בת ים - בת ים - ההבדל בין דורות ראשונים לאחרונים

בת ים 15-5-11

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

אנחנו נדבר היום מפרשת השבוע, מה שנוגע למצב שלנו עכשיו עם יום הנכבה.

כתוב "ועשיתם את חוקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אותם וישבתם על הארץ לבטח". התורה מבטיחה לנו שרצון ה' שנשב בארצנו לבטח. אבל יש התניה בדבר, שנשמור את המצוות ונבחר בצד הטוב, אז יהיה לנו בטחון ושלוה בארצנו. בלי זה, תשכחו מזה. אין בטחון ושלוה בארץ ישראל אם לא שומרים את המצוות ומקימים אותם. כל נתינת ארץ ישראל זה רק בגלל המעלה הרוחנית שבה. שפה ראוי לקיים את כל המצוות, בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו. ז"א "ועשיתם את חוקותי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אותם", אז יש את ההבטחה "וישבתם על הארץ לבטח. וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית, הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתינו, אנחנו מצווים "ושבתה הארץ שבת לה'" יש שנה שביעית שמיטה, ואנחנו מצווים לא לזרוע ולא לקצור ולא לאסוף את התבואה ועולה שאלה, אם שנה שלמה אף אחד בארץ לא זורע ולא אוסף, התורה אומרת שיש שאלה, "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו" השאלה הזאת נשאלת ע"י פשוטי העם ומקורה לכאורה בחוסר בטחון בה'. מכל מקום, אין התורה שוללת את השאלה, עובדה שהתורה כותבת את השאלה. מה התשובה? התשובה בתורה מיד, "וציויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלש השנים", ה' מבטיח, אם אתם תשבתו בשביעית אני בשישית אתן לכם לשלש שנים. או שבשנה השישית יגדל בדיוק כמו כל שנה, רק תהיה ברכה באיכות של המזון שאתם תאכלו קמעה וזה יתברך לכם במעיים כמו חנינא בן דוסא שהיה אוכל קב חרובין מערב שבת לערב שבת וזה היה מבורך אצלו במעיו, או כמו אוכלי המן במדבר שהיו אוכלים מעט והיה מתברך במעיהם ואפילו לא היו מוציאים כלום במשך ארבע שנה. זה אפשרות אחת, שאיכות המזון תהיה שתספיק שנה אחת לשלש שנים. אבל אם אתם לא בוטחים כל כך ואתם אוהבים לראות בעיניים, אומר הקב"ה אני אתן לכם לשלש שנים בכמות, בכמות, רק מה, בגלל שיש לכם בטחון פחות תצטרכו לאסוף יותר, מחסנים יותר, לעבוד יותר, לטרוח יותר ותלמדו פחות, חבל, אם יש לכם בטחון הכל יהיה בסדר, תקבלו הכל עם ברכה. לא - תקבלו כמויות, אם אתם אוהבים כמויות תקבלו כמויות.

אז התשובה היא "וצויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת התבואה לשלש השנים". השאלה הזו איננה שאלה של ריחוק, אלא להיפך, מתוך התיחסות התורה לשאלה הזו, אנו לומדים שכדאית השאלה עבור התשובה. ע"י התשובה מקבל השואל בטחון בה' ועידוד עצום לקוות לישועת ה'. ז"א דווקא השאלה מביאה את התשובה יותר חזק, שאנחנו שומעים את ההבטחה האלקית בבירור, בלי השאלה היינו מאמינים כמו שצריך להאמין ולבטוח בה', אבל כששואלים שאלה ומקבלים את התשובה, כמו שאומרים, ישר לפנים אז זה יוצא בסוף שזה משתלם. שאלות מסוג זה כדאיות הן כי ע"י השאלה מתחדדת יותר התשובה ומתחזקת התחושה שאין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים. ומתי סוף סוף יבין עם ישראל שאין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים. במשך 3300 שנה רימו אותנו כל אומות העולם, כל הבריתות שנכרתו בסוף התפרקו, ולא עמדו לנו בזמן אמת. מצרים היתה קנה רצוץ, על אשור לא יכולנו לבטוח, בקיצור כל מה שפנינו ולאן שפנינו זה היה לזמן מסוים, שהאינטרסים היו חופפים וזהים, ברגע שלא - האינטרס של האומות קודם לנו וממילא אנחנו נשארים לבד. ואז, "ויזעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יושיעם" בסוף תמיד חוזרים לאבא, צועקים כמו ילדים שסרחו, מבקשים עוד פעם רחמים ועוד פעם רחמים ואבא אב הרחמים עוד פעם מרחם. אבל זה עלה לנו בד"כ גם כן באבידות גדולות מאד, עד שבאו הרחמים, כי עד שאנחנו לא צועקים באמת, זה רק אחרי שמתים לנו כל כך הרבה שאנחנו מבינים שאין ברירה.

והנה היום אנחנו נמצאים במצב שכבר אמרתי אותו מזמן למי שלא זוכר, ומי שלא זוכר יש את זה באתר היום, ואפשר להראות לכם את זה אולי אם אתה מוכן להראות את השידור מאלג'זירה, שאני אומר מה יעשו פה בישראל אם יחליטו מיליונים ללכת לרגל לכיוון ישראל. מה יעשו?

שימו לב לתאריך, 15-5, זה התאריך של היום.

ז"א ישראל לא מוכנה לשום מצב, חיה בהרגשה שהיא מסוגלת לעשות הכל, והיום כמה מאות סורים הראו שהם שוברים את הגדר, את הגבול, ועוברים ונכנסים לבפנים ומטילים במג'דל שמאס, באו לטייל להשתזף, איפה שדות המוקשים שצריכים לעזור, איפה הקונצרטינות שצריכים לבלום, איפה מסוק אחד לפחות שיעבור על הגבול וישקיף למרחק עשרות קילומטרים לראות מאיפה בכלל באים, בכלל לא לוקחים בחשבון שעלולים להגיע מסוריה, כי 32 שנה יש שקט, וחיים בדמיונות. והמזל שלנו בינתיים, שזה היה רק אלפים בודדים בכמה מקומות, אבל אם זה יהיה מאסיבי מה? ונראה מה יתפתח, כשרואים חולשה כזאת בישראל ביום כזה, אז מה יהיה בימים הבאים? ומה יהיה בספטמבר השחור, כשיכריזו על מדינה פלשתינית, ואומות העולם ימכרו אותנו בלירה, אתם יודעים שישראל היא רק פרונקל בשביל אומות העולם. כמה זה ישראל? 13 מיליון בכל העולם יהודים, כמה זה מוסלמים? מיליארד תשע מאות מיליון, עם מי כדאי להסתבך, עם הישראלים או עם המוסלמים? אתם חושבים שאובמבה הוא טמבל? לא כל כך. למה הוא מודיע כל הזמן שלום עם האסלאם שלום עם האסלאם אין טרוריסטים זה רק אנשי שחרור וכו' וכו', למה? הוא יודע שאם הם יקבלו את הג'ננה אז הם מוחקים גם את אמריקה. והעולם לא רוצה להסתבך, חוץ מזה יש להם אוצרות טבע, מה לנו יש? שנור. נכון שיש לנו כמה חידושים מדעיים וכו' וכו', אבל בשקלול, מדינה כזאת פצפונת, נו נו, הרי יש לכם כל כך הרבה שטחים, עוד לא יישבתם את הנגב, אז תנו להם חצי, תנו להם מדינה פלשתינית, כן אבל מה עם גבולות בטחון וענינים וזה, נסתדר, בא, תעשו קצת שקט, חבר'ה, ישראלים טובים, אתם יודעים שאנחנו תמיד משגיחים עליכם שומרים הכל בסדר, הרי ראיתם איך אמריקה שמרה עליכם בשואה, דאגה לא להפציץ שום תנור ושום מחנה, עברה, ידעה, ואם יש מישהו שעושה את המלאכה, למה לא? אניה שהגיעה עד לחופי אמריקה הוחזרה ע"י הנשיא רוזוולט בחזרה לאירופה, והכניסו אותם לאושוויץ והרגו אותם רצחו אותם, זה אמריקה. אמריקה. שש שנים ידעה הכל, לא פצתה הגה. אנחנו נסמוך על אמריקה? אם נסמוך על אמריקה אוי ואבוי מה יהיה סופנו, מי זה אמריקה? זה עשיו. עשיו שונא ליעקב זה הלכה. בידוע שעשיו שונא ליעקב. אבל מתי שמשתלם לו, אז הוא מחבק ומנשק את יעקב. אבל מה הוא מתכון כל הזמן? יקרבו ימי הבל אבי ואהרגה את יעקב אחי, מי זה עשיו?

אלא מאי, המדינה שלנו היא חילונית, לכן היא לא מבינה בכלל, היא מבינה בכח כמו המערב, הם מחקים את עשיו, אבל לא יודעים פה שהקב"ה ייעד תפקידים שונים, יעקב - זה הקול קול יעקב, הידיים זה ידי עשיו, ולא להחליף את התפקידים, כשמחליפים את התפקידים מה קורה? יש גלית ויש דוד, דוד לא היה לו נשק כמו גלית, גלית בא עם שריון קשקשים, תמיר גבוה, מי יכול עליו? עם מה מנצח אותו דוד? עם רוגטקה, לוקח כמו שהיום אתם רואים את הפלשתינים, לוקחים הופ הופ הופ וזורקים. אנחנו היום גלית, והם דוד. ואנחנו לא יכולים עליהם. על צבאות יכול להיות שאנחנו יכולים, על אנשים ונשים וטף לא יכולים.

אנחנו הומאנים, לא המנים. אם יכולים לרצוח את האחים שלהם בלי שום בעיה, פגזים בראש, אנחנו מסתכלים מה יגידו עלינו אמות העולם, אבל אמריקה ההומאנית שמשדרת לכולם הומניזם ומלמדת כל היום דמוקרטיה, כבר הרגה באפגניסטן 1200 אנשים במל"טים, בלי משפט. וגם בן לדן, הרגו אותו, רצחו אותו בלי משפט, בלי משפט, בלי נשק, ולפי מה שאני מבין הם ירו לו מאחורה בראש, לא בפנים אפילו. איך אני יודע? אחד הסנטורים אמר כשהוא ראה את התמונה שלו זה היה מגעיל מאד, כי הוא ראה שהמח שלו מבצבץ מהעין, אז מאיפה הוא קיבל את הכדור? בטח שלא מקדימה, אם היה מקדימה המח היה יוצא מאחורה. אבל אם הכדור בא מאחורה אז המח יוצא מהעין. אז זה אמריקה, שהיא מלמדת את כולנו איך להיות מאופקים, איך להיות בסדר, כמה היא הרגה כבר ילדים בבתי ספר באפגניסטן, בעירק, בכל מקום, שגיאות, שגיאות, שגיאות מי יבין? "מנסתרות נקני" הם גם מסתירים את הסרטים של החיסולים, לא מראים, ולא בגלל שיגעלו ממה שהיה עם בן לאדן, בגלל שלא יראו שהרגו אותו מאחורה.

על מי אנחנו נסמוך? ועוד מעט אובמבה יגיד לנו גם שידור לעולם, ובטח שם הוא ישחיל אותנו  טוב וכבר יסגור את הדרך לביבי לקראת הדרשה שלו, יש לו דרשה לשבת, הוא מכין משהו גם כן להגיד. ונראה איך ההצגה תגמר עד ספטמבר, בינתיים אנחנו כבר התחלנו את האינתיפאדה השלישית ונראה. אבל הקב"ה אומר רבותי, רבותי, תעזבו אתכם, קטן עלי, תסתכלו מה אני עושה באמריקה, אני מראה לכם, מאות הוריקנים באזור אחד, פותחים סכרים שמה, שטפונות, אמריקה לא יכולה לעשות כלום, יפן לא יכולה לעשות כלום, אף אחד לא יכול לעשות כלום, אני רק פותח את השיבר קצת, טררר יורד עוד קצת מים, נראה תסתדרו. מה יכולים לעשות? שום דבר. יש לו בעיה לעשות כזה דבר בכל מקום? אין לו בעיה. אני אומר לכם, אם היו ש ומעים לי והיו הולכים בדרך התורה והמצוות, אנחנו לא היינו צריכים שום נשק, היו אומרים יום הנקבה, היו אומרים יום תפילה, מתפללים לקב"ה רבש"ע, יש לנו בקשה, אנחנו רוצים גשם עם ברד אבל בגודל של אבטיח, וטפל בהם. בלי יריות, יש לו בעיה לקב"ה? אנחנו הילדים שלו, אנחנו הבנים שלו. מה, אבא לא עוזר לילדים, אם הילדים טובים הוא לא עוזר להם? אה, אז למי הוא יעזור? אז אומרים לו אבא, תסתדר איתם. יש לו בעיה? אין לו בעיה. אבל הוא אומר שמע, אני רואה אתכם עם טנקים, F35 אז אני רואה שאני מיותר פה, אתם יודעים להסתדר לא? אתם יודעים להסתדר. יש לכם גז מדמיע, כל הכבוד, כל הכבוד. נו, ומה אתם עושים עם זה? לא יכולים לעשות שום דבר. שום דבר. חסד ה' שהקב"ה לא נותן להם יותר מידי שכל לעשות מה שאפשר לעשות. אבל אתם רואים אחד ואומרים בהתחלה לא רצו להגיד בכלל בשביל לא ללבות את כולם אמרו שזה תאונה, אח"כ אמרו לא, זה כנראה מפגע, אבל זה מפגע יחיד, זה כנראה בלי שום קשר לשום ארגון, להרגיע, להרגיע, ואני אומר לכם שמאחורי האיש הזה יש ארגון ושלחו אותו וביום מסוים ולאן וכו' וכו', ואדם שהוא לא חשוד והוא עם מספר ישראלי והכל בסדר, והבן אדם נוסע דופק 15 מכוניות אחת אחרי השניה, ועולה על אנשים ודורס אותם בכוונה וגומר את הכל ועוד לוקח רמזורים ודופק לאנשים בראש. ואומר אלה ווקבר, וזה בטעות הכל היה, זה היה הכל בטעות. והשב"כ עוד ריך לחקור, אולי זה לא ככה. זה האמריקאים הרגילו אותנו. למה? כולם מפחדים. מה? שלא יהיה דו"ח גולדסטון. איפה דוח גולדסטון על אפגניסטן, איפה דוח גולדסטון על עירק, איפה דוח גולדטסון עכשיו על לוב, איפה דוח גולדסטון על אי מניעת רצח עם בסוריה. מה, מה מה הולך פה? מה הולך פה? חכו, מחר מחרתיים תשמעו איך העולם אומר לנו נו נו נו, בא הנה הרגתם עשרה לבנונים וסורים, הלו, מה קרה לכם השתגעתם? מה אתם לא יודעים שיש חופש ההפגנה? מה זה, ומחר בצלם כבר יביא תמונות וזה, והוא שולח בטח את כל הערבים עם מצלמות בראש שיצלמו כל מקום שהם הולכים. מדהים, אז המדינה סבבה.

הקב"ה אומר, רבותי, תמשיכו ככה, אני אראה לכם  טבעת החנק תמשיך. אתם עוד תצעקו אלי חזק חזק, חזק חזק. אתם יודעים, ולפעמים לא שומע, לא שומע, וצריכים לצעוק עוד יותר, לא לא לא שמעתי, מה היה משהו מישהו צעק? לא שומע, עד שאנחנו  נזעק זעקה שאין כבר אחריה כלום "כי עת צרה היא ליעקב" שזה יהיה כבר צרה גמורה לחלוטין, אז "וממנה יוושע".

בהרצאה ברמלה בא אחד והביא גימטריא והראה את זה על המסך גימטריא, "כי עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע" אז הוא הדגיש צרה היא ליעקב - ראשי תיבות צה"ל, צרה היא ליעקב. הוא אומר הכל רמוז בתורה, אתה רואה מי יציל אותנו? צה"ל. אמרתי לו תשמע מה כתוב בפסוק, שאת הצרה היא ליעקב עושה צה"ל, וממנה יוושע - מזה צריך להיוושע. כשישראל אומרים כוחי  ועוצם ידי, אנחנו  נסתדר לבד, אומר הקב"ה בבקשה, בא נראה. הנה היום אני נתתי לכם יום נכבה קטן, בבקשה נראה איך תסתדרו.

עשרת אלפים שוטרים וצבא שלם והכל, ובסוף נכנסים ממקום שאף אחד לא חשב מטיילים בארץ, האויב עבר את הגבול בלי נשק, בלי כלום, לקחו את הגדר, ניערו אותה ככה, השכיבו אותה, פסעו קדימה, נכנסו לדרוזים שתו כוס קפה, חיכו לצלמים, עשו תמונות, הראו לעולם שישראל לא יכולה להגן על עצמה ע"י אזרחים שעברו את הצד השני, אתם יודעים איזה בושות אלה? אתם יודעים איזה בושות? כל העולם מסתכל. אתם יודעים מה אמרו בארגנטינה בחדשות למאתיים מיליון איש, מה אמרו שם? שביום הקטסטרופה הפלשתיני שעשו היהודים לפלשתינים, יום הקטסטרופה, מה זה יום הנכבה? יום האסון, הקטסטרופה, מה הקטסטרופה? זה שיש מדינת ישראל זה קטסטרופה לפלשתינים. אז רואים אזרחים רוצים לחזור לאדמות, אף אחד לא אומר את הסיפור שהם בעצם רצו לטבוח את כל היהודים, ומה לעשות שהקב"ה עזר והיהודים הצליחו לגרש אותם בשביל שלא ירצחו אותם, והם ברחו. הם לא הצליחו להרוג אותנו, אבל אם היו מצליחים היו הורגים אותנו. אז מי גרם להם שהם סולקו מכאן? הם בעצמם. אז למה זה נקרא יום האסון? כי לא הצלחנו לחסל את היהודים. זה אסון. לא יאומן כי יסופר.

באה התורה ואומרת לנו בפרשה הזאת בפרשה הזאת של יום הנכבה, אומרת לנו התורה, חביבי אתם רוצים לשבת על הארץ לבטח? תעשו את החוקים שלי, את המשפטים, תשמרו אותם, תעשו אותם, אני מבטיח לכם, "וישבתם על הארץ לבטח". אתם רוצים לשמוע נתון מדהים, לא יאומן כי יסופר, הקב"ה הבטיח בתורה שכשיעלו עם ישראל לרגל, כל זמן שבית המקדש והמשכן קיים, שזה היה במשך 1200 שנה ביחד, 1200 שנה עלו ישראל שלש פעמים לרגל כל שנה, התורה מבטיחה "לא יחמוד איש את ארצך בעלותך ליראות את פני ה' אלקיך" כשעולים כל הזכרים, אתם שומעים דבר כזה? מיליון מאתיים שנה כפול שלש, יותר מ-3600 פעמים שכל האויבים שמסביב לישראל, כשכל הזכרים עולים לשבוע לפחות לרגל, לירושלים, ועוזבים את כל ערי הספר והכל, אף פעם לא תקפו את ישראל וניצלו את הזמן הזה להכות בהם. שמעתם דבר כזה, מישהו יכול להבטיח דבר כזה? מישהו יכול להגיד לך, כל פעם שתעזוב את הדירה פתוחה הדלת לא סגורה, לא יאונה רע שום גנב לא יכנס. מתי שתסגור עם מפתח ורב בריח אין אחריות. רק אם תשאיר פתוח לא יקרה כלום. שמעתם על חברת שמירה כזו? ו-1200 שנה לא קרה פעם אחת שתקפו את ישראל, כי ה' אמר "לא יחמוד איש את ארצך". כשאתה עולה לירושלים אני שומר עליך, תעלה, תעלה לרגל, אל תפחד.

אז מה אתם רוצים יותר מזה? כבר ראינו בעיניים בחוש, ההיסטוריה שלנו מלאה מהוכחות, מעובדות, מניסים, ממופתים, עצם קיומינו זה המופת הכי גדול בעולם, שהרי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, זה לא בהגדה של פסח, זה היום באגדה של היום. היום אמרו את זה בחדשות, אתמול אמרו את זה בחדשות, שבוע שעבר אמרו בחדשות, איראן אומרת את זה כל יום, להשמיד את ישראל, מוות לאיזראיל, מוות לאיזרעיל, מהבקר עד הערב שורפים דגלים, אומרים  נעלה לארץ ישראל, לירושלים, כל היום מבקשים לכלותינו. מי שומר עלינו? אז למה אנחנו לא שומעים לקב"ה, מה כל כך מסובך, מה הוא מבקש, כמה מצוות שנעשה? אנחנו שומעים לשוטרים, שומעים לצבא, שומעים לחוק, שומעים לאשה, שומעים לועד הבית, שומעים לכולם, שמע גם לקב"ה. כל ההבטחות הוא יכול לקיים, כל הבטחה של מישהו אחר הוא בעצמו לא יכול להבטיח לעצמו, אז על מי אתה סומך?

הנקודה הזאת שעם ישראל שואל לפני שמיטה, "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית, הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו", אם אנחנו לא עושים שום פעולה חקלאית אז איך יהיה אוכל? אומר ה' "וציויתי את ברכתי" הנקודה הזאת לא פרקליט רק למצות שמיטה, כי אם לענין ישוב ארץ ישראל בכללות, עבור בטחון בארץ ישראל לא די בשמירת המצוות כמו שראינו בפסוקים הראשונים, לא מספיק "ועשייתם את חוקותי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אותם" יש גם לדעת לתלות את הבטחון אך ורק בקב"ה. "אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר". תשים שומרים כמה שאתה רוצה, אם ה' לא שומר על העיר, כל השמירה לא תועיל. אז חייבים לדעת לתלות את הבטחון אך ורק בה'. כמו שבמצות שמיטה, אנחנו יודעים שרק ה' מבטיח "וציויתי את ברכתי" כי אם בן אדם מפסיק בשישית ולא עושה שום פעולה לשביעית אז מאיפה יאכל? ועד שהוא יזרע בשמינית ועד שיצמח לו מאיפה יאכל? אז ברור שזה רק בטחון בה' שהוא יכול למלא את המכסה החסרה, לא לאחד, לא לשתיים, לעם שלם כל שבע שנים עם ישראל ראה את הנס והמופת שתמיד היה פי שלש מברכת ה'. במשך 1200 שנה, כל שנה שביעית עם ישראל ראה שפעם אחת לא הכזיב הקב"ה, ותמיד קיבלו פי שלש. וזה נס ומופת שאין כדוגמתו, אז אפשר לסמוך עליו או אי אפשר לסמוך? ודאי, רק עליו.

אז לכן גם הישיבה בארץ ישראל אי אפשר לסמוך על אף אחד, לא על עצמנו ולא על אומות העולם, רק על הקב"ה. ושתדעו לכם, עד היום הקב"ה עוד לא נתן לנו את ארץ ישראל, הוא צריך לתת לנו אותה הוא, הוא בעצמו. אנחנו קיבלנו את זה מחבר הלאומים, לא מהקב"ה, לכן הם כל הזמן יש להם פתחון פה להגיד לנו כמה לתת כמה להשאר כמה להשאיר, מה לעשות, הם נתנו והם לוקחים. אבל ה' עדיין לא נתן, ברגע שה' יתן זה לא רק מה שיש לנו, זה עד נהר הפרת, זה כולל כל סוריה והלאה, כל זה הקיני, הקניזי והקדמוני זה עוד מקומות שלא קיבלנו.

במצב כיום בארץ הקדושה, מותר לנו לשאול מה ילד יום, מה המצב, מה יהיה, תגיד מה יהיה, התשובה שאנחנו צריכים להשיב לעצמנו היא אחת: בטחון בה'. לא בטחון סתם, אלא עלינו לעודד את עצמנו שיש לנו על מי להשען, על אבינו שבשמים. והשאלה בעצם גורמת לקרבה לקב"ה כיון שאנחנו מקבלים את התשובה הברורה והמלאה, "וישבתם בארץ לבטח".

בתהילים נאמר, דוד המלך אומר, "אשרי איש ירא את ה' ומצוותיו חפץ מאד גיבור בארץ יהיה זרעו". אתם שומעים? אם אנחנו רוצים שתהיה לנו גבורה בארץ, זה לא מאימונים, זה לא מתרגולים, אלא מיראת שמים ועל ידי חשק המצוות. למה כתוב במצוותיו חפץ מאד, למה צריך מאד? הגאון מוילנא אומר, אם החשק למצוות  יהיה מעל לגבול הטבעי, ע"י זה זוכים לניסים.

אנחנו פה לא יכולים לחיות על פי טבע, על פי טבע רוצים לאכול אותנו חיים. "אזי חיים בלעונו" רוצים לבלוע אותנו חיים. אבל אנחנו צריכים ניסים, ניסים מקבלים אם עושים מעל ה טבע, אז מידה כנגד מידה מקבלים מעל הטבע נס. מה צריך להיות מעל הטבע? לא לעשות מצוות בשגרה, אלא להיות חפץ מאד לעשות אותה. והסברתי את זה והם לקחו את זה הערבים ועשו מזה סרט הסברה, ומראים את זה באלג'זירה עם תרגום בערבית כמו שראיתם, זה עבודה של הערבים. הם באים בכח האמונה, ואנחנו באים בכח הנשק. הם אומרים אלה ווקבר על כל דבר, ומה אנחנו אומרים? אשרי העם שצה"ל לו. מה כתוב בפסוקים אצלנו בתורה? "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' נזכיר", אם ככה נעשה "המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד", אז ז"א זה תלוי מי מזכיר את ה', הם מזכירים - הם מנצחים, אנחנו נזכיר - הם יפלו. אבל אנחנו לא מבינים, "המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד" זה רק אם אנחנו בשם ה' נזכיר.

מה הבעיה להזכיר שם ה'? מה הדרישה? להגיד שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם, היה כהן גדול לפני שיוצאים למלחמה קורא לעם ישראל ואומר להם שמע ישראל, בזכות שמע ישראל זה כבר מספיק שננצח את האויבים, רק אם כל חיילי צה"ל ואנחנו נגיד שמע ישראל, נקבל עול מלכות שמים עלינו, ניצחנו את כל העולם. רק להזכיר, "בשם ה' אלקינו נזכיר" אף אחד מראשי המדינה לא מזכיר שם שמים. בפרנציפ, אף אחד. אמריקה לפני כל משימה 'גד הלפ אמריקה', 'גד בלס אמריקה', כל דבר, כל מעכה, כל מצב, בוש קלינטון, אובמבה, כולם מזכירים שם ה'. על הדולר שלהם כתוב 'אין גד וי טרסט' - באלקים אנו בוטחים. ואנחנו במי? בפרנקל, בשטייניץ? בביבי? בברק? במי? במי אנחנו בוטחים? הרי כל החיים שלנו פה זה נס אחד גדול שאין כדוגמתו. אבל חכו, אנחנו נראה את הפשלות בגדול, כי כוחי ועוצם ידי מאז ששת הימים כמו שתארתי את זה במשך עשרות שנים, מהנצחון שהיה לאין שיעור בחסדי ה', מאז אנחנו רק הולכים ומדרדרים צבאית, אף על פי שאנחנו גדלים והופכים להיות מעצמה, אבל במבחן התוצאה זרקו אותנו מלבנון, ברחנו, הגענו למצבים שאנחנו לא יכולים לסיים אפילו מערכה קצרה כמו עופרת יצוקה, לא יכולים לתת את הפנצ' להם ולגמור, וכל הזמן מדדים ככה ככה, כן לעשות לא לעשות, לא יודעים מה רוצים מעצמם. שבויים תחת שלטון אמריקאי. אנחנו שבויים, אנחנו קולוניה של האמריקאים. אם היינו בוטחים במה שהקב"ה אומר "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" אז הקב"ה היה לוקח אותנו "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" מתי זה היה? בקריעת ים סוף. אמר הקב"ה לעם ישראל, אני לא רוצה אפילו שתתפללו, וגם אתה משה, מה תצעק אלי, אני לא רוצה שתתפללו, אני אטפל בכל. אני אלחם לכם, אבל אתם תחרישון, שלא תגידו שאתם בכח התפילה שלכם עשיתם את זה. אני אראה לכם שאתם לא תזיזו כלום, לא תעשו כלום, ואני אטפל בכל. וגרר את המצרים עם פרעה לים והטביע את כולם וזרק אותם מהמים לרגליים של הישראל שהיו עבדים שלהם, שכל ישראלי שהיה עבד האדון יבוא לפניו שידרוך לו על הראש והכלב יאכל את מעיו. לקב"ה אין שום בעיה.

עוד מעט יהיה גוג ומגוג. ובגוג ומגוג הקב"ה יטפל בכולם, לא אנחנו, לא אנחנו, אין לנו מספיק נשק להלחם נגד כל העולם. הוא יזרוק אבני אלגביש "אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו", זה עוד לא ראיתם, ראיתם הוריקנים רעידות אדמה צונאמי, ראיתם בולענים, ראיתם לבה, ראיתם הרבה דברים, אבל אבני אלגביש - אש וגפרית מהשמים נוחת יותר מטילים על כל הצבאות, זה עוד לא ראיתם, זה ההצגה האחרונה. וזה מה שהולך להיות. "כימי מצרים אראנו נפלאות" הקב"ה יעשה לנו עשרת המכות בגויים יותר ממצרים. אבל אנחנו צריכים להיות זכאים לראות, בשביל לזכות לראות "ושילומת רשעים תראה" צריך להיות זכאי לראות. אשת לוט נאמר להם לא להסתובב לראות איך סדום ועמורה עולים בראש, כי הם לא היו זכאים כל כך, הם רק ניצלו בזכות אברהם. אבל האשה לא יכלה להתאפק, היא רצתה לראות מה קורה מאחורה, "ותהי לנציב מלח" כי לא כל אחד זכאי לראות כשמשלמים לרשעים בשעה שהוא בעצמו לא נקי. אז צריך להיות זכאי בשביל זה, לא פשוט.

מכל מקום, הגאון מוילנא אומר לנו, שדוד המלך אמר, אתם רוצים גבורה בארץ? אז תעשו מצוות בחפץ רב מאד, מעל הטבע, בשמחה ובששון, ברצון, ואז תזכו לניסים מידה כנגד מידה.

עכשיו בואו נראה דוגמא, אני אומר מידי פעם שהקב"ה שולח את האויבים נגדנו לעורר אותנו, גם עכשיו הוא שולח את האויבים כדי לעורר אותנו, אבל בואו תשמעו את הפסוקים. בספר שופטים פרק ג' כתוב "ואלה הגויים אשר הניח ה' לנסות בם  את ישראל, ז"א הקב"ה מניח לאומות העולם לבוא להלחם בישראל, וזה נסיון לישראל. אמרו חז"ל בוא וראה מה בין ראשונים לאחרונים, הראשונים היו מתנסים ביחד הקב"ה, הקב"ה בכבודו ובעצמו היה מנסה את הראשונים, מי הראשונים? לדוגמא אברהם אבינו, כתוב "והאלהים ניסה את אברהם", אז מי היה המנסה? הקב"ה בכבודו ובעצמו ניסה את אברהם. גם בדור המדבר שהם היו דור חשוב מאד מאד, דור דעה נקראו, כתוב "למען אנסנו" "ולמען נסותך", ככה כתוב בפסוקים, שהדור הזה נוסה ע"י הקב"ה. אבל דורות אחרונים כשנכנסו כבר לארץ, כשהיה ימי שפוט השופטים, אז האחרונים  נתנסו כבר ביד האומות, איך כתוב בפסוק? "ואלה הגויים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל", לא הוא ניסה, הוא שלח את הגויים לנסות את ישראל. וצריך ביאור למה הדורות האחרונים לא זכו להתנסות ע"י הקב"ה? למה?

כדי להבין זאת אנחנו צריכים להבין מה בין דורות ראשונים לדורות אחרונים. ותשמעו בגמרא דור של תנאים ודור של אמוראים שזה דור אחד אחרי השני, מה ההבדל בין דורות ראשונים לדורות אחרונים? הגמרא בברכות ל"ה אומרת, משמו של רבי יהודה בר עילאי, בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים עשו תורתם קבע ומלאכתן עראי, זו וזו נתקיימה בידן. הדורות הראשונים היה להם בטחון גדול בקב"ה, למדו רוב היום, ומלאכה עשו מעט, וגם זו וגם זו התקימה בידם. ז"א התורה המפוארה שלהם נשארה ונתקיימה בידם והם זכרו אותה ולמדו והבינו והשכילו והכל, וגם ממיעוט המלאה שעשו היה להם פרנסה בשפע רב, כאילו עבדו כל ה יום. למה? כי יש ברכה למי שבוטח בה'. אבל דורות האחרונים, עשו מלאכתן קבע, רוב היום היה מלאכה, ותורתן עראי - מזדמנת יותר, זו וזו לא נתקימה בידם. גם מה שעבדו רוב היום לא התקיים בידם, לא היתה ברכה, וגם התורה שלמדו לא היה בה ברכה. והענין הזה נעוץ במאמר נוסף של רבי יהודה בר עילאי, שהוא אמר כך, דורות הראשונים היו מכניסים פירותיהם דרך שערי הבית כדי לחייב אותם במעשר, כשאדם מביא את הפירות והירקות שהוא צריך להביא, אם הוא מכניס אותם רק דרך שערי הבית אז זה מתחייב במעשר, אבל אם הוא לא מכניס אותם דרך שערי הבית הוא לא מתחייב במעשר. אז דורות ראשונים, בכדי להתחייב במעשר היו מכניסים דרך שער הבית. דורות האחרונים היו מכניסים את הפירות דרך הגגות, החצרות והקרפיפות כדי לפטרן מן המעשר. ז"א הם חיפשו עצות של היתר, שלהיתר, לא של איסור, של היתר איך להעביר את זה בלי להתחייב מעשר. מה זה מראה? שאין חפץ כל כך לקיים את רצון הבורא על הצד הטוב ביותר, וגם אין בטחון  מספיק. מה הבעיה? הרי מי שמעשר מתעשר. זה גם כל אלה שסומכים על היתרים של הזמרים, זה בדיוק אותו דבר. אין כאן טענה לדורות האחרונים שהם לא שומרים מצוות חס ושלום, אלא הם חיפשו אפשרות הלכתית איך להפטר מן המעשר, ובכך הם נפלו מדרגת הדורות הראשונים שהיו מהדרים להכניס עצמם לחיוב מעשר בדווקא. הנה אני מגלה לכם סוד, מצות ציצית קטן זה חיוב על הבגד ולא על האיש. בגד שהוא ארבע כנפות, מלבן או מרובע, חייב בציצית. הבגד חייב אם הוא בעל ארבע כנפות, אבל האדם לא חייב, אם אין לו בגד כזה הוא לא חייב. אז מי ששם ציצית קטן, הוא מהדר, הוא מכניס את עצמו לחיוב. הוא זוכה במצוה גדולה מאד. אבל הוא בעצם פטור אם אין לו כזאת ציצית, אז אם הוא הולך לקנות ציצית הוא מחייב את עצמו. למרות שהוא עושה את זה בלי חיוב, ומי שלא הולך עם ציצית לכאורה לא עובר עבירה, כי אין לו בגד שהוא חייב בו, אבל בשעה של סכנה, בשעה שיש גזרה מן השמים, מידת הדין תופסת אנשים על דברים שהיו יכולים לעשות ולא עשו. והאנשים נופלים, חס ושלום לא רוצה להגיד באיזה מצב. ז"א כשמידת הדין רוצה לתפוס מישהו, אז אפילו הוא מקיים הכל כדין, כדין, אבל היא אומרת היו עוד דברים שיכולת לעשות שלא היית חייב, יכולת לעשות ולא עשית, אין לו הגנה.

אז אנחנו רואים, שהעיסוק במלאכה עבור פרנסה אין בו שום רע, זה לא מצוה, אין מצוה לעבוד, אבל זה לא רע, כי ההכרח לא יגונה, אדם שאין לו בטחון בה' גמור הוא לא יכול לסמוך כי הוא לא בוטח, אז הוא ילך לעבוד, ההכרח לא יגונה. גם אין טענה על הדורות האחרונים שהם לא עסקו בתורה כלל חס ושלום, אלא השאלה היא תמיד מהו האדם, מה אצלך עיקר ומה אצלך טפל. תבדקו עכשיו כל אחד, מה אצלכם עיקר ומה תפל. האם חיי העולם הזה תופסים את רוב היממה שלכם או עניני עולם הבא, מה עיקר ומה טפל. זה המבחן, איפה הראש שלך מונח. איך להרויח יותר, איך לנוח יותר, איך להשיג יותר בעולם הזה או איך להביא את עצמך למצב הטוב ביותר לחיי העולם הבא, בניצול מלא הזמן למטרה הזו. מה עיקר ומה טפל. מה אצלנו עראי ומה קבע, מה אנחנו עושים קבוע ומה עראי. לדוגמא, אין כמעט אנשים שמוותרים על יום עבודה סתם ככה, רק אם יש איזה אונס דול, מה אני חייב ללכת, עבודה, עבודה, בא בא נלך, עזוב עבודה, מה קרה לך, עבודה, אמר מילה קדושה - עבודה. אבל שיעור תורה, שיעור תורה אם לא יוצא יש איזה חתונה או יש איזה משהו, היום אני לא בא לשיעור, מה קרה? עבודה, תגיד עבודה עבודה, תגיד שיעור שיעור, לא לא שיעור, לא מחר מחר אני, בלי נדר אני אשלים את זה, אני אשלים את זה, אני אשלים. למה? זה לא עיקר. זה אצלו עראי. אם יש לי זמן ואני לא עייף והכל בגדר, למה לא אני מוכן לבוא, למה לא, צלצל אלי, אני בלי נדר אני אבדוק את עצמי, אם אני יכול אני אבוא. לעבודה אתה תגיד ככה? אני לא יודע אם אני בא מחר לעבודה, נראה נראה איך אני אקום, נראה זה נראה נראה. אין דבר כזה. אז רואים איפה הבן אדם מונח, מה אצלו עיקר ומה טפל, מה עראי ומה קבע. התוצאה היא היתה שדורות הראשונים זו וזו נתקימה בידם, דורות ראשונים שלמדו רוב היום ועבדו מעט התקיים בידם הכל, היה להם ברכה בכל, גם בתורה וגם במלאכה. שכאשר החשק למצוות הוא מעל הטבע, ה' משלם מידה כנגד מידה, וזוכים לניסים לא כדרך הטבע. אז דורות ראשונים כיון שהלב שלהם היה מסור לתורה ולמצוות, ולא חיפשו להיפטר מתורה ומצוות ע"י היתרים, הם זכו להנהגה כזו של זו וזו נתקיימה בידם.

עכשיו נבין את השאלה ששאלנו, למה את הראשונים הקב"ה ניסה בעצמו, ודורות אחרונים ניסה אותם ע"י אומות העולם, מה ההבדל? ההבדל בנסיון הוא ככה. צריך להבין מה זה המושג נסיון. כל מי שה' מנסה אותו זה מראה שהוא קרוב לקב"ה. הקב"ה לא מנסה מי שלא יכול לעמוד בנסיון. אז זה מראה על קרבה. איך כתוב בפסוק "נתת ליראיך נס להתנוסס" נתת ליראיך, נתת זה לשון מתנה, למי ה' נותן מתנות? ליראים שלו, אלה שקרובים אליו. מה הוא נותן להם? נס להתנוסס, מה זה נס? נסיון, ומה זה נס? נס זה דגל, להתרומם, נס להתנוסס, ע"י הנסיון אדם עולה במעלה ובדרגה ומתקרב יותר לה'. כמו בצבא, אדם עובר אימונים מפרכים, גומר אותם, גומר קורס מקבל עכשיו תעודה הצטינות דרגה, עולה דרגה. אח"כ שולחים אותו לפום, עובר את זה מקבל קצונה וכן הלאה, שלבים, כל נסיון שהוא עובר הוא עולה עוד דרגה. הקב"ה אתה רוצה להתקרב אליו? תראה כמה נסיונות הקב"ה נותן לך, אם הוא נותן לך הרבה נסיונות הוא רוצה לקרב אותך אליו.

עכשיו אבל נס זה עוד משמעות, נס זה גם לשון מנוס, לנוס, "נתת ליראיך נס להתנוסס" מנוס שינצלו ישראל מדינה של גיהינום. אם אתה עובר את הנסיון, אתה ניצל מדינה של גיהינום, למה? מפני קושט סלה - מה זה קושט? זה אמת, בארמית אומרים קושטא - זה אמת, קושט סלה - סלה זה תמיד, מפני קושט סלה - כדי ליתן שכר שלהם באמת, שנאמר "ונתתי פעולתם באמת". אז הקב"ה נותן לנו לנסו מהגיהינום, מרים אותנו ומנשא אותנו ונותן לנו שכר פעולתנו באמת. אבל הרשעים, אין להם מנוס, שנאמר "ועיני רשעים תכלנה ומנוס אבד מנהם", ז"א כמו שאדם עיניו כלות מצפות רוצה, הקב"ה לא נותן להם. אומר "ועיני רשעים תכלנה" ולא יקבלו, לא יקבלו נס להתנוסס, הם לא ינצלו, "ומנוס אבד מינהם" - מהם, אז האחרונים שדיברנו עליהם, מתוך שהיו חסרים את הקרבה הראויה לקב"ה, בגלל שהיה להם חסר בכוונה הלב לקיים את המצוות בשלמות, לא זכו לקרבה מיוחדת שזכו לה הדורות הראשונים, לכן הם לא התנסו ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו, למה? אם הם היו קרובים לקב"ה היה מנסה אותם בעצמו, כיון שלא היו קרובים  ניסה אותם ע"יה גויים. הדרך היחידה להשיג את קדושת ארץ ישראל, היא ע"י קדושת עם ישראל, עם ישראל זה עם קדוש, קדושת ישראל באופן כללי וגם כל יחיד בפרט, זה תלוי בקיום המצוות והדקדוק בהן בלב ונפש, לעשות את זה על הצד הטוב ביותר. תראו איך אדם מקשט את האוכל, כשהוא הולך לאכול, הוא לא אוכל חומוס לוקח איזה כף שם טח באמצע הצלחת ואוכל, הוא מורח את זה עם הכפית, שם שמן, שם פטרוזיליה, קצת פפריקה, ככה קצת חומוסים קצת ככה, ושם לו פיתה מחמם אותה על שני צדדים יחביבי שם לו מסביב זיתים ענינים, ואז הוא ניגש לארוחה. הוא לא חוטף ככה אבלע. הוא מתכנן את הארוחה טוב, הוא כבר זומם עליה מהצהריים, יש לו ציור כבר איך הוא יושב לאכול, ואם אין לו את כל האמצעים, אז הוא הולך למסעדה פותח שולחן, מה זה אוכל, זה לא צחוק. ומצוות איך אתה עושה? חפיף דליל, איך אתה מברך ברכת המזון? בלבלבל....... מדבר עם כולם מסמן לכולם זה קם באמצע הולך לזה.... איך מברך על השתיה? בלבלבל.... אין מחשבה, אין כלום, אין הבנה, לא יודע מה הוא אומר, כאילו איזה פטור כזה, להתפטר, צריך להגיד ככה וזהו. מה התעודת זהות שלך? 1234567, מה הוא יגיד את זה בסילודין? מה, מה יש פה? אלא מה, אנחנו מחפפים במצוות, זה הבעיה, בעניני החומר אנחנו מדקדקים, אדם קונה חליפה, ווי ווי ווי, תראה לי רגע... שים שים רגע, הופ הופ נכנס ככה מסתכל הולך למראה, עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם, תראה לי משהו אחר, מביא לו עוד פעם משהו אחר, מוריד את זה, תראה לי את העניבה הזאת, שם פה לא תחליף לי את זה, איפה החגורות, כן שם חגורה מסתובב עושה ככה, אה, כמה התעמלות, בסוף אומר אתה יודע מה, המחיר יקר, אני הולך למקום אחר, שלום. קונה טלית, תביא לי טלית, איך אתה רוצה גדול,ה לא, לא משהו שאפשר לצאת בו ידי  חובה, לא חשוב לא חשוב לא חשוב, כן כן זה יפה, זה יפה תביא תביא תביא, אין לך פחות, אין לך יותר זול? אין אין יותר זול? לא אין יותר זול, טוב יאלה תביא תכניס לשקית שלום בי, אין בדיקות אין מדידות, אין שום דבר, לוקח והולך יאלה להתראות. ככה ההסתכלות, ככה החיים שלנו, ככה אנחנו נראים, אז אם אנחנו עושים את הכל בשביל להתפטר, והקב"ה נותן לנו את זה בשביל להתקשט בזה, שיהיה לנו ניסים, אם נעשה את זה בשמחה ובטוב לבב יהיה לנו ניסים על כל דבר יהיה לנו ניסים. אבל אנחנו לא מבינים, אנחנו רק רוצים להתפטר כי חיי העולם הזה מעסיקים אותנו.

עכשיו לסיום אני רוצה להגיד לכם משהו מדהים. אני מגלה לכם סוד גדול. סוד גדול. תשמעו. בתקופה הקשה הזו, כשאנו רוצים שהמצוות שאנחנו מקימים יגנו עלינו, אנחנו צריכים הגנה, הגנה. אתם זוכרים שאני עשיתי שיעורי נ"ט - נגד  טילים, שיעורים שכשהטילים יעופו אז איפה שלומדים שיעורי תורה שלא יפגעו, כי צריך מצוות שיגנו. אז בתקופה הקשה הזו כשאנחנו רוצים שהמצוות שאנחנו מקיימים יגנו עלינו, חובה עלינו לעשות אותם כמו שצריך. איך עושים כמו שצריך? מצינו בגמרא במסכת שכבת דף ס"ג, אמר רבי חייננא בר אידא, כל העושה מצוה כמאמרה אין מבשרים אותו בשורות רעות. שנאמר "שומר מצוה לא ידע דבר רע". אמר רב אסי, אפילו הקב"ה גוזר גזירה, הוא מבטלה. תקשיבו טוב, מי שעושה מצוה כמאמרה, כמו שה' ביקש שהיא תיעשה, בדיוק, עם כל הדקדוקים של המצוה כמו שצריך לעשותה, נגיד אםז ה ברכת המזון, אז הוא לוקח את ברכת המזון, הוא מתכוון לקיים מצות עשה של ברכת המזון, כמובן שהוא נוטל ידים לפני כן ואומר דברי תורה על השלחן קצת, ואחרי זה הוא לוקח וקורא את זה מתוךה סידור או מתוך הקונטרס שיש לו, וקורא מילה במילה ומבין, ואומר את זה בניחותא, לא בבהלה, לא בפזיזות, ואתם יודעים שבברכת המזון אסור לזוז, וצריך להתייחס אליה יותר מתפילת העמידה, מתפילת שמונה עשרה. למה? תפילת שמונה עשרה זה דרבנן לרוב הפוסקים וברכת המזון זה דאורייתא, זה חיוב מן התורה, זה מצוה מן התורה "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך" אז אם הוא קורא את זה כמו שצריך, הוא מקיים את המצוה כמאמרה, מה הוא זוכה? שלא מבשרים לו בשורות רעות. מה פירוש לא מבשרים לו בשורות רעות? הרי אם חלילה קרה משהו אז יבשרו לו בשורות רעות, הוא מונע אותם, שלא יבשרו לו, הוא יהיה זה שעוצר שלא יבשרו אותו. רב אסי אומר מפורש, שאפילו הקב"ה כבר גזר גזירה, מבטלה. למי? למי שעושה מצוה כמאמרה. אתם יודעים כמה מצוות אפשר לעשות בדיוק כמו שצריך לעשות? אבל אנחנו עושים אותם על דרך הרגל. אף אחד לא מתבונן בכלל, אף אחד לא לומד את ההלכות של כל דבר ודבר בשביל לדעת איך לעשות אותה כמאמרה. ומה מרויחים, מה יותר טוב שאדם רוצה שלא לשמוע בשורות רעות ורוצה הבן אדם הזה כל הזמן שאם יש גזרה חלילה תתבטל, מה יותר טוב מזה? מה אמרו לך? אתה כבר עושה מצוה, תעשה אותה כמאמרה. זה סוד גדול, מי שחכם יעשה כך, בבית הכנסת בשבת למדנו את הדבר הזה ואמרתי, נו, מי מקבל עליו עכשיו, והתחילו לקבל, ויש חבר'ה שאמרו שיקומו בנץ להתפלל עכשיו קבוע, יש כאלה שאמרו שילמדו ברכת המזון כמו שאמרתי, ויש כאלה שאמרו שילמדו שעה בתענית דיבור, כל אחד קיבל על עצמו לעשות מצוה כמאמרה, לקחת פרויקט - מצוה אחת ולעשות אותה כמאמרה. מה יזכה? שלא יבשרו אותו בשורות רעות, ובעזרת ה' גם יבטלו גזירות רח"ל.

עכשיו תשמעו את הסיום, מה המשמעות אבל כשל עושה מצוה כמאמרה, מלבד דקדוק הדין בכל פרטי המצוות שאני אמרתי עכשיו, יש עוד נקודה נוספת. וזה קושיה פצצה, קושיה פצצה. שואל המהר"ל מפראג זצ"ל, היו שני אחים, קין והבל, קין הקריב קרבן, מה הביא? הביא בפרי האדמה, מה הוא הביא? פשתן. לא משהו משובח, פשתן. הבל הביא גם הוא. מה הוא הביא? מבכורות צאנו ומחלביהן, לקחת את הבכורות שזה הכי משובח, ומהחלב שלהם - מהדבר הכי משובח שיש בהם, והקריב לפני ה'. למי הקב"ה שעה? להבל. ומה קרה אח"כ? נתקנא בו קין, ורצח את אחיו הבל. שואל המהר"ל מפראג, איך זה יכול להיות? למה הקרבן של הבל לא הגן עליו שהוא לא ירצח? הרי הוא הקריב קרבן והקב"ה נהנה מהקרבן, אז למה הוא נרצח? ועוד עכשיו שאנחנו למדנו "כל העושה מצוה כמאמרה לא מבשרין לו בשורות רעות, וגם אם יש גזרה ה' מבטלה, אז איך הוא נרצח? מגלה לנו המהר"ל מפראג דבר גדול מאד, אומר המהר"ל, איך לא הגנה זכות הקרבן על הבל, ועוד דווקא גרמה לו קנאת אחיו שהרגו, מבאר המהר"ל, שלשניהם היה חסרון בקיום המצוה לשם שמים. מה היה החסרון? אצל קין החסרון שזה לא היה לשם שמים ממש, נכון שהוא הגה את הרעיון להביא קרבן לה' כדי להתקרב אליו, קרבן להתקרב, אבל מה הוא הביא? פשתן, אתם יודעים מה זה פשתן? מה שאנחנו שמים באינסטלציה, בשביל לשים את הזה, כן, זה מה שהוא הביא, אז זה לא לשם שמים, אם היה רוצה לשם שמים חצי עולם שלו, חצי עולם, שני אחים יורשים, חצי עולם, אתה מביא פשתן,אז זה לא היה לשם שמים. ומה היתה הבעיה עם הבל? אבל אצל הבל הקב"ה כן שעה לתפילה שלו, לקרבן שלו, אלא אצל הבל כתוב הבל הביא גם הוא. מה ה גם הוא? קין התחיל, עשה את המצוה, בא הבל ראה שהוא עשה עשה גם הוא, מה זה גם הוא? נגרר אחריו. מצוות לא עושים בגרירה, אה, אתה הולך לתפילה, אתה יודע מה אני גם בא איתך, אני גם חכה חכה אני בא איתך, נגרר אחריו, אה, אתה עושה סעודת מצוה גם אני גם אני, טוב אני אבוא, אני אבוא, זה נגרר. איפה היזמה שלך? איפה שאתה הולך לעשות את הדברים ברצון, מחפץ, אז זה לא עמד לו. אז זה לא הגן עליו, זה לא היתה מצוה כמאמרה, אם היה עושה אותה כמאמרה לא היה קורה לו כלום למרות שהוא היה חייב מיתה. הבל היה חייב מיתה לא בגלל זה, הארי הקדוש מגלה לנו שהוא הציץ בשכינה, וכיון שהוא הציץ בשכינה הוא היה חייב מיתה. הבל התגלגל במשה רבינו, ומשה רבינו כשנגלתה עליו השכינה הסתיר את פניו, לא רצה להסתכל בשכינה, למה? כי הוא ידע שהוא צרי לתקן את הפגם של הבל. לכן בסנה הוא הסתיר את פניו. ובגלל שהוא הסתיר את פניו ה' זיכה אותו שקרן עור פניו, ולא יכלו כל ישראל להסתכל עליו מהאור שהיה עליו שהיה צריך לשים מסווה כשהיה מדבר אליהם.

מכל מקום, רואים שמצוה שעושים בגרירה, נגררים אחריה אחרים, אז זה לא כמאמרה וזה לא לשם שמים. לכן צריך ללמוד ולעשות את המצוות בלב ונפש מתוך השקעת מחשבה, אם נעשה כך וכל אחד מאיתנו  יקבל על עצמו מצוה אחת, אפשר יותר, אבל אחת שהוא יתמקד בה לעשות אותה כמאמרה, יש הבטחה של גדולי חכמי ישראל שאומרים, לא יבשרו אותו בשורות רעות ואם יש גזירה חלילה יבטלו. ואם חלילה יש גזירות על ישראל בכלל עכשיו, עם כל מה שאנחנו אומרים שמתחיל רק עכשיו, מתחיל עכשיו, מתחיל הסיבוב השלישי, מה שנקרא, אז אנחנו צריכים באמת שכל אחד יתרום את חלקו למאמץ המלחמתי. והמאמץ המלחמתי הוא לא בכמה מטוסים וטנקים שיש לנו, כי אי אפשר להפציץ מפגינים עם מטוסים, אנחנו לא מועמר קדאפי, אנחנו לא אסאד, אנחנו עם שלא יכולים לעשות כזה דבר. אז מה נעשה? יש לנו פטנט, לעשות מצוה כמאמרה. אז בואו נראה עכשיו את הציבור היקר, מי מקבל על עצמו לעשות מצוה כמאמרה ומהי המצוה. וככה נתחיל להזיז את עם ישראל בכיוון הנכון. כל מי שיצביע ויגיד מה הוא עושה, מי שיהיה ראשון כל הזכויות של הבא אחריו יהיו שלו, מי שיהיה שני - אחריו, וככה כל ישראל, הוא היה הראשון, מה אתה לוקח על עצמך? אשר יצר להגיד את זה לאט לאט מתוך כוונה. אשריך. ואתה? קריאת שמע על המיטה בדקדוק בישיבה כמו שצריך. ואתה? ברכת המזון כמו שאני הסברתי. אשריך. ואתה? קריאת שמע של המיטה, אשריך. ואתה? מעין שלש, ברכת מעין שלש בכוונה. כן? ברכת המזון בכוונה, זה מצוה דאורייתא, אשריכם. כן? ברכת המזון בכוונה. כן? גם ברכת המזון, אשרינו ישראל. כן? מעין שלש בכוונה, חזק וברוך. כן הגברת? ברכת המזון ישתבח שמו לעד. ואתה? ציצית, ללכת קבוע עם ציצית, יש לך לא? בא תקח, בא. חזק וברוך. כן, אתה? נטילת ידים לסעודה, גם בבקר גם לסעודה כמו שצריך, תיכף אני אגיד. כן, ואתה? להקפיד על הסדרים בכולל. בעזרת ה' אשריך, דבר חשוב ביותר.

ברכת שהחיינו

אמן.

חזק וברוך. אבל לא להוריד. הפוך, להוסיף שגם החבר'ה ישימו, בהצלחה.

כן מי עוד לוקח על עצמו מצוה כמאמרה? נטילת ידים ליד המיטה, אשרייך, וכן ואתה? תפילת שמונה עשרה בדקדוק, אתה רוצה עצה? אל תתפלל פחות משש דקות עם הסידור והאצבע. לא אכפת לך מה הקצב של הציבור. אתה שש דקות גומר את התפילה לאט לאט, אפילו שהם יהיו בחזרה זה לא מעניין אותך, אתה תתפלל, אתה מדבר עם הקב"ה, דבר איתו לאט לאט. כמו שאתה רוצה להסביר למישהו משהו ואתה רוצה שהוא יקלוט אז אתה לא מדבר איתו מהר, אתה מדבר איתו לאט. ככה. מפסידים אותה בלי שום בעיה לטובת התפילה כמו שצריך, אם התפילה היא בחפזון היא לא מועילה שום דבר.

ש. לא שומעים

הרב: אתה ממשיך להתפלל, עוצר במקום שהוא אומר את הקדושה, ואתה חושב על זה, ותו לא, ואחרי זה ממשיך. בלי שום בעיה. כן. תפילין לשים עליך כל יום? אשריך. כן, מי עוד? מצוה כמאמרה זה מינימום האפשרי, כן? וואו, שעתיים ללמוד תורה בתענית, אשריך לחיי העולם הבא. זה מקום ראשון. תבורך. מי עוד? מה אתה? נטילת ידים שחרית או ברכת המזון? שחרית וברכת המזון, תבורך. כן, מי עוד? שחרית קבוע במנין, חזק וברוך. ואתה? שעה של לימוד תורה, תבורך, אשריך, אשריך, אשריך. מי עוד? אתם מגינים על עם ישראל, תדעו לכם. כן, מי עוד? תפילין כל יום, תבורך מפי עליון. כן גברת, ברכת המזון דאורייתא, אשרייך. כן, ברכת המזון תבורכי, ברכת המזון תבורכי, אשריה זכתה מצות ברכת המזון הערב. כן, אשריכם, כן. למחוק את הפייסבוק, חזק וברוך. חזק וברוך. חביבי חביבי זה משהו אדיר, זה משהו אדיר, זה הצלה אמיתית, זה הצלה אמיתית. זה ההצלה האמיתית. ברכת המזון, תבורכי. כן, מי עוד לוקח על עצמו מצוה כמאמרה? ציצית, בכבוד בא. תבורך. מי עוד לוקח על עצמו מצוה כמאמרה? ברכת המזון תבורכי. מי עוד? עוד יהודים יקרים, בשמים הקב"ה מסתכל מי מוכן לעשות מצוה אחת לפחות כמאמרה. אם זה לא מוכנים אנחנו בבעיה. כן, לברך ברכת שהכל בכוונה, חזק וברוך. הנה בבקשה תברך שהחיינו. רגע קח כיפה, קח.

ברכת שהחיינו

אמן.

עוד מי לוקח מצוה כמאמרה? הנה היהודי הזה, ציצית, בא מתוק בא. מי שרוצה עוד כמה ציציות יש לי בלבד שיעלה זה הזדמנות. מצוה כמאמרה, זה מקבלים שכר כל רגע שלובשים. כל רגע. בבקשה, יש לך כיפה? יש. שהחינו. אמן. חזק וברוך, הנה יש פה עוד יהודי שבא. הנה יהודי שקיבל על עצמו שעה תורה וגם ציצית.

ש. אני במיוחד הגעתי מאוסטרליה, אני אדם שחי כבר למעלה מ-25 שנה באוסטרליה, והגעתי להזדמנות הזו כדי לשמוע את הרב אמנון יצחק, ורציתי גם כן ברכה, אני ואחי ששיבה חזרה ארצה

הרב: ה' יזכה אתכם לשוב בנקל מהרה

ש. תודה רבה

הרב: בהצלחה

ש. תודה רבה לכם ולכבוד הרב

ברכת שהחיינו

אמן.

הרב: אייי אשריך, דרישת שלום לקנגרו. תהיה בריא. כן, מי עוד רוצה ציצית? בא, בא מתוק. כן, זריז. יפה שהחיינו. אמן.

אמן, חזק וברוך. מי עוד רוצה לקיים מצוה כמאמרה? כן, הגברת? ברכות השחר בכוונה, תבורכי, ומעלייך? בורא נפשות בדקדוק, ומעלייך? כן אתה? אשר יצר וגם טהרת המשפחה. אשריך, אשריך, אשריך. כן, מה את לוקחת? הדלקת נרות שבת עם מטפחת, עם מטפחת. הדלקת נרות שבת עם מטפחת. ברכת המזון? אשריך תבורך. כן, מי עוד? אשר יצר בדקדוק, תבורך מפי עליון. כן, הילד הנחמד? ברכות השחר בדקדוק, אשריך. מי עוד מצוה כמאמרה, לא מבשרין אותו בשורות רעות ואם יש גזרה חלילה מתבטלת, כן. תפילת שחרית במנין, חזק וברוך. כן, פרק תהילים ביום, אשריך. להתחבר לדוד המלך. מי עוד לוקח על עצמו מצוה כמאמרה? שתי הלכות חפץ חיים, אשריך תבורך. שמירת הלשון. כן, תפילת מנחה במנין, תבורך. זכויות לעם ישראל, זה מה שצריך עכשיו. כן, הנה למעלה? הדלקת נרות בשבת עם כיסוי ראש. הופלה. הלאה, מה אתה לוקח? ברכות השחר, תבורך. מי עוד? הפרשת חלה, אשריך. כן, למעלה שתי הנשים למעלה. ברכת המזון בכוונה אשריכם. מי עוד? אשר יצר בכוונה, תבורך. כן מי עוד? ברכות השחר כראוי. מי רוצה מטפחת? מטפחת אני אביא לכם, רק רגע, הופלה.

רגע, יש באינטרנט קבלות שמקבלים עליהם אנשים, תקריא את זה במיקרופון, מה מקבלים עליהם, תגיד את השמות גם. מאירוב דניאל לוקח על עצמי בלי נדר שמירת העיניים למען גאולת ישראל.

הרב: חזק וברוך

נדב בנימין ברכת אשר יצר כמאמרה בלי נדר.

חזק וברוך, לעשות מצוות כמאמרן, כן.

כן, יש עוד מישהו שרוצה לקבל על עצמו? מה אתה? שתי הלכות לשון הרע כל יום. תבורך. מי עוד? אשר יצר כראוי. כן, ברכות השחר כראוי.

מי לוקח על עצמו עוד מצוה כמאמרה? מצוה כמאמרה, מה אתה? אשר יצר כראוי. אשריך לחיי העולם הבא. לצערי הרב זה לא נפתח לי האינטרנט אז אני לא יכול לראות את השאלות.

וילון אבנר קורא תהילים כל  יום קבוע.

הרב: אשריו ואשרי חלקו, מאיפה הם? כתוב לך מאיפה הם?

לא. עדינה בת אסתר קריאת שמע על המיטה

הרב: חזק וברוך, אתם רואים כל העולם מסתכל עלינו, ובזכותכם, בזכות הראשונים

ניסים ללוש לוקח לעשות מניה בתקליטור החדש

הרב: אייי חזק וברוך, חזק וברוך. מניה 400 שקלים כפול 10 4000 שקלים שותף בביליונים של מצוות. בואו תראו איך זה עובד

ש. אהרן יונתנוב מוחק את הפייסבוק

הרב: וואו, חזק וברוך, חזק וברוך. תראה להם עכשיו בבקשה את התקליטור שיראו מה הוא תרם את המניה עבור מה.

קידוש ערב שבת, חזק וברוך.

כן, זה התקליטור התורני שיופץ במיליון שבע מאות חמישים אלף עותקים בכל הארץ, והזכויות של זה ביליונים של ביליונים של מצוות תלמוד תורה שזה שקול כנגד כל התורה כולה. זה מה שניתן לזכות להיות שותף במניה זו, חלק מתוך זה מניה זה 400 שקלים כפול 10 תשלומים ושותפים בכל הזכויות האלה כולם. אז מי שירצה,  יוכל למלא הוראת קבע או באשראי ויקבל ברכה מיוחדת על זה בעזרת ה'.

עכשיו, אלה שרוצים גם  יכולים לראות את המספר ולצלצל דרך האינטרנט 050-6500666. ואפשר גם כן להעביר את האשראי, ובעזרת ה' לקבל ברכה.

בינתיים אני רוצה רק לענות לשאלות שהגיעו מכל מיני מקומות דרך האינטרנט. כידוע ארגון שופר העלה עכשיו את האתר החדש שנקרא שופר. טי וי, ושמה זה משהו מיוחד, אתם כרגע צופים בכל כל העולם בסינימה, יש סינימה שמה משהו מיוחד, רואים אתכם. מכל מקום, דרך שם אפשר לשאול אותי שאלות תוך כדי ההרצאה בשידור ישיר, ואני משתדל לענות. אז הנה אני מתחיל לענות כרגע לכמה אנשים ששאלו, יש כאן מברכים, יש כאן אחרים, אחד שואל בשם אנקרי רון למה אסור לשים עגילים, מעשה גויים, למה אתה נגד הפייסבוק? משום שהוא מחריב מדינות ומחריב משפחות, עשרים אחוז מהמתגרשים בשנתיים האחרונות עלה מספרם בעשרים אחוז באמריקה של אלה שמתגרשים. זה מספיק טוב בשביל לדעת את האסון ויש שמה איסורי עריות למכביר, חוץ מלשון הרע הוצאת דיבה ועוד. שאלה, האם מותר ביום שישי להתגלח ולהסתפר בספירת העומר? לא, וגם התימנים לא נהגו כך, רק אנשים טועים בהבנת הענין. איך מחזירים אנשים בתשובה? לוקחים א אנציקלופדיה ומחלקים להם והם עושים את זה לבד. אחד שהוריד את הפייסבוק, פרייב גבריאל, ה' יזכה אותו לזרע חי וקיים, חזרה בתשובה, וגבריאל בן שושנה ועדינה בת אסתר, בהצלחה.

יש מישהו שקיבל על עצמו עכשיו לקום חודש ימים בנץ החמה והוא רוצה ברכה לזיווג הגון, אבי אברהם בן עדינה יזכה לזיווג הגון מהרה. פרויקט שמנסה לגרום, יש פרויקט שמנסה לגרום לכמה שיותר יהודים לשמור את השבת הקרובה, לזכר משפחת פוגל ונגד האינתיפאדה השלישית הצפויה, להתחיל בעוד שלשה ימים, אז כל מי שרוצה מכאן בעזרת ה' להתחיל עם שבת בעזרת ה' להיות חלק מן המאמץ לבלום את המאמץ הפלשתיני והאחר, הרי שהזכויות האלה יצטרפו לכלל כולם. שאלה, האם להגיע לרשב"י במירון בגלל שיש שמה שירים של זמרים אסורים וצניעות שיש בעיות? בד"כ גדולי ישראל אומרים לא ללכת בתאריך הזה, משום שיש שמה גם שחיטות שהן לא תמיד כשרות, ויש שמה הרבה פריצות והרבה דברים ויוצא הנזק יותר גדול, אפשר ללכת סמוך יותר, מאוחר יותר, אם רוצים להרגיש את ההרגשה הזאת, אבל להשתדל להמנע ולא ללכת דווקא בזמן הזה. מתי יתחילו לחלק את התקליטור? ברגע שאיספו מספיק כסף בעזרת ה', כמו שעשינו עם האנציקלופדיה, והאם ניתן לשלם ולתרום באמצעי תשלום אינטרנטי כגון פיפל וכו', כן, יש לנו אפשרות כזאת, לצלצל לשופר 03-6777779 וידריכו אתכם. יש מי שמתלונן שאיכות הקול גרועה, אני חושב שצריך להגביר את הקול אצלכם. האם יש רשעים בישראל וכיצד צריך להסתכל על החילונים בעם ישראל? יש רשעים לצערי הרב בישראל, ועל החילונים צריכים להשתדל להסתכל בעין חיובית ולהשתדל להחזירם בתשובה. ועכשיו מה עוד יש לנו כאן? יש לנו כאן, האם תפילה לפדיון שבויים יכולה להועיל? כן, אבל תפילה לבד לא, צריך גם לעשות מצוות. מה עם חידון האנציקלופדיה בעזרת ה' יתברך עוד היו יהיה. ברכת המזון בכוונה מקבלת אסתר פרידה בת יפה שיינדל, אשריה. חזרתי בתשובה לפני כשלש שנים, דהן חגית, אני לומדת בבית חילונית, האם עלי לעזוב באופן מידי או שאחכה עד סוף השנה עם בחינות הגרות. אם יש שמה איסורים כמו שאת יודעת שהם כאלה שהם דאורייתא, אז יש ענין לעזוב כמה שיותר מהר ולהגיע לאמת כמהש יותר מהר. אקסטרני אפשר לעשות גם בגרות בחוץ. כותבים לי פה שליאור, אמרתי באחת ההרצאות האחרונות שזה שם לא טוב, דיברתי על אשה שקראה לעצמה ליאור, במובן של לי-אור ההיפך מלי חושך. יש שניים מארה"ב מניו יורק שתורמים שתי מניות להצלחתם, אשריהם ואשרי חלקם. מיכאל חיימוב בן מרים ומיכאל בן מרגריטה, ה' יזכה אותם לכל טובה וברכה. עמית מזרחי בן יוכבד הצלחה בלימוד תורה והתחזקות. ושאלה, איך הרב מוריד קוקו בספירה, כל המקדים זוכה משום שזה מצוה בשעת הרי זה משובח.

יהודים יקרים, אני שמח שהייתי אתכם פה היום, אני מקווה שאנחנו בעזרת ה' יתברך נהיה מספיק חכמים להבין שהמצב שלנו הוא לא טוב כרגע, ואנחנו חייבים לזכור, יש הבטחה שה' ישמור עלינו שנשב פה לבטח בשלוה, אבל אם נשמור את המצוות שה' ציוה אותנו. וכמו שהתחלתם היום לקבל על עצמכם מצוות כמאמרן, אני מובטח שבעזרת ה' מצבנו ילך וישתפר. אני מקווה שיהיה יותר מהר.

שאלות ותשובות כבר ענינו.

ש. זה בקשר ליהודה, הוא אמרה לי בטלפון היום שאני אנסה להשיג את אמנון יצחק, את הרב אמנון יצחק בקשר שהוא כי הוא מנסה להתקשר לחב"ד דרום קוריאה, והם לא עונים לו, זה כבר מאה פעמים שהוא מתקשר והם לא עונים לו. אז הוא אמר לי שאני אדבר איתך שאתה תתקשר אליהם שהם יעזרו לו לצאת מהמקום הזה, שהם לא נותנים לו לצאת.

הרב: הבנתי. תצלצלי מחר לארגון שופר במספר שאמרתי, 03-6777779 ונשתדל לעזור.

שאלה פה, למה בכתבות שיש באתר החדש יש קישורים לפייסבוק, אז לדעת, אנחנו מאפשרים לכל בן אדם לקחת מהאתר סרטים או כתבות או הרצאות ולהעביר אותם למקומות כאלה בשביל להציל אנשים מהסתכלות בדברים אסורים, כמו שבן אדם נכנס לחנות רוצה לקנות חזיר, ובא מישהו ואומר לו במקום שתקנה חזיר שלש קילו אני נותן לך ארבע קילו בשר כשר חלק. זה בסדר להכנס לתוך החנות ולתת לו ארבע קילו חלק במקום חזיר? זה בסדר? אז אם לוקחים מהאתר שלנו ומכניסים לתוך פייסבוק של אלה שבלאו הכי אוכלים חזיר, אז מצילים אותם, שכמה זמן יוכלו להסתכל ואולי יתפטרו מזה. זה המטרה שזה נעשה, אבל לא לעשות פייסבוק בעצמו, וכל מי שיכול להשתחרר ממנו חייב להשתחרר. אבל אלה שעדיין לא לפחות שיכניסו את זה ואולי דרך זה יצאו החוצה.

מי שלא הבין אותי, אמרו שהרב אמר שמותר להסתפר ביום העצמאות, אני התלוצצתי, מי ששמע את התשובה שלי בקשר ליום העצמאות אז יבין שבהמשך אמרתי את הדברים ברור יותר.

כן, מה שאלתך?

בינתיים יש פה מישהו, קוראים לו קצין יניב, שהוא מוכן לצמצם את הנאת האכילה למען כל עם ישראל ושמירתם. כל הכבוד

ש. אז קוראים לה עידיתה והיא נקראה של שם דוד שלה, כאילו אח של אמא שלה, שהוא נפטר בגיל קצר ממכת חשמל וקראו לו עדי, עכשיו אמא שלי שמעה היום כאילו במקרה בקול ברמה, שאיזה מישהו אמר שאם קוראים למישהו על שם מישהו אחר שנפטר בגיל צער מוות לא טוב אז גם זה יכול לקרות לו אז היא צריכה את השם או משהו?

הרב: בד"כ אם זה בן אדם שלא שומר תורה ומצוות וקוראים על שמו זה לא הכי טוב, זה לא אומר שמה שקרה לו יקרה גם לו אבל זה לא הכי טוב. בד"כ קוראים שמות על שמות של צדיקים, ובפרט אם זה כאלה שמוזכרים בתורה, כי השם פועל רבות במהותו של האדם.

ש. אוקי, ויש לי עוד שאלה, סבא שלי בערך לפני חודש וחצי אז הוא בקומה, הוא כבר חודש וחצי, עכשיו זה קרה לו כי פתאום הוא התחיל להיחנק ולא הגיע לו חמצן למח, עכשיו הרופא שמטפל בו הוא אומר לנו שחמש עשרה שנה הוא במקצוע, ואף אחד לא התעורר ממצב כזה, עכשיו אנחנו מבים בתפילות, הלכות לשון הרע, מתפללים הרבה, ולא יודעת

הרב: לא להתייאש, כי אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של האדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, כל זמן שהקב"ה עוד מחזיק אותו בחיים סימן שיש סיכוי.

ש. נכון, אבל הוא סובל, נגיד הרופא אמר לנו שתמיד מקלפים לו את הגב האחורי

הרב: מאה אחוז, אבל צריך לדעת שמי שלא סובל פה סובל שם, ומה שאדם סובל כאן אז מקזזים לו משם, ופה זה יותר משתלם לעבור את הסבל כי פה זה נפסק ושם זה לאורך זמן.

ש. אוקי, תודה. ואפשר כאילו ברכה לרפואתו?

הרב: שמו?

ש. כיסיל בן חסיה

הרב: רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה

ש. אמן, ואני חייבת משהו קטן, זה כבר פעם שלישית שלי בהרצאה של הרב שאני אומרת לו תודה רבה על הפלטה שקיבלתי שנה שעברה

הרב: אשריך

ש. תודה.

הרב: כן, הנה יש פה מקבלת על עצמה כהן סיגלית להשתדל יותר בכבוד הבעל להצלחת וגאולת עם ישראל. וגברא הוראל אומר תודה רבה לכבוד הרב והארגון שמחזקים אותי ממש, ויש אחד ששואל, יש לו פייסבוק בשביל להציל אחרים, האם לסגור את הפייסבוק? אם אתה לא יכול למנוע כניסה של נשים או כניסה של גברים שיש להם חברים שאם נכנסים לחברים אז לחברים יש חברות וככה מגיעים לכל מיני מחוזות שאסור, אז זה בעיה. אם זה יהיה בלי חברים בכלל, רק להסתכל יכול להיות בלי חברים בכלל, יכול להיות אבל צריך לשאול פוסק בשביל זה.

כן, יש אנשים שמתפעלים כאן מהאתר החדש ומודים על זה, מזרחי עמית, יבורכו. כן. הנה מניה שעשו עכשיו בטלפון, ניסים ללוש בן פרינה, חזרה בתשובה וזיווג הגון ופרנסה טובה מהרה.

אמן.

ונתנאל בן רחל שלום בית מהרה מחק את הפייסבוק, אשריו ואשרי חלקו. יש מי שרוצה פה מניה? דיברנו על מניה לא ראיתי מישהו שלקח, יש מישהו שרוצה לזכות במניה? זה תופס, בטח תופס, הוראת קבע אתה רוצה? לך אליו, לך אליו, הא הוא עשה, בסדר גמור. מי עוד רוצה לזכות, יש מישהו כזה אמיץ? יש כזה דבר? כבד עליכם, הא? כן. מי עוד רצה פה לשאול? כן, דבר. מי לוקח מניה? בא בא קודם כל תעשה את המניה ואח"כ שאלה, בא בא, בא אני סומך עליך, בא, שהרב יהיה לו מה לעשות. כן, מי עוד? מי עוד רוצה מניה, מניה, איפה האריות פה, בטח אתן לך, רגע רגע קודם, רגע רגע. מניה איפה מניות, חבר'ה מניות, מיליון שבע מאות חמישים אלף, אתם יודעים מה זה כמה צריך להספיק בשביל לעשות? כן, עוד מעט רק רגע. דניאל בן רחל רפואה שלמה מהרה. יש פה ילד נחמד אנקרי רון בן 14 שרואה את הסרטים באתר ומתחזק מאד.

הלו שלום, כן מי ה, רק רגע יש לנו בשידור ישיר מניה

ש. אני מרמלה,

הרב: אבל תסגור שמה רגע את האינטרנט שנוכל לדבר.

ש. אני סגרתי כבוד הרב

הרב: תודה. אתה רוצה ברכה גם?

ש. אני רוצה ברכה לשלום בית לי ולאשתי

הרב: מה השמות?

ש. ולהצלחה בחינוך הילדים

הרב: מה השמות?

ש. נורית בת עדנה ויחיאל בן סימה לוי

הרב: תזכו לשלום בית נאמן ואיתן ותצליחו בחינוך הילדים

ש. תודה. הילדים כבוד הרב, אני רוצה את הילדים בחינוך

הרב: תצליח בחינוך הילדים, אשריך.

יצחק בוחבוט יזכה לכל טובה וברכה בריאות והצלחה, וכפיר בן אילנה בריאות והצלחה בכל.

חג'בי מיקי מקבל להפסיק לשחק באייפון לרפואת כל ישראל.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. שאלה קטנה הרב, אבל לפני זה להגיד תודה לרב על זה שהחזיר אותנו בתשובה לפני חמש שנים,

הרב: ברוך תהיה

ש. בזכותו זכינו לשוב בתשובה, אנחנו גם עובדים וגם לומדים, ועשיו ב"ה נפצענו ברגל אז אנחנו אברכים קצת, אם ירצה ה' נמשיך, ועכשיו לשאלה בעזרת ה'. לגבי הענין של הזמרים, אנחנו ב"ה עושים מה שהרב אומר, משתדלים אחד לאחד בעזרת ה', אבל אנחנו מוחים איפה שצריך וזה קצת עושה לנו בעיה כי אנחנו נמצאים במקום שאנחנו מתחזקים בו ולומדים בו תורה כל יום מינימום שעתיים ב"ה

הרב: נו, אז מה הבעיה

ש. אין בעיה, מבחינתי אין לי בעיה, כן, אבל אנחנו יונקים מהרב שלנו שם, וזה נוגד את מה שהרב אומר וזה לי יוצר בעיה

הרב: לא יוצר שום בעיה. תלמד מסילת ישרים, שער הזהירות, שער הזריזות, ואחרי זה הנקיות. כשתגיע לנקיות תראה שאתה במצב טוב מאד, וכשתגיע לפרישות תבין שאתה יותר מכולם. אז אתה לא צריך לעשות אפילו מה שמותר נגיד, כי אתה יכול לפרוש גם מדברים המותרים בשביל להתעלות יותר ולהתקרב לקב"ה.

ש. כן, אבל אנחנו עושים מה שהרב אומר ב"ה, רק השאלה שלי זה כשאנחנו עכשיו, אנחנו הקטנים כמובן, יש את המחלוקת הזאת על הזמרים

הרב: אין שום מחלוקת

ש. בעיני זה לא מחלוקת, כן, כי אנחנו הולכים לפי הרב, זה האמת, אין משהו אחר, כמובן

הרב: אז די, סגור ענין

ש. אבל בענין אחד, הרב מחילה, כשאנחנו נמצאים, כך אמרו לנו, שאנחנו לא נכנס שאנחנו מוחים כביכול על גדול מצד שני, ומצדדים ב

הרב: כבר דיברנו, אין גדול בצד השני, שום גדול לא אמר כזה דבר, אמרו את זה רבנים ולא גדולים. גדולי ישראל עשרות אמרו לא לשמוע, ולא היה גדול אחד בישראל שאמר כן לשמוע. זה ההבדל. אני מדבר על גדולים בני תשעים ומעלה, כן.

ש. הרב מונחים בכל הדברים האלה, רק אנחנו יש אירועים למשל,אני כואב לי כי הרב שלי ה' ישמור אותו צדיק ב"ה, יש אירועים חבר מתחתן, אברך פה ושם, לא ללכת, הרב?

הרב: לא ללכת, אם יש שירים של זמרים פסולים, לא ללכת.

ש. ואם, ואפשר רק ללכת ולא לרקוד, למחות לשבת?

הרב: לא. לא ללכת, תלמד תורה שיהיה בעזרת ה' לטובת כלל ישראל

ש. בעזרת ה' הרב

הרב: תהיה בריא. מה עכשיו נזכרתם כולכם? כאילו השעה שבע. בעלי האולם כבר רוצים לסגור, אתם רוצים שיעשו קנס? כן.

טוב אז אני עכשיו רוצה לברך את כולם פעם אחרונה, תזכו לשמירה מעולה מכל צרה וצוקה ונגע ומחלה ובזכות מצוה כמאמרה לא תבושרו בשורות רעות והקב"ה יבטל כל גזרה רעה.

אמן.

חזקו ואמצו.