רמת גן - המרגלים של ימינו
תאריך פרסום: 02.06.2013
רמת גן 2-6-13
ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח
"ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה אל בני ישראל לאמור, הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות". אנחנו מורגלים לחשוב ולהביט על ענינים מסובכים בריבוי שאלות ותשובות וקושיות ותירוצים, כאילו יש ממש קושיה ותירוץ והדברים מסובכים, אבל כשמתבוננים רואים כי אמנם כל הענין תמוה מעיקרו, כי הרי הוא פשוט בכלל, כי כשמתרצים את הקושיה הלא אין כאן כל מציאות של קושיה, וכשאין קושיה ממילא אין כאן גם תירוץ, ואם כן איך מבינים את זה באמת שאצלנו יש קושיות ותירוצים? מה זה הענין הזה של קושיות ותירוצים?
כשנתעמק יותר בכל הענין, פלאים לראות כאן את כל האופן של הקושיות. בזמן קטן והנה פתאום גדלו והצמיחו על האדם קושיות לאלפים! הכי בין לילה הוא שנתהווה חכם ולמדן גדול כזה שיש לו כל כך הרבה קושיות? ואלה הקושיות המה לפניו כל כך יציבים וחזקים ללא כל הזזה, מה שנקרא קושיא ברזיל, ואילו לזולתו הכל חלק בתכלית, בכלל הוא לא רואה מה הקושיה פה, לשני לא קיימת קושיה, אז איך מבינים את זה לאחד יש קושיה ולשני אין בכלל?
איך זה אפשר שקושיא חזקה כזו מאשר נאמר לאברהם אבינו ע"ה, "כי ביצחק יקרא לך זרע", אח"כ אומר לו הקב"ה, "והעלהו לעולה" זה קושיה חזקה? איך יכול להתקיים "בי יצחק יקרא לך זרע" אם תעלהו לעולה, אז לא יהיה יצחק לא יהיה זרע, קושיה חזקה או לא קושיה? קושיה חזקה. אז איך אברהם עובר את זה ואין לו שום קושיה? איך הוא עבר את זה? איך לא קפצה לו ישר הקושיה? ואצל אברהם הכל חלק עד שאין לו שום הרהור, והקושיה הזאת גדולה מאד, ללא כל תירוץ ודאי, ולפני אברהם אבינו חלקה ללא שום מכשול.
על זה אמרו חכמים ז"ל, ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה. הנה איך מבינים את זה, האם חלילה לא הבין אברהם להקשות את הקושיה? הלא אין זה אלא שלפניו זה היה חלק בתכלית, אבל איך זה אפשר אמנם מציאות כזאת של חלקות כזאת, שזה יעבור חלק. ולאידך גיסא אם הדבר באמת חלק, אז איך שואלים שאלה שיש בה קושיה חזקה?
בפירוש האבן עזרא מצינו כמה פעמים שהוא מתקשה באיזה דבר, וכשלא מוצא עליו תירוץ מה הוא אומר - דעתם רחבה מדעתנו. צריכים להבין שדעתם של חכמים ז"ל רחבה מדעתנו זה אומר האבן עזרא זכותו תגן עלינו אמן. וזה היה התירוץ הכי נכון לקושיה הכי חזקה שהיתה לו, דעתם רחבה מדעתנו. הקושיות הן רק אצלנו, אבל מצד האמת אין קושיה. כי אמנם אחרי שדעתם רחבה מדעתנו אז מה יש עוד להקשות? אז דעתנו לא משגת מה שדעתם השיגה, זה הכל, זה הבעיה.
ידוע המעשה שהיה בזמן הרמב"ן, שהרמב"ן אמר לאחד התלמידים שלו לפני שנפטר שהוא יעלה למעלה שיברר קושיה מסוימת, והוא חזר אליו בחלום, והוא אמר לו שאין קושיה כזאת בכלל למעלה. אין קושיות. אין קושיות למעלה, קושיות יש למטה. ממה נובעות הקושיות תיכף נבין.
הנה אחרי שרואים הקושיות ורואים את התירוצים, הלא רואים בהיר כי האמת הוא כי הכל בטלין ומבוטלין, לא קושיות ולא תירוצים, אלא קושיות זה סוד גדול, כמו כן החלקות זה סוד גדול, וזה התשובה של כל הענין, יותר לא יכולים להגיד ויותר אין מה להגיד.
חכמים ז"ל, מספרים לנו על יקום איש צרורות בן אחותו של רבי יוסי בן יועזר איש צרדה שהיה רוכב על סוס בשבת, ראה את דודו מוליכין אותו לתליה, שאל אותו יקום את רבי יוסי, אמר לו חמי סוסי דארכבי מרי וחמי סוסי דארכבא מרך, תראה על איזה סוס אני רוכב בשבת ואתה תראה באיזה סוס גוררים אותך לתליה, זה הסוס שהרכיב אותי מרי שאני עובד עבודה זרה, ואתה האלקים שלך תראה עם איזה סוס לוקח אותך לתליה. אמר לו יוסי, אם כך למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו, אם זה מה שאתה משתבח שזה שכר שמרכיב אותך האדון שלך, אז אם זה נקרא שכר אז אתה יודע מה השכר שאני צריך לקבל?! אמר לו יקום עשה אדם רצונו יותר ממך? אמר לו יוסי, ואם כך לעושי רצונו, קל וחומר למכעיסיו. אמר לו, הרי אתה יש עוד מישהו שעבד את הבורא יותר ממך, אז אם הוא לוקח אותך ככה איך אתה אומר לי אם אני מקבל שכר כזה מגיע לך יותר, יש מישהו שעשה יותר ממך ותראה מה סופך, אמר לו אם ככה הקב"ה עושה לעושי רצונו, אם זה עונש שמגיע למי שאתה מבין שהוא עושה רצונו, קל וחומר מה מחכה לך אתה ממכעיסיו. נכנס בו הדבר כארס של עכנאי והלך יקום וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין. מתוך תשובה עשה זאת, נתנמנם יוסי בן יועזר איש צרדה וראה מיטתו פורחת באויר, אמר בשעה קלה קדמני זה לגן עדן. עשה תשובה אמיתית, ובתשובה האמיתית זכה לגן עדן, וקדם אותו בשעה קלה.
הנה הלא שאל יקום ליוסי קושיה גדולה מאד, מה הקושיה? צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, הנה אני על סוס רוכב בגאוה, ואתה נגרר על ידי סוס לתליה, נו, מה תענה על זה קושיה, צדיק הנה צדיק ורע לו, אני רשע וטוב לי. קושיה. ומה כאלה היו תשובותיו? אמנם כן ודאי לא הציג לו שום חידושים במיוחד, אלא כל התשובה היתה שאין מקום לקושיה בכלל, אם לעושי רצונו כך אז לעושי רצונו על אחת כמה וכמה, איפה הקושיה? הדברים פשוטים, אם חטאתי לאלקים אפילו שאני צדיק הכי גדול בעולם, וחטאתי לאלקים, מגיע עונש. ואם למישהו הכי קרוב לאלקים מגיע עונש על חטא קטן, קל וחומר למי שרחוק מאלקים שמגיע לו עונש פי כמה וכמה. אבל איך אפשר להעניש אחד שמגיע לו פי כמה וכמה בעולם הזה? אי אפשר למות יותר מפעם אחת, אז איך יענישו אותך? אז לכן אתה בינתיים רוכב על הסוס. אבל ברגע שתצא מפה "להשמדם עדי עד", אז ז"א אין פה קושיה בכלל, מה הקשויה, הקושיה אצלך אבל במציאות אין קושיה בכלל, הדברים פשוטים וברורים.
איך באמת ניתן להבין לפי זה את הענין של המרגלים? הלא המרגלים ששלח יהושע סבלו בדרכם הרבה הרבה יותר מהמרגלים של משה רבינו, המרגלים של משה רבינו הלכו בגלוי, לא הצטרכו להתחבא משום איש, אם כן איך זה עלה על דעתם ולא חיפשו בעצמם רעיון זה לתרץ את מה שראו כל הארבעים יום שהלכו בארץ ישראל, שבכל מקום שהלכו מצאו שאנשים קוברים מתים. זאת היתה מפני שהקב"ה עשה זאת למענם ולטובתם, להטריד את יושבי הארץ בהבלם ולא יתנו לב לאלו המרגלים. אז איך לבוא ולומר ארץ אוכלת יושביה בצורה שלילית, כשהכל נעשה באות ומופת ובניסים גלויים להצילם שלא יתפסו אותם. האם זה רעיון כל כך מסובך להגיד את האמת הפשוטה הניכרת, שארץ אוכלת יושביה זה היה לטובתם?
נגיד בן אדם נוסע עכשיו באוטוסטרדה, הוא נוסע 220, כשהוא לוקח סיבוב פתאום הוא רואה ניידת עומדת בצד אבל עסוקה עם מישהו עושה לו רפורט, והוא עבר, נס או לא נס? עוד פעם עובר בצומת אחרת, איך שהוא עובר ניידת עוברת שם ועסוקה עם מישהו, וככה הוא נוסע עד אילת, כל מקום שהוא נסע במהירות היו ניידות עשרות כולם עסוקים ברפורטים לאחרים. הוא יכול להסביר את זה אחרת מנס שעשו לו? אז איך איפה שהם הולכים כל מקום שהם מגיעים רואים קוברים מתים כדי שיהיו עסוקים במתים והם יוכלו להמשיך ללכת לרגל והם מפרשים את זה אחרת, איך זה יכול להיות? יש יותר חלק מזה שרואים שהארץ אוכלת יושביה לטובה?
ויהושע וכלב אמרו, כי לחמנו הם, רש"י אומר - אנחנו יכולים לאכול אותם כמו לחם, הנה אצל כלב ויהושע בינון זה היה חלק, לא היה להם שום קושיה, וה' איתנו אל תיראום, אין מה לפחד בכלל, פשוט בתכלית, אז איך זה מתהווה אצל אחרים קושיות?
אלא הוא אשר אמרו חז"ל הקדושים בביאור הענין, חייהם שאני נותן להם מקום לטעות. אתם רציתם "נשלחה אנשים" אני אמרתי עלה רש, אני אמרתי הארץ טובה, אני הוצאתי אתכם ממצרים לא להרוג אתכם בהרים במדבר, אני הוצאתי אתכם להכניס אתכם לארץ המובטחת, עמדתי עד היום בדיבור, למה שאני לא אעמוד בסיום? איך עולה בדעתכם שלא אוכל להכניס אתכם לארץ עד שאתם אומרים שהעם היושב בארץ ישראל חזק הוא ממנו כלפי מעלה, איך אפשר להגיד דבר כזה?
אלא זה הענין, אתם אמרתם נשלחה אנשים אז ניתן לכם מקום לטעות. קושיות זה סוד גדול, והענין זה הסוד הוא סוד של נתינת מקום לטעות ולא יותר. כשמבינים כך את הסוד של ענין הקושיות, שהוא מסוד גדול של מקום לטעות, אז באמת הפלאים הכי גדולים הינם בצד השני, איך זה באמת לאחריהם הכל חלק? יש רק מקום לטעות, אבל אין בעצם שום מקום לטעות. מי שחלק רואה חלק, מי שהוא לא חלק ויש לו נגיעות יש לו מקום לטעות.
אנחנו רואים בהפטרה אמרנו את ההפטרה על יהושע ששלח מרגלים לתור את הארץ, את כלב בן יפונה ואת פנחס, נו, והם הולכים לתור את הארץ לרגל אותה. כמה הם נכנסו? מטר. הבית של רחב היה בחומה, איך שהם נכנסו כבר זיהו אותם במצלמות, יש שלחו אנשים לרדוף אחריהם, היא העלתה אותם הגגה ותטמנם בפישתים וכיסתה עליהם והגיעו לבפנים ושאלו וחקרו אותה, והיא אמרה כן הם היו וברחו והם הלכו להרים תחפשו אותם, ואחרי זה היא אומרת להם תתחבאו שלשה ימים בהרים עד שהם יעברו ויחלפו, ואח"כ תוכלו לברוח בחזרה. מה הם היו בכלל? לפי זה מה הם היו צריכים להגיד? הארץ הזאת מסובך עוד אתה לא זז אי אפשר, יש שמה צופים ויש שמה מצלמות והם רואים הכל וזה עם קשה וחבל על הזמן, חבל על הזמן אין טעם להכנס לפה. אבל מה היא אומרת להם? היא אומרת להם רחב, הגויה היא אומרת להם, מה היא אומרת להם? שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם, אנחנו יודעים ובטוחים שאתם תוכלו לכבוש את הארץ, האלקים שלכם הוא חזק, אומרת להם דברי חיזוק, היא אומרת להם, והם הולכים עם הדברים שלה נגד המציאות שהם רואים. במציאות מה הם ראו? הם ראו שאי אפשר שמסובך פה, מה היא אמרה להם? דברי חיזוק, מה הם חוזרים ואומרים? יכול נוכל. המרגלים של משה מה איתם? הם רואים הכל חלק, איפה שהם הולכים כולם מתים, אף אחד לא מפריע להם, ארבעים יום, לא מטר, לא דקה, ארבעים יום, מה המציאות? שהקב"ה עם כל מה שיש שם נותן להם להלוך כאוות נפשם ושם דבר לא מפריע להם, והם חוזרים עם אשכול כמו טנק והכל לא טבעי שמה אבל הנה, ה' מסייע, סיעתא דשמיא. מה צריך להגיד? יכול נוכל להם, מה הם אומרים? הפוך. מה ההבדל בין המרגלים האלה לאלה? כולם היו נשיאים, כולם היו גדולים, משה בחן אותם הם היו הכי טובים, ה' הסכים עליהם, הם יצאו לשמה צדיקים! מה קרה? ההבדל זה הלב, עקוב הלב ואנוש הוא מי ידענו, הכל תלוי בלב. ברגע שהם יצאו, הם הבינו שהם יצאו כשליחים הכי טובים שיש בעם ישראל - נכנס בהם גאוה, והם הבינו שעכשיו הם הופכים להיות דיינים כי הם יחליטו אם אפשר להכנס או לא, ואז בתוך דקות של הדקות של הלב שלהם נכנס להם שאלה גדולה, מה יקרה אם יכנסו לארץ, האם הם ימשיכו להיות נשיאים או שיחליפו להם את התפקיד. יהיה בחירות, ואם הם יגיעו לשמה יתכן שיבחרו אחרים. הם לא הרגישו שהם חושבים על זה, בתוך הדקות של הדקות בלב שלהם טחו עיניהם מראות, הנגיעה הזאת הפריעה להם ולכן הם ראו הכל באור שלילי. במקום לראות פשוט הם ראו לא טוב, למה לא טוב? כי השוחד יעוור עיני חכמים. היה להם שוחד של בחירות, הם פחדו שיחליפו אותם, כך אומר הזוהר הקדוש.
אז ז"א, נקודה של לב, איפה הלב, האם אתה מבקש אמת או לא. כלב פחד שהוא עלול בגלל ש נתנו לו תפקיד כל כך בחיר הוא עלול לזייף, הלך לקברי אבות, יהושע בינון ענוותן אמר למשה רבינו אני לא יכול, אני פוחד, זה יותר מהגודל שלי, אמר לו אל תדאג אני אתמוך אותך בברכה, "יה יושיעך מעצת מרגלים", ואלה ידעו שעלול להיות משהו, דאגו ליישר את הלב שלהם. לכן הם גם לאחר מכן קרעו את בגדיהם, שלא ידבק בהם מאומה שלא נכנס בהם ארס של עכנאי מדבריהם של המרגלים, קרעו את בגדיהם, משה ואהרן נפלו על פניהם אבל הם קרעו את בגדיהם להרחיק מעליהם שום שמץ של הרגש כלשהו מדבריהם של המרגלים. ובאמת מי נשארו ונותרו מכל הדור ההוא? רק כלב ויהושע בינון שנכנסו לארץ, כל הדור ההוא מת בעוון זה של המרגלים.
הרמב"ן ז"ל בתחילת פרשת שלח כתב בביאור הענין של המרגלים, אשר נאמר בכתוב "שלח לך אנשים" שה' ציווה על השליחות, וכתב, והיה כל זה כי ה' חפץ למען צדקו שתהיה השליחות במצותו ושתהיה בכל שבטיהם ובגדוליהם למען ינצלו. וזה נורא נוראות, הלא היה ראוי שינצלו גם בזה לבד, אשר כל הדבר עבר תחת פיקוחו של משה רבינו ע"ה, גם זה הלא יש בו כבר ריבוי השמירה עליהם, ששולח אותם גדול הדור משה רבינו. הלא אין הקב"ה מביא תקלה על ידו, והנה ה' עצמו חפץ למען צדקו ועשה שיהיה הכל בציווי של ה' יתברך, הנה ודאי כי לא יתכן שיסתבב מזה איזה תקלה ונוסף על כולנה הם היו אנשים ראשי בני ישראל, ולמרות הכל לא הועיל ונכשלו. הלא נוראות מזה לראות עד כמה צריכים למצב של "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם", כמה ריבוי של מלאכי רחמים צריכים לחלץ אדם שלא יסתבב בטעויות. הסוד של קושיות ותירוצים, הסוד של חלק ולא חלק זה סוד גדול מאד, והענין הזה של הסוד של הקושיות זה בגלל שנותנים לאדם מקום לטעות, והענין הזה של סוד של חלק הוא כי נוטל מכאן כל מקום לטעות, ואז יתכן להתהוות חלקות, עד שלא יהיה שום סתירה "כי ביצחק יקרא לך זרע והעלהו לעולה". מה הבעיה? הפה שאסר הוא הפה שהתיר, מי אמר לי העלהו לעולה? מי שאמר לי "כי ביצחק יקרא לך זרע" היום ה' יכול לומר כך מחר יכול לומר כך, אני צריך להבין למה הוא אומר? כשהוא אמר לי והבטיח לי "כי ביצחק יקרא לך זרע", מה, היה לך קושיות מה פתאום? מה פתאום? מה פתאום? מה פתאום תתן לי יצחק, מה פתאום? לא היה שאלות, כשנותנים לך אתה לא שואל, כשלוקחים אתה שואל, וכשנתנו למה לא שאלת? אז אם הוא אמר יצחק יקרא לך זרע עכשיו אומר לך העלהו לעולה.
ז"א אדם שהולך ישר כי האלקים עשה את האדם ישר אבל המה - אדם וחוה ביקשו חשבונות רבים, ממילא נהיה כל הטעותים, כל הטעויות והקושיות בעולם נהיו מחטא אדם הראשון. אם לאדם לא היתה קושיה הכל חלק, מאיפה באה הקושיה? מהמקום לטעות, ולמה הוא נוטה לטעות ולא רואה את הכל חלק? בגלל הנגיעות שלו. יש לו יצר הרע, יש לו מידות לא טובות וממילא הוא מטה את עצמו למקום שהוא משוחד. איפה שיש לו יותר רווח פחות הפסד, שמה נח לו לראות את הדברים מסתיימים. זה סוד גדול לדעת שכל הקושיות שלנו בחיים קושיות של קש, קש. אין קושיות בכלל, הכל ברור. הכל ברור. אבל מי שרוצה להסתבך עם יצרו ועם ליבו אז הוא יגיע לקושיות שיסבכו לו את החיים.
אומר הסבא מנובהרדוק דבר נפלא, הוא אומר, האלקים עשה את האדם ישר, ז"א האדם יכול לראות במבט האמת כל דבר לאמיתו של דבר בלי שום בעיה. אתם רוצים נסיון קל? כשחבר בא עם איזה בעיה שיש לו, מה עונים לו, אני לא מבין מה הבעיה, למה אתה לא עושה ככה וככה וככה, נראה לך פשוט כאילו אתה לא מבין מה הוא מסתבך. אותה ביה יש לך, מה אתה עונה, זה לא פשוט, תשמע זה לא פשוט. למה אצלך זה לא פשוט ואצלו זה פשוט, ענית לו בשניה? כי אין לך את היצר הרע שלו זה פשוט, אבל כשיש לך את היצר הרע שלך זה לא פשוט כי הוא מסבך לך את הכל. מסביר הסבא מנובהרדוק דבר נפלא, הוא אומר האלקים עשה את האדם ישר, העולם הזה נברא שלא יפריע לאדם כלל אלא ישרת אותו וכל מה שיש בעולם זה כלים, כלי עזר לטובתו של האדם. אין דבר בעולם שנברא שלא לתועלת ולטובת האדם, ושיש לו מה ללמוד ולהשתמש וכו' מן העולם.
אבל האדם רואה את העולם ג'ונגל, מסובך העולם מסובך, מה זה מסובך. לא יכול לצאת ראש, מהבוקר הוא קם כבר הוא חושב, יש לי חובות יש לי לשלם יש לי ככה, לזה אני חייב זה הבטחתי לו זה ככה זה אוווווו קם ג'ונגל. מה עושים כשרואים ג'ונגל והאריה רודף אחריך - היצר הרע, מה עושים? אומר הסבא מנובהרדוק - הנצל כצבי מיד. צבי שרודף אחריו אריה ויש לפניו יער יש לו בעיה, אם הוא ירצה להכנס ליער הוא ילפת בקרניים שלו בעצים, אז מה הוא עושה, דבר ראשון הוא מגיע לעץ הראשון - שובר את הקרניים ואז הוא נכנס ורץ מהר והאריה לא יתפוס אותו. ז"א כל העכבה של הצבי מההצלה זה הקרניים שלו.
אומר הסבא מנובהרדוק, האלקים עשה את האדם ישר בלי קרניים, בלי קרניים, אבל מה עושה האדם, ישר מתחיל להצמיח קרניים. עולה לו מחשבות, אם אני יעשה ככה אז יהיה ככה וככה, ואם אני לא אעשה ככה אז ההוא יגיד לי ככה, וההוא יגיד ככה וככה, וההוא יגיד לי אז למה אצלי לא באת ולמה אצלו הלכת, ולמה אחרת ולמה באת ולמה לא שילמת ולמה אחרת והיית מודיע לי ושלחת אס אם אס והיית עושה ככה ונהיה לו פלונטר הוא לא יכול לזוז. לא יכול לזוז. זה רק מאחד, ואם יש לו שניים ושלשה וארבעה הבטחות וחמש וכן הלאה, ויש לו את האשה על הראש ויש לו את הילדים והוא הבטיח להם לקחת אותם ויחזיר להם ויקנה להם ויעשה להם, ויש לו כל כך הרבה התחייבויות, נהיה לו ג'ונגל על הראש, הוא לא יכול לזוז. מה יעשה - הנצל כצבי מיד, שבור את הקרניים. מה שאתה יכול תגיד הן, מה שאתה לא יכול תגיד לאו, אל תגיד נראה מחר, אל תדחה שום דבר, תענה מיד מה שביכלתך ומה שאתה יכול לעשות עשה. מה שאתה לא יכול תגיד לא יכול, כמה שזה יהיה לא נעים וכו', אין יותר טוב מהאמת. ככה תלך חלק. אבל אם אתה מתחיל להסתבך ואתה מייצר לך קרניים, לא תצא ראש עם אף אחד, את כולם תפסיד בסוף, תאבד את השם שלך ויגידו שאתה לא אמין ולא רציני ולא ככה ולא ככה, ותפסיד הרבה הרבה הרבה בחיים. לך ישר, תגיד את האמת תמיד, מה שאתה מסוגל תגיד כן, מה שאתה לא מסוגל תגיד לא, אל תגיד נראה, אם תגיד נראה הוא כבר יגיד הבטחת לי, אל תגיד נראה, תגיד לא ברור. את הנראה תשאיר לעצמך, צדיק אומר מעט ועושה הרבה, אומר לא בסוף עושה כן, יותר טוב ממה שלהגיד ספק כן בסוף לא. סמכתי עליך, לא יצאתי מהבית, חיכיתי לך, אההיה, כל זה מתוך כוונה טובה שהתכוונת.
אז ז"א, אדם צריך להבין, אין קושיות באמת, אין קושיות, הקושיות זה רק ממקום לטעות, שה' הניח, כי אחרת לא היתה בחירה אם הכל היה ברור במאה אחוז ולא היה מקום לטעות אז לא היתה בחירה, כן בן אדם היה רואה את האמת ברור, אבל אם הוא מנקה את עצמו "וטהר ליבנו" והלב טהור מנגיעות אז אכן הוא יוכל לעמוד בכל המשימות.
מההתבוננות הזאת בכל הענין יכול אדם להכיר את סוד האמונה כי אני ה' בקרב הארץ. גם יותר מיציאת מצרים, כי אין לנו מושג כמה ריבוי מלאכי מעלה סובבים את האדם על כל פסיעה ופסיעה לשמור אותו שיבוא הכל במישור וחלקות. אבל אדם לא יודע להעריך כמה הקב"ה נותן לו סיעתא דשמיא, אם היה מנצל אותה והיה הולך בדרך אמת, חבל על הזמן כמה היה מספיק להרויח בעולם הזה. אבל אנשים מתפתלים, כל הזמן מתפתלים, הם לא קשה להם להגיד לא, קשה להם להתחייב, קשה להם קשה לא נעים, לא נעים כל מיני דברים כאלה שגורמים להם תסבוכת כל החיים. לך בדרך אמת בראו אותך ישר דבר ישר, אתה יכול גיד כן לא יכול תגיד לא, הכי פשוט הכי קל.
הגאון רבי יצחק בלאזר זצ"ל היה אומר שאנחנו טועים כשחושבים שסיעתא דשמיא היה רק לראשונים ז"ל, הוא אומר, אנחנו לא יודעים כמה סיעתא דשמיא יש לנו על כל צעד ושעל. הרי אם נסתכל רק סביבנו לא יאומן איך אומות העולם סביבנו הורגים אחד את השני כשאנחנו האויבים המוצהרים של כולם. והם נלחמים איש באחיו, אפילו לא עם בעם. כל עם בעם שלו. לא יאומן כי יסופר. כמו שאומר הפסוק "וסכסכתי מצרים במצרים", לא יאומן כי יסופר. מה אתה רוצה עוד אות ומופת כזה שעם כל מה שאנחנו על הפנים, הקב"ה עדיין שומר עלינו כמו שאנחנו עד כרגע. זה לא מובטח תמיד, אבל כרגע אנחנו רואים, אם היינו רק מודים לה' יתברך על זאת שאת כל ההרס העצמי שיש בהם שטמון כל הרוע שבהם, שטמון באויבים הם מוציאים על האחים שלהם, היינו צריכים להודות ולהלל לה' יתברך בלא הפסקה, ולשוב בתשובה מהר בשביל להטות את הכף לטובתנו ולא חס ושלום לרעה. אבל אם אנחנו שאננים חושבים שזה טבע, אז הטבע הזה הוא לא טבע והוא יכול להתהפך בכל רגע לטבע, כי כרגע זה לא טבעי. הטבעי זה שהאויב נלחם באויב ולא נלחם באחיו. אז כרגע אנחנו מעל הטבע וזה יכול לחזור לטבע, וחבל, אתם יודעים שאנחנו נמצאים על חבית מלאה דלק שיכולה להתפוצץ בכל רגע, אתם יודעים שהמצב בגבולות שלנו הוא הרה אסון, זה כל רגע יכול להתפתח. ואני לא רוצה לחזור על תיאורים שתיארתי בארבע שנים האחרונות, אבל המצב אתם רואים כל יום יותר גרוע יותר גרוע יותר גרוע והמלחמה גולשת כבר ללבנון והחיזבאללה נכנס ובקיצור מאיימים כולם, ואסאד אין לו כבר מה להפסיד ולשלוח טילים זה לא בעיה, הוא נותן הוראה אחת, הוא כבר נתן הוא אומר בעצם, והוא אמר אם תהיה התקפה ישראלית נוספת אז מיד להגיב בחזרה בלי לחכות אפילו להוראה וכן על זה הדרך, ועכשיו המתח הוא מי עושה את הטעות הראשונה ואחרי זה יחלאלאו.
אז צריך הרבה מאד סיעתא דשמיא, הרבה מאד סיעתא דשמיא בשביל לשרוד את מה שעלול לקרות. צריך להכיר תודה לקב"ה, אני חושב הגיע זמן אחרי שישים וחמש שנים בארץ, אנשים יושבים פה וזה בניסי ניסים אנחנו קיימים כאן, אנחנו מוקפים בין חצי מיליארד למיליארד שונאים מסביבנו בגבולותינו. והקרישים בים גם לא אוהבים אותנו.
ז"א איפה שלא נפנה אנחנו במצב יותר גרוע ממה שהיה עם ישראל כשיצאו ממצרים והגיעו לים סוף, אנחנו במצב יותר גרוע יותר גרוע, כי אין משה רבינו, ואין את ההנהגה הניסית שהיתה כל הזמן, ואנחנו נמצאים במצב שאנחנו צרכיים איתערותא דלתתא, דהיינו לעורר את עצמנו.
ומה שאנחנו רואים לכאורה זה צריך להיות קושיות, איך יכול להיות, על מה זכינו? אבל הקב"ה כבר אמר "לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם" והקב"ה רוצה שנגאל, וגם הנשיאים ראינו שלח אותם בשביל שמה - שינצלו, אבל הם עשו את זה עם נטיית הלב והטעו את עם ישראל, אתם שומעים? לכאורה, לכאורה לא מובן, באו עשרה, מולם יש שניים, העשרה אומרים שהארץ אוכלת יושביה, ושאי אפשר להכנס לארץ, מה הדין, הולכים אחרי רוב או אחרי מיעוט? אחרי רוב, אז העם שמע את זה והתחילו לבכות, וכל העם בוכה, נשינו ובנינו יהיו לבז, נו, אמר הקב"ה, אתם בכיתם בכיה של חינם, מה חינם? מה חינם? מיליונים בוכים באמת, מפחדים על הילדים, על הנשים, על הכל. אומר הקב"ה זה בכיה של חינם, אין פה רוב, אני אמרתי עלה ראש, אם אני אמרתי מה אני צריך את המרגלים שיגידו? ואם יבוא כל הדור ויגיד ההיפך ממה שה' אומר, אז נגיד שיש רוב מול הקב"ה? מה זה כנסת ישראל שאומרים שמה שמותר לחלל שבת כי יש רוב, הרימו יד נגד ה' בכנסת ואמרו שיש רוב, והרוב קבע שאפשר לחלל שבת. זה פלא פלא פלאות שאנחנו חיים. אחרי מרד מרד מרד בפלטין של מלך ועדיין הקב"ה שומר עלינו, פלא, פלא פלאות. עלה ריש אני אמרתי, לא קיימתם, כולם ימותו, וכולם מתו, ולא עוד אלא לבכיה זה גם יעלה לדורות הבאים שתשעה באב יום שבכיתם יחרבו שני בתי מקדש וימותו עוד מיליונים.
שה' אומר אמת, אמת של התורה, מה אכפת לי מה אומר הרחוב, מה אכפת לי מי אומר מה, אם התורה אומרת משהו לא מעניין אותי רוב, כולם עושים, תראה אבל הנה גם הם עושים, אבל גם הם אומרים, את מי זה מעניין. יש לך שולחן ערוך, השולחן ערוך מעל כולם, זה דעתו של הקב"ה, זה מה שהוא אמר. אתה תקיים מה שאמר שולחן ערוך, לא עושים אחרים - בעיה שלהם לא שלך.
אז ז"א אין קושיות באמת, הקושיות נובעות מהמקום לטעות, ומי טועה? מי שרוצה לטעות. מאיפה אני יודע שמי שרוצה לטעות הוא טועה? שהרי משה רבינו אמר לקב"ה רבונו של עולם אתה אומר לי לכתוב את התורה, אני כותב, מה אתה אומר, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, נכון? אח"כ הגיע לפסוק "נעשה אדם" אמר לו אתה מניח מקום לטעות, יגידו יש שתי רשויות, נעשה אדם, לא אעשה אדם, נעשה, כאילו יש שתי רשויות בשמים, איך אתה אומר לי לכתוב כזה דבר, זה מקום לטעות. אומר לו הקב"ה אני רוצה ללמד דרך ארץ, שגדול נמלך בקטן, גם גדול כמו הקב"ה מתייעץ עם קטן. לכן הוא התייעץ עם המלאכים ואמר, נעשה אדם? והרוצה לטעות יבוא ויטעה, לא יעזור, מי שרוצה לטעות גם אם אני אכתוב אעשה אדם הוא יטעה, מי אמר שזה הוא? מי אמר שזה הוא? בעיה למי שרוצה לטעות? אין שום בעיה.
הייתי אומר לכם כמה דברים אבל איני רוצה לעוררם, מה היתה הטעות הגדולה שהיתה באחרונה. אבל מי שישליך את מה שאמרתי עכשיו על מה שהיה, יבין מה אמרתי בדיוק, והרוצה לטעות - יבוא ויטעה.
למי שיש שאלות בבקשה.
ש. מאיזה ספר זה?
הרב: חכמת המצפון הרב איבגי.
שאלה למי שיש בבקשה.
ש. כבוד מורנו ורבנו אמנון יצחק, בימינו הגדולים שלנו עושים בעם שלהם מה שהם רוצים, לוקחים מהם מה שהם רוצים ואין מי שיגיד להם משהו רע, הם יכולים לצעוק עד מחר לא יעזור כלום, העם רדום, לא עושה שום דבר,
הרב: התכוונת גדולים מהממשלה כאילו
ש. ודאי הממשלה
הרב: זה קטנים קטנים זה לא גדולים
ש. הגדולים האלה של הממשלה
הרב: הקטנים, הקטנים
ש. הקטנים של הממשלה עושים לקטנים שבעם
הרב: לגדולים שבעם, כן,
ש. מה שהעם אומר
הרב: הרי העם הכתיר אותם, אז מי יותר גדול - המכתיר או המוכתר?
ש. המכתיר
הרב: אז המכתיר הוא הגדול
ש. אז העם הגדול סובל מהעם הקטן
הרב: מהקטנים שהוא שם למעלה. מהקטנים, מנגל לא ישים את הקטנים למעלה
ש. אז כבוד הרב אומר שהעם תמיד מורד, מה שהקב"ה אומר הם עושים הפוך, אנחנו העם שלנו בארץ פה וכל העם היהודי בכלל, עושים מה שרצון ה' עושה אבל האלה שאנחנו מעמידים אותם עושים בנו מה שהם רוצים, ואין מי שיגיד להם מה לעשות.
הרב: אני אגיד לך, אם באמת היית חושב שהם קובעים משהו, הם לא קובעים כלום, אתה נכנס לבית המדרש, לומד כמה שאתה מספיק על כל מילה אתה מקבל תרי"ג מצוות, אף אחד לא יכול למנוע אותך, אתה יכול לעשות את זה גם בבית, הם יכולים לגזור גזרות מבוקר ועד ערב, את המזונות הקב"ה קוצב, את החיים הקב"ה נותן, את הגזרות זה גם כן בגלל מעשינו הטובים במרכאות, אבל עדיין לא נמנע מאיתנו האפשרות ללמוד תורה. כל זמן שה' נותן לנו ללמוד תורה ולהתפלל ולעשות את רצונו, זה לא מעניין אותך בכלל מה שקורה בחוץ. כשהתימנים שהגיעו לארץ היו מבינים גדולים, והם אמרו מפני חטאינו גלינו לארצנו, כי הם הבינו שפה זה עדיין גלות והגלות פה יותר גרועה מהגלות בתימן, משום שבתימן עוד רובא דרובא שמרו הכל כמו שצריך, אבל כשהגיעו לפה ראו שהמיעוט בקושי שומר, אז ז"א זה ברור שאנחנו בגלות. אבל תורה עדיין אפשר לקיים, למרות שהם מצירים את צעדיהם של לומדי התורה, אלה שהם מקבלים תקציבים. אבל כל אדם פרטי יכול ללמוד היכן שהוא רוצה, אז מה הבעיה? יש גזרות - עוברים אותם, עברנו את פרעה נעבור גם אותם. אבל הנקודה היא - מה אנחנו עושים בחלק האישי, כשאדם נפטר הוא לא יכול להגיד לקב"ה אני הייתי בתקופה קשה של ביבי ולפיד, אז איך אתה רוצה שאני אקיים מצוות עם לפיד. זה לא יפטור אותו, מה אכפת לך אם יש לפיד? מה זה ענינך? אם לא תקרא עיתון ולא תשמע רדיו לא תדע שיש אחד כזה בכלל. שישב איפה שהוא רוצה, מה זה ענינך.
כן, שאלה נוספת. תן לילד הנחמד פה.
ש. כבוד הרב, אם אנחנו לא נשים לב לפוליטיקה וזה, יבואו לך ידפקו לך בדלת שלם, וכל הגזרות שיש, מה עושים עם זה?
הרב: אתה כבר מודאג בגיל שלך
ש. תשמע, יש לי חבר, הוא הקים אגודה, קוראים לזה אלאה - אגודה למען ארץ האבות, הוא הלך, הוא יושב כאן, הם עושים פעילויות, הם ציונים כבר בגיל הזה כבר
הרב: כבר התקלקלו כן
ש. כן, והם תומכים בבנט, וכל זמן
הרב: שרוצה לעקור קצת מהתורה, כן.
ש. שמע, לכל דבר יש לו תירוץ בענין בנט
הרב: הוא שאמרנו, קושיות ותירוצים
ש. כן, אבל לא רואים את הקרניים שלו,
הרב: מלא יש לו ג'ונגל.
ש. אז מה עושים?
הרב: עם הלשלם
ש. לא, לא, מה להגיד לו, הוא אומר, אומרים לו למה אתה קופץ לזה, והוא אומר אני אהיה פוליטיקאי קצת לפני ארבעים וזה והוא מתעסק בזה עכשיו, מה מה להגיד לו, שהוא ימשיך בזה?
הרב: ומה זה יתן לו?
ש. כן, מה זה יתן לו?
הרב: מה אתה אומר מה זה יתן לו?
ש. אין לי מושג.
הרב: יש לך עצה לתת לו?
ש. לא, אומרים לו, מה זה לא בגיל שלך, אתה לא תשפיע על הזה
הרב: ומה אתה אומר לו?
ש.אני אומר לו שהוא לא ישפיע על
הרב: שמה יעשה במקום? מה יעשה במקום?
ש. שילמד תורה והוא לומד, הוא זה הוא בסדר, אבל לא מה כבודו אומר
הרב: אני אומר שמה שאתה אומר זה נכון.
ש. לא, כאילו כן, אם אתה חו... יש לי שאלה כבוד הרב משהו אחר, שאמרת שיש את הקושיות ואת ה
הרב: תירוצים
ש. כן, אבל אין לדבר סוף, גם שאם יבינו שיש הכל ברור ואת הזה עדיין יהיה קושיות ויש עדיין את הזה
הרב: זה תלוי באדם, אם בן אדם הולך עם הקב"ה ומקיים את רצונו יתברך על פי לימוד התורה והמוסר, לא יהיו לו קושיות.
ש. אבל זה, אבל עדיין זה לא
הרב: אמרנו שהאבן עזרא מה אמר, אתה זוכר?
ש. זה היה מלפני
הרב: חצי שעה
ש. שנה
הרב: אז בקיצור הוא אמר, דעתם רחבה מדעתנו, ובזה כבר אין לו קושיה. אני לא מבין. אני לא חייב להבין הכל. מה שאני לא מבין אבל אני סומך על התורה שאמרה לי כך וכך. זה שאני לא מספיק תופס את עומק דעתם של אלה שלפני - זה לא אומר שהם טעו בגלל שאני לא מבין. צריך לתלות את הכלכלה בעצמנו ולא באלה שלפנינו גדולינו.
ש. כן, וכבודה רב עוד שאלה אחרונה, שאמרת שכל האויבים שיבואו עלינו והחיזבאללה וזה, יש ה' אלקינו אחד,
הרב: נכון
ש. והוא קרע להם את הים וגם לנו הוא יכול לעשות את זה, מתי ש, לא צריך לפחד
הרב: ז"א אתה רואה כבר את האפשרות האחרונה שהוא יקרע לנו את הים התיכון ואנחנו נצא מפה, למה שלא יקרע אותם?
ש. זה אפשרות
הרב: הנה התחילו, הם הורגים אחד את השני.
ש. נכון והיה מהפכות וזה
הרב: יש יש
ש. יש,
הרב: וימשיך כן
ש. ימשיך.
הרב: עוד שאלה,
ש. הא לא
הרב: תודה. תהיה בריא.
כן, תן לבחור פה.
ש. קודם כל אני רוצה להגיד כל הכבוד לישראל שכבר מגיל כזה מעניין אותו ארץ ישראל ומעניין אותו ציונות וזה, ואני חושב שאני חושב שכמו שהרב ענה, אמר שב תלמד תורה, זה חשוב, צריך לשבת וללמוד תורה, אבל כמו שהרב בעצמו ניסה להכנס ולהשפיע, צריך גם להכנס ולהשפיע ולנסות להכנס מבפנים, כי אם לא נעשה כלום אז בסופו של דבר לא יקרה כלום.
הרב: אז קודם כל אתה יכול ללמוד ממני, שאני לא הצלחתי ועם כל האהדה שיש והכל והכל, כוחות הרשע הרבה יותר גדולים, וכנראה לאנשים טובים אין מקום שם, אז ממילא אם הוא בחור טוב אז לא כדאי, אם הוא יהיה מושחת הוא יצליח.
ש. צריך אנשים טובים שם
הרב: טובים אין שם. אנחנו התכוונו ללכת לשם על מנת להציל מאלה שנקראים טובים אצלכם.
ש. אוקי.
הרב: אבל כנראה שהרשעים יותר מצליחים, השעה משחקת להם. צריך להכיר בזה, אין מה לעשות.
ש. יש לי עוד שאלה, הרב אמר שבעצם כל המדינות שמסביבנו ויש בלגן בעולם וזה, ובכל זאת הרב חושב שאנחנו נמצאים במקום שהוא יותר גרוע מהגלות. איך אפשר לחשוב, כאילו אני שואל את הרב, איך הרב יכול לחשוב דבר כזה, אם הוא בעצמו אומר שלמרות שכל מה שיש מסביבנו עם ישראל מצליח להתקיים ומצליח ללמוד תורה בארץ ומצליח להתקדם במשך 65 שנה
הרב: אתה יודע, זה שיש לך חסד מהקב"ה זה מצריך ממך הרבה זכויות על חשבון זה, זה שעושים לך נס אתה משלם על זה בסופו של דבר. זה שמידת הדין לא מפסיקה לקטרג זה שיהיה לך ברור, וכשמגיע הרגע שהיא מצליחה להעביר את מה שהיא רוצה, אז זה מה שקרה באסונות הגדולים שעמדו לעם ישראל במשך הדורות, וכידוע לנו שבאחרית הימים תהיה עת צרה ליעקב שלא היתה מעולם, וכיון שאנחנו חוזים שאנחנו הדור האחרון לפי הכתובים, ממילא העת צרה ליעקב תהיה בזמננו, וכשהיא תהיה בזמננו היא תהיה כזאת שבספרים הקדושים כתוב שאנשים הנשארים יאמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו, ז"א הולך להיות אסונות בקנה מידה כזה ששני שליש מן העולם ימותו ורק שליש יוותרו, ז"א ארבע וחצי מיליארד ימותו, אז זה לא כל כך פשוט, זה שכרגע עדיין אנחנו אחוזים במידת החסד של הקב"ה, זה מחייב אותנו יותר, כי אז מידת הדין אומרת תראה, הם לא בסדר ואתה נותן להם, במקום שיכירו טובה ובמקום שיעשו וישתפרו ויודו ויברכו ויהללו וישבחו ויפארו וכו', תראה הם ממשיכים בדרכם ואני לא רוצה לתת דוגמאות בשביל לא לקטרג מה קורה בתל אביב, על מה מדברים, מה מעניין את החברה הישראלית, לאיזה כיוון נוטים. אם תראה רק את זה, והגזרות הנוספות, ועקירת התורה שה' אף פעם לא ויתר על זה כי זה בבת עינו, אז ברור שהולך להיות פה אסון גדול.
ש. בדיוק בגלל זה אנחנו צריכים להוסיף מעצמנו בשביל הקב"ה.
הרב: מה להוסיף?
ש. להוסיף מעצמנו בשביל הקב"ה.
הרב: מה להוסיף?
ש. להוסיף תורה, אין ספק שלהוסיף תורה
הרב: זהו, לכן הבחור במקום לעשות מפלגות יעשה תורה עד שיגיע לגיל ארבעים כבר נעבור את כל מה שדיברנו.
ש. בעזרת ה'.
הרב: תהיה בריא. תן שמה ליהודי כן.
ש. כבוד הרב, אני לא שוכח את השיעורים שלך בשבתות, ואני מבקש בכל לשון של בקשה, גם לנו מגיע פה במקום הזה כאן, נא להקדיש לנו אם לא כל שבת אז לפחות אחת לשבוע, אנחנו לא יכולים לקפוץ אליך עד לבית הכנסת מרחק רחוק, פה אתה נמצא, אתה גר פה בדיוק באמצע, בין הבית כנסת שלך למקום כאן, אז אנא מ מך, פה שמענו דברי חיזוק, דברי אמת, תענוג היה לשמוע, אני מאמין באמונה שלמה שכולם פה יהיו מחוזקים מהדברים שלך, אבל זה רק מעט מן המעט, אז אנא, יש לנו בית כנסת פה אחת גדולה שנקראת תפארת ישראל, אני מאמין באמונה שלמה שהועד וגם כבוד הרב יסכים שאתה תבוא בשבתות אחת לשבוע, אחת לשבת או באחד הימים לתת שיעור פה לקהילה לעמידר, תודה רבה.
הרב: תהיה בריא, עכשיו אני אגיד לך רגע, אנחנו פתחנו בית כנסת בעזרת ה' יתברך בשופר, ברחוב מתתיהו עשר,
ש. זה רחוק
הרב: רק רגע, רחוק אין רחוק כשאוהבים, וכשחושבים שזה חשוב אז זה בכלל קרוב, אבל אני אגיד לך, מגיעים אלי לשבתות מחיפה, מקרית גת, מקצה הארץ, ושובתים גם, אני נותן עשר דרשות בשבת, ויש שלש סעודות, סעודה שניה שלישית ומלוה מלכה בבית כנסת, ויש עשרות אנשים כולם מוזמנים לבוא וליהנות ולהתפלל למי שרוצה לשמוע גם דברי תורה בלי הגבלה של זמן, בלי הגבלה, בלי סיים, סיים, סיים, מדברים כמה שרוצים, אף אחד לא רוצה ללכת הביתה. זה דבר אחד. בימות השבוע יש בנץ, אחרי זה יש שיעור, בערב יש שבע ורבע מנחה, אחרי זה שיעור ואחרי זה ערבית, אז זה בימות השבוע, זה לא רחוק, אפשר לבוא עם אופנים סקטים מכונית אוטובוס וברגל, אז זה לא בעיה, אנחנו לא כל כך רחוקים. אני מוכן גם מידי פעם לבוא לפה, לא בשבת כי בשבת אני עמוס עם התכנית, אבל בימות החול מידי פעם אפשר לעשות שיעור בשמחה. כן, תן לבחור פה שורה ראשונה.
ש. כבוד הרב, אני נולדתי למשפחה מאמינה, בשנים האחרונות אני כבר לא מאמין, והאמת שלא כל כך משך אותי להגיע לכאן, אבל חברים שלי המאמינים מאד לחצו עלי והסכמתי לבוא, טוב, אז בקיצור רציתי לשאול אותך את השלש שאלות שהכי יושבות עלי. השאלה הראשונה שלי, זה איך אתה יכול להכנס לבית חולים של ילדים ועדיין להאמין?
הרב: זה הכל?
ש. זה השאלה הראשונה.
הרב: הבנתי, איך אתה יכול להכנס שיש בו כל כך הרבה ברואים וכל כך הרבה טוב וכל כך הרבה חיים וכל כך הרבה צבעים וכל כך הרבה פרחים וכל כך הרבה מזון וכל כך הרבה חמצן וכל כך כל כך כל כך טוב בלי הבית חולים של הילדים, מי עשה את זה?
ש. אני לא יודע.
הרב: אתה לא יודע.
ש. לא.
הרב: אז למה אתה לא מאמין, הפסקת להאמין? אם אתה לא מאמין מי עשה את זה אז במי אתה לא מאמין עכשיו?
ש. זה שאני לא יודע זה לא אומר שהתשובה שלך צודקת.
הרב: עוד פעם, אם אתה לא מאמין במי אתה לא מאמין, בזה שעשה או בזה שלא עשה כלום?
ש. זה לא עונה לי על השאלה
הרב: אני לא עונה לך כלום אני שואל אותך שאלה, האם אתה מאמין או לא מאמין שאלתי, אם אתה לא מאמין במי אתה לא מאמין, בזה שלא עשה כלום ולא ברא את העולם או בזה שברא את העולם אתה לא מאמין
ש. אני לא יודע
הרב: העיקר אתה לא מאמין. מה זה אומר, העיקר לא לעשות כלום. כי יש לך קושיה, יש ילדים בבית חולים, ואם יש ילדים בבית חולים זה סיבה למסיבה. עכשיו אם אתה תראה שוטר שהוא עושה עבירה, מה תעשה לא תאמין יותר במשטרה, נכון? זה מתבקש.
ש. לא בכל המשטרה, בשוטר הזה.
הרב: הבנתי, עכשיו פה במקרה שלנו, את מי אתה מאשים ב ילדים החולים?
ש. אף אחד זה העולם
הרב: לא הבנתי, אם זה העולם אז על מי הטענה שלך? מה היית צריך להאמין שהפסקת להאמין?
ש. אני לא מבין, אתה לא עונה לי על השאלות
הרב: מה היית צריך להאמין, שמעתי שאתה נולדת מאמין, נולדת למשפחה מאמינה, מאמינה במה?
ש. מאמינה באלהים היהודים
הרב: יש כזה דבר או אין כזה דבר?
ש. אין.
הרב: אין, שמעתי אין, אז רגע אז למה אתה לא מאמין
ש. כי אין
הרב: כי אין, מה שאתה לא רואה אין? מה שאתה לא מבין אין?
ש. יש דברים שאני לא רואה ואני לא מבין והם קיימים
הרב: ולמה זה לא יכול להיות קיים, ולמה זה לא יכול להיות קיים כמו כל שאר הדברים?
ש. כי זה לא נשמע הגיוני, לא נשמע נכון
הרב: ולמה זה לא נשמע הגיוני?
ש. כי יש מלא בתי חולים מלאים בתינוקות
הרב: אז סימן שאתה לא מבין, לא שאתה לא מאמין, אתה לא מבין ונח לך להגיד שאתה לא מאמין. מה אם אני אגיד לך שתינוקות האלה בגלגול קודם הם היו רשעים וצריכים היו לבוא לתיקון.
ש. אוקי, ואיך זה עובד, תינוקות עכשיו יודעים שהם היו רשעים בגלגול הקודם
הרב: הם לא צריכים לדעת.
ש. פשוט כואב להם והם לא מבינים למה
הרב: הם לא צריכים לדעת
ש. אז הם פשוט סובלים והם לא מבינים
הרב: אתה ראית פעם שולחן שנשבר?
ש. כן,
הרב: ואחרי שהוא נשבר תיקנו אותו?
ש. לפעמים
הרב: הוא צריך לדעת שתיקנו אותו?
ש. שולחן לא יודע, הוא שולחן
הרב: בדיוק גם זה לא צריך לדעת. אתה ראית פעם חייט?
ש. שולחן לא חי, תינוק שסובל הוא סובל
הרב: ראית פעם חייט? חייו ראית, לא בגדים, חייט,
ש. כן
הרב: ראית אותו במלאכתו?
ש. כן
הרב: מה הוא עושה, אתה יכול להסביר לי מה הוא עושה?
ש. תופר בגדים
הרב: לא הוא לא תופר
ש. הוא מתקן בגדים
הרב: הוא לא מתקן בגדים
ש. אז מה?
הרב: הוא לוקח גליל של בד חדש פורש אותו על השולחן, לוקח מספרים גדולו ומתחיל לחתוך, משחית את הבד, חותך וחותך וחותך מה זה? זה חייט זה? מה זה? אבל תבוא אח"כ תראה מה הוא עשה מזה - חליפה. אתה באת בחלק שהוא חותך ולא היית בחלק של החליפה, אתה באת כשהם בבית חולים, אבל לא היית כשהם היו רשעים, אז אתה רואה חצי סרט, ומזה אתה מסיק מסקנות?
ש. אני עדיין לא מבין
הרב: אתה לא מבין
ש. איך התינוק הוא לא יודע מי הוא היה בגלגול הקודם, הוא פשוט מרגיש כאב.
הרב: אתה היית פעם בבית חולים?
ש. כן
הרב: אתה ראית רופאים?
ש. כן
הרב: אתה ראית שהם חותכים את הבטן של אנשים?
ש. כן
הרב: חותכים
ש. כן
הרב: וההם עושים, הם לא מתביישים לקחת בן אדם חי ולחתוך לו את הבטן או לפתוח לו את הראש במסור?
ש. הם עוזרים לו
הרב: עוזרים לו, גם הקב"ה עוזר לחולים.
ש. בזה שהוא נתן להם סרטן?
הרב: בדיוק.
ש. אוקי תודה.
הרב: ככה הוא מתקן אותם. כי אם לא הם יהיו בגיהינום שזה מקום פחות טוב, והוא מיועד לאלה שלא מאמינים. הבנת? אמרתי שזה גלגול שכחת
ש. אבל הם לא יודעים שהם היו גלגול
הרב: לא צריך, גם השולחן לא צריך לדעת.
ש. שולחן זה לא תינוק
הרב: נכון, ותינוק זה לא שולחן.
ש. נכון,
הרב: אבל המשותף שביניהם ששניהם לא יודעים.
ש. שולחן לא יודע כלום
הרב: גם אתה לא יודע איזה גלגול היית, אתה יודע איזה גלגול היית? אתה יודע שהיית בגלגול או אתה לא יודע
ש. לא הייתי
הרב: לא היית, מאיפה אתה יודע שלא היית?
ש. אני לא יודע שלא הייתי,
הרב: אתה לא יודע, אבא שלך זה אבא שלך?
ש. כן
הרב: מאיפה אתה יודע שזה אבא שלך? היית בשעת ההריון?
ש. למזלי לא
הרב: למזלך לא, אז אתה לא יודע אם זה אבא שלך
ש. אני סומך על אמא שלי
הרב: אה, אתה סומך על אמא שלך. יש הרבה שסמכו על אמא שלהם. זה רק חזקה שזה אבא שלך, זה לא אבא שלך ודאי. ואעפ"כ
ש. ברור שכן
הרב: ברור שכן מה?
ש. ברור שהוא כן אבא שלי
הרב: כן, ברור לך, אתה יודע כמה אנשים התברר להם אח"כ שיש להם אבא אחר בכלל? אבל נח לך כי הוא אתה נמצא אצלו בבית הוא משלם בינתיים וזה
ש. אני דומה לו
הרב: אבל ברור שאם אבא שלך לא ישלם לך ולא יתן לך ויכה אותך ויזרוק אותך יכול להיות שיום אחד אתה תגיד גם זה לא אבא שלי, כי אם הוא מרביץ לי - לא יכל להיות שזה אבא שלי
ש. דם זה דם
הרב: האם בגלל שאבא מרביץ לבן זה לא אבא שלו?
ש. לא.
הרב: זה אבא או לא אבא?
ש. אבא
הרב: לעולם הוא ישאר אבא שלו?
ש. לעולם
הרב: אפילו אם הוא מרביץ לו?
ש. אפילו אם הוא מרביץ.
הרב: ואפילו אם הוא שם אותו בבית חולים
ש. נכון
הרב: אז אבא שלנו בשמים שם אותם בבית חולים.
ש. אבל הוא שם אותם אחרי שהם מתים, אחרי שהם לא יודעים מי הם
הרב: זה לא ענינך למה הוא שם, הוא אבא שלהם, מה אתה מתערב?
ש. בטח שזה עניני, אני לא הרכוש שלו
הרב: מי אתה אתה
ש. הוא אבא שלי אבל אני לא הרכוש שלו
הרב: אתה דוקטור? אתה דוקטור?
ש. לא.
הרב: אז מי אתה? מי אתה שתדבר על אבא של כולם, מי אתה?
ש. אני לא חושב שיש אבא לכולם
הרב: אתה לא חושב, בסדר, זכותך לא להאמין, אבל קח בחשבון, כשלא מאמינים סובלים.
ש. רגע, אז אם יש לך ילדים ואתה מרביץ להם והם הולכים לבית חולים, זה בסדר, הם הרכוש שלך?
הרב: הם הילדים שלי כן
ש. זה מה שאתה אומר, שכל אבא יכול להרביץ לילדים שלו? וזה בסדר
הרב: אני מחכה לראות את הילדים שלך, אחרי זה אני אגיד לך אם זה בסדר
ש. אני בטוח שאני לא ארביץ לילדים שלי.
הרב: אבל יכול להיות שהם ירביצו לך
ש. אני מקווה שלא
הרב: אתה מקווה שלא, אבל בדור הזה אנחנו רואים שהם מרביצים להורים. אז נראה אח"כ
ש. קורים דברים
הרב: אז מה, אז הם הילדים שלך או לא הילדים שלך אם הם ירביצו לך
ש. הם הילדים
הרב: אז בכל מקרה הם הילדים
ש. הם ילדים בדם אבל
הרב: בדם גם זה בדם
ש. לא הכל זה דם, יש ילדים מאומצים שאוהבים את ההורים שלהם כאילו הם
הרב: נכון, אבל זה לא משנה כלום, את העולם לא אתה בראת. הבנת, באת לעולם מוכן. ואין לך תשובה מי ברא, יותר קל לך להתעלם. הבנת?
ש. לא.
הרב: לא הבנת?
ש. כלום
הרב: כלום לא הבנת
ש. ענית לי במיליון שאלות, זה סטיה מהנושא
הרב: לא הבנתי, אתה שאלת אותי שאלה לך מותר לשאול ולי אסור?
ש. מותר לך, אבל לא ענית לי על השאלה בסופו של דבר
הרב: עניתי לך, לא שמעת?
ש. סתם בלבלת אותי
הרב: אה רק התבלבלת, טוב אז אם אתה מתבלבל מהר אתה צריך לסמוך כנראה על אלה שלא מתבלבלים, מכל מקום אתה צריך להבין דבר אחד, לפניך היו גדולי עולם, גם גויים וגם יהודים, אתה לא יותר חכם מאריסטו, נכון?
ש. כנראה שלא
הרב: והוא ידע שיש אלקים. ליהודי אני לא אגיד לך שמות כי אתה מזלזל בהם, כי אתה חושב שאתה חכם מן היהודים, לכן אריסטו וניוטון היו יותר חכמים ממך והם ידעו שיש אלקים למרות שהם היו מדענים גדולים ופילוסופים גדולים, הבנת?
ש. ניוטון לא האמין באלקים
הרב: הוא האמין באלקים, אתה לא למדת טוב.
ש. אני לומד פיזיקה, ניוטון לא האמין באלקים
הרב: אתה לא למדת טוב, ניוטון עשה מכשיר שיש בו בגלגלים את כל מערכת השמים ונכנס אצלו חבר מדען, ושאל אותו מה זה, אז הוא אמר לו שהוא קם בבוקר וזה היה פתאום, אז הוא אמר לו איך יכול להיות דבר כזה שנעשה פתאום, אז הוא אמר בא איתי החוצה, הוציא אותו החוצה והראה לו שיש את הכוכבים ואת השמש ואת הירח ואת הכל ואמר לו זה מערכת השמים, אז איך זה נהיה פתאום? אם זה עם גלגלים והכל לא יכול להיות פתאום, איך זה נהיה פתאום? זה היה ניוטון אם לא קראת עליו טוב. אבל אתה לומד כנראה במקום חילוני שאת החלק הרוחני של המאמינים הם לא מספרים לך, רק את החלק החילוני שבהם, הבנת? כי אתה נמצא במקום של שקר. ובמקום של שקר לא אומרים את האמת.
ש. אוקי. אני לא יודע מה קרה לפני כל כך הרבה זמן
הרב: אז אריסטו יותר חכם ממך והוא אמר שיש אלקים, ואיינשטיין היה יותר חכם והוא אמר שיש אלקים
ש. איינשטיין ממש לא אמר שיש אלקים
הרב: ממש אתה לא יודע, ודבר נוסף אתה צריך להבין, אפילו זה המסכן על הכסא גלגלים סטיבן הוקינג אמר שיש אלקים. הבנת? למרות שהוא כופר.
ש. לפני כמה חדשים ראיתי סרט שלו של שעה וחצי שהוא הסביר שאין אלקים, אתה יכול להסביר
הרב: כן, אבל שעה וחצי קודמת שלו הוא כן אמר שיש אלקים.
ש. טוב, בא לא נתווכח על זה, לא נכנס עכשיו
הרב: הוא כל פעם משנה את הגירסה שלו, הוא פעם אמר גם שהעולם נוצר מפסוליה, אז זה לא בעיה, אצלו הוא אומר הוא מוכר בינתיים ספרים
ש. טוב, בא לא נתווכח על זה
הרב: אבל מחכמי אומות העולם יש מספיק גדולים ממך שידעו שיש אלקים. וזה מספיק, אם אתה לומד את התורה
ש. יש גם הרבה שאומרים שאין אלקים
הרב: מאה אחוז, אז זה פיפטי פיפטי, אתה יודע מה אמר פסקל?
ש. זה הרבה יותר מפיפטי פיפטי
הרב: אתה יודע מה אמר פסקל?
ש. לא
הרב: לא, אז אני אגיד לך מה הוא אמר וזה התוצאה שלך, הוא אמר אם אתה כופר ואני מאמין, ושנינו לא יודעים כרגע מהי האמת, אז הסיכוי שלנו הוא שווה לענין אם יש עולם הבא והמשך אם יש שכר ועונש או לא,
ש. אה אמרה של פסקל אני מכיר, כן.
הרב: אה אתה מכיר,
ש. כן, אבל זה לא עובד ככה, יש ארבעת אלפים דתות, הסיכוי שלך הרבה יותר קטן, מה הסיכוי שאתה צודק מול ארבעת אלפים?
הרב: לא לא זה בדיוק חצי חצי.
ש. זה לא נכון
הרב: או שיש עולם הבא או שאין עולם הבא לשבעת אלפים דתות, או שיש עולם הבא לשבעת אלפים דתות או שאין עולם הבא לשבעת אלפים דתות, או שיש שכר ועונש עלפי שבעת אלפים דתות או שאין, הסיכוי של אלה אוחזים שאין לאלה שסוברים שיש הוא חמישים חמישים אחוז, ז"א אם אתה אומר שאין עולם הבא ואין שכר ועונש, אז אתה כשתמות תלך לאבדון, אם אתה צודק גם אני אלך לאבדון, אם אתה לא צודק אני צודק, כשאני אפטר אני אלך לגן עדן ואתה תלך לגיהינום. לפי זה, לפי שיטת פסקל, אתה בכל מקרה או לאבדון או לגיהינום, אני רק יש לי סיכוי לגן עדן חמישים אחוז, וסיכוי של אחד מתוך שתיים זה יותר טוב מאפס סיכויים, זה המצב שאתה נמצא לפי פסקל, הבנת?
ש. לא נראה לי שהבנת את הכוונה שלי
הרב: הבנתי את הכוונה שלך טוב יותר
ש. הסיכוי שלי לצדוק הוא חמישים אחוז, כי אני אומר שלא, אין שום דבר, הסיכוי שלך לצדוק הרבה יותר נמוך מחצי
הרב: הוא בדיוק חצי משום
ש. לא נכון, כי אתה בוחר באחת מתוך ארבעת אלפים
הרב: אתה כנראה לא מבין מה מדברים איתך, האינטליגנציה שלך היא פחות ממה שחשבתי בהתחלה. כל הדתות יכולות לענות שאלה אחת, שאלה אחת לכל הדתות, האם מעבר לקיר הזה יש כביש או אין כביש, כל הדתות נא לענות, יש כביש או אין כביש, יש אחת משתי תשובות, או יש כביש או אין כביש, כל הדתות יש להם שאלה אחת, האם יש המשך עולם הבא או לא, זה לא קשור כמה יש דתות, אחת או מיליארד. הבנת?
ש. ואם הבודהיסטים צדקו
הרב: אם אתה בצד של הדת שאומרת שאין ואני בצד של יש, פסקל הכריע, אתה וכל הדתות שסוברים שאין אתם תלכו לגיהינום או לאבדון, ורק אלה שמאמינים שיש המשך הם יגיעו לגן עדן, זה הכל.
ש. אז כל המוסלמים והנוצרים והבודהיסטים וכל אלה שמאמינים בזה
הרב: מצבם טוב יותר משלך,
ש. הם ילכו לגן עדן?
הרב: הם מאמינים, כן חלק מהם ילכו לגן עדן, נכון, אלה ששמרו את המצוות שנצטוו שבע מצוות בני נח הם ילכו לגן עדן
ש. לא חושב שאנשים שמאמינים בזה יקיימו את המצוות האלה
הרב: זה לא משנה, כי מי שלא קיים את המצוות ש נצטווה נח ובניו אכן לא יגיע לגן עדן, נכון, גם אם הוא יאמין. יש גם יהודים שמאמינים שיש בורא לעולם, אבל הם לא מקיימים מצוות, הם גם לא יזכו לגן עדן. רק מי שמקיים את המצוות שנצטווה ע"י האלקים הוא יזכה לגן עדן, הבנת?
ש. בסדר, אבל עדיין לא נכון מה שאמרת, זה פשוט לא נכון. אני אומר שאין
הרב: ברור, בשידור חוזר כשתראה את זה עוד פעם תתבייש
ש. אם אתה אומר שיש,
הרב: תתבייש כשתראה את זה בשידור חוזר
ש. אם אתה אומר שיש ארבעת אלפים דתות
הרב: אתה אמרת שיש ארבעת אלפים
ש. יש ארבעת אלפים
הרב: אמרת שבעת אלפים קודם
ש. אמרתי ארבעת אלפים, תראה את השידור החוזר
הרב: הורדת שלשת אלפים, אתה מוקלט. אמרת שבעת אלפים
ש. אמרתי ארבעת אלפים אבל בסדר, תראה את זה שוב אז תראה, זה עדיין לא משנה, אני אומר שלא.
הרב: מותר לך להגיד שלא, אתה גדול מאריסטו
ש. רגע, אתה אומר שכן?
הרב: אתה גדול מאריסטו, נכון.
ש. אתה מאמין בדת היהודית, נכון?
הרב: אני מאמין בדת ה יהודית
ש. בדת היהודית, נניח שהמוסלמים צודקים אתה גם תלך לאבדון, נכון?
הרב: המוסלמים לא יכולים להיות צודקים, אתה יודע למה הם לא יכולים להיות צודקים? כי הם העתקה עלובה של התורה שלנו,
ש. זה מה שאתה אומר, הם אומרים אחרת
הרב: הם לא יכולים להגיד, הם רק לפני 1300 שנה ואני 3300, אתה אפילו היסטוריה לא יודע, תפסיק להתעסק בכימיה, תתחיל להתחזק גם בהיסטוריה. תודה רבה לך חמוד.
כן, שאלה נוספת. תן לבחור פה.
ש. כבוד הרב
הרב: כן
ש. למה אתה קורא לשרת המשפטים ציפי ליבני ציפי פיצי
הרב: לא ציפי פיצי, פיצי,
ש. כן
הרב: פיצי, בגלל שהיא מקטינה את הדת והלומדים, אז לכן היא פיצי.
ש. יפה.
הרב: כן, תן לו בבקשה.
ש. כבוד הרב, אני יש לי שאלה לא מחיי היום יום, קצת יותר, אני גם באתי מרחוק רק בשביל לשאול את זה. אנחנו יודעים שאדם נפטר מן העולם הוא עולה למעלה ויש לו משפט והוא הולך לגן עדן או גיהינום, במקביל אנחנו גם מאמינים שתהיה תחיית המתים, אז אני כבר תקופה נובר בשאלה הזאת איך זה משתלב אחד עם השני?
הרב: מה הבעיה?
ש. אם תהיה תחיית המתים, כל המתים יחזרו כולל גיהינום וגן עדן?
הרב: לא, רק הצדיקים יקומו.
ש. ואיזה מערכת משפט תהיה בעולם הזה, אנשים עדיין יתפללו
הרב: דיני התורה.
ש. הכל רגיל
הרב: הכל רגיל
ש. אבל אם תהיה תחיית המתים אז לא יהיה להם משפט
הרב: למי?
ש. לאלה שיחזרו,
הרב: אין, לא יהיה יותר מוות
ש. לא יהיה יותר מוות
הרב: לא יהיה יותר מוות
ש. אז למה הם ימשיכו להתפלל ולשמור מצוות
הרב: אלף שנה יהיה פה ימות משיח ואחרי זה עולם הבא, יש קלטת שלי חמשת העולמות באתר שופר. טי וי שעה וחצי הסבר על הדבר
ש. אז רק בפשטות, הם כולם יחזרו,
הרב: לא כולם הצדיקים
ש. הצדיקים יחזרו, יהיה פה אלף שנה ימות המשיח
הרב: ואחרי זה עולם הבא הנצחי.
ש. לכל הצדיקים ש
הרב: נכון, לכל הראויים
ש. הבנתי, אם אפשר כבוד הרב, אני פה עם בן דוד שהוא קצת יש לו גמגום קל, אם אפשר ברכה.
הרב: ללמוד שעתיים תורה בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף.
ש. איך איך עוד פעם
הרב: ללמוד שעתיים תורה בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף
ש. ז"א ללמוד בלי לדבר שעתיים
הרב: לדבר בתורה הוא יכול אבל לא לדבר דברי חול כלל.
ש. בעזרת ה'.
הרב: מה השם שלו ושם האמא?
ש. מנור בן מלי שבת
הרב: ה' ירפא אותו מגמגומו בזכות התורה הקדושה.
ש. אמן אמן תודה.
הרב: להחליף את השם מנור. כן.
כן, בבקשה עזרת נשים, כן איפה השאלה, תן לה שמה בבקשה מיקרופון.
ש. שומעים אותי? יש לי שאלה, הרבה נאמר על מעלת לימוד התורה שהיא מזכה בשכר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, וחלק מהשכר אומרים שזה פרנסה בשפע ואפילו בעשירות. באחד מההרצאות הרב אמר שגם אם בן אדם ילמד יום שלם ולא יעבוד בכלל הוא לא צריך לדאוג לפרנסה כי פרנסה תגיע לו, עכשיו איך זה מסתדר ואיך אפשר לשכנע בחור ללמוד תורה יום שלם ולא לעבוד, או בחורה לקחת בחור שהוא ילמד יום שלם ולא יעבוד, לאור המציאות שרוב האברכים בימינו הם עניים מרודים שחיים כאילו נעזרים גם בגמ"חים תרומות הורים, איפה זה ואיפה פרנסה ועשירות?
הרב: אם היה לאברכים בטחון מלא וגמור בקב"ה בלי השתדלות, הם היו זוכים כמו שרבינו בחיי מבטיח שהכל יגיע אליהם מזומן. אם הם לא מספיק בטוחים והם עושים השתדלות, אומר רבינו בחיי בתחילת שער הבטחון, שכל התולה בטחונו בזולתו ה' מניחו ביד מי שבטח עליו.
ש. אז אפשר להגיד בעצם שרוב האברכים היום הם לא לומדים יום שלם לחלוטין, הם גם עובדים בצורה מסוימת, לומדים ועובדים אם ככה, כי רוב האברכים הם עניים, אז אני מבינה שרוב האברכים הם גם עובדים
הרב: לא חייבים גם לעבוד, מספיק שלא לומדים כל הזמן ועדיין עושים השתדלות. אם הם היו בוטחים בה' במאה אחוז, היה מזמן להם הקב"ה כל צרכיהם כמו שאומר הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, שכל אחד מבאי עולם אם הבינו מדעו ועסק בתורה והיה זה קודש קדשים, הקב"ה יספק לו הכל כמו שבט לוי.
ש. אוקי, אז הוא יספק להם הכל אבל זה צריך לבוא דרך צינורות טבעיים שזה בד"כ
הרב: הוא לא צריך לדאוג לצינורות כמו אחד שקונה דירה, הוא לא בא עם צינורות בדירה, יש בדירה כבר צינורות.
ש. כן, הוא לא צריך לדאוג, אבל סביר להניח שהצינור הטבעי זה יהיה או ההורים או אנשים אחרים.
הרב: לא צריך לחפש צינורות, לא טבעי ולא לא טבעי, הצינורות קיימים כמו שהוא נולד עם צינורות ורידים ועורקים הכל נברא בתוכו ברור ושלם. ככה גם המזונות מובטחים לאדם. אם ה' גזר על אדם שיחיה שבעים שנה, לא יתכן שהוא יחיה בלי לאכול. ומאן דיהב חיי יהב מזוני. מי שגזר שיחיה שבעים ידאג שיהיה לו לאכול שבעים, אם לא - הוא לא יוכל לחיות.
ש. אוקי, אז יתכן שזה יהיה מזומן לו ללא עזרה של אנשים?
הרב: ודאי, בכל דרך. שאל אחד את החכם, אמור לי, אם אני אסגור את עצמו בחדר ואנעל אותו, האם יכנס אלי טרפי? אמר לו כן. אמר לו הכיצד? אני בחדר והחדר נעול מבפנים ואני לא פותח את החדר, איך יגיע אלי מזון? אמר לו כשם שישיגך מלאך המוות בחדר סגור כך מלאך של מזון יגיע לחדר סגור.
ש. תודה.
הרב: בהצלחה.
כן, תן לבחור פה.
ש. כבוד הרב, ברוך הבא בגדול בעזרת ה', הרבה זמן לא הגעת, יהי רצון שהארץ תמלא את הארץ דעה אמן. שמי כשם כבוד הרב אמנון, לצערי עוד לא נשוי, מה אני צריך לעשות כדי לזכות, ואח"כ יש לי עוד שאלה בעזרת ה'.
הרב: להוסיף את השם יצחק.
ש. לא באמת כבוד הרב מה
הרב: תוסיף את השם יצחק. כל אשה שתשמע שיש שידוך עם אמנון יצחק ישר היא תרצה לראות אותך.
ש. ועוד שאלה כבוד הרב
הרב: אתה לא לוקח את העצה ברצינות
ש. יש לי כבר שם נוסף
הרב: הוא לא לוקח ברצינו.
ש. הענין הוא שיש לי שם נוסף, חיים
הב: לא נורא, אצל האשכנזים יש שלשה שמות, אני אתן לך ברכה תיכף, בסדר?
ש. תודה כבוד הרב, מאז שראיתי את הרב פעם אחרונה בזכרון, משתדל להתחזק וברוך ה' הקב"ה מזכה אותי להניח כמעט כל בוקר, הקב"ה מזכה אותי כמעט לשים כל בוקר קצת יותר להתחזק
הרב: מה לשים תפילין?
ש. תפילין כן,
הרב: מה צריך להתחזק בשביל להניח תפילין? צריך ללכת למכון כושר?
ש. לא לא צריך רצון וקצת נחלשתי בענין הזה
הרב: איפה אין לך רצון, למה? אפשר לזכות בחמש דקות בכל כך הרבה זכויות, שמונה מצוות עשה, למה לאבד את זה? מה אתה יכול להרויח מחמש דקות יותר מזה?
ש. כלום
הרב: אז למה שלא תעשה
ש. אמא עליה השלום נפטרה לפני כמה שנים ונחלשתי מאז
הרב: מה הקשר, אתה רוצה להפסיד אותה? היא הרי זוכה מזה שאתה עושה מצוות, בן מזכה אב ואם, אם אתה לא עושה אתה מחליש אותה שם, כשאתה עושה אתה מוסיף לה.
ש. ברא מזכה אבא כן
הרב: בדיוק, מתחילים?
ש. בעזרת ה' בשעה טובה
הרב: מה השם שלך?
ש. אמנון בן תמר, ויש לי עוד שאלה כבוד הרב,
הרב: יחביבי אמנון בן תמר זה לא צחוק
ש. אם אני לא עוקף את הקב"ה עשרות שנים אני כבר תורם לרשב"י, לרבי מאיר בעל הנס לרב בניהו שמואלי ועדיין לא נושעתי, בזיווג, לבנות בית עם משפחה, לבנים בישראל, אם אני לא עוקף את הקב"ה בזה שאני נשאר אחר כמו שכבוד הרב עכשיו, הוא נותן בידו של הקב"ה נותן את זה שבוטח במשהו אחר בידיו, אני לא יודע אם זה נכלל בקטגוריה הזו אבל הרב מבין מה אני שואל?
הרב: אם אתה נותן צדקה אין בעיה.
ש. לא עוקף את הקב"ה כי צריך לפנות אליו ישר אני יודע
הרב: צדקה לתת מותר, אבל להשען ולסמוך על בני אדם ולתלות בטחונך באנשים במקום בקב"ה, זה לא מותר.
ש. אני מכוון את הענין התרומה והלב לקודשא בריך הוא, אבל מאמין שבזכות הצדיקים בעזרת ה' אם אני לא חוטא בענין הזה, אם אני לא
הרב: אתה לא חוטא בענין הזה. זה הדבר שאתה לא חוטא בו.
ש. בעזרת ה',
הרב: עכשיו תגיד לי מה השם
ש. אמנון בן תמר
הרב: וכמה אתה לומד ביום?
ש. כלום.
הרב: אייי, זה השקעה הכי טובה, אתה יודע זה השקעה הכי טובה
ש. אני משתדל ללכת לשיעורים של הרב
הרב: זה נקרא לחיות סתם
ש. אני יודע, אני יודע. אני יודע שאני לא מושלם בכלל
הרב: עכשיו אם תהיה לך אישה, הקב"ה תביא לך אשה, מה תביא לה לאכול מה תביא לה תורה מה תביא לה זה, את מי הוא יתן לך, זה כאילו לתקוע אחת במצב ה' ירחם, אז למה שהוא יתן לך אחת כזאת שתסבול.
ש. מה הרב מייעץ לי?
הרב: שתהיה בן אדם שיהיה ראוי להביא לך מישהי שהיא בכל אופן תרויח ממך משהו.
ש. כן.
הרב: אתה מוכן לקבוע שעתיים ביום תורה?
ש. אני יעשה מה שהרב אומר בעזרת ה'.
הרC: יופי מה שמך, אמנון בן תמר, ה' יזכה אותך ללמוד תורה, לשוב בתשובה שלמה ובעזרת ה' זיווג הגון מהרה
ש. אמן.
הרב: תהיה בריא, אבל יש לך נקודה אחת חשובה והיא נקודת האמת, שאתה אומר את האמת, עם זה אפשר להרויח הרבה, אבל תמשיך עם האמת גם תלמד את תורת האמת,
ש. מה ללמוד?
הרב: מה שאתה רוצה, מוסר הלכות פרשת השבוע, מה שאתה רוצה. זה חוץ מתהילים. ללמוד.
ש. עם תענית דיבור?
הרב: עם תענית בטח. מה קשה לך? לא קשה, ישבת פה בשקט שעה, אין בעיה. בהצלחה.
עוד שאלה. רק רגע יש מישהו מחו"ל שרוצה לתרום מניה לבית כנסת.
הרב: הלו
ש. ערב טוב כבוד הרב
הרב: ערב טוב
ש. אני מתקשר מארה"ב, אני גר במונסי, ורצינו לתרום מניה לבית הכנסת של הרב
הרב: אשריך, אתה אשכנזי?
ש. לא, אני תימני
הרב: זה הפתעה, אבל אתה מדבר כבר בניב של אידיש. אתה מדבר אידיש?
ש. אני מדבר אידיש כן
הרב: זהו, אתה מהחבר'ה של סאטמר, נכון?
ש. בדיוק.
הרב: אשריך ואשרי חלקך, בסדר, אני מודה לך מאד, מה השמות שאתה רוצה שאני אברך?
ש. פנחס בן חממה וחנה בת תורכיה
הרב: ה' יברך אתכם בכל
ש. זרע חי וקיים
הרב: ה' יברך אתכם בכל מילי דמיטב ותזכו לזרע חי וקיים מהרה, ותזכו לעלות לארץ הקודש במהרה בבריאות שלמה ואיתנה ובנקל.
ש. אמן אמן, וגם פרנסה טובה
הרב: וה' יפתח לך שערי פרנסה טובה בקלות.
ש. אמן, ואם הרב יכול לברך את הרב שלי גם בזרע של קיימא
הרב: מה שמו?
ש. מסעוד בן חממה
הרב: ואשתו?
ש. מרים בת רינג'ה
הרב: יזכו לזרע חי וקיים מהרה.
ש. אמן. אמן.
הרב: תודה תזכה למצוות.
כן, מי שרוצה גם כן לתרום מניה, מטר רבוע בבית הכנסת ארבעת אלפים שקלים, 320 מטר שאנחנו בונים בשופר, משהו עולמי.
כן, למעלה שאלה. לא שומעים, רגע.
ש. יש לי שאלה, איך היום אפשר להתחזק בצניעות אם זה הדבר הכי קשה בדור לבנות
הרב: קודם כל זה הדבר הכי קל שיכול להיות משום שצריך להתרחק מהמצב שאדם יראה כמו בהמה. בהמות הולכים בלי בגדים, בני אדם הולכים מכוסים. אדם וחוה שראו כי ערומים הם, התבוששו, ומיד כיסו את עצמם במה שאפשר, והקב"ה גם תפר להם אח"כ בגדים וכסות. ז"א הדבר הראשון שאדם מבין מתלבש ומתכסה, אנחנו לא בעלי חיים. והכבוד של אשה זה צניעותה, כמה שאשה חושפת את גופה יותר זה מראה שהראש ריק יותר. אם הראש היה מלא אז היא לא היתה צריכה להראות את גופה,
ש. אבל במצב של ה יום זה לא עובד ככה, הרבה נשים חכמות לא לבושות, זה לא קשור אחד לשני
הרב: נכון, נכון, נכון, זה כמו שהולכים לאיטליז ושם פושטים את הבשר לכולם, בשר תאוה, בשביל שיקנו, אם לא רואים את הבשר לא מעריכים את החתיכה. אז לכן מראים את זה לעיני כל, אם אשה זה רק חתיכת בשר, אז זה גרוע ביותר, זה מבזה, זה משפיל, וזה לא יפה, אם אשה תבין את יקרת ערכה לא תעשה כזאת ואפילו אם היא רואה עדר של נשים שהולכות ככה, שלא תצטרף לעדר. זה הכבוד של האשה ותדעו לכן נשים שהגברים מעריכים יותר את אלה שהן צנועות ומחפשים אשה לבנות בית כזאת, את האחרות מחפשים להשתעשע. אז מי שחושבת שהיא בחורת מחמד רק למטרות כאלה, אז היא מגלה את זה פשוט בזה שהיא חושפת את גופה וחבל. כי אשה היא יקרה מאד, והקב"ה כשברא אותה ביקש ממנה להיות צנועה על כל אבר ואברש ברא בה.
ש. הרב אתה יכול לברך אותי בבקשה?
הרב: בשמחה, מה השם?
ש. הילה אילנה בת שרית
הרב: תזכה ללכת בצניעות בריאות הצלחה וזיווג הגון.
כן, שאלה נוספת, עוד שאלה אחרונה, כן, תן לבחור.
ש. שתי שאלות הרב
הרב: שתי שאלות
ש. למעלה שואלים איך אפשר להוכיח אם יש גן עדן או גיהינום, איך אפשר להוכיח את זה
הרב: כן, שאלה שניה.
ש. איך אתה מצפה ממני לשמור עיניים
הרב: ככה אחד, איך מוכיחים גן עדן וגיהינום, אם לא מאמינים בספרים ולא מאמינים לחז"ל צריך פשוט מאד לחכות עד שתראה, ואם זה בוער לך אז אפשר להתאבד וצ'יק צ'ק אתה תברר. אסור אבל כמובן להתאבד, זה רק ככה הלצה. דבר שני, זה איך שומרים את העיניים, מי שרוצה לשמור שומר, מי שלא רוצה לא שומר. אתן לך דוגמא, אם אתה יודע שקבוצה של חיזבאללה נמצאים ממול עם רובה צלפים, ואתה ידע שאם אתה תרים את הראש ועם העיניים תרצה לראות אותם טוז אתה תקבל ישר בעין, אתה תרים את הראש? לא תרים, אז דע לך שכל הבנות זה חיזבאללה. אם תראה את זה ככה תנצל, אם לא תראה את זה ככה אז חביבי תישא בעוון.
ש. אבל אם אני בצבא עכשיו ואני נמצא בחברה מסוימת
הרב: אם אתה בצבא, אם תרצה תוכל לברוח מהשתתפות במקומות כאלה, אתה יכול להתיק את המבט, אתה יכול לשים משקפיים עבות, אתה יכול לשים משקפיים עם מספר שאתה תראה מטושטש, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, רק אם אתה רוצה. מי שרוצה יכול, מי שלא רוצה - לא יעזור שום דבר.
ש. אם אפשר לקבל ברכה
הרב: ה' יציל אותך מכל דבר רע,
מי שרוצה ציצית אני אתן לו ומי שרוצה כיסוי ראש בבקשה. מי שרוצים תחלק להם. ולנשים לזרוק למעלה, לזרוק לנשים. תודה רבה לכם. יש פה שיעורים שרוצים להודיע, בית כנסת צעירים לנוער ובעלי בתים, שיעורים כל יום...
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות