רמת גן - רמת גן - והיית לאיש כמו ולא דונלד טראמפ

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח. הערב הזה יהיה להצלחת בכל לדוד חיים בן אסדנק. בריאות הנפש והגוף, יישוב דעת, חוכמה בהבנת התורה, ויזכה לזכות את הרבים בעוד הרצאות. הצלחה לכל התורמים בכל, שארגנו את ההרצאה. ולעילוי נשמת משה ישמבל בן בריטל, מנוחתו עדן. והורי וחמי היקרים, מנוחתם עדן.

אומרים שמי שלומד מוסר זה מדכה. כי מי שלומד מוסר עסוק כל היום בחיטוט אחר בחסרונות, בביקורת על המומים שנמצאים בו, ולכן אנשים לא אוהבים לשמע מוסר, לא אוהבים ללמוד מוסר. מעדיפים ללמוד חוכמות, פלפולים, דברים קלים ולא מחייבים.  מסופר ששאלו את רבי ישראל מסלנט זצ"ל, שהיה מייסד תנועת המוסר, לפני כ-150 שנה, מה בן תנועת המוסר לתנועת החסידות, שתיהן שמות דגש על הפנימיות, על הכוונה. שתיהן ממריצות להתעלות, לשלמות. אז הוא ענה שההבדל בין תנועת המוסר לתנועת החסידות, שהם בחסידות מכשירים גם ריקודים, והמוסר פוסל גם דמעות. זאת אומרת המוסר תפקידו למשמש, לפשפש ולחקור אמיתיות וכנות, לא להתפעל אם רואים אנשים שמחים, אז אומרים העיקר להיות בשמחה וזהו. העיקר להיות בשמחה. מה זה העיקר? זאת אומרת אם את העושה נכון לא נכון, כמו שצריך, לא כמו שצריך, בשלמות , לא בשלמות, לא משנה, העיקר להיות בשמחה. זה לא נכון. כי כשאדם בוכה, אז ודאי שזה דבר פנימי. בכי זה נובע מפנימיות, אבל גם שמה המוסר בודק אם הדמעות הן אמיתיות ומה מקורן. והמוסר יכול לפסול גם דמעות.  

כתוב בחולין ק"ה ששמואל אמר: המסייר נכסיו בכל יום מוצא סלע, ואני כלפי אבא כחומץ בן יין. כי אבא סייר נכסיו פעמים ביום ואני פעם אחת בלבד. הפשט של הגמרא מדבר על זה שמי שמסייר את נכסיו, הולך לראות את הקרקעות שלו מה הן צריכות, מוצא סלע. סלע זה סוג מטבע. זאת אומרת יצא לו מזה רווח,  כי הוא ימצא משהו שצריך לתקן, יחסוך בהוצאות וירבה ברווחים. ואומר שמואל שהוא כלפי אביו נחשב כחומץ בן יין. דהיינו, אבא שלו זה יין והוא חומץ. למה? כי האבא שלו סייר את הנכסים פעמיים ביום, ואני פעם אחת בלבד. אז אם אנחנו מתייחסים לדברים על פי הפשט, אדם שמסייר את הנכסים בכל יום, לראות מה חסר ומה התקלקל, כמו שהגמרא מספרת שאביה סייר נכסיו בכל יום ומצא שהאריס שלו גונב עצים. אז ברגע הוא מצא את זה, אז הוא הרוויח בזה שהוא יפסיק לגנוב לו את העצים, ולא ייגרם לו הפסד. אם לא היה מסייר, לא היה תופס, ממילא היה מספיד כל פעם. רב אסי מצא צינור שניקב, ועמד לשטוף את השדה ויבולה. אז על ידי זה שהוא סייר את נכסיו וראה שהצינור ניקב, החליף או סתם את הצינור, ומנע שכל השדה יישטף והיבול ויתקלקל ויפסיד כל ממונו. אז האם זה נקרא עצוב? דהיינו, אדם שמתמקד בחיפוש חסרונות וקלקולים, זה עצוב? הנה הם הרוויחו. מזה שהן חיפשו ובדקו, מצאו והרוויחו. ולהפך, זה שמחה גדולה כשמוצאים איזה ליקויים או משהו, כי ניתן לתקן אותם ובזה מגדילים את ההכנסות.

אבל ברור לנו שמשום זה, לא היה שמואל מגדיר את עצמו כלפי אביו כחומץ. שהרי אביו של שמואל נקרא על שמו של הבן. איך קראו לו? אבהו דשמואל. אביו של שמואל. במי תולים? קטן בגדול או גדול בקטן? תולים קטן בגדול. ואם אומרים שהוא אבא של שמואל, אז מי הגדול? הבן שקוראים לו שמואל, והאבא קטן יותר. אז איך אומר שמואל שהוא כלפי אביו כחומץ ואביו יין? אלא שהמדובר הוא בסיור הנכסים הרוחניים. בחשבון נפש מקיף ומפורט מה יש לתקן ומה יש לשפר. אבל הבסיס הוא שיש שדה ויש יבול, ושמחים,ומטפחים אותם. לא מתעלמים מה יש, אבל שואפים לעוד, לשלמות נוספת. מה הפירוש? שמדובר בגמרא על מסייר נכסיו הכוונה נכסים הרוחניים והקניינים של האדם שקונה לחיי עולם הבא במצוותיו ובמעשיו הטובים. ואבא של שמואל היה מסייר נכסיו, עושה חשבון הנפש פעמיים ביום. שמואל היה עושה רק פעם אחת ביום. שכלול של כל המשעים שלו הרוחניים. אז זאת אומרת הוא  מחשיב את אביו כיין לעומתו. והוא רק חומץ. אבל מה רואים מפה? שאדם צריך לחפש במעשיו כל הזמן בין אם זה פעם ביום, בין אם זה פעמיים ביום, צריך לחפש מה לא טוב שעיתי היום, ומה חיסרתי בעבודת הבורא, ומה יש לתקן או מה יש להשלים, למה יש לשאוף, וכן הלאה. זה רק יעשיר אותנו, זה לא יגרום לנו להפסדים. הפוך! אם נעשו הפסדים נוכל לתקנם. ונוכל להרבות ברווחים. אז האם חיפשו כזה מביא לדיכאון. לימוד מוסר מביא לדיכאון? הפוך! מביא לשמחה. כי זה מגלה איפה אנחנו לא בסדר, איפה אנחנו חסרים כדי שנוכל להשלים.

הסבא מנובהרדוק זצ"ל, העיד שהוא פגש הרבה הרבה יהודים בחיים שלו, אבל מכולם הוא לא מצא אדם מאושר יותר מרבי ישראל מסלנט, ריבו הגדול. ודווקא הוא מייסד תנועת המוסר שהיה בוחן את עצמו ללא הרף, התעלה בלא לעוט. כי בראש ובראשונה יש לנו במה לשמוח, במה לרוות נחת, על ידי המשעים הטובים ולימוד התורה שאדם מקיים. ואם עמלים להשתפר, אז מאבחנים חסרונות ומתקנים אותם, והרי שמחים שבעתיים. הסבא מנובהרדוק מעיד על עצמו שהיה לומד כל יום ארבע שעות מוסר. ארבע שעות מוסר. הרב שלו, רבי ישראל אמר לו שאתה לא צריך לזה. הוא היה אדם משכמו ומעלה. אבל הוא  אמר המוסר הפך אותי לאיש אחר. ארבע שעות! אתם יודעים מה זה לשמוע מוסר, לחטט ולברור בתוך הנשמה פנימה ולראות איפה ועד איפה צריך להגיע בדקדוק המעשים, בתיקון המידות, בשיפור המצוות וכו'?!

והנה בואו נראה הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן זצ"ל היה אומר בשם ריבו סבא מקלם, גדול התלמידים של רבי ישראל מסלנט, ששינו שהעולם נברא עבור כבוד שמים. כל העולם כולו שאתם רואים, כל היבשות, כל היקום, כל הבריאה, כל הברואים, כולם נבראו לכבוד שמים. מה המשמעות? כדאי היה להקב"ה לברוא את כל העולם כולו, לנהל 6,000 שנה כדי שבכל תולדות האנושות יהיה ולו אדם אחד שפעם אחת בחייו יאמר "ברוך הוא וברוך שמו". 6,000 שנה של בני אדם אף אחד לא מכיר את הבורא, יהיה רק אחד שיגיד פעם אחת בחייו "ברוך הוא ברוך שמו", שווה כבר להקב"ה להקים את כל העולם כולו לזה. זאת אומרת העולם משיג את תכליתו כבוד שמים. ויש צידוק לבריאה. נו, ואם אדם אחד במהלך מאות דורות יגיע לשביב של הכרה זו אפילו פעם אחת בחייו, אז ניתן לשער איזה אנושות אטומה יש כאן. כמה אפלה, כמה חשוכה, כמה מושחתת, מסואבת, ובתוך כל האופל הקודר מבזיקה קרן אור, מבליח זיק בודד, וכבר היה כדאי. זאת אומרת יש מישהו בעולם שאמר "ברוך הוא וברוך שמו", כדאי. זאת אומרת אם כל הדורות היו סדום ועמורה ויש אחד שיגיד "ברוך הוא ברוך שמו", שהוא מבין מה הוא אומר, היה כדאי. ועל זה הוסיף הסבא מקלם: ואלף פעם "ברוך הוא וברוך שמו", אינם אמן אחת. זאת אומרת שאתה אומר "אמן" פעם אחת בחייך, זה יותר מאלף פעם "ברוך הוא ברוך שמו". ואלף אמנים אם תגיד אינם "אמן יהיה שמא רבא" אחד. ואלף "אמן יהיה שמא רבא", אינם משתווים למילה אחת של תלמוד תורה. כמה מילים כבר שמעתם עד עכשיו שאנחנו מדברים? אז תבינו מה גודל השכר של מה שהספקתם בינתיים. וזוהי אמת לאמיתה. אז אמר הרב גלינסקי זצ"ל: אז ככלות אריכות ימיי ושנותיי, שאעלה למרום ואתייצב למשפט, אפתח ואומר: ריבונו של עולם, מה שעשיתי עשיתי, אבל אמרתי ולו פעם אחת "ברוך הוא ברוך שמו", ואפילו "אמן" אמרתי, ו"אמן יהיה שמא רבא" גם אמרתי, וגם למדתי תורה, אז היה לך כדאי לברוא אותי. כל השאר הם חשבונות. ככה היה אומר הרב גלינסקי הייתי יכול לומר אחרי 120 שנה. הוא נפטר כבר, בן 95. כל זה נכון, אבל זה רק הבסיס. זה רק בסיס.

עלינו לזכור לפני שהורידו את הנשמה לעולם השביעו כל אחד מאיתנו: היה צדיק ואל תהיה רשע". ככתוב בגמרא בנידה ל'. והרמב"ם בהלכות תשובה כתב שבידינו הדבר ויכול כל אדם להיות צדיק מוחלט כמשה רבנו שזכה וזיכה את הרבים, או כמו רשע גמור כירבעם בן נבט, שחטא והחטיא את הרבים. וכשנעלה למרום לא יסתפקו בכך שאמרנו "ברוך הוא וברוך שמו", ושאפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון, אלא ישאלו כל אחד מאיתנו מדוע לא שאפנו לשלמות? הרי השביעו אותנו "היה צדיק ואל תהיה רשע". אז למה לא שאפנו לשלמות? אתם יודעים מי יחייב אותנו בעולם האמת? אתם לא תאמינו! דונלד טראמפ. למה? האדם חסר הסיכויים, חסר הניסיון, אדם מושחת במידותיו, עם כל כך הרבה קלון שהוא מודה עליו, עם מעשים שלא יעשו, עם התנהגות ברוטאלית, עם גזענות, עם מה לא! הפך להיות האזרח של מספר אחד של העולם הרחב. למה? כי הייתה לו שאיפה מגיל 10, להיות הנשיא של ארה"ב. והוא הוכיח לעולם, שגם טמבל יכול להיות נשיא! אחרי השחור המוסלמי. לא יאומן כי יסופר! אז יהודי לא יכול להיות יהודי? הרי בשביל זה נבראת! להיות בצלם אלוקים, להיות העם הנבחר, להיות עם סגולה, להיות הבן של הקב"ה. אז איך את הלא מגיע לשלמות הזאת ומסתפק בלהיות קרוב לגוי? דונלד טראמפ יחייב את כולם.

אז בואו נראה עכשיו דבר מדהים ואחריו עוד כמה מדהימים, ובסוף המדהים שבמדהימים.  המדרש בבראשית רבא נ"ו אומר: אברהם אבינו לקח את יצחק בנו ואת שני נעריו אליעזר וישמעאל, והולך לעקדה. ביום השלישי הוא ראה ענן קשור להר. שאל את יצחק: אתה רואה משהו? אמר לו: כן. ראה את הענן קשור להר. שאל את נעריו, לא ראו. אמר להם וחמור היות וחמור אינו רואה ואתם אינכם רואים, שבו פ העם החמור, עם הדומים לחמור. שאתם עם שדומה לחמור. לא מובן. מילא ישמעאל, ישמעאל בסדר, הוא עבר על שלוש עבירות הכי חמורות: שפיכות דמים, עבודה זרה, גילוי עריות, אם הוא לא רואה שכינה על ההר, בסדר. אבל אליעזר? אליעזר כתוב עליו שהוא דולה ומשקה מתורת אברהם. זיו פניו דומה לאברהם. היה שליט ביצרו כמוהו. אז אם הוא לא רואה גילו ישכינה, הרי הוא כחמור? הרי אדם הכי קרוב, הכי קרוב בכל האנשות כולה לאברהם אבינו, היה דמשק אליעזר. והתשובה היא: למה הוא אמר לו שאתה דומה לחמור? שאם יכול אדם להגיע למעלה גבוהה יותר ולא הגיע, אדם איננו. זה כבר בחינה של בהמה. חמור. אתם מתפעלים? אתם בעצמכם יצא לכם להגיד כמה פעמים "תגיד, מה אתה חמור?". למה אומרים לבן אדם את החמור? למה לא אומרים פרה, סוס, למה דווקא חמור? כי כשמצפים מבן אדם למשהו, והוא לא מצליח, אז אומרים לו "תגיד מה אתה חמור? כאילו מה אתה סתום עד כדי כך? אתה חמור? תגיד מה קרה לך? אז רואים שזה מושרש בכולם. זאת אומרת  חוסר השגת עניין כבר מוריד בן אדן מדרגת אדם לדרגת חמור. גם אצלנו. גם בלי שאברהם יחדש את החידוש הזה. הרי כתוב שבאחרית "ושבתם וראיתם בן צדיק לרשע, ובין עובד אלוקים לאשר לא עבדו", אז כתוב שלעתיד לבוא יראו את ההפרש בין צדיק לבין רשע, זה כמו שיש הפרש ברור בין צדיק לבין רשע, יראו גם את ההפרש בין "עובד אלוקים" לאשר "לא עבדו". מה זה "עובד אלוקים"? מי שעובד אלוקים. מי זה לא עבדו? אנחנו מבינים שהוא לא עבדו. ומה אומרת הגמרא? שמדובר בשני צדיקים, אחד שנה פרקו 102, ואחד שנה פרקו 100. זה ששנה פרקו 101 נקרא "עבדו", וזה ששנה רק 100, נקרא "לא עבדו"! שמעתם איזה הפרש? מה פירוש? זה למד 101, כל הכבוד, אבל זה למד 100, פחות אחד! "לא עבדו" זה נקרא. למה? אם יכולת עוד כמו שהוא ולא , זה אתה החלטת לא לעבוד אותו! יכולת לעבוד את ה', ואתה החלטת באה זזה מספר עגול, מספיק. זה נקרא "לא עבדו".  

כתוב שלעתיד לבוא תהיה לכל צדיק חופת אש. ככה הגמרא אומרת בבא בתרא ע"ה, על פי הפסוק בישעיה ד'. ושואלת הגמרא אש בחופה למה? בן אדם יהיה בגן עדן ולכל צדיק וצדיק עושים לו חופה, לפי כבודו, לפי מעלותו, לפי הישגיו, זכויותיו וכו'. אז שואלים אש בחופה למה? מלמד שכל אחד נכווה מחופתו של חברו שהיה יכול להגיע לדרגתו ולא הגיע. אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה. הנה תראו עכשיו עוד פעם דונלד טראמפ וגברת קלינטון, יום לפני הבחירות, איך היא הייתה בטוחה שזה כבר אצלה בכיס. היא לגלגה עליו! עוד מעט היא תטאטא אותו להיסטוריה. ורגע אחד היא אפילו לא העיזה לצאת להל. מהבושה. שלחה משיהו להגיד שהיא מודה לכולם, ופה ושמה, אבל היו הרבה... התוצאות יהיו רק מחר, אז לכן, תלכו לישון, חבל על הזמן שאתם עומדים. הבושה אוכלת אותה, היא פרצה בבכי, לא יכולה להפסיק ולא יכולה להפסיק! עוד טיפה מאמצים שבמדינות שהיא לא ביקרה וחשבה שהם בטוחים אצלה בכיס, יכול להיות שהיא הייתה מצליחה. עכשיו היא נכוות. נכוות מהחופה שעושים לדונלד טראמפ. אז הנה רואים פה דוגמה מהעולם הזה מה ההפסד, אבל בעוד ארבע שנים יכול להיות שהיא תרצה לרוץ, אם היא תחיה והפרקינסון יעלם. אבל בינתיים שמה כשאדם יתקע ויהיה לו חופה, זאת החופה! נגמר! וכשתראה את חופת חברך גדולה משלך, הקנאה יכולתי להגיע, לא התאמצתי, אוי! זה כוויה! נכווה מחופתו של חברו. זה אש בוערת! אם היו מודדים את הלחץ דם היו רואים מה זה התפרצות של חום, והצער שישי לה שהיא פספסה בככה. ונשאלת השאלה: בגן עדן יש צדיקים, ואיך הגיעה לשמה אש? אש של גהנום מגיעה לגן עדן גם כן? הרי הגהנום מיועד לרשעים. אבל אם השביעו את האדם "תהי צדיק ואל תהיה רשע", והוא יכול היה להיות צדיק כמו שמה רבנו, והוא לא מישש את היכולות שלו, ולא הגיע לכ, נמצא שאתה צדיק, ואינך צדיק בכפיפה אחת, וגמולך גם גן עדן וגם גהנום בכפיפה אחת.

לסיכום: שני קצוות הם. גם ישראל שחטא, ישראל הוא. וכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ, אבל אין להסתפק בזה, ואין לסמוך על זה. יש לשאוף להתעלות עוד ועוד, ועוד, ועוד, ולהגיע לשלמות ככל האפשר, כי אחר כך הקנאה תשרוף אותך. לא קינאה פסולה כמו של פה "למה יש לו", אלא למה לא עשיתי עוד קצת שהיה תלוי בי ויכולתי להשיג זאת.

בעניין זה בואו נשמע סיפור, סיפור כולם אוהבים: הצדיק רבי שלומק'ה מזוועהיל זצ"ל, הה רגיל לקרוא לכ יהודי בשם צדיק. מה שלום הצדיק? מה מבקש הצדיק? הוא לא אמר את זה כמו היום בדורנו שאומרים צדיק גם לעבריינים בשביל לקחת מהם כסף, אבל הוא היה מלמד זכות. "מה שלום הצדיק", "מה צריך הצדיק?". היה בזוועהיל יהודי מתבולל, פורק עול שהתרועע עם השלטונות, לחך פינכתם 26:13 ומינו אותו לגובה מס, והיה מרגל אחר האחים שלו היהודים, והיה  מוסר את רכשום לרשויות. יום אחד הוא ישב וערך חשבונות, והכה בו רעיון כברק. יש מעלים מס גדול בעירייה שלא נתפס אף פעם. כל העת אני עוסק בדגי רק והלויתן חמק מרשתו. מי זה הלוויתן? הרבי מזוועהיל בכבודו ובעצמו. עשרות מחלים פני לקבל ברכתו, מקשים לו דמי פדיונות ואינו מדווח עליהם. לא משלם עליהם מס. אמת. בו ביום הוא מחלק את הכל לנצרכים, אינו מלין פטורה בביתו, אבל קודם כל שיפריש מס כחוק! אח"כ יעשה צדקה כרצונו. מיד נטל את הפנקס ואת העט, ירק למעונו של הרבי, לבדוק האם הוא מנהל ספרים כחוק. היה זה בשבת בצהריים. הרבי יושב בטרקלינו, שולחן שבת עטור בחסידיו, ולפתע מריחים עשן סיגריה. פנו וראו את הפוקר הזה, סיגריה בידו, פנקס ועט בשנייה, ומצא לו זמן להגיע לרבי בשבת. גערו בו "גש הלאה עוקר ישראל, הסתלק מכאן ומהר". הרבי שמע ותמה. שימן ביד שיזוזו, ברצונו לראות מה קורה. סיפרו לו את מה שקורה בבליל קולות והנה הוא רואה את הפוקר עומד במרכז עם הסיגריה והעט. פונה אליו הרבי ואומר: "מה רוצה הצדיק?". זה עבר כבר כל גבול. לקרוא להכעיס-ניק' הזה, לפוקר הזה, למלשין, והמוסר הזה, למחלל שבת בפרהסיה בשם צדיק?! אז הרבי הסביר: אני יודע פסוק "ועמך כולם צדיקים". אלא מהי? צודקים אתם. יש קושיה מהיהודי הזה. אבל מוטב שתהיה קושיה על היהודי ולא על הפסוק. הכלל בא יהודי לפני הרבי, והרבי שואל כהרגלו "מה רצון הצדיק", ואז עלה במוחו רעיון. אמר: "רבי, האמת היא שבאתי לקבל ברכה". ככה אומר לו הפוקר. "ביתי הגיעה לפרקה, נאה וחסודה, כלילת המעלות, ועדיין לא מצאה זיווגה, אבל כעת רבי דומני שהכל יבוא על מקומו בשלום. שמעתי שיש לרבי כליל המעלות. ובכן, שהרבי צדיק זאת יודעים כולם, ושאני צדיק, הרבי מעיד עליי, אז זה ממש ענבי הגפן, בענבי הדפן דבר נאה הוא מתקבל. הבה נשתדך.". שמע הרבי והפטיר: "אמת, הכל אמת. אני צדיק ואתה צדיק, אבל שכל אחד מאיתנו ישתדך עם צדיק היוצא בו,. למה הכוונה? למה שאמרנו. יש שני צדיקים: יש צדיק שהוא בגדר "ריקנים שביך מלאים מצוות כרימון". יש צדיקים שאומרים פעם אחת בחיים "ברוך הוא וברוך שמו". יש צדיקים כאלה. ויש הרוצים להתעלות ולהגיע לשלמות, וחותרים להיות צדיקים במלוא מובן המילה. על כל זה יש פסוק בפרשה שלנו שמורה את כל זה: "וירא ה' אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי, התהלך לפניי והיה תמים". כותב רש"י: "אני אל שדי"- אני הוא שיש די באלוהותי לכל בריאה. "התהלך לפני"- הדבק בעבודתי. "והיה תמים"- אף זה ציווי אחר ציווי, היה שלם בכל ניסיונותיי. אז מה כתוב בפסוק הזה? שכל בריאה יש חלק כל שהוא באלוקותו יברך. כל בריאה יש לה חלק. כל בריאה יש לה חלק בגילוי כבוד שמים. גם יהודים שאומרים "ברוך הוא ברוך שמו", נוטלים חלק בגילוי אלוקותו, בגדר "ועמך כולם צדיקים". אבל אתה היה שייך לאלה ששואפים לשלמות, לאלה שרואים את הענן שעל ההר. התהלך לפני, תעלה מדרגה לדרגה, והיה תמים, תהיה מושלם ותגיע לפסגה. זאת הדרישה! וזה מה שאמרו לנו חכמים זכרונם לברכה, בתנא דבי אליהו רבא כ"ה: חיים כל אדם לומר: "אימתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי אברהם, יצחק ויעקב". שיעמוד האדם בכל יום לפחות שעה אחת, פנוי מכל המחשבות, רק כדי לסייר את נכסיו. לסייר את הנכסים הרוחניים שיש לו. מה יש לי ביד, מה עוד חסר לי, מה צריך לתקן, מה צריך להשתפר, מה צריך להוסיף, לאן צריך לשאוף. ויבקש בלבבו מה עשו אבות העולם הראשונים שכך חשק ה' בהם. ובכלל זה גם הידיעה שהם לא שתקו על שהמשרים. אלא שאפו לעלות ולהזדכך, וקיימו את הציווי "התהלך לפני והיה תמים".

סיכום הקטע הזה: אני נדרשים מאת ה' יתברך, לבקש את השלמות ולצאת מן העולם הזה בגדר צדיקים ששאפו לשלמות ומיצו את כל הכוחות כדי להגיע לשלומות ובאמת אם אדם ידע לשיא מאמציו ויכולותיו, לא תהיה עליו תביעה. אבל אם הוא לא מיצה את כוחותיו וגם לא ניצל אותם, אז יתבעו אותו בתביעה גדולה. ואם חסרון קטן שלא הצליח אליעזר להשיג ולראות מעל ההר, זה הפך אותו לחמור, ממדרגה הכי קרובה לאברהם אבינו, אז אנחנו עכשיו נבין מה זה הכוונה חמור, ולמה נקראים חמור, ומאיפה זה צץ:

כתוב "ויבוא הפליט ויגד לאברהם העברי..." שלוט נפל בשבי. זה פסוק בבראשית י"ד. מי זה הפליט? זה היה עוג שפלט מדור המבול. והתכוון שייהרג אברהם ויישא את שרה. ולא מובן. מי גילה לרבותינו מה חשב עוג מלך הבשן? והלא אמרו בפסחים נד: יש שבעה דברים מכוסים מבני אדם. ואחד מהם אין אדם יודע מה בלב חברו. זבה דברים שמכוסים מבני אדם. נו, אז איך אומרים חכמים שזה מה שהוא התכוון. התכוון שאברהם ילך למלחמה, ודאי שהוא ייהרג שם, והוא יקח את אשתו היפהפייה, את שרה. מאיפה הם יודעים את זה. גם הם לא היו בדורו, הם גם לא הכירו אותו אישית. אז איך הם אומרים דבר כזה? התשובה היא פשוטה: ידוע שהפסוק באיוב י"א אומרת: "עיר פרא אדם יולד". בתרגום לשפתו: אדם נולד חמור קטן, משולח רסן. מה עושה חמור קטן? כל דבר בועט, אין לו הכרה מה הוא עושה. תינוק מה עושה? כל דבר שובר, מפיל, נוגע, הורס, עולה, דורך, לועס, חמור קטן. "עיר פרא אדם יולד". כל אדם הוא נולד כמו עיר פרא. אם לא יחנכו אותו אוי ואווי. מה קורה שעיר גדל? הוא הופך להיות חמור גדול משולח רסן. ואם הוא נעשה ענק ונפיל, אז הוא הופך להיות חמור חמורתיים, פראי שבעתיים. בקימור, החמור התפתח. נו, שחמור הולך בדרך ואנחנו רואים אותו סוטה לפתע מן הדרך, האם יעלה בדעת משיהו שהוא נטה להתפלל מנחה? ברור לנו שחמור לא מתפלל מנחה, והוא  לא נוטה לצדי הדרך למטרות כלאה. בטח הוא מצא איזה אבוס לבלוס. מה החמור מחפש? משהו ליהנות, משהו לאכול. אז אם הוא נטה מן הדרך, הוא ראה משהו לאכול. אלא מהי רש"י מפרש: "עיר פרא אדם יולד", שמעיר פרא יולד אדם. כיצד?  על ידי עבודת המידות ולימוד המוסר. אז ייתכן שהוא סר לצד הדרך להגיש עזרה וסיוע לנצרך. זה יכול להיות. מתי? מתי שמעיר פרא נולד אדם. איך הופכים חמור קטן לאדם. שעובדים עליו, מחנכים אותו, מה זה דרך ארץ, מוסר, מידות והכל, משפצים אותו, אז הוא יכול בהמשך הזמן להפוך להיות אדם. איך אנחנו אומרים לפעמים מתעלים, אומרים "או! זה אדם,, "זה בן אדם". למה התפעלות. מה קרה עד עכשיו? למה לא אמרנו שהוא אדם? למה יש ספק שהוא אדם? לא! התנהגות כזאת זה של בן אדם. אבל התנהגות אחרת זה של חמור. זה נשאר חמור.

שחכמים זכרונם לברכה, ראו שעוג מלך הבשן קם מרבצו בן הרי סדום ופוסע עד באר שבע, שאלו שאלה אחת ויחידה: עוג הזה למד מוסר או לא למד מוסר? לא! ודאי שלא! אם הוא לא למד מוסר, אז מה הוא הולך לחפש שמה? בבאר שבע? לחפש אבוס. מה הוא יכול לחפש. ומצאו מה הוא חיפש. הוא לטש עין על שרה אמנו. כמו פשוט. הנה דונלד טראמפ הנשיא, מה הוא חיפש בכל מקום? את שרה אמנו. מה הוא חיפש? הרבה שרהל'ה הוא חיפש. זה הנשיא! נו, אז מה עוג היה יותר טוב ממנו? עוג היה מלך הבשן, הוא היה ענק. הוא לא היה רק מיליארדר, הוא היה ענק, הוא שרד מהמבול, אז מה הוא החשיב את עצמו? ודאי שהמגיע לו הכי טוב, הכי יפה, ודאי! אז חכמים ידעו בדיוק.

עוד דוגמה: מגיע יעקב אבינו לחרן, מיהר לבן דודו, אחי אמו, ככתוב: "וירוץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאו אל ביתו". כותב רש"י: "וירוץ לקראתו"- כסבור ממון הוא טעון. שהרי עבד הבית בא לכאן בעשרה גמלים טונים. למה הוא רץ החוצה להן? לבן הוא בלעם. ובלעם מה אמר? "אם ייתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב...", העין שלו רעה. לבן רץ לראות אם יש כסף, כי אם העבד של אברהם הגיע עם שרה גמלים עמוסים כל טוב, אז זה מי. זה בן הבית! אם הוא בא, בטח כמה הביא עושר עכשיו לקחת! יצא החוצה והוא רוצה לראות אם יש ממון, אבל הוא לא ראה שהוא הביא כלום, למה? כי אליפז ניקה אותו מכל כספו. "ויחבק"- מחבק אותו. למה מחבק? מאהבה? לא! עושה לו חיפושים בחיק, אולי הוא החביא כסף וזהב בחיק, אולי יש לו חגורת כסף מתחת לבגדים. וכשלא ראה שיש עימו כלום, ואין בחיקו זהובים, מישש ולא מצא, "וינשק לו", אולי שי לו מרגליות שהביא בתוך הפה. גם שמה הוא לא מצא כלום.  "ויבואו אל ביתו", לשמוע מפיו איפה החביא את הכסף. וזה פלא פלאות! חכמים לוקחים פגישה משפחתית מרגשת, דוד קשיש, שרץ לקראת אחיינו, בן אחותו, שמעולם לא ראהו, מחבק אותו ומנשק אותו, מריח אותו, וחכמים הופכים את זה לשיא האנוכיות וחיפשו ממון קדחתני, למה? למה שיחשדו את לבן בזה? כי "עיר פרא אדם יולד", חמור קטן אם לא לימדו אותו מוסר ודרך ארץ הוא יהיה "חמור גדול", ואם גם אז לא ילמדו אותו והוא לא ילמד, אז הוא יהיה "חמור חמורתיים". ושאלת המפתח שהייתה לחכמים: לבן, "הוט מוסר גלרן?!", הוא למד מוסר או לא? האם הוא עמל לשנות את הטבעים שלו? הרי אנחנו יודעים את התשובה, הוא לא למד! חמור היה  וחמור נשאר וכשחמור רץ הוא לא רץ להכניס אורחים, הוא מחפש אבוס. איפה יש להרוויח, מה יש להרוויח. אז לכן חכמים הסבירו בדיוק מה שעה שם לבן.

דוגמה נוספת: פרעה חולם חלום: פרות מלאות נאכלות על יד פרות רזות. שיבולות מלאות נבלעות על יד שיבולים צנומות ושדומות כדים. קם, רוחו מפואמת, קורה לכל החרטומים והחכמים, מנסים בכל כוחם לפתור, ולא נכנסו דבריהם באוזניו. התייצב שר המשקים, ואומר לפרעה: את חטאי אני מזכיר היום, אין זה נעים לאדם להזכיר עבר אפל, אבל פרעה זקוק לעצה. ואז הוא אומר, פרעה קצף על עבדו וייתן אותי במשמר ואת שר האופים שוב, לא נעים להזכיר זאת, אבל חלמו חלום ונער עברי פתר להם. ויהיה כאשר פתר לנו כן היה, אותי השיב על קני, ואותו תלה. עכשיו נשאלת השאלה: אם עשה זאת כדי לעזור לפרעה הנבוך או כדי לקיים את ההבטחה ליוסף, שעד כה השכיחו אותו מן השמים. כי עברו שנתיים? יוסף ביקש ממנו "כי אם זכרתני...והזכרתני", והוא שכח מיוסף. מה הייתה סיבה שפתאום הוא בא לעזור לפרעה לפתור לו את החלום ע"י הצגת יוסף פותר החלומות? האם זה היה לעזור לפרעה בצרתו? או שהוא נזכר פתאום שהוא התחייה להזכיר את יוסף? ובכן, לא זה ולא זה. המדרש בבראשית רבא פ"ט מגלה: שר המשקים ראה את מצוקתו של פרעה. את התרגשותו, את התפעמות רוחו, שמע פתרונות ודחה, מצוקתו רק גברה. פרעה מזיע, עורקי רקותיו בולטים, מפרכסים, מחוויר, מאדים, מתנשם, מתנשף, מסגיל, מכחיל, עוד מעט יחטוף התקף לב! ואז מה יקרה? אם הוא ישתבץ וימות, וימנו את פרעה אחר, הוא יביא עמו מוזג פרטי שלו, שמכיר את טעמיו והעדפותיו, ושר המשקים הזה יפוטר ויהיה מובטל. אתה שומעים על מה חושב שר המשקים? לא על פרעה, לא על יוסף, לא לפתור את הבעיה של זה, ולא לפתור את הבעיה שלזה, לפתור את הבעיה שלו! אם ימות עכשיו פרעה בגלל החלום הלחץ, הוא יביא איתו שר משקים אחר שמכיר אותו, ואותו יפטרו. אז הוא דואג לעצמו. אז בקשה פרעה, פרעה אל תמות לי! אל תמות לי! רגע! יש עוד פתרון. תנסה עוד ניסוי. יש איזה נער בבית הכלא כדאי לשמוע מה שיש בפיו, אולי ייתנו על דעתך ותישאר בחיים, תשעה טובה תישאר בחיים, ואז אוכל להמשיך בתפקידי. איך ההיסטוריה חוזרת! שפול ריאן ראה שדונלד טראמפ מדבר לא לעניין, מדבר שטויות וחשופים עליו דברים איומים, אז הוא אומר אני מתנער ממנו, אני לא אבחר בו. אחר כך הוא רואה שגילו ה- FBI על קלינטון דברים,  ויכול להיות שדונלד טראמפ יבחר שוב, אז הוא חזר להיות שר המשקים. לא! לא! דונלד! דונלד! דונלד טראמפ. הבנתם איך זה עובד? כולם דואגים רק לאינטרסים שלהם , כי הם חמורים. עיר פרא, הם נולדו חמורים קטנים, גדלו, נהיו חמורים גדולים ונהיו בראש הרפובליקני או הדמוקרטים או בראש האומה האמריקאית.

 ושוב אנחנו שואלים חכמים מה עשו פה? לקחו וידוי שמתוודה שר המשקים ואומר את חטאי שאני מזכיר היום והכל, כאילו יש פה הקרבה, כדי להטיב לפרעה. וחכמים מגלים יש פה שיא האנוכיות, אגואיזם בלבד. כל הדאגה זה רק לעצמך. אתה חשוב רק על עצמך! למה עשו כן? כי גם שר המשקים נולד עיר פרא והיה חמור קטן, והוא גדל ולמד לערבל משקאות, מיומן. עד שקראו לו דון כשר המשקים. אבל כשרואים אותו מתערב, ואנחנו רוצים לעמוד על המניעים שלו, אז אנחנו שואלים ישר באידיש: "איר אורט גילרן מוסר?!". הוא למד מוסר? אם הוא לא למד מוסר, אם הוא לא עידן את המידות והוא לא עמל לשפר אותם, אין לך חמור יותר גדול. ואם הוא התערב, צריך לבדוק מה חיפש, איזה אבוס הוא מצא שם. אנשים לא מתערבים סתם. סתם לא מתערבים. חיפשו ומצאו.

רבותיי, עכשיו אחרי שאנחנו מכירים את החמורים, את העם של החמורים,אז אנחנו צריכים לבדוק אם אנחנו השתנינו. "האם יש עיר פרא אדם יולד"? האם הצלחנו להוליד מעיר פרא שלנו את האדם יולד? האם הצלחנו להוציא מעצמנו את האדם וזרקנו את העיר או שנשארו אדם רוכב על עיר או עיר רוכב על אדם או עיר בלבד? נתבונן במעשינו, נבדוק את מידותינו, נראה את פעלולנו, נראה את האינטרסים שלנו, ואז נזהה את עצמנו. אם בכל מקום אנחנו מחפשים רק את האבוס, איפה נוכל לקחת נתח שנוכל ליהנות בעצמנו לעצמנו בלבד. זה שלב ב'.

שלב ג', וזה השלב האחרון של הדרשה, אחרי זה אני מקווה שתפיקו ממנו הרבה. בעיר לוזצ' שבפולניה, התרגזה קבוצה מבוגרי ישיבת מיר המעתירה, והם החליטו להתכנס לעיתם מזומנות איש את רעהו יעזרו לאחיו יאמר חזק. והם הודיעו את זה למשגיח הנערץ שלהם, קראו לו רבי  ירוחם מיר, זצ"ל, וביקשו ממנו הדרכה על מה לשים את הדגש ובמה להתמקד. אז הוא ענה להם במכתב נפלא: להדרכות הפרטיות אין סוף, וכל אחד במה עליו להתחזק. אבל הכל תלוי בהחלטה אחת כללית. דוד המלך עמד לעזוב את העולם, להשאיר אחריו את הבן שלמה, בגיל שתיים עשרה שנים. עוד לא בר מצווה. ואומר לדוד :"אנוכי הולך בדרך כל הארץ", פירושו:  אני עומד למות "וחזקת והיית לאיש". שלוש מילים אלה כוללות הכל. "איש" הכוונה אישיות בנויה. "איש" משמעותו דרכו סלולה. "איש" מטרתו נהירה לו והוא חותר אליה בהתמדה. "איש" זה גם לטוב וגם למוטב.  ויאמר משה אליהם: "איש אל יותיר ממנו עד בוקר". משה מצווה את עם ישראל ואומר "איש אל יותר מהמן עד בוקר". כל מה שאוספים היום, לא להשאיר מהיום כי הוא ירום תולעים. מישהו איש וכובש את יצרו אל יותיר מן המן. זה לא פשוט להישאר בבית ריק, באמצע המדבר, לבטוח על הבורא שיוריד מן גם מחר, ויש לך הרבה ילדים, ולא יגרום החטא להפסקתו. כי מי שעשה חטאים לא מצא את המן ליד האוהל. היה צריך ללכת לחפש אותו באמצע המחנה או מחוץ למחנה. לשם כך צריך להיות "איש". תנסו אתם, תוקנו את הבית מכל מאכל, תרוקנו את המקרר, ונראה אתכם אם תסמכו שכל יום יהיה לכם מחר בדיוק לאותו יום עד הלילה, וכל הבית יהיה מרוקן, ומחר עוד פעם תשמחו שירד. אבל לא מהמכולת שאתם יכולים ללכת לקנות ויש לכם כסף בכיס, אלא שירד מהשמים עוד פעם. עוד פעם ירד מן, יצטבר ואתם תוכלו לקחת כמה? כל אחד יכול לקחת רק קומץ. זה הכל. ניסיון גדול. צריך בשביל זה להיות "איש". אבל מה כתוב. אמרנו שזה גם לטוב גם למוטב. יש גם אנשים שהם נקראים "איש" אבל לרעה. ככתוב: "ויותירו אנשים ממנו עד בוקר וירום תולעים ויבאש". לא משום שהיו חלשי אופי והם לא עמדו בניסיון, אלא הם ביקשו לבחון את משה רבנו, לראות  האם יסכים איתו הקב"ה ובאמת יבאש המן. אז יש אנשים ויש אנשים. אלה לחיוב ואלה לשלילה.

עכשיו תשמעו דבר: המלך אחשוורוש עשה משתה לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן. "והשתייה חדת אין אונס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש" ודרשו בו חכמים זכרונם לברכה: "לעשות כרצון איש ואיש" זה כרצון מרדכי והמן. מרדכי כתוב בו "איש יהודי היה בשושן הבירה", והמן כתוב בו "איש צר ואויב". ותמה המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל: הלא המשתה נערך לכל בני שושן ומנו אלפים ורבבות, ואיך נאמר ש"איש ואיש" אלו מרדכי והמן בלבד? מה הם האנשים היחידים וכל השאר חמורים? סוסים? גמלים? מה רק הם? ותירץ שכן! כן. כן. בכל שושן הבירה היו שני אנשים. שניים שדרכם נהירה להם וחותרים בעקביות להגשמת רצונם. מרדכי והמן. האחד לטובה, והאחד לרעה. כל השאר היו כמו כבשים, עדר כבהמות נדבו. הנה ראינו עכשיו בארה"ב לעשות כרצון איש ואישה! וכל העם עדר. אלה אומרים דונלד טראמפ ואלה אומרים קלינטון. זה ברירת המחדל שהייתה להם, אין יותר טוב. בארץ אפילו אין מצב כזה, יש רק ביבי, וביבי, וביבי, וביבי. י'חביבי!  אתם יודעים מה זה "חביבי"? חח חח ביבי, חח ביבי. יחחביבי. אין בארץ אפילו עוד אחד! נפלא!  איש זה מי שיודע מה הוא רוצה! מה הוא רוצה! דונלד טראמפ ידע מה הוא רוצה. אמרת לכל האנשים תעזבו את השטויות, תנו לי לקלל כמו שאני יודע, לבזות את מי שאני רוצה, תנו לי לאיים, תנו לי להגיד מה שכולם רוצים להגיד ומפחדים להגיד, אני אגיד בשם כולם, ובחרו בו. הוא יודע מה הוא רוצה. הוא יעשה בלאגן! י'חביבי יהיה חוויות, אני אומר לכם! יהיה חוויות! הוא כבר אמר שהוא מגרש שלוש מיליון מהגרים. רק שייספר לי איך הוא עושה את זה. עם מטוסים? אז כמה שנים לא יטוסו אמריקאיים, רק מהגרים. כי איך יוציאו אותם. ואם באוניות, כמה אוניות צריך? מתי תגמור את זה? לאן תוציא? אבל להגיד מה זה בעיה? כמה זה לוקח להגיד? משפט.עכשיו לקיים אותו? איזה תקציבים, איזה פעילות. זה רק תוכנית אחת, זה משפט אחד, והוא מדבר בלי הפסקה הבחור. הוא לא מפסיק לדבר! והוא לא מסתכל על כתובים, הוא שולף. לא משנה אח"כ הוא יגיד לא כוונה חובה, לא צריך חומה עם מקסיקו, אפשר לשים גדר. לא צריך גדר. אח"כ יגיד יוטה. אפשר לשים יוטה. אח"כ אפשר לשים קן דמיוני, לא חייבים לגמרי. וכן הלאה. אין לו בעיה! מה הבעיה באמריקה מחרטים, בישראל מחרטים, מה זה משנה. כל המנהגים האלה זה חארטה אחת גדולה, זה חמורים מתבגרים.

מספר הרב גלינסקי: הייתי אצל הרב מפוניבז זצ"ל ואמר לי: רבי יעקב, איך אתה מין את דברי הגמרא בברכות ו'? כתוב שמה: "אמר רבי יוחנן: בשעה שהקב"ה בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה, מיד הוא כועס". שנאמר בישעיה נ': "מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה". לא הבנתי? מה קשה כאן? תמה על תמיהתי ואמר: מהגמרא משמע: שאם מצא תשעה זה לא היה מניין, כועס. איפה כתוב? נחזור: "אמר רבי יוחנן בשעה שהקב"ה בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה, מיד הוא כועס". מה זה "לא מצא בה עשרה"? תשעה מצא, עשרה לא מצא, כועס.  אבל בפסוק מה נאמר שמביא ראייה? מדוע באתי ואין איש. אף אחד איננו! משמע שאם היה אפילו אחד, לא היה כועס. אז חקרתי את הרב מפוניבז, הרב כהנמן, זצ"ל , בדרך ארץ שאלתי אותו: כבודו עיין במהרש"א? המהרש"א מסביר מדוע "באתי ואין איש", הכוונה ואין איש עשירי שמשלים למניין, ולכן "קראתי ואין עונה", לכן אי אפשר לענות דבר שבקדושה שמצריך עשרה. אז המהרש"א מיישב את זה בפשטות. חייך לי הרב מפוניבז ואמר לי: עיינתי, אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו. מה כתוב? כתוב "ואין איש", היינו, אין גם אחד. וכך פירשו גם בזוהר הקדוש. אבל גם אם יש תשעה, אם אין אשי, הכוונה בעל יוזמה, לא יהיה מניין. ואם יש אפילו אחד אבל שהוא "איש", יהיה מניין. הבנתם איך זה עובד? צריך להיות "איש". אתם רואים יש אנשים שיוצאים החוצה ומחפשים מניין, בלי האי שהזה אם תחכה בבית כנסת אין מי שיכניס לך לשם מניין. לא יהיה מניין, אפילו יהיו תשעה לא יהיה מניין. אבל אם יש איש, הוא יוצא ומביא. ידעתי שהרבי מפוניבז מדבר על עצמו. כמו שכתוב במשנה: "הוא היה אומר". מה זה "הוא היה אומר"? קודם הוא היה ואחר כך אומר. הוא אף פעם לא אמר מה שהוא לא היה. צריך להיות קודם הוא היה. אחר כך אומר. והוא היה איש אחד, וכמה הוא פעל וכמה הוא עשה, וכמה תורה הוא הרבה, בניין עדי עד! כמה ראשי ישיבות יצאו מפוניבז, כמה גדולי עולם. וזה איש אחד עשה. הרב מפוניבז, הרב כהנמן. זה נקרא "איש".

ונסיים בסיפור: המשגיח דמיר, רבי ירוחם זצ"ל, נפטר בשיא פריחתו כבן 60. הוא העלה את הישיבה שלו לפסגות, ודרש מכל אחד ואחד למצות את עצמו. להגיע לידי מיצוי. מקסימום. להיות לאיש. תזכרו את הצבא של דוד. "והיית לאיש". לאיש. באחד הועדים האחרונים שמסר לפני בן הזמנים של חודש ניסן אמר: הבחורים שווים לבתיהם. מי אומר את זה? המשגיח דמיר רבי ירוחם. חודשים ספורים לפני פטירתו. אומר לתלמידים: הבחורים שווים לבתיהם בכל רחבי פולין. בעגלות, ברכבות, במכוניות. אתם מגיעים לעיר אחת, יורדים מהעגלה, ממתינים לרכבת. הרציף הומה אדם. יהודים גם נוכרים. כשיראו אתכם יתקבצו סביבכם. כי בן תורה הוא איש המעלה, הוא אש שואבת. יש לו מה לומר, יש לו מה להקנות, יש לו מה להנחיל. הרכבת מגיעה, אתם עולים לקרון, הנוסעים היהודיים ישבו לצדכם ומולכם, ויעמדו סביבכם. בין ישיבה אישיות נעלה ימשכו אליכם כברזל למגנט. הבחורים היו רגילים לדרשות של רבי ירוחם, אבל דומה שהפעם הזאת הוא גדש את הסאה. הציב רף גבוה מידי, ציפיה בלתי מציאותית בעליל, שכל מקום שיעמוד לא יהיה בחור ישיבה הוא יהיה כאבן שואבת, כמו מגנט שואב אליו את הברזל שכולם יתקבצו סביבו. כעבור שלושה חודשים הוא נפטר. במלואת השלושים, נערך הספד מר בישיבה. והרב מורשוביץ' זצ"ל מוותיקי תלמידיו סיפר בהספד: וסערת מלחמת העולם הראשונה גלתה ישיבת סלובודקה, רובע בפאתי העיר קובנה, נקרמניצ'וק, שבאוקראינה, שהסתיימה המלחמה התכוננו לשוב לסלובודקה. הסבא מסלובודקה שיגר מבקר לתלמידו לשעבר רבנו ירוחם, וביקש שישתדל לפתוח את ישיבת סלובודקה ולחדש את סדריה, כדי שהתלמידים לא יבואו לחלל ריק, אלא ישתלבו מיד בלימודים. רבי ירוחם ירד בתחנת הרכבת בקובנה, משם ועד לישיבה מהלך חצי שעה רגלית. חנוונים יהודים ראו אותו, סגרו את החנויות, הצטרפו אליו. נפחים, סנדלרים, ראצאנים, סוחרים, ותגרנים הצטרפו. בני נוער, מובטלים הסתרכו עימם. הגיע ל בניין הישיבה בראש כ-300 יהודים. עלה לבית המדרש, פתח בשיחה מוסרית נוקבת, לאחריה התיישבו 300 היהודים שנלוו אליו מהרכבת עד הישבה, והחלו ללמוד. וכך התחדשה הישיבה בסלובודקה. שמעו בני ישיבת מיר והבינו. לא דרש מהם דרישה מופקעת. בשיחה בשלושה חודשים לפני שהוא נפטר, הוא לא דרש מהם דרישה מופקעת! שכל אחד יהיה אבן שואבת, לכנס סביבו יהודים, להדריך, להנחיל ולהקנות. כי בדידו הבא עובדה. הוא בעצמו עשה זאת! כי זה כוחו של איש.

ואת היסוד הזה אנחנו לומדים גם מהפרשה שלנו, פרשת "לך לך".לומדים את זה ממילה אחת בפסוק. "ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי כי נשבע לוט בן אחיו". מה זו המילה "העברי"? שכל העולם כולו מעבר לאחד, והוא מעבר אחד. אתם שומעים? נלחם נגד כל העולם השקרן. עולם של חמורים. וכתב הרמב"ם, בהלכות עבודת כוכבים פרק א', הלכה שנייה: העבודה זרה התפשטה בעולם מכיוון שארכו הימים נשתכח ה' הנכבד והנורא מפי כל היקום ומדעתם, ולא הכירו עולם שלא מכיר את האלוקים. עד שנולד אברהם אבינו והכיר את ברואו. בגיל 3. והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם, ולהודיעם שישי אלוה אחד ולו ראוי לעבוד. מכיוון שהיו העם מתקבצים אליו ושואלים לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שהחזירו לדרך האמת. עש שנתקבצו אליו אלפים ורבבות,והם אנשי בית אברהם ושתל בליבם בעיקר הגדול הזה. ועליו אנחנו אומרים בשיר השירים: "אחות לנו קטנה", זה אברהם אבינו. "אחות" זה שאיחה, חיבר את כל באי העולם להקב"ה. אדם אחד וכל העולם מעבר השני והצליח לפעול על כולם, והקריא את שמו של הקב"ה בפי כל עובר ושב. וכשהטילו עלינו חובה, כמו שאמרנו בתנא דבי אליהו רבא כ"ה: חייב כל אדם מפה ומשם ומכל מקום לומר "אימתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי אברהם, יצחק ויעקב?". אף זה בכלל להיות איש כאברהם אבינו , שהיה האדם הגדול בענקים. להשפיע ולהקרין על כל העולם כולו. ואם דונלד טראמפ הצליח, אתם בקטנה יכולים להצליח יותר ממנו. ברוכים תהיו!

 

שואלת: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואלת: רציתי להגיד שני דברים. קודם כל אני רוצה לבקש סליחה אם אי פעם אמרתי עלייך משהו, הסכמתי עם משהו לא טוב.

הרב: למה את חושדת את עצמך בזה?

שואלת: מה?

הרב: למה את חושדת את עצמך? לא אמרת או כן אמרת?

שואלת: אני חושבת שאמרתי או הסכמתי לפחות, אז אני ממש...

הרב: אני בטוח שאמרת.

שואלת: אז כנראה אמרתי.

הרב: או! עכשיו זה יותר טוב.

שואלת: אז אני באמת מבקשת סליחה ומחילה.

הרב: מחול לך.

שואלת" תודה. ודבר נשי  רציתי לבקש ברכה לזיווג.

הרב: מה שמך?

שואלת: אתי בת סוניה שולמית.

הרב: זה השם אתי?

שואלת: כן.

הרב: אתי בת סוניה שולמית, תזכי לזיווג הגון מהרה!

 שואלת: אמן! תודה.

 

שואלת: לפני 15 שנה....

הרב: רגע. אמרת שהשם שלך לירון?

שואלת: לירון.

הרב: צריך להחליף את השם. לא נורא. כן?

שואלת: לפני 15 שנה הייתי בהרצאה שלך כשהייתי בת 12, זה היה בשיקגו, וקודם כל אני גם מבקשת סליחה על זה שהסכמתי ואמרתי דברים. אולי... לא אולי, אבל כן. שלא מתאימים כלפייך ורבנים אחרים, אז אני מבקשת סליחה.

הרב: מחול לך.

שואלת: דבר שני אפשר להגיד נגד ש"ס... קודם כל, עליתי לארץ לפני ארבע שנים, אני גרה באריאל. ומגיל 19  אני מחפשת אהבה אמיתית בקשר של זיווג. ואני מרגישה שזה תקוע לי, אני לא יודעת בדיוק למה. לפני 9 שנים משיהו אמר לאבא שלי שאני סוג של מקוללת לא להתחתן. אני לא מאמינה בזה, אני מאמינה בהקב"ה. אני לא יודעת מה הסיפור שלי, ומה אני צריכה לקבל משהו, אני רוצה לעבוד על זה, להתחתן השנה.

הרב: אם תוכלי ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה, במשך שלושה חודשים, תזכי לזיווג הגון.

שואלת: השנה בבקשה.

הרב: בהצלחה!

שואלת: אמן!

 

שואלת: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואלת: קוראים לי ספיר, באתי עם הבן שלי דוד, נולד לפני כמעט 4 חודשים, מאז הוא בדיקות, אמרו לי שהוא לא שומע בכלל בצד שמאל. אוזן שמאל. רציתי לקבל ברכה מהרב.

הרב: הבנתי. את שומעת זמרים פסולים?

שואלת: כן.

הרב: תפסיקי לשמוע והוא ישמע.

שואלת: בעזרת ה'.

הרב: בהצלחה.

 

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואל: רציתי לשאול אותך לגבי הורדת זקן באמצעות מכונה, האם זה בסדר? שהסכין לא יגע בפנים.

הרב: תראה, בעיקרון להוריד את הזקן במספריים, מותר. אבל מוכנה זה בעיה. איזה מכונה לא מורידה עד השורשים, איזה כן, זה מסופק. אז לכן לא כדאי להתעסק עם זה.

שואל: זה עם דרגות.

הרב: אני יודע שיש דרגות. אבל אני לא יודע להגיד מה הדרגות. כיוון שעושים היום את המכונות על מנת כמה שיורידו כמה שיותר לא על מנת שיורידו. ומכונה טובה זה דווקא זאת שמורידה יותר, ולא מורידה פחות. אז לכן אני לא יכול להגיד לך מה כן ומה לא.

שואל: הבנתי. ורציתי לשאול עוד שאלה: לגבי דונלד טראמפ...

הרב: YES

שואל: למה הוא נבחר מסיבה דתית?

הרב: מי אמר שמסיבה דתית הוא נבחר?

שואל: אלוקים בחר אותו.

הרב: מי אמר שהוא בחר אותו?

שואל: לא יודע, אולי זה קשור לאחרית הימים או לי זה קשור..

הרב: אולי זה העונש של האומה האמריקאית ושל העולם כולו? למה נמרוד נבחר? נמרוד היה המורד הראשון שמרד בהקב"ה, המלך הראשון שמרד בהקב"ה,  למה הוא נבחר? חשבונות שמים אנחנו לא יודעים. אבל אנחנו נראה. אבל זה איך שהוא קשור לישראל?

הרב: תמיד! כל העולם קשור לישראל. בלי ישראל אין  עולם! בראשית אלוקים ברא את השמים ואת הארץ בשביל ישראל ובשביל התורה.

שואל: אוקי. תודה רבה.

הרב: תהיה בריא.

 

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום וברכה.

שואל: הייתי רוצה לבקש ברכה, רפואה שלמה עבורי ועבור אשתי, וברכה לילדים.

הרב: אתם סובלים חלילה ממשהו.

שואל: כן.

שואל: עכשיו התחלתי ראשון ושלישי שעתיים בכולל, בערב.

הרב: יופי! ותשלים עוד שעתיים כל יום, בלי הכולל אם אתה לא יכול להגיע. והיא תלמד חצי שעה "שערי תשובה" שלרבנו יונה, שלושה חודשים רצוף.

שואל: אפשר ללמוד מהרצאות?

הרב: בדיעבד כן. זאת אומרת, עדיף שלא תלמד לבד. ואם אין לך אפשרות או אתה בדוחק זמן, או תוך כדי נסיעה, כן. מה שמותכם?

שואל: קרן בת אדה, דרור בן ג'נט.

הרב: והילדים?

שואל: אין לנו ילדים. ברכה לילדים.

הרב: ה' יזכה אתכם בעזרת ה' לרפואה שלמה ולזרע חי וקיים.

 

שואלת: שלום לכבוד הרב.

הרב: שלום.

שואלת: האמת שאני קובעת עיתים לתורה בבית, ואנחנו כבר שנה ממשיכים את הסדר הזה. רציתי לקבל ברכה להמשיך לעשות זיכוי הרבים, ולהגדיל תורה ולהאדיר?

הרב: מה את עושה שיעורים לנשים או לגברים, או מה?

שואלת: אני עושה מעורב עם ברכה של הרב זמיר כהן, שזה מיועד בשביל הפצת התורה וקירוב רחוקים.

הרב: לא הבנתי. חלות, הפרשות ודברים...?

שואלת: לא. שיעורים. שיעור תורה.

הרב: מי מעביר את השיעור?

שואלת: אני עושה דרשי חודש הפרשות חלה לשנים, מביאה רבנית. אבל אני גם מביאה מארחת רבנים לשיעורי תורה.

הרב: מי זה מאחרת, מי זה המארחת?

שואלת: אני, בבית.

הרב: לא, ומי בא לתת את השיעור?

 שואלת: רבנים מהערכים, רבנים. כל מיני רבנים.

הרב: זה תלוי מי.

שואלת: זה רבנים מוסמכים שיש עליהם אישורים.

הרב: הם אוכלים נבלות וטרפות.

שואלת: לא! חס ושלום!

הרב: לא, אם הם אוכלים כל הכשרים הרגילים, אז זה בעיה.

שואלת: לא, לא, הם מהדרין.

הרב: מהדרין זה הבעיה. המהדרין זה הבעיה.

שואלת: אה, הבנתי. זה העניין של הבשר.

הרב: בדיוק!

שואלת: אני לא נכנסת... ואני רוצה לבקש רגע...

הרב: רגע! השערות שלך זה... מה זה? לא הבנתי. שתי קבוצות שיער? מה יש לך?

שואלת: זה אסוף כדי שיהיה יותר צנוע.

הרב: לא הבנתי. זה שיער שלך או..?

שואלת: שלי. שלי.

הרב: אז את לא מכסה את הראש?

שואלת: בעזרת ה' אני אזכה לכסות אותו שאני אתחתן.

הרב: אה, עוד לא נשואה. לא גרשוה ולא אלמנה?

שואלת: גרשוה.

הרב: אז את צריכה לכסות.

שואלת: שואלת: אני יודעת.

הרב: מה לא אמרו לך הרבנים?

שואלת: יש לי רב שאמר שאפשר.

הרב:יש לך רב כזה? אל תזמני אותו בכלל! אוי ואווי!

שואלת: הוא ראש היענות בבני ברק, האמת, ו...

הרב: תראי, אם את רוצה אני אשלח לכם איזה רב טוב שיוכל שמה לסדר אתכם על פי האמת.

שואלת: לסדר את הראש.

הרב: את הראש, את האנשים, את כולם.

שואלת: בעזרת ה'.

הרב: אז אם תרצי תפני לאחד מהחברה, בעזרת ה' יהיה לכם שיעור אמיתי.

שואלת: אני אשמח! בשמחה! ועוד ברכה חשובה באמת, בעזרת ה' הבן שלי הוא יזכה לחינוך דתי, לאומי, תורני, או שתי תורני. כמה שיותר, יותר טוב. אני צריכה ברכה חזקה, כי אני..

הרב: מה שמו של הילד?

שואלת: לוטם חיים בן סיוון.

הרב: לוטם חיים בן סיוון, ה' יזכה אותו להיות צדיק אמיתי, ירא שמים.

שואלת: אמן!

הרב: אבל לוטם זה...

שואלת: הרב קניבסקי אמר לי שאני אקרא לו חיים. בעזרת ה' עובדים על זה.

הרב: ידעתי שזה בעיה. לוטם זה כמו פיסטוק. טוב. בהצלחה!

שואלת: עוד ברכה בעזרת ה',, אחרונה ברשותו.

הרב: כן?

שואלת: זיווג הגון, בשבילי בעזרת ה', ירא שמים, קודש קודשים.

הרב: את רוצה באמת לזכות באחד כזה?

שואלת: כן.

הרב: קחי ממני כיסוי ראש, שימי, ותראי שבעזרת ה'...

שואלת: יש לי עשרים בבית.

הרב: קחי ממני, שימי ותראי שבעזרת ה' תוך שלושה חודשים תמצאי בן זוג.

שואלת: בעזרת ה', אמן!

הרב: את מוכנה או לא?

שואלת: מוכנה, בעזרת ה' בלי נדר.

הרב: אין בלי! את רוצה אותו  בלי נדר או את רוצה אותו עם נדר?

שואלת: אני... קודש קודשים מוכנה.

הרב: יאללה! קדימה! תן לה. קדימה, מחיאות כפיים!

שואלת: תודה!

הרב: תברכי שהחיינו.

שואלת: ברוך אתה ה'... שהחיינו וקיימנו לזמן הזה.

הרב: אמן! חזק וברוך!

 

שואל: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: אני הייתי אצלך לפני בערך שלוש שנים, התייעצתי איתך איפה להתחתן, באולם או בבית כנסת. יעצת לנו להתחתן בבית כנסת, התחתנו ברוך ה'. עכשיו אשתי בהריון שני, אני רוצה לברך אותה לידה קלה... שהרב יברך אותה! ללידה קלה.

הרב: תברך אותה. אם את הרוצה אני מסכים.

שואל: שהרב יברך אותה. ללידה קלה. אני מתרגש.

הרב: מה השם שלה?

שואל: יפית שירן בת מזל.

הרב: יפית שירן בת מזל, תזכה ללידה קלה על דרך טבע.

שואל: שאני אזכה לקנות דירה עוד השנה. אני מחפש דירה ואני לא מוצא. כבר המון זמן.

הרב: כמה אתה לומד ביום? מעט.

שואל: מעט.

הרב: תלמד שעתיים כל יום, ותמצא דירה מהרה.

שואל: בעזרת ה', אמן! תודה רבה כבוד הרב.

הרב: יופי! עכשיו זה תלוי בך.

שואל: אמן!

 

שואלת: כבוד הרב, אני מבקשת לתת ברכה לבן אחי. שהוא הייתה לו תאונה והוא  מאז קשה לו לעבוד, הוא נע ונד. אני מבקשת ברכה שיהיה בריא מבחינה גופנית, מבחינה נשפית, ושילך בדרך הנכונה והטובה. ושייתן לו יציבות בחיים.

הרב: הוא לא שומר תורה ומצות.

שואלת: הוא בזמן האחרון כן מתחיל לשמור תורה, ואפילו הוא חושב ללכת לישיבה.

הרב: נו, יהיה רצום שבעזרת ה' כוונותיו הטובות יתגשמו...

שואלת: סליחה, אני רוצה להגיד את השם שלו.

הרב: בהחלט.

שואלת: קוראים לו עמית בן...

הרב: מה,  מה?

שואלת: השם שלו עמית.

הרב: כן...

שואלת: בן דינה.

הרב: עמית בן דינה, יזכה לחזור בתשובה שלמה, ורפואה שלמה בגוף ובנפש.

שואלת: אמן! אמן! תודה!

 

שואלת: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואלת: רציתי בבקשה לבקש ברכה לבת שלי לזיווג, אודליה בת חנה שולה.

הה: שומרת תורה ומצוות?

שואלת: ברור. כל ה...יראת שמים, צניעות.

הרב: מה שמה?

שואלת: אודליה בת חנה שולה.

הרב: אודליה בת חנה שולה, ה' יזכה אותה לזיווג הגון מהרה.

שואלת: אמן! ואם אפשר ברכה לבן שלי. הוא לומד תורה כל היום, אברך. נשוי חמש שנים וחצי, עדיין לא זכה לילדים.

הרב: שילמדו שעתיים וחצי כמו שאמרתי לקודמים. מה השם?

שואלת: כרמלה חיה בת אסתר.

הרב: ו...?

שואלת: אברהם יוני בן חנה.

הרב: יזכו לזרע חי וקיים מהרה.

שואלת: אמן! תודה רבה!

 

הרב: יש פה מישהי שרוצה לשבור טמבלויזיה, כן? הטמבלויזיה פה? קדימה ייאלה!  מי שובר? את ממנה שליח? כן, מי השובר?

שואלת: סליחה כבוד הרב. רציתי קודם כל שלברך את כבוד הרב שבזכות כבוד הרב, ברוך ה' הרבה אנשים חוזרים בתשובה מאהבה, מתבונה, מחוכמה, ומתשוקה באמת להמשיך בעזות לשמור על המצוות. ושה' יתן לכבוד הרב כח, ושיחזיר עטרה ליושנה.

הרב: אמן!

שואלת: ושבעזרת ה' שכל מי שעדיין לא חזר בתשובה שיזכה עכשיו במהרה, בזכות הרב הקדוש.

הרב: תהיי בריאה!

שואלת: הרב אמנון יצחק! ושה' ישמור על משפחתו ועל כל הפועלים סביבו!

הרב: הנלווים אליו. תודה.

שואלת: היום הזה הוא יום מיוחד, אני מאוד מתרגשת.ז ה יום פטירת אבי, ואני החלטתי לשעות שני דברם. אני כבר בתשובה שלוש שנים, בזכות ההרצאות שהרב מעביר. בעבר הייתי מאוד חוששת, מפחדת לשמוע את הרב, וכמובן זה יצר הרע. ועברו שנים, שלוש שנים אחרונות זה ממש רפואה לשמוע את הרב. ומבחינתי אני ביקשתי מאבי המנוח שלא זכיתי להכיר אותו, שייתן לי כח היום לבוא, לכסות את השיער, בעזרת ה' להתחתן בשנית, ולשבור את היצר הרע שכבר שנה עטפתי אותו, את הטלוויזיה במפה לבנה, ושמתי אותו בצד, ואחר כך הבחנתי שזה כמו תכריכים. אמרתי לא מגיע לו תכריכים, צריך לשבור ולפח!

הרב: יפה! חזק וברוך! ואת מי את ממנה שליח לשבור?

שואלת: את מי שהרב מחליט.

הרב: אברהם אוהב לשבור. אברהם בכבוד.

שואלת: עכשיו, הייתי רוצה לזכות לכסות את הראש.זה חשוב לי מאוד!

הרב: בבקשה. תן לה.

שואלת: והייתי רוצה שבעזרת ה' שזה יהיה לעילוי נשמת אבי שלמה בן מרים, ואחותי דבורה בת צביה, שנפטרה לפני שנתיים, שהיא מאוד חיזקה אותי. היא הייתה חודש ימים לפני שהיא נפטרה, ראתה המון דברים, ואנחנו רואים אותם עכשיו קורים, וממש המחישה מזה זה, היא פשוט... כנראה שהמים נפתחו בפניה. היא המחישה מה זה כיבוד אב ואם. כי כל פעם שהיא הייתה מדברת... אני הייתי איתה ממש עד הרגעים האחרונים, כל המשפחה הייתה, ואני בעיקר הייתי איתה. וכל פעם שהיא הייתה אומרת דברים שאני לא הבנתי אותם... היא אורמת לי אני חייבת להגיד כי אין זמן. הייתה אומרת הרבה דברים. פעם אחת אמי נכנסה לחדר. ואמרתי לה רגע, רגע אמא, שנייה כי היא התחילה לומר דברים ככה מעניינים וחשובים. היא פנתה אליי בנחת ואמרה לי כשבן אדם נכנס, מדבר, לא לעצור אותו, כל שכן אמא. אז זה לכבוד כיבוד אב ואם, שזה יהיה לעילוי נשמתה. היא אמרה המון דברים, אהל אני לא.. היה לי חשוב לומר לפחות דבר אחד.

הרב: המרחם על כל בריאותיו, הוא ירחם על נפש רוח ונשמה של אביך המנוח, שמו?

שואלת: שלמה בן מרים.

הרב: שלמה בן מרים, והיא.

שואלת: דבורה בת צביה.

הרב: ה' ינחם בגן עדן בכלל מתי עמו ישראל, ויהיו בכלל ברחמים והסליחות, אמן!

שואלת: אמן! ושתי נשים שיזכו לחזור בתשובה. שיהיה להן רפואה שלמה, הן מתביישות שאני אגיד את השם שלהם.

הרב: שמותן?

שואלת: הן מתביישות.

הרב: שמותן?

שואלת: הן מתביישות שאני אומר את השם, הן נמצאות במצב קשה ו...

הרב: שתי הנשים שאת מתכוונת, ירפאו במהירות!

שואלת: אמן! ושאחי יחזור בתשובה במהרה!

הרב: אמן!

שואלת: תודה!

(שבירת טמבלויזיה. וברכת שהחיינו על הכיסוי ראש).

 

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: ישר כח גדול.

הרב: תהיה בריא.

שואל: אם אפשר לבקש ברכה לבריאות לרב שלנו ולחמי.

הרב: קדימה.

שואל: הרב זה חיים עזרא כהן בן בלנקה

הרב: רפואה שלמה.

שואל: אמן. ואוריאל בן רבקה.

הרב: רפואה שלמה.

שואל: אמן! תהיה בריא.

הרב: תהיה בריא!

תן לבחור פה בירוק, שדיבר עליי דברים לא יפים, בתחילת הערב. נשמע מה הוא רוצה להגיד עכשיו. כן.

שואל: כבוד הרב, אני חולק עלייך בכל מה שאמרת.

שואל: ברוך ה'.

שואל: אני חולק עלייך, שדונלד טראמפ הוא יהיה הנשיא הטוב ביותר!

הרב: מי אמר?

שואל: של ארה"ב. כי הוא אוהב יהודים! הוא אוהב יהודים! הוא וביבי יחזקו את עם ישראל. איפה הדגל של מדינת ישראל?

הרב: לא הבאת.

שואל: אתה לא הבאת!

הרב: למה אתה לא מביא?

שואל: אתה לא הבאת!

הרב: אתה חייב ללכת עם דגל כל היום?

שואל: איפה הדגל של מדינת ישראל?

הרב: אתה חייב ללכת עם דגל כל היום?

שואל: איפה הדגל של מדינת ישראל?

הרב: בכנסת.

שואל: איפה הדגל של מדינת ישראל.

הרב: נגמר זמנך. ביי!

 

שואלת: כבוד הרב, אני גם מחפשת עבודה, אני מפרנסת את עצמי פה, אני לבד בארץ עם אחותי. ואני ממש ממש צריכה עבודה עכשיו גם.

הרב: פרנסה טובה בנקל מהרה.

השם יברך את כל הקהל הקדוש, תזכו למיני מטיב, הצלחה במעשי ידיכם ועד כמה שאפשר ליישם את מה שלמדנו, להיות לאיש!