רחובות - רחובות

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אלף, אלף, אלף, אלף,

אלף, אלף, אלף,

אלף, אלף, אלף,

מלך, מלך, מלך, הוא הפושה יגח משעולות.

היה גם מלך, מלך, מלך, מושג על מי סו ודבר.

מלך, מלך, מלך, מלך, הוא הפושה יגח משעולות.

וכי קל פה ובקיעתו כי עבדו כל יצוך וכי קל פה יצרקו.

השם שמו ואבוי, השם מלגי היסטוריה, מלך מלך מלך,

מלך מלך מלך, השם מלגי היסטוריה, מלך מלך מלך,

מלך מלך מלך מלך, השם ארגן יזרור מלך, מלך מלך, ומחוזה בכל משלום.

מלך מלך מלך, שם ארגן יזרור מלך, מלך מלך, ומחוזה בכל משלום.

איי איי איי, מלך מלך, שם ארגן יזרור מלך, מלך מלך, ומחוזה בכל משלום.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

אבקש את

ברכתכם בעניית אמן.

דורא

בת פרלה.

יעקב ז'קו בן רבקה.

חיים בן רבקה.

חיים בן מירי.

מרקו בן חווה.

יוסף בן חיים.

בשלום בן חווה.

יזכו למנוחה שלמה לעולם הבא.

באמת.

להצלחת רפאל בן פנחס.

פנחס בן חמו. אברהם בן חמו.

חזרה בתשובה שלמה.

דורית בת רבקה. לידה קלה והיריון תקין.

אמן.

טליה בת רבקה.

שמואל בן רבקה. רפואה שלמה.

אמן. יהב בן דורית. הצלחה ובריאות איתנה.

אמן.

יאיר הלוי בת שרה. רפואה שלמה.

אמן.

הצלחה לסיגל בת יאיר הסיבוני.

אמן.

הצלחה לגל וטל סיבוני.

אמן. רפואה שלמה לאיתמר רפאל בן תמר.

אמן. רפואה שלמה לטוב הברכה בצעד עם מרים.

תודה לכם. תודה לכם. תהיו בריאים.

פרשת השבוע, נאמר קצת

כמה דברים שיוסיפו לנו ימים.

כולנו רוצים להאריך ימים, לעבודתו יתברך, אז נלמד אתכם איך עושים את זה.

אחרי זה אנחנו ניתן אפשרות לשאלות ותשובות למי שמעוניין.

אנחנו נחלק לכם כמה מתנות והפתעות,

וכל אחד שיישאר עד סוף הערב יזכה לקבל אנציקלופדיה בחינם ששוויה 1,000 דולר.

free.

תודה.

וספרתם לכם ממחרת השבת מיום אביאכם את עומר התנופה,

שבע שבתות תמימות תהיינה.

וספרתם לכם,

זהו שאמר הכתוב,

יראת אדוני תוסיף ימים.

המדרש אומר,

וספרתם לכם?

זה מה שאומר הכתוב,

יראת השם תוסיף ימים.

איך זה עושה? איך זה עובד?

כתב אור החיים הקדוש,

והלא מאחר שאיננו יודעים אם יכולים אנו לגמור ספירת העומר,

שהרי העומר חמישים יום.

איך אנו מונים?

אתה מתחיל מצווה שתסתיים בעוד חמישים יום. מי אמר שתחיה עד אז?

אז איך אתה מברך בשם ומלכות?

איך אתה מברך ומונה מאחר, ואתה לא יודע אם אתה יכול לגמור את ספירת העומר?

שאלה.

עונה אור החיים הקדוש,

זה שאמר הכתוב, יראת השם תוסיף ימים.

בהיות המצווה הזאת מכנסת בך יראת שמים,

כיוון שזה מכניס לך יראת שמים,

אז תוסיף חיים ותזכה לגמור את כל הימים.

זאת אומרת, כל מצווה שאדם מקיים אותה ביראת שמים,

והוא שואף לקיים אותה כמו שצריך,

אז הקדוש ברוך הוא יאפשר לו לסיים את המצווה הזאת

באריכות ימים.

אמרו ריבותינו במדרש,

מעשה היה ברבי שמעון בר חלפתה,

שהלך לברית מילה,

וסעד שם אביו של התינוק

והשקע אותו יין ישן בן שבע שנים.

אמר להם, מן היין הזה אני מיישן לשמחתו של בני.

זאת אומרת, לא רק שהיה יין ישן שבע שנים,

אני גם אשמור אותו עד החופה של הבן שלי שיהיה ישן עוד יותר.

היו סועדים עד חצי הלילה.

רבי שמעון בר חלפתה, שהיה בטוח על כוחו,

היה לו

וביטחון בשם, בזכות התורה והמצוות שלו,

יצא לו בחצי הלילה ללך לעירו.

בדרך כלל אל יצא אדם יחידי בלילה,

בפרט אז, שהיו נמצאים מזיקים בדרכים,

לא כמו היום שכל המקומות הומים אדם.

ומצא שם מלאך המוות בדרך,

ראה אותו משונה.

אמר לו, מי אתה?

אמר לו, שלוחו של המקום.

אמר לו, מפני מה אתה משונה?

אמר לו, אני משונה משיחתן של הבריות,

שהן אומרים כך וכך,

אנו עתידים לעשות,

ואינו יודע מתי הוא נקרא למות.

אותו האיש היית סועד אצלו,

הוא אומר שהוא מיישן מן היין הזה עד לחופת בנו,

והוא לא יודע מתי יקראו לו למות.

והוא אמר לכם, מן היין הזה אני מיישן לשמחת בני.

והרי הגיע פרקו ליטול אחר שלושים יום.

עוד שלושים יום התינוק הזה ימות.

אמר לו, אראה לי את פרקי,

מתי אני אמות?

אמר לו, לא עליך ולא על כיוצא בך אני שולט.

פעמים שהקדוש-ברוך-הוא חפץ

במעשים הטובים

ומוסיף בכם חיים.

אתם הצדיקים,

כשאתם מקיימים את התורה והמצוות ועושים מעשים טובים,

אין לי שליטה עליכם כמו על האחרים,

ולכן אין לכם זמן קבוע אפילו שיש זמן קבוע לכל אדם,

כי הקדוש-ברוך-הוא פעמים שמוסיף לכם חיים,

שנאמר,

יראת אדוני תוסיף ימים.

והנה, אנחנו נראה כמה דוגמאות.

טרח חי שנים ארוכות יותר מאביו נחור.

בדרך כלל,

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

שכל אדם

בדרך כלל

מגיע לשנות אביו.

אבל אם הוא נכנס בתוך חמש השנים שאביו נפטר, נגיד אביו נפטר בגיל 75,

בגיל 70 הוא כבר צריך לדאוג.

למה?

בדרך כלל אדם מגיע לגיל אבותיו.

ואילו טרח חי שנים ארוכות יותר מאביו נחור.

לזה הסמיך את החיות של טרח להגיד לנו כמה הוא חי,

ליציאתו עם אברהם,

כשהוא יצא אתו, להודיעך מי גרם לו אריכות הימים הללו.

מי גרם לו?

מצד שיצאו אתם מעור כשדים ללכת אל ארצה כנען,

כיוון שלהעלות לארץ-ישראל זה דבר גדול, מצווה גדולה, יישוב ארץ-ישראל.

אז כיוון שהוא התחבר לצדיק, לאברהם בנו,

שהוא הולך לארץ-ישראל,

אז לכן בגלל זה הזכירו את אריכות הימים של טרח, יותר מאביו,

סמוך ליציאה הזאת.

וזכה והוסיפו לו על חייו הקצובים לו מהעולם העליון.

אומר אור החיים הקדוש,

ואפשר שיותר שנים קצבו לו,

עוד יותר,

ממה שהיה חי.

אם היה משלים כוונתו ללכת ארצה כנען,

אבל הוא לא השלים את נדרו,

ובעד חרן

ישב שם,

לזה לא השלים שנותיו.

זאת אומרת, היו יכולים להוסיף לו עוד חיים,

אבל כיוון שהוא לא השלים את הנדר להגיע לארץ הקודש

והוא נתקע בחרן,

אז לכן לא השלים את שנותיו.

זאת אומרת, היו מוסיפים לו עוד יותר ממה שהיה לו.

וכהן זה כתב אספורנו,

זיכרונו לברכה,

והיה מותרח בחרן,

ולא השתדל להשיג מה שכיוונו להשיג בנוסעם מאור קסדים.

אם הוא היה משתדל להשיג את הכוונה להגיע לארץ-ישראל,

אז מצבו היה יותר טוב. לכן הוא מת בחרן.

ולא בא כלל אצל אברהם,

בהיותו בארץ כנען ובקוראו שם בשם השם,

עם כל גדולת שמו אז,

למרות שאברהם התעצם והתגדל בעיני כל העולם ונקרא, נשיא אלוקים אתה בתוכנו,

שהיה מחזיר את כולם לדרך האמונה,

והיה גורם לכולם להתגייר

והיה בשיא המדרגה העולמית.

בכל זאת

טרח לא הלך לבקר אצל אברהם בארץ-ישראל,

עם כל גדולת שמו אז.

אבל ההיפך מזה עשה לוט

זמן מה,

ולכן זכה לוט, הוא וזרעו,

בחלק מה ממתנות אברהם.

אבל לא זכו לזה שאר צאצאי טרח הקרובים לאברהם כמוהו או יותר.

אז הוא גם הפסיד את המתנות

טרח וצאצאיו,

מה שזכה לו, שהמשיך את הדרך אתו עד כנען.

דוגמה נוספת,

ועבדי כלב,

עקב היתה רוח אחרת עמו.

כלב היה מ-12 המרגלים

שהלכו לרגל את הארץ, והוא, יהושע בן-נון,

שניהם

לא התחברו לעצת המרגלים להוציא דיבת הארץ רעה,

והם זכו לחיות מכל המרגלים שמתו במדבר, עם 600,000 איש שקיבלו את דיבת הארץ רעה ומתו במדבר.

כותב אור החיים הקדוש,

זכה כלב שנקרא עבד ה' כמו שמשה רבנו נקרא עבד ה'.

הוסיף עוד לומר, מלבד המעלה הנזכרת הזאת עוד,

שה' הבטיחו ואביא אותיו אל הארץ אשר בא שמה.

אני מבטיח לו לכלב שאני אביא אותו אל הארץ

אשר בא שמה. מתי הוא בא שמה?

בדרך שהם הלכו לרגל את הארץ הוא קפץ לקברי אבות, לחברון,

להתפלל שמה,

שלא ייכשל בעצת המרגלים ויינצל מהם.

ה' הבטיחו שהוא יביא אותו אל הארץ אשר בא שמה.

וכאן רמז

שהוא התעצם מאוד,

כלב בן יפונה, עד שמילא אחר ה'

בכוונתו הטובה זו היא,

שמלבד שלא נכנס בגדר הגזירה,

שהרי כל מי שהיה מבין עשרים עד גיל שישים מתו במדבר,

והוא היה באותה העת בן ארבעים.

הקדוש-ברוך-הוא לא רק שלא גזר עליו שהוא ימות עם כולם, אלא הבטיחו בחיים,

שהגם שהיה בן ארבעים שנה אז,

וגזר ה' שישבו ארבעים שנה במדבר עד שתמו כל פגריהם במדבר,

הבטיח אותו שיחיה עד בואו שמה לארץ-ישראל.

זה מה שכתוב, והביאו אותיו

אל הארץ.

הרי הבטיח לו ה' בחייו ארבעים שנה

שהוא יחיה עוד,

מה שלא נעשה לשום צדיק בעולם.

אולי כי לזה הקדים גם לקרוא לו עבדי.

למה קרא לו עבדי?

לומר שגם למרות שהוא מועיד לו, הקדוש-ברוך-הוא, הבטחה של ארבעים שנה,

לא יזור אחור מעבודת ה'

לצד שייארך יום קיצו.

זאת אומרת, בדרך כלל אנשים שיודעים שיש להם עוד עשרות שנים לחיות,

הם מרגישים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, כי בטוח הם לא ימותו, אז הם לא חוששים לעבור עבירות.

אבל ה' ציין שהוא עבדי, שהוא יישאר גם עבדי,

אחרי שאני אודיע לו שהוא יחיה עוד ארבעים שנה,

והוא לא יזור אחור ממצוות ה' יתברך.

וכבר פירשתי, אומר אור החיים הקדוש,

במעשה חזקיה המלך,

שהוסיף לו השם 15 שנה לחייו.

המעשה ידוע עם חזקיה המלך, שבא אליו ישעיה הנביא בשם ה' לומר לו, כי מת אתה ולא תחיה.

מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לחיי העולם הבא.

וחזקיה היה צדיק גדול.

היה ראוי להיות משיח.

למה הודיעו לו בשורה כזאת? בגלל שהוא לא נשא אשה ולא עסק בפרייה ורבייה.

אז בא הוא להודיע לו,

זהו, כי מת אתה ולא תחיה.

ואז הוא אמר לישעיה הנביא, כלה נבואתך וצא,

כי כך מקובלני מבית אבי הבא,

מדוד המלך,

שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

אם חרב מונחת על צוואר של בן-אדם,

זה מקום הכי רך, בשנייה אחת בן-אדם גומר.

הוא אומר, אפילו שהחרב

מונחת על צווארו,

עדיין יש מקום

לבקש רחמים.

כלה נבואתך וצא, אמר לו.

נו, אז נשאלת השאלה?

כתוב, ויישם חזקיה את פניו אל הקיר והתפלל, התפלל מקירו.

מכירות ליבו והודיעו לו מן השמיים שמוסיפים לו חמש עשרה שנים לחייו.

בא מלאך, בא נביא ואומר לו כי מת אתה ולא תחיה בשם השם.

אבל הוא התפלל כל כך לפני השם מכירות ליבו שהוסיפו לו חמש עשרה שנים.

שאלו את אורח חיים הקדוש.

הרי דוד המלך כששאל מה הקדוש ברוך הוא

הודיעני השם

מידת קצי ומידת ימי, מהי?

ריבונו של עולם, תודיע לי באיזה יום אני מת, באיזה שנה, בן כמה, תודיע לי.

אמר לו גזירה היא מלפני שאין מודיעין לאדם קצו.

אז למה הודיע השם לחזקיה שהוסיפו לו חמש עשרה שנים?

עונה אורח חיים הקדוש.

כי דווקא קץ

שהאדם מביא עמו החרוץ,

דכתיב עם חרוצים ימיו,

יום שקצו לאדם יום שנולד,

ויום המוות מיום היוולדו,

משעה שנולד אדם ידוע כמה יחיה,

זה לא מודיעין לו.

אבל תוספות של ימים לא נכלל בכלל הגזירה הזו.

ומכיוון שהוסיפו לחזקיה המלך תוספת על חייו,

אז לכן

הודיעו לו.

ולמה הקדוש ברוך הוא מודיע תוספת?

חפץ השם להודיע על דרך שאמרו חכמים זיכרונם ברכה בגמרא על הפסוק לדעת

כי אני השם מקדישכם,

שהנותן מתנה לחברו צריך להודיעו.

השם נותן מתנה לאדם, מוסיף לו חיים,

אז צריך להודיע לו את חסדו שהוא מוסיף לו ימים.

וזהו המאמר שאמר לו ואביא אותיו,

וכן הכתוב ביהושע, סימן י״ד אומר,

ויאמר אליו כלב,

כלב אומר ליהושע בן נון, אחרי שהם נכנסו לארץ,

ועתה,

הנה החיה אדוני אותי כאשר דיבר.

הקדוש ברוך הוא קיים את הבטחתו שאני אחיה ארבעים שנה יתר,

והודיע לי בחיי, וקיים את זה.

למדנו יסוד גדול מאוד כעת.

מי שרוצה שיוסיפו לו חיים,

יראת השם תוסיף חיים.

כמה שנוסיף יותר יראת השם

ונחפוץ יותר לעשות את רצונו יתברך בשלמות, בשמחה,

כמה שנקבל על עצמנו

עוד יותר עול מצוות,

ואם נעשה עוד לזכות את הרבים ולפעול למען הכלל,

מה שיקרה שהכלל תלוי בנו,

אז אדם הולך עם זכות הרבים ויש לו חשיבות גדולה בשמים שלא נוגעים בו.

לא נוגעים בו בגלל שהוא מזכה את הרבים והרבים תלויים בו.

אז זה פטנט גדול מאוד לדעת בעבודת השם שלעולם אדם ייקח על עצמו מטלות

בשביל שיאריך ימים.

ויש מעשה, שאני אגיד לכם אותו בקצרה, לא באריכות, כבר אמרתי אותו באחת ההרצאות, זה רק לאזכור,

שהיה בוקסר,

שלא ידע כלום, היה עם הארץ, מדאורייתא ומדרבנן בארצות-הברית,

ששלח את הילד שלו לתלמוד תורה בלית ברירה, כי בעירו היה רק public school, בית-ספר של גויים, והוא רצה שהוא יהיה יהודי, לפחות שידע מהי יהדות, לא כמו אבא שלו, הבוקסר,

שהיה עם הארץ.

והילד גדל כל הזמן בדרך הזאת, עד שנהיה אברך, והגיע לארץ-ישראל,

ולא שכח את האבא שלו.

והאבא שלו היה שולח לו כל חודש

עלונים לשבת, שיהיו לו קצת מושגים ביהדות.

פעם באחד העלונים

היה ברעש כתוב שהחפץ-חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה, אמר

שהוא לא מאמין שיהודי יכול לצאת מהעולם הזה בלי שילמד דף אחד גמרא.

אדם יכול להיות בעולם עשרות שנים בחייו

ולא למד בימיו דף אחד גמרא.

איך אפשר שבן-אדם יהודי ייפטר מן העולם ולא למד דף אחד גמרא?

הדברים האלה נגעו ללבו, אבל הוא לא יודע כלום,

הוא לא יודע אפילו מה זה גמרא.

אז הוא הלך לתלמוד תורה שבנו למד שם וביקש ללמוד. אמרו לו,

זה כשמתחילים, מתחילים קטנים, לא עכשיו.

אמר, לא יודע, אני רוצה ללמוד דף אחד. אמרו לו, תשמע, זה מסובך, זה ארמית, זה בלי ניקוד, זה צריך הכנה,

יש בזה כללים,

זה לא פשוט,

זה מסובך מאוד.

אמר, לא, אני רוצה ללמוד דף אחד גמרא.

היה פעם אחת

גוי, פרופסור,

ששמע שהגמרא אצלנו זה חוכמה אדירה, חוכמה אלוקית, חוכמה משהו,

אז הוא אמר שהוא רוצה ללמוד, הוא רוצה ללמוד גם כן גמרא.

אז אמרו לו, תשמע, זה לא בשביל גוי, גוי לא יכול להבין גמרא, זה לא פשוט, זה לא,

אתה חושב שלומדים אוניברסיטה,

זה משהו מיוחד.

אמר, מה מיוחד? אתה קובע את ה-IQ שלי, אני רוצה ללמוד, תלמד אותי.

אז הוא אמר, אבל לא כדאי לך, אתה לא תבין, אתה תתבזה, אתה לא תבין.

אז מה אני לא אבין? למה? מה יכול להיות כבר?

תשמע, אני פרופסור, זה לא...

אמר לו, אתה רוצה, בסדר, אני אשאל אותך שאלה. אמר לו, כן, תשאל אותי שאלה.

הוא אמר, תשמע, השניים נפלו מהערובה.

אחד התלכלך ואחד לא התלכלך.

מי צריך להתקלח?

אז הוא אמר לו, זו שאלה מהגמרא, מה אתה צוחק עלי? זה כל ילד בגן יודע, מי שהתלכלך צריך להתקלח.

אז הוא אומר לו, אתה רואה שאתה גוי, לא מבין.

מה פתאום?

זה שלא התלכלך צריך להתקלח.

הוא אומר לו, למה?

הוא אומר, זה שהתלכלך

רואה את זה שלא התלכלך.

אז הוא אומר, אם הוא לא התלכלך, גם אני לא התלכלכתי.

זה שלא התלכלך

רואה את זה שהתלכלך.

הוא אומר, אם הוא התלכלך, גם אני התלכלכתי. אז הוא הולך להתקלח.

הוא אומר לו, מה זה, מה אתה...

הוא אומר לו, כן, זו התשובה.

אומר לו, אתה יודע מה, טוב, שאלתי עוד שאלה. אומר לו, כדאי לך,

תפרוש כאן, יותר טוב בשבילך.

אמר לו, לא, תן לי עוד פעם שאלה.

אמר לו, אתה יודע מה, אני אתן לך שאלה.

שניים נפלו מהערובה.

אחד התלכלך ואחד לא התלכלך.

מי צריך להתקלח?

אמר לו, זה שלא התלכלך.

אמר לו, מה פתאום, איזה סכר, אתה פרופסור אתה.

זה שהתלכלך צריך להתקלח.

הוא אומר לו, למה? הוא אומר, זה שהתלכלך, לא שהוא מנוכלך, הוא הולך להתקלח.

זה שלא התלכלך, רואה שהוא לא התלכלך, אז הוא לא הולך להתקלח.

הוא אומר לו, תשמע, פעם אתה אומר ככה, פעם אתה אומר ככה. הוא אומר לו, אדוני, זה גמרא,

זה לא אוניברסיטה.

טוב, תן לי עוד שאלה.

הוא אומר לו, לא כדאי, תפרוש עכשיו.

אמר לו, אתה יודע מה? לא, תן לי עוד שאלה.

אמר, אתה יודע, אני אשאל אותך שאלה דומה.

שניים נפלו מהערובה.

אחד התלכלך ואחד לא התלכלך.

מי צריך להתקלח?

אמר לו, מי צריך?

מטיין גמגף.

לא יודע.

אמר לו, פשוט, שניהם צריכים להתקלח.

אומר לו, למה שניהם צריכים להתקלח?

זה שהתלכלך, לא שהוא התלכלך? הוא הולך להתקלע.

זה שלא התלכלך?

רואה את ההוא שהתלכלך?

אומר, אם הוא התלכלך,

גם אני התלכלכתי,

גם הוא הולך להתקלח.

אז שניהם הולכים להתקלח.

אמר לו, תשמע, זה באמת מסובך, אבל תן לי צ'אנס עוד אחד,

שיהיה לי מוצא של כבוד.

אמר לו, לא, כדאי, תפרוש פה.

אמר לו, לא, כבר התחלתי, יאללה, תן עוד שאלה.

אמר, אני אתן לך עוד אחת דומה, אני לא...

שניים נפלו מהארובה,

אחד התלכלך ואחד לא התלכלך.

מי צריך להתקלח?

אמר לו, שניהם צריכים להתקלח.

אמר לו, מה פתאום, שניהם לא צריכים להתקלח.

אומר לו, למה? לא פשוט.

זה שלא התלכלך רואה שהוא לא מלוכלך,

אז הוא לא הולך להתקלח.

זה שהתלכלך רואה את זה שלא התלכלך.

אומר, אם הוא לא התלכלך, גם אני לא התלכלכתי,

גם הוא לא הולך להתקלח.

אז אף אחד לא מתקלח.

אומר לו, בואי נא, זה גמרא, חבל על הזמן,

אבל תן לי עוד צ'אנס אחד, עוד צ'אנס אחד.

אומר לו, תשמע, תשאר פרופסור,

זה לא בשבילך.

הוא אומר לו עוד שאלה.

אמר לו, אתה יודע מה? שאלה אחרונה.

שניים נפלו מהארובה.

אחד התלכלך ואחד לא התלכלך.

מי צריך להתקלח?

אמר, לא יודע.

אמר לו, טמבל.

טמבל,

איך יכול להיות ששניים נפלו מהארובה,

אחד התלכלך ואחד לא התלכלך?

אז זה לא פשוט.

אז הסבירו לו שמה,

לבוקסר אמרו לו,

תשמע,

זה לא קל ללמוד. אמר, אני מוכן ללמוד. בכל מחיר, אני לא מוותר, אני חייב ללמוד.

אבל הוא לא טוב, תיכנס לכיתה, תהיה כמו מפקח, כאילו, על הילדים, בינתיים תשמע מה הם לומדים ונראה מתי אתה תגמור דף.

קיצורו של דבר, הבן אדם התמיד,

למד שלוש שנים, שלוש שנים כל יום עד שגמר דף אחד גמרא.

אחרי שלוש שנים שהוא גמר את הדף, שאל, מה עושים?

אז אמרו לו, תשמע, בדרך כלל כשגומרים מסכת שלמה עושים סיום מסכת. מסיבה, מזמינים את כולם ועושים סעודה, זה יום טוב.

אבל כשגומרים דף,

מתחילים עוד דף. מה יש לעשות אחרי דף?

אומר להם, השתגעתם? אני שלוש שנים למדתי דף.

אני עושה סיום לדף.

סיום לדף.

מה עושים? מזמינים חכמים, תלמידי חכמים.

ההוא לא פחות ולא יותר מצלצל לגדול הדור דאז

בארצות-הברית, הרב משה פיינשטיין, זכר צדיק לברכה,

יהודי מבוגר מאוד,

ואומר לו, כבוד הרב, אני מזמין אותך לסיום הדף.

הרב אומר, לא פורים, מה קרה עכשיו?

אמר לו, לא, תשמע, אני למדתי שלוש שנים. סיפר לו את הסיפור.

הרב התפעל כל כך מהמסירות נפש ללמוד דף אחד שלוש שנים, אמר, אני בא.

שש שעות

נסיעה

מהמקום של הרב עד לבוקסר. שש שעות חזור

הוא הלך.

אם הרב משה פיינשטיין, זכר צדיק לברכה, מגיע, מי לא מגיע?

גדולי עולם הגיעו.

תלמידי חכמים, מסיבה, הוא השקיע חבל על הזמן.

אנשים דיברו בשבח התורה, במעלתה, שיבחו אותו,

בירכו אותו. מה לא היה שם? מה לא היה שם?

בשעה שתיים-שלוש בלילה הוא הולך לישון בבוקר,

הוא לא קם.

אבוקסר החזיר את

נשמתו לבורא עולם.

מיד נהיה עבל, שבעה, לוויה,

יושבים.

הגיעו עוד פעם גדולי ישראל לשבעה,

ודיברו בשבח התורה ובמעלתו של האיש הזה,

ששלוש שנים למד דף אחת גמרא.

יש קונה עולמו בשעה אחת,

אומרת הגמרא,

ויש קונה עולמו בדף אחד, אמרו שם.

עליו נאמר,

כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים.

הוא למעשה היה צריך למות לפני כן,

כיוון שהוא קיבל על עצמו ללמוד דף אחד גמרא.

המתינו לו מן השמים עד שיסיים את הדף,

מאז לקחו את נשמתו בטהרה.

זאת אומרת, אדם שמקבל על עצמו מטלה בלימוד תורה או במצוות מסוימות,

אדם זה יתנו לו מן השמים להאריך ימים,

כי יראת השם תוסיף ימים.

יהודים יקרים, אני

יוצא לדרך

מלפני כבר יומיים עם מבצע מיליון אנציקלופדיות בחינם, שהכרזתי לפני כמה חודשים,

שאני הולך לחלק מיליון אנציקלופדיות בחינם.

אז המבצע כבר יוצא לדרך.

בערב, בעזרת השם,

אתם הראשונים בהרצאה בארץ שתקבלו אנציקלופדיה בחינם.

אבל אני בין מבצע למבצע עושה עוד מבצע.

למה אני לוקח עוד מטלה עלי בשביל לעשות עוד בשביל עם ישראל?

ועדיין אפשר להיכנס במניה של אלף דולר, עשרה תשלומים, למבצע של הזה,

כי עוד לא סיימנו את כל הסכום אבל יצאנו לדרך.

ואני מכין עכשיו מבצע חדש

שאני הולך לחלק מיליון גמרות, כל הש״ס כולו,

עם פירוש חברותא,

פירוש שאתה יכול ללמוד את הגמרא, עם פירוש מיד מסודר

שתוכל ללמוד,

עם הרבה ספרים בפנים בתוך דיסק אחד

ועוד הרבה סרטים שלא נראו ולא נצפו עדיין.

כל זה בדיסק אחד, ויחולקו מיליון כאלה בכל הארץ.

אז יהיה מבצע המיליון

של האנציקלופדיה להחזיר את עם ישראל בתשובה,

ומיליון,

שיהיה בשביל שילמדו תורה,

יהיה לכל אחד בבית את התורה, את הגמרא, התורה שבעל פה שלנו,

ויאכלו זה, ואז כל עם ישראל זכאי, יהיה דור שכולו זכאי,

וראויים לקבל פני משיח. צדקנו, במהרה בימינו. אמן.

יפה או לא יפה?

יראת השם תוסיף ימים.

אז כל יהודי שרוצה להצטרף יוכל לרכוש מניה באלף דולר בעשרה תשלומים,

ומי שרוצה לראות בקיום המבצע הזה,

מן השמים יעזרו שיוכל להאריך ימים ולראות איך המשימה שהוא לקח על עצמו תצא לפועל.

עד כאן זה היה דברי ההקדמה שלי,

ועכשיו אני נותן לכם אפשרות לשאלות ותשובות.

בבקשה.

אבל בשלב הזה אני רוצה רק שאלות ולא ברכות, ולא שאלות וברכות.

שאלות בלבד.

יש לך שאלה?

תנו לו שמה בבקשה מיקרופון.

רציתי לדעת

אם יש

גן-עדן וגהינום,

ואם יש לך הוכחה לזה.

כן.

שב.

יש מסכת גן-עדן ומסכת גהינום מופיע בספר שומר אמונים, שם ניתן לקרוא בדיוק מה יש.

הוכחה לזה, אם אתה רוצה, יש מהאנשים שחזרו ממוות קליני וסיפרו מה הם ראו.

ומי שבדקו אותם זה לא אני ולא הדתיים, זה מדענים ולאו דווקא יהודים.

והם מספרים מה הם ראו בעולמותיהם.

יש איזה מחקר ש-318 אנשים ירדו לגהינום ומתארים בדיוק מה יש בגהינום, במחקר שהתפרסם

לפני שנים רבות. הבאתי אותו ממעריב,

וניתן למצוא את המחקרים האלה גם באינטרנט.

אבל מה שמעניין, שאנשים שעברו למקומות כאלה

הם אנשים שאין להם שום מושגים מה זה גהינום.

אבל מה שהם תיארו כתוב אצלנו במסכת גהינום או בזוהר הקדוש או בגמרא,

ושם יש תיאור מדויק מה יש,

והם אומרים בלי לדעת

מה הם ראו.

אז זאת אומרת, זה מאמץ

מהצד הזה לדעת שיש.

אבל אם בן-אדם לא סומך,

הוא צריך להמתין פשוט, ואז הוא יראה.

אם הוא יחזור אלינו ויספר, נספר בשמו.

אם הוא לא יחזור,

אז נאמין למה שכתוב לנו אצל חכמים, זיכרונם לברכה,

ואז נגיד לעילוי נשמתו.

אני ישבתי עם רבנים,

ואני שאלתי אותם אותו שאלה,

והם אמרו לי,

גן-עדן זה שאתה יושב על שולחן ארוך,

וגיהינום זה שעולה.

זה שעולה?

זה רבנים שישבתי איתם, עם הרגילות ועם הכול,

ואז הם אמרו לי את זה. כנראה מעשן יצא להם תשובה כזאת.

אבל גן-עדן,

גן-עדן, אתה צריך להבין, זה לא עם שולחן ולא ערוך ולא עם ג'עלה.

גן-עדן זה אחרי שיוצאים מפה, זה לא פה.

ואם הם התכוונו למשהו אחר לומר לך שבשבילהם גן-עדן היום כבר זה לשבת וללמוד

שולחן ערוך,

אז יכול להיות שזה מעין עולם הבא.

כמו שאומרים, שבת היא מעין עולם הבא.

יש בחינה של אחד חלקי שישים,

משהו טעם שאדם יכול לטעום מהשלווה והמנוחה,

מנוחת הנפש, תלוי באיזה רמה הוא,

שהוא יכול להרגיש מעין.

מעין.

אבל בכלל, איפה גן-עדן, מאיפה זה ואיפה...

תודה רבה.

תהיה בריא.

כן.

גם אתה.

שאלה, אמן. שאלה, יש לך שאלה? אתה בטוח, כן?

שאלה, תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

הגעתי מירושלים רק כדי לראות אותך היום.

אהלן, הנה ראית.

קודם כול, אני יושב כמעט חודשיים בבית מובטל,

ובגלל זה הגעתי אליך,

לא כדי לבקש ברכה. בטח שלא.

אלא כדי, כי אני רואה בעצם בהרצאות שלך,

שזה בן-אדם שיש לו חס ושלום מחלה,

זה רוצה לחזור בתשובה, אז אתה פשוט שולף לו איזה מתכון.

נכון.

והפלא ופלא,

אני אגיד לך את האמת, רואים ניסים.

נו.

הבעיה שלי זה שאני כבר אמרתי לך, אני כבר חושב.

היום בבית,

אני ברוך השם שלוש שנים נשוי, ומה עשית בחודשיים?

רואה את ההרצאות שלך הרב.

אבל זה רק בערב.

לא, זה לא בערב, יש באינטרנט מהלילה, מהבוקר עד היום. אה, אתה מהבוקר עד היום. לא, אני לא כל היום בהרצאות שלך, יש לי את העיסוקים שלי גם,

אבל חלק מהדברים גם זה לראות את ההרצאות שלך. כן.

עכשיו מאז שהתחתנתי הרב, אני שלוש שנים נשוי, ברוך השם, יש לי בן ובת,

החלפתי כבר אולי איזה חמש עשרה עבודות הרב.

אני לא יודע אם זה מחמת זה שאני נשוי לכהנת הרב,

כי הגמרא אומרת שאדם שנשוי לכהנת זה לא תלמיד חכם או לפה או לפה,

והרב מכיר את הדברים.

כן.

אז אני לא יודע איזה מתכונת אתה צריך להביא לי כדי שתהיה לי איזו סגולה לפרנסה אולי. קודם כול, מה, אתה מוכן לוותר עלי כל כך מהר?

לא מוכן לוותר עליך, בגלל זה הגעתי מירושלים.

לא, אבל אם אתה תלך לעבודה לא תוכל לראות אותי כל היום.

אז זהו, הרב. יש לי פשוט מקצוע, הרב,

שלא חסר לי עבודה בחוץ.

לא חסר לי בכלל. מה המקצוע שלך? אני שף במקצוע, ואני שבח.

כן, הרב. אז אני רוצה,

פשוט יש לי הצעות עבודה, ובשכר מאוד גבוה,

אבל ברגע שזה מתנגש עם עבודת השם זה לא שווה כלום.

זה תמיד מתנגש, כי שם אין שעות.

זה העניין, הרב, כי היו לי מקומות כאלה.

כשהסתדרתי, וברוך השם גם למדתי, ואני קובע אתים לתורה,

וברוך השם אשתי כן הולכת בצניעות, אנחנו שומרים שבת, טהרת משפחה, הכול.

אני לא יודע מה בעצם הקדוש-ברוך-הוא רוצה ממני, כי אני חודשיים יושב בבית, שתלמד, שתלמד. הנה, אתה לומד.

אז זהו, אז זה העניין, הרב. אני יושב ולומד, ועדיין מחכה לישועת השם.

הישועה זה שאתה לומד.

תגיד לי משהו,

ואיך אכלתם בחודשיים?

איך אכלנו? כמו שאכלנו תמיד, אבל, אתה רואה? אני ראיתי באחת ההרצאות, הרב, שאמרת שהתינור גדל בבטן, לא צריך לדאוג, לא מעניין אותו כלום. נכון. אותו הדבר אנחנו. גם אתה, אתה רואה? יופי, אבל סוף החודש מגיע, הרב, ראשון לחודש, לא נכנס קונבלן.

למה חייב להיכנס? עקב שאתה אוכל וחי ורואה טלוויזיה כל היום.

אני לא רואה טלוויזיה, הרב. אני רואה אותך באינטרנט, אמנם, כן.

אבל

זו שאלה שמעסיקה אותי.

אני בעל תשובה, הרב, ואיך אני אגיד לך את זה? אני פשוט באמונה כזאת וחזקה. אני שואל שאלה, אתה רוצה לעבוד או אתה רוצה שלא יחסר לך כלום?

גם וגם.

מה גם וגם?

אם לא יחסר לך כלום, אתה לא צריך לעבוד.

אם תרצה לעבוד, אם הכנסת ברוך הוא באמת יכונן אותי ב... מה זה יכונן? בטח יכונן. למה לא יכונן?

אז הנה, אתה רואה שסוף החודש הגיע, הרב, אני כבר חודשיים באמונה שלמה שהכול יגיע. והנה, חודשיים אתה נראה יפה, לא רע.

בכלל לא רע.

זה אולי בזכות אשתי, לא בזכות ה... אתה, אולי יש לך חששות,

רק החששות מפריעים לך. זהו, הרב, יש לי חששות ואני לא יודע איך אני יוצא מזה, אבל האמונה מצד אחד... תבטל את החששות, תבטל. תבטל את החששות.

מה שמגיע לך יגיע עד לדלת.

יגיע הרב, אבל מצד אחד אתה אומר לעצמך, אתה בעל אמונה, ואתה תופס את עצמך, ויש לך הצעות,

ומצד שני אתה אומר, רגע, אז בוא, אולי נעשה את זה. אני אלמד אותך פטנט.

אם אתה בוטח בשם, מי שבא להגיד לך בוא תעבוד, תגיד לו, אני עובד רק חצי יום. מתאים לך?

אם לא, לא נדבר.

קודם כול, דבר בגבורה.

אז ידעו שיש פה בן-אדם, אתה מבין, שמחשיב את עצמו.

ואז הם ייתנו לך חצי יום לעבוד, אתה מסודר.

חצי יום תוכל ללמוד, חצי יום לעבוד, תהיה פסח. זה מה שעשיתי עד עכשיו, הרב.

נו. וכנראה הקדוש-ברוך-הוא רצה לתת לי משהו יותר טוב, אז הוא פשוט פיטר אותי מהעבודה.

זה קרה בדיוק לפני פסח. אז בשביל מה אתה צריך לבוא אלי אם אתה יודע הכול?

זה לא שאני, לא באתי שתחזיר אותי בתשובה. בוודאי שלא, חס ושלום.

פשוט תן לי מתכון להצלחה.

מתכון הנה, לדבר בגבורה.

להגיד לכל מי שבא,

מוכן חצי יום.

הרב, זה לא קשור לזה שאני נשוי לכהנת ואני לא תגיד לך. לא, אתה אל תחפש עכשיו מי השכן ממול ושום דבר.

אתה בסדר גמור.

חזק וברוך.

אז אתה תפתח בשם ותגיד להם ככה. תמיד אני בוטח בהשם הרב.

תמיד אני בוטח. רק הפעם ראיתי שהרב שולף מתכונים ואנשים מצליחים. הנה, נתתי לך מתכון. ראית? קל מאוד.

רק לענות תשובה אחת בגבורה והכול יסתדר.

ואתה אומר, הפרנסה תגיע עד הבית.

ודאי, הגיעו אליך עד עכשיו גם כן.

טוב. מה טוב? לא טוב?

מצוין, רק שזה יפעל.

בטח שזה יפעל.

מה זה, אמרת שזה צ'יק-צ'ק, לא?

יש מתכון, אמרת.

אני שואל אותך, בגלל זה באתי. נסעת מירושלים בשביל זה.

נו, אז קיבלת מתכון.

פשוט למה שמציעים להיות חד-משמעיים? כן. אני חד-משמעי?

כן. הרב, אני חד-משמעי. גם אני. יש לי הצעות שלא רחוקות מהכנתונים. אני, היו לי הצעות יותר טובות בשבילך.

הציעו לי 9 מיליון דולר מגוי, לא הסכמתי לקבל.

אני בטוח, הרב. נו, אז מה הבעיה?

חד-משמעי אמרתי, לא מקבל ולא קיבלתי.

מה הבעיה?

אם אתה יודע מה אתה מדבר, ככה תדבר.

ואם זה בעי... אין ואם. אחרי זה אין ואם.

הבנתי.

טוב, תודה רבה לך.

תהיה בריא.

see you next time.

שאלה נוספת.

הנה, יש פה יהודי שרוצה לשאול שאלה.

כבוד הרב,

אני הייתי בהרצאה שלך לפני בערך כשנתיים,

ופעם אחר פעם ההתרשמות היא שהמצב הולך ומחמיר.

מצד אחד, כבוד הרב מדבר על מיליון,

או הכוונה שמיליון אנשים יחזרו בתשובה.

מצד שני, המצב רק הולך ומחמיר.

אז יש בו לכאורה סתירה.

זאת אומרת,

אם יש תנועה של חזרה בתשובה,

אז כרחם אבל בניו?

האם זה לא מספיק?

האם לא עשינו מספיק?

האם באמת בחודשים הקרובים אנחנו צפויים לאיזשהו מטר כזה או אחר?

מה עלינו לעשות?

כי התחושה היא שזה באמת הולך ומתקרב.

מה צריך לעשות?

אז כל מה שאני אומר מתקיים. אתה רואה את זה.

כן, אבל זה קרוב מאוד. מאוד. ומה צריך לעשות? אמרתי,

למה עשיתם מבצע מיליון?

בשביל שלא יהיה

פתחון פה למקטרג שעם ישראל לא מתקרבים לאביהם שבשמים.

אז אני מביא להם את התשובה עד לדלת לתוך הבית.

אבל כל ישראל ערבים זה לזה, כבוד הרב. מה נכון לעשות? בשביל זה עשיתי. היות שאנחנו ערבים זה לזה, עשיתי מבצע של ערבות לדאוג לכל ישראל.

לא טוב.

וזה יספיק?

זה יותר טוב מהמסכות שמחלקים.

זה בטוח.

אז עכשיו זה נקרא שאני משתדל מאוד ועושה. רואים שמה שאמרתי מתקרב ומתקרב ועומד לפני פיצוץ.

מצד שני, עם ישראל באמת מתחזק.

יש חשש גדול. דוגמה בירושלים,

רק אחד מתוך שמונה ילדים הוא חילוני היום בירושלים. אתה יודע?

אז הם מאשימים כבר את הדתיים בילודה מרובה. הם לא יודעים שיש הרבה בעלי תשובה.

ואז ממילא גם אלה שהיו חילונים הפכו להיות חרדים.

זה לא הכול מילודה.

יש היום בעלי תשובה יותר מחרדים.

פי-שניים מחרדים בעלי תשובה.

רק הם קוראים לכול חרדים.

אבל הנקודה היא,

פשוט מאוד, עם ישראל, אתה מבין,

נע

לכיוון הזה יותר ויותר.

בכל מקום ומקום

הייתי עכשיו באילת.

היו 600 איש בערב.

פעם היית יכול להביא כמות כזאת של אנשים להרצאה באילת?

לא.

המצב טוב,

אבל צריך להיות יותר טוב.

למה? כי התשקורת לא מראה את האמת. אם היא היתה מראה באמת כמה אנשים מתקרבים,

אז עם ישראל בשנייה היה נדלק.

אבל הם מסתירים את זה.

תאר לך שאתה רואה עכשיו 100,000 בעלי תשובה ביחד.

אתה יודע איזה רושם זה היה עושה? 100,000 רק.

אבל לא מראים דבר כזה.

הטילים אבל לא יהיו כמו במצרים, שיבדילו בין יהודי דתי שומר מצוות. יבדילו ועוד איך יבדילו. כמו במצרים?

כמו בהאיטי.

כמו שבהאיטי נשארו אנשים שלושה שבועות אחרי שהיתה מפולת

והם גויים,

וה' החליט שהם יישארו בחיים,

אז למה הם יותר טובים מאתנו?

וכשהוא לא רצה שיצליחו להציל,

אז כל העולם בא להציל, ולא הצליחו להציל אפילו 150 איש.

ואתה רואה איך הקדוש-ברוך-הוא כל פעם עושה איזו הפתעה חדשה.

לפני שבועיים

עשן מהר אחד מרתק יבשת.

ועכשיו מה?

אסדה

של נפט,

1,500 קילומטר,

מתקרבת במהירות

לארצות-הברית.

זו אסדה אחת מתוך

עשרות אלפים כאלה שפזורות

באוקיינוסים.

זה רק אחת, תראה איזה נזק, אקולוגי באיזה בעיה.

עכשיו, אם זה נדלק,

יא חלאו להו מה שיהיה.

יא חלאו להו.

אז זאת אומרת, הוא מראה כל מיני סוגי דברים שאנשים לא קולטים.

זה הכנות לעשרת המכות שיקבלו עוד מעט כל הגויים.

אז אנחנו באיקון.

הנה, ביבי הולך עכשיו למובארק, ללחוש לו מה הולך להיות.

ברק הולך לארצות-הברית, ללחוש להם מה הולך להיות.

אמריקה אומרת שכל הפתרונות על זה,

כבר משחררים מידע איך ישראל תכבוש,

כבר איך ישראל תיכנס לבפנים. אתה יודע, עם כלבים, אם יבואו, קומנדו,

ייכנסו שם, יפוצצו, מוקשים, יפגעו להם שם באוויר.

יפציצו, יעשו, פינצ'אנצ'ו,

כבר מתחילים לשחרר מידעים

של הפעילות המבצעית שתהיה.

זאת אומרת, חביבי מתחמם פיקס-פוקס.

מתברר שרוסיה הורידה את המטוס של הפולנים,

רצחו את האנשים ועשו. בינתיים העולם שותק,

נראה איך זה יתפתח,

אבל העולם ככה צובר.

האיחוד האירופי, פתאום משבר, אחרי אמריקה צריכים לתת 110 מיליארד לימן, לגריס.

גרסו להם את הכסף.

אתה מבין?

זעזועים. העולם עובר זעזועים.

אפילו אבו מאזן הלך לסין עכשיו לבקש רחמים שיסכימו לסנקציות. למה?

כי האירנים שיפגעו פה עם טילים יהרגו פלסטינים יותר מישראלים, הוא אמר.

למה?

כי לפלסטינים אין שום הגנה.

הישראלים, עוד יש להם בתים נורמליים, מקלטים, הכול, להם אין כלום.

הם יקבלו אותה בראש חמם על הזמן.

אז אבו מאזן מתחנן לסיני,

תשמע,

גם סעודיה מפחדת, מצרים מפחדות, עבדאללה מפחד.

אתה מבין, האירני, הוא לא מעניין אותו מאף אחד. הוא רוצה לכבוש את המזרח התיכון

דבר ראשון,

ואחר כך הוא רוצה להשמיד את המשטר המערבי בכלל,

ואחר כך להשתלט על העולם בטור המשיח של המוסלמים.

ומה אימפולסא דה-נורא לאחמד אחינג'אד?

שמעתי, ככה אומרים ברחובות, שמישהו ניסה לעשות לו וזה לא עוזר.

כי אין לנו זכות?

לא, כי הוא קליפה קשה.

אני שולח לו מחלות בכמויות ועדיין

הוא חולה, הוא חולה, אבל הוא עוד לא מת.

אצל ערפאת זה הלך יותר מהר.

אני מאחל לך בהצלחה, כבוד הרב. אמן, אמן, אמן. תודה, כבוד הרב. Thank you very much. תודה.

כן.

הנה שאלה בסוף לגברת בפינה,

אבל בריצה.

מוזיקת ביניים. Thank you.

כן, שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

שמי שירה. אני באתי היום במיוחד לרחוב אותי עם בעלי.

אני ובעלי רוצים לתרום את האלף הדולר, קודם כול. אשריכם לחיי העולם הבא. יש שם עוד אחד שתורם, נכון? בפינה.

זה אתה? אתה בעלה או שזה לבד?

אבל לפני כן אני רוצה, בבקשה, ברשותך,

שתברך את הבת שלי, ששמה אוריה.

אוריה בת עשרה חודשים,

היא ילדה מדהימה ויפה.

אוריה נולדה עם מסטה באחד מחדרי הלב,

כלומר המעברים שלה צרים,

שבדרך כלל רוב התינוקות נולדים כך,

אבל בדרך כלל עם הגדילה שלהם זה עובר להם.

אבל אצל הבת שלי זה לא עבר, ברוך השם. בינתיים. בינתיים, ברוך השם.

לבת שלי אנחנו הצטרכנו לעשות לה צנתור בגיל חודשיים וחצי בבית-החולים שניידר.

היום היא בת עשרה חודשים. אחרי חודשיים וחצי אנחנו היינו כמובן במסע של בדיקות.

בגיל שמונה חודשים הצטרכנו שוב פעם לצנתר אותה, כי המסטם בחדר הלב בצד שמאל לא נפתח עדיין.

לפני כמה ימים היתה לנו שוב בדיקה.

הרופאים אמרו שאנחנו נצטרך לעשות לה בעוד חמישה חודשים ניתוח לב פתוח,

ולאחר מכן צנתור.

עוד אחד.

אני מקווה שאנחנו לא נצטרך לעשות את זה.

מה השם שלה ושם האמא?

הבת שלי קוראים לה אוריה, ושמי שירה.

אוריה?

כן.

תחליפי לה את השם.

מוריה.

מוריה? כן.

למה?

הרי מוריה.

אוריה זה לא שם של בת.

אוקיי, אבל הרב שלנו אמר לנו שכן.

ואני אומר שלא.

אוריה, מוריה, בת?

אוריה, מוריה, בת שירה.

שירה.

תזכה לבריאות שלמה ואיתנה,

והכול יסתדר על דרך הטבע,

בעזרת השם יתברך ובזכות המניה לפתוח את לבם של בני ישראל לעביהם שבשמים,

ייפתח לבה לטובה בדרך הטבע. אמן. אמן.

תודה רבה. תהיי בריאה.

תן, נברך כבר את זה שם בפינה עם המניה גם כן, פה, פה.

כן?

שלום עליכם, כבוד הרב. שלום וברכה.

אם אפשר לברך את אותי ואת אשתי היקרה, נאות ביתי.

כן.

שמי ארז בן מרגלית.

ארז בן מרגלית,

ו... ונאות ביתי, רות בת-יעל.

רות בת-יעל, תזכו לבנות ביתכם, בית נאמן בישראל, בהצלחה מרובה, זרע חי וקיים, בנים צדיקים,

יראים ושלמים בעבודתו יתברך

בשפע רב, אמן.

אמן. תודה רבה, כבוד הרב. חזק וימש. תהיה פגיעי.

שאלה.

רגע, שאלה, רגע, שאלה, רגע, שאלה.

תן לבחור פה בירוק.

תעמוד בבקשה.

ערב טוב.

ערב טוב. שואל משה רבנו את הקדוש-ברוך-הוא למה ריאות על העם הזה,

ושלושאל לא הצלת, כן.

זה מתקשר לקצת גן-עדן, גהנום,

כי אנחנו בונים על גן-עדן ואנחנו צריכים לעבור גהנום בדרך.

יש כאלה שפחות, יש כאלה שיותר.

לא אני באופן אישי. ושאלה שנייה, מה זה יכלה אולי?

אהה.

ובכן, מה הקשר בין

למה הריאות על העם הזה לגהנום וגן-עדן? לא הבנתי בדיוק.

הקדוש-ברוך-הוא שלח את משה רבנו להגיד לו שהוא עכשיו מציל את עם ישראל, ואיכשהו בא אל פרעה, הוא הכביד את לבו ועשה להם יותר גרוע. אז הוא שאל שאלה,

למה הריאות על העם הזה?

אז השם אמר לו,

אתה תראה.

אתה תראה עכשיו

שאני אציל את עם ישראל, לי יש תוכניות למה אני מקשה את לבו

ולמה הוא מקשה את לבו,

זה אתה תראה.

אבל במלחמת שלושים ואחת לא תראה.

למה?

כי אתה הבנת מה שראית ותו לא.

לא, אצל הקדוש-ברוך-הוא לא מבינים רק מה שמבינים.

צריך להבין מה הקדוש-ברוך-הוא מתכוון.

אז אם יש לנו כלים להבין,

צריך לבדוק בכלים האלה. אם לא,

להשתדל לא לשאול שאלות על הקדוש-ברוך-הוא,

כי למה יאמרו הגויים?

הגויים אצלם הכול. זה למה?

למה? למה?

אבל ישראל נעשה ונשמע.

מה השם אומר? עושים, ואחר כך נשמע. אפילו אם עכשיו לא יודעים, קודם כול עושים.

זו המעלה של ישראל.

אם אפשר, זו שאלה שהרבה אנשים שואלים. לא כולם מאמינים עד השואה. עד היום, במשך 32 שנה לא שמעתי אותה, אז אני מאמין שאין הרבה שואה. אז אני יכול לחדש שהרבה אנשים שואלים על השואה ועל הגזירות ועל הפורענויות.

אז כנראה אתה מכיר הרבה אנשים יותר ממני. אבל עוד דבר,

אתה שואל עכשיו שאלה.

חייבים לעבור קודם כול גיהנום, להגיע לגן-עדן? לא חייבים.

מי שעושה את מה שהשם אומר,

הוא זוכה בעולם הזה ולעולם הבא.

תמונות לא משקרות אבל. איזה תמונות?

תמונות שהיהודים לא סבלו בעולם.

מה תממי לי ראיה מאלה שלא עשו מה שצריך?

אלה שעשו מה שצריך,

עברו את העולם כמו... סבא של סבא שלי היה דתי-חרדי.

אז מה? וסבא של סבא של סבא שלו גם היה,

וגם דור המדבר היו דתיים, הם היו דור דעה. אפשר להיות מושלם?

אפשר, כן.

ודאי.

בזוהר הקדוש יש ינוקות,

שהם נולדו קדושים וטהורים, ונשארו כאלה עד יום פטירתם.

אליהו הנביא היה מושלם,

חנוך היה מושלם.

הם היו כל כך מושלמים שמעלו עם גופם השמיימה.

עשרה אנשים נכנסו לגן-עדן בחיים, היו מושלמים. היו יהודים שהגיעו השמיימה גם בדרך לא כזאת טובה.

נכון.

נשרפו וה...

אני לא צריך לחדש. בוודאי, אז מה הקדוש ברוך הוא רוצה מה שנהיה?

הרי אנחנו בעצמנו לא יודעים מה זה המושלם, יש פלגים חרדים. אנחנו יודעים, לא אנחנו יודעים. לא, אחד אומר צריך להיות ככה, לא לערבים, לא לערבים. עזוב. לא, לא, זו שאלה של למה, מה הצעה הקדוש ברוך הוא רוצה. שמעתי, של אלפים ששאלו אותך, אני יודע, אבל אני עכשיו מסביר.

הנקודה היא קודם כל שתבין, בלי פלגים, בלי אנשים.

כל בן אדם שיקיים את התורה, מא' עד ת' כמו שצריך,

יהיה כל הברכות שהובטחו בתורה עליו בעולם הזה, חוץ מהעולם הבא. זה אחד.

כל מי שלא זכה לזה,

זה בגלל מה שהוא עשה, בין בגלגול זה, בין בגלגול קודם. נקודה.

אז זו עובדה.

עכשיו, זה שאתה רואה שיש הרבה שיותר סובלים ממשקאלה שהולכים חלק, זה נכון, כי לא כולם חלקים.

עכשיו,

זה שיש גזירות וכו', זה ברור.

היות ולא כולם עושים מה שצריך לעשות,

ככה זה יקרה.

עכשיו, מה השאלה שלך?

מה השם רוצה? הוא כתב בתורה.

אם בחוקותי תלכו,

אני מבטיח את כל הברכות,

מאלף ועד ת'.

אם תעשו כך, אני אקיים את חלקי,

לא יהיו לכם שום צרות.

חזקיה המלך במשך שלוש שנים

גרם לכל עם ישראל ללמוד את כל התורה כולה,

וכשבא סנחריב עם 370 מיליון חיילים לכבוש את ירושלים, מתו בלילה אחד בלי שחזקיה המלך יעשה כהוא זה בשביל זה,

חוץ ממה שהוא הכין

את החלק שלו בהסכם.

אני דואג שעם ישראל יקיימו תורה ומצוות,

והקדוש-ברוך-הוא יקיים את חלקו מה שבטיח בתורה, את כל הברכות.

וככה היה.

ככה היה עם עם שלם.

כשעם ישראל הלכו בדרך התורה,

ותשקוט ארץ ארבעים שנה,

והיה בית-מקדש 410 ו-420, והיה יופי מצוין.

כשמתחילים לקלקל, אז הקדוש-ברוך-הוא לא בא מייד ותוקף, חלילה,

ממתין וממתין וממתין וממתין, וכשזה כבר מוגזם וגודש את הסאה,

אז הקדוש-ברוך-הוא מפלס אותנו, מחזיר אותנו לממדים הטבעיים,

שנזכור שהעולם לא הפקר.

ב-40 שנה, כשהארץ שקטה, הכול היה מושלם?

לא,

אבל היא שקטה למרות זאת.

זאת אומרת שהקדוש-ברוך-הוא מצדו מוכן לתת את כל ההבטחות אפילו שאנחנו עוד לא מקיימים אותן.

ויש לו אורך רוח.

רק כשאנחנו מגזימים ומנצלים יותר מדי,

שמנת, עווית, כסית ביתו שלא עשהו,

אז כבר מגיע לאדם מכה, מה לעשות?

הבנת?

תודה רבה. יא חלאו-לאו.

כן, רגע, ראיתי אותך עוד מעט.

כן?

never!

תן לו.

אמסור אלקסיס.

תן לו.

ערב טוב.

ערב טוב.

אני קצת מתרגש.

הייתי לפני שנה וחצי בהרצאה שלך במיאמי,

מיאמי ביץ-פלורידה.

כן.

ופשוט כנראה לא זכיתי,

לא יודע, או לקבל ברכה ממך?

אני לא יודע, אני כבר שנתיים פרוד בהליכי גירושים.

כן.

וכל מה שעשיתי,

אני עומד עדיין לפני גירושים.

אבל עוד לא עשית מה שצריך לעשות, לחזור בתשובה שלמה.

אז אני מוכן לקחת עליה קול.

כן.

בלא מובן המלה.

ואני אברך בכל.

אין לי שום בעיה.

מה השם שלך? יניב יוסף בן פאני.

יניב יוסף בן פאני, תזכה לשוב בתשובה שלמה,

ויתמלאו עליך כל ברכות התורה.

אמן. בוא תעלה בבנים.

בוא.

כן, כן. בוא בוא.

אמן.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך עולם שהחיינו וקיימנו והגאינו לזמן הזה.

אמן.

תצליח, בעזרת השם.

בעזרת השם.

כן, שאלה נוספת.

הנה, פה בשורה ראשונה, למטה.

לעמוד בבקשה.

ערב טוב לרב.

ערב טוב.

יש לי שאלה ובקשה.

לפני שאני שואל את השאלה,

אני רוצה לבקש ממך מחילה,

כי לא יודע איך הרב יסתכל על זה, אבל אני בכל זאת מבקש מחילה.

רציתי לשאול את השאלה ככה. בתחילת דבריך אמרת שכל מי שעוסק בתורת השם מאריך ימים.

ביראת שמים אמרתי. ביראת שמים,

ובאמת עובד אמיתית, השם יתברך.

ופתאום עלה לי לראש החכם המושלם, הרב נסים יגן.

זה אדם שעבד את הקדוש-ברוך-הוא ביראה, באהבה, באחווה, בכול.

וכשאני מדבר עליו, הגוף שלי אחרי זה רעט.

צדיק גדול, ממש צדיק גדול.

והקדוש-ברוך-הוא לקח אותו,

ואני מאמין שהוא נמצא בעולם טוב.

אבל אני אומר, אני לא בא להגיד לקדוש-ברוך-הוא מה לעשות,

אבל אני אומר,

צדיק כזה צריך בעם הזה.

צריך צדיקים כאלה שיישארו פה.

מי שיטפל בנו, מי שיברך אותנו, מי שיראה אותנו זה הצדיקים, זה לא הרופאים, זה לא הצבא,

זה לא אף אחד.

אנחנו צריכים את הצדיקים האלה.

טוב, עכשיו אתה רוצה שאני אענה.

ודאי, אם אפשר.

הארי הקדוש נפטר בן 38,

וצריכים צדיקים כאלה חבל על הזמן.

שלמה המלך חי שלו 52 שנה בלבד,

והוא החכם מכל אדם.

צדיקים כאלה שבנו את בית המקדש וישב על כיסא השם.

שמואל הנביא חי 52 שנה,

והיה נביא השם אחרי משה רבנו ושקול כמשה רבנו.

אז אנחנו, אין לנו שאלות על גיל.

יש לנו הסברים שיראת השם תוסיף ימים לפי חשבון שהקדוש ברוך הוא יודע כל אחד מה יעודו ועד מתי.

הבנתי אותך?

ומעולם,

כששקעה, עד ששקעה שמשו של זה, עלתה שמשו של זה.

הקדוש ברוך הוא לא מניח את העולם בלי לוד צדיקים.

תמיד יש את הלוד צדיקים, 36 צדיקים.

אז מה לנו כי נלינה?

כולנו בדרך החוצה,

כל אחד צריך להספיק כמה שיותר,

ואין לנו שאלות על הקדוש ברוך הוא. הוא לא השאיר את עם ישראל יתום אף פעם.

בסדר, מוטה?

בסדר גמור. יש לי בקשה, הרב. אתה יודע שישראל ערבים זה לזה,

ויש לנו אדם,

הוא חי אתנו במדינה שהוא לא נמצא לא בשמים ולא בארץ.

כן.

ואולי בהזדמנות זו אנחנו נבקש מהרב שיברך,

ושהקדוש ברוך הוא יחליט

או שיהיה בארץ או שיהיה בשמים. כבר עשיתי את זה לפני הרבה הרצאות, והקדוש ברוך הוא החליט בינתיים להשאיר אותו ככה.

והרב יודע על מי אני מדבר.

שרונה.

השם יברך אותך.

תהיה בריא.

כן.

תן לבחור שמה.

כן.

שלום, כבודו.

שלום.

אני רוצה, תקרב את המיקרופון לפיך.

כן.

אני רוצה בלי נדר לקבע את עצמי תעלית קטן,

יפה. לרפואת הילדה.

יפה לרפואת הילדה.

מוריה. יפה, בכבוד. בוא.

עוד דבר, כבוד הרב.

בדרך, בדרך. בוא, דבר. תוך כדי.

אני בשבוע שעבר.

בשבוע שעבר התחלתי ללמוד מסכת תענית ורציתי שרבי יברך אותי שאני אוכל לסיים אותה.

השם יזכה אותך לסיים את השס.

אל תסתפק בקטן, לך על גדול.

תן לאנשים לברך גם, לא רק מוזיקה.

אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

תן לי מצוות.

כן, עוד שאלה.

עוד שאלה?

תן לגברת שמה, בירוק.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני בעקבות שתי השאלות של הבחורה עם הילדה,

וגם הבחור.

אני שמתי לב שיש יותר מדי תופעות של תחלואה,

כי חמי למשל נפטר לא מזמן מסרטן,

אשתו מייד עם אירוע מוחי,

ואבא שלי עם התקף לב.

וגם ראיתי שיש יותר מדי גירושין,

ואני בעצמי פרודה.

אז רציתי לדעת

למה יש יותר מדי תחלואה בזמן האחרון.

קודם כול, אנחנו נמצאים כרגע בסוף העולם,

ובסוף העולם, כמו שהסברנו בהרבה הרצאות,

בדרך כלל יש מכולת ויש חנווני, והחנווני מוכר בהקפה.

והם משלמים לו קצת, משלמים, משלמים,

אבל בסוף החודש הוא אומר, טוב, תכניס קצת משהו, ואחר כך אומרים עוד פעם, בהקפה, בהקפה, וככה זה הולך.

כשמחליט החנווני לסגור את המכולת, הוא לא נותן יותר בהקפה,

הוא מבקש מכולם לשלם את כל החובות.

כיוון שאנחנו נמצאים בסוף העולם החנווני, הקדוש ברוך הוא סוגר את המכולת,

כל אחד צריך לשלם את מה שהוא חייב,

אלא אם כן הוא עשה תשובה שלמה,

שבזה הוא פורע את כל חובותיו.

אם הוא לא פרע את כל החובות ונשאר עוד חוב, יבקשו ממנו את זה.

אבל אם הוא יחזור בתשובה שלמה,

אז אין מקום לפרוע יותר. הוא חזר בתשובה שלמה, הוא הפך להיות אדם אחר.

לכן, העצה היא פשוטה, לחזור בתשובה שלמה,

הזהות משתנה והמקטרג יכול לחפש מישהו אחר, כי התיק הזה סגור.

כן, אבל אני אומרת שיותר מדי אני שומעת גם ילדים קטנים. הסברתי.

סוף העולם, סוגרים, המכולת סגורה.

להביא את כל החובות בבקשה.

כל מי שחייב, בין בגלגול זה ובין בגלגול קודם, צריך לשלם.

או לחזור בתשובה שלמה, וככה פורעים את כל החובות האלה.

הבנתי. ולמה יש יותר מדי גירושין?

למה? יש את הטמבלוויזיה.

סליחה?

יש את הטמבלוויזיה.

יש שם נשים יפות יותר,

יש גברים יפים יותר,

יש עושר רב שרואים שם.

זה משגע את האנשים.

הוא פתאום מסתכל על אשתו,

אז מה, איך היא נראית בכלל?

היא מסתכלת על ההוא, מי אתה בכלל?

תראה איך אתה נראה, תראה איזה דירה יש להם,

תראה מה הם עושים,

טסים, חוזרים, נוסעים.

אנחנו בחירבה כל הזמן, בקושט גומרים את החודש וזה,

העיניים נדלקות.

הבנת?

כן, אתה תוכל לברך את אבא שלי? בהחלט, גם אותך.

ותהיי מוכנה לשים כיסוי ראש?

בעלי הוא בדיוק ההיפך ממני. גם אני ההיפך ממנו.

אז מה?

לא.

בזמן שאני בבית-הכנסת בשבתות, הוא צולל בים.

מגיע לו, שיצלול, מה את רוצה, אבל את, מה זה?

לא, אבל הוא לא רוצה.

מה זה? פרודה אמרת. נכון, עכשיו. אז מה את שואלת אותו?

כי, אבל עוד לא דיברנו על מה לעשות הלאה.

הלאה, קודם כול תבואי עם זה שזה הלאה.

את צוללת עכשיו ביהדות.

הוא צולל בים ואת ביהדות.

כן, אבל עוד לא דיברנו, זאת אומרת, אם אנחנו נחזור, נתגרש, כלום אפילו. זה יהיה הסיבה שתתחילו לדבר, כי הוא ישאל אותך, מה קרה לך?

תגידי לו, מה קרה לך? אבל הוא לא יגדל. ממתי אתה מחפש אותי במים?

אני פה.

למה אתה הולך למים?

כן, אבל הוא אנטי-דת,

ואני כן אוהבת את זה. נו, אז מה אם הוא אנטי-דת?

אז מה?

אז אני לא יודעת. את מוכנה להתאבד בשבילו?

בשביל אף אחד לא. לא, אז הוא מבקש ממך להתאבד, כי תלכי נגד התורה והמצוות,

ובסוף תקבלי עונש.

אז בשביל מה לך?

מה לעשות כמו שאני עשיתי? חוזרים בתשובה.

הבנתי, אבל הבעיה שלי זה לא החזרה בתשובה. אז מה כן?

הוא.

הסברנו מה הוא.

הוא לא מעניין אותו.

אתה מוכן להתאבד בשבילו?

לא.

אז תעשי משהו בשביל הקדוש ברוך הוא, שיעשה בשבילך.

יתאים לך, יש לי משהו נמוכן.

תנסי,

תנסי.

תודה רבה.

תן להם מיקרופון.

תברכי שהחיינו על הבגד החדש שזכית.

תתמידי בזה, והקדוש ברוך הוא יהפוך את מזלך לטובה.

אבל מה אני צריכה לומר?

שהחיינו. אז אני חייבת להראות לך משהו. בבקשה, תרחי.

מה זה, כובע?

כן, שיגדו אותי למטה.

ישימי עכשיו, הנה, יותר טוב.

נפלא מאוד, נפלא מאוד, אשרי.

תרכי שהחיינו.

שהחיינו. ברוך. ברוך. אתה. אתה. אדון. אלוהינו. מלך העולם. מלך העולם. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. לזמן הזה. אמן.

שיהיה לך הצלחה ושלום-בית אמיתי,

ושבעלך יחזור בתשובה בזכות האנציקלופדיה שאני אתן לך ערך. ויחזור הביתה.

בטח. כמה הוא יכול לצלול?

אבל,

אפשר להגיד משפט אחרון? בוודאי.

אנחנו נפרדנו לפני בערך ארבע שנים.

הוא הלך להורים שלו,

ואבא שלו היה עם סרטן, הוא שמר עליו.

עכשיו אמא שלו עם אירוע מוחי,

והוא גם שומר עליהם. אז לפחות ברע הזה שהוא שם, נהיה שטוב.

לפחות את רגועה. אני מסתכלת על זה גם. כן, את לפחות רגועה שהוא לא צולל כל הזמן, הוא עושה חסדים.

אני לא רוצה לשבח את עצמי, אבל הרבה אומרים שיש לי נשמה גבוהה.

אני עובדת, מטפלת בית

עם אנשים עם בלוני חמצן.

לא כמו בלוני מבעלי, עם אלצהיימר, עם חולה סרטן,

וכל זה בעד 2070 לשעה.

וכל יום אני אומרת אני עוזבת, ואני לא עוזבת.

זה פחות משכר מינימום, לא?

2070, אני חושבת. תבדקי.

מכל מקום השם יזכה אותך שביתך ייבנה מחדש. אמן.

גם בריאות לאבא שלי, אם אפשר. שמו?

עבד בן רינה.

עבד בן רינה.

נזכה לרפואה שלמה בתוך שער חולי עמו ישראל, מהרה. אמן. ואני אורלי בת פרחה, אם את רוצה להגיד. אורלי בת פרחה, תזכי לכל טובה וברכה. בריאות והצלחה ותשובה שלמה. אמן.

תודה רבה. יפה.

טוב.

שאלה בסוף. הנה, יש שם בחור שמנמן. תן לו שמה.

רוץ אליו.

סמסונג. סמסונג.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. מה שלומך?

ברוך השם.

באנו במיוחד, אם אפשר, לקבל ברכה פה לצדיקה.

מאיפה? היא כלה ביום שלישי החתונה, בעזרת השם. מאיפה באתם?

אנחנו פה מרחובות.

אה, יפה. אנחנו אבל עוקבים אחריך באינטרנט כל הזמן.

יפה מאוד. חוקר פרטי.

לא, אנחנו נהנים, נהנים לעשות את זה. משמש לכלה. הילה בת רות.

הילה בת רות. תזכה לבנות בית נאמן בישראל בהצלחה מרובעת.

אמן.

תהיו בריאים. תודה, כבוד הרב.

תודה רבה לצלמים שהראו את החתן כמעט.

איזה נתב, איזה צלמים.

כן.

כן.

שאלה פה בשחור. כן. תן למחור כאן.

בסוגי נפשנו, בסוגי נפשנו.

בישורו חום איימת,

נוי ביימץ,

עי בשורו חום איימת.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

דבר ראשון, אני רוצה לקבל ממך גם ציצית, אם אפשר.

אתה אתן לכם שתיים ביחד או תחליף?

אני אחליף.

אוקיי, נוי. דבר שני, אתה מדבר תמיד על הגלגול הקודם של הבן-אדם. איפה הוא יודע מה הוא היה בגלגול הקודם?

זה לא מעניין מה היית בגלגול קודם. מה אתה צריך לתקן עכשיו, זה חשוב. מאיפה אני יודע מה אני אמור לתקן? מה שקשה לך.

יש לך דברים שקשה?

כן. זהו, תקן.

בסדר.

עכשיו תגיד לי, בבא, תשב, אני תכף אזרוק עליך ציצית.

אבל כמה זמן אתה מתחזה כבר?

שלוש שנים בערך.

בלי עין הרע, ואתה לומד קבוע?

אני, מה זה לומד? תפילין, שבת, מה שאני יכול. אני לא... שיעור קבוע בחברותא אתה לומד? לא.

לא.

הבאתם טפסים?

מתחלק לאנשים פה טפסים.

תירשמו ללמוד בחברותא, אנחנו נעזור לכם בעזרת השם,

שאברכים ילמדו אתכם בחינם פעם בשבוע לפחות.

שיהיה לכם חיבור לתורה. בלי חיבור לתורה אדם לא זוכה ליהנות מהעולם הזה בכלל.

ההנאה האמיתית שאדם יכול לזכות

זה להיות מחובר לקדוש-ברוך-הוא בלימוד התורה הקדושה.

תמלא את הפרטים, נסדר לך. זה לא מחייב וזה בחינם.

אבל יהיה לך, בעזרת השם, סוף-סוף על מה לדבר.

דברי תורה.

תודה רבה, כבודה.

תהיה בריא.

כן, תן לחבר'ה פה, כולם, שימלאו טפסים, בעזרת השם.

נעשה לכם מבצע שתוכלו לדעת את התורה הקדושה.

לא להיות אדם בור בעם הארץ, שיהיה תלמיד חכם.

תכף אני אתן לכם, תכף אני אתן לכם, אני אתן, הכול אני אתן לכם. הכול, שמונה, שמונה.

רגע, רגע, תנו להם למלא. תנו להם למלא.

ישיבות אוהל יהודה, פרויקט החברותות של ארגון שופר.

איזה זכויות ברחובות.

תורה, תורה, תורה.

להיות מחוברים לאבא בשמים.

אשריכם ישראל.

מי שהולך לא מקבל אנציקלופדיה.

מי שהולך לא מקבל אנציקלופיה.

מי שהולך לא מקבל אנציקלופיה.

בזריזות לאסוף את הטפסים בחזרה, ואנחנו עוברים לשואלים הבאים.

אתה רוצה לשאול שאלה?

כן.

אפשר להעביר את המיקרופון לבחור?

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני טיפה מתרגש.

יש לי הרבה שאלות והרבה דברים שאני צריך לברר.

מהבית, כן, אני מבית דתי, אבל

אין לי יסודות ואין לי

מלא מלא דברים.

כן, כשאני נמצא כאילו בערב או שומע הקלטות שלך ודברים שמביאים לי,

אז זה כן מרגש אותי,

וכן, אני מרגיש מחוזק וזה, אבל אחרי זה וואלה יוצאים עם החבר'ה ויוצאים לדברים ווואלה הכול נזרק.

תכל'ס,

כאילו אני לא אענש על פה עכשיו את כל השאלות שלי. שני דברים יש לי בשבילך תשובה.

אחד,

אני נותן לך אנציקלופדיה הערב, יש לך את כל השאלות לשאול מה שלא חלמת אפילו,

תקבל תשובות בסרטים.

זה אחד, קצר וקולע, מה שנקרא. תודה.

שתיים,

יש לך הזדמנות פז, בהיותך עדיין צעיר, ללכת לחודש ימים לישיבה, לניסיון להכיר את היהדות מקרוב,

לחיות יהודי, לחיות. מהבוקר לקום,

לברך,

לטול ידיים,

ללכת לבית הכנסת, להתפלל עם תלית ותפילין,

לסעוד, לברך ברכת המזון,

לשבת, ללמוד קצת, לשמוע שיעורים,

ללמוד קצת גמרא, ללמוד משנה, לדעת מה זה הלכה,

להיות עם חבר'ה כאלה שחזרו בתשובה, עם רבנים חשובים,

לעשות שבת כמו שצריך, לשמוח, לשיר, לדעת מה מותר, מה אסור.

בחודש תקבל מה שלא תכיר לבד שלוש שנים.

וזו חוויה שאין כדוגמתה.

תראה, הייתי

גם פה וגם פה.

איפה פה? בית-ספר דתי?

כן. זה לא נקרא ישיבה. סבבה, אני לומד עכשיו בישיבה.

איפה פה? ישיבה לא מטורפת, ישיבת שעלבים, אני כיתה י״ב.

כן.

וכן, אני יודע מה זה ללמוד גמרא ואני יודע מה זה דברים, אבל... לא דומה לבעלי תשובה כלל וכלל.

אני יודע איפה אתה לומד.

ואני מכיר את הסוג של החבר'ה שלומדים.

אבל אתה צריך להיות אנשים שמוסרים את עצמם

מהבוקר עד הערב כל הזמן

לקיים תורה ומצוות למהדרין.

אנשים שעזבו את הרחוב,

עזבו את הג'יפה בשביל ללכת להיטהר ולעשות את מה שצריך בדיוק,

בלי פשרות,

בלי גם וגם,

רק ורק.

זה עולם אחר לגמרי.

חודש.

אבל אחרי זה,

אתה תהיה לך ברור, יהיה לך ברור

מה אתה רוצה בעצמך.

בגיל הזה זה עוד אפשרי.

פשוט צריך ללכת חודש ואתה אומר, זהו.

זה יפסיק שתי עולמות.

הפוך, להרוויח הכול.

לא, יפסיק שתי עולמות,

שמצד אחד אני פה עם כל החבר'ה, עושים איזה משהו, ומצד שני, בלילה, באמצע הלילה, יושב עם עצמי על איזה קלטת שלך.

זה כלום. אני אסביר לך, אתם חיים בבלבלה.

לא תורה ומצוות ולא חילוניות לגמרי. כשאתה עושה משהו לא טוב, יש לך איסורי מצפון.

כשאתה עושה מצוות, אתה חושב שאתה מפסיד.

אתה חי בפיצול.

אתה לא חי אמיתי עד הסוף.

אין לך הכרה ברורה עד כמה אתה מוכן להשקיע.

למה? כי האווירה שאתה נמצא בה היא כזאת, של פשרנות.

תלך למקום שדבקים בתורה ובמצוות באמת,

לא אנשים שנולדו ככה,

אנשים שמבקשים את האמת,

שרוצים להכיר אותה מקרוב כמו תשיעי,

בלי זיופים.

אז אחרי חודש אתה כבר תבין בדיוק מה ההבדל בין מה שהיית למה שאתה כרגע ומה שאתה רוצה.

אין ה...

הייתה יותר נבונה מניסיון.

תראה,

שמעתי פעם בקלטת שלך, או אולי ראיתי, לא זוכר,

שהגיע אליך איזה נוצרי קתולי וסיפר את הסיפור שלו והכל,

ואמרת שאתה מוכן לשבת איתו אחד על אחד ולפתור לו את כל הדברים ואת כל ה... זה.

והוא בא אליי ושרף אחר כך את הברית החדשה, נכון. ויש את זה בקלטת.

נכון.

נו?

יהיה מצב כזה גם איתי?

יותר טוב, אתה לא נוצרי, אתה יהודי.

אוקיי, לא בקטע הזה. בלי שום בעיה. עצם זה שאתה שואל ומבקש ויש לך ייסורי מצפון,

זה כבר סיבה להצלחה.

אחרת לא היית מגיע לאחרת. לא יהיה מצב, לא בקטע של להצליח.

בקטע של לשבת אחד על אחד ותבנה לי את כל היסודות שיש לארבעה אנשים שלהם. באנציקלופדיה לא יישאר לך דבר אחד לא ברור.

מהיסוד, היסודות, בורא עולם,

בריאת העולם, סיבות לבריאת העולם וכו',

והלאה עד אחרית הימים, עד עולם הבא.

הכול, יש לך תירוצים שם.

אתה מקיש כל מה שאתה רוצה לשאול, ואני עונה.

מה אתה רוצה לדעת?

אמונה, אתה כותב אמונה. מה אתה רוצה לדעת?

שבת, שבת, חיית המתים, גלגול נשמות,

שכר ועונש, גיהינום, גן-עדן, מה שאתה רוצה.

חיזוק, מוסר,

עריות, איסור, מה שאתה רוצה. תכתוב, תלחץ, תקבל תשובה בסרט.

תודה רבה, כבוד הרב. שיהיה לך בהצלחה, בביא. אפשר לקבל ציצית. אני אזרוק עליכם תיכף.

תודה.

כן.

תן לו פה שורה ראשונה, שנייה, פה למטה, כן, למטה.

תעמוד בבקשה, כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני בדיוק לפני שנה,

לפני שבועות, ערב שבועות.

בזכות הצעתך אני הוציא את הטמבלי וגזיעה מהבית?

כן.

ביארנו את ההיצר, מה שנקרא.

כן.

אשתי לפני כן לא הייתה צופה בקלטות.

בזכות שהוצאנו אותה מהטלוויזיה,

היא התחילה לצפות.

ועכשיו, ברוך השם,

גם שני הילדים שלי פה.

כן.

מתוך הציפייה שאנחנו צופים מזה, הגענו להחלטה

שאנחנו עכשיו רוצים לתרום את המניה לרפואת אמא שלה.

אשריכם ישראל.

ואם תוכל לברך. בטח.

ואתם מתחזקים, אבל זה הכי חשוב.

כן.

ומה ילדים עושים? לומדים.

גם כן. במוסד תורני.

כן. ברוך השם.

מה שם אמא?

ממית בת אלמיתו.

או-הו.

ממית בת אלמיתו.

כן.

תזכה לרפואה שלמה מהרה בכל האיברים והגידים,

ויעתיק ממנה תחולי לעיניים של המדינג'אב.

אמן.

עכשיו,

היא משותקת כבר

למעלה מחמש שנים.

כן.

חצי גוף ימין, זה משותק לגמרי.

כן. עכשיו, מלים היא לא מוציאה מהפה.

זה מה שאנחנו רוצים לשמוע.

שהשם יזכה אותה לדבר כפי שדיברה מקדם.

אמן.

עוד אם אפשר לברך אותנו גם לזרע של בר-קיימא.

תזכה אתה ואשתך לזרע חי וקיים מהרה.

אמן.

אשתי גם הביאה לפה, חברה שלה,

חברה שלא ממש, אפשר להגיד, מהילדות,

היא הביאה אותה לפה לזיווג הגולים, תוכל לברך אותה.

שמע, רגע, רגע, לא כל כך מהר. איפה היא?

היא פה.

איפה פה?

תן לי פה. תן לי. אסתר. איפה אסתר?

כן.

רגע, רגע. בת כמה את?

30 פלוס. תגידי לי, ואת שומרת מצוות?

שבת.

את לא מתפללת?

לא מברכת ברכת המזון?

לא תמיד.

לא תמיד. אז תתחילי להתפלל ולברך ברכת המזון, בסדר?

מה השם שלך ושם האמא?

אל בוסאנה בת פרצ'יקו.

בוסאנה בת פרצ'יקו.

השם יזכה אותך,

בעזרת השם,

לזיווג הגון מהרה.

תהיי בריאה.

עוד דקה בבקשה? עוד.

יאללה.

או ששלושה ילדים יש לנו.

אני רוצה שתברך אותם לברכה והצלחה.

לאבישי בן צביה.

כן.

בת חן, בת צביה. כן.

ליפז, בת צביה.

יזכו בעזרת השם יתברך

לגדול צדיקים ביראי שמים.

אמן.

אמן.

הוא נזכר במשהו. רגע, תן לו, הוא נזכר.

כבוד הרב.

כן.

אני רק שנה ומשהו בעיר רחובות,

והעיר הזאת בת 120 שנה,

כמניין ימי שנותיו של משה רבנו.

העיר הזאת נוסדה,

לפי מה שקראתי, בזין והדר.

זה יום מיוחד.

והייתי מבקש שכבוד הרב, אומרים שהמברכת האחרים נהנה תחילה,

יברך את תושבי רחובות

שירבו ביראת שמים.

בשכונה שלנו פשוט מנסים להקים את המקווה,

ולצערנו יש התנגדות רבה להקים את המקווה.

בשדרות-הן. השם יעזור, כמו שיצחק אבינו הגיע לרחובות

ואז נפתח כל השפע אצלו, ככה ייפתח לרחובות ולתושביה.

אמן.

אמן.

והדבר הנוסף, כבוד הרב,

שבהזדמנות הזאת אברך את אשתי היקרה,

טליה בת-אסתר. נבט ביתך.

למדנו היום. נבט ביתי.

כן. מוצלח.

אשתך, מה שמה? טליה בת-אסתר. טליה בת-אסתר תזכה לזרע חי וקיים מהרה.

אמן. תודה, כבוד הרב. תהיה מלא.

רגע, תן לה גברת עם הכיסוי ראש הטורקיז.

תן לה.

תן לה. נו. איפה המיקרופון?

טורקיז.

כן.

זה לא שאלה, כן? ידוע.

אני מתנצלת שאני יושבת וקוראת, כי אני לא יכולה בעד זה.

נרגשת אני לעלות,

פה, פה, כן.

נרגשת אני לעלות נושא אישי מול כבוד הרב אמון יצחק

והקהל הקדוש הזה.

סיפורי האישי מוקדש לשם שמים.

אבל זה כבר שמענו, לא נחזור על הסיפור. לא, לא, לא.

בסדר.

אני רוצה לספר את הנס שהיה איתך.

אחריו.

בחודש אפריל 2007 נתבשרתי שחליתי במחלה קשה, סרטן שעד,

סרטן הכבד עם גרורות דרגה 5 הקשה במחלה.

מצבי הקריטי דורג במספר 5. החירוק פסק חד-משמעי

בפני המשפחה לא תשרוד.

להערכתי, שבועיים נותר בלבד.

המלצתי האישית, אין צורך בטיפולים כימותרפיים,

לא תשרוד.

המלצתי, הגוף לא יעמוד בכך, לא יעיל.

לאחר התייעצות משפחתית מחליטים בני המשפחה במסע עם רבנים.

נפגשתי עם הרב הצדיק שטרן,

בירך אותי, יצאתי מזה.

לאחר חצי שנה עשיתי בדיקת CT, התרחש נס לא מוגדר,

הכול נקי לחלוטין, אקבל נקי ואשר.

כשהגעתי לאונקולוגיה עם התוצאות,

עשיתי בדיקס, רופא, לא מבין מה התרחש פה.

ישב להפוך את הדיסק מכל הזוויות, ישב להשוות עם הדיסק הקודם,

אין לו שום הסבר איך הגדיר אותי נס רפואי. לא מוגדר.

כעבור שנה וחצי חזר לי,

והפעם שד קול הכבד מלא גרועות, כבד, שחום, קריטי, שרפת מלא גרועות.

לא יכולתי לנשום,

הייתי צובה, כל הגוף שלי צהוב.

איך הוגדרתי על ידי האחייניות שלי? דודה, יש לך עיניים של חייזה.

לא הייתי מצליחה דרך העיניים שילרות במראה,

איך שאני נראית.

לאור מצבי הקשה לרדת במדרגות ולעלות,

לא יכולתי, הייתי מדדה כמו זקנה.

גיסי יוחנן, שיארך ימים ויזכה לחיים ארוכים,

יזם שיחה עם כבוד הרב אמנון יצחק,

שיזכה לחיים טובים וארוכים.

זימן אותנו לכנס ברחובות,

שהתקיים ב-1 בספטמבר 2009. פניתי לרב בבקשה תחנונים שיעזור לי.

מצב בריאותי יידרדר, חמור מאוד, קריטי.

תציל אותי, מחר אני אמורה להתחיל טיפול חדש,

שהוא קשה מאוד,

ועם מערכת חיסונית שלי לא בטוח שהגוף יעמוד בטיפול הקשה.

כבוד הרב אמנון יצחק אמר לי, אילנה,

כדי שאוכל לברך אותך,

את צריכה לקחת עלייך משהו, להקריב, להיות בת-מלך.

הסכמתי לכך.

לקחתי כיסוי ראש,

צניעות בלבוש,

אבל גרביים אין סיכוי,

אין על מה לדבר בכלל, חד משמעי.

לא אקח על עצמי דבר שלא אוכל להתמיד.

כבוד הרב אמנון יצחק ניסה להסביר לי,

אך לצערי אני בעקשנות כמובן.

כבוד הרב אמנון יצחק החכם לא התייאש.

הוא פנה בקושייה, אילנה,

מה מוות אני רואה את לא פוחדת,

אבל מה גרבה אם כן?

כמובן שזה הלחיץ אותי,

אבל אני בשלי, עקשנית ולא מוכנה.

כבוד הרב שנית לא התייאש. ידע יפה עם מי יש לו עסק.

אילנה,

אם כבוד אחד הדוקטורים במחלקה היה דורש ממך ללכת עם תחבושות מסביב לרגליים,

היית, היית מסרבת?

אמרתי לו לא.

וכך שוכנעתי וראיתי כמה אני לא הגיונית עם סירובי.

החלטתי שהעקשנות שלי טיפשית ומיותרת.

וכך הסכמתי להיות בת-מלך מושלמת.

כבוד הרב בירך אותי.

בירכתי שחיינו על המטפחת.

ובאותו ערב התחילו הניסים להתקיים בצורה מטורפת ומפניעה.

כשחזרתי הביתה עליתי ארבע עשרה מדרגות בקלילות ללא תמיכה,

ללא מעקה,

כשאחותי מלמעלה רואה זאת בוכה מהתרגשות,

למחרת הצהוב בעיניים לא קיים.

אני רואה בבירור, עיניים לא שורפות.

הטיפול הכימותרפי שעברתי למחרת,

כשלא היו בטוחים שהגוף יעמוד בכך.

הגוף עמד, לא רק עמד, גם לא היו תופעות לוואי.

מחילה מכבודכם, הייתי עושה קטנים דם,

כי הכבד לא תפקה.

וכששאלתי את האנקולוג, עד מתי זה יימשך?

הוא אמר לי, מינימום שמונה חודשים, אם לא יותר,

כי הכבד שלך לא מתפקד.

יום למחרת הצבע התחיל להיות רגיל וטבעי,

כאילו ולפני כן היה תקין ורגיל.

חיכיתי ליום המפגש עם האנקולוג כדי לשתף אותו בכל השתלשלותי העניינים,

מה מתרחש בגופי,

כדי לבשר לו בהתרגשות מה אני עוברת. אני שקורה מאושר,

השתבח שמו לאן.

כשנכנסתי למהלכה לבית-החולי,

כל צוות היה בשוק, הם כבר הספידו אותי.

פתאום רואים אותי נכנסת זקופה,

צמוקה ובריאה.

כמובן עשיתי סיטי, תוצאות מדהימות,

הכול נקי.

איך האנקולוג אמר?

נס רפואי לא מוגדר,

תמיד הגדיר אותי אוף מוזהר.

לצערי,

בחול המועד פסח,

מסכיתי סיטי שנית,

עשרות איוב,

חזר בכל הגוף,

ובנוסף,

שתי גרורות יושבות במוח,

עם בצקת מוזילית גדולה יושבת על המוח.

מצבי היום קריטי וקשה.

ביום שלישי זה התחלתי לבצע הקרנות.

אני צריכה עשר הקרנות רצופות כל יום,

הקרנות למוח.

במהלך תקופה קשה שהיתה לי, עזרת לי, כבוד הרב,

בברכתך,

ובזה שהנשים לקחו על עצמן רפואתי,

מבקשת אני כל תחינה, ברכתך,

בעזרתך ובעזרת הקהל הקדוש הזה,

בתפילה לבורא עולם,

לבריאותי ולרפואותי ותרומתי ולארגון הנפלא שאתה עומד בראשו,

מחזק אנשים,

וכל זה לשם שמים, השם ישלם מטובו לך,

ויאריך ימיך וחייך וחיי בני ביתך.

אמן. כן יהי רצון.

אמן.

מי שברך אמותנו, שרה, רבקה, רחל ולאה, הוא יברך את השם הטוב.

אילנה בטרומיה,

השם ירפא אותך ברפואה שלמה מהרה בכל האיברים והגידים,

ויעתיק את המחלה על כל סניפיה למוחו של אחמדינג'אד,

יימח שמו וזכרו מהרה.

ושאת תצאי לחיים טובים, והוא ילך כפרה עלייך ועל עם ישראל.

ובעזרת השם אני מחלק עכשיו לכל הציבור ציציות,

כיסויי ראש,

ספרים,

כיפות ואנציקלופדיות לרפואתך. אמן.

לשבת.

לשבת.

לשבת.

לדמתך אצלך רכבתי, אה, לא חייתי.

אצלך אצלך רכבתי, והספקתי.

אצלך רכבתי, אלוקים יתרני.

כי אני בין כסף ואלף שרק קטע אחד בוער.

אצלך רכבתי, לך יצירו מלאכת הארץ.

כי אני בין זמן ואלף,

אצלך רכבתי,

אצלך רכבתי,

אצלך רכבתי, לך יצירו מלאכת הארץ.

אצלך רכבתי, לך יצירו מלאכת אצלך רכבתי, ולכן יפה יצירו מלאכת הארץ.

אצלך רכבתי,

רכבתי,

כי אני מתממת,

ורק עצלך רכבתי,

אצלך רכבתי,

לך יצירו מלאכת הארץ.

כי אני בין זמן ואלף,

ורק עצלך רכבתי,

ורק עצלך רכבתי,

לך יצירו מלאכת הארץ.

אצלך רכבתי, לך יצירו מלאכת אצלך רכבתי, לך יצירו מלאכת אצלך רכבתי,

ורק עצלך רכבתי, ורק עצלך רכבתי,

אצלך רכבתי,

יכול להיות סיום הלחץ.

שנינו,

אהבה על המונה בשמים,

והעומר שבוערת בעיניים,

החיים הם עצמם.

מי דומם על הצרימה?

אתה דומם על השקיפה?

אני מרגיש כל כך שונה ממך,

מכל מה שקשור לך.

ויש לי פעמים ששנינו דומים,

יש לנו עט,

חד בחלומים,

בית אחד,

אף אחד,

אהב חינם.

שנינו באהבה על הגורם על שמים,

והעונש שגורם בעיניים,

החיים הם מה קטנה.

שנינו נרמם על עשיון משריח,

כל אחד השאיזה הזוי לומך,

את הנלך האחרון הזוי לומך.

אתה בוחר ביום של מול,

מיום של כודל ומכור,

לכל אחד יש פרציות שונה,

ואום גדול וכבר אין דמיים.

ולפעמים שתינו דומים,

יש לנו כן,

אחד בחלומים,

בית אחד ופעם בעל התחילה.

שנינו אף אחד,

מוזר בקריים והעונש שבואר בעייליים,

החיים הם מה קטנה.

שנינו נבלם חנות יום משקע כל אחד ביתו,

הוא יודע את הדרך האחרונה.

ווי ווי ווי ווי ווי ווי ווי ווי ווי ווי ווי ווי

וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי

תודה רבה.

והשפט שבא שנתיים או שלוש, בעיני הפזמון הוא עוזר,

שכותב על מאות, אהדה ותקוות, בעלבוד שנה נפגר. אלוקים ששווים את הבן העובד, איזה שווה מחנן על החוק,

אהו אהו הנה אני כבר כאן.

אני חושב, ופרזונו השיחה תשער, כי רק האלה למעלה עוד אין שומר,

כל חיים אל אבר כזה.

אל תעזור, בואו נלך, אם אני מתחבר,

לימוד הדרך שאני שוכר, כל חיים אל אבר כזה.

אל תעזור, בואו נלך, אהוב תשומר, כל החיים אלה פתח כזה.

אל תעזור, בואו נלך, אל תעזור, בואו נלך,

כתב אני מספרד,

תהיה מול המרדר של מישהו אחר, כל החיים אל אבר שמה.

רבותי, אני מחלק אנציקלופדיות עכשיו לכולם, אבל כולם נעבור לצד ההוא, ונעבור אחד-אחד. רגע, רגע.

כולם לצד ההוא. כולם. אחד-אחד. לא להתערבב על גברים ונשים.

או קודם גברים ואחר כך נשים או הפוך, אבל אחד-אחד, לא ביחד. אני לא אתן.

סבלנות?

כן.

מה השם שלו?

מה השם שלו?

אלה שרוצים לעשות עוד מניות הערב, להיכנס למבצע המיליון,

יכולים לעשות פה או באשריות או בעורת קבע.

רבותי, לא לדחוף, יש מיליון.

יש מיליון.

לא לדחוף.

אני אתן לך,

שקט, ללכת הביתה, להתקין על המחשב ועוד רוב.

במקד, במקד, בטלם, בלוחו זרים ובשרנו.

תלכו לברכתך,

תלכנו.

תזרסו לאמת,

רב את הכל ביחד כי אלוהים זוהר עליה,

מה שירדו שבתוכר.

אפשר לנפרד ביניו.

שם את הכל באהבה,

כי אלוקים שומר עליה,

מה שיהיה לו כמה טובה, אפשר לנפרד ביניו.

אין לנו ימים של שקל, אף אכפת אמת אינה,

הלכות ביעדך מלך האוצר.

אין לנו איום של ילד, תחליל אש שמדברת,

גם על ראש אדום בארץ,

על כל ליברעים.

אין לך את אדומי האהבה,

כי אלוקים שומר עליה, מה שירוק,

דמת אומה, עושה בדברת תפילה,

גם את אדומי האהבה,

כי אלוקים שומר עליה,

גם על יום דמת אוכפה, שם אינו עצמי

שומר עליה,

כי אלוקים שומר עליה,

ומה שיהיה לו כמה טובה,

תודה רבה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש,

כל כך הרבה בלי כביכות,

אז הרבה שיחים חרום,

כולך לא עודד להיות להביא,

תחמו שחזום,

אדמו לא יזום,

העיקר להיות דבר, העיקר להיות דבר.

בוא נזכור ונצמור, נרשם אלי,

לכוח שרים ודם, כי מילים בלת תקווה את עמך ואהבה.

קודם ונצמור, נרשם, לכוח שרים ודם, כי מילים בלת תקווה את עמך ואת עמך ואת עמך.

כאילו בלס תקווה את פתוחה באהבה

בלס ותשמע מהמסך לחור הסמלית בלס ותשמע

כאילו בלס תקווה את פתוחה באהבה

נא להבלת על ידייך.

בנייך.

או בוא כבאבו לרקש ולשמח בעל השמיים צמחו

על הסמים ואדמה אל האורשים יתן בלב תקווה את השמחה בהבאב.

אבל בלרקוש ולשמח מעל השבוע בכוח הסמים ועל הסמים יתן בלב תקווה

את השמחה ואהבה, את השמחה ואהבה, את השמחה ואהבה.

שמשון בן שמעון ושרה דנציקר,

יצליחו בריאות והצלחה ובמבחן.

שרה סעדה בת דחיפה, רפואה שלמה מהירה,

לעילוי נשמת אברהם עזיז בן הדיה,

תנוחתו עדן.

מרגלית בת לאה ואייל בן אסתר,

אילן בן מרגלית, זיווג הגון, ורד בת מרגלית, לידה קלה, עדי חן בת מרגלית, שמחה,

שמחה אמיתית, אביעד בן יאפה, רפואה שלמה.

עידית בת אמירה, זרע חי וקיים, מהירה.

חנה בתאמיר, רפואה שלמה מהירה,

השם יעתיק את המחלה ממנה לאחמדינג'אד. זמירה בת רחל,

רפואה שלמה מהירה.

נחשון בן אושרת, רפואה שלמה מהירה. יוסף בן אושרית, בריאות הצלחה.

שיגדלו לתורה החופה מעשים טובים. בריאות והצלחה לעידן בן רותי ואושרית בת ירדנה.

ליאת וורד, בנות ירדנה, זיווג הגון מהירה. ליאור בן ירדנה ואוהד בן רותי, כל טוב וצלחה.

רועי בן נבנה, זרע חי וקיים, איננה בת מרים, זרע חי וקיים. יואב בן פיבי, זיווג הגון מהירה, פרנסה והצלחה.

אסנת בת יונה, זיווג הגון מהירה, בריאות והצלחה בכול. יסמין שרה, בת אורה,

חזרה בתשובה וזיווג הגון. אורה בת לאה, פרנסה והצלחה בכול. שחר בן מיכל,

חזרה בתשובה ורפואה שלמה זיווגגון למיכל בת-חוה,

חזרה בתשובה ורפואה שלמה.

מירית מרים בת שולמית, אליסף אהרן בן צבייה אליור בן מירית, מרים נדב בן מירית,

נטעם בן מירית מרים, בריאות ופרנסה בשפע שלום-בית, עלייה רוחנית,

עסקול חיי העולם הבא, והצלחה בכול. צבייה בן מרים ימין, חנינה בן-עזיזה,

בריאות אושר פרנסה ושלום-בית,

שוהה מנחם

ויראת שמים, נציבי הבריאות בהצלחה ועלייה רוחנית,

שמואל שרעבי ואילנה בטרומיה יזכו לכל טובה וברכה ורפואה שלמה מהרעה,

תמרה בצילה, רפואה שלמה,

לילה טוב והצלחה לכולם, חיה יעל בת-רחי, רפואה שלמה,

אסתר בת-תמוה, רפואה שלמה,

תהיו בריאים, נגר בת בדרה, יוכבד, זיווג, פרנסה, בריאות,

בת סעידה, בריאות באריכות ימים, יצחק בן-קדיא,

חגית בת-כרמלה, בריאות הנפש והגוף וכל הישועות, הילדים רועי, שירה ודניאל בן-חגית, יגדלו בתור אווירת שמים, לילי בת-ויקטוריה,

זרע, חי וקיים,

מאיר בן-סריע, רפואה שלמה, מאיר.

דיס לא קיבלת?

תן לי,

תן לי.

לא קיבלת?

תודה.

שעתו לבדך, אלוהי כאנו, חי בפי כולנו, מלבבי איתו.

שעתו לבדך, אלוהי כאנו, בפי כולנו, בדברי איתו.