסָף" היה לו לומר?

אלא, תירצו במשל, למלך שעשה חופה לבנו, הכין המלך ארמון מפואר, שולחנות ערוכים ברוב פאר והדר ובכלי סעודה מיוחדים במינם, וכמובן גם תזמורת גדולה של כלי נגינה שתלווה את הארוע, אך אז, רגע לפני השמחה, גילה המלך שבנו יצא לתרבות רעה, ניגש המלך, וברוב זעמו קרע את המפות, שיבר את הכלים, והחריב את כל האולם.

לפתע, נטל אחד משרי המלך כינור והחל מזמר, צעקו לו כולם: 'עכשיו הזמן לזמר?!' 

השיב להם השר: 'מזמר אני על שכילה המלך חמתו בעצים ואבנים ולא חס ושלום בבנו.'

כך אמר דוד המלך "מִזְמוֹר לְאָסָף" על שכילה הקב"ה חמתו בעצים ואבנים ולא בבניו.

אולם, תמוה מאוד: הלא אין המשל דומה לנמשל כלל וכלל? הרי בזמן החורבן לא רק עצים ואבנים נשרפו, אלא עשרות מיליונים מתו על ידי נבוזראדן שר הטבחים. ואפילו באותו הפרק עצמו של "מזמור לאסף" מפורש תאור נורא: "נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים וכו', שפכו דמם כמים סביבות ירושלים ואין קובר"?

"אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא" 

אמרו חז"ל במסכת יומא (דף לח): אשת דואג בן יוסף, נפטר בעלה בזמן בית המקדש ונשאר לה בן קטן. ובכל שנה ושנה היתה נותנת לבית המקדש מתנה - זהב טהור שמשקלו כמשקל בנה. והנה, בעת המצור הרעב היה עצום כל כך, עד שאפילו אותה אשה, שאהבה את בנה אהבת אין קץ. שחטה את היקר לה מכל ואכלה את בשרו. 

קונן עליה הנביא ירמיהו: "אִם תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלֲלֵי טִפֻּחִים" (איכה ב, כ). 

השיב לו הקב"ה ברוח הקודש: "אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא" (שם).

ועל כך מסופר במסכת סנהדרין (דף צו, ב): שהיה בירושלים את זכריהו הנביא שהיה גדול וקדוש, כהן ובן דודו של יואש המלך. והוכיח זכריה הנביא את עם ישראל מידי יום ביומו שישובו אל ה' בתשובה, ביודעו כי לא יעזו לגעת בו לרעה.

אולם הדור היה במצב כה ירוד, עד שהמלך עצמו ציווה: 'להרוג את זכריה הנביא ביום הכיפורים! בעזרה!!' כך נהרג כהן, נביא ודיין, נשפך דם נקי ונטמאה העזרה ברצח שנעשה בעיצומו של יום הכיפורים שחל להיות בשבת. איזה חילול ה' נורא!!!

קודם שנהרג, המילים האחרונות שאמר זכריה בחייו היו: "יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט" (שמות ה, כא) אך העם כלל לא התיירא, עד כדי כך, שאפילו את דמו לא כיסו! מבהיל על הרעיון!

ואמרו חז"ל במדרש רבה (קהלת ג, כ): שלאחר מאתיים חמישים ושתיים (252) שנה, בעת שנבוזראדן נכנס להיכל, ראה את דמו של זכריה מבעבע ורותח, ושאל את הכהנים לפשר הדבר. חששו הכהנים לומר לו שעשו מעשה נתעב שכזה שמצדיק להביא עליהם פורענות, ולכן אמרו לו: 'שזהו דם פר'. שחט נבוזראדן פר, וראה שדמו שונה. המשיך ושחט בהמות רבות, אך נוכח שדמם אינו דומה לזה שבעזרה. איים נבוזראדן על הכהנים: שאם לא יגלו לו את האמת יהרוג אותם. אז סיפרו לו: שזהו דמו של נביא שלפני מאות בשנים חזה את החורבן, והרגוהו אנשי דורו ולא כיסו את דמו, ובדרך נס, לא נבלע הדם בקרקע המשכן זמן כה רב.

אמר נבוכדנצר: 'אני אפייס אותו!' שחט שם תלמידי חכמים, תינוקות של בית רבן, את כל הסנהדרין ופרחי הכהונה, ולא נרגע הדם.

אמר לו נבוכדנצר: 'זכריה! זכריה!! ראה, טובים שבעמך הרגתי, רצונך שאהרוג את כולם?!'

ורק אז נח הדם מזעמו, ונהרגו באותו יום כמיליון (1,000,000-) איש, מלבד מיליוני האנשים שנהרגו בדרך לגלות בבל הארוכה.

ועל כן התבאר, שנהרגו המונים מישראל, וממילא ברורה התמיהה - שאין המשל דומה לנמשל?!

יתר על כן, ישנו קושי נוסף על לשון המדרש: איך יתכן לומר כלפי הקב"ה, שהוא חס ושלום כמו אותו אב, ש: "פרק זעמו על עצים ואבנים ושבר כלים? הרי בלתי אפשרי להגיד כך? על כן שומה עלינו להבין מהו העומק הצפון במשל, ובעיקר, על מה שמח אסף?

במקום שבית המקדש יקרב את עם ישראל להקב"ה הוא גרם לריחוק 

מתרץ הרב שמשון פינקוס זצ"ל (עמוד כ' והלאה) תירוץ נפלא על שלושת (3) הקושיות כאחד:

משל לצייר מומחה, שביקש ליצור ציור מדהים ומיוחד. השקיע אותו צייר סכום כסף עצום, ונסע עד להרי האלפים על מנת להעלות על גבי נייר את נופם המרהיב. התיישב הצייר, ובמשך ימים כלילות שרטט ביד אומן ובדייקנות מופלאה פרט אחר פרט מן הנוף המופלא הנשקף לעיניו וכך, כעבור כמה חודשים הוציא לפועל את יצירת חייו, ציור ענק ומרהיב שכל רואיו השתוממו ממנו.

הצייר הנרגש, שעיניו לא שבעו מלהתבונן במפעל חייו, העומד פרוש במלוא הדרו לנגד עיניו, מיהר לקרוא לאשתו, שתבוא אף היא להתבונן ולהנות עד מאוד ממעשה ידיו. ואכן, אשת הצייר לקחה את הענין ברצינות רבה. היא שקעה כל כולה בציור, כשהיא מתעמקת בכל פרט ופרט בתמונה מנסה להיווכח האם הוא אכן זהה לנוף האמיתי, והאם הוא חי ומרהיב ביופיו כמו הטבע. וכך, כדי לראות את התמונה בפרספקטיבה רחבה יותר החלה אשת הצייר לפסוע לאחוריה, מבלי להסיר לרגע את עיניה מן הציור. רגליה נסוגו לאחוריהם פסיעה ועוד פסיעה, והיא כלל לא מודעת לעובדה כי תהום עמוקה פעורה מאחוריה!

בינתיים הבחינו החברים שעמדו סביבה במתרחש, והחלו לזעוק: 'היזהרי! תהום קטלנית מאחוריך!' אך אשת הצייר שקועה היתה עמוק בציור, וכלל לא שמעה את צעקותיהם.

בשלב זה, החל אף בעלה לרוץ לעברה ולצעוק: 'עצרי! סכנה!!' אך גם קולו המהדהד לא חדר לאוזניה. היא המשיכה לפסוע לאחור, וכבר היה כפסע בלבד שהפריד בינה לבין המוות.

לפתע, נשמע קול רעש חד. הנוכחים סובבו את ראשם, ולמול עיניהם הנדהמות נגלה הצייר כשהוא קורע את ציורו, את מפעל חייו, לגזרים.

סוף סוף התעוררה אשת הצייר משרעפיה.

"מה עשית"? זעקה אל בעלה: "הרסת את יצירת חייך"!

"הביטי לאחור" השיב בעלה בשלוה: "עוד רגע קט והיה נשאר מפעל חיים ללא חיים! קרעתי מפעל חיים רק בשבילך"!

הקב"ה שרף את ביתו - והציל את עמו

כך עם ישראל. בזמן בית המקדש ידעו והרגישו כולם, שמכל העולם כולו, רבבות-רבבות של בני אדם על פני תבל, בעלי חיים, ואפילו השרפים ואופני הקודש - הם הקרובים ביותר לקב"ה. ואף אם יחטאו או יכשלו - תמיד יוכלו להביא קרבן. וכמו שמובא בגמרא במסכת יומא (דף לט, א): למה נקרא שמו של בית המקדש "לבנון"? ("וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל" ישעיה י, יד) – 'לפי שמלבין עוונותיהם של ישראל'.

ובפרט ביום הכיפורים נמחלו העוונות כליל, כמו שאמרו חז"ל בתחילת מסכת שבועות: שהשעיר לעזאזל כיפר ביום הכיפורים על הכל: על עשה ולא תעשה, שוגג ומזיד, כריתות ומיתות בית דין. ובשעה שהחוט נהפך מאדום ללבן, ידעו עם ישראל וראו במו עיניהם כי התכפר להם.

כך היו עם ישראל תמיד נקיים, והרגישו זכים וטהורים, בלא חטא. הם היו עשירים ויפים והצליחו בכל.

אך אז החלו לחטוא בעבודה זרה. מלכים רשעים ובעלי גאוה, כמו; מנשה, אחז, אמון ויהויקים, גרמו להם להיכשל בחטא זה. כל אחד מהם הכעיס יותר מקודמו, עד שהגיעו לכך שהכניסו צלם להיכל.

אולם, על אף שחטאו בבית ראשון בג' (3) עבירות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ביום הכיפורים החוט נעשה לבן - כל עוונותיהם נמחלו. ועם ישראל היו רגועים ושלווים, וחשבו: שהכל כשורה.

ראה הקב"ה שבית המקדש בעצם גורם לריחוק מהבורא יתברך. הוא כביכול נעשה סיבה לחטוא! שכן על ידי בית המקדש ראו ישראל שנתכפר להם, ולכן סמכו עליו ועל הקורבנות שיקריבו בו, והמשיכו להתרחק יותר ויותר.

ואם כן - הלכו בדרך ההפוכה! כי מטרת העולם היא שעם ישראל יתקרבו להקב"ה, ובית המקדש הוא רק ה"אמצעי" לכך. והנה בפועל, בית המקדש עצמו היווה את הגורם לריחוק!

שריפת בית המקדש

אם כן, עם ישראל נמשלו לאשת הצייר, ואילו בית המקדש נמשל לציור הנפלא שבמשל.

עם ישראל הלכו אחורה, התרחקו מהקב"ה לעבר התהום.

והקב"ה צעק אליהם: "היזהרו, אתם מתרחקים"! ושלח נביאים - את ירמיהו וחבריו, שהתריעו בהם במשך תשעים (90) שנה, כמבואר בילקוט (מלכים רלד'). אבל עם ישראל היו כל כך שקועים בעוונותיהם, כה סמוכים ובטוחים היו שבית המקדש יכפר עליהם, עד שלא שמו לב שהם רגע לפני אבדון רח"ל! הם היו בריחוק עצום מהקב"ה, ולא היתה ברירה אלא לקרוע את הציור, לשרוף את בית המקדש.

כמו אבא שרואה את בנו הקטן רוכב על אופנים, ומתוך חוסר זהירות מוחלט נכנס בין שני (2) רכבים נוסעים. פיקוח נפש!

איזה עונש יתן אותו אב לבנו? האם יגער בו? יכה אותו? הרי את חייו הוא מסכן בנהיגתו הפראית.

אם כן, מה יעשה האב? ישבור את האופנים, יהרוס את הכלי שמסכן את הילד!

כך גם עשה הקב"ה. הוא לקח את בית המקדש, "הכלי" שנועד לקרב את עם ישראל לקב"ה, אך החל לגרום בעקיפין לריחוק ממנו, ושבר וכילה הבורא יתברך עצים ואבנים.

יום הכיפורים לא מכפר כשהוא הסיבה לחטא

וזהו שאמרו חז"ל בגמרא במסכת יומא (דף פו, ב): 'הָאוֹמֵר... "אֶחֱטָא, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר" אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר' ומדוע? הרי ודאי מדובר במי שעשה תשובה גמורה, שכן לולי התשובה כיצד יתכפר לו? אז אם כך, למה לא תועיל לו התשובה?

אומר הרב שמשון פינקוס זצ"ל: זהו שורש הענין. אם יום הכיפורים הוא הגורם לכך שאדם חטא, איך יכול אותו יום להיות סיבה לכפרתו? אדם שסומך על יום הכיפורים או על בית המקדש שיכפרו, יוצא שהם הם הסיבה לחטאיו, הם אלה שגרמו לו להרגשה ש: "הכל יהיה בסדר, הקב"ה לבסוף יסלח לי". וכיון שהוא מרשיע ומתרחק מהבורא יתברך, וסומך עליהם שיכפרו, ודאי וודאי שלא יכפרו עליו.

לכן אומרים: "מִזְמוֹר לְאָסָף" על הצלת עם ישראל, אכן, בית המקדש נשרף. אומנם הוא היה בית קדוש ונורא, אבל הוא רק עצים ואבנים כלפי הקב"ה.

בית המקדש הוא "כלי" לקרב את ישראל לבורא יתברך, ובשעה שנתרחקו בגללו, "שריפת המקדש" היא שמחה, שכן היא הצלת עם ישראל מכליה.

ולכן התבאר העומק הנורא - שבאמצע תשעה באב כבר קמים מהנהגות האבלות, ובליל עשירי באב אוכלים ומכבסים, והאבלות תמה ונשלמה! וזאת לרמז, שהשריפה עצמה הצילה את עם ישראל!!! שכן בעיצומה של הגלות הבינו עם ישראל כמה התרחקו מה' יתברך, עד שלא היה מנוס אלא לשרוף את בית ה' א-לוקינו.

וזו אם כן הסיבה, שדווקא בזמן השריפה כבר קמים מהאבלות, כיון שעצם השריפה היא-היא הצלת עם ישראל.

כרובים מעורין זה בזה

ולפי זה תובן, בעזרת ה' יתברך, תמיהה עצומה ונוראה:

כיצד יתכן שאמרו חז"ל: 'שבזמן החורבן הנורא כרובין היו מעורין זה בזה?' איך יכול להיות שבשיא העונש היה כזה גילוי אהבה?

והביאור נפלא: הקב"ה שרף את ביתו בשביל עם ישראל. כמו הצייר שקרע את מפעל חייו למען אשתו, כדי להציל אותה.

ומעתה הרגישו כולם לאיזה גילוי אהבה הם זכו. כי השכילו להבין ששרף ה' את ביתו ומיעט את כבודו, וזאת כדי להציל את עמו!

ובעודם מגיעים לבבל: "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן" (תהלים קלז, א) וכו'. "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ͏ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי" (שם, פסוקים ד-ה).

תוך כדי הגלות והייסורים הנוראים החלו הכיסופין להקב"ה, הרצון לקירבה לבורא עולם ולבית המקדש שחרב. ובזה היה חפצו של הבורא יתברך: שיזדעזע בנו, וישוב אליו בלב שלם.

'אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא' 

ובהתאם לכך, יאירו דברי הגמרא במסכת ברכות (דף ג, א):

'אמר רבי יוסי: 'פעם אחת נכנסתי לחורבה מחורבות ירושלים, ושמעתי בת קול שאומרת: "אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי, ושרפתי היכלי, והגליתים בן האומות".

פגש שם את אליהו הנביא שאמר לו: דע לך, לא פעם אחת אומרת כן הבת קול, אלא בכל יום ויום אומרת כן שלוש (3) פעמים. ובשעה שעם ישראל נכנסים לבית הכנסת ואומרים: 'אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא' - מנענע הקב"ה בראשו ואומר: "אשרי המלך שמקלסים אותו בביתו, מה לו לאב שהגלה לבניו, אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם".

מקשה השפתי חיים (חלק ג' עמוד ש'): מה פשר העירוב הזה - עצב ("אוי לבנים") עם שמחה ["אשרי המלך"]? ובפרט יש להבין, מה המיוחד בקדיש שמשמח את הבורא?

מובא בגמרא במסכת סוטה (דף מט, א): "מיום שחרב בית המקדש, בכל יום ויום מרובה קללתו משל חברו". ואם כן, מקשה הגמרא, על מה העולם בכל זאת מתקיים?

ותירצו חז"ל: שהעולם מתקיים על שני (2) דברים:

א. קדושה דסדרא, היינו; "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" (ישעיה ו, ג) וכל שאר התפילה שאומרים ב: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) ובה אומרים קדושה עם דברי תורה ופסוקים מיחזקאל וישעיה.

ב. 'אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא' שאומרים אחרי דברי הגדה, שהם שילוב בין דברי תורה לקדושה.

ושוב יש להבין: מה יש בקדיש, קדושה ו: 'אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא' שגורמים לכל השמחה הזו?

מבאר המהר"ל: שיש הבדל גדול בין כל הברכות כולן לבין קדיש. המון העם חושבים שברכה היא שבח ותפילה לבורא עולם, אך הדבר אינו כן. ברכה היא לשון "ריבוי" לשון שפע, שמבקשים מהבורא יתברך שישפיע עוד שפע גם בעתיד. מודים על העבר ומבקשים על העתיד.

אולם הקדיש לעומת זאת - ובפרט 'אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא' - הוא בקשה לקרבת ה' ולגילוי שם שמים, ובעיקר בקשה על העתיד – 'יְהֵא' ובקשה על כל העולמות כולם 'לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא' ולכן זהו שיא השמחה, בקשה לגילוי כבוד שמים ולביאת משיח צדקנו.

ויאירו דברי הטור (סימן נו') שביאר ש: 'אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא' היא חזרה על תחילת הקדיש – 'יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא' והכוונה לעתיד לבוא. בזמן מלחמת גוג ומגוג, שנאמר: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן" וכו' (עובדיה א, כא) "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט).

ועל כן: "שְׁמֵיהּ" - הכוונה "שם י-ה" שאיננו שלם עד שיכחד עמלק לעתיד לבוא. ועל זאת מתפללים: שיגיע במהרה הקץ, ויגדל שמו להוי"ה - 'יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שם י-ה רַבָּא' - ושמו הגדול יושלם.

ומהטעם הזה נאמר הקדיש בארמית, כדי שמלאכי השרת לא יבינו ויקנאו בעם ישראל על השבח והקילוס הגדול.

ממילא, כשאומרים: 'אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא' מתערבת שמחה עם צער. צער על החורבן, ושמחה על כך שהחורבן גרם למשהו חיובי - לרצון לקרבת ה', אשר זוהי תכלית העולם: שנדבק בה' יתברך, ונחפוץ ונתפלל לגילוי כבוד שמים אמיתי בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

מאמר ב' 'דלתות נפתחות' 

א. במשך כמה זמן הקב"ה אותת לבניו שבית שני הולך להחרב? 

ב. למה מרמזים "הדלתות הנפתחות" באישון לילה?

ג. מה פשר דברי רבותינו שאמרו: שבית המקדש נחרב בעטיו של לשון הרע שאמר ציבא לדוד המלך?

ד. על איזה חטא נענש דוד המלך שבעטיו שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא קיללו קְלָלָה נִמְרֶצֶת והשפיל אותו עד התהום?

ה. מדוע מפיבושת לא גילח את זקנו ולא כיבס את בגדיו במשך ששה (6) חודשים?

ו. מה אמרה הבת קול כשפסק דוד: "מפיבושת וציבא יחלקו את השדה"?

...

ארבעים (40) שנה ראשונות של גילוי שכינה

חז"ל מגלים לנו שבית המקדש השני (2) לא נחרב בפתע פתאום ללא התראה מראש. אלא כשם שבבית המקדש הראשון (1) ירמיהו הנביא הזהיר בטרם עת התרה במשך עשרות בשנים בנבואות קשות על מה שצפוי לעם ישראל באם ימשיכו בדרכם הרעה - כך היה גם בבית שני!

כי הקב"ה סימן ואותת באופן ברור ביותר שבית המקדש עתיד להחרב והסימן המשיך תקופה ארוכה ביותר - משך ארבעים שנה! וכך מתבאר במסכת יומא (דף לט, א): שהיו שלוש (3) תקופות בזמן בית שני: 

א. 40 שנה הראשונות, בזמן שמעון הצדיק.

ב. 340 שנה האמצעיות.

ג. 40 שנה האחרונות, בזמן רבן יוחנן בן זכאי.

והקדמונים מבארים: שיחידת זמן של ארבעים שנה היא יחידה מושלמת. ומעתה נתבונן בדברי הגמרא המבארת מה ארע בזמן שמעון הצדיק - שהיה הכהן הגדול אחרי עזרא הסופר, וכיהן במשך ארבעים שנה. ובאותה העת שרתה השכינה בבית שני, ובאופן תדיר ראו ניסים גלויים.

ורבותינו מפרטים ומדגישים כמה ניסים מהותיים ומרכזיים:

א. הגורל - בכל שנה ושנה ערכו גורל ביום הכיפורים, ובכל השנים ראו שהקלפי שכתוב עליו: "לה' חַטָּאת" היה עולה ביד ימין של הכהן הגדול. וזהו סימן יפה: כי ימין - הוא חסד, ושמאל - הוא דין.

ב. לשון של זהורית - בראש השעיר המשתלח קשרו לשון של זהורית בצבע אדום, ובכל אותן השנים החוט הלבין תמיד, והוא סימן ברור למחילת עוונות.

ג. נר המערבי - לעולם היה דולק, והוא אות להשראת השכינה בכל עת ובכל שעה.

ד. האש שעל המזבח - לעולם לא כבה, ובנוסף גם היה ברכה; בלחם הפנים, בעומר ובשתי הלחם, ועוד כהנה וכהנה.

ובשנתו הארבעים לכהונה הגדולה, ידוע ידע שמעון הצדיק שהגיע זמנו לעלות לישיבה של מעלה, כפי שהתבאר באריכות בפרשת נשא במאמר "ברכת כהנים".

ובשעה שנסתלק - נסתלקה שכינה עמו!

דלתות ההיכל נפתחות באישון לילה

ומעתה הוסיפו חז"ל: שבמשך שלוש מאות וארבעים (340) שנה שלאחר מכן, פעמים עלה לה' בימין ופעמים בשמאל!

פעמים לשון של זהורית הלבין ופעמים לא!

פעמים דלק הנר המערבי ואש המזבח, ופעמים לא!

אולם בארבעים שנה האחרונות ארע דבר נורא, והיה זה סימן ברור לסילוק השכינה, רח"ל!

 א. הגורל - לעולם היה עולה בשמאל, ורק הקלפי "לעזאזל" עלה בימין, 

ב. לשון של זהורית - נשאר אדום, והוא אות ומופת להשארת הדינים על תוקפם. 

ג. נר המערבי התכבה עם שאר הנרות, ואש המזבח כבה כשתמו העצים - והשכינה נסתלקה לחלוטין.

ואם לא די בזה, הוסיפו חז"ל פרט נוסף שהרעיד את הלבבות -

דלתות ההיכל נפתחו מעצמם! כלומר, במסכת תמיד (דף ל, ב) אמרו רבותינו: שבכל לילה היו נועלים את השער הגדול, הוא שער ההיכל שגובהו היה עשרים (20) אמה (עשר (10) מטר), כפי שביאר הברטנורא (ג, ז). ואת השער הגדול הזה היו נועלים בבריח ובמנעולים רבים.

ובעלות השחר היו פותחים את השער הגדול, ופתיחת השער היתה גורמת לרעש עוצמתי ואדיר עד שהלך למרחקים עצומים וכל תושבי יריחו שהיו במרחק עשר פרסאות (כארבעים (40) קילומטר) התעוררו לשמע הקול הגדול!

- - - בכל יום נפתח השער בקושי רב...

ועתה, במקום שהלויים השוערים יפתחו את השער בעלות השחר במאמץ רב, נפתח השער מעצמו ועוד באמצע הלילה, כמבואר בירושלמי (פרק ו, הלכה יג) והוא סימן ברור לאויבי ישראל - להכנס לבית ה' ולהחריבו! 

עד שגער בהן רבן יוחנן בן זכאי ואמר לשערי ההיכל: 'למה אתם מבעיתים אותנו?! יודע אני שעתיד בית המקדש להיחרב!' 

הדלתות מרמזות על עוון לשון הרע

ומהו עומק הסימן בדלתות ההיכל?

מבאר הבן איש חי (בן יהוידע) דבר פלא -

הדלתות מרמזות לפה!!! והוא רמז ברור מן השמים שבית המקדש יחרב בעטיו של עוון לשון הרע!

כי הפה של עם ישראל נפתח ללא הפסקה, ומשמיע קול נורא!

וכפי שקול הלשון הרע הלך למרחוק -

קול דלתות ההיכל נשמע למרחוק! וכפי שדברו לשון הרע בחשאי ובהסתר - נפתחו גם הדלתות בחשאי, באישון לילה!

והוסיף מרן הבן איש חי (בניהו, שם) שטען רבן יוחנן בן זכאי ושאל את שער ההיכל: 'למה תבהיל אותנו? ועבור מי נשלחת להעביר את המסר הנורא?'

כי אם המסר נועד עבור הצדיקים - הם אינם זקוקים לזה, כי ליבם נמס בקרבם וכולם חרדים ומבועתים דיו מפחד החורבן הקרב ובא.

ואם המסר נועד עבור המון העם - הם אינם מתפעלים מכך, ולא חוזרים בתשובה, ומה התועלת בפתיחת הדלתות.

והוסיפו חז"ל במסכת גיטין (דף נו, א) שאחד המיוחדים שבצדיקי העיר ירושלים היה רבי צדוק. והוא התענה במשך אותם ארבעים (40) שנה בכל יום ויום - כדי למנוע את החורבן הנורא.

ומאותה סיבה באותן ארבעים שנה הסנהדרין גם גלו מלשכת הגזית שבבית המקדש וישבו להם בהר הבית!

ומעתה התבאר להפליא שבמשך ארבעים שנה מאותתים לעם ישראל על שנאת חינם ועוון לשון הרע - ולא הועיל!

עד שהלך בר קמצא והלשין למלך רומי: 'שעם ישראל מרדו בו!' - והמיט באותו לשון הרע אסון נורא ואיום על עם ישראל.

- - - 'מידה כנגד מידה' בלשון הרע חטאו, וממילא גם לקו בו...

ציבא אומר דברי לשון הרע לדוד המלך

ומעתה, נתבונן בדברי חז"ל במעשה מופלא המחדד עד כמה מקפידים בשמים על עוון לשון הרע, ומענישים עליו בעונש חמור ביותר. שכן רבותינו הקדושים תלו את חורבן הבית בגלל "לשון הרע חלקי" שקיבל דוד המלך - שסובב לחורבן בית המקדש עוד טרם שנבנה... שבגמרא במסכת שבת (דף נו, א) בארו חז"ל מה ארע בעטיו של דברי לשון הרע שסיפר ציבא לדוד המלך, ותוכן המעשה מבואר בהרחבה בשמואל-ב, ט.

ציבא היה עבד כנעני של משפחת שאול המלך, כמבואר ברד"ק ובמצודת דוד, ועבד כשר היה. ולאחר ששאול המלך ובניו מתו במלחמה מול הפלשתים, החל דוד למלוך על עם ישראל. וביום מן הימים עלתה בלבו של דוד המלך אהבת יהונתן בן שאול - וזכר מה שנשבע לו לעשות עם זרעו חסד ואמת.

החל דוד המלך לברר את נותר זרע ושארית ליהונתן בן שאול.

הלכו ובררו את הענין אצל ציבא שהיה עבד מפורסם של בית שאול, ועוד היה מנהל את כל הנכסים של משפחת שאול המלך, ועתה קראוהו לדוד המלך.

שאל דוד המלך את ציבא: 'האם אתה ציבא?' 

ובמלבי"ם מבאר את תוכן השאלה: האם אתה עבד ונותר זרע לשאול המלך, או שזרעו נכחד והשתחררת לחירות במיתת אדוניך?

השיב לו ציבא: 'נותר בן אחד ליהונתן, ושמו מפיבושת, ואני עבדו.'

אמר לו דוד המלך: 'רצוני לגמול עמו חסד כפי שנשבעתי ליהונתן אביו.'

ואז אמר ציבא את המילים הבאות: 'מפיבושת הוא נכה רגלים, ואיננו חכם בתורה'. 

והמעם לועז (שם ט, ב) מבאר: שכך ביקש ציבא להמעיט בערכו של מפיבושת.

ואילו חז"ל מספרים ומדגישים: שכאשר הביאו את מפיבושת לפני דוד המלך - היה נפעם ומלא התפעלות ממנו כשמצאו חכם בתורה. 

ואז אמר דוד המלך למפיבושת: 'אבקש ממך מהיום ואילך לסור לארמון המלוכה מידי יום, ומעתה "תֹּאכַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנִי תָּמִיד" ועשיתי "עִמְּךָ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן אָבִיךָ" ואף אשיב לך את כל הנכסים שהיו שייכים לשאול המלך, ונלקחו לארמון המלוכה (שמואל-ב ט, ז).

ציבא עוזר לדוד המלך במלחמה

כעבור זמן מה, פרץ המרד של אבשלום בדוד המלך אביו, והיה דוד המלך בורח מירושלים מפני אבשלום בנו, ונטל עמו את כל נשיו ואוהביו. זו היתה תקופה איומה ונוראה, כשדוד המלך חושש לחייו, ונכסיו ואוהביו מדלדלים והולכים.

ובשעה שהגיע סמוך להר הזיתים, לפתע ראה דוד המלך את ציבא עבד מפיבושת, ועמו צמד חמורים ועליהם מאתיים (200) לחמים ואוכל לרוב.

שאל דוד המלך לציבא: 'הללו למי?'

השיב ציבא: 'החמורים לבית המלך לרכב עליהם, והאוכל עבור המשפחה והפמליא של המלך!'

שמח על כך דוד המלך, כפי שביאר המעם לועז, כי בזמן הבריחה ובחום המדבר היו המזון והחמורים מתנה חשובה.

והוסיף המלבי"ם: שלא נמצא איש מעשירי ירושלים שיסייע למלך בצידה לדרך ומזון כראוי וסוסים לרכיבה - כי רבים מהעשירים נסו וברחו מירושלים בגלל אימת אבשלום שביקש לכבוש את המלוכה בכל מחיר, ואוי לו למי שיעמוד בדרכו... וגם הללו שנשארו בירושלים לא העזו לשלוח מזון ועזרה לדוד המלך, מחשש שאבשלום יגלה מה שעשו ויתנקם בהם.

ורק ציבא לא חשש, כי תמיד יכול הוא לומר לאבשלום שעשה כן בציווי מפיבושת אדונו!

ציבא מקבל במתנה את רכושו של מפיבושת

ומעתה דוד המלך מתפלא ושואל את ציבא: 'והיכן מפיבושת? איך לא חשש מפיבושת לשלוח מתנה גדולה ועזרה לדוד המלך – ולהשאר בירושלים?!?' 

באותה שעה עשה ציבא מעשה אשר לא יעשה, ואמר לדוד המלך שקר גמור ולשון הרע על אדונו:

אמר ציבא: 'מפיבושת ממתין בירושלים כי חפץ הוא בכך שהמלכות והממשלה תשוב אליו, כזרעו היחיד של שאול המלך!'

והקשה הכלי יקר תמיהה עצומה: כיצד דוד המלך מסוגל להאמין ללשון הרע שכזה - שכל כולו תלוש מן המציאות, ואין לו יד ורגל, ולעולם לא שייך שיקרה?

אלא טען ציבא: שמפיבושת מצפה למות דוד המלך במלחמה, ולאחר המלחמה יתכן שידונו את אבשלום כמורד באביו וימיתו גם אותו על שרצח אביו, ואז יש סיכוי קטן שהממלכה תחזור למפיבושת נכד שאול המלך.

והאברבנאל הוסיף: שדוד המלך היה במיצר ובמצוק, ונתאר לעצמנו את הפחד והרעדה וצרת הלב שהיו מנת חלקו "בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ" (תהלים ג, א) המבקש להורגו. ובנוסף ציבא גם נתן לו 'שוחד' שהיה נצרך לו עד מאוד, והחניף לו חנופה גדולה - ולכן בנסיבות הללו אפשר להבין איך דוד המלך האמין במקצת לדברי ציבא.

ואם עד עתה דוד המלך חשב שמפיבושת הוא שולח המתנה הגדולה בעת צרתו, עתה ציבא מגלה לדוד שאת המתנה הרחבה הוא עצמו נתן על דעתו, ואיננו בשליחות מפיבושת.

לכן אמר דוד המלך לציבא: 'הרי נתון לך במתנה כל אשר למפיבושת'.

ובספר רינת יצחק ביאר: שדוד המלך דן באותה שעה את מפיבושת כמורד במלכות, ואם כן, כל נכסיו שייכים על פי הדין למלך ישראל, ולכן יכול היה לקבל את המתנה מציבא, ואף הותר לו לשחרר את העבד הכנעני הזה ולתת לו את כל רכושו של מפיבושת.

דוד המלך נענש בכפליים

ועל הלשון הרע ששמע ממפיבושת נענש דוד המלך בכפליים (2):

העונש הראשון (1) כשהגיע לעיר בחורים שנמצאת בשבט בנימין, יצא משם ראש הסנהדרין שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא וקילל את דוד המלך "קְלָלָה נִמְרֶצֶת" (מלכים-א ב, ח). 

ובילקוט שמעוני (מלכים, רע') מתבאר מה קילל: ראשי תיבות "נִמְרֶצֶת" - נואף הוא, מואבי הוא, רוצח הוא, צורר הוא, תועבה הוא! ובזוהר הקדוש (משפטים, קז, ב) מתבאר: שאותו הרגע שקללו שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא - היה הזמן העצוב והקשה ביותר בימי חייו, ובו נתייסר דוד המלך יותר מכל צרה אחרת שחווה כל ימיו.

ומעתה יש להבין על מה ולמה נענש דוד המלך בבזיון הנורא והעצום הזה?

מבארים האברבנאל והמלבי"ם (שם טז, ג): שנענש בחומרה יתירה משום שקיבל את דברי ציבא שהיו לשון הרע גמור.

נורא נוראות.

- - - לשון הרע גורמת להשפלה עד לתהום!

והעונש השני (2) - לאחר תום המלחמה הנוראה, כשאבשלום נתלה בשערו על העץ ושם מצא את מותו, החל דוד המלך חוזר לירושלים לעיר מלכותו, ובאו כל ידידיו ומכריו לבקרו.

ובין הבאים היה גם מפיבושת, ששמח על שובו של מלך ישראל לכס מלכותו. אולם מפיבושת הופיע בצורה מרושלת ולא גילח את שערו ולא כיבס בגדיו. ובירושלמי (ראש השנה א, א) מתבאר: שבמשך ששה (6) חודשים לא היה מפיבושת מגלח ומסתפר - כי היה זה משך הזמן שדוד המלך היה בגולה "בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ".

- - - ומפיבושת היה שרוי בצער על כך, וקיבל על עצמו מעין "מנהגי אבלות"...

ובמהרש"א ביאר: שדוד המלך פירש את הדברים להיפך - שמפיבושת שרוי בצער על שחזר לכס מלכותו ולכן לא גילח את זקנו.

באותה שעה שאל דוד המלך את מפיבושת: 'מדוע לא הלכת עמי במלחמה, כשברחתי מאבשלום בני?'

השיב מפיבושת: 'ציבא עבדי רימה אותי! שכן פיסח היה, ואיך ילך ללא עזרת עבדו!?' ובמקום שעבדו ציבא יעזור לו לרכב על הסוס לקראת דוד המלך - נטל את הסוסים על דעתו, ורכב עליהם בעצמו לקראת דוד המלך, ולא נותרו למפיבושת סוס או חמור לרכב עליהם.

יתר על כן, ציבא הוסיף רעה גדולה כששיקר ואמר: שהוא נותן המתנה בה בשעה שמפיבושת היה נותן המתנה... וציבא התהדר בנתינת כספו של אדונו!

והוסיף מפיבושת לדוד: 'יודע אני שציבא אמר עלי לשון הרע... ואדוני המלך כמלאך אלוקים יודע כל הנסתרות, ומעתה תעשה כטוב בעיניך.'

רחבעם וירבעם חלקו במלכות

אמר דוד המלך: "לָמָּה תְּדַבֵּר עוֹד דְּבָרֶיךָ אָמַרְתִּי אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה" (שמואל-ב יט, ל).

מבאר המהרש"א: שדוד המלך הסתפק עם מי האמת, והכריע ש: 'ממון המוטל בספק חולקין' - ולכן מפיבושת וציבא יחלקו בנכסים.

'אמר רב יהודה אמר רב: 'בשעה שאמר דוד המלך למפיבושת: "אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה" - יצאה בת קול ואמרה: "רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה".

שכן לאחר פטירתו של שלמה המלך - הגיע זמנו של רחבעם בנו למלוך על עם ישראל. ורחבעם נכד דוד המלך שלט ביד רמה, עד שבאו ירבעם בן נבט עבד שלמה וכל קהל ישראל וביקשו מרחבעם להקל מעליהם את עול השיעבוד. ורחבעם לא שמע בקול הזקנים שיעצו לו להקל מהשיעבוד, אלא שמע בקול הצעירים שיעצו לו להכביד עולו יותר ויותר.

באותה שעה סרו רוב העם מעול רחבעם והמליכו את ירבעם עליהם למלך, ורחבעם נשאר מלך על שני (2) שבטים בלבד, בערי יהודה וירושלים.

ומעתה הבה ונראה מה קרה בגלל שנחלקה המלכות -

בשעה שירבעם מלך על רוב עם ישראל, העמיד עגלים לעבודה זרה ואסר על כולם לעלות לירושלים. וזאת משום שחשש מאוד שכאשר יעלו לרגל לבית המקדש, כולם יתפעלו ויתבשמו מתוקף מלכותו של רחבעם, ולבסוף ינטשו אותו וימרדו בו. ובעטיו של חטא עבודה זרה נחרב בית המקדש.

מעתה מדגיש התנא הקדוש רב: שבגלל אותו לשון הרע שקיבל דוד המלך - לכן נחלקה מלכות בית דוד והחלו לעבוד עבודה זרה, ולבסוף גרם גם לחורבן בית המקדש...

מוסיף רש"י הקדוש: שדוד המלך נענש 'מידה כנגד מידה': על שהפסיד למפיבושת חצי (1/2) מנחלתו, הפסיד לזרעו חצי ממלכותו.

ובמהרש"א הוסיף: שמכיון שדוד המלך גרם למפיבושת להפסיד חצי מרכושו לעבדו ציבא, לכן נענש שנכדו יפסיד חצי ממלכותו לעבדו ירבעם בן נבט.

והמהר"ל חידד נקודה חשובה: לעולם לשון הרע יוצר פירוד בן אדם לחבירו - ולכן התוצאה הקשה של הלשון הרע היא יצירת פירוד במלכותו של דוד המלך. ובגמרא מתבאר: שדוד המלך כבר ידע שציבא שקרן, שהלא בפגישה הראשונה ציבא שיקר ואמר: 'שמפיבושת איננו תלמיד חכם'. ואם כן כיצד דוד המלך האמין לציבא שמפיבושת רוצה במפלתו?!

- - - ועל כך הקפיד מפיבושת ובא בתרעומת כלפי מעלה.

- - - והתרעומת התקבלה ודוד המלך נענש בחומרה רבה.

חומרת עוון לשון הרע

ואמת נכון הדבר שדוד המלך קיבל את דברי הלשון הרע באופן חלקי בלבד, ואף על פי כן בשמים הקפידו מאוד על הענין הזה. ולא הועיל לו התירוץ: שזה היה בזמן מלחמה, כשחייו תלויים לו מנגד! ואף על פי שהיו לדוד המלך נסיבות מקילות לטעון שמפיבושת לא בא לעזרתו במלחמה, ובעת מלחמה מותר לשמוע לשון הרע בכדי להציל נפשו! כל זה לא הועיל, כי בעטיו של חטא זה נענש דוד המלך בצער הנורא ביותר שחווה בימי חייו כש: שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא קילל אותו והוא עונש פרטי לדוד המלך. עונש קשה ומיידי!!

ועוד נענש בעונש כללי שהמלכות נלקחה בחציה מזרעו, ובית המקדש שבנה בנו – נחרב! 

וחומרת הענין מתעצמת בשעה שנתבונן ונראה שהמילים הספורות של ציבא השפיעו באופן בלתי הפיך לדורי דורות על עם שלם, וזאת משום שכאשר יש פגם זעיר בשורש, אזי נגרם נזק עצום ביותר לכלל עם ישראל. כי כתוצאה מכך עם ישראל עבדו עבודה זרה תחת ממשלת ירבעם - וכך המשיך חטא עבודה זרה ולשון הרע יחדיו לפעפע בעם ישראל עד שנחרב בית מקדשינו הראשון והשני.

- - - ומכיון שהפה נפתח, "ודלתות האדם" מזיקות ללא הרף, לכן נפתחו דלתות בית המקדש לאויבי ישראל. מידה כנגד מידה.

ומעתה נשכיל להבין שלא יתכן להמנע מלשון הרע ללא הסרת השנאה מהלב בין איש לרעהו. כי הלשון קלילה, והמילים "מחליקות מהפה" ומי שיש לו מעט טרוניה על חבירו - לא ימלט שביום מן הימים, המילים החמורות יפלטו וישתחררו מפיו 'בעידנא דריתחא' (בזמן כעס) ואי אפשר יהיה לעצור את זרם המילים השוצפות והגועשות.

- - - ומעתה תיקון לשון הרע יבוא כאשר נתקן את השורש, ונאהב האחד את חבירו,

ובשעה שנקפיד על השורש של שנאת חינם שבא מדברי לשון הרע, ישלח ה' יתברך את משיח צדקנו, ויוריד את בית המקדש השלישי באש מן השמים בקדושתו ותפארתו, במהרה בימינו אמן.

 - - - שאלות ותשובות - - - 

בס"ד, לונדון מעכבי הגאולה השלמה 05.08.2024, תוכן עניינים: הקדשות לתורמים הנכבדים הע"י; | מאמר א' חורבן בית המקדש | מאמר ב' דלתות נפתחות  | תודה רבה על ההקשבה  | [שאלות ותשובות][לא מוגה] 

הקדשות לתורמים הנכבדים הע"י;

יהונתן בן מנשה ומשפחתו הצלחה בכל העניינים יחיאל בן ציפורה פרנסה ברווח רפואה שלמה לדבורה בת בלה נעלו נשמת גלו בן סגדו בגוב זה בן אבזה ולעילוי נשמת הוריים נו חתם עדן 

מאמר א' חורבן בית המקדש

הגמרא בתענית דף כט אמרו חכמים זכרונם לברכה עיקר שריפת בית המקדש היה בערי באב אז למה דווקא בעשירי באב פוסקים מלצום ולנהוג בדינה ולוד אז זה היה שיא של החורבן מזמור לאסף הפרק הזה מתאר את חורבן בית המקדש למה לא אומרים כינ אסף אומרים אבל השמחה היייתה שקילה הקדוש ברוך הוא זעמו בעצים ובאבנים ולא בבניו אבל עשרות מיליונים מתו אז אין המשל דומה לנמשל איך אפשר לומר שהקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא פרק את זעמו על עצים ואבנים אי אפשר לעלות על לדעת כך ומדוע נשרף בית המקדש בזמן החורבן היו הכרובים מעורים זה וזה זה בלתי נדפס גילוי אהבה של הקדוש ברוך הוא דווקא בשיא האסון מדוע אומר חתו יום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר אם עשה תשובה גמורה למה לא תתקבל תשובתו ומדוע כשאומרים אמן יש מרבה זה שיא השמחה של הקדוש ברוך הוא מאז שנחרב בית המקדש בין המצרים שלושת השבועות הקשים ביותר לעם ישראל מתחיל תהליך של אבלות ב-17 בתמוז אז כולם צמים ומכאן והלאה אסור לשמוע שירים לערוך חתונות לדעת הרמו והבן איש חי מראש חודש אב יש החמרה נוספת אסור לאכול בשר ולשתות יין יש להחמיר לא לקנות או ללבוש בגדים חדשים כשמגיע השבוע שחל בו תשעה באב כבר נראים כבלים ממש עסו להסתפר לכבש ללבוש בגדים מכובסים ובערב תשעה באב סעודה מפסקת בהרגשה של אנינות כמו על מת בתשעה באב נוהגים באילות ממש יושבים על הרצפה לא מניחים תפילין חולצים נעליים ממש שיא עיצבו כבילות ממש אבל התמיהה גדולה כיצד ייתכן שכל ההנהגות והייסורים מצטברים והולכים רק עד לחצי היום ו ממחצית היום כאילו שוברים במעט את האבילות מניחים תפילין קמים מהרצפה לו בחצות יום שיא השיאים של החורבן רגע לפני שריפת בית אלוהינו ביתר על כן בליל עשירי באב כשאנחנו כבר אחרי האבלות אוכלים ושותים ובבית המקדש המשיכה השריפה להשתולל במלא עוזה בגמרא בתענית כט מביאים שני פסוקים סותרים זה את זה בספר מלכים כתוב שמוזר דן בא בזן באב בספר ירמיהו כתוב שבא בי באב מתרצת הגמרא בזן באב נכנסו נוכרים להיכל ואכלו קלקלו במשך שלושה ימים בזן ח וט ובת שיעי סמוך לחשכה הציתו את האור והיה דולק והולך כל יום העשירי כולו עד סמוך לחשכה עד כדי כך שרבי יוחנן טען שעדיף לקבוע תענית בעשירי באב אבל הגמרא מחליטה ש חילת הפורענות שהייתה בסוף תשיעי עדיפה אם כן כיוון שהשריפה הייתה בסוף היום התשיעי כיצד ייתכן שקודם לשריפה שהייתה סמוך לחשכה איך יכול להיות שבמחצית יום התשיעי עושים הקלה באבלות וממש בעיצומה של השריפה אוכלים ושותים במדרש רבה אמרו חכמים זכרונם לברכה שלמעשה נשרף בית אלוהינו באש מן השמיים כיצד הכהנים ראו ארבעה מלאכים יורדים עם לפידי אש מן השמיים וזרקו את המפתחות כלפי שמיים יצאה יד מן שמיים לקחה את המפתחות ויצאה בת כול ואמרה לנבו זר הדן בית שרוף שרפת קמח טחון טחנת הקדוש ברוך הוא בעצמו שרף את ביתו על זה הביאו את הפסוק מזמור לאסף אלוהים באו גויים בנחלתך תמו את היכל קודשך וחכמים זכרונם לברכה מקשים מזמור לאסף הלו קינה לאסף היה לומר אלא משל למלך שעשה חופה לבנו הכין ארמון מפואר שולחנות ערוכים ברוב פאר והדר כלי סעודה מיוחדים במינם תזמורת גדולה כלי נגינה ורגע לפני השמחה גילה שבנו יצא לתרבות רעה ניגש המלך וברוב זעם קרע את המפות שיבר את הכלים החריב את כל העולם אחד משרי המלך נטל כינור והחל מזמר צעקו כולם עכשיו הזמן לזמר השיב להם אני מזמר שקילה מלך חמ בעצים ואבנים ולא בבנו כך אמר דוד המלך מזמור לאסף שקילה חמתו בעצים ובאבנים ולא בבניו אבל תמוה אין המשל דומה לנמשל בזמן החורבן לא רק עצים ואבנים נשרפו אלא עשרות מיליונים מתו על ידי נבו זרד שר טבחים ואפילו במזמור עצמו מפואר מפורש תיאור נורה נתנו את נבלת עבדיך המאכל לעוף השמיים שפכו דמם כמים סביבות ירושלים ואיין כובר אז זאת אומרת באותה שעה מיליונים נרצחו חכמים ביומא דף לח אשת דואג בן יוסף נפטר בעלה בזמן בית המקדש ונשאר לה בן קטן כל שנה נתנה לבית המקדש מתנה זהב טהור כמשקל הבן שלה בעת המצור הרעב עצום היה כל כך שאותה אישה שאהבה את בנה אהבת אין קץ שחטה את הבן ואכלה את בשרו כונן עליה הנביא ירמיה אם תאכל נ נשים פרי פריים עוללי טיפוחים השיב לו הקדוש ברוך הוא ברוח הקודש אם יהרג במקדש אדוני כהן ונביא זאת אומרת למה הגיעו למצב כזה אז הגמרא בסנהדרין צו אומרת בירושלים היה נבי בשם זכריהו היה גדול וקדוש כהן ובן דודו של יואש המלך והיה מוכיח את עם ישראל מדי יום ביומו שישובו בתשובה הוא ידע שלא יעזו לגעת בו אבל הדור היה במצב כה ירוד עד שהמלך ציווה להרוג את זכריה הנביא ביום הכיפורים בעזרה כך נהרג כהן נביא ודיין ונשפך דם נקי נטמאה העזרה ברצח שנעשה בעיצומו שלום ם הכיפורים שחל בשבת חילול השם נורא והיום קודם שנהרג אמר שלוש מילים יראה אדוני וישפוט העם לא התיירא כלל עד כדי כך שאפילו את דמו לא כיסו אמרו חכמים במדרש אחרי 252 שנה נבו זרד נכנס להיכל ראה את דמו של זכריה מבעבע ורותח 252 שנה אדם רותח ומבעבע זה לא מטריד אף אחד שאלת כהנים מה פשר דבר חששו לומר לו שעשו מעשה נתעב כזה שמצדיק להביא עליהם פורענות אמרו לו זה דם של פר שחט פר אמר אדם שונה שחת בהמות רבות אדם שונה איים עליהם אם לא יגלו לו את האמת יהרוג אותם ואז סיפרו לו שזה דמו של הנביא לפני מאות שנים הוא חזה את החורבן והרגו אנשי דורו ולא כיסו את דמו ובדרך נס לא נבל אדם בקרקע המקדש זמן רב אמר נבוזראדן שחט תלמידי חכמים שם שחט תינוקות של בית רבן שחט את כל הסנהדרין שחט פרחי כהונה לא נרגע אדם אמר לו נבו זרד זכריה זכריה ראה טובים שבעמק י רצונך שיהרוג את כולם ואז נח הדם מזעפו באותו יום נהרגו כמיליון איש מלבד מיליונים שנהרגו בדרך לגלות בבבל אז ברור שאיין הנמשל דומה למשל שהוציא רק זעמו על עצים ואבנים קושי נוסף איך ייתכן לומר כלפי הקדוש ברוך הוא שהוא דומה במשל לאבא שפרק את זעמו על עצים ואבנים ושבר כלים אלא צריך להבין מה עומק הצפון במשל ועל מה שמח אסף שלושת הקושיות יתרצו כאחד משל לצייר מומחה שצייר ציור מדהים השקיע בו סכום עצום נסע להרי האלפים ועלה את הנוף על גבי נייר התיישב הצייר ימים ולילות סרטט ביד אומן בדייקנות מופלאה פרט אחר פרט מן הנוף המופלא הנשקף לעיניו אחרי חודשים הוציא יצירת חיים ציור ענק מרהיב שכל רועב משתוממים הצייר היה נרגש עיניו לא שבעו מלהתבונן בציור מיהר לקרוא לאשתו שתבוא להתבונן ממעשה ידיו אשת הצייר התבוננה ברצינות שקעה כל כולה בציור מתעמקת בכל פרט ופרט מנסה לכח האם זה אכן זהה לנוף האמיתי האם זה חי ומרהיב כמו הטבע כדי לראות התמונה בפרספקטיבה רחבה יותר החלה לפסוע אחורה מבלי להסיר את עיניה מן הציור פשיעה אחר פשיעה והיא לא מודעת מאחורי התהום פעורה החברים שעמדו סמוך החלו לזעוק לה היזהרי תהום אחרייך אבל היא היייתה כל כך שקועה בציור שלא שמעה את הצעקות בשלב הזה הבעל רץ לעברה וצועק עצרי סכנה לא עודר לאוזניה מרוב שהיא שקועה בציור כפסע בינה לבין המוות שומעים רעש חד מסובבים את הראש ורואים שהצייר קורע את הציור את מפעל חייו לגזרים ואז היא מתעוררת מה עשית היא זועקת הרסת את היצירה הוא אומר תביטי אחורה עוד רגע לא היה נשאר מפעל חיים זה אלא ללא חיים שלך קרעתי את מפעל החיים בשבילך ככה עם ישראל בזמן בית המקדש ידעו והרגישו כולם שמכל העולם רבבות רבבות בני אדם בעלי חיים ואפילו השרפים באופני הקודש הקרובים ביותר לקדוש ברוך הוא ידעו שאפילו אם יחטאו או יכשלו תמיד יוכלו לבוא לבית המקדש להביא קורבן למה נקרא שמו לבנון שמלבין עוונותיהם של ישראל ובפרט ביום הכיפורים נמחלים כל העוונות קליל ו עיל לעזזל היה מכפר ביום הכיפורים על הכל גם על מצוות עשה גם על לא תעשה על שוגג מזיד קריטו מיטות בית דין ובשעה שהחוט נהפך מאדום ללבן ידעו עם ישראל וראו במו עיניהם שהתקפה להם ככה ישראל תמיד היו נקיים זקים וטהורים בלי חטא והיו עשירים גדולים ומוצלחים מאוד ואז החלו לחטו בעבודה זרה מלכים רשעים בעלי גאווה כמו מנשה אחז אמון יהויקים גרמו להם להיכשל בחטא עבודה זרה כל אחד הכעיס יותר מקודמו עד שהכניס ו צלם בהיכל על אף שחטאו בבית ראשון בשלוש עבירות עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים ביום הכיפורים החוט נעשה לבן וכל העוונות נמחלו ועם ישראל רגועים ושלבים וחשבו שהכל קשור רע ראה הקדוש ברכו שבית המקדש גורם לריחוק ממנו בית המקדש הפך להיות הסיבה לחטאים כיוון שראו שכל חטאים שהם עושים מתכפר להם בבית המקדש ושמחו על המקדש ועל הקורבנות והמשיכו להתרחק יותר ויותר אם כן הם הלכו בדרך ההפוכה מטרת העולם כולו שעם ישראל התקרבו לקדוש ברוך הוא בבית המקדש הוא רק האמצעי לכך הוא הגורם ומסייע בפועל בית המקדש עצמו היה הגורם לריחוק אם כן עם ישראל נמשלו לאשתו של הצייר ובית המקדש נמש לציור הנפלא ש במשל עם ישראל הלכו אחורה התרחקו מהקדוש ברוך הוא לעבר התהום הקדוש ברוך הוא צועק היזהרו אתם מתרחקים שולח נביאים את ירמיהו וחבריו ביחד במשך 90 שנה הם מתריעים אבל עם ישראל שקועים בעוונות סמוכים ובטוחים ש שבית המקדש יכפר עליהם עד שלא שמו לב שהם רגע לפני אבדון רחמנא ליצלן הם היו בריחוק עצום מהקדוש ברוך הוא לא היייתה ברירה אלא לקרוע את הציור לשרוף את בית המקדש כמו אבא שרואה את הבן רוכב על אופניים בחוסר זהירות נכנס בין רכבים נושעים פיקוח נפש ממש מה יעשה אבא יקה את הבן יגער בו הוא מסכן את חייו בפראות פשוט לוקח את האופניים ושובר אותם שלא יהיה לו יותר שימוש בהם ולא יבוא לידי סכנה כך עשה הקדוש ברוך הוא לקח את בית המקדש שנועד לקרב את ישראל להבים בשמיים אך החל לגרום בעקיפין לריחוק ושבר וכילה בורא יתברך את העצים והאבנים זה שאומרת הגמרא במסכת יומ פו האומר אחתו יום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר מדוע הרי כל מי שייעשה תשובה גמורה מתכפר לו בלי תשובה איך תכפר לו אז למה לא תועיל לו התשובה כי שורש העניין הוא כך אם יום הכיפורים גורם לך שאתה חוטא איך הוא יכול להיות סיבה לכפרה אדם שסומך על יום הכיפורים או על בית המקדש יכפרו ולכן זה נותן לו את האפשרות לחטו יוצא שהם סיבה חטאיו הם גורמים לו הרגשה שהכל יהיה בסדר הקדוש ברוך הוא יסלח לי וכיוון שהוא מרשיע ומתרחק מהבורא יתברך וסומך עליהם שהם יכפרו בוודאי שלא יחפרו עליו כי הם הסיבה לרשע אתו לכן אומרים מזמור לאסף על ההצלה של עם ישראל נכון בית המקדש נשרף אמנם הוא היה בית קדוש ונורא אבל הוא רק עשוי מעצים ואבנים כלפי הקדוש ברוך הוא בית המקדש הוא כלי לקרב את ישראל לבורא יתברך ובשעה שהתרחקו בגללו בגלל בית המקדש אז השרפה של המקדש היא שמחה כיוון שיהיה הצלה של עם ישראל מכליה בלי זה היה מכלה לגמרי את כל עם ישראל לכן מתבאר העומק הנורא שבאמצע תשעה באב כבר קמים מהנהגת אבילות ובליל עשירי באב כבר אוכלים ומכבשים ווילות טמה ונשלמה לרמוז שהשריפה עצמה הצילה את עם ישראל שכן בעיצומה של הגלות הבינו עם ישראל כמה הם התרחקו מהשם יתברך עד שלא היה מנוס אלא לשרוף את בית אלוקינו וזו הסיבה שדווקא בזמן השרפה קמים האבילות כיוון שהשריפה הצילה את עם ישראל כמו שקריעת הציור הצילה את אשתו של הצייר בזה טובן תמיהה עצומה כיצד יתכן שאמרו חכמים זכרונם לברכה שבזמן החורבן הנורא הכרובים היו מעורים זה בזה איך יכול להיות בשיא העונש אהבה גדולה הביאור הוא פשוט הקדוש ברוך הוא שרף את ביתו בשביל עם ישראל כמו שהצייר קרע את מפעל חייו למען אשתו להצילה עכשיו הרגישו כולם איזה גילוי אהבה הם זכו כי השכילו ששרף השם את ביתו ומיעט את כבודו כדי להציל את עמו מתי הכירו בזה מאוד על נערות בבל שם ישבנו גם בכינו לא נתנו להם לשבת כלל הדרך כי נבוכדנצר הזהיר את נבו זר הדן אל תיתן להם לנוח כי אם הם ינוח הם יתפללו והקדוש ברוך הוא ימחל להם על נהרות בבר רק שם ישבנו ושם גם בכינו בזכרנו את ציון איך נשאיר את שיר אדוני על אדמד נכר אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני זאת אומרת מתוך הגלות והייסורים הנוראים החלו מיד בכיסופים לקדוש ברוך הוא וביקשו שוב את קרבת הבורא ולחזור שוב לבית המקדש אחריו זה מה שרצה הקדוש ברוך הוא לזעזע את בניו כדי שישובו אליו בלב שלם וכן הראשונים תוך 70 שנה חזרו בחזרה ובנו בית שני הבעייה זה אנחנו שכבר 2000 שנה ואנחנו לא מצליחים להקים את הבית השלישי וכל זה בגלל שנאת חינם וזה נובע מזה שאין אהבת חינם שלא מקיימים את המצווה ואהבתה לרעך כמוך ממילא באים לשנאה יש יהודים שהולכים ברחוב ורואים יהודי בא לקראתם מי זה היהודי שבא לקראתם הבן של הקדוש ברוך הוא והם לא אומרים לו שלום הוא לא חשוב בעיניהם להגיד שלום הם מכופפים את הראש מעצימים עיניים כאילו לא עבר אף אחד כתוב בתורה גזלת העני בבתיכם מה זה גזלת העני בבתיכם מה יש לי גזול מעני אין לו כלום גזלת העני זה שאתה לא אומר לו שלום אתה לא עונה לו גזלת העני מלשון עניה לא עונה לו לא אומר לו שלום אתה גוזל אותו את השלום למה מידות מושחתות גאווה מה אתה רואה את עצמך חשוב ממנו מי אמר שאתה חשוב ממנו בנים אתם לשם כולם בנים שלו יש בנים כאלה ויש כאלה השם אוהב את הבנים שלו אוהב את עמו ישראל את כולם למה אתה לא אומר שלום לא יאומן כי סופר שנאת חינם סתם סתם עכשיו נבין אז מה זה אמן יאש מרבה אמר רבי יוסה פעם אחת נכנסתי לחורבה מחורבות ירושלים שמעתי בת קול אומרת אוי לבנים שבעונה החרבתי את ביתי ושרפתי החלי וגליתי בין האומות מה הבת קול אומרת אוי לבנים אוי לנו הבנים אוי למה בעוונותי הם החרבתי את ביתי אדם היה מגיע לבית המקדש יכול לכפר את כל העוונות אבל לא שהוא מתכנן את זה קרש הוא נכשל הקדוש ברוך הוא נתן לו מקום להטהר להתקפל אוי לא נשאר סרפתי את הכלי גלטים בין האומות רבי יוסף פגש שם את אליהו הנביא שאמר לו דע לך לא פעם אחת אומרת ככה בת קל אלא בכל יום ויום אומרת כן של שש פעמים ובשעה שעם ישראל נכנסים לבית הכנסת ואומרים אמן יה שמה רבה מנענע הקדוש ברוך הוא בראשו ואומר אשרי המלך שמקסים אותו בביתו מה לו לאב שהגלה לבניו אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם אז אליו הנביא מודיע על רבי יוסף מה שאתה שמעת בת קול זה לא פעם אחת זה כל יום שלוש פעמים ולא רק זה אלא תדע לך בשעה שעם ישראל נכנסים לבית הכנסת ואומרים אמן יהה שמי בא מברך לעלם ולעלמי עלמיה מנענע הקדוש ברוך הוא בראשו ואומר אשרי המלך שמקסים אותו בביתו מה יש באמן יש מרבה יה שמ רבה יש שמי ויש רבה מה זה שמי שם יד ה זה חצי השם י וה' זה חצי השם למה חצי השם מאז עמלק שמו של הקדוש ברוך הוא חצוי וכסאו חצוי מתי יהיה השם שלם מתי יהיה השם גדול זה אנחנו אומרים בהתחלת הקדיש תגדל ויתקדש שמי רבה מתי כתוב בנביא והתגדלתי והתקדשתי ונודע לעיני גויים רבים וידעו כי אני אדוני מתי זה יהיה בגוג ומגוג אנחנו בפתיח עכשיו לגוג ומגוג בפתיח כשהיה האסון בשביעי באוקטובר אמרתי שמה שאנחנו רואים עכשיו שקרה זה אפס אפסים לעומת מה שנראה עכשיו במלחמת לבנון איראן ומה שנראה עכשיו זה אפס אפסים לעומד מה שנראה בגוג ומגוג בגוג ומגוג כתוב ששליש הצער של העולם יהיה בדור של גוג ומגוג 6000 שנה תיקחו את כל הצער כל המלחמות כל המחלות כל הייסורים של כל בני אדם בעולם תחלקו שליש שליש שליש עד זמן האבות שזה 2000 שנה היה שליש ייסורים בעולם שזה כלל מבול דור הפלגה סדום וכולי כל הצרות האלה זה היה שליש שליש זה מאז עד עכשיו ובמלחמת גוג ומגו שתערך שבע שנים שליש תארו לכם איזה אסונות עם פצצות אטום ומימן מה הולך להיות כתוב ששני שליש מהעולם ימותו אז מתוך תש מיליארד ש מיליארד ימותו אתם מבינים כמה נחלי דם יהיו בעולם 6 מיליארד והבאתי את השלישית באש גם השליש ישארו וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב אז המצב לא הולך להשתפר וזאת למה כי לא השכלנו להתקרב לבורא ולכן הוא מביא עלינו ייסורים שנצחק אליו עם ישראל הקדוש ברוך הוא קיצר להם במקום 400 שנה ל-210 שנה חישב את הקץ הוריד קץ 190 400 210 אבל עדין עדין לא הוציא אותם עד שינחו בני ישראל מן העבודה עד שהם צעקו לשם או אמר עכשיו עכשיו שמעתי אותכם עכשיו אני שמעתי את צעקת בני ישראל עכשיו אני אוציא אותכם השם רוצה שנצחק אליו שנדבר איתו שנבקש שהוא יגעל אותנו ממש כמה אנשים רוצים באמת שיבוא משיח היום הם באמצע עסקים איך הם יכולים היום בדיוק לא כולם רוצים שהוא יבוא היום לא כולם רוצים שהוא יבוא היום אם הוא היה בא היום אז הייתם צריכים לעלות לארץ ישראל היום נו ותשאירו את כל הביזנס פה א לא נראה לי לא נראה לי אז הקדוש ברוך הוא דוחק אותנו הוא רוצה שאנחנו נתקרב ונבקש אותו אז אמן יהי שמי רבה שהשם י וה יהיה רבה רבה זה גדול גדול זה י וה וו וה זה מתי שיהיה שמ שם יה רבה זה אומר שאנחנו רוצים קרבת השם ורוצים שהוא יתגלה עכשיו ממש עכשיו אנחנו רוצים שהוא יתגלה פתאום יבוא האדון אליך לו זה מה שאנחנו רוצים אז כל האומר אמן יש מרבא ממש מכל הלב זה משמח את הקדוש ברוך הוא אין לקדוש ברוך הוא שמחה כמו אותה שעה שאנחנו אומרים עם הכוונה זאת לכן אמר אליהו הנביא לרבי יוסה תדע לך בשעה שעם ישראל נכנסים לבית הכנסת ואומרים אמן יהה שמה רבה מנענע הקדוש ברוך הוא בראשו ואומר אשרי המ שמקסים אותו בביתו ואחר כך מה אומר מה לא לאב שגלה לבניו איי איי איי מה יצא לי מה יצא לי שגלית את הבנים אוי להם לא רק לי אוי גם אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם מי שסמוך לשולחנו של מלך חסר לו משהו כל מה שהוא רוצה הוא יכול לקבל ועם ישראל גלו משולחנו של המלך מקשה שפתי חיים מה זה אוי ומה זה אשרי איך הולך עצב עם שמחה אוי לבנים ואשרי המלך ומה מיוחד בקדיש שמשמח את הבורא אומרת הגמרא בסוטה מט מיום שחרה בית המקדש בכל יום ויום מרובה קללתו משל חברו כל יום הקללות רק מתרבות מקשה הגמרא אז על מה העולם מתקיים אומרים חכמים זכרונם לברכה לא יאומן כי סופר כמה אנחנו לא יודעים דים אבל לא יודעים כי אם היינו יודעים היינו מביאים את הגאולה מה יודעים על מה העולם מתקיים על שני דברים על קדושה סדרה כשאנחנו אומרים קדוש קדוש קדוש בכל שאר התפילה שאומרים בב לציון גואל ושווה פשע ביעקב נאום השם אומרים קדושה עם דברי תורה בפסוקים מיחזקאל וישעיה קדוש מה זה קדוש שלוש פעמים קדוש קדוש קדוש קדוש מה זה קדוש בעליונים קדוש בתחתונים קדוש בכל העולמות נקדישך מלך בכל העולמות הקדושה דסדרא כשאומרים את זה הובא לציון גואל מתי הוא יבוא ו לשווה פשע ביעקב שיהיו שווים בתשובה אז יבוא ועל דבר שני עומד העולם מתקיים זה על אמן יש מרבה שאומרים אחרי דברי הגדה שזה שילוב גם כן של ורה וקדושה מה יש בקדיש בקדושה עמן יש מרבה שגורמים לשמחה כזו אצל הקדוש ברוך הוא המהרל מפראג הקדוש אומר יש הבדל גדול בין ברכות לבין קדיש המון העם חושב שברכה זה שבח בתפילה לבורא עולם אבל הדבר לא כך ברכה זה מלשון ריבוי כמו בריכה ברוך אתה השם מה זה ברוך אתה מקור הברכות ברוך אתה אתה מקור הברכות שאנחנו מברכים אנחנו מבקשים ריבוי של שפע שישפיע לנו גם בעתיד מודים על העבר ומבקשים על העתיד זה ברכה אבל קדיש לעומת זאת בפרט אמן יש מרבה זה הבקשה שלנו לקרבת השם לגילוי שם שמיים לכן אנחנו אומרים יהה לשון עתיד בקשה על כל העולמות יה שמי רבה איפה לעלם ולעלמי עלמיה ארבעת עולמות הביע אצילות בריאה יצירה עשייה ששמו הגדול ישפיע בכל העולמות כולם לכן זה שיא השמחה בקשה לגילוי כבוד שמיים ולביא אתו של משיח צדקנו והטור בסימן נוו אומר אמן יש מרבה חוזר על תחילתו של הקדיש תגדל ויתקדש שמי רבה שזה על העתיד לבוא מתי במלחמת גוג ומגוג שאז נאמר ועלו מושיעים באר ציון לשפוט את הר עשו והייתה לאדוני המלוכה והיה אדוני למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה אדוני אחד ושמו אחד ולכן שמה זה שם יה שאינו שלם עד שהשם יפחיד את עמלק ועל זאת מתפללים שיגיע במרה קץ ויגדל שמו של הקדוש ברוך הוא ויהיה שלם למה אומרים בארמית שמלאכי השרת לא יבינו ויקנאו בעם ישראל על השבח והכילו הגדול הזה ממילא שאומרים אמן יש מרבה מתערבים צער ושמחה צער על החורבן ושמחה על כך שזה גרם למשהו חיובי לרצות להתקרב אל השם בחזרה כי זוהי תכלית העולם שנדבק בשם יתברך נחפוץ ונתפלל לגילוי כבודו בבניין הבית השלישי במהרה בימינו אמן 

מאמר ב' דלתות נפתחות

כמה זמן הקדוש ברוך הוא אותת לבנים שבית שני הולך לחרב מה זה שדלתות ההיכל היו נפתחות לבד למרות שה הו סגורות על מסגר ובריח מה זה שבית המקדש נחרב בגלל לשון הרע שאמר ציווה לדוד המלך על איזה חטא נענש דוד המלך ששמע בן גרה קילל אותו קללה נמרצת והשפיל אותו עד התהום למה מפיבושת לא גילח את זכנו ולא קיבש את בגדיו שישה חודשים מה אמרה בת קול כשפקחתי יחלקו את השדה חכמים זכרונם לברכה מגלים לנו שבית המקדש השני לא נחרב פתח פתאום ללא התראה ירמיה הנביא זהי עשרות שנים בנבואות קשות על מה שצפוי לעם ישראל אם ימשיכו בדרכם הרעה אבל כך היה גם בבית שני והקדוש ברוך הוא סימן ותת באופן ברור שבית המקדש עתיד לחרב והסימן היה במשך 40 שנה הגמרא ב לט אומרת שלוש תקופות היו בזמן בית שני כידוע הוא היה 420 שנה 40 שנה ראשונות היו בזמן שמעון הצדיק 40 שנה אחרונות היו בזמן רבן יוחנן בן זכאי ב 340 שנה היו אמצעיות הקדמונים מבהרים 40 שנה זה יחידה מושלמת של זמן זה מופיע בהרבה מקומות 40 שנה קוד בדור 40 יום לפני המבול הרבה 40 40 40 כי זו יחידה מושלמת נתבונן מה אומרת לנו הגמרא מה היה בזמן שמעון הצדיק הוא היה הכהן הגדול אחרי עזרה סופר וכי הן 40 שנה בכונה גדולה ובאותה עת נראו בבית המקדש ניסים גלויים נגיד כמה מהמהם אחד הגורל שהיו עורכים ביום הכיפורים בכל שנה ראו ש הקלפה שכתוב עליו לאדוני חטאת היה עולה ביד ימין של הכהן הגדול כסימן יפה כי ימין זה חסד ושמאל זה דין 40 שנה עלה בימין הלשון של זהורית שקשרו בראש השעיר המשתלח לעזזל היא הייתה בצבע אדום ובכל אותם שנים החוט האדום הלבין תמיד סימן שהשם מחל על כל העוונות כל 40 שנה כך היה הנר המערבי לעולם היה דולק וזה מראה על השראת השכינה כל הזמן בכל עת ובכל שעה האש על המזבח לעולם לא קוותה ב-40 שנה וגם הברכה בלחם הפנים בעומר בשתי לחם ועוד כהנה וכהנה הכל ניסים גלויים בשנה ה 40 לקונה הגדולה ידע שמעון הצדיק שהגיע זמנו לעלות לישיבה של מעליו ובשעה שנסתלק נסתלקה שכינה עמו עכשיו הוסיפו לנו חכמים שבמשך 340 שנה לאחר מכן פעם היה עולה הגורל בימין פעם בשמאל פעמים לשון זורית לבינה פעמים לא פעמים דלק הנר המערבי פעמים לא אש המזבח לא תמיד פעמים כן פעמים לא אבל ב-40 שנה אחרונות היה דבר נורא סימן ברור לסילוק השכינה לגמרי הגורל היה עולה בשמאל ורק הקלפי לעזזל עלה בימין לשון הזהרת נשארה אדום שכל הדינים נשארו בתוקפם הנר המערבי קבע עם שאר הנרות ואש המזבח קבטה כ שתמו העצים והשכינה נסתלקה לחלוטין ואם לא די בזה היה דבר שהרעיד את הלבבות דלתות ההיכל היו נפתחות מעצמם הגמרא בתמיד ל אמרו רבותינו כל לילה היו נועלים את השער הגדול שער ההיכל גובהו היה 20 אמה בין 10 ל-12 מטר את השער הגדול הזה נעלו בבריח ובמנהל רבים בעלות השחר פותחים את השער הגדול והיה נגרם רעש עצום שהגיע עד יריחו מרחק 40 קמ מ אווירי בכל יום היו פותחים את השער בכושי רב ועכשיו מה קרה במקום שלביים השוערים היה תפקיד ללביא שוער במקום שהם יפתחו את השער בעלות השחר במעמד צרב היה נפתח לבד באמצע הלילה עם כל זה שסגרו או עם בריחים ומנעולים וכך מבואר בירושלמי פרק ו' הלכה ג' וזה היה סימן ברור לאויבי ישראל בואו להיכנס לבית המקדש לחריפה השם פותח את השערים ומרמז לאוייבים לבוא ולהחריב עד שגע בהן רבן יוחנן בן זכי ואמר לשערי ההיכל למה אתם מבעיתים אותנו אני יודע שעתיד לחרב הבית הבן איש חי מבאר הדלתות מרמזות לפה בית המקדש יחרב בגלל לשון הרע הפה של עם ישראל נפתח ללא הפסקה ומשמיע כל נורא וכמו שכל הלשון הרע הולך למרחוק כך הרעש של דלתות ההיכל נשמעו למרחוק וכש יברו לשון הרע באסתר בחשי נפתחו גם הדלתות כך בישון לילה ועוד הוסיף שטען רבן יוחנן בן זכאי ושאל את שער ההיכל למה תבהיל אותנו עבור מי נשלחת להעביר את המסר הנורא אם זה נועד לצדיקים הם לא זקוקים לזה ליבם נמס בקרבם והם חרדים ומבוטח החורבן הקרב ובא אם המסר נועד עבור המון העם הם בכלל לא מתפעלים זה הם לא חוזרים בתשובה מה תועלת בפתיחת הדלתות הגמרא בגיטין נוו אחד המיוחדים בצדיק העיר ירושלים היה רבי צדוק הוא התענה 40 שנה יום יום כדי למנוע את החורבן מאותה סיבה באותן 40 שנה סנהדרין גלו מלשכת הגזית וישבו בהר הבית ועכשיו מתבאר שבמשך 40 שנה או טיטו עם ישראל על שנאת חינם ולשון הרע לא העיל עד שהלך בר קמצא הלשין למלך רומי שעם ישראל מרדו בו ובלשון הרע המית אסון נורא על כל עם ישראל עד היום מידה כנגד מידה בלשון הרע חטאו ובו לקו ועכשיו נתבונן מה כוחו של לשון הרע אפילו חלקי חכמים זכרונם לברכה מראים לנו עד כמה לשון הרע יכול לגרום לשון הרע של אחד אחד שמקבל לשון ע ואפילו דוד המלך מענישים בעונש חמור ביותר רבותינו הקדושים תלו את חורבן הבית בגלל לשון הרע חלקי שקיבל דוד המלך מזה נסתובב חורבן בית המקדש עוד תרם שנבנה עוד לא נבנה וכבר לשון הרע שהוא קיבל גרם לחורבנו הגמרא בשבת נב אומרת בעטיו בגלל דברי לשון הרע שסיפר ציווה לדוד המלך גרם לחורבן הבית וזה מובא בהרחבה בשמואל בט מי זה היה ציבה עבד כנעני של משפחת שעול המלך הרד ומצודת דוד אומרים שעבד כשר היה אחרי ששאול המלך ובניו מתו במלחמה מול הפלישתים החל דוד למלוך על עם ישראל ביום מן הימים עלתה בלבו אהבת יהונתן בן שאול והוא זכר שנשבע לו לעשות עם זרעו חסד ואמת החל דוד לברר האם זרע ושארית ליהונתן בן שאול בררו אצל ציוה שהיה עבד מפורסם של בית שאול והיה מנהל הנכסים של משפחת שאול המלך קראו לו לדוד שאל אותו האם אתה ציווה המלבי מבאר מה השאלה האם אתה עדיין עבד כינות זרע לשאול המלך או שזרעו אכחד ואתה היום בן חורין במיטת האדון אמר לו נותר בן אחד ליהונתן ושמו מפיבושת ואני עבדו אמר לו דוד המלך רצוני לגמול עמו חסד כי נשבעתי לאביו יהונתן ואז ציוה אמרת המי הבאות מפיבושת הוא נכר רגליים ואיננו חכם בתורה המעם לועז מבאר שביקש להמעיט בערכו של מפיבושת אבל חכמים מספרים כשהביאו את מפיבושת לפני דוד המלך הוא התמלא התפעלות כי מצא אותו חכם גדל בתורה ואז אמר דוד למפי בושת אני מבקש ממך מהיום לסור לארמון המלוכה כל יום ואתה תאכל לחם על שולחני תמיד ועשיתי עמך חסד בעבור יהונתן אביך ואני אשיב לך את כל הנכסים שהיו שייכים לשאול המלך ונלקחו לארמון המלוכה כעבור זמן פרץ מרד אבשלום בדוד אביו דוד בורח מירושלים מפני אב שלום בנו נטל עמו את נשיו ואוהביו וזו היייתה התקופה הנוראה שדוד המלך חשש לחייו וכל נכסיו ואוהביו הידלדלו בשעה שהגיע סמוך להר הזתים הוא רואה ציוה עבד מפיבושת עם צמד חמורים ועליהם 200 לחמים באוכל רב שאל אותו למי אלו אמר לו החמורים לבית המלך לרכב עליהם והאוכל עבור המשפחה והפמליה של המלך שמח דוד בזמן הבריחה בחום המדבר זה היה נצרך מאוד מזון חמורים מתנה חשובה הוסיף המלבים לא נמצא איש מעשירי ירושלים שיסייע למלך בצדה לדרך ומזון כראוי וסוסים לרכיבה כי העשירים ברחו מירושלים מהפחד מהב שלום שביקש לכבוש המלוכה בכל מחיר ואוי למי שיעמוד בדרכו גם אלה שנשארו לא עזו לשלוח מזון ועזרה לדוד המלך מחשש שיגלה אב שלום ויתנם בהם רק אחד לא פחד ציווה כי הוא יכול לתלות שאדו שלח אותו דוד מתפלא שואל אותו איפה מביא בושת איך הוא לא חשש לשלוח לי מתנה גדולה בעזרה ונשאר בירושלים ואז משקר ציווה ואומר לשון הרע גמור מפיבושת ממתין בירושלים כי הוא חפץ שהמלכות והממשלה תשוב אליו כזרע יחיד של שאול המלך מקשה כלי יקר תמיהה איך דוד המלך מסוגל להאמין שלשון הרע כזה אלא טען ציווה מפיבושת מצפה למותו של דוד המלך במלחמה ואחרי המלחמה יתכן שידונו את אבשלום כמורד באביו ימיתו אותו שרצח את אביו דוד ואז יש סיכוי קטן שהממלכה תחזור למפי בושת נכד שאול המלך אז אם עד עכשיו חשב דוד המלך שמפי בושת שלח מתנה גדולה בעת צרתו התברר לו מציבה שאת המתנה הוא בעצמו נתן על דעתו לא בשליחות מפיבושת מה אמר לו דוד כל אשר למפי בושת נתון לך מלך יכול לעשות זאת כי אם מישהו מורד במלכות כל הרכוש והממון שלו עוברים למלכות והמלכות יכולה לעשות מה שהיא רוצה התברר לו שהוא מורד בו אז הוא נתן לו ועל לשון הרע ששמע ממפי בושת על לשון הרע שהוא שמע על מפיבושת נענש דד המלך פעמיים עונש ראשון שהוא הגיע לשבט בנימין יצא משם ראש הסנהדרין שמעי בן גרה וקילל את דוד המלך קללה נמרצת הילקו שמעוני מבאר מה קילל ראשי תיבות נמרצת נואף הוא מואבי הוא רוצח הוא צורר הוא תועבה הוא אלה הקללות שקילל שמעי בן גרה את דוד לעיני כולם בזוהר הקדוש מבואר בשעה שקילל שמעי את דוד זה היה זמן הקשה והעצוב ביותר בימי חייו לא היה דבר שתייר דוד המלך יותר מן הצרה הזאת אבל באותה שעה כשהוא אמר השם אמר לו כלל כי יואב בן צרויה רצה להרוג אותו את שמעי כמורד במלכות אמר לו הנח לו השם אמר לו כלל באותה שעה הפך להיות דוד רגל רביעית במרכבה רואים שבשעה ש קבלים עונש יכולים לקבל זכויות שאין כדוגמתם אבל יש להבין על מה נענש דוד בביזיון עצום ונורא כזה אומרים האברבנאל והמלבן הוא נענש בחומרה יתרה כי קיבל דברי ציבה שהיו לשון הרע גמור אז על לשון הרע הזה היה צריך ל השפלה כזאת של שמעי בן גרה לעיני כולם העונש השני אחרי תום המלחמה הנוראה כשאף שלום נטלה בשערותיו על העץ ומצא את מותו החל דוד המלך חוזר לירושלים לעיר המלכות ובאו כל הידידים והמקרים לבקר אותו בין הבאים היה גם מפיבושת מפיבושת שמח על שובו של מלך ישראל לכס המלכות הפוך ממה שאמר ציבה והוא הגיע עם בגדים מרושלים לא גילח שערו ולא כיבס את בגדיו שישה חודשים בירושלמי בראש השנה א' א מתבאר למה הוא לא גילח ולא הסתפר כי במשך הזמן שדוד היה בגולה בורח מאבשלום הוא היה בצער על כך וקיבל עליו מנהגי אבילות המרשה מבאר שדוד המלך פירש את הדברים הפוך למה הוא בצער בגלל שדוד חזר למלכותו ולכן לא גילה הסקנו באותה שעה שאל דוד המלך את מפיבושת למה לא הלכת עמי במלחמה כשברח י מאבשלום אמר לו ציווה עבדי רימה אותי למה הוא היה פיסח נכה הוא לא יכול ללכת ואייך ילך ללא עזרת עבדו ובמקום שהוא יעזור לו לרכב על סוס לקראת דוד המלך לקח את הסוסים על דעתו רכב עליהם לקראת דוד ולא נותר למפי בושת לא סוס ולא חמור וציווה הוסיף רעה גדולה שיקר ואמר שהוא נותן מתנה בשעה שמפי בושת שלח בעצמו את החמורים ואת ה-2 לחמים ושאר המאכלים ואז הוסיף מפיו לדוד ואמר יודע אני שציווה אמר עליי לשון הרע ואדוני המלך כמלאך אלוקים יודע כל הנסתרות ומ אתה תעשה כטוב בעיניך מה אמר לו דוד לא תדבר עוד אתה וציווה תחלקו את השדה המרשה מסביר למה הוא אמר חלקו הוא אומר לו שהוא שקרן ציוה למה ה אומר לו תחלקו אומר המרשה דוד המלך הסתפק עם מי האמת והכריע ממון המוטל בספק חולקין ולכן מפיבושת וציווה יחלקו בנכסים אמר רב יהודה רב בשעה שאמר דוד המלך למפי אתה וציווה תחלקו השדה יצאה בת כול ואמרה רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה הנכד שלך לא י יותר מלך על כל ישראל יבוא ירובעם יקבל עשרה שבטים והנכד ישאר עם שניים יהודה ובנימין אתה חלקת את השדה שלא כדין יחלקו המלכים מלך יהודה ומלך ישראל אחרי פטירת שלמה המלך הגיע הזמנו שרחבעם בנו למלוך על עם ישראל והוא שלט רחבעם ביד רמה באו ירובעם בן נבט עבד שלמה וכל כל ישראל ביקשו מרחבעם המלך להקל מעליהם את עול השעבוד הוא לא שמע בכל הזקנים אלא הצעי שייעצו לו להכביד עוללו יותר ויותר אבי אכה אתכם בשוטים ואני אכה אתכם בעקרבים זאת אומרת יותר גרוע באותה שעה סרו רוב עם מעול רחבעם המליכו את ירובעם עליהם למלך והוא נשאר ם שני שבטים בלבד בערי יהודה וירושלים עכשיו נראה מה קרה בגלל שנחלק מלכות בשעה שירבעם מלך על רוב עם ישראל העמיד עגלים לעבודה זרה ואסר על כולם לעלות לירושלים למה כי אם יעלו לירושלים אין ישיבה בעזרה אלא לבית יהודה ולא למלכי ישראל ממילא רחבעם ישב על כיסא המלכות וי רבעו יעמוד ואז יגידו זה המלך וזה העבד מה עשה עמיד עגלים ולא נתן לעלות לרגל ואז השתחוו לעגלים ועבדו עבודה זרה זה גרם שיחרב בית המקדש מדגיש רב בגלל עוון לשון הרע שקיבל דוד המלך נחלקה מלכות בית דוד והחלו לעבוד עבודה זרה וזה גרם לחורבן בית המקדש ומוסיף רשי הקדוש דוד המלך נענש מידה כנגד מידה על שהפסיד למפי בושת חצי מנחלת הפסיד לזרעו חצי ממלכותו ומרשה הוסיף מכיוון שדוד המלך גרם למפי בושת להפסיד חצי מרכוש לעבדו ציווה לכן נענה שנכדו יפסיד חצי ממלכותו לעבדו ירובעם בנבט המהרל הקדוש אומר לעולם לשון הרע יוצר פירוד בין אדם לחברו לכן התוצאה הקשה של לשון הרע ייצרה פירוד במלכותו של דוד המלך בגמרא מתבאר דוד המלך כבר ידע שציווה שקרן הרי בפגישה הראשונה הוא אמר שמפי בושת לא תלמיד חכם איך האמין לו שמפי בושת רוצה במפלתו ולכן הקפיד מפיבושת ובא בתרעומת למעלה והתרומות התקבלה בדוד המלך נענש בחומרה לא יאומן כי הי סופר לשון הרע תראו מה יכול לגרום אמת דוד המלך קיבל לשון הרע באופן חלקי בלבד אף על פי כן בשמיים הקפידו מאוד על העניין ולא הועילה תירוץ והיה לו תירוץ שזה היה בזמן מלחמה חייו תלוי מנגד מותר למלך לשמוע לשון הרע בזמן מלחמה כדי להנצל להציל את נפשו אבל כל הטיעונים לא הועילו ובגלל זה נענש דוד בצער נורא ש שמעי קילל אותו זה היה עונש פרטי בעונש הכללי שהמלכות נלקחה בחצייה מזרעו ובית המקדש שבנה בנו שלמה נחרב רואים שמילים ספורות של ציוה השפיעו לדורי דורות עד היום כי אם יש פגם זעיר בשורש זה גורם נזק לכלל ישראל בגלל זה עבדו עבודה זרה והחטא המשיך ופפה עד שנחרבו שני בתי מקדש ומכיוון שהפה נפתח שזה הדלת של האדם והזיקה ללא ערף נפתחו דלתות בית המקדש לאויבי ישראל מידה כנגד מידה מסקנה צריך להשכיל ולהבין מה יכול לגרום לשון הרע אם אדם לא מסיר שנאה מהלב בין איש לרעהו אם המילים מחליקות מהפה אם יש לאדם טרוניה על חברו לא ימלט שביום מן הימים ישחרר מפיו בעדנה דריתחא מילים שלא כהוגן ואי אפשר יהיה לעצור אותם איך מתקנים זאת רק באהבת חינם רק באהבת חינם בשעה שנקפיד על השורש של שנאת חינם הבא מדברי לשון הרע אז ורק אז ישלח את משיח צדקנו וירד בית המקדש השלישי באש מן השמיים בקדושה בתפארה ונאמר אמן יה ש רבה 

תודה רבה על ההקשבה 

אני רוצה להגיד לכם יהודים יקרים בקצרה אתם רואים איזה פירוד יש בעם ישראל היום בארץ אומרים שרוצים לחלוק את העם למלכות יהודה ומלכות תל אביב שמעתם על זה זהו יש שמאלנים שהם שונאי ישראל כל מי שמאמין קוראים לו משיחי ימין קיצוני וכולי וכולי ומבהירים את כל הארץ הם שנתנו את הכוח לאוייבים כמו שהאויבים אמרו שהם ראו שיש מחלוקת והם שמעו בדיוק את הטונים ומה אומרים ואמרו זה הזמן לפגוע בהם ואז בשמחת תורה ימים לפני כן בית המשפט החליט שאי אפשר לעשות הקפות שניות בהפרדה וכל מיני דברים ונכנסו לבתי כנסת עם בגדי ים בראש השנה ביום הכיפורים רשע ופשע שאיין כדוגמתו יש גבול כמה הקדוש ברוך הוא מוכן והקדוש ברוך הוא החליט כמו ביום הכיפורים ש צה מלחמה יום הכיפורים לא כיפר אותו דבר בשמחת תורה ועכשיו הם מכוונים לתשעה באב האיראנים וכל אלה הם מכווננים הם אמרו שמכוונים יכול להיות שהתחילו לפני אבל הכוונה שלהם בתשעה באב להפעיל את כל החזיתות אם אם אנחנו לא מבינים שזה רמז מהקדוש ברוך הוא שאנחנו רחוקים ממנו מאוד מאוד ולא מתכווננים להתקרב אז אולי אחרי שיש אסונות קשים אז פונים לשם מה גרם שבעה באוקטובר שחילונים שהיו במסיבה הנוראה שהייתה שמה בשמחת תורה מספרים שהם צעקו רק שמע ישראל שמע ישראל שמע ישראל שמע ישראל בלי הפסקה והם ניצלו מה הוציא הקדוש ברוך הוא מהגרון שלהם את מה שהם ניסו לשכוח ובסוף מה הציל אותם החיבור לקדוש ברוך הוא שמע ישראל שמע ישראל שמע ישראל שמע ישראל שמע ישראל מה זה עושה מה זה עושה חיבור לא הפסיקו לא הפסיקו שעות שעות שמע ישראל שמע ישראל יש אחד אמר גם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם עד לא רק אמר שמע ישראל גם ברוך שם כבוד מלכותו כן גם בשירותים זה לא יאומן כי סופר אבל מה השם רוצה שאנחנו נפנה אליו לא פונים אליו לא מדברים איתו לא כלום רק אם יש חס ושלום אייזה צרה ואחרי כל הרופאים ואחרי כל הזה ומכרים וזה לא עובד אז פונים לקדוש ברוך הוא לא הקדוש ברוך הוא רוצה שנפנה אליו כל הזמן למה חייב אדם להגיד 100 ברכות בכל יום שיהיה לו קשר עם הבורא שלוש תפילות למה ש קשר עם הבורא אבל זה לא מספיק צריך לדבר איתו גם בן לבן האמהות שלנו הסבתות שלנו היו מדברות במטבח עם הבורא כל הזמן בשפה פשוטה כמו בת לאבא בלי הקדמות בלי סדר תפילות ככה מדברות ככה השם רוצה שנדבר זה תפילה הרמבם אומר מה זה תפילה מה שבא לך בלב להגיד תגיד זה תפילה חכמים תקנו לנו סדר תפילות איך נכון להגיד וכולי וכולי אבל כל מה שתגיד בפיך זה תפילה דבר עם הקדוש ברוך הוא רוצה שתהייה קרוב אליו קרבת אלוקים לי טוב מי מכם בלונדון הולך ברחוב ומרגיש שהוא הבן של הקדוש ברוך הוא מי אתה יודע שאתה בן של הקדוש ברוך הוא מה ברור ברור אם אתה רואה אדם חשוב מפורסם ראש העיר או שאתה רואה את המלך שלכם עכשיו או את הזה אה אתה מרגיש שאתה מעליו אתה הבן של המלך או שאתה מתפעל מהכבוד שיש לו וממה שזה וזה וזה וזה מי הולך כמו כמו מי הולך כמו שהולך המלך מי הולך מי מרגיש שהוא מלך ישראל בני מלכים מי הולך ככה אתם רואים אדם חשוב או בעל מעמד או איזה פרופסור או ראש העיר או איזה משהו בא אוי אוי אוי איך כולם סביבו אוי אוי אוי ראש העיר יבוא ראש העיר יבוא מי זה ראש העיר מה אמרת בבוקר שלא עשני גוי איזה גוי ראש הממשלה הנשיא ביידן פוטין כל החברה האלה שלא עשני אתה משתבח אתה אומר ברכה בשם במלכות שלא ני איפה אתה מרגיש שאתה בן של מלך ואם אתה בן של מלך למה אתה לא בקשר עם המלך אנשים באים להתפלל בשביל לסיים לא באים בשביל להתפלל רוצים לסיים מחפשים אתה עושה שלום ולהתראות עלינו לשבע בדרך לעבודה כן למה אתה מדבר לפני המלך מי רוצה לעזוב את המלך אם הזמינו אותך עכשיו לבית המלכות אתה רוצה להיכנס ולצאת מיד או שתרצה לשהות תשב ותדבר ותגיד ותפצה ותבקש וכולי מי רוצה חרתא הכל חרתא אנחנו לא מכירים בערכו אנחנו לא מכירים במלכו כן הוא רוצה לענות ליתן לו הנה הבן של המלך תן לו נראה מה הוא יגיד קום קם תעמוד שיראו יש 

[שאלות ותשובות]

יש פה נקודה שהרב אומר שמגיעים לבית כנסת ובורחים לא בורחים רוצים לסיים אז האמת היא יש מצב שהיה אסור להיכנס בכלל לבית כנסת נכון יש מצב ש אסור לכל להכנס לבית כנסת זה שנכנסים ובורחים אני מבין אותם למה מה כי הרי כתוב מלא מלא דברים כתוב שמדברים בתפילה וזה הקדוש ברוך הוא בורח וזה כל הדברים האלו יש מצב שזה שאנחנו בבתי כנסיות אנחנו רק מגיעים למקום שאנחנו מכנסים את אבא בשמיים ש אנחנו נכנסים לכאן בכלל נכון אז מה אתה עושה אז אנחנו נכנסים לבית כנסת כי זה מקום קדוש ואנחנו יש שרוצים לברוח כי אנחנו לא יודעים אנחנו בספק אז אנחנו נכנסים שלוש פעמים ביום ויוצאים ישר איי אי איי איזה תירוץ חרתה איזה יופי במקום לתקן ולהקים מניין כמו שצריך אז אתה אומר נכנסים על מנת לברוח מסיבות הגיוניות אני קמתי בית כנסת ואצלי לא מדברים בכלל ואצלי מתפללים עם כוונות על כל דבר ויש דפים לכל אחד וכולם מתפללים לפחות 10 דקות עמידה 10 דקות עמידה והתפילה חביבי לא ראית דבר כזה אני לא חושב שיש בכל העולם דבר כזה אולי יש כמה רבס באופן פרטי שמתפללים כהוגן אבל שיהיה מניינים כאלה שלמים שכולם אותו דבר אני הית פה אני ראייתי לא אגיד איזה קהילות שבזמן קריאת התורה איזה רעש ומדברים ביזנס ודולרים וליראות סטרלינג והכל וכשמתחיל הבעל קוירי אז דופקים שזהו נגמרה הפסקה חוזרים בחזרה לזה אתה מבין זה לא יאומן כי יסופר מה זה בית כנסת הרי גדולי האשכנזים אמרו שכל השואה שהייתה אצל קהילות אשכנז ולא אצל ספרד בגלל שזלזלו בבתי כנסיות כן לצערנו הרב אז לכן צריך לדעת אם היינו באמת מרגישים שאנחנו בנים של מלך היינו מתייחסים בהתאם אנחנו לא מרגישים לכן אנחנו מושפלים הגוי מרגיש שאנחנו מושפלים אם הוא היה יודע שעומד לפניו בן של מלך זה היה עולם אחר נספר לך סיפור הרב אלעזר בן דוד זכרונו לחיי העולם הבא הוא הקים את הסמינר אור החיים בבני ברק יהודי יקר וחשוב פעם הוא הלך בדרום אמריקה ופגש אותו גוי והסתכל עליו ואמר לו תגיד לי אתה יהודי אז הוא אמר לו כן אמר לו אני קראתי עליכם בבייב אמר לו מה קראת הוא אמר לו שאתם הבנים של הקדוש ברוך הוא נו אז הוא אמר לו זה פעם ראשונה שאני הולך ברחוב ואני פוגש את הבן של הקדוש ברוך הוא בא לקראתי אז אומר לו אומר לו עלתה לי מחשבה אני גוי כשאני הולך ברחוב אני יודע על מה אני מסתכל ועל מה אני חושב אתה הבן של הקדוש ברוך הוא על מה אתה מסתכל על מה אתה חושב וואי וואי וואי וואי וואי הוא אומר ככה הוא הקטין אותי אתה שומע גוי מבין שהבן של הקדוש ברוך הוא לא יכול לחשוב כמוהו לא יכול להסתכל על דברים כמוהו הוא בן של מלך העולם איך הולך בן כזה מה המחשבות שלו איפה הוא תפוס זה גוי מבין שקרא את ה בייבל נו ומי מאצלנו מבין את זה כן הנה יש לו שאלה עכשיו שאלה על הדרשה יעמוד כבודו קודם כל כבוד הרב אני לא רוצה חז ש מאוד נהניתי אני שומע הרבה את הרב אני רוצה לשאול שאלה חז שלום לא להתחצף ברוך השם היה פה דיברו פה על לשון הרע וכל הקבלת הדברים ו אני שומע שיעורים ובאחד השיעורים אני שומע חני אני שומע זמיר שמע את כל הרבנים האלו אפשר לדבר על רבנים אפשר לדבר על זה הוא קיבל מאיפה זה מגיע לא חס ושלום בקטע ש ש לפגוע שאלה טובה ויפה כל כל מי ששותה מדרך התורה ומשתה את האחרים מדרך התורה אנחנו מצווים לפרסם אותו ברבים מפרסמים את החנפים מפני לול השם אז כל מי ששתה וכל מי שעושה שלא כהוגן וכל מי שהוציא לשון הרע מצווה לפרסם אותו ומצווה לזלזל בו וזה הלכה בשולחן ערוך בסימן רמג ביורי דעה בהלכה הרביעית והוא הופך להיות כקל שבציבור והרמבם אומר שאם אדם עובר על דברים שבינו לבין שמיים ואתה אמרת לו פעם פעמיים ושלוש שאסור והוא ממשיך מצווה לפרסמו לקלו לבזותו וכולי אז ללכן זה לא משנה אם קוראים לו רב או שהוא קורא לעצמו רב מצווה לפרסמו אבל מה שקורה למי שמקשיב מה שקורה מי שמקשיב לרב זה יש הרבה חרדים נכון אבל הרוב זה חילוני שר מתחיל לדבר על הרב הזה והרב הזה צנו ה זה כבר נהיה רשימה יותר מדי גדולה ומגיע חילוני ורואה את זה מה הוא אמור להסתכל מה הוא אמור להגיד החילוני מבין יותר טוב ממך כמו בפוליטיקה בפוליטיקה מדברים הימין על השמאל והשמאל על הימין האם בגלל זה אף אחד כבר לא מצביע הם ממשיכים להצביע למה כי מבינים שזה אומר את הדברים הלא טובים אצל זה או ממציא וכן הלא גם הצד השני אף אחד לא עוזב בשביל זה את הפוליטיקה ומפסיק להצביע אותו דבר גם פה צריך לברר מה הסיבה שנאמר אם בן אדם רוצה לברר מברר אבל לא בן אדם הוא מסיק מסקנה מבלי לברר צריך לדעת את שורשי הדבר מה קרה עם דוד המלך היה לו לשאול את ציבה הוא לא שאל עוד טענה יש על דוד המלך במסכת תנ כתוב ש אוריה חיתי היה מורד במלכות נכון אבל הוא היה צריך להגיש אותו לסנהדרין והוא לא הגיש אותו לסנהדרין יש לו זכות לענות אתה רוצה לדון מישהו אז אתה צריך אותו להביא אותו לבית דין ולדון אותו אבל אם לא זה לא בסדר האנשים האלה שהזכרת הם לא דנו אותי הם לא שאלו אותי הם לא בררו בגלל פוליטיקה זולה הם יצאו נגדי כי קמתי מפלגה יש מצב שהרב הרב יותר מיש מצב הרב צודק שנפתחת נועד כך ו ואז לא כך איך קוראים לזה פז לחם בשקל שנפתח הלחם בשקל אז יצאו נגד ש בכולם יכול להיות אבל שמגיע ל יכול להיות זה מה שהיה למה זה מה שהיה זה הסיפור אז זה היה המציאות זה היה המציאות אז כן יצאו נגד הרב אני זוכר את המכתבים זה לא נפסד זה לא נפסד נכן אבל אבל מה שקורה פה הרב נמצא ביוטיוב הרב קופץ אתה נכנס ביוטיוב אתה נמצא שמה רואה סרטונים יקפוץ לך פתאום מהרב יש ברוך השם מלא ששמים הרב נמצא בפרונט מגיע חילוני שהוא פעם ראשונה רואה רב והוא שומע הרצאה והוא שומע את הרב מדבר נגד רבנים אחרים הוא כבר מתחיל להגיד אוקיי זה החרדים זה הרב מדבר לימדו אותנו שחרדים זה אנשים זה זה אנחנו יודעים פוליטיקה אבל הם לא יודעים הם לא מבינים רבנים אתה מדבר מרגשי ליבך אבל אתה לא מכיר את המציאות אני עוד לא בא לי חילוני אחד בכל ההרצאות 40 שנה ואמר א לי אני לא יהודי היום בגללך בגלל ששמעתי שאתה אמרת חני לא אמרתי שלא יהודי אמרתי לא שניה לא יו לא לא יו י לא יהודי אמרתי שמגיע החילוני הזה הוא יראה רב אחר תביא לי אחד רק הוא יראה רב אחר אם אני אתחיל לחפש זה נמצא תביא לי אחד רק אחד תביא לי סגרנו סגרנו תביא מספר יאללה כן יש לו שאלה תן לו תן לו יש לו שאלה יש לו שאלה אחת מה ההבדל בלשון הרע בין גדליה בן אחיקם שלא שמע קבל עונש ודוד המלך שכן שמע וקבל עונש איך מודדים מתי מותר מתי לא מתי שמתברר ש יכולה להיות סכנה אז מוטלת החובה אתה מבין ללמוד את הנושא מהר אבל אם מזלזלים בזה ויותר מדי צדיקים כמו זכריה בןב קוליס שהוא גם כן לא רצה לעשות מום עם המום להקריב בעל מום וכולי יגידו שמקריבים בעלי מומין על המזבח לפעמים ענווה יתרה היא לא במקום אז באמת צריך לברר כל זמן שניתנת אפשרות לברר לברר מה הבעיה לברר להגיד לא ולדחות לא הרי כתוב במפורש למחש בעי אז צריך לחשוש ואם אומרים שרוצים להרוג אותך אתה צריך לחשוש ולחשוש פירושו של דבר לבדוק לברר תעמיד בלשים חוקרים מה שאתה רוצה אבל צריך לברר את הדבר ממילא לא יהיה מכשלה אין מה לעשות כן תן לבחור פה פה כן בוקר טוב וד הרב בוקר טוב כן כזה ערב טוב ו כנראה הוא נרדם בהרצאה חס ושלום אני מאוד שמח לראות כבוד הרב זה פעם ראשונה שלי שיחיינו ברוך השם יש לי שאלות קצרות שאני רוצה לשאול את דעת הרב שאלה ראשונה האם סדר העולם חדש זה חלק גוג ומגוג שאלה שנייה הם די דיי בוא נעצור אחד אחד הסדר העולמי החדש מטרתו לכפור בקדוש ברוך הוא להשליט את הלוציפר את השטן ולשנות את המינים כמו שאתה רואה כל מה שהקדוש ברוך הוא ברא זכר ונקבה הם הופכים את הכל הכל הם הופכים שלא קשור לתורה בכלל נגד נגד נגד נגד זה כמו עבודה זרה מה זה עבודה זרה עבודה זרה זה לבזות את העבודה זרה זאת אומרת אני בן חורין לעשות מה שאני רוצה אני אני יוצר את האלוהים ואני מבזה אותו מה זה הזורק אבן למרקוליס יש קיר אבנים וא אתה זורק עליו את האבנים זה העבודה אז מה זה אם זה האלוהים מה אתה זורק עליו אבנים כן מה זה פעור אתה עולה עליו פוער עליו זה נקרא עבודה כן זה העבודה לבזות כל מה שנקרא בעל כוחות כמו דור הפלגה שעמדו עשו מגדל ורצו ללחם בקדוש ברוך הוא זה הבונים החופשיים מאז אז זאת אומרת המטרה שלהם בסדר העולמי וזה מה שאמר גוג ומגוג אני אזוק קודם לפטרם ואחר כך לישראל קודם כל אני רוצה לעקור את האלוקות חס ושלום ברגע שאני עושה שאין בכלל שום דבר אין ערכים ואין שום דבר כל אחד יכול להחליט שאתה רגע אישה הרגע אתה גבר באמצע אתה יכול להיות כלום לא מוגדר מה שאתה רוצה אתה יכול להיות זה המטרה לשלול את כל המושגים האלה להלחם בקדוש ברוך הוא זהו זה מביא את גוג ומגוג כן הלאה שתיים שאלת שנייה זה האם כל מה שקורה עכשיו מאז שמחת תורה ועכשיו וכל המהלכים שהמדינה עושה וקורה האם זה חלק גם מהכל הסיפור של האילומינטי בסדר עולם חדש האם זה גם איזה תכנון מסוים כזה של הים תראה הם ים כמעט בכל מקום בכל דבר בכל המדינות בכל הראשים בכל מקום הם מרושתים אלה שהם בשמאל ודאי שהם שייכים אתה מבין לחברה האלה לכן הם מתנגדים לכל דבר ולכן הם לקחו שליטה בכל מקום בפרקליטות בית משפט משטרה צבא ראשי הצבא כל הדברים כל ולכן כשהם החליטו שהמדינה לא מתאימה כי שולטים הימין והם לא מתכוונים לרדת והם מתרבים פיזיולוגית אז ממילא הם לעולם לא יעלו יותר אז הם צריכים להפוך את הכל ללכן הם החליטו סרבנות נוציא את הכסף אנחנו הסייבר אנחנו האינטלקטואלים אנחנו אנחנו ואנחנו והם מדברים ב אנחנו והם אנחנו בהם יש ישראל הראשונה ויש ישראל השנייה וכל מיני מושגים כאלה שזה ברור שהם חושבים שהם האליטה והם הם הם הם הם זהו זה בירור אחרון שיש כמו שנחלקו בישראל כמו שאמרנו יהודה וישראל היו מלכי יהודה מלכי ישראל אותו דבר אתה רואה היום אותה מחלוקת אותה שנאת חינם הכל נשאר ואפילו יותר בעוז יותר ברור למה כי זה לקראת הסוף אז הכל מתברר היום מבורר הכל אם דיברנו פעם על דיפ סטיט ולא הבינו מה זה היום כולם מבינים מה זה פסט כן אחרונה כבר כמה זמן שמסתובב פה מודעות שהרשויות פה מודיעות לכל הציבור שיש התפרצות של מחלת הפוליו וצריך להתחסן שטויות בהבלים כל חיסון שרוצים לעשות לכל סיבה לא לעשות שייעשו הם תודה רבה כבוד הרם תהיה בריא כן מה בוער תן לו שמחים שבאת רצי לדבר על דבר ספציפי וזה לעניין הפרשה של כשרות הבשר בארץ לא רק בארץ בכל העולם בכל העולם זה רק לזכות אנשים שמגיעים לארץ שיידעו מה הולך פה עכשיו אתה חקרת בשך שנתיים על קשרות הבשר וקיבלת כל מיני עדות וידאו ו ותמונות השאלה שלי היא ככה איך זה יכול להיות כיוון ש שאיך אומרים שהבדיקה הזאתי ו היייתה באמיתות הלב שרצית באמת לדעת מה הולך פה פתאום לא ראית מישהו מהרבנים או תקרא להם מה שאתה רוצה שעמדו נגדך לקחת אותך למשפטים ולהגיד ההפך מה שאתה אמרת זה ככה שבו עדות אחרת בכל זאת לא היה דבר כזה אבל איך זה החילול השם שממשיכים דבר כזה זה דוגמה כמו פנחס שאתה אמרת בע שכיחה י ו אבל בכל זאת ידוע בחוץ מה שהלך כאן אותו דבר איך זה יכול להיות שהעולם עכשיו מכיר העידוד שלך מה שהבאת והכל הזה והם לא לקחו אותך למשפטים ובכל זאת ממשיכים בצורה הזאתי אני לא קשה שם כזה גדול לא ימך אתה מר את זה מסביר לך את זה פשוט קודם כל אלה שהם בשחיתות זה כסף וכסף זה מדובר על מיליארדים לא מיליונים מיליארדים כל יום שוחטים בישראל שני מיליון עופות צריכים לאכול אף פעם לא נפסלת הסכין כי אם יפסידו אז יפסידו אלפים של עופות ולא יעמדו בקצבה מה צריך לתת ואם אתה לא תביא לא יעבדו איתך אז יעבדו עם מישהו אחר אז זה הם עכשיו אתה שואל איך הרבנים שוודקה היה אצלי ראש ישיבה שהבין שאני צודק והוא גם בדק והכל ופה ושם אמר שהוא יקח מאצלנו אמרתי לו אתה לא יכול לקחת מאצלנו כי אין לנו מספיק מתוך 100 בקר יוצא לנו שלוש אחוז וחצי יוצא לאחרים יוצא 40 60% איך זה מה רק אנחנו באים לנו פרות כאלה אז זאת אומרת אז הוא אמר ככה בסוף מה חזר למה יש לו ישיבה בישיבה יש לו מאות ילדים צריכים לאכול עופות מאיפה הוא יביא אי אפשר להביא אי אפשר להביא צריכים לעבור לירק או דגים ואנשים לא רוצים לעבור אז הם אומרים זה בסדר זה בסדר זה בסדר זה בסדר בס זה תעשייה פעם היה שוחט אתה זוכר היו באים אמא סבתא באה עם עוף שתיים נותנת לו הוא שוחט את הבדיקות היא היייתה עושה בבית היו יודעות בדיוק מה הבדיקות שצריכים לעשות ואם היה שאלה באים עוד פעם לרב היום זה תעשיה מייצרים לך כמוות יש כאלה ששוחטים ביום 60 אל אתה יודע מה זה אתה ראית פעם לין איך הוא עובד אתה יודע כמה אנחנו עושים אזהרות על אזהרות על הזהרות בשביל שלא להיכשל עכשיו הטריפות בנבלות זה יותר קל הסכין היא הבעיה אמרו לי באמריקה יש אחד שהוא כולם סומכים עליו אין כמוהו זה בן אדם חבל על הזמן אמרתי אין דבר כזה אין דבר כזה אז אק כולם אמרתי אתם יודעים מה אני אתן לכם כמה שאלות תשאלו אותו תקליטו ותשלחו לי את ההקלטה אחת השאלות הייתה כמה פעמים נפגמת אצלך סכין מה הוא ענה 40 שנה אני שוחט לא נפגמה פעם אחת אתה מבין וזה א שסומכים עליו יותר יותר ואין כמוהו נו זה שטויות אתה מבין זה המצב זה תעשייה תעשיה עכשיו אני נמצא בתוך הדברים האלה אני אומר לך אני מגיע למקומות היום אני כבר לא הולך הלכתי בהתחלה מקומות שהיה להם סרטים של מדבקות אף אחד לא נמצא השוחטים הם של הרבנות ומדביקים את המדבקות של הבדץ אין אף אחד לי אמרו בהתחלה אתה לא צריך לבוא לפה תביא את המדבקות שלך אנחנו נדביק אתה תקבל על כל קילו ש שק אתה יודע כמה יכולתי להרוויח מיליונים מיליונים אה צריך לבוא הרבנות שוחטת שמים את המדבקה שלי אני על כל אחד מקבל שני שק אני יכול כל יום לשחות 100,000 200 אל ביום לא עושה כלום אתה מבין איך זה עובד ככה זה עובד כן קשה קשה להאמין מה שאת אומר הכוונה למה קשה רגע רגע רגע החתם סופר אתה סומך עליו כן סומך עליו הוא כתב שהשטן כבר לא צריך לבוא להכשיל כל יהודי בנפרד הוא לקח כיסא עם שלוש רגליים שוחטים סופרים וחזנים וזהו בשיל את שלושתם שוחטים חזנים חזנים יש חזנים שהם לא ראויים אדם שאוכל נבלות טרפות הוא לא יכול להיות חזן ו סופרים שכותבים מזוזות ותפילין מי שאוכל נבלות וטרפות הוא לא יכול להיות סופר סתם הוא לא יכול לייצר תפילין זה פסול וזהו והוא מכשיל את כל ישראל זה עבר החתם סופר לא אני אז אני שואל אותך זה לפני 250 שנה הוא היה יורד שלוש פעמים ביום למשחטה להפתיע ולבדוק אותם ואתה יודע מי זה היה חתם סופר כל רגע ורגע שלו החפץ חיים כותב בספר נדחי ישראל על החששות האלה של כל השוחטים בכל המקומות שאנשים אוכלים בלי לבדוק בלי כלום איך הוא אומר את זה מה הוא אומר לעז הר הוא אמר שעשו אסו לדבר לשון הרע אז איך הוא אומר על זה שיש כך וכך וכך כי חובה להזהיר המצב ידוע במונסי לא מצאו בן אדם שאחרי עשרות שנים האכיל את כל האדמורים ואת כולם והכל היה קונה מהגויים את את העופות והבשר בגרמניה לא היה לפני כמה שנים בלוס אנג'לס לא היה אותו דבר דבר פשוטים בארץ עשו סרטונים איך זה עובד אח של משה יוסף בטלוויזיה העיד על אחיו שהכל מסחרה הם לא נמצאים בכלל בשחיתות זה עובד אוטומט כסף כסף כסף כסף זהו עכשיו אני מבין טוב מ מה הזוהר אומר ש אין להם חלק באלוקי ישראל עכשיו אני מביא מכל התורה שלהם כל דברים מה שעושים אין להם למה אין ירה אם באת לעולם הזה בלי להשיג את הירה הזאתי חבל על הזמן מה שלמדת מהכל נכון ולכן זה מטמטם את הלב ואנשים נשארים ערלי לב כן תן לבחור פה באמצע שלום כבוד הר תודה רבה שבאת ד לונדון בפרת בזמן מלחמה וד ר ת ממסטר א שעותב להד הכרת הושב הרב ש שבתי אליך לפני בך אב שנים ופשוט לא כתי למצ שידוך כי בן הרבה ספרדים וזה מאוד קשה בכל אנגליה אין הרבה ספרדים אז באתי לרב ברם כ לי ת ם ש ד ון לחזק אותנו כי זה מה שצריך אין הרבה רב שבאים ללונדון אז תודה רבה הקדוש ברוך הוא כולם ים אותך ך ל לחזק תוד רבה אין לה בחור שמה יש נשים כן שלום כוד הרב רציתי להגיד תודה סימה לא שומעים שלום תודה רבה שהגעת שימחת אותי מאוד הרבה זמן התגעגעתי אליך ודברי אמת של אינ פוסחים שתי סעיפים אני מד לך בגלל שאני מעריך אך אני רוצה לתת 18 פאנד אני מקווה ‏iy iy if you give and hon and תודה רבה ו תהיה בריא תזכה למצוות כן יש פה אישה שרוצה תרימי את היד שלום הרב שלום שלום רציתי לשאול את הרב מה הוא חושב על היהודים שהולכים להפגין עם הערבים אצור קרתה מהרב חושב על זה לא נורמליים כן שמה יש אישה בסוף בסוף נו היא לא שומעת ה לא מדבר שלום כבוד הרב ברוכים הבאים אני רוצה את הרב ברוך שנתן חוכמתו ליר א א א כבוד הרב קדוש ברוך הוא ברוך השם זיכה אותנו לילדים את כל חשוכי בנים עמו ישראל ובפרט את נתע בצבי ויונתן בן מרים אמן א ברוך השם הם חינכנו מצוות הבנים שלח תלמודי תורה הבנות לבית יעקב ברוך השם ה לוי יצחק הוא ברוך השם מגיל שנתיים וחצי נכנס לתלמוד תורה לחיידר ובמשך 12 שנה למד שם התלמוד תורה אמרו ש משיכים א גם קטנה עד גיל 16 ובסוף סיבות ש אני אומר לרב אחר כך אם הרב רוצה לדעת אם א השאלה השאלה שהם ביטלו את הישיבה קטנה אז והבן שלי נשאר עכשיו בלי כלום את כל החברים שלו סדרו בישיבות למה לא מקבלים אותו זה סיבות שאני אגיד לרב אחר כך אם הרב רוצה לשמע שלא קשורות לילד אוקיי נדבר אחר כך בסדר ורציתי להגיד שהילד שלי הוא בבית כבר שם נדבר אחר כך כן שאלה נוספת כן הנה בחור שמה כאן תרים את היד כן רציתי לשאול בשעתו כשהרב הריץ מפלגה הוא אמר שהוא אילא מצביע וכן מי שלא מצביע הוא לא אומר לו להצביע והוא כששאלו בגלל שהוא סבור שאסור ורק מי שבן קום מצביע שיצביע למפלגה כוח להשפיע רציתי לשאול אם זה אסור האם זה לא דומה למי שאומרים לו אל תעבוד עבודה זרה זו ותעבוד הז עבודה זרה אחרת תודה כן החזון איש זכר צדיק וקדוש לברכה אמר לרב בנגיס לא להצביע בבחירות אבל הוא בעצמו הורה להצביע אז גם היית שואל אותו את אותה שאלה אתה צריך להבין שיש שתי שיטות יש כאלה שאומרים שכן מסיבות כאלה ואחרות לא מסיבות פוליטיות שיהיה לנו כוח ויהיה לנו קשקושים אלא הוא חשש שחלילה הוא הרי אמר שצריך לברך שחיינו יום אחרי הכרזת המדינה שאפשר עוד להניח תפילין הוא הבין מה הסכנה של הציונים ומה הם מסוגלים לעשות אז לכן בשביל שיראו את הכוח שלא יבטלו לגמרי את החרדים וכולי וכולי אז לסיבה זאת לא מסיבה ציונית ולא מסיבה של השתתפות וכולי וכולי לכן גם לא לכן גם לא הסכימו שיהיו שרים וכולי וכולי שלא יקחו אחריות וכולי עכשיו זה השתנה קצת אבל בכל אופן אני ידעתי מה אני מסוגל לעשות תראה מה שאני עשיתי ב-40 שנה כל המפלגות ה ביחד לא הצליחו לעשות אז עכשיו כלומר הסיבה שהרב אינו מצביע זה מבחינת רק בגלל הספק ש שתי שי שסבור שס בתכלית האיסור לא אני סבור שלא להשתתף שלא להשתתף ואני אומר לא להצביע אני אומר בלא להצביע עכשיו מ בגלל מה לא אנחנו אנחנו לא חלק ממה שהם עושים זה כפירה באלוקים כל המציאות שלהם זה כפירה באלוקים אבל אנחנו אומרים לא להצביע עכשיו אבל אם אתה רוצה להציל אם אתה רוצה להציל נגיד עכשיו להיכנס לאטליז שמוכר חזיר זה לא מקום שצריך להיכנס לשמה אדם דתי אבל אם אני נכנס לשמה עם 10 קילו בשר כשר ואני נכנס אומר לאנשים בפנים אל תקנו את החזיר הנה בחינם אני נותן לכם עכשיו 10 קילו תצאו מפה ותקחו את ה-10 קילו כשר ואל תקנו את החזיר זה בסדר מה שאני עוצה או לא בסדר כן האם זה נחשב כשר רגע רגע אז או דבר לא אני אלא הכנסתי בכוונה שני חילונים בהתחלה בשביל שהם יכולים אחר כך לגונן על בני הישיבות שלא יקחו אותם לצבא ושנוכל לדעת מבפנים בדיוק את כל התוכניות ואמרתי שאני אפרסם את כל הפרוטוקולים שאף אחד לא יודע מה קורה בפנים ואתה יודע כשאני עשיתי וירוס טבי הצלחתי להציל מאות אלפים ממוות בקורונה שלא עשו חיסונים אז אתה רואה בתנאים שלי בלי ממשלה בלי כוח פוליטי בלי כלום מה אני מסוגל לעשות ואם היו לי שמה נציגים לא הייתי נותן שיהיה חילול השם הייתי עומד מבקש מהם כמובן לעמוד ולעשות את המטב על פי התורה לא נגד הפוך ולא להתפשר בשום דבר גם אם לא יסכימו לא בדרך של פשרה בדרך של אמת אבל מן השמיים הקדוש ברוך הוא החליט מה שהחליט ושמחתי עשיתי את זה על פי הרב שטיינמן שהייתי נשמע לו וזהו זה מה שהיה שתי שאלות נוספות שאינן קשורות א האם הרב מודע המצב של השחיטה פה בלונדון של הקהילה שלנו האם זה דומה בוא אני אגיד לך מה הבעיה אם מישהו מצליח להוציא יותר מאחז וחצי בוא נגיד שלוש 5% אתה יכול לפקפק אני שמעתי מדוד שלי שוחת שיש לך לק לפעמים רק אחד מ-60 טוב מאוד אם זה ככה אבל אני לא יודע אם ככה שמכים פה רגע רגע רגע זה רגע זה מדובר בטיפות לא יחות כן זה מדבר בטיפות אני מדבר בסכינים זה אתה לא יודע יש רבים מה זה רבים כולם הם אומרים שיש הרגש קל בסכין ומעבירים זה בעיה ולכן סכין זה דאורייתא והמושגים האלה ששוחטים מרשים לעצמם להגיד אה זה הרגש קל זה זה זה לא חגיר ממש זה ככה וככה זה הבעיה איך ניתן לדעת הם אי אפשר לדעת רק אם יש לך בודקי סכינים שהם בעלי הרגש גם לא כל שוחט לא כל בודק סכין יש לו הרגש אני אספר לך מעשה ממני כשאני הלכתי לבדוק אז רציתי לדעת מה החילוק בין זה לזה לזה אז הביאו אותי למקום אז היה שארית ישראל והכינו לי סכינים ואמרו לי תבדוק בדקתי אני לא הכי מומחה אבל יש לי הרגש קצת ביד אני אדם עדין לא גס ועברתי את האצבע ולא הרגשתי אמרו לי יש הרגש פה פה ראו לי איפה בסכין פה אני מעביר מחזיר בעדינות בצדדים לא מרגיש אומר לי הבודק סכין תקשיב תחזיק את האצבע שלי אני מחזיק את האצבע שלו פה וא מעביר על הסכין טק טק טק נעצר אני מעביר לא מרגיש הוא מעביר כן מרגיש זאת אומרת הרגש אומר רבנו יונה להלכה שיהיה שוחט שמעביר שלוש פעמים ולא מרגיש ו ברביעית ימצאה במה זה תלוי ביראת שמיים הוא אומר שמעת זאת אומרת אם בן אדם רוצה להרגיש עכשיו תקשיב אני היחידי בעולם שמשלם ש ימצאו הרגש לא משלם בשביל שיביאו לי עופות או בשר שימצאו הרגש וכשאני מקבל הודעה שלא יצא כלום אני מאושר למה לא החטיאו אותי זהו זה ההבדל כמה אנשים מבקשים אתה יודע מה קורה בשחיטה אם תביא אחד שהוא בעל הרגש גדול והוא יפסול כל פעם יפטרו אותו בדיוק זה הראייה שלא מחפשים למצוא אם יש בעיה או אין בעיה שאלה נוספת שאינה קשורה א הם אין הבדל בין חיסוני הפוליו שניתנו לפני 70 שנה לחיסוני הקורונה לאחרונה שהתבררו לא מוצלחים במיוחד הם היום הם חשודים על הכל ואחרי שנודע מה זה הביג פארמה ומה תוכניתם ואיך הם שולטים ברופאים בכל ה עולם אם אתה שומע שהאם מחליט שכל המדינות יחתמו על הסכם שאיין להם שליטה על הבריאות של האזרחים שלהם ורק האום יחליט מתי יש מגפה או לא זה לא אינטרס בשביל לדאוג לבריאות של העולם אלא לכסף כלומר הבעייה היא לא בחיסונים באופן כללי אלא במי שנותן אותם יש מדינות שלא עשו נגיד פן לא עשו חיסונים מסויימים אין שמה פ אין יש את אלה שנמצאים בשביץ אייך קוראים להם שלא לא לוקחים שום דבר רק טבעי היימר היימר יפת היימיש היימיש בפנסילבניה כן אין בהם שום מחלה שום מחלה מהמחלות של הילדות לאנשים לא יאים ם י בומים מה אין שו ין כלומר הי ן לני 70 ש לתת חיסוני חיסונים נגדו זה גם היה שקר למרות שראו שכל רח יו מראים לך שקר אחד הכי ילד שקטו להם את הרגליים הבועות שחורות שקר כל מה שהה תקרת אני בוירוס ט הבאתי את כל המחקרים שהיו לאחר מכן כלומר הרב מתנגד לא רק למי שנותן את החיסונים גם לרעיון החיסון נכון אתה יודע איך עושים את החיסון ניסיונות לוקחים זה מפרה וזה מפה ושו זה לא משנה השאלה אם הרעיון הזה הוא לא נכון הרעיון הזה הוא רק כסף אנשים היו מתים מבעבעות שחורות לא זה השקר זה מה שאני אומר לך שכל המחלה של הבבות שחורות זה היה מהחיסונים עצמם צריך לשנות את הספרי היסטורייה שנכתבו לפני 300 שנה כבר לא לבדוק את מה שאמרנו בוירוס ט והבאנו סרטונים ממדענים בעולם לאחר מכן לא אבל אני לא מדבר על אפילו המאה האחרונה אני מדבר על מה שהיה לפני 300 שנה אני שואל אותך שאלה הקדוש ברוך הוא שברא את האדם ברא אותו מושלם או לא מערכת החיסון שלנו שהוא ברא אמורה להספיק לנו למשך כל ימי חיינו אלא אם כן זיק את גופנו בעצמנו זהו זה אחד שתיים האם יש לנו איזה מצווה בתורה להתחסן לא זה הכל אלא אם כן הרופאים שבדור אימרו שזה נכון ר הטוב שברופאים לגיהנום הרמבם אבל פוסק לשמוע בכל הרופאים שב לא אומר לשמוע אומר שצריך לגור בעיר שיש בה רופא לא הוא אומר לשאול לכות דות פרק ד' אז אמרתי הוא אומר שצריך 10ה דברים בעיר צ לשול את הרפאים שבאותו הדור ככה הוא אומר אתה לא שומע אני מסביר לך יש אומרים חילוק בדברים חיצוניים ולא בדברים פנימיים אבל לא משנה הנקודה היא אני אומר לך כתוב בהלכה שאם הרופא יש לו מה להפסיד אפשר לשאול אם אין לו מה להפסיד כמו פייזר שחתמו את כולם אסור לשמוע הם חשודים על רציחה לכן ש אל תהיה עם הבעייה במי שנותן אותם ולכן או שכל הרעיון מופרח של חיסוניות אם אתה רוצה לשמוע לי אל תעשה חיסון לשום ילד אנחנו בדקנו ילדים אצלנו בקהילה מהרגע שאמרתי לא להתחסן בכלל עברו כמה שנים הילדים שנולדו בלי חיסונים לעומת אלה ש קילו חיסונים ההתפתחות שלהם הדיבור שלהם המהירות של ההליכה שלהם הכל אחרת לגמר ילדים אחרים ו ני מודה לכם ל ההקשבה בעזרת השם ביום רביעי נהיה ב בגדן איפה דה בינתיים אני רוצה לתת לכם מה תזכה לכל מט בריות צלחה זה שק זה שקמ ג ‏m הרובים עושים עצמם את החיסונים שלר התיח מנדל ג ‏to לא שמעות לא שמע ק ‏okכ 

סוף.