בנימינה - שידור חוזר מההרצאה: בנימינה 28-06-06

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ימים על ימי מלך פועסים, שניים שקים מים די ודאי.

ימים על ימי מלך פועסים, שניים שקים מים די ודאי.

ימים על ימי מלך פועסים, שניים שקים מים די ודאי.

ימים על ימי מלך פועסים, שניים שקים מים די ודאי.

לילה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה אילתה

לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה

לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה

אי-איי-איי-איי!

אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-א

היי, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, די, ד

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח,

והשם עלינו ברכה וירוויח.

הערב יהיה לרפואת דוד בן מרים קונסטנטין וברכה בת רבקה קונסטנטין.

רפואה שלמה בתוך שער חולי עמו ישראל וברכה בתוך רבקה קונסטנטין,

רפואה שלמה בתוך שער חולי עמו ישראל,

ולבעל העולם יוסי בן מרים קונסטנטין.

רפואה שלמה.

בפרשת השבוע ראינו

כל תרומות הקודשים אשר הרימו בני ישראל לה'

נתתי לך ולבניך ולבנותיך אתך

לחוק עולם ברית-מלח.

ברית-מלח עולם הוא לפני ה' לכל זרעך אתך.

הפרשה הזאת כל כך חביבה אצל הקדוש-ברוך-הוא,

שנאמרה כלל ופרט וכלל.

ולמה היא חביבה כל כך, הפרשה הזאת של כל תרומות הקודשים שמרימות בני ישראל לכוהנים?

החביבות המיוחדת של הפרשה,

שיש בה הרבה עניינים,

יש קדושות, יש אזהרות, יש מתנות לכוהנים,

נביאים,

תרומה, מעשר,

ביקורי כל פרי האדמה, בכור אדם ובהמה.

העיקרון המנחה בכולן

שזהו עניין הראשית,

להפריש ולוותר על הראשית.

כל דבר שהראשית

נעשית על-ידי האדם, חביב מאוד עליו.

כל דבר ראשון.

אדם קונה רכב,

השמחה הראשונה שלו זה לנהוג בו בראשונה.

קונה בגד חדש,

השמחה הגדולה שלו, שילבש אותו ראשון.

כל דבר שהוא ראשית לו, האדם

נהנה ושמח בו.

אבל אף על-פי

שהברק הראשון בהנאות העולם שווה לאדם הון רב,

קשה לו לוותר עליו.

קשה לו מאוד לוותר עליו.

הקדוש-ברוך-הוא מבקש מהאדם את הראשית, את הבכור, את הביכורים,

את התרומה, את המעשר.

כל דבר ראשית, כל דבר ראשון,

הקדוש-ברוך-הוא אומר, למרות שזה חביב עליך, עמלת, יגעת, טרחת,

הראשית לשם.

חכמים, זיכרונם לברכה,

החשיבו מאוד את הראשית כשאמרו,

מלך נוטל את החלק הראשון המובחר והיפה.

כמו שמבואר בסנהדרין,

כל העם בוזזין ונותנים למלך, והוא נוטל חלק בראש.

דהיינו, בראשונה הוא לוקח הכול.

מה הוא מקבל?

החלק היפה, בורא ראשון ונוטל מחצה.

כך, נצבו ישראל לכבד את הכוהנים.

כוהן יהיה ראשון לכל דבר שבקדושה,

והטעם בקידשתו מאחיו.

זאת אומרת, מכאן אנחנו לומדים שכל דבר ראשון מכובד בעיני הבריות וחשוב בעיניהם.

אם כן, אדם שטורח

ושותל

וזוכה לאילן,

אחרי שנים רבות שמביא פירות,

כמה חביב בעיניו הפרי הראשון,

הבשל,

שבשין,

כמה הוא רוצה לנגוס בו, לאכול, כמה הוא מהנה אותו, אותו פרי.

באה התורה ואומרת, את הפרי הראשון הזה,

את הבכור, את הביכורים, תקדיש לשם.

דווקא ראשית פרי האדמה,

דווקא החביב עליו,

לא פרי שהוא קונה מהשוק, אלא פרי שהוא גידל בעצמו,

עמל ויגע עליו,

צריך לתת ראשית לשם.

גם בכור אדם, נולד לאדם בן בכור,

הבן הבכור הזה, שממתינים לו תשעה חודשים, ואולי כמה שנים לפני כן, עד שהוא מגיע לעולם.

ההתרגשות גדולה מאוד שהתינוק הזה יוצא לאמיר העולם,

התינוק הזה מבשר את המשכיות חייהם, מי שיש המשך לזוג הזה.

פעם ראשונה שהם זוכים להיקרא אב ואם.

ודווקא באותה שעה,

כשהאוצרות כה רבים של שמחה צפונים בלבם,

דווקא באותו רגע צוותי התורה לקדש את הרגע הזה להשם יתברך,

קדש לי כל בכור פטר רחם באדם ובבהמה לי הוא.

זאת אומרת,

באותו רגע שהוא יוצא לאוויר העולם הוא נהיה קדוש להשם,

קדש לי כל בכור.

הרגע הראשון,

המובחר מכל היצירה, נדפס מייד לרשות הבורא.

התינוק רק מוציא את הראש, כבר נדפס בקדושה לבורא יתברך.

במשך חודש ימים הוא קדוש להשם,

ורק אחרי פדיון הוא חוזר להיות ברשות ההורים שלו.

זאת אומרת,

כל אדם שזוכה לבן בכור,

הבן הזה,

דבר ראשון שיוצא לאוויר העולם,

הוא הופך להיות קדוש,

ורק אחרי הפדיון

הוא חוזה להיות ברשותם של ההורים.

כותב בעל החינוך בפרשת בוא מצווה יח,

משורשי מצווה זו שרצה הקדוש ברוך הוא לזכותנו במצוות בראשית פריינו,

דווקא בראשית הפרי, למען דעת כי הכל שלו,

כדי שנדע שכל דבר שייך להשם יתברך.

אין לנו בעלות על שום דבר.

הקדוש ברוך הוא נותן לנו משהו,

אבל אנחנו מוכיחים במעשה ידינו שאת הדבר הראשון נותנים לקדוש ברוך הוא.

אם היינו בעלים על הדבר ממש היינו לוקחים את זה לנו.

אבל הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו שאת הראשית ניתן לו,

ואין לנו דבר בעולם, רק מה שמחלק לנו, השם יתברך בחסדיו.

ויבין האדם זה ברעותו, כי אחר שיגע כמה הגיעות וטרח כמה טרחות בעולמו,

והגיע הזמן שעשה פרי ומחביב עליו ראשית פריו כבבת עינו,

מייד נותן אותו לקדוש ברוך הוא ומתרוקן רשותו ממנו ומכניסו לרשותו של הקדוש ברוך הוא.

לא לחינם נעשה אהוב לקדוש ברוך הוא כשהוא מפריש את הראשית המובחר,

והחביב על בני-האדם.

גם שמואל הנביא כל כך הצטער על שאול המלך,

כשנענש להתפלל עליו כל הלילה.

למה?

כדי שלא יתבטל מעשה ידיו בחייו.

שאול המלך היה הראשון שהמליך אותו שמואל הנביא ומשך אותו בשמן המשחה,

וזו הראשית שלו, של שמואל המלך, מהמלאכת מלכים.

לכן היה קשה לו מאוד שפרי ידיו הראשון חלילה יתבטל.

אז הוא ישב כל הלילה להתפלל עליו.

זאת אומרת, צערו היה גדול מאוד.

וכל אדם שעושה פעולה ראשונה חרוטה ברגשי נפשו,

וכך אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, שאפילו מזבח מוריד דמעות על מי שמגרש את אשתו הראשונה, אשת נעוריו.

זאת אומרת,

הראשית חביב לאדם מכל,

והוא נדרש לתת את הראשית לקדוש-ברוך-הוא.

הקדוש-ברוך-הוא מנסה את האדם שישלוט באיבריו וכלה גופו,

בחשקי נפשו,

יתעכב לרגע בכל עושה ופעולה, בטרם יעשה, להתבונן את העניין הנצחי בחיים שיש לנו פה, בעולם הזה,

והבחינה העיקרית לשלוט על היצר היא הנכונות לקדש את החשק הראשון והמובחר,

ולא לקחת את החלק היפה,

אלא להפריש אותו לקדוש-ברוך-הוא,

השם יתברך.

למשוך את היד בצניעות מהנאות ראשונות ומדברים שבראשית,

גם בענייני צדקה, בענייני מעשר,

קודם מפריש מעשר, מפריש תרומות.

אסור לו לאכול להשתמש וליהנות מהנאות העולם הזה,

ורק אחרי שהוא מפריש הפרשה ראשונה הוא מכשיר את עצמו ליהנות מכל חפציו.

זאת אומרת, מחנכת אותנו התורה הקדושה,

כל דבר שיש לנו, היפה, המובחר, להשם יתברך.

במה זכה הבל יותר מקין? קין היה הראשון שהקריב את הקורבן. הבל למד ממנו.

הבל הקריב גם הוא, גם הוא, בנוסף לקין.

אבל הבל הביא מבכורות צונו ומחלביהן, מהבכור, מהראשית,

ואילו קין הביא מפרי האדמה,

הביא מהפשתן, הביא דברים שהם בררה.

לכן זכה הבל שהקדוש-ברוך-הוא שאל לקורבנו ולא לקין.

זאת אומרת, אדם צריך להתבונן.

כל מה שהקדוש-ברוך-הוא נותן לו זה בהשאלה,

ומה שנותן לו הקדוש-ברוך-הוא צריך להיות חכם,

לדעת להפריש קודם להשם, להראות שהבעלות היא להשם יתברך,

ואנחנו רק עוברי אורח בעולם הזה.

פעם שאלו את הסבא מנוורדוק, זיכרונו לחיי העולם הבא,

אחד התלמידים שאל איך הוא יבטל את הנאת הגאווה והכבוד מלבישת בגד חדש.

אדם קונה לחתונה בגד חדש,

לברית, לבר-מצווה, לאירוע חגיגי, בגד חדש מרגיש מצוחצח.

אה, איזו הרגשה,

מברכים שהחיינו על בגד חדש.

נו, אבל יש לאדם לפעמים כבוד וגאווה מעצם הבגד,

ואז הוא הרוויח בגד חדש והפסיד מידה פסולה ומגונה.

כבוד וגאווה. שואל את הרב שלו, איך אני מתפטר מהגאווה והכבוד של הבגד?

אמרנו לו, תשאיל את הבגד הראשון שאתה צריך ללבוש לחבר, שילבש אותו כמה דקות, ואחר כך תלבש אותו.

כמה אתם מכירים אנשים שמוכנים לתת את הבגד החדש, שמישהו אחר ילבש,

ואחר כך ילבש אותו? כל העניין זה הבגד החדש.

כל העניין זה ההתחלה.

הראשית,

אם ימכרו לכם בגד משומש, מה זה משומש?

לבשו אותו חצי שעה

ב-20% הנחת.

תקנו.

אנשים לא קונים.

למה? כל העניין החדש.

אז לאדם יש גאווה וכבוד,

ויש כאלה שרוצים לעבוד על זה, זו העצה.

העצה, תן למישהו אחר שיהנה מזה,

כבר לא תהיה לך אותה שמחה,

אותה גאווה על בגד חדש,

ולא תיפול באותה מידה.

הכלי יקר מביא בשם ספר צרור המור,

שמאשים את הבל שלא נתעורר בעצמו על הקורבן,

כי לא הביא אותו עד אחר שראה את קין הולך ומקריב.

לכן כתוב, והבל הביא גם הוא.

במילה גם נרמז שהוא איחר את הקורבן.

פירוש אור החיים היה הגם שהיה נחת רוח מקין לפני השם,

כיוון שהוא היה הראשון שהביא את התשורה לקדוש-ברוך-הוא,

אבל ירד מטה-מטה.

הרי מי שמפריש את הראשית שלו הוא משובח ומשתבח לפני הקדוש-ברוך-הוא.

גם אם הבל הביא מבכורות צאנו ומחלביהן מכל מקום, מפני שהיה מהאחר בקורבן ולא היה הראשון המזדרז למצווה,

עלה לו הדבר בעונש חמור כל כך.

זאת אומרת, הייתה מעלה להבל יותר מקין על זה שהוא הביא מבכורות צאנו ומחלביהן,

אבל הייתה לו ירידה מזה שהוא נתאחר מלהביא.

אז לא רק צריך להביא את הראשית,

אלא צריך גם להקדים להביא,

לא לאחר.

ראשית בזמן וראשית בעניין.

לכן חביבה הפרשה הזו של קודשים, תרומות ומעשרות, פדיון הבן, ביקורי פרי האדמה,

עד שמרוב חביבותה כללה התורה פירתה וכללה שוב את הדברים,

להדגיש את החשיבות והגדולה של בני ישראל שמפרישים את החלק הראשון,

את כל חלבם ומקדישים לשמים.

השם יתברך מחשמל לצדקה ולמדרגה מעולה שמשקלה רב,

עד שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

רב הונא בשם רב מתנה אמר,

בזכות שלושה דברים נברא העולם,

בזכות מעשרות, בזכות חלה ובזכות ביקורים.

כל העולם נברא בזכות שלושה דברים אלה,

בזכות חלה, בזכות מעשרות ובזכות ביקורים,

שנאמר, בראשית ברא אלוקים,

וראשית

ברא אלוקים. בשביל מה ברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם? בשביל ראשית.

מה זה ראשית?

חלה, נאמר עליה, ראשית אריסותיכם חלה.

אז בשביל הראשית הזאת

שהיא חלה ברא אלוקים שמים וארץ.

ואין ראשית אלא מעשר, כמו שכתוב, ראשית דגנך.

זאת אומרת, בראשית, בשביל ראשית, שזה הדגן,

ראשית דגנך זה המעשר,

נברא עולם מלא.

ואין ראשית אלא ביקורים,

כמו שכתוב, ראשית ביקורי אדמתך.

אז בראשית, בשביל ראשית, בשביל הביקורים,

ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.

נו,

מה זה אומר?

כיוון שכל עניין הראשית זה להכיר שיש בורא בעולם,

שהוא הבעלים על העולם והקול שלו.

והיכן אנחנו מראים את זה?

בחלה, בביקורים, במעשר, כשאנחנו עושים את זה.

כדאי היה לברוא את העולם בשביל שהברואים יכירו שיש בורא לעולם,

מנהיג לכל הברואים,

ואיך הם מכירים?

וזה שהדבר הראשון, החביב עליהם מכול,

הם מוכנים לתת את הראשית לקדוש-ברוך-הוא.

אליהו הנביא,

ויאמר אליהו לאשה מצרפת, עשיני עוגה קטנה בראשונה והוצאת לי,

בלך ולבנך,

תעשי באחרונה.

בזכות זה שהיא מקדימה לתת לו בראשונה,

יביא הקדוש-ברוך-הוא ברכה בקמח וב...

ביין ובשמן

על ידי זה שהיא מפרישה ראשית לנביא

היא תזכר שיהיה לה ברכה בקמח ובשמן

והרמב״ם אומר במורה נבוכים

למה נותנים לכהן את הזרוע על חיים והקיבה?

אחת מהמתנות

שנותנים לכהנים זה זרוע לחיים והקיבה ממה ששוחטים

אומר הרמב״ם, על חיים הם ראשית הגוף,

פה, בפנים של האדם.

הזרוע היא ראשית לאיברים,

והקיבה היא ראשית למעיים,

כי הראשית בכל יינתן למשרתי השם לכבודו של הקדוש-ברוך-הוא.

כיוון שהכוהנים הם משרתי השם,

אז לכבודו של הקדוש-ברוך-הוא, את הראשית, הזרוע,

את ההנחיה עם הקיבה,

נותנים לכהנים משרתי השם, לכבודו של הקדוש-ברוך-הוא,

כיוון שהם ראשית.

מה מתגלה לנו מכאן?

עד כמה זכות יש במידת הראשית

עד שבעמורה נברא שמים בארץ, עולם מלא.

והפרשה,

ההפרשה שבעבורה ובזכותה נברא העולם.

הכול עושה אדם מהראשית שלו,

והמשקל הזה הוא רב שעולה בערך גדול שהבריאה כדאית בשבילו.

אדם שמפריש מעשרות, מפריש תרומות,

במעשים הפשוטים האלה שאנחנו חושבים שהם פשוטים,

היה כדאי לקדוש-ברוך-הוא לברוא שמים וארץ. עולם מלא היה כדאי לו לברוא בשביל יהודי,

או יהודייה במטבח,

יפרישו חלה, תרומה, מעשרות.

שווה לקדוש-ברוך-הוא לברום עולם ומלואו.

ואומר המהר״ל, כל דבר ראשית שקול כנגד הכול.

שהכול מתחיל בראשית,

והכול שבכול שקול כנגד הראשית.

תראו כמה כוח יש בראשית של כל דבר ועניין.

חכמים זכרו לברכה אמרו שכל סוד בריאת העולם טמון בבית של בראשית,

שהיא תחילה לכל התורה כולה.

מכאן אנחנו למדים כמה חביב לפני הקדוש-ברוך-הוא מישהו מתחיל בדבר מצווה.

ומי לא רוצה ולא חפץ להתנאות ולהתחבא בפני הקדוש-ברוך-הוא ולהתברך בחיים ארוכים?

מי לא יהיה הראשון לרוץ לדבר מצווה, לתורה ולעבודה,

ולשמח את לבות בני-האדם,

להיטיב להם ולאשר אותם, שיהיה להם אושר?

אכן, כדאי לו לאדם ישראל להיות ראשון בכל דבר,

וזהו שורש המעלה של עם ישראל שנקרא ראשית,

קודש ישראל לשם ראשית תבואתו. גם ישראל נקראים ראשית,

וגם בגלל ישראל נברא העולם כולו.

וגם התורה הקדושה,

השם קנני ראשית דרכו,

קדם מפעליו מאז.

כל אלה הן הרשיות שבזכותן נברא עולם מלא.

לכן משבחים אדם שעושה דברים גדולים, ראש וראשון,

אומרים, ראש וראשון לדבר מצווה.

זה מה שצריך כל יהודי מאתנו להתבונן.

כל מה שנתן לנו הקדוש-ברוך-הוא

זה כלים לעשות את רצונו.

וכל מה שהקדוש-ברוך-הוא הנאה אותנו, שיבח אותנו,

נתן לנו מעלה.

אנחנו צריכים להקדיש לפחות את הראשית

מכל דבר

להשם יתברך.

השם נתן לאדם חוכמה,

להשתמש בה,

לעזור ולסעד אנשים אחרים.

נתן לו קול נאה, צריך לשמח בני-אדם.

נתן לו ממון, צריך לעזור לדלים.

כל מה שנתן הקדוש-ברוך-הוא לאדם, צריך להשתמש בזה ואת הראשית

לתת לו.

וכיוון שאנחנו נמצאים כרגע במצב

שהוא לא כל כך קל,

ויש התרבות,

ולא פעם ראשונה התרבות של לכלוך וטומאה בארצנו הקדושה,

ולצערנו הרב,

לא ייאמן כי יסופר,

כל דבר שבקלקול הופך להיות דבר של גאווה,

ואנשים מתגאים בעבירות שעושים.

עד שעשו מצעד הגאווה,

ואנשים שעוברים על ייסורי כרת בתורה הקדושה

לא מתביישים לצעוד בריש גלי,

בחוצות עיר,

ולהתגאות במעשיהם המקולקלים.

הם מקבלים סיוע מעיריות,

מקבלים סיוע מהבגץ,

מקבלים הכרה בתקשורת.

הכול 100%. למה? הם פשוט מקולקלים.

הם מקולקלים בטבעם,

מקולקלים באופיים,

והם מתגאים בזה.

אז יש מצעד שקוראים לו מצעד הגאווה.

נו.

אז אם מקולקל רוצה לצאת מהארון, לצאת מהמגירה,

זה עניינו.

אבל אם הוא רוצה כבר להגיע לירושלים ולטמא את ירושלים בחוצות ירושלים,

ועוד לקרוא למקולקלים כמוהו מכל העולם שיבואו לירושלים, לטמא את ירושלים,

זה דבר שהשכל כבר לא יכול לסבול,

וכל יהודי שיש לו טיפה רגש צריך למחות כנגד הדבר הזה.

פירושו של דבר,

אם היינו לוקחים,

לדוגמה,

אפשרות שיארגנו מצעד של בעלי גאווה כאלה מול הוותיקן,

העולם הנוצרי היה יוצא נגד.

אם היו עושים מצעד כזה במכה,

העולם המוסלמי היה יוצא נגד.

ואם עושים דבר כזה בירושלים,

העיר הקדושה לכל הדתות כולן,

איך כולם ממלאים את פיהם מים אם אף אחד לא מדבר?

אז, החלטנו להיות ראש וראשון לכל דבר שבקדושה,

ולהעמיד מצעד קונטרה,

קוראים לו מצעד הענבה.

מצעד הענמה.

הם מצעד הגאווה ואנחנו מצעד הענמה.

ולכן החלטנו שב-8 באוגוסט,

בליל טובעיו, יום גדול ליהודים,

יהיה באיצטדיון טדי בירושלים כנס ומפגן ענק,

מצעד הענבה בירושלים מול מצעד הגאווה,

שיתכנסו יהודים, 22,000 איש,

בתוך האיצטדיון,

ויקבלו עליהם עול מלכות שמים,

כי יומיים לאחר מכן צריך להיות מצעד הגאווה.

אז לפחות את החובה המינימלית של יהודי,

בדרך של ישרים ולא עקומים,

צריך לעשות ולהרים את הנס כנגד כל התועבה הזאת שהולכת להיות בירושלים.

אז החלטנו ועשינו,

ואכן בליל טובעיו יהיה מפגן גדול

של כל מי שחושב

שהוא רוצה להוקיע את הדרך הפסולה

של אנשים שמתכנסים רק בשביל

לעשות דווקא,

דווקא, בירושלים, ולא עוד, אלא לקרוא לכל העולם,

לאיזה?

למקולקלים שבעולם,

להתאסף במקום אחד, בירושלים,

היכן שהיה בית-המקדש, ולצערנו עדיין בחורבנו.

וגם מסיבות כאלה,

אז יהודי שיש לו נפש, עם רגש,

חייב לעשות משהו.

אז אנחנו לא הולכים בדרכים פסולות,

ולא הולכים בהפגנות,

ולא הולכים באלימות,

אנחנו מתכנסים,

מתכנסים

באצטדיון טדי,

ושם נגיד את דברינו,

ושם נהלל ונשבח לשם,

ושם נקבל עול מלכותו.

ומי שרוצה להצטרף להיות חלק מזה מוזמן.

יש פה פליירים שאפשר לקחת, לעמוד בקשר ולראות מה אפשר לעשות ולהוסיף

לעניין הזה. יגיעו מטוסים גם מחוץ-לארץ,

מאירופה ומארצות-הברית,

של אנשים שמזדהים.

יש קבוצות של אנשים חשובים שעדיין לא נתנו את

שמם אבל מרכזים רשימות של אנשים שרוצים גם כן להצטרף לעניין הזה.

יש שם אירוע גדול,

גדול מאוד וחשוב מאוד.

במקום שיש 22,000 איש, למי שלא יודע,

שכינה יורדת לעולם.

שוב הישראל, רבבות

אלפי ישראל, רבבות שתיים,

אלפי שתיים, 22,000.

כשהקדוש ברוך הוא ירד על הר סיני היו 22,000 מ...

על אחים שבאו עם הקדוש ברוך הוא מועמד הר סיני,

ריבותיים אלפי שנאן,

ריבותיים זה שתי רבבות, עשרים אלף,

אלפי זה שניים,

עשרים ושניים אלף,

שכינה שורה.

מי שמתברך בערב זה,

מי שמקבל עול מלכותו יתברך,

נהפך לאדם חדש.

שכינה ממש.

מי שרוצה לזכות,

מוזמן.

למי שיש שאלות, בבקשה.

יש לך?

אתה מוכן?

אתה פתיח.

אם מעוניינים לראות את הפתיחה, אני יכול לראות לכם את הפתיחה של האיצטדיון בפעם הקודמת,

לפני שבע שנים, כשהיה 13 שנה,

לארגון שופר, היה בר-מצווה.

אנחנו עכשיו 20 שנה לארגון שופר,

שברוך השם עשה הרבה בעם ישראל בשביל שיהודים יתקרבו.

אז תוכלו לראות,

לפחות בפתיח של מה שהיה.

הפעם זה יהיה קצת יותר גרנדיוזי.

כן, בינתיים שאלות למי שיש.

כן,

תן למיקרופון שם.

תרימי את היד.

ערב טוב, כבוד הרב.

אחי נשיא כבר שנתיים ואין להם ילדים. רציתי לשאול מה אפשר לעשות.

אני שוכל לברך אותם. שומר תורה ומצוות? כן, ברוך השם.

הוא יכול ללמוד שעתיים בתעני דיבור כל יום?

לא יודעת, אני יכול להיות. אם הוא ילמד שעתיים בתעני דיבור כל יום ואשתו תלמד חצי שעה מוסר,

בעזרת השם הברכה תתפוס.

בסדר, אני אגיד להם.

מה השם?

אורלי בת מלכה.

והוא?

אביתר בן אורה.

אביתר בן אורה ואורלי בת מלכה יזכו, בעזרת השם,

בזכות שעתיים בתענית דיבור כל יום ובזכות חצי שעה מוסר וזרע חי וקיים מהרה.

אמן. תודה.

כן, שאלות אני צריך כרגע, לא ברכות, אם אפשר.

שאלות.

שאלות. למי יש שאלות?

ערב טוב, כבוד הרב.

אני רק רציתי לספר לך שבשבוע שעבר באתי במיוחד, אני גרה בארצות-הברית,

ובאתי במיוחד, שמעתי, הייתי בירושלים, ומישהו אמר לי שאתה תופיע כאן. אז הזכרתי אוטו, ובאתי לכאן, והמקום היה סגור, אבל בעל המקום אמר לי שתגיע לפה השבוע,

והוא שמר לי מקום,

ובמיוחד הייתי צריכה לטוס חזרה לארצות-הברית ביום חמישי שעבר, ובמיוחד ארכתי את השהות שלי על מנת שאני אוכל לראות אותך.

רציתי לשאול עצה וגם לקבל ברכה על מנת,

אני לא דתייה, אבל אני מאמינה,

ורציתי לדעת מה אני צריכה לעשות על מנת למצוא זיווג.

הכי פשוט והכי בטוח זה לשוב בתשובה לאבינו שבשמים,

ושימציא לך יהודי ירא שמים, שתבני בית נאמן בישראל.

משהו קצת יותר ספציפי?

ספציפי, פשוט מאוד,

לקבל עלייך עול מלכות שמים, פירושו לשמור שבת,

לשמור כשרות,

ללכת בצניעות, להתפלל לפחות פעם אחת ביום,

ויש חתן.

וברכה אפשר לקבל? בטח שתקבלי, למה לא?

מה שמך ושם האימא?

שרון בת עירית.

שרון בת עירית?

השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה, וזיווג הגון הראוי לך מהרה, עוד השנה.

כן, עוד שאלה בבקשה.

ערב טוב,

אני נשואה מזה שנתיים וחצי,

ויש לנו קושי בהיריון.

הבנתי.

ואת מוכנה כמובן לקבל עלייך עול מצוות.

אז לדוגמה, כיסוי ראש את מוכנה לשים בשביל להיפקד, נכון?

אין לי בעיה כעיקרון,

אבל אני בחורה שמאמינה ושומרת פחות או יותר. טוב מאוד. בחורה מאמינה, עם כיסוי ראש זה מצוין.

זה לא מפריע בכלל, זה טוב מאוד.

אוקיי. צריך לשמור שהאמונה לא תברח.

אוקיי.

אפשר להציע לך את זה?

בבקשה.

מי ימסור?

אפשר?

ואם אפשר, ושימי, ואני אתן לך ברכה.

הברכה תלויה בצניעות שתיקחי בחשבון.

שמך ושם האימא?

רינה הודיה, בת נעמי. רינה הודיה, בת נעמי, ובעלך?

סמיון בן תמרה.

סמיון בן תמרה. סמיון בן תמרה.

תזכו, בעזרת השם יתברך, לזרע חי וקיים מהרה. אמן.

כן. עוד שאלה? אין שאלות פה?

ערב טוב.

כן, ערב טוב, כבוד הרב.

לפני שנה ילד שלי טבע בים. הוא חייל במשמר הגור. הוא בקומה.

קשה לי לקבל את זה. אני לא יודעת מה לעשות. אני כל הזמן בוחר.

לא יודעת מה לעשות.

הבנתי.

את מוכנה לשים כיסוי ראש לרפואה? כן. כן? בבקשה.

מה קרה?

כולם בחופש פה?

אתה בחופש?

מה השם שלו?

שנדה רפאל בן תמרה.

שנדה רפאל בן תמרה.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שער חולה הומו ישראל מהרה ויקום במיטת חוליו בזכות הצניעות שאימא שלו קיבלה על עצמה. אמן.

כן. שאלה? יש שאלה?

שאלה יש לך? תן לו רגע שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שאלה.

אני תמיד שומע את הקלטות שלך, וזה ההרצאות,

שאתה אומר שהמצב הולך ונהיה יותר קשה לעם ישראל.

יגיע מצב שהערבים כביכול לא ישלטו בנקד.

אתה אומר את זה.

עכשיו אני גם קצת עומד לזה, שמעתי על ה...

כתוב על הקדוש-ברוך-הוא שתמיד מלחם.

הרחמה של הקדוש-ברוך-הוא אינסוף.

מתי גם עם ישראל יצאו ממצרים?

המלאכים באו ואמרו מה ההבדל בינם ובינם.

עכשיו,

הדור הזה שאנחנו נמצאים בו,

הקביש-ברוך-הוא כמו שאביכם עליהם, לא יכול לרחם עלינו.

בטח שהקבוה-הוא יכול לרחם.

אבל כתוב שהקב'-הוא לא מרחם על מי שלא מרחם על עצמו.

אם בן-אדם לא מרחם על עצמו, מה אתה רוצה, שירחמו עליו?

אתה אומר לאחד, לא כדאי לך לעשן סיגריות. אתה עלול למות. הוא אומר, מה אכפת לך? אני נהנה מזה.

אתה אומר לו עוד פעם, אתה עלול למות.

60% מקבלים סרטן הריאות. למה אתה ממשיך?

החיים שלך לא עיקרים? הוא אומר, עיקרים, אני אוהב לעשן, אני מעשן.

ואתה אומר לו, עוד פעם,

אז מי מרחם?

מי מרחם?

והוא מרחם על עצמו?

לא.

והוא מזיק את עצמו בפועל, אז מה יועיל?

אומרים לו אפשר להכניס את היד לחשמל,

אתה עלול להתחשמן.

ואתה אומר, לא, אבל זה מדקדק.

נו,

אז סתם מרחם, והוא לא מרחם על עצמו, מה מועיל?

אבל עכשיו אנחנו בתוך המשפחה הגדולה, שבע אחים, ואנחנו בתוך המשפחה שבע אחים וארבע אחיות.

אחד מהאחים שלי בשנת 1994 רצה להגיע לארץ,

נהדר בדרך.

כבר, איך אומרים, לא שמענו, אין שום סימנים ממנו. יש 13 יהודים, כבוד הרב, גם יכול להיות שיודעים על המצב,

נמצאים במצב שלו.

מה, הקדוש-ברוך-הוא לא יכול ללחם? כאילו, רק לדעת קצה החוץ על האחי,

מה, אם הוא נמצא בחיים,

אם קרה משהו וזה.

כל התפילות של ההורים, של המשפחות, אלה אפילו שרחוקים, הכאב-לב הזה שצריך להתמשך שנים על גבי שנים.

אני מאמין באשר. אני אשאל אותך שאלה. ההורים אוהבים את הבן?

ללא ספק, זה כמו עץ בעץ. הבנתי. שואל אותך שאלה, אתה חושב שהקדוש ברוך הוא אוהב את הבנים שלו?

אוהב את הבנים שלו.

הבנים שלו, אתה חושב, אוהבים אותו כמו שהוא אוהב אותם?

גם כן. אתה חושב שהבנים אוהבים את הקדוש ברוך הוא כמו שהוא אוהב אותם?

אם הוא נותן לבן-אדם חיים, לחיות, איך עומדים.

זה הוא נותן.

מה הם נותנים בתמורה?

תפילה.

מה הם נותנים? תפילה. תפילה זה בקשה.

תפילה זה עוד בקשה שמבקשים ממנו. מה הם עושים?

בתפילה מה הם עושים? מבקשים עוד.

נו, מה הם עושים בשבילו?

אבל אני גם זוכר מהימים שבאתי ממשפחה, ההורים שלי לא ידעו לקרוא ולכתוב.

לפני 200 שנה, כאילו, סבא וסבתא יצאו מארק.

הם ברחו, אבל בכל זאת

היינו לילה סדר יושבים, הם היו שומרים על כל המצוות.

היו אומרים את הלילה סדר בשפה הארמית.

כל מה שידעו עשו. עשו.

הם היו עובדים במסחר?

כן.

והם למדו את המסחר?

אבא שלי, כן.

איך הוא למד את המסחר?

למד.

הוא החליט שהוא רוצה להסתחרר, הלך ללמוד.

למה הוא לא הלך ללמוד גם את כל המצוות עצמם?

לא היה, לא הייתה אפשרות שם. מה זה לא הייתה אפשרות?

יכול היה להיות הבן-איש חי בעיראק ואבא שלך לא יוכל ללמוד?

מה אתה אומר לי לא יכול? לפני 60, 70 שנה, כשהם היו בתוך העיר,

גם אני הייתי שם, לא ישיבות, לא כלום. לא צריך ישיבות, אפשר ללמוד. כמו שהוא למד מסחר.

אני גם, מה שלמדתי משם, רק לקרוא ולכתוב. יפה. להבין, לא הייתי יודע לעבוד. תראה, יש שם בעיראק אנשים שגם למדו אנגלית. אבל אנחנו פרסים, כאילו הגענו, פרסי, איראן, מה שאתה רוצה, עיראקים, זה אותו דבר.

הנקודה היא פשוטה, מי שרוצה לומד.

במדינות שאתה מדבר עליהן מדברים בשפה ערבית,

אבל אלה שרוצים להצליח לומדים גם אנגלית, כי הם רוצים לדבר עם העולם הרחב,

וכן הלאה. אותו דבר.

פעם אליהו הנביא מצא קדר, קדר הולך בדרך,

אז הוא אמר לו, אתה לומד תורה?

אמר לו, לא, אבא שלי לא לימד אותי.

הוא אומר לו, וקדרות אתה יודע לעשות? הוא אומר, כן, אבא שלך לימד אותך? הוא אומר, לא.

אז מאיפה אתה יודע? הוא אומר, הלכתי ללמוד. הוא אומר, וגם זה, תלך, תלמד.

למה זה אתה יכול ללמוד וזה אתה לא יכול ללמוד?

ולמה? בעניין תורה לא מתאמצים, אתה מבין? הכי טוב. זה מה שלימדו אותי,

זה מה שאני יודע.

אין דבר כזה.

זאת אומרת שאתה לא מרחם על עצמך.

אם בן-אדם יכול ללמוד והוא לא לומד, הוא לא מרחם על עצמו.

אם אדם יכול לעשות מצוות והוא לא עושה, הוא לא מרחם על עצמו.

ואם בן-אדם עוד עובר עבירות,

אז הוא שונא את עצמו.

ואחר כך הוא מבקש מהקדוש-ברוך-הוא, תרחם עלי. מה תרחם עלי?

אתה מכניס את האצבע על החשמל לבד, ואתה רוצה שהוא ירחם עליך? מי אמר לך להכניס? הוא אמר לך להכניס.

הוא אומר, אל תכניס,

אל תעשה עבירות, תעשה מצוות.

אם תעשה כמו שהוא אומר, בטח ירחם עליך.

גם לא צריך להרחם עליך,

כי אתה תהיה 100% ולא יחסר לך כלום.

תביאו לחמם על הכזה שהוא אומר, על הכול.

על הכול, נכון. על הכול. חוץ מאלה שלא מרחמים על עצמם. אבל מה עשה, אחי, כאילו, נפל במצב כזה.

כן, אני יודע, אני מכיר אותו, אני לא מכיר אותו. לא מכיר. לא מכיר. ילד בן 14, מה יכרה?

היה בן 14. יוסף הצדיק היה בן 17. מה עשה?

היה ילד טוב, אהב אותו יעקב אבינו.

בסוף האחים שלו החליטו שהם הורגים אותו.

זרקו אותו לבור, מכרו אותו לישמעאלים.

הגיע למצרים, היה צדיק,

לא עשה שום עוול,

לא פגע באשת אדונו,

והיא עוד הלשינה עליו ואמרה עליו שטויות, וזרקו אותו לכלא עשר שנים.

ואמר עוד שתי מילים לא במקום.

זכרתני וזכרתני. הכניסו אותו עוד שתי שנים לתוך הכלא.

נו, מה עשה? מה אשם?

מה אשם, יוסף?

אח שלך היה יוסף הצדיק?

לא.

מה עשה יוסף הצדיק?

ואבא שלו מחכה 22 שנה, לא יודע מה קרה אתו.

למה הקדוש-ברוך-הוא לא גילה לו?

יש חשמונות שמים.

אבל מה קרה בסוף?

בגיל 30 יוסף יצא מהבור והיה מלך על מצרים.

אז 13 שנה לא ידעו בכלל.

לא ידעו בכלל. מה זה, איפה רחמם?

איפה רחמיו של הקדוש-ברוך-הוא?

יש לו רחמים,

הוא יודע מה הוא עושה,

הוא יודע למי הוא עושה,

הוא יודע כמה לעשות,

אבל צריך זמן. במשך הזמן, כשמסתכלים אחורה,

רואים מה החשבון.

איך אפשר להאיר את הרחמים שלהם, באיזשהו זכות זאת? על-ידי זה שנרחם על עצמנו, נתקרב אליו, נעשה מצוותיו.

אם נרבה מעשיות כאלה,

הקדוש-ברוך-הוא יאיר את עינינו.

ככה זה עובד.

אפשר לתת לו גם ברכה. ברכה, אין שום בעיה.

מה אתה מוכן לקבל בתמורה?

כמה אתה לומד ביום?

או שלא לימדו אותך ללמוד?

למדתי אבל עזבתי את הלימודים. עזרת את הלימודים. אתה מוכן לחזור לקדוש-ברוך-הוא?

בסדר. אמיתי או שסתם אתה אומר? אמיתי, לא. מוכן שעה לפחות ביום ללמוד? כל יום?

את הזמן אני לא לומד.

יכול להיות,

לא יכול לקבוע בדיוק את זה. למה אתה לא יכול? עבודה, כמה אתה עובד?

כמה?

עשר שעות. עשר? כולם עובדים שמונה, אתה עובד עשר?

יפה.

וכשהלכת לעבודה אמרת למעביד שלך, אני לא יכול להתחייב כמה אני אעבוד, מתי שאני אבוא אני אבוא, מתי שאני אלך אני אלך.

ככה אמרת לו? לא פחות מחצי שעה, אני אומר, בסדר.

לא, לא, אני שואל,

אבל זה שהלכת לעבוד אצלו אמרת לו,

אני אעבוד בלי הבטחות, כמה שאני יכול אני אעבוד.

אם אני לא יכול, לא יכול להבטיח, אני לא יכול להתחייב.

ככה אמרת לו או שהתחייבת?

לא, אני עצמאי. אתה עצמאי,

או אתה עצמאי וחייבת את עצמך באופן עצמאי לעשר שעות אפילו שאתה יכול לעבוד שעתיים.

למה? כי מקבלים מזה פלוס.

בשביל פלוס אתה מתחייב,

ובשביל הקדוש-ברוך-הוא אתה לא מוכן להתחייב. לא שלא מתחייב, אמרתי לא פחות מחצי שעה, אבל, לא פחות זה טוב, אבל שעה לפחות.

יכול גם להגיע לפעמים לשעה וחצי. מה זה לפעמים?

אתה 24 שעות חי.

מה זה לפעמים? זה לפי הלימודים שמתמשך שם, אני הולך ל... אם אני בא אליך הביתה,

אני מביא לך מתנה בומבוניירה 24 שוקולדים.

אתה שם אותם על השולחן.

אני מבקש ממך, אפשר לקחת בבקשה שוקולד אחד או שתיים?

תיתן לי או לא?

כן. למה תיתן לי?

ביקשת.

ביקשתי.

של מי החבילה?

של מי החבילה? של למעלה.

קדוש-ברוך-הוא נותן לך 24 שעות,

מבקש ממך שוקולד שתיים, מה אתה אומר לו?

פחות מחצי שוקולד אחד, אני מבטיח,

שתיים, אני לא יכול להבטיח.

אבל הבומבוניירה שלו, הוא יכול לא לתת לך בכלל.

הוא יכול לקחת לך את כל הבומבוניירה.

24 שעות נותן לך, אתה לא יכול לתת לו שעה?

ניתן? למה לא?

למה לא?

שעה אתה נותן?

אפילו יותר.

אפילו יותר, נהיה את הלאנז', יפה.

אז סגרנו על מינימום שעה, אמיתי אבל. אמיתי. אמיתי. אמיתי. מה השם של אחיך?

קמרן.

קמרן.

קמרן? קמרן בן זולייך.

קמרן בן זולייך.

השם יזכה אתכם לדעת מה עלה בגורלו לטובה. אמן.

שעה תזכור.

יהיה ברוך. כל יום. כל יום. תודה.

כן.

אתה שאלה או ברכה?

שאלה. שאלה, תן לו.

כבוד הרב שלום, אני מלווה את הרב הרבה שנים בהתקדמות שלו, והייתי אצל הרב שקיבלתי גם בזמנו ברמת-גן. אני משיב אצל תושב ברמת-גן, שתי תציעות,

אחת

לתפילת מלכה ואחת לתפילת ערבית.

אלה התפילות שאני שומע,

אני צריך להתחזק בתפילת שחרית גם, בעזרת השם.

יש לי חבר שקצת, הוא בא עם מבעי דתי,

הוא לא רוצה לחשוף זהות, הוא יהודי חרדי, אמיתי, נאמן לבורא,

רק הוא קצת התפקר בזמן האחרון ועושה תועבות. מה עליו לעשות כדי לזכות בזיווג?

בזיווג מתועב או רגיל?

כבוד הרב חריף, אני מבין. אדם שעושה תועבות, רוצה זיווג הגון, מה זה הדבר הזה?

הוא יתפקר כתוצאה מחוסר אמונה בבורא, שיאמצו לו את זיווגו, בעתו ובזמנו. אז שייקח קלטת מבראשית, יחזור בתשובה, ובעזרת השם, אחרי שיחזור בתשובה, הקדוש-ברוך-הוא יעזור לו.

אמן.

עכשיו, כבוד הרב, אני מסתכל לשמור תורה ומצוות,

וחוץ מתשאלת שחרית, שאמרתי שאני לפעמים מפספס.

אני בן 42 ואדון עדיין לא נשוי. מה עלי לעשות כדי

לנקוט את זה? זה חוץ מהחבר או זה החבר?

זה מחוץ מהחבר.

אני לא הולך,

לא מוציאה לבטלה, לא. עכשיו, למה אתה, למה אתה,

לא מצליח להתפלל שחרית?

אתה קם פעם בבוקר?

אני קם. נו אז מה הבעיה? קמת, תתפלל, מה הבעיה?

הדברים הם עמוקים כל הזמן. עמוקים? עמוקים. אם אני יכול לדבר עם כבוד הרב ביחידות פעם, אז אני אסביר לך. הבנתי. בסדר, למה לא?

מכל מקום אתה בן ארבעים ו... שתיים.

שתיים.

אתה לומד?

אני אצל אב כחלון בחדרה, יש תלמיד שלו.

זה נפלא, אבל אתה לומד?

אין לי עם מי.

אה, יש לך רוב ואתה לא לומד?

יש, אני גר פה בזיכרון, ואין לי עבודה בינתיים,

ואין לי אפשרות קודם להגיע לחדרה.

הבנתי. אבל אין פה לימודים?

אני לא יודע כל כך.

לא יודע. וללמוד לבד אתה יכול? כן.

גמרא לא, אני לא יודע גמרא לבד. הבנתי. וללמוד פרשת השבוע וללמוד הלכות אתה יכול? כן. ויש לך ספרים? כן.

אז למה אתה לא לומד? תלמד.

ו?

בעזרת השם, בזכות הלימודים, תהיה מחובר לקדוש-ברוך-הוא,

וזו תחילת הברכה שתוכל למצוא זיווג הגון.

מה היה כשעם ישראל הגיעו למעמד הר-סיני?

מה היה?

קיבלו את התורה.

כתוב שהקדוש-ברוך-הוא יצא לקראתם כמו חתן לכלה.

זאת אומרת שהתורה מקשרת

בין הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל,

כן?

והקשר הזה הוא קשר כמו של ברית נישואין.

אתה תתחבר לתורה,

בעזרת השם תזכה לבוא בברית נישואין.

נכון. ואם כבוד הרב יכול להתפלל בשבילי, אמנון בן תמרי? כן, אבל כמה זמן אתה חושב שאתה תוכל ללמוד ביום?

אני יכול להקדיש שלוש-ארבע שעות.

שלוש.

אבל לפחות שעה אתה יכול להתחייב?

בעזרת השם.

כן?

כן? בלי נדר, בלי נדר. מה בלי נדר? אמרת שלוש-ארבע, אמרתי אחת.

אם הייתי אומר דקה, היית אומר לא מפתיע.

הוא מפיל אותי.

שעה אתה מוכן?

שעה.

שעה? מוכן.

אני גם מעריך בתפילות שעי דינך בערבית.

שעה מוכן ללמוד?

לבד.

אם אין מישהו אחר.

אני יכול לעשות מאמץ.

נפלא.

שלוש-ארבע שעות היה קל, עכשיו נהיה קשה.

יש לי הרבה זמן פנוי ביום, לזה התכוונתי.

יש לך הרבה מה? זמן פנוי ביום.

זה טוב מאוד, אז אתה יכול ללמוד, שעה לפחות.

כן.

בסדר?

אמנון בן תמר. כן.

השם יזכה אותך ללמוד תורה,

ובזכות זה נמצא זיווג הגון מהירה.

אמן.

כן.

תן לגברת שם. כן.

הכנת את הפתיחה?

כל הכבוד. שלום, כבוד הרב. שלום, שלום.

אני רציתי לספר על הבן שלי, בן 36,

כשהוא היה בישיבה בירושלים במחנה ישראל.

ושם למד, נתנו לו לקרוא זוהר, בן 23. אז התבלבל והלך לבית-חולים חולי נפש.

ועכשיו הוא כל היום קורא תורה,

כל היום מעשן, קורא תורה.

והוא עכשיו נמצא בהוסטל בבני-ברק,

וכל השבת מעשן.

אני אומרת, אתה לא תקורא תורה כל היום,

תהיי לי בתורה ספרים מלאים בבית.

הוא אומר, אני לא יכול בלי לעשן בשבת.

והרופא מרשים לי, אבל איך אתה לא יכול? הרופא מרשים לי, אתה יודעת מי יותר מדי, למה אתה מעשן בשבת?

אבא שלו בוכה לפניו, הוא אומר, רבה, אני לא יכול.

אנחנו לא יודעים מה לעשות.

טוב, קודם כול בואי נתקן את הדברים.

בישיבות לא נותנים ללמוד זוהר הקדוש, ובפרט במחנה ישראל. אם הוא לקח את הספרים, לקח לבד וקרא, כנראה שלא ברשות.

ונכון שמי שלומד זוהר הקדוש והוא לא בר-הכי, לא ראוי לכך,

אז הזוהר אומר שאפשר להשתגע מזה, וזה מה שקרה לו.

כרגע הוא במצב של חולי נפש,

ומי שנמצא במצב של חולי נפש,

אז למעשה הוא פטור ברגע זה מן התורה.

אז אם הוא עובר עבירה

מתוך זה שהוא חולה נפש,

אז הוא לא עובר ברגע זה עבירה.

אנחנו נתפלל עליו, בעזרת השם, שישוב לאיתנו.

אמן. מה השם שלו ושם האימא?

איתן חיים בן שולמית.

איתן חיים בן שולמית,

השם ישלח לו רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף מהרה,

וישוב לאיתן התורה. אמן.

אמן.

אפשר לראות את הפתיחה?

יש פה חבר'ה מאוסטרליה, הבנתי, כן?

או שהם הלכו כבר?

כמה חבר'ה אתם?

הגעתם בטיסה ישירה להרצאה או שהגעתם לארץ?

יום?

שבוע לפני.

שבוע לפני.

נו, מצאתם פה קינגורו או משהו?

איך נראה פה בארץ?

אוהבים את הארץ?

מתכוונים לחזור?

לא כל כך מהר, לא כל כך מהר.

אני קשה לי 36 שעות טיסה, לא?

קיצרו את זה, לא עכשיו כמה? 22. 22. כמו באצטדיון טדי.

נו, אפשר שם לכבות האורות?

אין מי שיקבל.

אין מי שיקבל.

אי, שם, אי, שם, אי, שם, בפתרון,

בטחה נפתח.

שמח ודי שב בתהר ודופלופיל יפה.

אה, תכף מלמטה פרנד.

סינק ודום כדי שושן.

דאסטר פונים מזגלוי.

יש אמונה, לא ניכנע, עלו לנו שלוש עשרה שנה.

כולנו ניסע את שמאי קפילה, יצור יהיה לנו רק מטרה.

יש אמונה, לא ניכנע, עלו לנו שלוש עשרה שנה.

אנו נישא בשמים כפילה, יצור יהיה לנו רק על-כבה.

תרסקה, תרסקה, תרסקה, תרסקה, תרסקה.

ערך על זמנת כאב עולה נושא אביב,

כאבי בין מולים לוקחות על שתי דרכים,

תרסקה, תרסקה, תרסקה, תרסקה, תרסקה, תרסקה, תרסקה, תראה לנו 13 שנה,

כולנו מסחת שמים טילה,

זוהי עמולה כחלה.

יש תאונה,

לא ניתנה,

כולנו 13 שנה.

כולנו מסחת שמים טילה, זוהי עמולה כחלה.

כרטיסים, אין לי כרטיסים.

כולנו מאמינים האנשים, ויש עוד אלפי אנשים שאין להם דרכיסים להיכנס.

בואו נשמע איך נשמעים 22,000 שמים בזה.

יש אמונה,

לא ניתנה.

ההנחה על ההנחה הזאת היא אהדת גולה להמונית, אז אני חושבת שזה דברים שמטפלים בעד עצמם.

משמע שכל מה שיוצאים נגדו זה בדיוק הלאומי,

ומה שהוא אומר זה אמת.

למה רק הוא האדם היחיד שיחליט את האהבה והאהבת חינם לכלל עם ישראל?

אנחנו נחזק את הדוכן, השם משתמע בקריאה הזאת.

כל מי שלא נכנס עדיין למגרש, לאצטדיון,

ייכנס מן השער המזרחי בלבד.

כל מי שנמצא בדרכו פנימה ייכנס,

אלי, אלי, אלי, אלי, אלי, אלי, אלי, אלי, אלי נכנס עכשיו להבין המצטדור.

קהל נכבד,

הרב אמנון יצחק יהיה אתנו כאן בעוד דקות אחדות.

הוא ינחת עם המסוק במרכז המגרש עם ספר תורה חדש,

שנכתב במשך ארבע שנים על-ידי סופר מומחה, ירא שמים,

היא תפילת גמל.

ספר התורה הזה ישמש את ארגון שופר וסופר השבוע שהוא עורך ומקיים ברחבי הארץ.

ישמח משה במתנת חלקו הפייטן אפרים יגודיו.

ישמח משה במשך ארגון שופר,

ישמח משה במשך ארגון שופר,

ישמח משה במשך ארגון שופר, ישמח משה במתנת חלקו הפייטן אפרים, ישמח משה במתנת חלקו הפייטן אפרים יגודיו.

ישמח משה במתנת חלקו הפייטן אפרים, שפצוף יגודיו וסופר, נפלו שופר, ישמח משה במתנת חלקו הפייטן אפרים.

הן מתינת חלקו,

הן מתינת חלקו,

אימא תנא חייה הרפואה ומה קראת לו,

אומה קראת לו,

אומה קראת לו, אומה קראת לו,

אומה קראת לו, אומה קראת לו, אומה קראת לו,

קראת לו.

היא הסתיימה

אושר,

היא הסתיימה אושר, היא הסתיימה אושר,

היא הסתיימה אושר,

תיבטל את עצמנו,

תיבטל את עצמנו,

תיבטל את עצמנו.

אבטל את עצמו ותיבטל את עצמו ותיבטל את עצמו.

פעוטו שלא נקבעו

אדוני היושב-ראש, תודה רבה,

אההההההההההההההה

ההההההה

הההה

אדוני השר, כולם התרוצים להישאר מאחורי צהר,

לא נותנים לי להרגיש מאחורי נשמית.

וכמו שאמרנו לכם פעם לפעם, ספר התורה הזה נכתב במשך ארבע שנים על ידי סופר מומחה

בירי שמיים

בתפילת מתווה ספר התורה הכלא ישמש בפירדות שבת וסופטי לשבוע שהוא מתקיים ברחבי הארץ.

תעלי כבר, בהכנסת ספר תורה למגבע, מחובר, הם נתניהו נתניהו עשורים.

אנחנו בראשית כל הקהל,

כנעדת מבין הרשת,

כנעדת מבין הנשק.

נא לסיים, נא לסיים.

נא לסיים, נא לסיים.

מירב בטרותי חיה, תזכה בעזרת השם להצלחה ולחזור לאיתן התורה. קדימה.

ציון בן מזל יזכה לעמוד על רגליו, בריאות שלמה ואיתנה, ליס בת מזל, זרע חי וקיים מהרה,

רבקה בת דוד, רפואה שלמה מהרה,

רבקה בת ימנה מרים, בריאות הנפש והגוף, ונטלי בת רבקה,

בריאות והצלחה, נחמן בן-אמונה,

רפואה שלמה בתוך שער חולי עמו ישראל,

ואהרן בוני בן-יהודית,

בריאות והצלחה ורפואה שלמה, גאולה בת רובינה,

רפואה שלמה,

ותזכה לכל מיני למיטב,

ושנדה רפאל בן-תמרה,

השם יזכה אותו,

לבריאות והצלחה, אמן.

נשבת.

הוא רוצה הוראת קבע, תן לו הוראת קבע.

תודה רבה.

ברכתי את הכול.

מה השם?

שם.

אה? שמע.

אסתר. אסתר בת.

מזל. מזל תזכה, נזירה חיים קיים מהירה.

כן?

אסתר בת שושנה,

תזכה לזיווג הגון מהירה.

נתתי לו כבר, שנדה רפאל בן-תמרה,

רפואה שלמה, בעזרת השם, ויקום מהמצב שלו.

רפואה שלמה מהירה. אין לי שום דבר כזה.

כן.

תשמע, אריאלה בת רבקה ודוד בן-חנה, זרח חיים קיים מהירה, כן?

תכף, כן.

השם ישלח לך, בעזרת השם, סיוע משמים, לעבור את כל המשברים.

כן.

כבוד הרב, אני רוצה לראות את ההרצאה. אני רוצה לראות את ההרצאה. אני רוצה לראות את זה. כבוד הרב, זה לא עזר כבר.

את לא תהיי, נגמר.

עכשיו תהיי צדיק.

זה.

זה הדבר הגדול.

כן. כבוד הרב, יש לנו יוסף בן גאולה.

יוסף בן גאולה.

האימא של המזל.

רוצים שתברך אותו, בני רפואה שלמה, חזק, חזק.

הוא בסכנה מאוד, בן ארבעה חודשים והוא נולד את שתי דברים. רפואה שלמה, בעזרת השם.

אני אביא לך עד ואזרח.

אני צריכה להיות פה לסרב אותך, אני רוצה להביא לך לך משהו אחר כך.

אם אני יכולה לבקר את הבית או לא,

רפואה שלמה והצלחה.

כן.

כן.

הייתי אסתר, מת רחל, רפואה שלמה מהרה.