מושב ינון - אחדות אמיתית בלי לוותר על מנהגים

 \n - - - לא מוגה! - - - \n

‫‫‫ ‫‫‫‫ ‫‫‫ ‫‫‫ ‫‫‫ ‫‫‫ ‫‫‫ ‫‫‫ ‫‫‫ ‫ ‫‫‫ ‫‫ ‫‫‫ והיא בקול הזה אוהב כלום בכל יום שיעמור בכל יום שיעמור בכל יום שיעמור אני מאמין בכל יום שיעמור בכל יום שיעמור בכל יום שיעמור אני מאמין אני מאמין באמונה שלך, בביאת המשיח, אני מאמין. אני מאמין באמונה שלך, בביאת המשיח, אני מאמין, ואף על פי שהתנעמר, נעים בכל זאת אחר כאילו, ואף על פי שהתנעמר, נעים בכל זאת אחר כאילו. בכל יום שיעמוד, בכל יום שיעבוד, בכל יום שיעבוד, אני מאמין. בכל יום שיעבוד, בכל יום שיעבוד, בכל יום שיעבוד, אני מאמין. ואמרתי שיתמרמא ואם כל זה רחוק היום בכל יום שיעמוד, בכל יום שיבוא, בכל יום שינוע, אני מאמין בכל יום שיעמוד, בכל יום שיעמוד, ובכל יום שינור ההיא מלבנים

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הדברים שנאמר הערב יהיו להצלחתם בניתוח של יואלה גמזו ומיקי זינדני, רפואה שלמה. אמן. ולרפואת עזרה מעודי, רפואה שלמה. אמן. ולעילוי נשמעת תוראי היקרים והרב חיים יעקב אבן חממה, מנוחתם עדן. אמן.

בפרשת השבוע, ויקרא אל משה וידבר אדוני אליו מאוהל מועד לאמור. זה שכתוב וידבר אדוני אליו בא למעט את אהרון, שהוא דיבר אליו, ולא דיבר אל אהרון. רבי יהודה אומר, שלוש עשרה דיברות נאמרו בתורה למשה ואהרון. וידבר השם אל משה ואל אהרון לאמור. שלוש עשרה דיברות דיבר הקדוש ברוך הוא אל משה ואהרון. וכנגדן, שלוש עשרה מיעוטין נאמרו. זאת אומרת, ללמדך שלא לאהרון נאמרו אלא למשה שיאמר לאהרון. ברש״י מתחיל למנות השלוש עשרה מיעוטין, לדבר איתו, מדבר אליו, וידבר אליו. פירושו בא להדגיש שהדיבור היה רק למשה ולא לאהרון. ויש להבין כלפי מי צריך היה לדרוש שלוש עשרה פעמים דיבור כדי שלא יטעו ויאמרו שהקדוש ברוך הוא דיבר עם אהרון באופן שווה עם משה. רבי יהודה אומר, שיש שלוש עשרה פעמים שהשם דיבר אל משה ולאהרון, ושלוש עשרה פעמים דאג הכתוב למעט את אהרון, בזה שהדגיש שהדיבור הוא רק למשה. כמו שכתוב, לדבר איתו, מדבר אליו, וידבר אליו. הכוונה אליו ולא לאהרון. למה צריך את זה? מי עלול לטוב? טעות מי עלול לטעות ויאמר שהקדוש ברוך הוא דיבר עם אהרן באופן שווה משה מי הלב הזה שצריך להוציא מליבו את הטעות ולמה צריך למעט 13 פעמים כנגד 13 פעמים שהוא דיבר אליהם בשווה לא מספיק פעם אחת מיעוט שיגיד שדיבר אל משה מאז נבין שהוא דיבר אל משה ולא אל אהרן? מה זה בא ללמד בכלל? מה קורה פה? אכן שניים היו מעוניינים שיאמרו הדברים גם למשה שניים היו מעוניינים שמשה ואהרן יהיו שווים ושלא יהיה יתרון למשה על אהרן. מי אלה השניים שהיה חשוב להם שלא יהיה את המיעוטין האלה ללמד שרק משה דיבר אליו השם ולא אל אהרן? מי אלה השניים? הראשון זה היה משה רבנו בעצמו. משה רבנו עניו מכל האדם. הוא לא רצה שייחשב הוא לבדו. כשהשם מדבר איתו הוא תמיד רצה שישתמע שהוא שומע ואהרן שומע כמותו. בכל הזדמנות שבאה לידו עשה משה כל מה שניתן כדי להצניע את עצמו ולעשות את כל נשיאותו וכל גדלותו שלא יהיו ניכרים בכלל. מן השעה הראשונה שהטיל עליו השם את השליחות בסנא סירב לקבל את ההנהגה של עם ישראל ואמר לקדוש ברוך הוא שלח נא ביד תשלח. כל מי שתשלח הוא יותר ראוי ממני. אפילו תמצא מישהו מהשוק הוא יותר ראוי ממני. לכן שלח נא ביד מי שאתה רוצה לשלוח. אין בעיה. תמיד חיפש להסיר מעליו את כתר המלוכה בהנהגה. כאשר בני ישראל התלוננו על הבשר, ביקשו בשר, אמר ואם ככה את עושה לי הורגני נא הרוג. משה מבקש מהקדוש ברוך הוא בבקשה כבוד הרב כבוד הקדוש ברוך הוא תדאג שאני כבר אצא מן העולם הזה. למה? הוא רוצה שהקדוש ברוך הוא ימנה מישהו אחר תחתיו. הוא בא בטענת שמע אני לא מנהיג טוב. אתה רואה עוד מעט הוסכלוני. אין להם דרך ארץ מפניי משום שאני לא מוצלח, אני לא מצליח. אתה רואה הם באים אליי בטענות כל הזמן. וכשהקדוש ברוך הוא קורא אותו לדבר איתו בכל מצב, תמיד מחפש הזדמנות למעט את הבלטת הנהגתו שרק אליו פונה הקדוש ברוך הוא בדיבורו. הוא רצה שיאמרו שהשם יתברך דיבר גם לאהרון. שלא יבינו שדיבר איתו לבד. שגם הוא לכל הדיברות והקולות של לימוד התורה והדינים גם הוא אהרון שמע הכל כמוהו. ככה הוא רצה שלא תהיה שום הבלטה שלו. הרי כל הפרשה ביקרא יש בה אות א' קטנה ביקרא. כתוב עם א' קטנה. בכל ספרי התורה זה נקרא א' זעירה. למה הא' הזאת קטנה? כי משה לא רצה שייכתב ויקרא באלף לשון חיבה, שהקדוש ברוך הוא קורא לו עם א'. הוא רצה שיכתבו עליו כמו על בלעם. ויקר השם לבלעם. ויקר בלשון מקרה. לא שזה באופן קבוע וכולי. הקדוש ברוך הוא אמר לו לא, תכתוב עם א'. אז יש אומרים שהקדוש ברוך הוא התרצה לו ואמר לו טוב תקטין את הא'. יש אומרים שהוא כתב מדעתו את הא' קטנה. ולכן זה בא להראות את הענווה שלו כמה היה מחפש שלא להתבלט ולא להיות משובח מאחרים. וגם לא יגידו שהוא מיוחד שהוא מקבל את הדיבור ואחיו לא. תמיד הוא דאג להצניע את עצמו. לא חרטא כמו היום. מה אני, מה חיי? מה אני, מה חיי? ורומס את האחרים. אלא ממש ממש ממש שהרי הקדוש ברוך הוא העיד עליו שאין עניו יותר ממנו בכל העולם. והאיש משה עניו מכל האדם אשר על פני האדמה. אז לכן כיוון שמשה היה רוצה מאוד להצניע ולהסתיר שהשם דיבר אליו במיוחד וביחידות ולא לאהרון, לכן בא כתוב ופרסם ברבים כדי שידעו כי רק אליו היה דיבור השם ולא לאהרון. לכן היה צריך 13 מיעוטים לדבר איתו, לדבר אליו וידבר אליו. הכתוב דווקא פרסם שהשם דיבר רק אליו ולא למשה. והמיעוטים האלה היו מפני גודל הענווה של משה והתורה כיוונה כלפיו במיעוטים האלה. וכל כמה שרצה משה למעט את עצמו הייתה צריכה התורה למעט את אהרון. ולאו דווקא פעם אחת, אלא 13 פעמים. בכל פעם שרצה משה למעט את עצמו היו צריכים 13 פעמים למעט את אהרון. טוב, זה היה האחד שהיה לו אינטרס. שני שהיה לו אינטרס שמשה ואהרון יהיו שווים זה היו עם ישראל. עם ישראל. הם היו מעוניינים למעט בכבודו של משה רבנו. שמעתם? המושיע שלהם, הרועה הנאמן, המאכיל, הזן, העושה אוטוטו מופתים, בוקע הים, עושה כל מה שעשה בזכותו, הם לא עבדים. הוא השליח שנותן להם את התורה, ואף על פי כן משתדלים למעט, למעט בכבודו. למה? מפני שהוציא הדין לאמיתו והיה מוכיחן בדברים. עם ישראל לא אוהב שמוכיחים אותו. ובגלל זה השתדלו למעט בכבודו של אהרון. וניסו להרים את כבודו של... סליחה, למעט בכבודו של משה. וניסו להרים את כבודו של אהרון. כי אהרון היה אוהב שלום ורודף שלום. לאהרון הייתה שיטה שבאה אל האנשים ככה בלי תוכחה ישירה. משה היה אחראי. משה היה מנהיג. משה זה הכל על צווארו. אם אתה לא תוכיח אתה תיתפס בעוון. הוא לא יכול להימלט מזה, הוא חייב. אז משה עושה את העבודה לאמיתה של תורה ומוכיח אותם בדברים. אז כלפי ישראל כיוונה התורה למעט את אהרון. למה יהיו 13 מיעוטים שלא יגידו, ישראל, שאהרון שווה למשה? לא! לא! אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים על משה, אבל אני הקדוש ברוך הוא מנציח בתורה שמשה היה למעלה מאהרון, בזה שהאחדתי את הדיבור אליו והוא יגיד לאהרון. זה על מה שאמרו חכמים. הבורח מן הכבוד, הכבוד רודף אחריו. הוא ניסה להצניע את עצמו. הוא ניסה להצניע את עצמו. אז הקדוש ברוך הוא... פרסם אותו עוד יותר. גם האלף זעירה בסופו של דבר עושה פרסום גדול מאוד למשה. למה? כולם שואלים מה קרה לבזות קטנה, למה כתבו ככה? ואז צריכים לספר להם. אז כדי להוציא מליבם של ישראל את הטעות שרצו בה, ומכיוון שהיו שונאים את התוכחה, רצו בהמעטת השפעתו וכבודו של משה. רצו למעט את כבוד משה, ולומר שהדיבור היה מתייחד למשה ולאהרון. על כן בא כתוב, ומיעט שלוש עשרה פעמים את אהרון לכבודו של משה. כתוב, ויקרא אל משה וידבר אדוני אליו. לפי שהיה משה עומד בחוץ, מחוץ לאוהל מועד. שהיה מתיירא לבוא אל אוהל מועד, כי שכן עליו הענן. אמר הקדוש ברוך הוא, תשמעו מה אומר הקדוש ברוך הוא, אומר הקדוש ברוך הוא, אינו דין שיהיה משה שעשה את המשכן עומד בחוץ והנין מבפנים. חה חה חה עכשיו מי יותר עניו? משה או הקדוש ברוך הוא? אומר הקדוש ברוך הוא, אינו דין, אינו דין. איך זה? משה שעשה את המשכן יעמוד בחוץ, והנין מבפנים. מיד, בי יקרא אל משה. שמעתם? אז יש לו רב טוב למשה רבנו, יש לו ממי ללמוד ענבה. אדם המייסד ובונה בניין רוחני, בית כנסת, בית תלמוד, בית מקדש מעט, הוא הגה את התוכנית, הוא גייס את האמצעים, הוא תכנן את המהות הרוחנית של הבית. כשמגיע זמן חנוכת הבית, הולך הוא בקומה זקופה, מפגין את סיפוקו והנאתו ודומה עליו כאילו כל העולם שלו. אבל לא כן משה רבנו, הוא עומד בחוץ. הוא לא מרגיש שהוא הבונה והוא היוצר. בענווה הרבה שלו הוא עומד בחוץ, מחוץ לבית. כאילו אינו ראוי לבוא בתוכו. הוא פועל כמו שאר הפועלים שעשו את המשכן. כולם בחוץ, גם הוא בחוץ. ואולי ראויים הם עוד יותר ממנו להיות בראשונה. אין דעתו זכה עליו, על שעשה וקיים את רצון השם. אינו מתרברב להיות נראה בעיני כולם כבעלים של הבית, אלא עומד מבחוץ כמו אורח. פסוק ממקום אחר. ויבן שאול מזבח לאדוני, אותו החל לבנות מזבח לאדוני. נשאלת השאלה. הלא כמה מזבחות בנו הראשונים? ויבן נוח מזבח, אברהם, יעקב, משה ויהושע, כל אלה בנו מזבחות. ואתה אומר, ויבן שאול מזבח לאדוני, אותו החל לבנות? איך אתה אומר החל אם בנו לפניו? אלא ריבותינו אומרים שהוא היה הראשון למלכים שבנה מזבח. הוא החל, הכוונה, הוא החל מהמלכים, כי הוא היה מלך ראשון, שאול, בנה מזבח. אמר רבי יהודן, מאחר שנתן נפשו על הדבר, מעלה עליו הכתוב כאילו הוא החל. אז חכמים אומרים, כיוון שהוא היה הראשון במלכים, ורבי יהודן אומר, לא בגלל זה, אלא מאחר שנתן נפשו על הדבר, מעלה עליו הכתוב כאילו הוא החל. ונשאלת השאלה לדברי רבי יהודן, איזו מסירות נפש הייתה לו לשאול כאן? מה הוא מסר נפשו? עד שכתוב מעלה עליו כאילו ממנו התחדש כל עניין הקורבן, בעוד הקדימו אותו גדולי עולם, הקדימו אותו גדולי עולם כמו האבות שהקרימו את קורבנם, והם כאילו לא היו ולא נחשבים לעומת שאול שעליו כתוב הוא החל, אלא בדברי ריבותינו משמעו. כל דבר מצווה שכרוך בזה צער, צער של עצמו וויתור על כבוד, כל דבר מצווה שאדם עושה ומצער את גופו וגם מוותר על כבודו, זה מתקבל ונושא חן בעיני הקדוש ברוך הוא מאוד מאוד מאוד. שאול היה המלך הראשון בישראל, נתן ליבו להקריב את הקורבן מיד בצעד הראשון בתפקיד המרומם שהוא קיבל. הוא הוכיח בזה הכנעת ליבו והתקרבות למי שנתן לו מלכות. הקרבת הקורבן הייתה באופן של ענווה גדולה. למה? כי הוא המלך בעצמו בנת האבן הראשונה. ואחר כך בנו אחרים את המזבח עד כלותו. מעלת וגדולת המלכות לא השפיעו על שאול לשנות מענוותנותו כפי שהיה קודם שהוא נעשה מלך. הוא נשאר בשלמותו. הוא לא השתכר מגדלות המלוכה, לא יצא מענוותנותו המופלגת, והוא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו מן השמיים להקריב קורבן בתור מלך, ועשה זאת כאדם פשוט וכאחד העם. כל זה בניגוד לטבעם של בני אדם. כשמיד הם מתעלים ומצליחים במעשיהם, הם מאבדים את הצמאון ואת השאיפה להשגת חוכמה. נפקע אצלם כוח בקשת האמת לשמוע דברי חכמים בהכנעה, כפי שהיו קודם המשרה. לפני שאדם נתמנה לרב, הוא היה מוכן לשמוע תורה גם מאחרים. אחרי שהותמנה לרב, מעט האנשים האלה שמסוגלים לשמוע דברי תורה מאחרים. רב, מאבד את כוח ההתלמדות שלו, התעלותו לדרגת רב או מנהיג, מפקיעה את הכושר להיות באותו זמן גם תלמיד. וזה לימוד לכולנו מה גדולה מעלת מסירות נפש וכיבוש היצר וותרנות המידות ובקשת החוכמה. אפילו אחרי שמתעלים ומקבלים משרה או תפקיד חשוב, גם אז צריך לשמוע חוכמה מאחרים. שהרי המשנה קבעה ופסקה, איזה הוא חכם? הלומד מכל אדם, אפילו קטן, אפילו גוי. חוכמה בגויים, האמין. תורה בגויים, אל תאמין. אז זאת אומרת, רואים מפה כמה מעלת הענווה לא הסיתה את שאול מענוותנותו, ומשה רבנו הענב מכל האדם. רואים שהתורה דאגה לפרסם כמה הוא ברח מן הכבוד, ולא עוד, לסתום פיותיהם של ישראל, שונאי התוכחת שרוצים להשוות בין משה המנהיג הגדול, ארוחי הנאמן, לאחיו אהרון, בגלל אינטרסים שלהם, התורה דאגה לקעקע זאת על ידי 13 מיעוטים שעשתה. אמרנו שהתיבה של ויקרא היא באלף זעירה, ועכשיו אנחנו נבער באור נוסף על פי מה שכתב הרמב״ן בכוונה. תחנת הקורבנות. הרמב״ן אומר, כי בעבור שמעשי בני אדם נגמרים במחשבה ובדיבור ובמעשה, הרי כל דבר שאדם עושה הוא חשב מה הוא הולך לעשות, הוא דיבר על מה שהוא הולך לעשות והוא עשה את המעשה. אז כל דבר שאדם עושה נגמר בשלושה דברים, מחשבה, דיבור במעשה עצמו. לכן ציווה הקדוש ברוך הוא, כשאדם יחטא ויביא קורבן תמורתו, חליפתו, יסמוך ידיו עליו כנגד המעשה. שמיכת ידיים שמניח על ראש הפר מקריב הקורבן זה כנגד המעשה בפועל שהוא עשה. ויתוודה בפיו כנגד הדיבור, צריך להגיד וידוי. וישרוף באש את הקרב והכליות שהם כלי המחשבה והתאווה. אז כנגד הדיבור, המחשבה והמעשה, סומך ידיו, מתוודה בפיו ושורף את הקרב והכליות. והקרעיים זה כנגד ידיו ורגליו של אדם העושים כל מלאכתו. הרי הוא חטא ברגליו, הוא הלך לעשות את העבירה. למה הוא מקריב קורבן? בגלל העבירה הוא עשה אותה בקרעיו, ברגליו. אז כנגד זה הוא צריך להקריב את הקרעיין. וצריך לזרוק את הדם על המזבח כנגד הדם שלו בנפשו, שהוא חטא בו. כדי שיחשוב אדם בעשותו כל אלה, כי חטא לאלוהיו בגופו ובנפשו. והדם הוא הנפש. וראוי לו שיישפך דמו ויסרף גופו, לולא חסד הבורא שהסכים לקחת ממנו תמורה. וכיפר הקורבן הזה שינה נפש תחת נפש. וראשי אברי הקורבן הם כנגד ראשי אבריו של האדם. והמנות שהוא נותן, הזרוע על חיים והקיבה וכל השאר, כל אלה נותנים בהם למורי התורה כדי שיתפללו עליו. הנה, כשיחשוב אדם ויתבונן, בהקריבו קורבן, את מה שנעשה בבהמה והיה ראוי להעשות בו, ודאי תתעורר בנפשו שוב. לשוב בתשובה שלמה ולהכניע את ליבו ערל לפני הבורא. עד שיבוא לידי לב נשבר ונדכה אלוהים לא תבזה. לכן כתבה התורה ויקרא עם א' זעירה קטנה, כי כלל ראשון בהבאת הקורבן זה הכנעה בלקנות את מידת הענווה. כי מי יכול לומר, זיכיתי וניקיתי עצמי ממידת הגאווה? וכבר אמרו חכמים, בעלי המוסר שאפילו מתעתר חובות, יכול להיות בעל גאווה, שהוא יכול להתגאות שם את העטה שלו, חדיש. פעם היה אחד שעובד בעירייה, אז אחד מביא את הפחים למשאית ואחד עומד ליד הכפתורים ולוחץ. אחד שהשכים קום בלילה לבית הכנסת, עמד והסתכל עליהם. זה שמביא את הפחים ניגש אליו, אמר לו אל תראה שאני מביא את הפחים, והוא לוחץ. אני גם כן, לפעמים לוחץ גם כן. אתם שומעים? כבוד של עירייה. זאת אומרת, אדם יכול להתגאות גם בזה. הוא פירש בעל הטורים. העניין של א' זעירה, משה רבנו רצה לכתוב וייקר, כדרך שנאמר בבלעם הראשון, וייקר אלוהים אל בלעם. כאילו גם למשה נראה השם בדרך מקרה. אבל הקדוש ברוך הוא אמר לו לכתוב גם עם א', ומשה מגודל ענוותנותו כתב עוד זעירה. זה שהעידה התורה עליו האיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה. זהו גם היסוד לעניין הקורבנות, כי הפרשה מתחילה לדבר בעניין הקורבן. עכשיו תשמעו מה שאומר רבנו יונה עלינו. רבנו יונה היה אחד מהראשונים, ריבו של הרמב״ן. הוא כותב בשערי תשובה, וזה לשונו תועבת אדוני כל גבה לב. אתם שומעים איזה פסוק מפחיד? הקדוש ברוך הוא מתעב בעל גאווה. אתם שומעים? כל העולם יגידו אוהבים אותך. כל העולם ימחאו לך כף. כל העולם יסכימו איתך. אבל אם יש לך גאווה אפילו בלב, בחוץ לא רואים. בחוץ אתה הולך כפוף ושפוף ושחוח, בידיים אחת על גבי השנייה, ועיניך אינן רמות אלא מושפלות. אם יש לך גאווה בלב, בלב, השם מתעב אותך. תועבת השם, כל גבה לב. ולא עוד, אומר רבנו יונה, נמסר ביד יצרו. הקדוש ברוך הוא לא עוזר לו. נמסר ביד יצרו. כי אין עזר אדוני עמו אחרי שהוא תועבת השם. אם השם מתעב אותו הוא יעזור לו. הרי שמי שהוא בעל גאווה, נשללת ממנו סייעתא דשמיא, ונמצא שהוא מסור ביד היצר, והוא נתון למכשול ולחטא. ולקח בהקריב אדם קרבן לאדוני וברצונו כי יתכפר לו ממשוגתו עליו להכניע את עצמו ולקנות לנפשו את מידת הענווה למען הסר מעליו שלטון היצר ולזכות בכפרה. אם הוא לא יעשה כך ישתלט עליו היצר שוב פעם, יחטיא אותו שוב וכל הזמן הוא יהיה בית המקדש. אתם מכירים קורבנות. אתם יודעים, בספרי המקובלים מבואר עניין החמץ בפסח שהוא אסור אפילו במשהו. אפילו אם גרגיר אחד של קמח יתערב עם מים בפסח, במשהו זה פוסל אפילו אונייה שלמה. הכל צריך לזרוק. אנחנו יודעים שיש ביטול, כל מיני ביטולים, ביטול ב-60, ביטול ב-200, ביטול ברוב, ופה זה הכי חמור שיש. ביטול במשהו, משהו, עם משהו. משהו התערב, פוסל את הכול. למה החמץ הזה כל כך איום ונורא? למה? מה קרה? מה קרה? כולה, כולה גרגיר אחת של קמח. מה קרה? אלא כיוון שזה מסמל ומרמז על יצר הרע. החמץ מרמז על יצר הרע. יצר הרע אסור שיהיה אפילו במשהו. ויש לעקור אותו מן הלב לחלוטין. כמו שאמר דוד המלך עליו השלום, ליבי חלל בקרבי. אין מקום ליצר. מבואר במסכת בבא בתרא, שדוד הרגו לייצרו הרע ונעשה יצר חלל בקרבו. למה חמץ? כי כל שאור וכל דבש לא תקריבו ממנו. למה לא? כי השאור, הקמח, החמץ, תופח, תופח, תופח. מה זה מראה? גאווה. גבה, גבה, גבה, תופח, תופח, תופח. מצה לא תפחת. אין יצר הרע. אין. נשארת בעובי שלה. זאת אומרת, מצה מרמזת על יצר הטוב. ובאר המשגיח מלומז'ה, זכר צדיק וברכה. תכונתו של החמץ לטפוח גבוה גבוה. הוא מתגאה ותופח. אבל מה קורה אחרי כמה ימים? מתחיל להתעפש לחם, תוך כמה ימים מעלה עובש ומסריח. תועבת השם, כל גבוה הלב. קוראים לזה גאווה סרוחה. זה מסריח. אחרי זמן הכל מתעפש ואיננו. אבל מצה, אתה יכול לשמור אותה משנה לשנה, ונשארת אותה מצה. לא מסריחה ולא מתחפשת. התאוות למיניהן הן מרכיבות את נפש האדם והורסות את תאי חייו עד שהוא נאכל כליל ויוצא מן העולם. הרי כתוב, התאווה, הקנאה והכבוד, מוציאין את האדם מן העולם כמו חמץ שהוא מסריח. עצם התאווה ועצם הכבוד ועצם כל אלה הם מסריחים ומוציאים את האדם לעולם. הוא מתבזבז פשוט. לולא ריסון הרצונות עלול אדם חלילה להתעפש ולרכב. בא יצר הרע אל האדם, מסית אותו לחטא. אדם חושב בטעות, אם הוא יובל לדברי היצר וישמע על עצתו, יערב לו. אבל זה דומה לאדם ששרוע על ערימת זפת חם. יואו, איזה תענוג. לשכב על זפת חם, לא רותח. לא רותח חם. זה דביג כזה נעים. לשכב על זפת חם, משהו, משהו, משהו. איש כאלה הולכים לחמי זה וחמי זה. חוטפים את עצמם זפת וכולי וכולי. מבסוטים. היינו בזפת, היינו שחורים, היינו סודנים, היינו, היינו. אותה שעה של השכיבה בזפת היא נעימה. אבל כשהוא חפץ לקום, אוי ואבוי, לא יכול לזוג. הוא דבוק לזפת. הוא לא יכול לצאת מהזפת. הוא נדבק. ככה בעל התאווה, ובהתמדד על התאווה, וחושב ככה, ואז הוא לא יכול לקום. לא יכול לקום בכלל. זהו, נשקע בתאוות, ולא יכול לקום מהן. ואז הריקבון שולט בו כל-כולו, והוא דבוק לרע. הגאון רבי חיים מבריסק ממשיל את העניין לפלוגות חיילים קוזאקים. איש וסוסו אשר הוא רוכב עליו. אין קוזאק בלי סוס, ואין סוס בלי קוזאק. איש וסוסו. על החייל לשמור על הסוס. הוא צריך לנקות אותו, לשמור עליו, על בריאותו, שלמותו, להאכילו. הכול הוא צריך לדאוג לסוס, אחרת איך הוא יהיה קוזאק? וגם אסור לקוזאק למכור את סוסו, כי הוא עמד לרשותו להיותו קוזאק, לוחם. הווי אומר, לסוס יש קוזאק שמשמש אותו, ולא לקוזאק יש סוס. ככה הן התאוות. לא שהתאוות משמשות את האדם, אלא שהאדם נעשה עבד לתאוות שלו. כמו שפוסק האיבן עזרא ואומר, שרוב העולם עבדי התאוות. הוא אומר בלשון כזאת, יש מקום שהוא אומר כל העולם. אבל עבדי התאוות, לא התאוות משמשות אותך, לא שהן ערבות לך, אתה משועבד להן. לכן מי שנדבק אליהן, הקנאה, התאווה והכבוד, יוציאו אותו מהעולם, הוא יתעפש, ועוד לפני שהוא יתעפש, שידע שהשם מתעב אותו. מתעב אותו. תעשה מה שלא תעשה, תעשה מצוות, תעשה זה, הכול הכול הכול, תבנה לשם, תכתוב זה, תעשה, הכול הכול הכול, הכול מתועב. מתועב. כל מה שאתה עושה זה בשביל הגאווה הסרוחה שלך. אתה עובד עבודה זרה. אתה העבודה זרה. ואתה עובד את עצמך. אתה מתועב. ואפילו אם זה בלב, ואף אחד לא רואה. אבל המצה מסמלת את המהות של היצר הטוב. אינה תופחת ולא מגביהה מידתה אל על. בענווה, בהצניע, בהשקט, ללא התנשאות. לכן שומרת המצה על טבעה, על טעמה, זמן ממושך ביותר. הכנעת הלב בהכרת עבודתנו אליו יתברך. זה היסוד המתבקש מאיתנו. שאנחנו היינו עבדי פרעה, ועכשיו אנחנו עבדים להשם. ולהיות משוחרר מעבדות לתאוות ומממטאת שערי טומאה. להגיע למצב של תעבדון את האלוהים על ההר הזה. זאת עבודת הפסח ועבודת כל השנה. אבל מי שלוקח מפסח את הקני דלח לא יצא ידי חובתו, ולא זוכה להגיע למדרגה של הללוהו עבדי אדוני. ראינו שהקדוש ברוך הוא מתעב את בעל הגאווה ומרומם את בעל הענווה, שהרי פרסם השם את משה רבנו לא רק בפסוק מפורש, אלא גם בשלוש עשרה מיעוטים שמיעט את אחיו למרות שהם היו שקולים בדרגתם הרוחנית. אף על פי כן, כיוון שמשה רצה למעט את עצמו וישראל רצו למעטו, השם מיעט את הארון והוכיח לעולם כמה הוא מעריך את הענווה וסולד מן הגאווה. נו, עכשיו יש לנו עבודה לעבוד רבותיי. צריך לעבוד על מה ששמענו, ושזה יהיה ניכר לא רק בחוץ, גם לקדוש ברוך הוא מבפנים. כיוון שהקדוש ברוך הוא, כמו שאמרנו, מתעב גבע, לב, בתוך הלב. למי שיש שאלות, בבקשה. מיקרופון. לפני שניתן אפשרות לשאלות ותשובות, ברוך השם, יש לנו סיום הש״ס. אבישי, זאבי, זכה לסיים את הש״ס בגרסה. ומובטח לו, מובטח לו, לפי דברי החפץ חיים, שכשיגיע לעולם האמת ילמדו אותו את כל התורה כולה, עם כל טעמיה וסודותיה. אתם שומעים? תודה רבה לרב. ראשית, אני רוצה להודות לכבוד הרב אמנון יצחק, גדול מחזירי התשובה מאז חזקיהו המלך. חזקיהו המלך עשה את זה בכוח עם החרב שלו, ואתה עשית את זה בכוח הלשון. תודה רבה לך על שזיכית אותי לקיים מצוות, אותי ואת עשרות ומאות אלפי יהודים לקיים מצוות, מחיי פלאיים, דרך תענית טיבור וצומות, דרך עד השמיעה ועד ללימוד השס כולו בגרסה רק אתה יכול להוציא ממני את הכוח הרצון ללמוד כמות אדירה כזו במשך שנתיים כמעט יום-יום רק אחד שמאמינים לו ואוהבים אותו יכול להשפיע עלינו בצורה כל כך חזקה לעשות את כל הדברים האלה רק אחד שהולך עם האמת עד הסוף יכול לעמוד בכל הלחצים והקשיים שאתה עברת ובגבורה זכורני שהרב עובדיה יוסף לפני כמה שנים אמר שמי שרוצה לראות את הרב אמנון יצחק יש לו הזדמנות פז לראות אותו וזה רק פה בעולם שלנו כי בעולם הבא לצערנו כבר לא יוכל לראות אותו אז אני מקווה בעזרת השם כבוד הרב כמו שהיית זמין בשבילנו כל השנים בכל בעיה ובכל עניין שנזכה בעזרת השם שתהיה זמין בשבילנו גם בעולם למעלה, אמן. חזק וברוך. ועכשיו נעבור... לא הזכרת אבל ארבעים, תענית ארבעים. אתה לא התענית עוד תענית ארבעים? עזוב, זה משהו. ועכשיו נעבור לסיום השס. השס מסתיים באמירה שלכאורה אין לה כל קשר לנאמר במסכת האמורה והיא אמרה בשבח לימוד ההלכה. האמת היא שהאמרה הזו קשורה לא רק למסכת הזו אלא לכל השס כולו. תפקיד הגמרא הוא לדון מדברי המשנה לדון ולפסוק הלכה לחיי היום-יום שלנו. הגמרא מסיימת את דברה בעניין שבח ההלכה משום שחשוב לה להדגיש לנו שהעיקר הוא לא הפלפול אלא ההלכה לחיי היום-יום. התורה הקדושה מדריכה אותנו איך להתנהג, משיחת הנעל בבוקר ועד איך לישון באיזה צורה בלילה. יהי רצון שנזכה לקיים את כל דברי התורה הקדושה בשלמות. אמן. תענא דווה אליהו, שנה החכם מבית מדרשו של אליהו, כל השונה הלכות בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. אל תקרא הלכות, הליכות אלא הלכות. הדרן הלך תינוקת וסליק עליה מסכת נידה. הדרן הלך מסכת נידה. והדרך אהלן דעתך אהלן מסכת נידה. ודעתך אהלן לא נתנשא מנך מסכת נידה ולא תתנשא מנן. לא בעלמה הדן ולא בעלמה דעתן. הדרן הלך מסכת נידה והדרן הלך. דעתך אהלן מסכת נידה ודעתך אהלן לא נתנשא מנך מסכת נידה ולא תתנשא מנן. לא בעלמה עדן ולא בעלמה דעתה. הדרן עלך מסכת נידה ואדרך אהלן דעתן עלך מסכת נידה ודעתך אהלן לא נתנשם מנך מסכת נידה ולא תתנשם מנן לא בעלמה עדן ולא בעלמה דעתה. יהי רצון מפניך אדוני אלוהינו ולא אבותינו שתהא תורתך אמנותנו בעולם הזה ותהא עמנו לעולם הבא. חנינא בר פפא רמא בר פפא נחמר בר פפא אחי בר פפא אבא מרי בר פפא רפרם בר פפא רכיש בר-פאפה סורחב בר-פאפה עדה בר-פאפה דרוב בר-פאפה. הערב נא ה' אלוהינו את דברי תורתך בפינו ובפיות עמך בית ישראל, ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל. כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה. מאויבי תחכמני מצוותיך כי לעולם היא לי. יהי ליבי תמים בחוקיך למען לבוש. לעולם לא אשכח פקודיך כי במחייתני. ברוך אתה ה' למדני חוקיך. אמן, אמן, אמן, סלע ועד. מודים אנחנו לפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות שאנו משכימים והם משכימים. אנו משכימים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים. אנו עמלים והם עמלים. אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר. אנו רצים והם רצים. אנו רצים לחיי העולם הבא והם רצים לבאר-שחד שנאמר, ועתה אלוהים תורידם לברשחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך. יהי רצון בפניך אדוני אלוהי כשם שעזרתני לסיים את קול השס הבבלי. כן תעזרני להתחיל עם משכתות וספרים אחרים. ירושלמי. ירושלמי, אמן. כן תעזרני להתחיל עם משכתות וספרים אחרים וסיימם ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד ותורתך באהבה. וזכות כל התנאים והאמורים ותלמיד החכמים יעמוד לי ולזרעי שלא תמוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם. ויתקיים בי בהתהלכך תנחה אותך בשוכבך לשמור עליך ועקיצות ההיא תשיחך. כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים אורך ימים וימינה ושמאלה עושר וכבוד. אדוני העוז לעמו ייתן, אדוני יברך את עמו בשלום. רבי חנניה בן הגשם רצה הקב' לזכות את ישראל. לפיכך רבה להם תור המצוות שנאמר, אדוני חפץ ונמאל צדקו, יפעיל תורה ויאדיר, יתגדל ויתקדש שמר רבה. אמן. דעתיד לחדתו עולמו ולכאו ומפייו ולמפרג חייו ולמבנה גרתו ירושלם ולשכלו לא יכול וקדישו ולמאגר פולחונו נכרעו מנרעו ולאותו בו פולחונו דשמל לאתרי בהזרי ובזיוויהו ויגורא. ואמלוך מלכו עושה וישמח פור גורנך ויגורו משיחיה ויפרג עמה בחייכם ויאבחן בחייהן דכל בית ישראל בער הלוא ובזמון גורי ויאמרו אמן. אמן יאשמר. יאשמר רבו מבורך לעולם ולעולמי עולמו יתבורך וישתבח ויתפוער ויתרמם ויתנשא ויתחדר ויתעלה ויתהלל שמד דגוז שוה וערכו. לעילו לעילו מכל ברכותו שיר אוצות שבחותו ומנחם אותו דאמירם בעולמו ויאמרו אמן. על ישראל ועל רבונן ועל כל תלמידיהן ועל כל תלמידי תלמידיהן דאעסקים בהרי הקרדיש זאתה דודה באתרוזין ודביחל אתר ואתר. יא אלוהים ולאנו חיד נו וחיסטו ורחמם. מן קדם יבונו דבשמיו ויאמרו אמן ותראבם אמן ויעלום בישראל ויהשלום, יאמרו אמן. תודה רבה לכבוד הרב. חזק וברור. כן ועל זה נאמר קנאת סופרים תרבה חוכמה יש מצווה לקנא בו ולהעתיק את מה שהוא עשה אפשר לא בשנתיים בשנה כן ברשות הרב אני רוצה שתי ברכות אם אפשר ושאלה שאלה קודם ברכה שאלה קודם מחילה שאני חוזר לזה אבל יש לי קצת קושייה על כל העניין של השעה עם הבחירות מה הווה אמיניה בכלל להיכנס כאילו הכל שם הידוע זה טומאה ורשע ופשע והשאלה אם בכלל יש הווה אמיניה בכלל להשפיע לעשות משהו אתה נשוי? יש לכם פח זבל בבית? אתם מורידים אותו לפעמים? מה לכם להתעסק עם הזבל וזה מה אתם צריכים? צריך לפעמים להוריד את הזבל להוריד אותו, להוציא אותו כן מה הברכות? זה הבן הבכור שלי יוסף חיים יוסף חיים בן רועי ושירן ועוד ברכה למי? השם יזכה אותו לעלות ולהתעלות בתורה ובירת שמיים אמן ברכה שנייה ברוך השם השנייה, אם אפשר, הבת שלי פה בסוף שם בעגלה נולדה לפני חודשיים וחצי ויש לה גידול של כלי דם בגב והרופאים חוששים שיכול להיות שזה תופס את עמוד השדרה וזה יכול לעשות בעיות וצריך היא צריכה לעבור עם ארעי עוד מעט, עוד חודש בערך. אתה תלמד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלושה חודשים רצוף תורה ואשתך תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף והכל יתבטל. אמן. ואני רק, רק שערי תשובה או... לא. אתה תורה, חוץ מתהילים ושניים מקרב אחת תרגום, שעתיים רצופות כל יום שלושה חודשים, 90 יום. אשתך חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים, כל יום חצי שעה. תודה רבה. כן, שאלה נוספת. תן לגברת שם. ערב טוב, חודש טוב. גיסתי עכשיו בחדר לידה, אז אם הרב יכול לברך אותה בבקשה ללידה קלה. אלה חן בת רותי. היא שומרת תורה ומצוות? כן, ברוך השם, מתחזקים. מתחזקים. תגידי לה שתקבל עליה כיסוי ראש, בית אלית קטרנגולת. אמן, בעזרת השם. רק בימים האחרונים ילדו כמה קטרנגולות אחרי שאמרתי להן. יש פה אחת שנמצא. טוב, היא הולכת עם כיסוי ראש בשבת. אני אמרתי מה שאמרתי. אם היא רוצה לידה קטרנגולת, שתעשה מה שאמרתי. זהו. עכשיו, דבר שני, זכינו ברוך הוא... משמע, משמע. אלה, אלה חן. אלה חן בת רותי. בת רותי. השם יזכה אותה ללידה קטרנגולת בזכות כיסוי הראש. אמן. עכשיו, זכינו לתרום ברוך השם לרב, לא מזמן, לבית הכנסת, ויש לנו חברה טובה שהיא פעילה אצל הרב מרחובות, ורציתי שהרב יברך אותנו בעזרת השם. והדבר השני זו שאלה. הרב אמר ש... רגע, רגע, לברך למה? להקים את הבית שלנו, בעזרת השם. ימית, ימית בת יוסף, רות. ימית בת יוסף ו... אני רות בת מור אבישבתאי ציון. רות בת? מור אבישבתאי ציון. שבתאי ציון. השם יזכה אתכם לזיווגים הגונים הראויים לכם מהרה. אמן. אתם רווקות? משתדלות. לא, אבל אתם הייתם רווקות עד עכשיו? אני עיר רווקה, אני הייתי נשואה תקופה. אז איפה הכיסוי ראש? די, הרב, אל תטחי, יואו, אני מתחננת. את רוצה שיהיה לך? די, יואו, יואו, אל תיכנס איתי לפינה. אבל את רוצה שיהיה לך חתן כמו שצריך. משהו מיוחד, לא סתם כזה שמסתובב ברחוב, הולך... גדול הדור. את רוצה באמת? תשמעי מה שאני אומר לך. הנה אני נותן לך לא רק כיסוי ראש, את שומעת? אני נותן לך גם שעון שבת. לא, שכבר תוכלו לסדר את התבשילים. יש לי כמה במחזורי. בבקשה. המטפחת לא כל כך יפה, אבל לצורך הערב... יש לי שפע, יש לי... אני יכולה לפתוח גמרח עם הכיסויים שיש לי. יופי. אז תתחילי ללכת ותראי איך תוך... כמה זמן את רוצה להתחתן? מחר. לא, זה יותר מדי מוגזם. צריך להכיר אותו גם. לא חוטפים אנשים בשוק. אני צוחקת. אבל את רוצה תוך שלושה חודשים להתחתן? בטח. נו, אז תשימי את הכיסוי ראש איך שאת יוצאת מפה. את הולכת עם כיסוי ראש, בלי להוריד בכלל. נגמר הסיפור. שלושה חודשים אני מברך אותך. רגע, נפל לי הלב. דקה? תרימי אותו. שנייה. נו? מה הבעיה? לא הבנתי. הרי כשתתחתני תצטרכי לשים, לא? מה אכפת לך להקדים בשביל שהוא יבוא מוקדם? עזבי את היופי, תפלי באופי. לא קשור ליופי. אז מה צריך? מה אכפת לך? עשית ראש? צריך לי גם לשים סיר לחץ על הראש. זה לא קשור ליופי. נו, בואי נראה אותך. בואי נראה. את מתחילה. אל תתחילו מאחורה. אני יכול להסתדר לבד. טוב, תעברי לשאלה בינתיים, נו. הרב אמר ששלושה עשר פעמים דיברו עם אהרן. למה דווקא שלושה עשר פעמים, ואם זה קשור לשלוש עשרה מידות של הרחמים? לא שלוש עשרה דיברו. אמרנו שלוש עשרה דיברו עם משה ואהרן, ושלוש עשרה היה מיעוטים שלא דיברו עם אהרן, רק עם משה. ולמה דווקא שלוש עשרה יש? אולי את מכוונת לאמת? כיסוי ראש. תגידי לי, את רוחנית בדרך כלל? כי ראיתי שהתרגשת בשעה שהוא אמר את הקדיש. נו את רוצה בטח תלמיד חכם, לא? אז קדימה, נו למה את מחכה? את לא רוצה שהוא יבוא? ואף על פי, לא? ואף על פי שאת לא רוצה, הוא יבוא. את רוצה לחשוב בינתיים? זו טבילה בכבשן האש נטו. למה? מה יש? מה קרה? עוד מעט פורים בלאו הכי כולם יכולים להתחפש, לא? אפשר פאה? לא, כי את היית עד עכשיו בתחפושת. עכשיו את צריכה לשים את המסכה האמיתית. כתר, כתר מלכות. הרבה שנים הייתי עם כתר המלכות הזה. נו, בסדר. המון שנים. נו, התאווררת מספיק. עכשיו צריך לכסות עוד פעם. טוב, תחשיבי בינתיים. מי רוצה לשאול שאלה? תן לו לבחור פה בצהוב. יש לי שאלה, כבוד הרב. טוב. מה הדרך הישרה לחזור בתשובה? ללכת ישר לישיבה. ומה עושים אם הורים לא נותנים? אתה מספיק בוגר בשביל להחליט, לא? כן. אז קדימה. אם אתה רוצה, אני יכול להגיד לך איפה ללכת. ומה עושים עם הצבא? אתה הולך כרגע לישיבה. מה אתה דואג? לצרת מחר? כרגע הולכים לישיבה. אתה רוצה? כן. בסדר. הנה, תיקח ממנו את הפרטים ותדאג. בהצלחה. תן לזה שלידך. שלום, ערב טוב. ערב טוב. רציתי לשאול בתורה איפה כתוב רמז למשיח. כי אנחנו רואים רק בנגבים, בכל ה... בתחילת התורה כתוב רוח אלוהים מרחפת על פני המים, זו רוחו של משיח. זה מי שקורא את התורה, מי שלומד, מדרש שאומר בסדר, לא שלכפור בזה. אבל זה לא מה שנקרא, אנשים רואים את זה כהנה רמז למשיח. איפה ממש, יש איזה משהו... בלי רמזים לא כתוב מפורש. בתורה יש פשט, רמז, דרש, סוד. כל זה תורה. אם לא מוצא חן בעיניך, אז תסתדר עם מה שאתה רוצה. אבל התורה פרסמה את הדברים שהיא רוצה באופן שהיא רוצה. בסדר, ולגבי זה שצריך להתגלות, זה רשום שהוא מהלך על פני המים, זה בהווה, או שזה קרה, אז מה לגבי הכילוי? אתה כנראה קראת על נצרות וכל מיני קשקושים ודברים כאלה, לכן אתה, כן, כן. איפה קראת שהוא מהלך על המים? ברוח אלוקים מרחפת על פני המים. נו? אני שואל, המשפט הזה... איפה זה כתוב שהוא מרחפת? מהלך פיזית, כתוב מרחפת. מרחפת על פני המים. כן. לגבי הגילוי, מה, איך אנחנו יודעים שזה מהתורה? כשהוא יבוא אתה תדע, כשהוא יבוא אתה תדע. עכשיו עוד משהו. כן. לגבי ההתבוללות בארץ, גם אם בגברים ונשים, זה לא רק הערבים, גם העובדים זרים כבר התחילו להיטמע בכל זה. נכון. ואני רואה שאני עוקב אחרי התקשורת, ואני שם לב פה ושם, ואני רואה שבכלל, וגם לא שאני לא קשור לשיעורי תורה וכל זה, אני לא אש... יש לחלק מהמדינה אינטרס לבולל את העם כמו שאתה רואה בדיוק, ובדרך כלל זה השמאל שרוצים שתהיה זו מדינת כל אזרחיה ולא מדינה יהודית. אני לא שומע את הרבנים שיוצאים נגד זה. הם אומרים נגד רק הסמארטפונים ולגבי התלבושות ופריצות והכול, והם לא מדברים בכלל על סכנת ההתבוללות. אני לא שומע. יש ארגונים מיוחדים שמטפלים בנושא הזה בצנעה, בצנעה יפה לזה. טוב, תודה רבה. תהיה בריא. תן לו פה במחור ראשון, מקום ראשון. ערב טוב. ערב טוב. אני עוקב אחריך קצת הרבה זמן. יש לך תעודת חוקר? לא. אבל עוקב בטוב, לא ברע. כן, כן. חס וחלילה. אני רואה הרבה ניסים שקורים לאנשים, ואז החלטתי לבוא, לפגוש אותך, לדבר איתך. יש לי ילדה בת שנתיים וחודשיים, שיש לה איזה סוג של מחלה, קוראים לה נוירופיברומטוזיס. לא מוכרת. עצם השם זה כבר מחלה. כן. וזה מתבטא בכתמים בגוף. ו... קודם כל זו מחלה, היא אמורה להיות גנטית, אבל לא לי ולא לאשתי אין אותה. זה מה שנקרא צרעת מודרנית. זה נקרא New Mוטיישן, כאילו זה, היא יצרה את זה לעצמה, כביכול. עכשיו, אני רואה מה שאני אוככב אחריך, ש... אתה יודע, הרבה ניסים. כמובן, עסקאות. ו... אני מוכן ללכת איתך בכל עסקה. יפה, כל... גם אני וגם אשתי. יפה. רק שתהיה בריאה וכל הכתמים יעלמו לה ו... שתי הצעות אני נותן. אחת, מחסית. לפי דעתי, לאור מה שביררתי וחוויתי עם אנשים שהיו איתי ביחד בשווייץ, יש מקום שנקרא דבוס, שזה מיוחד לאנשים שיש להם בעיות בעור, ועצם האקלים שם, מזג האוויר, מסלקים תוך חודש, פחות או יותר, את מה שיש בגוף. זה לא, זה כתמים רק. כתמים, כתמים. כתמים, יש כל מיני צורות של כל מיני בעיות בעור. זה אחד. שתיים, לגבי מה שאתה אומר, אני אשאל ככה. אתה לומד היום? אתה שומר שבת? אשתדל. אשתדל. מה זה שומר? לא מחמירים, אבל שומר, זה הדברים הבסיסיים. מדליק אור קצת, משהו ככה. אז מה, אז מה זה לא שומר כל כך, לא מחמיר, מה? לא מחלל את השבת. אז מה, מה? לא הולך לבית כנסת, לא... ואתה יודע בכלל את ההלכות. אתה לא יודע את ההלכות. נו, אז איך אתה שומר? אם אתה לא יודע... אז אני לא שומר. או. אז אתה תקבל עליך ללמוד את ההלכות ולשמור, ולדקדק בשבת. לדקדק בהלכות של שבת. זו המשימה שלך. דבר שני, הילדה באה בטהרה או לא? לא. ועד היום אתם לא שומרים טהרה? כבר שומרים, אבל על פי הלכה ממש. אתה יודע את כל הדינים למדת? לא, למה למדתי? טוב. אז זו עוד משימה. שתי המשימות האלה. שבת, אתה לומד עם אשתך את ההלכות על ידי מישהו, על ידי קלטות או דיסקים או משהו שיש, הם מסבירים בדיוק מה הדינים, מה זה לט מלאכות אסורות בשבת, מה זה מוקצה, מה זה... אם אפשר שמישהו ירשום לי מה אני צריך ללמוד. הנה, הנה, אמרתי, יש שידור חוזר, אתה יכול לשמוע את זה עוד פעם ולראות את זה בלי סוף. ודבר נוסף, אני ואשתי, אתה ואשתך לומדים ללכות שבת ושומרים את השבת כמו שצריך פיקס פוקס. אם קשה לך שתספיק עד שבת לדעת לפחות מה אסור, מה מותר, כדאי להתארח בבית שוודאי שומרים שבת, שבת אחת או שתיים. תוך כדי זה גם אפשר ללמוד מהר, כי אתה תראה שזה הם עושים, למה זה ולמה לא זה ולמה לא זה, תוך כדי זה כבר תדע הרבה. דבר שני, טהרת משפחה, ללמוד מפי רב אתה את ההלכות, ואשתך מפי רבנית או מישהי שמתמחה בנושא הזה. אם תצטרכו עזרה בזה ולא תמצאו מישהי, אנחנו נשתדל לעזור לכוון אתכם למי שצריך. אם תקבלו את זה עליכם ומייד, ניתן ברכה לילדה שבעזרת השם תרפא. אני מוכן לקבל. ואשתך תסכים? אשתי תסכים גם. טוב, מה שמה של הבת? תמר שרה בת אחינועם. תמר שרה בת אחינועם, השם ירפא אותה ברפואה שלמה בתוך שער חולי עמו ישראל, אם יעתיק את המחלה שיש בה לפרצוף של אשת נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. כן, הנה זה יהיה לך לשבת כבר. שאלה נוספת. נו, מה החלטת? זה כן, אבל אם את רוצה ברכה ברבים, אז כדאי לנצל את זה עכשיו, לפני שהם ילכו. אז תסכימי בסוף, שאני אברך עכשיו. נו, מה הבעיה? אתה עושה מזה סיפור, כאילו מה שמו לך קקטוס על הראש. טוב, זה לא. יאללה, קדימה, שאלה נוספת. יש עוד שאלה? כן, תן לו עוד פעם. זה שאלות מתוכננות, או מה? לא, או שאלות מתוכננות. אם אני חוזר, נגיד, מהצבא כל יום, אפשר גם ללמוד ישיבה וגם צבא? תמיד אפשר. מתי שאתה פנוי אתה יכול ללמוד תמיד. אתה גם לא פטור מללמוד. אין שום בעיה. יש לי עוד שאלה. ברור. אתה יכול לברך את אבא שלי? בשמחה. יחזקאל בן... אבל הוא שומר תורה ומצוות, או לא? כן. מה כן? כן. כן מה? רק שבת. רק שבת? וגם הולך לבית כנסת כל יום. כל יום. שלוש פעמים או פעם אחת? שלוש פעמים. שלוש פעמים. טוב, מה השם שלו ומה יש לו? כאבי ברכיים. בגמרי הוא? חמישים וחמש. והוא עשה צילומים? כן. ומה אמרו? שיש לו בעיה עם הסחוס? כן. אז זה בעיה עם סחוס. אתה יודע, כשזה נגמר זה נגמר. כן. בדרך כלל ברכות לא ממלאות סחוס. אבל אני יכול לברך שבעזרת השם עד איפה שזה הגיע שלפחות משם זה ייעצר. בסדר. מה שמו? אברהם בן יחזקאל ומונז ויצחק. אברהם בן יחזקאל ומונז ויצחק. השם יזכה אותו לישועה ברגליו. אמן. אמן. אמן. אמן. אמן. הרב, אם כבר הוא שאל לגבי הגיוס אתה חושב שההפגנה של אתמול היא יכולה להשפיע או שזו הייתה עצרת שהמדינה לא מעניינת אותה? אז יעשו עצרת וזהו. תראה ההפגנה לא תשפיע על רשעים אבל ההפגנה אם הייתה לה כוונה טובה והיא נשאה פרי אז זה בשמיים ואת התוצאות נראה בהמשך. אמן. כן. עוד שאלה? במידה ואין ניתן לגשת שם על הכיבוד שזה סעודת מצווה של הסיום השס. דרך אגב זכיתם גם מי שנמצא בסיום השס הוא גם זוכה כאילו הוא למד את כל השס אז אתם צריכים לברך אותו את אבישי זאבי שזיכה אותנו כולנו ויש לו גם יום הולדת אז בכלל הקדוש ברוך הוא יאריך את ימיו ושנותיו של אבישי בן משה באריכות ימים ושנים בבריאות שלמה ואיתנה ובמאור עיניים בשווה שש שש. אמן. בעזרת השם. אריכות ימים פירושו שתמלא את היום טוב טוב. לוי ידוע לכם שממחר הוא מגיע לכולל החדש שנפתח בבני ברק זה כולל לאנשים עובדים. שכנעתי אותם שלא צריך לעבוד חודש אפשר לעבוד שבועיים והקדוש ברוך הוא שולח את הפרנסה בשבועיים אין לו בעיה אז הם לומדים שבוע עובדים שבוע וכן הלאה זה התחיל יש למעלה ממניין ברוך השם ועכשיו אנחנו מפיצים את זה כל מי שרוצה להתעשר תקשיבו טוב כל מי שרוצה להתעשר שיבוא לכולל הזה שבוע שבוע. דרך אגב יש כבר שניים שאמרו שהם מפסיקים בכלל אחרי יומיים זה אסון מכל מקום אה כן היו שני ניסים כבר שני ניסים עוד לא התחיל הכולל סיפרתי את זה כבר אבל בשבילכם אני אחזור אחד אשתו אמרה לו תשמע כל הכבוד אני שמחה הכל טוב יפה אבל אתה יודע שבוע שבוע פירושו שיכול להיות שתצטמצם הפרנסה וכולי אז הוא ניגש אליי בתחילת הבוקר הראשון ורצה לדבר איתי להגיד לי שתשמע אשתי דיברה איתי וזה בקיצור אחרי כמה אם הוא ניגש עוד פעם הוא אומר קיבלתי עכשיו טלפון מאשתי אשתי מודיעה לי שביטוח לאומי צלצלו עכשיו ואמרו שמגיע לכם החזר שבעת אלפים שקל עוד לא התחיל אחרי זה היהודי שעומד פה הוא אחד מאלה שלומדים בכולל גם מגיע לו מזל טוב נולד לו בן נוסף בשעה טובה מוסר הם קיבלו הצעה בניין בבני ברק הוא עובד עם זה שהיה הראשון הראשון שהסכים יש לו שני עובדים והוא ועוד אחד אז בגלל שבעל הבית הולך לכולל אז גם הם צריכים ללכת לכולל כי אין עבודה בכל אופן הוא קיבל הצעה לשפץ בניין שלם ובתמורה הם יקבלו גג שיכולים לבנות עליו ארבע דירות דהיינו רווח של שש מיליון שקל עוד לא התחילו לעבוד יבא ביי אז הנה אתם מוזמנים גם מי שרוצה יכול לבוא יש באתר את התוכנית של הלימודים היום היה גם הבן של הרב יעקב יוסף נתן שיעור בהלכה אפשר לראות את זה בשידור חוזר דברים נפלאים כדאי לכם לשמוע ולראות דרך אגב כל השיעורים כמעט כולם מועברים בשידור ישיר אני מעביר על מגילת אסתר פירושים ומאורים על זה אני מלמד גם שער הביטחון חובת הלבבות כדאי לכם ויש שם עוד שיעורים בחוכמת המצפון יש בהלכה יש בגמרא בברכות ובגמרא בשבת יש עוד ספר דניאל שלומדים יש פרקי אבות ברוך השם יש מה ללמוד אז מי שירצה יוכל להיכנס לאתר שופר וזה עוד הודעה בליל פורים במוצאי שבת אנחנו עושים שמחה גדולה אצלנו בבית מקדש מעט קהילות פז ויש שם תזמורת וכיבוד וכולי וכולי מי שירצה לבוא ולשמוח בשמחת פורים יוכל לבוא יומיים לאחר מכן תהיה הכנסת ספר תורה שני לתוך בית המדרש ותהיה תהלוכה משעה שבע אחרי זה תהיה גם סעודה למי שמעוניין להשתתף בה במעמד הרבנים כמו בפעם הקודמת ומי שירצה להיות איתנו בסעודת פורים ביום פורים יפנה לארגון לתאם את זה גם כן אלה ההודעות בעזרת השם יתברך תבורכו בכל מילי דמיטב שיהיה לכם חודש שמח בריא בסייעתא דשמיאו