נתיבות - נתיבות | 29.06.15

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

הורחה שלו פוקח עברית, אבל זה אחרי החושך, כשאתה מתרגל למשהו אתה קץ בו. צריך להיות חכם לא להתרגל, בכל עת יהיו בעיניך כחדשים.

שמעתם פעם אחת חולה שהלך לאיזה רופא בכיר שנפטר לקבר לבקש ממנו שיתפלל עליו שהוא יהיה בריא? שמעתם דבר כזה? למה הולכים לרבי שמעון, לרבי מאיר, לתנאים הקדושים, לצדיקים?

למה? מה ההבדל? זה נפטר וזה נפטר. למה? כי כולם מבינים שמי שקרוב לקדוש ברוך הוא מסוגל לעשות משהו, ואפילו אם הוא כבר נפטר,

לא רק בחיים, גם אם הוא נפטר הוא יכול להועיל. מגיעות הבחירות וכולם מנגנים באותו level נגד ציבור שוברי התורה והמצוות. על איהום מכוון ומתוכנן, אבל לא חכם, כי אי-אפשר להסתיר הכול,

ובעידן האינטרנט דברים מתבררים מהר מאוד.

אבל התמימים כמובן יחשבו שאכן יש דברים בגו. וכאילו דתיים מדירים נשים, והציבור החילוני המסכן לא יודע שהכבוד שהאשה היהודייה מקבלת וצריכה לקבל ממישהו באמת שומר תורה ומצוות זה לאין שיעור ממה שחלמה אישה חילונית.

שאדם חייב לכבד את אשתו יותר מגופו ולאהוב אותה כגופו.

אנשים שמוותרים על חיי שעה בשביל חיי עולם הם המגינים האמיתיים שיש לעם ישראל, הם שבזכותם אנחנו קיימים.

אל תקרא בנייך אלא בונייך שמחזיקים בניינו של עולם,

לא רק של ישראל.

אלו התלמידי החכמים שלומדים תורה מתוך מסירות נפש.

כנסת ישראל התחילה בדיון בנושא חוק טל.

אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים מארץ לא שמתי.

כל קיום העולם, לא רק של היהודים,

סינים, יפנים, אמריקאים, אירופאים, מתקיים בזכות לומדי התורה, כי אם לא, אין לקדוש ברוך הוא חפץ בעולם.

הוא לא ברא את העולם בשביל ג'אז וטראנס ופייסבוק וטוויטר. הוא ברא את העולם בשביל לומדי התורה, וציווה בתורה. והגית בו יומם ולילה. עכשיו, לצערנו הרב, יש הרבה משתמטים מהחיוב הזה, כולל אלה שקוראים לעצמם פראיירים, והם באמת פראיירים, שהם לא לומדים תורה. והיום ישראלים, אני לא יודע אם הם יהודים,

מחליטים שמה שאומות העולם הכי גרועים ניסו לעשות כדי לבטל את עם ישראל ממהותו, הם לוקחים על עצמם את האחריות כדי לשרוד עוד קדנציה. בשביל זה הם מוכנים לפרק את כל השדרה של העם היהודי. מה עם 25% משתמטים שמאלנים שדואגים למסור חיילים של צה״ל ולהלשין עליהם להאג, שיעצרו אותם מאירופה?

לא נלחמים נגד החרדים. אתם לא מבינים, אתם תמימים.

נלחמים על התורה, רוצים לעקור את התורה, כי מי מחזיק בה?

החרדים. אמרתם שוויון בנטל? בבקשה. אבל יש עוד נטל, זה הנטל של התורה להחזיק את כל העולם כולו, שגם החילונים, חוץ מאלה שאני לא יודע אם הם יהודים,

צריכים את הרבנים. בלי זה אין ברית, אין כשרות, לא בר מצווה, לא חופה ולא קידושין,

לא קבורה יהודית, שום דבר. יותר גרוע מהגויים. מי שרוצה להיות דוקטור,

חייב ללמוד באוניברסיטה. מי שרוצה להיות רב, חייב ללמוד בישיבה ובכולל. אבל יש רק הבדל אחד. דוקטור יכול להיות גם ערבי, גם סיני, כל בן אדם בעולם, ורב יכול להיות רק יהודי.

יש תוכנית יזומה של מפלגות להשניא את החרדים ושומרי התורה והמצוות לקראת הבחירות.

והפעם לא רק יאיר לפיד, יאיר שהפכה לסמל הכפייה הדתית, ליברמן. אנחנו לא נסכים לא להדרת הנשים, לא לאוטובוסים כשרים ולא לחשמל כשר ולא לאוויר כשר. פיצי, קיצוני, לאומני, חרדי רוצה להשליט עלינו ועל זה המאבק. נשים יכולות לשיר בצה״ל. במדינת ישראל לא נקבל שיורקים על נשים ברחוב. פרס אומר,

היום זה מבחן שהעם כולו צריך להתגייס להציל את הרוב מציפורניו של מיעוט קטן.

כל החבר'ה כולם עליהום על החרדים כדי לנכס להם קולות.

טניה רוזנבליט עולה לאוטובוס כביכול באקראי. אף אחד בחדשות לא מודיע שמדובר בעיתונאית שמאלנית. סתם טניה רוזנבליט אחת. היא מחליטה שעוברת בקו מהדרין דווקא

כדי ליצור מצב פרובוקטיבי.

ואז עושים טררם,

הדרת נשים, איום ונורא.

ביבי מפסיק ישיבת ממשלה ומתחיל להגיד שזה לא ייתכן במדינתנו.

או שרנקו רוצח שש נפשות, מזמיע. ביבי לא מפסיק את הישיבה, פרס לא אומר לעשות הפגנה בבית שמש, שום דבר. חיים כרגיל, רציחות, זורקים ילדים בפח, זורקים בחלון, מטביעים בירקון,

אין שום בעיה.

זה חיים נורמליים, רגילים.

אבל אחרי 66 שנה לתפוס חרדי קיצוני שאף אחד לא מסכים איתו,

יורק עד ילדה,

וואו, וואו, וואו, וואו.

איפה הפרופורציה?

לא שמעתי שיוצאים נגד ה-50% של אלה שהטרידו את הנשים באוטובוסים בתל אביב.

נשים מוטרדות באופן קבוע במוניות ובאוטובוסים,

ואף אחד לא דואג, גם לא ויצו.

מטרידים נשים באוטובוס? איזה כיף! איפה פרס? למה היא שפכה עליו היום מים? בגלל שהוא הטריד אותה. מה הוא הטריד אותה? אמר לה, תשתיקי! תשתיקי, אל תפריע לי! אל תפריע לי, תשתיקי! אז היא מילאה לו את הפנים, ומה היא?

היי, היי, היי! מה את עושה?

אהה... משעשע במדינה שלנו. אין איומים מאיראן. שום דבר. אין מסוריה. נסראללה בבונקר. הכל טוב. אין לנו על מה לדבר.

חייבים שיהיה כמה יריקות, כמה כוסות מים. אין חדשות! איך מייצרים חדשות? אם אחד יגיד לי אישה, תסלחי לי, תעמדי בתור,

זה הטרדה מינית.

כי אמרת לה, תהיי מודרת אחורה.

גם הדרת אותה מאיפה שהיא עמדה אחורה.

ואחורה זה אומר הדרה.

וגם זה נקרא הטרדה.

אז קוראים לזה הטרדה מינית. נכנס עכשיו סעיף חדש, חוק חדש, בניון.

הטרדה מינית.

בינתיים לא שמעתי מהמנהיגים עצמם מה הם יודעים לעשות,

לא כדי לתקוף, כדי להגן עלינו.

אתם יודעים איזה פקקים יש במדינה?

איך מדע וכוחות הביטחון יגיעו לכל המקומות כשמכוניות יעזבו באמצע הכבישים ואנשים יברחו וישאירו אותם? איזה שרפות.

מי יכול לכבות? הרי מכבי אש אין להם, יש להם מכליות זקנות,

כבאיות, שעוד לא מילאו את זה, רקנו איזה כמה מטוסים עפיפונים שביבי מתהדר בהם.

מי יכבה את השרפות בכל הארץ? עזוב הרוגים.

מי יחלץ מהבתים את התינוקות?

מי יטפל בפאניקה?

אף אחד לא דואג, העיקר להתקיף.

ומה תהיה התגובה של הצד השני? הוא הולך לישון?

הרי הוא חכה לרגע הזה.

טנק עוד יכול לפספס.

טיל, ראינו, טיל ממטוס, פגע במכונית, שניים נפגעו, שניים ניצלו. טיל.

צלב לא מפספס.

צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו.

זה היצר הרע, השונא הגדול, הוא צופה וצורף.

ומבקש מה? דבר אחד, להמיתו, לא פחות.

רק השם לא יניחנו בידו. התורה ניתנה במדבר.

התורה נמצאת אצל אלה שחיים כמו במדבר. התורה ניתנה במדבר ולא במקום יישוב, מכמה סיבות, ואחד מהן, כדי שלא יהיה ביטחון בחומר.

אם היו נכנסים לארץ ישראל והיו להם כרמים ושדות והכול, אז היו בוטחים, במה? בחומר. השם נתן להם את התורה במדבר,

שאין הבטחה מהיום למחר, אין סופר, אין אוכל, אין אפשרות להתקיים במדבר,

ולסמוך רק עליו שכל יום הוא יוריד מן מחדש. היה יכול לתת מן פעם לחודש, פעם לשנה, אבל הוא החליט כל יום לתת, ללמד את מידת הביטחון ושיסמכו רק עליו.

ארבעים שנה. עולים למונית, קח אותי לכתובת כך וכך, הגעת, שלם, יורדים. איך אתה סומך על נהג מונית? הוא יודע את הכתובת. אני אומר לו כתובת, הוא ייקח אותי. אם נהג מונית, אתה אומר לו כתובת, הוא לוקח אותך. הוא יותר נאמן מהקדוש ברוך הוא שאומר לך,

יש כתובת, עולם הבא. אתה רוצה להגיע? אני אגיד לך איך מגיעים. ועד שתגיע, אני גם משלם לך כל הדרך, לא אתה משלם לי. אני משלם לך כל הדרך. אתן לך חיים, אתן לך טובה, בריאות, פרנסה, ילדים, הכול. אני רק...

אני מבקש ממך שתגיע לכתובת, לעולם הבא. ירדנו כבר לעולם הזה, אנחנו נמצאים פה, עתידים לעזוב, הזמן עובר מהר, מחליפים ספרות, צ'יק צ'אק, ומה יוצאים מפה? מה לוקחים מן העולם הזה? חומר לא ניקח, כולם נטמנים באדמה בשווה, עשירים ועניים, חכמים וטיפשים, אז מה עשו פה כל הדורות? אם אף אחד לא נשאר, ואם כולם החנן לאחרונים, מי צריך את הראשונים?

יהודי אחד, עני, הולך ברחוב מספר ימים לא אחד,

פוגש יהודי, חיבוב שלא יכול, שטות משהו. אומר לו יופי, אתה נמצא לא רחוב ברחוב יפו מספר 18,

שם יש גמח אכילה ושתייה וביגוד חינם.

שמח שמחה גדולה עליו, אבל מרוב הטשטוש התבלבל במקום 18, דפק מ-16. פתח לו אדם, בית מרווח, אומר לו שלום, פה אוכלים בחינם, שותים בחינם ומתלבשים בחינם.

אמר לו, תשמע, פה מקבלים את כל מה שאמרת, אבל לא בחינם.

צריך לעבוד, צריך השתדלות. בלי השתדלות לא מקבלים, אין בחינם. צריך להשתדל. אז הוא אמר, אולי אני מטושטש,

לא שמתי לב שהוא אמר בחינם, אולי הכוונה היא עבודה בחינם, לא יודע מה.

אמר לו, טוב, אני מוכן הכל, רק בסוף אני אוכל ואני אשתף, תנביש אותי, אבל לא, כן. שעבד אותו, איך אומרים ביידיש? קרע אותו בגינה, בבית, בגג, בחצר, שלח אותו לשדה, בשמש,

מה לא עשה?

ניצל אותו כראוי.

סוף היום ההוא כבר זהו. אומר לו, מה שמגיע לי? אמר לו, הבטחה זה הבטחה. בבניין השני, מספר 18, תקבל הכל חינם.

הקדוש ברוך הוא אומר, אני נותן בחינם, אזן את כל העולם כולו, בחין, בחסד, ברבע, אמרה, חינם אני נותן. בית של הרעב, פותח את הדלת ואומר לך, מה, השתגעת בחינם?

צריך לעשות השתדלות.

איך תעבוד?

אתה עובד ועובד ועובד, בסוף כשאתה בא לקבל את הקסמים שלהם,

הקדוש ברוך הוא בסוף שלו.

מי מאכיל? מי זן? מי מפרנס? יש מישהו בלתו?

אין.

הגאון מווילנא אומר, יערוב כמטר לקחי, תזרק אתה לאמרתי.

התורה היא כמו מטר. כשהמטר יורד, אם יהיה זרעים באדמה של חיטה,

זה מצמיע חיטה. אם יש זרעים של בשמים,

מצמיח בסמים. ואם יש זרעים של קוצים,

מצמיח קוצים. זאת אומרת, אדם יכול ללמוד תורה,

ואו שהוא ילמד רק לעצמו,

או שהוא ילמד ויפיץ לאחרים,

או שהוא ילמד בשביל לעקוץ אחרים ולזלזל בהם.

אז התורה יורדת על כולם.

השאלה, מה יש בפנים?

איזה מידות יש שהתורה והמצוות של האדם מושפעות ממידותיו?

כשממליצים למישהו לבוא לאיזשהו מקום שאין לו חשק,

אז ישר מה הוא אומר? אין לי כוח, אין לי כוח. מה אין לך כוח? תגיד, אין לי חשק.

הוא אומר, לא, אין לי כוח.

כשאין חשק אין כוח.

כשיש חשק יש כוחות אדירים.

לדוגמה, רואים שחקני כדורגל שמשחקים 90 דקות על המגרש עם תוספות, והם רצים ריצות קילומטרים, הלוך חזור, הלוך חזור, הלוך חזור,

ובמהירות, מאיפה יש להם את הכוחות האלה?

אם ניקח אותם עכשיו לבית המדרש ונגיד להם שישבו שבע שעות עכשיו ללמוד תורה רצוף, על הכיסא, לנוח, תוך שעה-שעתיים הם ירדמו, איפה הכוח שלהם?

כי לשחק יש להם חשק וללמוד עיניים חשק, אז אין כוח.

כתוב שאברהם אבינו בא בימים שלמים לפני הקדוש ברוך הוא.

אתם יודעים מה הסוד אם אדם רוצה להיות בא בימים?

זה שאדם ידע לחיות את ההווה כל רגע ורגע בהווה ולמלא אותו.

מה זה חיים?

ימי שנותינו בהם 70 שנה.

אדם חושב שהוא חי סך 70 שנה?

לא, בהם 70 שנה.

מה זה בהם?

אדם חי רגע. מה עם הרגע הקודם?

מת. מה עם הרגע הבא? עוד לא בא. אז כמה אתה חי?

רגע. אם יהיה לך עוד רגע.

מה עם הרגע הקודם?

מה עם הבא? עוד לא. גם אתה חי? רגע.

מה הטעות שלנו? הרגע?

אנחנו מתכננים את העתיד. כיוון שאני חושב מה יהיה מחר אני לא חי את הרגע. אני חי את המחר. המחר עוד לא הגיע. מחר מחר אני מתכנן את המחר. מגיע מחר אני מתכנן את המחר. ואין לי את הרגע.

וככה אנחנו חיים עם תוכניות לעתיד ולא חיים את ההווה

שבוע הבא אתה יודע מה יש לי?

בעוד שבועיים אני איזה, בעוד שלוש אני טס, בעוד זה אני חוזר,

בעוד זה את זה, במשך השנה יש לך שבעה אירועים,

פשש, מבסורד.

כשתמות, תגיע לעולם האמת, יגידו לך שחיית רק שנתיים ימי.

איך זה יכול להיות?

אני חייתי, מה זה?

אני הייתי שבעים שנה,

שבעים שנה אני חי, אבל אלוהלו, כמה למדת?

דף היומי, כמה זמן?

שלושה שעה, תחביא, תראה כמה יצא. שנתיים ימי, אתה בן שנתיים.

אם תשאל את הרשע, מה אתה רוצה? אתה רוצה יכטה, מיליון דולר, שטחים, קרקעות, מה שאתה רוצה פה או עולם הבא? הוא אומר אני רוצה פה,

אז נותנים לו פה את מה שמגיע לו על מיעוט זכויות שיש לו,

ואז ממילא,

כיוון ששילמו לו הכול,

הוא נאבד לחיי העולם הבא. אם הקדוש ברוך הוא רוצה, שניונת הוא סוגר מתק קטן, כביכול, והאדם מנותק, טרח, הוא נפל כמו שק תפוחי אדמה.

אז אין רגע שהאדם לא מושפע שפע מהקדוש ברוך הוא, ואין רגע שהוא לא משגיח ומסתכל במעשיו. ופתאום האדם מחליט לעשות חטא ועבירה נגד הקדוש ברוך הוא.

אז עם איזה כוח הוא משתמש עכשיו לעשות החטא והעבירה?

עם הכוח שמושפע לו ברגע זה הוא משתמש נגד המשפיע.

אבל הקדוש ברוך הוא סבלן,

ולמרות שהוא עושה עבירה,

הוא תוך כדי עבירה ממשיך להשפיע לו את שפעו,

והוא בעל הכוח והיכולת. הוא יכול לייבש אותו ברגע, והוא ממשיך לתת לו.

אתם מכירים מישהו שמסוגל לסבול דבר כזה?

כשרואים ניידת עם צ'קלקה מהירה, פתאום כולם מאטים. מה קרה? נסעת 160, למה אתה? אה, כשאתה רואה בעיניים אתה מפחד. אז מי שמצייר את המשפטים של הקדוש ברוך הוא, מה יהיה איתו ומה יהיה הבושות כשהוא יעמוד ולא יוכל להסביר? מה יגיד?

לא, תראה, איתן, מה?

מה תראה, תראה? בוא אני אראה לך את הלב שלך, חורש המזימות.

בוא אני אראה לך מה אתה חשבת.

זה, בנית את הכול, עשית הכול מתוכנן פיקס.

למי אתה מספר?

למה אנחנו דומים היום יותר, העם הישראלי,

לגויים או ליהודים האותנטיים? לגויים.

אתם בלוויזיה זה של יהודים או של גויים?

גויים. התרבות של יהודים או של גויים? גויים. הלבוש של יהודים או גויים? גויים. האוכל של יהודים או גויים? גויים.

ההווי של יהודים או גויים, גויים.

את מי אנחנו מעריכים ביותר את הגויים?

את מי אנחנו לא סובלים את היהודים האותנטיים?

פעם אחת היה מפגש בכלא, הכניסו את החפץ חיים לכלא. ואיפה הכניסו אותו? לאיזה תא? עם אל-קפונה. והוא היה עם אל-קפונה בתא אחד. תארו לכם אל-קפונה והחפץ חיים ביחד. אל-קפונה מספר לו על הרציחות, מה שהוא היה עושה,

והוא מדבר איתו על לשון הרע.

במאבק כזה בתוך הכלא יושב אדם זקן,

החפץ חיים זכר צדיק ברכה.

מולו אל-קפונה גברתן כזה, עכשיו ביניהם, זה קובע את נועל השיחה וזה עונה לו. מי מנצח?

בכל אחד מכם יש את החפץ חיים, יש אל-קפונה. היצר הטוב, יצר הרע. היצר הטוב שלכם רוצה להיות החפץ חיים.

קדוש! האל-קפונה שלכם זה היצר הרע, רוצה שתהיו ממש הרוצחים הכי נתעבים.

אבל בכל בן אדם יש איזה קפונה כזה.

בכל בן אדם.

זה גילו לנו חכמים.

אבל יש דבר נוסף, החרפץ חיים יש גם לפעמים.

אם תטפח אותו, אם תעשה מה שצריך, תקרא ספרי מוסר, תלמד, שיעורים כבועים והכול, אתה תוכל להוציא את הפוטנציאל הזה?

אז תחליט, שניהם ביחד לא יסתדרו. אי אפשר. זה מדבר משהו אחר וזה מדבר משהו אחר.

לרוב האל-קפונה מצליח.

לא תמיד אל-קפונה רוצח,

כי לפעמים הוא מצליח לאיים על אנשים גם בלי להרוג אותם.

אז יצר הרע מצליח הרבה פעמים בלי להביא אותנו לקטסטרופות.

הוא גם מעדן את זה. הוא אומר שהוא שומר על החוק, הוא שומר שהרוכלים לא ינותו, הוא לוקח פרוטקשן, הוא יודע איך להגיד מעבירות שזה גם עצמות.

יצר הרע הוא מומחה.

וואל-קפונה, פני הדור כפני הכלר.

כלר שרץ לפני העגלה הכרכרה.

מי שמסתכל מהצד חושב שמי המנהיג?

הכלב, כי הוא הראשון.

מתי יודעים מי מנהיג? כשמגיעים לפרשת דרכים, לצומת. עכשיו, הכלב לא יודע לאן העגלון רוצה להמשיך. ימינה, שמאלה ישב, אז הוא ממתין לראות לאן הוא פונה, ואז הוא רץ עוד פעם בראש.

מגיעים המנהיגים של היום לצומת, פרשת דרכים,

בודקים מה הציבור רוצה, ועם מה שהציבור רוצה הולכים בראש עוד פעם.

מדינה ישנה באוהלים,

מדינה במצב חירום, מדינה במצב קשה מאוד.

וכל הבחינות ועושים רפורמות, רפורמות, מילים ועוד מילים ועוד מילים ועוד ישיבה ועוד בורקס ועוד שתייה ואחרי זה יוצאים במסיבת עיתונאים ובמהלך ובתהליך של שנים הקרובות אנחנו נפשיר וניתן ונגיד ונאמר הכל חרית וברית עד יעבור זעם ואחר כך נמשיך

לא לוקחים את הבעיות של הציבור, מחפשים מהם ופותרים, מחכים עד שתהיה מצוקה והציבור יתפוצץ ואחר כך.

מה אנחנו מדינה ערבית?

במדינה ערבית יוצאים לבפנים ורוצים להרוג את המנהיג בשלום על ישראל.

האזרח הזה רק להצביע לפני הבחירות, יורדים לשוק,

יאללה, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, ויאללה, ממשיכים הלאה.

וכיוון שהזמן מתקרב וכבר מאוחר כמו שאומרים ולך תדע מתי זה יהיה וזה קרוב מאוד במקורות חוץ אומרים שעד סוף דצמבר ישראל חייבת לתקוף אחרת לוח הזמנים שלה כבר יכול להיות שיעבור והכמויות שלהם זה מאה אלף טילים אז אין לנו כנגד זה יריחו בכמויות כאלה והפעם כנראה לא נוכל לסמוך על אף אחד רק על אבינו שבשמיים אבל באמת

רק על אבינו שבשמיים יש בעיה לקדוש ברוך הוא שנסראללה פתאום ימות מהתקף לב או שפתאום יהיה לו שיתוק מוחי או שפתאום ישלחו לו איזו מתנה מסוג מסוים לקדוש ברוך הוא אין בעיה מכל סיבה הוא יכול להביא את המסיבה אבל בשביל שהקדוש ברוך הוא יעשה זאת אנחנו צריכים להיות ראויים לכך בינתיים אנחנו לא ראויים למה אנחנו לא ראויים כי האיומים רק מתגברים

בסכנות לפתחנו ואת הפתרון אנחנו עדיין לא רואים כשהקדוש ברוך הוא מכה את הגויים.

זה מסר ליהודים, תתבוננו, זה היה צריך להיות בכם אבל אני בינתיים סוגר את החשבון שיש לי עם הגויים בשביל שתראו.

בשנה שעברה הייתי, רבע מיליון אנשים מתו תוך שש דקות. צונאמי ביפן, עשן באירופה, רעידות אדמה, בולענים, הוריקנים, מאות הוריקנים מארצות הברית ברציפות.

שטפונות בכל העולם, חום אדיר, כל תופעות הטבע שקוראים להן במירכאות תופעות הטבע ואיתני הטבע,

הכול בא בכמויות, במסות, על כל העולם.

למה פורצת בררי, שוטפת כפרים שלמים, כל זה רמז לנו.

לא מבינים? אז זה מתקרב אלינו.

אדם יכול להיות פילוסוף גדול, הוא יכול לרחב כל הזמן בעולמות של חוכמה,

אבל כשהוא מגיע לעולם המעשה הוא נהיה אפס אפסים. החוזק והגבורה האמיתית, האיתנות היותר גדולה מונחת דווקא בעולם המעשה. זה סוד יצר הרע שבחוץ, אותו יצר הרע בכל רוחניותו, עם כל סודותיו הגדולים בעולמות העליונים,

הוא שורה כאן, בעולם המעשייה. ופה הוא מתגלם בכל ההוויות הנמצאות לעינינו ומשם הוא פועל את פעולתו.

אדם יכול לזכות בכל רגע ורגע ורגע ורגע. ברגע שעבר בלי מעש,

הרגע הזה מת לנצח, זה התאבדות. והייתם פעם בן אדם זורק חיים לפח?

תלכו לבתי חולים, אנשים משוועים,

שיבטיחו להם שבועות לחיות. ואדם יש לו שנים לחיות, הוא מבזבז, מבזבז, וזורק, וזורק, ומבזבז, ומבזבז, וזורק, וזורק. איפה השכל?

הרי ברגעים האחרונים של החייו הוא מוכן לתת כל הון שבעולם בשביל לקנות חיים. וכל מה שהוא חסך כל ימי חייו הוא מוכן לקנות,

אבל כשהוא היה חי הוא היה מוכן להשקיע שעה של חיים בשביל שכר מינימום או 25 שקל או 30 שקלים לשעה. אדם מוכן לתת שעה של חיים בשביל 30 שקל. החיים כל כך זולים, 30 שקל לשעה.

אז אנשים קונים נכסים, אוספים להם, קונסים להם, הכל, וברגע אחד הם מסתלקים ומקנה להם כלום. מה זה,

בעיה כל כך להסתכל על הסיטואציה הזאת ולצייר אותה מול העיניים,

שבן אדם יום אחד יזכור לו יום המיטה?

אחריו אומרים, עם שום עצב, בסוף, אתה לא מצוין לגבר על עצמך,

אז יזכור לו יום המיטה.

מה זה יזכור לו? לא יזכיר לו, יזכור, יזכור את יום המיטה, מה הפירוש?

יצייר איך הוא מת. מרגע שהוא מת, איך כולם צועקים מסביבו,

איך לוקחים אותו, איך מטפלים בו,

שוטפים אותו, מחוסים לו,

גורחים אותו, מכניסים אותו, מכסים אותו,

והם הולכים לשמחות ולאנחות. המדרש בשיר השירים אומר, דודי ירד לגנו לרעוד בגנים וללכות שושנים.

דודי זה הקדוש ברוך הוא, ירד לגנו זה העולם, לערוגות הבושם אלו ישראל, לרעוד בגנים אלו בתי כנסת ובתי מדרשות,

וללכות שושנים זה לסלק את הצדיקים שבישראל.

הגאון הרב שך, זכר צדיק לברכה, הוא אמר, הנוהג שבעולם.

בעל הבית יורד לגינה, מלקט מתוכה את העשבים הרעים, מנקש את הפסולת ומשאיר את הצמחים והפרחים הטובים והיפים.

אבל אם רואים שבעל הבית יורד וחוקר מהגינה דווקא את הפרחים היפים ואת השושנים,

זה סימן שכל הגינה מקולקלת,

ואין מנוס מלעקור את הצמחים הטובים כדי להצילם.

אז אפשר להבין, חס ושלום, מה מצב השדה שלנו.

כמו שאמרו זיכרונם לברכה,

קשה סילוקם של צדיקים יותר מחורבן בית המקדש,

והרי בעוונותינו נאסף הצדיק.

לכן חובה גדולה מוטלת עלינו להתבונן באסון הנורא,

ומה השם אלוקינו שואל מחימנו בעת הזאת.

הרב אליעזר בן דוד סיפר על עצמו שהיה בדרום אמריקה.

פתאום עצר אותו גוי באמצע הרחוב ואמר לו, תגיד לי, סליחה, אתה יהודי?

אז הוא אמר לו, כן, אני יהודי.

איך אתה יודע שאני יהודי?

אז הוא אומר לו, אני קראתי עליכם בתנ״ך.

הוא אומר לו, מה קראת עלינו בתנ״ך?

הוא אומר לו, שאתם הבנים של הקדוש ברוך הוא.

אז הוא אומר לו, נו, ואז מה?

אבל מה זה הזמן?

אני פעם ראשונה בחיים שלי רואה את הבן של הקדוש ברוך הוא הולך ברחוב.

מה זה הזמן?

הוא אומר, אבל יש לי שאלה.

אני גוי. כשאני הולך ברחוב, אני יודע על מה אני חושב,

אני יודע על מה אני מסתכל.

מעניין אותי כשהבן של הקדוש ברוך הוא הולך ברחוב,

על מה הוא חושב,

על מה הוא מסתכל.

אתם מבינים שאנחנו לא יודעים שאנחנו הבנים של הקדוש ברוך הוא?

הגוי יודע מה הבן של הקדוש ברוך הוא צריך להיות ואיך הוא צריך להתנהג, ואנחנו לא יודעים.

אם נפוליאון ישן רק שעה ושאלו אותו, למה אתה ישן שעה? אתה קיסר, אתה יכול לישון הרבה יותר.

הוא אמר, תקשיב, כשאני ישן אני ככל האדם, רק כשאני ער אני נפוליאון.

אז עד שנהייתי נפוליאון אני אלך לישון?

אז אדם זכה להיות הבן של הקדוש ברוך הוא כל הזמן מחפש את הכרית.

אדם צריך להאמין, אם זכינו להיות הבנים של הקדוש ברוך הוא צריך לדעת מה עושים עם זה.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה, יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה, ויפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. זאת אומרת אם נאסוף את כל העידונים והתענוגים וההנאות והשמחות שהיו מהאדם הראשון,

עד היום, נאסוף את כל העושר של כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, ביחד,

וניתן את זה לבן אדם אחד בבת אחת,

זה אפילו לא כמו קורת רוח של שעה אחת בעולם הבא.

אנחנו אפילו לא יודעים להיענות ממה שאנחנו אוכלים.

הרי כל העבודה בעיניים שיש עלינו זה בחך, יש לנו בסך הכול סנטימטר שם,

שהסנטימטר הזה הוא של התעם,

ובשביל זה אתה משלם הרבה כסף.

כי אחרי שזה עובר את הסנטימטר הזה זה הכול אותו דבר.

בטטה ופיסטוק זה אותו דבר.

איך אמר הפרסי לאשתו? הכול אותו טעם.

לא צריך לאכול את כל השקדים, הכול אותו טעם.

שקד אחד והשני זה אותו דבר, העיקר זה טעם.

בן אדם אומרים לו, תן צדקה, יש מישהו מסכן, צריך לתת לו צדקה. הוא אומר, לא, אני אין אפשרות, המצב שלי מאוד דחוק.

יראו לו בשמיים אחר כך שבאותו ערב הוא הלך למסעדה, פתח שולחן וזמין חברים. אז איך אתה אומר שאין לך? מהמעשים של הבן אדם עצמו ידונו אותו,

וגם איכשהו דן אחרים ככה ידונו אותו.

כשאדם מתבונן ביהלום, לא מסתכל בו ביעל, מתבונן בו היטב היטב, לוקח זכוכית מגדלת, בוחן את הקרט,

האם יש סדקים או לא, אם זה צבע צעריו או לבן ממש. איך אנחנו עושים מצוות?

איך ברכת המזון שלנו?

והם מסתכלים על ההוא ועל ההוא ומסמנים להוא ומדברים תוך כדי וככה וככה.

קיבלנו חיים בשביל מה? להעמיד אותם? קיבלנו חיים בשביל לישון? בן אדם ישן שמונה שעות, הוא אומר...

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

אני מאמין בין עונש ללמוד שבידה משיחה אני לא אמין ואף אחד עשיתי והתמרנר

האם כל זה אף אחד היום והאביב שהתממן האם כל זה אף אחד היום לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד לא אף אחד

ירוק, אני מאמין

בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, אני מאמין, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, אני מאמין.

‫מאזין,

‫‫‫‫‫

‫‫‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

בערב הזה יהיה להצלחה ויראת שמים של מאור אור אהרוני בן ענת.

להצלחה בעסק של בן-ציון בן-חנה בזלאי ומשפחתו.

להצלחת מאיר חי בן יפה ועוז בן שושנה,

חנה בת דינה וגלית בת שושנה.

דניאל יצחק בן ורדה ישוב לביתו בריא ושלם מהרה.

ואלף עיל שופר,

מאיר חי זיתון, הצלחה וברכה.

לעילוי נשמת הורי איכרים וחמי,

מנוחתם עדן.

בפרשת השבוע

אנחנו שומעים שבלק

מזמין את בלעם לקלל את ישראל,

ובלעם אומר, אם יתן לי בלק מלוא ואיתו כסף וזהב,

לא אוכל לעבור את פי ה' אלוקי.

ורש״י כותב, מכאן למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים.

המשנה באבות, פרק ה', אומרת,

כל מי שיש לו שלושה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו,

ושלושה דברים אחרים,

מתלמידיו של בלעם הרשע.

עין טובה ורוח נמוכה

ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו.

עין רעה ורוח גבוהה

ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע.

אם נראה שני תלמידי חכמים,

יראה שמים,

ואין ביניהם רק הבדל דק.

לאחד יש שלוש מידות טובות שמנינו,

לשני יש ההפך.

ברור שיאמר שהראשון קדוש יותר מהשני,

אבל הוא לא יבחין יותר מזה.

אבל רב ליב חסמן, זכר צדיק לברכה,

אומר התנא מלמד אותנו שלא כיוון לאמת.

אין ביניהם רק קדושה יתירה וחסידות מופלגה וזהו,

אלא ההבדל הוא תהומי.

הראשון מתלמידיו של אברהם אבינו,

השני מתלמידיו של בלעם הרשע.

כלומר, השני,

לא רק חסר לו קדושה ויושר לב,

אלא הוא גרוע בהרבה יותר לאין-ערוך,

ועם תלמידיו של בלעם הרשע הוא נמנה.

נתבונן מהם שלוש המידות הללו,

ונבחין תלמידים של מי אנחנו.

עין טובה מה זה.

רש״י מפרש,

אחד שאין לו קנאה על חברו

וחביב עליו כבוד חברו ככבודו.

זה פירושו של רש״י.

דהיינו, אין לו קנאה

והכבוד של חברו חביב עליו ככבודו.

הרמב״ם אומר,

מה זה עין טובה?

מידת ההסתפקות

שאדם מסתפק במועט.

ופירוש אחד הוא,

שניהם אומרים בעצם אותו דבר,

כי מי שיש בו מידת ההסתפקות

הוא לא מקנא באף אחד.

והוסיף הרמב״ם,

מידת ההסתפקות מצאנו אצל אברהם אבינו,

שאמר למלך סדום,

אם מחוט וארץ שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך.

וזו התכלית של ההסתפקות.

למעשה, היה מגיע לו את כל השלל כי הוא ניצח את האויבים

והוא לא רצה ליהנות מזה.

ומהו ההסתפקות? שאדם מוכן להניח ממון גדול

ולא ייהנה ממנו אפילו בדבר מועט.

רוח נמוכה,

פירש רש״י,

ענו ושפל ברך.

וכן פירש הרמב״ם,

רוח נמוכה זו ענווה יתירה.

אז מתלמידי אברהם,

עין טובה,

אין לו קנאה באחרים,

מכבד אותם ומסתפק במועט,

מניח ממון גדול ולא רוצה להנות,

זה עין טובה.

ורוח נמוכה,

זה ענו ושפל ברך

עם ענווה יתירה.

מה זה נפש שפלה?

רש״י מפרש, משפיל עצמו בין האנשים ומעורב ביניהם,

ואינו גס רוח.

זאת אומרת, אדם שאין לו גאווה אלא הוא מתמזג עם כולם,

מעורב בין הבריות,

וכמו שאומרים היום, מדבר בגובה העיניים.

אלה המידות הטובות.

במידות הרעות,

עין רעה,

הרמב״ם מפרש,

זו החריצות לקנות ממון.

לא יאומן כי יסופר. מי שחרוץ לקנות ממון

זה מידה רעה שנקראת עין רעה.

כמו בלעם הרשע,

שבא מארם נהריים עד למואב.

בעבור ממון שנשכר לקלל את ישראל מעירק עד ירדן הוא מוכן לרכוב על חמור בשביל להגיע,

שיהיה לו כסף,

לקלל את הבנים של הקדוש-ברוך-הוא,

כשהוא נביא,

ונביא שיודע דעת עליון איך יכול ללכת

לקלל את הבנים של הקדוש-ברוך-הוא, איך הוא יצא מזה חי.

אבל תאוות הבצע מושכת אותו כברת דרך כדי להגיע לשם. זה נקרא עין רעה.

מי שזריז

לקנות ממון אינו רעה,

ומתלמידי בלעם.

על מה מדובר?

שאדם משיג ממון לא כשר?

לא.

מדובר שאדם לא לוקח פרוטה משל השני שלא כדין,

וכל ההון יבוא בניקיון כפיים.

בכל זאת הוא יכול להימנות

על תלמידי בלעם,

כיוון שהוא חרוץ לקנות ממון.

הרמב״ם, בלקו תשובה, אומר,

שיש דברים שהאדם צריך לחזור עליהם בתשובה, והם קשים מאוד,

כמו רדיפת הממון.

אחד מן הדברים שקשה לאדם, יש לו מנה, רוצה 200. אז צריך לדעת שזה נקרא עין רעה.

מי בעל לב לא יזדעזע ולא ייחרד לנפשו כשהוא שומע

שאם הוא חרוץ לקנות ממון ולצבור הון וממון כשר בתכלית,

נקרע מתלמידיו של בלעם הרשע

ויורד לבאר שחד.

מפה רואים כמה אנחנו רחוקים מדעת תורה.

אצלנו,

בעינינו,

אדם שתוקף אותו בולמוס תאוות הממון ורודף אחריו בכל כוחו,

מרעים עליו באצבע, משתבחים בו ואומרים,

קחו מוסר מזה, כמה הוא חרוץ,

תראו כמה הוא בעל אמביציה,

שלא צריך להתעצל.

וזה זריז ונזכר, ככה אנחנו נגיד,

אבל

זה ההפך,

ההפך מן הדעת האמיתית של התורה, וזו...

אכלות גמורה שהרמזונותיו של האדם קצובים לו וההשתדלות לא מביאה אגורה אחת יותר.

ובמקום להתאונן ולבכות מרה על אובדן נפש יקרה שמת בחצי ימיו ויורש גיהינום,

אנחנו עוד שמחים שהאדם הזה הצליח לצבור הרבה ממון.

יש הרבה שעוד מקנאים בו,

והקנאה הזאת אומרת שיש לו גם עין רעה.

נו,

אומר רבי ליב חסמן, בעל אור יהל,

אני הולך רכיל ומגלה לכם סוד עכשיו.

מי מאתנו לא מתאווה לממון כשר?

מה הבעיה עם ממון כשר?

האם מישהו חושד את עצמו שיש לו עין של בלעם, עין רעה?

אבל אדרבה,

שינסה להסביר את הרמב״ם אחרת, אם יוכל.

אם כן, אין לנו אלא להיכנע בפני האמת,

להתבייש, להודות ולשוב בתשובה מהנקודה הזאת של עין רעה,

שזו רדיפה בחריצות

אחר ממון.

עד כמה חמורה חמדת הממון

אם לא עוקרים אותה עם לבת האדם עד הרגע האחרון.

הרב לופיאן, זכר צדיק לברכה, סיפר אדם נכבד,

בעל מעלות רבות,

אולם כשהוא מגיע למידה של חמדת הממון הוא

מאבד את כל הנכבדות שלו.

וכלל גדול הוא, כל מידה רעש באדם,

אם אין הוא עמל לשרש אותה,

הרי מתלווה עמו עד הקבר.

והנה הוא מספר שהאדם חלה ונטה למות,

ובאו חבריו להיפרד ממנו ברגעים האחרונים,

וראו שהוא לוחש משהו.

הטו את אוזנם ושמעו אותו אומר.

רצוני לומר לכם דבר,

שתלמדו ממנו מוסר.

אני מרגיש שקצי קרב,

ועוד מעט, ואינני.

בכל זאת, אם אחד מכם ייתן לי כעת כסף,

אני מרגיש בעצמי שלא אמנע מלהושיט את ידי,

ואקח את הכסף ואשים אותו תחת הכרית.

עד כדי כך שולטת חמדת הממון.

רבע שעה לאחר מכן הוא נפטר.

אבל הוא היה כנה ואמיתי להגיד את האמת שהוא הרגיש באותו רגע.

כי המידות מלוות את האדם לקבר,

והוא גם חי אתם לאחר מכן,

וזה חלק מהייסורים הגדולים,

שבעולם האמת הוא לא ימצא למלא את אבותיו.

אבל יש קושייה מדהימה.

אומר בלעם,

אם ייתן לי בלק מלו ותו כסף וזהב,

לא אוכל לעבור את פי ה' אלוקי.

זה שבח, לא?

אם הוא אומר שאפילו אם ייתנו לו בית מלא,

כסף וזהב, הוא לא יכול לעבור על דבר ה'.

זו מעלה גדולה, לא?

אבל רשי, מה כתב עליו?

למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים.

אמר, ראוי לו, לבלק,

ליתן לי כל כסף וזהב שלו.

אם אני בא לחסל

את עם ישראל שמפריע לו, מטריד אותו,

שווה לו לשלם את כל כספו ועונו.

אבל יש קושייה מדהימה.

במסכת אבות,

בפרק ו', משנה שלישית,

מסופר על רבי יוסי בן קיסמא

שפגש אותו אדם בדרך ואמר לו,

רבי, רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך

אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות?

אמרתי לו, בני,

אם אתה נותן לי כל כסף וזהב,

ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה.

בוודאי שלא נאמר על רבי יוסי בן קיסמא שיש לו נפש רחבה כמו בלעם.

אבל מדוע על בלעם דרשו שנפשו רחבה?

אפילו שהוא ביקש

רק אם ייתן לי מלוא ביתו,

רבי יוסי בן קיסמא אמר?

כל כסף וזהב. אבנים טובות ומרגליות שבעולם.

אז למה עליו לא אומרים שיש לו נפש רחבה ולבלעם אומרים כן?

אחד שמבקש מלוא בית,

כסף וזהב,

ואחד אומר שכל העולם כולו מלא כסף וזהב.

מי אמר יותר?

השני, לא.

למה לא אומרים שנפשו רחבה?

למה על בלעם כן?

מה, על רבי יוסי בן קיסמא לא?

מה, בגלל שזה גוי וזה יהודי?

תשמעו דברים מדהימים.

נאמרו בזה כמה ביאורים.

במדרש תלפיות בענף בלעם מביא את הקושייה הזאת מהתוספות,

ותרצו שם.

התשובה של בלעם שונה משל רבי יוסי בן קיסמא.

בלעם אמר דבר שיכול להיות במציאות.

למלא בית בכסף וזהב זה דבר מציאותי, אפשר למלא.

אבל רבי יוסי בן קיסמא אמר, כל כסף וזהב שבעולם זה דבר שלא שייך במציאות.

מי יוכל למצוא את כל כסף הזהב שבעולם ולצבור אותו במקום אחד?

אלא בוודאי כוונתו היתה לומר לאותו האיש,

שאמר לו שייתן לו אלף אלפים דינרים של כסף זהב ואמנים טובות ומרגניות,

כוונתו לומר לו,

כשם שאתה אין בידך לקיים ולתת לי את כל מה שאמרת,

ככה אני לא רוצה לדור,

כי אם במקום של תורה.

זאת אומרת, אתה הפלגת ואמרת שתיתן לי אלף אלפים של דינרים וזהו וזהו וזהו,

אז אני אומר לך גם תמיד, כל העולם כולו לא יעזור לך שום דבר,

אני רק במקום של תורה.

זאת אומרת, זו היתה הפרזה ולא כוונה על מנת לקבל.

טעם שני זה שרבי יוסף בן קסמא הציעו לו כסף

והוא דחה את הכסף,

בעוד שבלעם לא הציעו לו כסף, הציעו לו כבוד,

והוא דיבר על כסף.

אז רואים שהעין שלו היתה

רעה והנפש שלו רחבה.

בספר דברי מעריץ,

תירץ שם,

בלעם אמר, אם ייתני בלק מלוא ביתו לא אוכל.

משמע,

אם הוא ייתן לי מלוא ביתו כסף זעם,

לא אוכל לעבור על דבר השם.

אבל אם הוא ייתן לי יותר מביתו כסף זהב, אני מוכן לעבור.

אם זו תהיה כמות קטנה כזאת של מלוא ביתו,

לא שווה לי, לא משתלם לעבור על דבר השם.

אבל מה הוא משמיע לו?

אם ייתן לו יותר,

הוא יהיה מוכן.

אבל רבי יוסף בן קסמא אמר,

אפילו אם תיתן לי כל כסף זהב ואבנים תורות מרקלות שבעולם,

אני לא דרק במקום של תורה.

זאת אומרת, כל כסף בעולם לא יפתה אותי

מלדור רק במקום של תורה.

עוד דבר,

יש הבדל נוסף.

אצל בלעם כתוב, אם ייתני בלק מלוא ביתו, מלוא ביתו,

למה אתה מזכיר את הבית של בלק?

לכן רש״י דייק שהוא מחמד ממון של אחרים.

הוא לא אומר, אם תיתן לי בית מלא כסף זהב,

אלא אם ייתן לי בלק מלוא ביתו דווקא.

העין שלו גם צרה על הבית של בלק.

אבל רבי יוסף בן קיסמא הזכיר באופן סתמי,

אם תיתן לי כל כסף זהב שבעולם לא שייך לאף אחד.

לך, תביא את המחצבים של הכסף הזהב מכל העולם.

אלא מכאן רואים שפליטת פיו

של בלק של בלעם גילתה בדיוק את תוכנו ואת המידות הרעות שיש בו.

זאת אומרת, אנחנו רואים כמה גנאי יש ברדיפת הממון.

ומה עושים רוב האנשים בחייהם בעולם?

רק מחפשים לשפר את מצבם הכלכלי,

וכל הזמן דואגים סביב הדבר הזה.

כמעט ואין אנשים

שחרדים על דבר השם למלא את אוצרותיהם הרוחניים

כדי שיגיעו לעולם האמת עשירים באמת,

שהרי כולנו יודעים

שנניח פה את כל הממון ואת כל הרכוש,

את הקרקעות והעסקים וכל מה שיש.

הכול נשאיר פה.

וזו עבודה לריק לאחרים רק.

אבל המילוי האמיתי זה מילוי הזמן בתורה ובמצוות ובחסדים.

על זה אנשים לא משקיעים מעט מזער מה שהם

שואפים להשקיע בשביל למצוא פרוטות נוספות.

ובאמת,

גם אם לא יטרח האדם מאומה,

כל מה שמגיע אליו יגיע אליו, ירצה או לא ירצה.

בכל דרך.

אין לקדוש ברוך הוא מגבלה מהיכן לתת לאדם את מה שמגיע לו. אבל מה שמגיע לו, יגיע לו.

כמו שהאוויר מגיע אליך לחיות,

השמיעה מגיעה לאוזניך,

הראייה בעיניך,

הלב שלך פועם,

כל האיברים שלך מתוקתקים.

כן, הכול עובד, הכול בסדר.

מי דאג לזה? לא אתה.

אתה לא מביא את הראייה לעיניך ואתה לא מביא את השמיעה ואתה לא חיות.

שום דבר.

אתה תלוי הכול בדעת השם.

והשם נותן לך.

אז איך הוא לא ייתן לך מזון?

איך הוא לא ייתן לך פרנסה?

איך הוא לא ייתן לך כלכלה?

אלא בגלל שהרעותי מעשי,

קיפחתי פרנסתי.

אם אדם שואל, אז למה אין לי? למה לא יש?

הרעותה מעשיך,

לכן קיפחת פרנסתך.

אבל הוא יותר רשע בני, איך הוא מקבל?

זה בדיוק.

הוא מקבל שכרו פה ועונשו מושלם שם,

ואתה עוד יש לך צ'אנס.

לכן, על-ידי זה שממעטים לך כדי שתתבונן מה הסיבה שאתה לא מקבל,

מה שאתה חושב שראוי לך לקבל.

עוד דבר צריך לדעת.

מדוע דרשו גנות בבלעם?

הרי הוא אמר שהוא לא מוכן לעבור על דבר ה'.

אז למה תופסים רק את החלק הזה שהוא אומר,

אם ייתן לי בלק מלמתו כסף וזהב,

לא אוכל לעבור את דבר ה'.

למה תופסים את החלק הראשון שהוא דיבר על הכסף

ולא תופסים את החלק האחרון ואומרים, תשמע,

אפילו אם ייתנו לו כל כך הרבה כסף הוא לא יעבור על דבר ה'.

למה רואים את השלילי לא רואים את החיובי?

מובא בספרים על אודות אדם אחד שיצא בהתלהבות מופלגת

מחוץ לדרך הטבע לעשות מצווה.

אמר עליו צדיק אחד שההתלהבות הזאת הגדולה שלו לקיים את המצווה הזאת היא מעשה שטן.

למה?

כי ליצר הטוב אין כוח כזה גדול להלהיב באופן מופרז.

לעבירות אנשים קופצים, משתוללים, הכול,

רק כשומעים שיש סיבה למסיבה,

איזה אושר.

אבל בדרך כלל כשאומרים לאדם מצווה הוא עייף, הוא יגע,

כן, אני מוכן, נראה וכו', הכול הולך לאט. יצר הטוב אין לו את הכוחות להלהיב ולהקפיץ את הבן-אדם כמו יצר הרע.

לכן כשרואים אדם שהוא נלהב יתר על המידה למצווה,

סיכוי גדול שזה מהשטן.

ככה אצל בלעם.

בלעם ויתר כל כך מהר על כל העושר של בלק,

זה סימן שזה מעשה שטן.

זה סימן שהוא מחמת מהמון אחרים ולא זורק את הכסף כל כך מהר. הפוך, הוא רומז שזה לא מספיק.

מאיפה לומדים? מההתלהבות. פתאום בן-אדם מבטל על אוצרות כאלה גדולות.

זה סימן מעשה שטן.

וכך יש לבאר את המעשה שרבי יוסי בן קיסמא,

שדחה את אותו אדם שהציע לו אלף אלפים דינרי זהב ואמר לו, אם תיתן לי כל כסף זהב שבעולם אני לא מוכן לדור רק במקום של תורה.

למה הוא דחה אותו מייד ולא שאל אותו מאומה?

למה רבי יוסי בן קיסמא לא שאל אותו אם המקום שהוא לוקח אותו לשם זה מקום של תורה?

למה אתה מוותר על כל כך הרבה כסף?

מה אמרת?

שאתה לא דרק במקום של תורה?

מאיפה אתה יודע? אולי שם זה מקום של תורה.

תשאל אותו איפה אתה גר? אולי הוא גר בבני-ברק.

למה אתה לא שואל?

אלא כיוון שהפריז אותו אדם על המידה ואמר,

אתן לך אלף אלפים דינרים של כסף וזהב, אבנים טובות ומרגליות,

זה משמע שזה מעשה שטן.

מי מחלק כל כך, כל כך הרבה כסף?

כי אם באמת היו במקום שהוא גר בני תורה,

בשורש הדבר היה מעצת היצר הטוב,

אז הוא לא מתלהם לתת כל כך הרבה כסף ולהבטיח לעוד תלמיד חכם אחד שיבוא לדור בעיר.

הבנתם את הרעיון?

הרעיון,

אם במקום שם יש מלא אנשים שלומדים תורה,

אז מאיפה תבוא ההתלהבות הגדולה הזאת לצרף עוד תלמיד חכם אחד לשם באלפי אלפים דינרים ומרגליות?

אלא זה סימן שהמקום ריק ואין שם, וההתלהבות הזאת, אם היתה התלהבות, היא התלהבות של השטן.

מסופר על הגאון רבי מאיר פלוצקי, זכר צדיק ורחם, בעל הכלי חמדה,

שבעיירות רבות בחוץ-לארץ הציעו לו משרה של רבנות תמורת תשלום הגון של אלפי דולרים,

והוא לא נענה להם.

מה הוא הסביר בסירוב שלו?

הוא סיפר את הסיפור של רבי יוסי בן קיסמא.

הוא שאל את השאלה מניין הוא ידע שהמקום שהציעו לו זה לא מקום של תורה,

אלא הוא אמר, לומדים את זה מספר חובת הלבבות של רבנו בכיר,

שדברים שהם הכרחיים לחיי האדם קיימים בשפע בעולם.

מה הכרחי לאדם?

אוויר.

אז אוויר יש בכל מקום, כל דבר הכרחי מצוי בעולם ובחינם.

אוי ואבוי, אם היה אוויר עולה כסף.

מי שלא יהיה לו כסף הוא היה מת.

אז השם נותן אביר בלי הגבלה,

חינם.

מים,

לחם מצוי בשפע.

למה זה הכרחי לקיום האדם?

כדי שיוכל לחיות במידת ימיו שנגזרו לו.

על-פי היסוד הזה הבין רבי יוסי בן קיסמא,

אם האדם הזה מציע

הלו הון רב תמורת מגורים לגור שם בעירו על כל כך שהתורה שם לא נחשבת באותו מקום כדבר הכרחי,

אחרת לא צריך היה לשלם על זה כל כך ביוקר.

אם זה דבר הכרחי אז מי משלם על דבר הכרחי?

על אוויר משלמים?

לא. למה?

כי זה הכרחי מאוד.

מים זה הכרחי?

כן.

אם לא מקורות, מי משלם על מים? בשוויץ לא משלמים על מים.

כל דבר שהוא הכרחי לא משלמים עליו,

או מחירו מועט, כי אחרת אי-אפשר להתקיים.

אז אם הוא מציע כל כך הרבה כסף,

משמש אצלם אין בני תורה.

כי אם זה היה הכרחי זה היה בזיל הזול.

ולא היו מציעים לו סוחר כזה. מפה הוא ידע.

רבי יוסף בן קיסמא שבעיר שלו שהוא רוצה לגרור אותו אליה אין שום תלמיד חכם.

תראו את החוכמה של חכמי התורה.

ובנותן טעם נביא סיפור אחד לסיום.

עגלון תמים ופשוט התגורר בעיירה.

בתדיר היה מפתה אותו הכומר בכל מיני תחבולות ומשכנע אותו שישתמד.

אבל תמיד היה דוחה אותו.

לימים נודע לכומר שהעגלון נקלע למצב דחוק מאוד בפרנסה,

והחליט שזו שעת הכושר,

הוא בוודאי יצליח לשכנע אותו להמיר את דתו.

בא אליו והציע לו 100 רובל להמיר את דתו.

ענה לו העגלון,

עכשיו ודאי שאני לא אמיר את דתי.

התפלא הכומר,

שאל אותו למה.

אמר לו, תשמע,

אני אומנם בור,

עם הארץ,

בעגלון פשוט,

אבל אני מבין בהלקות עגלונים,

ואני בקיא בזה היטב.

גם אבא שלי היה עגלון,

והוא לימד אותי כך כלל.

בני,

אם יבוא אליך עגלון ויציע לך להחליף את הסוס שלו בסוס שלך,

וייתן לך גם תמורה עבור זה,

הוא אומר לך, בוא נחליף בסוסים, ואני גם מוסיף לך.

דע לך שהסוס שלו גרוע משלך.

בשלך הסוס משובח,

שהרי לא לשווא הוא מפזר את כספו.

אז אם בא כומר ורוצה לפתות את היהודי

להמיר את דתו ועוד מוסיף לו כסף שיסכים,

משמע שהסוס שלו לא שווה שום דבר.

מה שהוא הולך למכור לו לא שווה שום דבר.

ככה גם מי שמתלהב יתר על המידה.

אם הוא מתלהב על דבר מסוים,

מרבה בשכנוע, כמו המיסיונרים,

ונותן גם תמורה,

מבטיח שהוא ייתן הרבה כסף, רק תמיר את הדת.

יש לברר את העניין,

וזה מעורר חשדות בטעון בדיקה גדולה.

אז מפה אנחנו רואים, רבותי,

שאם אדם רוצה לבדוק למי הוא שייך, לאברהם אבינו או לבלעם,

לפני השיעור הזה אף אחד לא היה אומר שהוא חס ושלום שייך לתלמידים של בלעם.

מה לו ולהם?

אבל זה מה שכתוב ברמב״ם במפורש.

מי שיש לו זריזות וחריצות לממון יש לו עין רעה והוא גם קנאי,

כי חלק מהדברים שנותנים לאדם להיות חרוץ, כי הוא רואה את חברו משיג אותו,

בעל הישגים,

והוא רוצה גם כן לא להיות נחות ממנו.

זה נובע מקנאה והחריצות מראה על עין רעה.

לכן אדם צריך להיזהר, כי על זה צריך לעשות תשובה,

כי אין אדם מת וחצי תאוותו בידו,

ואם אדם חושב שימלא כל סיפוקו אז זה רק כמו השותה מים מלוחים,

שהוא יצמא יותר ככל שישתה יותר.

נראה לכם שהשיחה שאמרתי כרגע לא כל כך נוגעת אליכם, נכון? כי אתם לא כאלה שרצים אחריה כסף מאוד מאוד.

אבל אם היו מציעים לכם משהו יותר טוב ממה שיש לכם היום,

בשתי ידיים הייתם לוקחים את זה.

ואם היו אומרים שההצעה הכספית שתקבלו תהיה יותר גבוהה ממה שאתם מקבלים,

אבל תהיה בריחוק מן הבית,

לא יפריע לכם, העיקר שיהיה יותר כסף.

ואם יגידו לכם שיוסיפו עוד,

אבל תצטרכו להתאמץ יותר,

נו, נו, מוכנים להתאמץ, העיקר שיהיה עוד.

אם כבר הגענו ל-15,000 שקל, למה לא?

ואם יגידו לכם עוד כמה דברים שהמלאכה קצת בזויה,

אבל מקבלים 20,000 שקל,

אז גם בזויה, גם רחוק, גם עם מאמץ,

20,000 שקל,

כדאי.

ואם יגידו לכם שאם אתם נוסעים לחוץ-לארץ לתקופה של חודש אתם יכולים לקבל 20,000 דולר,

אז אתם עוזבים את האישה והילדים עם חיוכים,

עם חיוכים,

ואומרים אל תדאגי, החודש יעבור מהר ואני אחזור עם עשר משכורות.

במקום לעבוד עשרה חודשים,

יהיה לי ככה.

ואם יוסיפו לכם עוד,

אתם גם תעזבו את האישה בסוף.

וכן הלאה.

זאת אומרת,

הבן-אדם, כשאין לו, בסדר, אין, אז הוא משחק אותה, מה, אני רודף אחרי זה? מספיק לי.

אבל אם תבוא הצעה אמיתית, לא אחרת,

ויגידו לך, הנה, אני נותן לך מתחייב, חותם לך הסכם וכו' וכו', קח מפרחה,

אתה חוזר הביתה, משכנע את האישה כל היום וכל הלילה,

עד שהיא תסכים, כי אתה רואה בזה הצלחה.

נמצא שזה מה שלמדנו.

אבל אם בן-אדם אומר, לא,

אני עושה השתדלות.

יש צדיקים גמורים וחסידים אמיתיים שלא עושים כלום.

הוא בוטח בשביל יום, לא מעניין אותו בכלל, הוא יושב פה, יושב שם.

הוא יקבל את הכסף, הוא לא ימות מרעב, זהו בטוח.

זהו בטוח.

אבל אדם עושה השתדלות.

אדם עושה השתדלות.

אז זה טוב מאוד שהוא עושה השתדלות, נגיד.

ואם הוא עושה את ההשתדלות,

אז לכאורה מספיקה לו ההשתדלות.

אז למה אתה מחפש עוד השתדלות?

הרי אתה לא תביא יותר כסף ממה שהקדוש-ברוך-הוא קצב לך בראש השנה.

הרי מזונותיו של האדם קצובים לו.

קשה לך לעכל את זה, קשה לך להאמין בזה,

כי אתה מאמין שכוכי ועוצם ידי עושה לי את החיל הזה.

עובדה, אני הולך לעבוד, יש משכורת. לא הולך לעבוד, אין משכורת. ככה אתה אומר.

אבל מה תגיד עם כל אלה שלא עובדים וכן יש להם אוכל?

מה תגיד עם אלה שהם בעלי חובות וכן יש להם אוכל?

מה תגיד על אלה ששוכבים בבתי-חולים תקופות ארוכות ועדיין יש להם אוכל?

אז איך זה מסתדר?

כי הקדוש-ברוך-הוא נותן לכל אחד לפי מצבו,

אבל לתת הוא נותן.

אם הוא יגזור שאדם ימות ברעב, ואין הרבה כאלה אנשים בארץ, ברוך השם, אין כאלה,

אז אם הוא יגזור שהוא ימות מרעב, לא יעזור לו גם אם הוא יהיה רוטשילד.

רוטשילד נכנס לכספת ומת ליד הכסף,

סגירה עליו דלת.

אז אפשר למות עשיר, הכי גדול, ברעב.

אבל אם אתה לא רוטשילד,

ואתה לא מתוכנן למות מרעב, אז אתה לא תמות.

אולי יהיה לך דוחק פרנסה,

לא יהיה לך את כל מה שאתה חולם,

אבל אתה לא תמות מרעב. לא אתה, לא אשתך, לא הילדים, לא כלום.

אז לכן צריך לראות ולבדוק תמיד האדם את מידותיו.

כי המידות של הבן-אדם זה המהות שלו.

למדנו בשיעור האחרון שרשעים אפילו על פתחה של גיהינום אינם חוזרים בתשובה. אתם יודעים למה?

כי זה המידות שלהם.

הם הפכו להיות מה שהם.

הם הפכו להיות רשעים ממש.

לא רשעים במקרה, בגלל אילוצים.

המהות שלהם הפכה להיות רשעים. הם רואים את ה...

את האש, הם יודעים שעוד רגע הם נשרפים לגמרי והם לא חוזרים בתשובה ולא מתחרטים ולא שום דבר. אתם יכולים להאמין דבר כזה?

קשה להאמין, נכון?

קשה להאמין.

אבל זה המצב.

אתם יודעים, אונקלוס הגר שרצה להתגייר,

אז הוא בדק את התורה והכול ובסוף הוא עשה עוד בדיקה אחת.

הוא העלה באוב את בלעם הרשע

ושאל אותו, תגיד לי, אתה נמצא שם,

מי הכי חשוב שם למעלה? מי הכי חשוב?

אמר לו ישראל.

אמר לו, מה אתה אומר, אני אדבק בהם? אני אתגייר?

אמר לו, לא תדרוש שלומם בטובתם כל הימים,

אל תתקרב אליהם.

איך אתה יכול להגיד כזה דבר אם אתה בעצמך נמצא בעולם האמת

ואומר את האמת שישראל הכי חשובים בעולם העליון,

אז איך אתה נותן עצה מטומטמת כזאת לא לדרוש שלומה מטובתם ולא להתדבק בהם?

כי בלעם הוא רשע,

ורשע נשאר רשע אפילו כשהוא נמצא בתוך הגיהנום. ובמה הוא נדון?

בשכבת זרע רותחת.

וכשדיבר אתו אונקלוס הגר,

אתם יודעים כמה זמן עבר מאז שהוא כבר נמצא בגיהנום?

1,200 שנה.

והוא שמה בתוך הבלה-בלה-בלה-בלה,

1,200 שנה.

ומה הוא אומר?

לא תדרוש שלומם בטובתם, כי אדם,

כשקנה מידות רעות,

זה הוא, זה הוא.

הוא הופך להיות חתיכה של איסור,

חתיכה של רשע,

והוא ימות ככה.

הגוף ייפרד,

אבל הנשמה שלו היא נשמה של רשע. בלעם הרשע.

והוא נשאר בתוך הגיהנום,

בתוך הג'יפה,

הוא נשאר רשע, בדיוק כמו שהיה כאן.

אז זה מפחיד.

אם אדם לא מתקן את המידות שלו,

אם אדם לא דואג ללמוד מוסר ולתקן את מידותיו,

אוי ואבוי, מה מחכה לו, לא רק בעולם הזה,

גם לעולם הבא.

לכן חובה על כל יהודי ויהודייה לשמוע מוסר, ללמוד מוסר,

שלא יעבור יום אחד בלי שעה אחת לפחות מוסר.

זה לפחות יחזיק לאותו יום.

איך שאתה קם מהספר,

לפחות אתה תזכור את זה לכמה שעות, עד שתלך לישון.

הרווחת את היום, מחר תלמד עוד משהו,

עוד מוסר,

יצטרף לקודם,

יהיה לך עוד חיזוק להחזיק, שלא ליפול, לא להתמוטט, לא להימשך אחרי היצר הרע.

כי יש לו הצעות מפתות,

כל רגע באים רעיונות.

בדרך כלל הוא לא מגשים אותם,

הוא רק נותן את הרעיונות בשביל שתימשך אחריו.

בסוף הוא מבטל לך את התוכניות ואתה חוזר בחזרה קירח,

אין לך שום דבר.

אבל אם אדם יהיה פיקח ויקפיד שעה אחת ביום ללמוד מוסר,

אשריו ואשרי חלקו,

אפשר שהוא יצא מן העולם הזה ולא ייקרא רשע ולא יצטרך להיות חס ושלום בגיהינום.

לכן מהפרשה הזאת של בלעם יש המון המון המון מה ללמוד.

יש עוד דבר אחד שאנשים יש להם מידות רעות. מה המידה הרעה?

שהם תמיד מחשיבים את עצמם יותר מאחרים.

לא נראה לכם, נכון?

אבל תסתכלו איך אתם מביטים על כל בן אדם.

אם אתה גבוה אתה מסתכל על השני, אה, הוא נמוך ממני.

אם אתה לבוש יפה אתה אומר הוא לבוש סמרטוטים.

אם אתה נראה טוב והוא נראה ככה, אתה אומר, אה, הוא מכוער קצת.

אם יש לך חגורה עור אמיתי והוא יש לו מפלסטיק אתה קולט את זה ישר.

אם הנעליים שלו מרופתות ושלך די חדשות אתה כבר מרגיש שאתה מעליו.

בקיצור, אדם בוחן את השני תמיד

והוא מעביר עליו סריקה במה הוא יותר טוב ממנו? קודם כול שהוא מביט עליו.

כל הנתונים נכנסים למאגר ואז הוא מתחיל להחשיב את עצמו איזה יתרון יש לו וכו' וכו' וכו'.

פעם אחת היתה אספה של גבירים, גבירים, אנשים חשובים.

והיה שם ויכוח,

הרב היה שם והם מתווכחים.

ואחד אומר, אני מיוחס יותר ממך,

אבא שלי היה אינסטלטור חשוב והשני אומר לו, אבא שלי היה רב גדול.

זה אומר, אבא שלי היה ככה וזה אומר, סבא שלי היה ככה ואתה יודע, מי, המשפחה שלי.

וכל אחד אומר מה שאומר.

נו,

אחרי שגמרו לומר כל מה שאמרו, הרב אמר להם, תפסיקו. די, עד כאן.

דבר תורה אני רוצה להגיד לכם.

אמר להם, תשמעו,

יום אחד הסוס והחמור באו בטענות

לקדוש ברוך הוא, אמרו לו, ריבונו של עולם,

למה אנחנו שונים מכל הבהמות?

לנו יש אדון,

לבהמות האחרות, לחיות האחרות אין אדון.

אנחנו, מתי שרוצה האדון, באמצע הלילה רוצים לרכוב,

מוציא אותי הסוס,

רוכב עלי והכול.

חמור אומר,

מתי שאדון רוצה, שם עלי מסע,

יאללה, סע,

ותוקע אותי עם המסע, לא מוריד, לא פורק מעלי, לא שום דבר.

ומתי שהוא רוצה, עושה במה שהוא רוצה. וגם,

לא נתת לנו פה לדבר, לפחות תן לנו פה לדבר,

שנוכל להגיד לו שכואב לנו, שהוא מענה אותנו,

שייתן לישון קצת, רק עכשיו עוד לא נרדמנו, כבר הוא לוקח אותנו.

תן לדבר.

ולפעמים הוא מצליף לנו על הגב,

בדיוק איפה שהמסע היה קודם, שזה עוד יותר כואב,

ואנחנו לא יכולים להגיד לו בן-לה, הוא לא מבין, אין לנו דיבור.

תן לדבר.

נו, והקדוש-ברוך-הוא הסכים ואמר, יאללה, חמור,

אני אתן לך לדבר.

ופתח את פי האתון,

והאתון דיברה.

ומה היא דיברה ישר?

במקום להגיד מה כואב לה, ומה היא רוצה, ומה היא לא רוצה שיעשו לה,

במקום כל הטענות שהיא טענה, מה היא אמרה?

אמרה אל בלעם,

הלא אנכי אתונך אשר רכבת עלי מעודי.

היא התחילה לדבר על הייחוס שלה.

אתה יודע מי אני?

אני אתן שאתה רכבת עלי מעודי.

אמר, טוב, די.

אני סותם את הפה לכל החמורים, כל הסוסים.

חבל על הדיבורים.

רק נתנו להם לדבר, כל אחד התחיל לדבר על הייחוס שלו.

וככה הוא הסביר לטיפשים האלה, הגבירים, שדיברו על הייחוס שלהם,

שהם בדיוק כמו הסוסים החמורים,

שמדברים על ייחוס.

זאת אומרת, המידות, המידות, הבעיה של בני-אדם זה המידות. אם בן-אדם לא מתקן את המידות,

הוא לא מבין אפילו שהוא דומה לבהמות.

אז צריך לעבוד על זה,

ובשביל לעבוד על זה צריך ללמוד הרבה הרבה הרבה מוסר.

הרבה הרבה מוסר.

הרי האתון של בלעם,

היא לימדה אותו מוסר.

ואמרה לו, למה הכיתה לי איזה שלוש רגלים?

היא לימדה אותו מוסר!

בגלל שהוא לא היה רגיל למוסר הוא לא קלט בכלל את המסר.

והוא לא ראה אפילו מלאך שהוא עומד מולו,

מרוב שהוא שקוע בכסף,

כמה כסף יהיה לו מהקללות שהוא הולך לקלל.

אז רואים אדם שנמצא ברום המדרגה,

שווה, שווה למשה רבנו, שווה, שווה.

שווה במדרגה הנבואית,

שווה.

ולמרות זאת טמא שבטמאים, שפל שבשפלים.

אתם יודעים למה?

כי אם השורש לא טוב, המידות לא טובות,

אז ככל שייתנו לך מעלה יותר,

אז יתנפחו גם המידות הרעות.

בדיוק אותו דבר.

ואם המידות שלך טובות,

אז יתנפחו המידות הטובות.

משה זכה לנבואה, אבל הוא היה ענו מכל האדם,

אז הוא היה שיא הענווה.

ובלעם, נתנו לו את הנבואה,

אז הוא נהיה שיא הגאווה והשפלות.

כי ככל שאתה טופח,

טופח אתך מה שאתה.

ואם אתה לא עוקר מידות רעות שיש בכל אדם מעצם יצירתו,

כי יצר לב האדם רע מנעוריו,

אם לא תעקור את זה ותשרש את זה, לעקור את זה לגמרי מן השורש,

אתה תתפתח עם זה ואתה תהיה יאיר.

יותר בעל גאווה, יותר חשוב בעיניך,

יותר מחשיב את עצמך ביחס לאחרים.

ככה זה יהיה.

לכן חייב אדם לעבוד כל הזמן עם מוסר צמוד,

בשביל שיוכל לתקן את עצמו,

ירוויח בעולם הזה ויזכה לעולם הבא, אמן ואמן.

למי שיש שאלות, בבקשה.

ברוך ה' אלוהינו,

מהלך העולם שהכל נהיו בזבורו.

תן לו בבקשה.

אני אומר לך להתייחסות

בין אמינותם לרש״י.

יש טעות בפיסוקים שאומרים ששמע ישראל הוא שלישי.

לפי ערי התורה כולן ניתן ברמזים.

על-פי הראש יש על ראשינו צעיר ש׳׳.

שמע ישראל הקצר, שמע ישראל הארוך.

למה שבעיניהם, שאמא טוענת ברמזים, למה שבעיניהם מחלוקת,

ששמע ישראל יוצאו לו את ראשון ולא האחרון?

יש איזה הסבר?

התפילין של רש״י ורבנו תם ניתנו מהר סיני,

ככה אומר הארי הקדוש.

שתי השיטות האלה הן שתי שיטות שנצרכות,

והן משלימות זו את זו.

כן, אבל נתנו ברמז.

הרי יש מין אם זה ראשון ושני. לא משנה. זה החצי וזה זה. אם נלך לפי התורה ולפי הקלף,

ולפי הסידור של שחרית,

שמע ישראל יוצאו עוד ראשון ולא אחרון.

נכון.

נו.

אז יש סוד בזה, למה צריך לכתוב כך ולכתוב כך. פה לא מדובר ביסוד, פה נדבר ברמז. כל הזמן נדבר ברמז. תקרא לזה רמז, אבל הנקודה היא שצריך את שתי השיטות האלה.

אז מה השיטה הנכונה? אני רוצה להגיד למה. שתיהן צריכים אותן. שתיהן צריכים אותן? לכן יש כאלה שלובשים שני תפילין בבת אחת.

יש כאלה אחד אחרי השני.

אז לצערי אני לא מקבל את זה. לא נורא.

אני מאכיל פיה אחרי מזימה, אני לא אקבל את זה. לא נורא.

טוב, ביי.

ביי.

כן,

תן לבחור לידו.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

קודם כול אני רוצה לומר שזה מחמם את הלב לראות את האולמות עוד פעם מתמלאים.

ידענו גם תקופות פחות טובות עם הרב וכאבנו כאב אמיתי.

איך על שטויות, כמו שהרב אמר,

מוחקים אדם, מוחקים את התורה,

מבלבלים ציבור שלם של חוזרים בתשובה, של אנשים שרוצים להתקרב.

באמת כאב גדול.

בעזרת השם,

תמי רצון שמכאן נדע רק דברים טובים והכוח ימשיך לעלות מעלה-מעלה ולפרוץ קדימה,

שבעזרת השם נזכה לגאולה בקרוב.

אמן.

רציתי לשאול בעניין הכשרות.

אני שמעתי את כל ההרצאות של הרב בנושא,

כולל של אדמור מעלמין והרב רבין,

ואבא שלי הוא כבר 35, אולי יותר, שנים מנהל מחלקת פירוקים ואריזה במשחטת עוף קורפו בשער הנגב.

והצגתי בפניו את הדברים של הרב ושאלתי אותו מה הוא אומר והאם כצעקתה.

והוא אמר לי, תשמע, יש בעיות אבל קשה לתפוס בשכל שזה עד כדי כך.

זאת אומרת שאנשים ילכו,

אנשים גדולים, חשוב לציין,

ילכו ויעשו מעשים כל כך נוראיים בבשר של היהדות.

זה לא סעיפים נידחים בשולחן ערוך, זה כולנו יודעים ונטמטם בם,

דברים חמורים מאוד, מי שקרא מה שהרב כל הזמן אומר את הסיפור של המגלה עמוקות וכולי וכולי.

אז איך באמת ייתכן לחשוב ולחשוד שאנשים יעשו

דברים כאלה קשים.

והוא אמר לי שיש בעיות אבל זה לא עד כדי כך. והשבוע ראיתי באתר של ארגון כושרות,

גם שם כתבו, שבדקו את המשחטות שהרב מחפוץ' שוחט בהן והכול בסדר ואין מה לדאוג וכולי וכולי וכולי.

אותי זה לא מרגיע.

אני, מאז ששמעתי את ההרצאות,

אני לא אוכל לא בשר ולא עוף,

וגם המשפחה הקרובה,

ככה מדיבורים שהיו, לא אוכלים ולא נוגעים.

אבל מה שכן מפריע לי וכואב לי זה שהרב יגיד על רבנים אחרים שיש בעיה פה, יש בעיה שם,

זה בסדר. זה שני אריות שנמצאים בתוך כלוב,

ישרטו קצת, יהיה דימום קהל,

אין בעיה.

אבל לנו הקטנים שבקטנים,

לשמוע את הדברים,

לא יודע, זה פוגע, פוגע בנפש לשמוע את הדברים, ואתה לא יודע איך להתמודד.

לא יודעים איך להתמודד. טוב, בואו נלמד אתכם פרק בלקות כשרות ובלקות התנהגות.

והרב, אני באמת, אני אוהב את הרב, אהבה גדולה.

הבוקר שלי מתחיל עם הרב, אני שומע את ההרצאות, אני נהנה מהרב,

אבל לא יודע, אני מרגיש בלבול גדול בעניין הזה. אבל אם אתה אומר שאתה שמעת את ההרצאות מהרב אלמין, מהרב רבין, זה היה מזמן,

מאז הבאנו עוד

קרוב ל... שמעתי את הרב רוט, את כולם, כל ההרצאות. זה גם מזמן.

אני כל יום חושף... כל ההרצאות של הרב על הרב מכפות שמעתי. אני חושף עוד קלטות ועוד קלטות ועוד קלטות, בלי סוף, בלי סוף.

זה עצוב מאוד. אז בוא תשמע.

הנקודה היא ככה,

עצם זה שאבא אומר שיש בעיות אבל אני לא יודע אם זה היה כצעקתה,

אז זה אומר שהוא לא יודע בעצם מה הבעיות.

אז הסברנו, ואני אחזור שוב פעם להסביר.

קודם כול יש שו״תים בנושא הזה, בלי שאני אדבר, בלי שאף אחד ידבר,

שכל השו״תים אומרים שהשחיטות דהיום התעשייתיות שהולכות במסוע, מה שנקרא ליין,

שרצות ונוסעות עם העופות בקצב,

זה שחיטות שהן,

לצערנו הרב, בגלל המציאות, בגלל הקצב,

הן מפוקפקות כבר מלכתחילה.

לכן המסקנה הרב נתן גשטטנר והרב שטרנבורג והרב יברוב כותבים בשו״תים שלהם, והקראתי זאת,

לעשות רק שחיטה קטנה שהיא נקראת שחיטת חבורה של כמה עשרות אנשים או משהו כזה,

ואז יש את הזמן לבדוק סכינים כמו שצריך, לבדוק אחרי כל עוף או אחרי כל בקר,

לעשות כל דבר,

לבדוק את זה כמו שצריך,

שלא יימצא שום פגימה ולו הקלה ביותר, שזה מטריף.

אחרי זה יש עוד בדיקות.

לפני כן יש לול, וצריך לדאוג שהלול לא יהיה מנוגע ולא יהיה מדולק ולא יהיו כל מיני בעיות,

ושגם לא זרקו ולא שברו.

ואחר כך מתחילים עם הסכינים,

ואחר כך עם הבדיקה,

ואחר כך זה מתחיל לנסוע,

וצריך בדיקה של הריאות,

וצריך שם צומת הגידין,

וצריך את זה ביישוב הדעת,

ולאט לאט.

בדיקת הסכין זה הדבר הכי חמור,

כיוון ששם מתחיל כל הסיפור.

בבדיקות האחרות,

אז אנחנו לא אומרים שאנשים שם לא יכולים לבצע או לא.

כמובן שבמהירות זו בעיה, אי-אפשר להבחין תמיד ולא כלום.

אם יש הסך דעת קל, עבר עוף.

עבר, פשוט עבר עוף.

אז אם אחד ידבר עם השני, הוא לא ישים לב. זאת אומרת, אתה צריך להיות מרותק כל הזמן,

במשך שעות,

רק לראות עופות בעיניים ולבדוק את מה שאתה רוצה.

ואם אתה צריך לצאת רגע או משהו פה ושם, אתה מבין? יכול להתפספס גם בשגגה, אני אומר. ואם זה אנשים שמקלים בכלל,

אני הבאתי הקלטות של הרב מוצפי, שהוא העיד בעצמו שהוא היה במקומות,

הוא ראה שכבדים,

טסו לבד.

הרב חוקיימא דיבר לפני יומיים ברדיו ב-24 בלילה ואמר במפורש שיש בעיות בסכינים.

ושאמר לו הרב צדקה בזמנו שדבר ראשון שהוא צריך לדקדק עליו זה הסכינים.

זאת אומרת, הרב בן-ציון, נדמה לי,

והוא אמר לו בדיוק מה לעשות. והוא אומר שיש לפעמים שמתערבבים על לשונות ועל ראשים והכול,

ומתערבבים רבעים ולא שמים לב למספרים, ובפרט זה תעשייה.

ואם שוחטים 500 ראש ביום,

500 ראש בקר, אתה יודע מה זה?

ראית פעם איך מנתחים רווחים ואיך עושים ולאן הולך כל דבר וכו', ואפילו אם אתה מסמן וכו'.

זה בלאגן, אתה לא יודע מה זה בית בחיים, איזה רעש,

איזה צעקות, איזה בלאגן, זה לא פשוט.

עכשיו,

ראינו סרטים של מי שהזכרת שהוא שוחט שלא כדין ולא כהלכה מול המצלמה ולא בודק אחרי כבש את הסכין

וגם שוחט שש... זה קורא רק אחרי חמישה.

מה? כל חמישה הם בדקו.

הם החליפו. כן. כן. ואחר כך, כשהוא בדק סכין, הוא השחיז אותה ואחר כך הוא בדק אותה, וזה נגד ההלכה.

ואחר כך הוא שם אותה כאילו היא מוכנה.

ואיפה זאת שפגמה בסכין? איפה הכבש הזה? למה לא הורידו אותו?

ואחר כך, כשמנפחים את הריאות, ראית שמנפחים ומחיפים,

ואין בדיקה בכלל, אז איזה בדיקת חוץ? מה זה,

מנפחים ונטיל לראות שהגלגל מתנפח?

לצער בעלי-חיים, הכות סתם לבעלי-חיים. כן. אבל בקיצור, זה בעיות, ואני מדבר איתך על מי שנחשב

כמי שיש לו שם עולמי וכו',

ואם זו ההתנהגות שלו מול המצלמה,

שהם הסריטו את הסרט הזה.

לא כמו שחושבים שהרב רבין,

הוא הסריט את הסרט, הוא לא היה שם, זה היה באוסטרליה.

זה אנשים שלו, מהצוות שלו,

הם הסריטו את הסרט והפיצו אותו לאחר מכן.

אז זאת אומרת,

אם אלה הם הדברים,

גלוי למצלמה,

בלי בושה, לא בסתר, הוא מצטלם ומחייך ועושה את הפעולות האלה,

מה נגיד?

וכשאני מביא עשרות עדים שמעידים על האכלת נבלות וטרפות,

ובית-דין, אני משמיע את הפרוטוקול שהיה,

שכתבו הרב שלמה עמאר והרב שמואל אליהו והרב קליסברג, שהיו ודנו אותו, את הרב מחפוד,

דנו אותו.

אתה יודע כמה תלונות יש עליו ברבנות נכון לפני 15 שנה?

היה לו גיליון הרשעות של 350 הרשעות שכתבו לו, כמו שיש לך גיליון הרשעות כשנסעת בכביש ותפסו אותך כמה פעמים.

350. והיום הוצאתי הקלטה של דוד יונתנוב,

שמספר שהוא שיחד את הרב מחפוד בשביל שיעיפו לו את התיק עם 350 ההרשעות האלה.

ככה הוא מספר.

בשביל שהוא ייתן לו תעודה שהוא אדם הגון וירא שמים ומוכר חלק ורק חלק, וזה שקר.

הוא הוריד לו את התעודה בגלל שהוא מכר כשר,

ונתן לו תעודה שקרית, שקרית לחלוטין,

כמו שהוא נתן לאל-גאוצ'ו,

וכל זה הוא עשה בשביל שיעלימו את התיק שלו ל-350,

לדברי דוד יונתנוב.

ומי היה אמור לעשות את זה? סמנכ״ל בית הנשיא דאז.

אז זאת אומרת,

אם בארזים, כמו שאומרים, נפלה שלהבת,

מה יעשו אזובי קיר?

עכשיו אני אתן לך דוגמה.

רק שאלה קטנה.

כן. אם זה המצב,

אז למה לא מזמנים לדוגמה את הרב מחפוד לדין תורה, לבוא להעיד, להתעמת עם העובדות? אסביר.

הפרוטוקול שהקראתי,

שזה מתוך הרבנות,

היה דיון.

אתה חושב שהוא נגמר הדיון?

כשהוא הבין שהולכים לעקוד אותו,

הוא אמר להם, סליחה,

אתם דנים אותי בגלל שאני עומד ברבנות?

אני כבר לא עובד, התפטרתי.

שלום.

ועזבת את הדיון, נגמר.

אז עכשיו אי-אפשר לדון אותו, כי הוא לא עובד שלהם כבר.

נגמר. מה אתם רוצים? רוצים לסלק אותי? כאילו אני מתפטר מהרבנות.

אנחנו,

בזמנו,

כשנדרשנו על-ידי הרב יהודה שפירא, זכר צדיק וברכה,

נבדוק אותו.

ואני משמיע הקלטות.

אם אתה שמעת את האחרונות שהבאתי,

אז שומעים שם את הרב אברהם יוסף,

שומעים את יצחק וקנין,

שמדבר גם על הרב דוד אבוחציר, המאמר,

וגם מאמר הרב רצבי עליו, שהוא סטרה אחרה.

והבאנו עוד אחרים שאמרו שם, הרב עמר והרב בקשי דורון, וכל הרבנים שהיו בזמנו,

מה אמרו עליו?

הרב עבדיה יוסף קרא לו מאפיה,

שיש לו בריונים וכו', ואמר לי בקולו, אני משמיע את ההקלטה,

אל תתעסק אתו.

עצה שנותן לי הרב עובדיה.

אז זאת אומרת, מכירים ויודעים, היה בית-דין,

והוא לא הגיע לבית-הדין של הרב קריריץ.

אז אתה אומר להזמין אותו לדין תורה?

אדרבה, שהוא יזמין לדין תורה.

הרי אם עושים לו עוולה, הוא צריך להזמין.

אתה יודע מה?

שיתבע אותי אם אני אומר דברים שהם לא נכונים.

יש לך יותר טוב מזה. אני אומר אבל, לכל הפחות, הרב אומר דברים חמורים מאוד.

אני אומר, הרב אומר דברים חמורים מאוד אם הם לא נכונים. זאת אומרת, אם הם לא נכונים,

אז הרב חס וחלילה מוציא שם רע על כל גדולי ישראל. איך יכולים להיות לא נכונים אם אני מראה לך? לא, אז אני אומר, אז למה הם לא מכחישים אותם? למה הרבנים לא מפריחים את השמועות? למה אף אחד לא מדבר? הם לא יכולים.

איך יפריכו אם יש את הרב עמאר חי,

הרב שמואל, הרב בקשי, כולם חיים, כולם מוקלטים, כולם מדברים בקולם עליו, ויש פרוטוקולים כתובים. מי יכחיש את מה שכתוב ואת מה ששומעים?

כן, אבל אתה מדבר עם רבנים, אה, בסדר, הרב אמנון אמנון. בסדר, נו. מה, אתה לא מבין?

הרי הבאנו את הרב מוצאפי שיצא נגד כל הכשרויות,

קרא להם מאפיה שעושקים את הציבור,

שזה סינדיקט, זה קרטל.

אמר על הדברים הכי חמורים, אמר שמאכילים, נבלות וטרפות,

כל מה שאמר רבנו כמה קלטות, הכול נמצא באתר.

ועכשיו,

עכשיו הוא התהפך,

הכול מותרים לכם, הכול טוב מאוד, גם הרבנות, הכול מצוין, קשקוש.

אסור להוציא לעז, אבל אתה עשית את זה,

אתה אמרת, אני מצטט אותך, לא מצטט מישהו אחר.

אתה חוזר בך, מה קרה?

קודם לא היתה לו כשרות,

אז הוא יכול לבקר את כולם.

היום יש לו כשרות, אז יש לו בעיה.

כולם יש להם כשרות,

כולם קשורים לכשרות.

כל הרבנים שמדברים ברדיו,

הרב אברהם יוסף,

הרב אבוטבול,

הרב מוצאפי, כל אלה קשורים לכשרות.

אז מה, אם הוא יגיד עליו ככה, גם הוא יגיד עליו ככה, אז כל אחד מכסה על השני.

שמור לי ושמור לך, שמור עלי ושמור עליך.

אם תפתח את הפה לא תהיה לי ברירה, אני אפתח את הפה.

הבנת?

אז אני עכשיו מדבר,

ומדבר לא מהיום.

כבר דיברתי לפני 15 שנה וכו' וכו'. אמרתי מה שאמרתי אז, לפי ההוראות שקיבלתי מהרבנים,

וזהו. אמרו לי, תשתוק, גמרת את העבודה, הכול בסדר. שלום, שתקתי.

שאלו אותי מה לאכול, אמרתי, רק כשרות אחת שהיתה נכונה לאז, בחזקת הכשרות הכי טובה שהיתה,

זה הרב לנדה.

ממילא אמרתי שלא אוכלים שום דבר אחר.

אז כל אחד הבין,

ובאמת, הרבה עברו.

אבל מרגע שהתברר עכשיו שיש בעיות עם הסכינים,

והסרדתי גם בתוך משחטות, ויש לי הסרטות,

בתוך משחטות, איך בודקים, באיזה מהירות, באיזה קצב,

נגד ההלכה,

נו, מה אני יכול לעשות שזה המצב?

הלוואי שאם מה שאני עושה כרגע יגרום שכולם ישתפרו,

נכון, זה יעלה יותר,

יצטרכו להוסיף יותר צוות,

להעיד קצת את הקצב, זה יעלה.

זה יעלה יותר, כי זה יותר משכורות, יותר אטיות, זה פחות אספקה.

אבל אנשים יוכלו, ודאי,

אבל אף אחד לא רוצה, כי גם אם יש לך את היבואן,

שהוא מחליט מה הקצב,

לכן הרבנות יצאה עכשיו נגד ואמרה שתהיה הגרלה, כי הם ידעו שיש צוותות שהולכים ביחד ואז הם מריצים דברים,

כי כולם ביחד עובדים ביחד.

אז היא החליטה שלא יהיה ככה. הנה, לחצו על הרב דוד לאו והוא כבר התגמש עוד פעם.

עכשיו רק הפרקליט של הרבנות לא נותן לו,

אז בינתיים יש מלחמה על הדבר הזה.

אבל מאותם טעמים שאני אומר, והבאתי ראיות,

אומרת הרבנות.

למה הם עשו את זה? בגלל שמאכילים נבירות וטרפות,

ואין היגיון שיצליחו להוציא כמויות כאלה. חלק.

עכשיו אני מגלה לכם סוד,

סוד שהולך להתבאר בימים הקרובים.

אני אקריא אותו מתוך קונטרסט שנכתב על-ידי אחד המפקחים,

איפה ששוחטים הכי הרבה עופות ובקר בארץ.

הוא כותב שאין בכלל ולא אכלתם אף פעם חלק בית-יוסף לפי מה שכתוב בהלכה.

כי כולם מעבירים רירין וגם סרחות קלות.

ככה הוא כותב,

מידיעה אישית.

והוא מפקח כשרות מטעם הרבנות.

למה?

יש סרחה בת-יומה וכל מיני דברים.

זה רק בבהמת ישראל ובהפסד מרובה.

אבל היום כל הבהמות זה נקרא בהמת גוי, בהמת עכו״ם. למה?

אתה לא מפסיד כלום.

אם הבהמה לא יצאה...

חלק,

הם לוקחים את זה הגויים.

אתה לא מפסיד כלום, רק מה שאתה רוצה אתה לוקח.

אז גם לאלה שמקלים,

אז זה רק בבהמת ישראל, וזה וזה לא קיים.

ממילא כל מי שמקל, וקורא לזה רירים,

ריר בן יומו, סירך בת יומה, כל מיני שמות כאלה,

זה לא חלק בית יוסף.

וגזל, לוקחים כסף מאנשים,

גזל, משלמים על חלק,

כשבעצם זה טרף.

זה המצב, חביבי.

מרגע שמריחים את הכסף, וזה כסף גדול,

גדול,

זה מיליונים, מיליונים, מיליונים,

מיליונים.

לא עומדים בזה.

אני אמרתי לאבא שלי, גם אם,

שכחתי איך קוראים לקבלן הערבי,

אבל אמרתי לו, גם אם הקבלן הערבי שלך, שעובד שם כבר 30 שנה, בדיר אל-אסד.

לא, פה באופקור, היה אומר לי, תשמע, אני בן יהודים כבר 30 שנה, קלטתי על מה אתם מקפידים, על מה אתם לא מקפידים,

אני אומר לך, יש בעיות, אל תאכל,

הייתי מרים המברקס ולא אוכל עד שהייתי בודק בעצמי.

אז לשמוע את הרב אמנון אומר לא לאכול,

ולא להרים המברקס ולבדוק, וכולם מנפנפים את זה,

כאילו אין פה שום דבר,

זה, אני לא יודע איך לקרוא לדבר הזה, זה בושה וחרפה.

זה לא בושה וחרפה.

כל מה שאני אמרתי, יצאו נגד.

אני אמרתי, זמרים פסולים, לא משמי,

בשם 25 גדולי ישראל,

הפוך, יצאו נגד מזכי הרבים והרימו את מחטיאי הרבים, את הזמרים.

השמיעו אותם עוד יותר ברדיו,

עשו להם יותר תוכניות,

הכול הפוך.

רק לא הוא.

אתה חושב שבבחירות יצאו נגדי בגלל הבחירות?

זה היה היחד תמצא, שחיכו לו 30 שנה,

ונפלה להם ההזדמנות, זה הכול.

מישהו הזכיר אותי, אתה חושב, במשך 30 שנה?

30 שנה, אם היית מחפש אותי בעיתון חרדי או דתי,

לא תמצא, לא היה קיים אדם כזה בהיסטוריה.

רק אם יש משהו שלילי, יהיה כתוב.

עשיתי אצטדיון, מישהו כתב לפני או אחרי, מה פתאום?

זה אירוע כזה קטן,

שמי יזכיר אותו.

הנה, עכשיו יש נגיד 100-200 איש,

יצלמו את התמונות האלה,

ישלחו אותן בווטסאפ.

אתה יודע מה עושות הקבוצות מהצד השני?

תופסים תמונה של מישהו ישן, אומר, כולם נרדמו אצלו.

זה מה שעשו פעם הציונים. כשאני הייתי הולך להרצאות ואם הייתי מלביש ציציות, היו אומרים שיש לו להקה קבועה שהוא לוקח אותם לכל הרצאה, מלביש אותם אנשים כל ערב במקום אחר.

אמן. השם יעזור. בעזרת השם. בשורות טובות. השם עוזר, אבל אני אתן לך נחמה.

אתה יודע, חוק בטבע אומר שבשביל שייצא לך גזע, פרי,

משהו,

אז קודם כול שמים גרעין באדמה,

הוא צריך לרכב שלושה ימים,

ומהריקבון יוצא צמיחה.

הם הצליחו להרכיב אותי כביכול.

עכשיו מתחילה צמיחה. ברוך השם.

הרב, רק אם אפשר לברך את אחותי אורית בת מלכה סולטנה, שבעזרת השם תתחתן בקרוב ממש.

אורית בת מלכה סולטנה תזכה לחופה בקרוב מהרה.

אמן.

תהיה בריא.

ואת אביטל בת דיורה. תן לבחור שם בסוף. אביטל בת דיורה.

בסוף שם מצד שמאל תקום, תקום, תקום, תקום, תקום, תקום, תקום. תן לו שם, עומד, עומד שם.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני, האמת, אין לי שאלות,

רק רציתי שתברך את תיאודליה בצרה, שהתחזקה השבוע והתחילה לשמור שבת.

ולהתלבש תנועה.

ושתיתן לה ברכה שבאמת, ש...

שרה. אדליה, בת שרה, תזכה לעלות בתורה, ביראת שמים, בצניעות, בקדושה ותבנה בית נאמן בישראל. אמן, אמן. תהיה בריא. תן לבחור שם על ידו.

שלום, ערב טוב הרב. ערב טוב.

הרב מכיר אותי, אנחנו חזרנו מבוסטון לא מזמן, היינו בקשר.

זכיתי לעשות גם ברית מילה במשכן,

בבית-הכנסת של הרב.

קודם כול, אני שמח שהצלחתי להגיע לכאן. אנחנו גרים מאוד רחוק,

ואנחנו מודים לריבונו של עולם שזיכה אותנו בצדיק בדור הזה.

הבאתי גם את הבן שלי לעשות חלקה אחר כך, הוא יושב פה לידי.

קצת קשה לי לשבת מאחורה.

יש פה חבורה שמרגישים שזה כמו כרח ועדתו.

צריך להיזהר לא להידבק ברכושים שיש פה.

אני נתבקשתי לכוון איזו קהילה באיזשהו מקום ולעבור עם כל המשפחה, עם כל הילדים,

הייתי רוצה מאוד, מיישוב מסורתי ומטה,

הייתי מאוד רוצה שהרב יברך את כל המשפחה במהלך הזה,

שנצליח לרומם יישוב שלם לקהילה חזקה ובריאה.

השם יזכה אתכם שמשאלות לבכם לטובה יתגשמו מהרה.

לגבי הכשרויות,

אז רציתי לחזק את הבחור שיושב פה מקדימה. גם אנחנו מייד עשינו המברקס אחד גדול,

הפסקנו לאכול את כל סוגי הבשר,

וזה לא פשוט.

כל מי ששומע פה, אני מרגיש שאני במיעוט של החמש אחוז, ואני שמח שאנחנו במיעוט של החמש אחוז.

נקווה שנגדל.

אנחנו מרגישים טהרה גדולה מאוד בבית מהרגע שאנחנו הפסקנו לאכול בשר, עד כדי כך שאנחנו הולכים למקומות שעושים שם חגיגות של מנגלים ויש איזו דחייה. זכינו לבוא לקנות מהרב שם, מהשחיטה הקטנה לפני שבועות, זכינו לאכול בחג בשר.

ואני מברך שכל הציבור ששומע יזכה להתקדש בדבר הזה.

תודה רבה.

איפה הילד? תביא את הילד.

המלאך הגואל אותי המלאך הגואל אותי היא כל מירב.

המלאך הגואל אותי המלאך הגואל אותי היא ניקון רע.

כן, תן פה לבחורה כאן, לגברת.

כבוד הרב, ערב טוב, הייתי רוצה ברכה לזיווג לאתי בת גילה מסעודה ולשרון נוני בת גילה מסעודה ולכל רווקות ישראל.

שילמדו חצי שעה כל יום ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

במשך שלושה חודשים רצו ויזכו לזיווג הגון מהירה.

תודה.

כן, הצביעה שם עוד אישה לידך?

פה, פה, תן נא פה שורה ראשונה.

שלום, כבוד הרב.

רציתי לדעת, לפני כן דיברת על כשרשעים רואים פיתחה של גן-עדן,

ואפילו לא... של גיהינום. של גיהינום, סליחה.

ולא עושים תשובה.

אז מה זה אומר בעצם, שאפשר גם אחרי המוות לעשות תשובה?

גיהינום גורם למצב של חרטה.

כף הקלע לא גורם למצב של חרטה.

זה יותר גרוע שאדם עדיין תעב, משתוקק,

ומחפש למלא את אהבותיו בעין.

אבל, בגיהינום, מעיין אישיתוהו.

זאת אומרת, מרוב דמעות שבוכים שם,

אז נהיה קל יותר לבן-אדם, גם כשהוא מקבל

את העונש,

אז הוא אומר,

כמו שאומרים, קורח ועדתו,

משה אמת ותורתו אמת,

והם בדיים.

אז זאת אומרת, זה מצב של הקלה.

התשובה לא מועילה לאחר המוות,

אבל התשובה,

לדוגמה, הרהור התשובה

של בני קורח, כתוב שבני קורח לא מתו,

מה פירוש ברגע שהם התחילו להשתלצות?

לאדמה שפצתה את פיה היה להם הרהור תשובה ונתבצר להם מקום זאת אומרת

שבו הם היו מרוחקים מן האש וזה בזכות ההרהור.

לעומת זאת כורח בעצמו ועדתו שהיה להם את אותה הזדמנות תוך כדי הירידה למטה לגיהנום

היה להם אפשרות גם כן להרהר.

הרי לפני כן הם ידעו שהם טועים, שהם שקרנים.

הרי קורח ועדתו לא היו מוכנים להתמודד מול משה רבנו.

לכן הוא לקח אותם בליצנות כל הזמן וככה פיתה אותם.

אבל כשמשה אמר שתפתח האדמה את פיה ותבלע אותם ואת כל אשר להם,

אז נגיד שהם זלזלו בזה.

אבל ברגע שהיא כבר פצתה האדמה את פיה והם כבר מתחילים להימשך ולהיבלע,

עכשיו ודאי הם מכירים שהם שיקרו את עצמם וטעו,

אז היו יכולים להרהר כמו בני קורח,

והם לא הרהרו.

למה הם החזיקו כאילו הם צודקים עם זה שהם נכנסים?

עכשיו, מה שהועיל לבני קורח זה שהם ערערו ולכן התבצר להם מקום.

עכשיו, שתביני מה החומרה של קורח ועדתו.

כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

כל המזקי את הרבים

שומרים עליו שלא יבוא לידי חטא.

למה?

מי שמזכה את הרבים, אם הוא יבוא לידי חטא,

אז הוא יכול ללכת לגיהינום.

אבל הוא זיכה את הרבים,

אז התלמידים שלו ילכו לגן עדן.

אז הרב יהיה בגיהינום,

והתלמידים בגן עדן,

הקדוש ברוך הוא לא מוכן.

לכן הוא ישמור על הרב

שלא ילך לגיהינום

בשביל שיוכל להיות עם התלמידים שזכו.

בדיוק הפוך,

מחטיא את הרבים,

אין מספיקין בידו לעשות תשובה. למה?

כי אם הוא יעשה תשובה אחרי שהוא חטיא את הרבים,

אז הוא ילך לכאורה לגן עדן,

והתלמידים שלו, שהוא חטיא אותם, ילכו לאן לגיהינום.

אז איך זה ייתכן?

אתה שלחת את כולם לגיהינום ואתה תהיה בגן-העדן.

לא נותנים לו להיכנס לגן-העדן.

גם אם הוא יספיק לעשות תשובה בעולם הזה,

הוא לא יוכל להיכנס לגן-העדן.

למה הוא לא יוכל להיכנס לגן-העדן?

עד שכל אלה שהוא החטיא יחזרו בתשובה.

זאת אומרת, אם הוא החטיא 100,000,

99,999,000 חזרו גם, רק אחד לא חזר,

הוא יהיה תקוע עדיין בגיהינום.

זאת הסיבה שבני קורח,

נתבצר להם מקום.

למה הם לא נכנסו לגמרי? כי הם עשו תשובה.

אז למה הם לא בגן-עדן?

בגלל שהם החטיאו את הרבים.

עד שלא ישובו כל האנשים שהושפעו מהם,

אז הם לא יכולים להיכנס.

עכשיו שתביני שכל אלה שיצאו נגדי ואמרו כורח ועדתו, שהם בעצם הכורח

והם עדתו,

ואני הייתי היחיד שיצאו נגדו,

הרי כורח זה תמיד עם עדתו.

אני לא היה לי עדתו.

יצאו נגדי.

אני לא עשיתי כלום.

מהעולם לא יצאתי נגד הרב עובדיה. בדיוק הפוך.

היחידי שהגן עליו מפני כל החילונים במשך למעלה מ-30 שנה,

על כל האמירות שאמרו ויצאו נגדו בטלוויזיה ובכל מקום,

זה היה אני.

ולכן הוא אוהב אותי מאוד. לא רק בגלל זה, אלא בגלל המעשים שלי והעבודה שלי.

יש דיסקים שלמים מזה ויש מכתבים ממנו.

אבל מה לעשות שיש אנשים אינטרסנטים, שהמפלגה היא קודמת ליהדות,

והיא קודמת לכול, ולכן הלכו לדבר עם הרב

דברי שקר.

וכל יום, כל יום, כל יום, וברית כרותה ללשון,

שהלשון בסוף מתקבלת.

והכשילו את הרב עובדיה בהבנה שגויה שכאילו יצאתי כנגדו. למרות שהוא ניסה להשיג אותי,

ורימו אותו,

ולא נתנו לו לדבר איתי.

סיפרו לי מהבית, שהרימו טלפון לידו, לבקשתו,

אם שמעתם את ההרצאה,

את ההקלטות האחרונות, שחבר הכנסת יצחק וקנין אמר שכשהרב עובדיה שמעש יצאו נגדי בעניין של מחפוד לפני 15 שנה,

הוא ביקש, מי יוצא נגדו?

תביא לי אותו עכשיו, אני רוצה לעודד אותו.

וביקש את הטלפון ודיבר איתי ועודד אותי ותשמעי את ההקלטה.

אותו דבר הוא רצה בבחירות.

לקחו את הטלפון ואמרו, הלו,

שלום, הרב רוצה לדבר איתך.

מה?

הרב, הוא אומר שאין לו זמן עכשיו, הוא לא פנוי,

וסגרו, לא דיברו עם אף אחד.

שלוש פעמים עשו לו את זה.

נו, אז מה הוא יכול להבין?

אם בן-אדם מבקשים לדבר איתו ואין לו זמן לדבר עם הרב,

מה הוא יכול להסיק מסקנות?

ואם כל יום דאגו שיבואו אנשים ויגידו,

הוא רוצה להחליף אותך,

הוא רוצה להיות במקומך,

הוא רוצה לבטל את זה,

נו, מה יעשה מסכן? הוא יושב שם,

אף אחד לא יכול להגיד לו משהו אחר,

משה ויהודית לא נותנים להיכנס.

השמעתי את ההקלטות של בני הבית שאומרים

איזה תרגילים הם עשו שם.

יותר מזה אי-אפשר. מי שרוצה להיכשל ולטעות, עוונו בראשו.

כל אלה שיצאו נגדי נפגעו ברובם,

ויש עוד כאלה בדרך.

למעלה מ-11 איש שהוציאו עלי לעז נפטרו

תוך חצי שנה,

ביניהם ראשי ישיבות.

אף אחד לא יינקה מזה.

אף אחד ממש.

כי מי שמחטיא את הרבים, מי שעוקר תורה, מי שמבטל את עולם התשובה,

שהקדוש ברוך הוא שמח בו יותר מכל,

הוא מתעסק בבבת עינו של הקדוש ברוך הוא, זה הכול.

לכן צריך להבין,

אנשים שחושבים שהם גיבורים,

כי הם המוניים,

הם שומעים בלי לברר עובדות, בלי לדעת אותן.

רק ככה בעליהום הם ישלמו על זה,

והם משלמים.

ואנחנו הולכים להוציא קונטרס שבו יהיה בדיוק מי האנשים שחתמו נגד, מי אלה שכתבו ואיפה הם נמצאים היום.

תהיי בריאה. תודה רב. אם אפשר בבקשה.

קודם כל, הרב הציבור, אני מאמינה, אני בכל אופן, והרבה מי שאני מכירה, עומדים מאחוריך,

מסכימים איתך ומתפללים הרבה שישם אצלך כוח. אמן. יש הרבה שפוחדים עדיין לצאת מהקונכייה. כן, ממש. כי הם מאוימים שלא יזרקו להם את הילדים ממוסדות התורה,

שלא יפטרו אותם מהעבודה,

שלא יגידו חס ושלום שמחוברים לטהור.

אז זהו, שזה קטע מה...

חלק של, אתה יודע, הציבור החרדי יש לו קטע של לטאטות מתחת לשטיח דברים.

וכששואלים אותי הרב, אני בעלת תשובה, ברוך השם, כבר 13 שנה,

וכששואלים אותי היום,

מה אני, חרדית, טטיהו,

אני אומרת שזה עובד את השם, ברוך השם, אני לא,

לפעמים זה לא פשוט להשתייך למגזר הזה,

לצערנו,

בגלל סיבות כאלה גם, חלק.

ואם אפשר, כבוד הרב, בבקשה ברכה.

כן.

נו, ברכה. תודה.

יש תינוקת בשם, היא בת חמישה חודשים,

שצריכה לעבור ניתוח בפעם השנייה,

קוראים לה אפרת וקנין בת סימה.

אפרת וקנין בת סימה, שמרפא אותה ברפואה שלמה מהרה.

תודה, אמן.

ואם אפשר ללכת אותנו, הרב, לזרע קודש.

תזכו לזרע חי וקיים מהרה. תודה רבה, כבוד הרב, יישר כוח. כן, לגברת שם לתת, בבקשה.

מי?

רגע,

רק

תגידי בבקשה לשאול,

אילו הכשרים הרב כן מציע שלאכול בעוף?

בעוף וזה אני לא יכול להגיד לך שום דבר שהוא בטוח,

רק אם יש שחיטה שהיא

קטנה ונעשית על ידי מומחים ויראי שמים באמת.

אני לא יודע מה אוכלים בחבורות כאן,

יש כאלה שאוכלים, אבל אני אתן לך דוגמה, הרב קניבסקי, הרב שטיינמן,

גדולי ישראל לא אוכלים משחיטות רגילות,

רק משחיטה שעושים בנפרד.

אז לכן, אם תרצי,

אנחנו גם כן עושים כרגע שחיטה קטנה בנפרד,

אם תרצי, צלצלי למשרד, בעזרת השם יתברך,

תיכנסי גם כן לרשימה.

מתי שאנחנו מצליחים להוציא. לא כל פעם,

אנחנו מצליחים להוציא,

כיוון שפעמים רבות הסכינים

לא מצליחות להישאר באותה רמה כמו שהתחילו אתן.

אז לכן, אנחנו לא לוקחים דבר שנעשה בו אפילו חשש קטן.

אז גם בשר הרב לא ממליץ.

אמרתי, לא זה ולא זה.

כן. אכלנו דגים חודשים, לא בעיה.

עכשיו, רציתי גם להגיד שאני אסירת תודה לרב.

אמא שלי, ברוך השם,

אחרי ברכה שהרב בירך אותה לפני יותר מעשר שנים, ברוך השם, היא מרגישה טוב

ועברה לה את ה... ברוך השם, המחלה.

ברוך השם. אסירת תודה לרב, באמת, על הברכה שהרב בירך.

רציתי, בבקשה, אם הרב יכול לברך גם את דודה שלי, לצערי הרב היא חולה במחלה, גם בעלה אסתר, בת חנום,

אסתר חיה, עכשיו היא חיה. אסתר חיה, בת חנום. שתהיה לה רפואה שלמה, ומה לעשות, שהם יעבור להם. היא ובעל החולים במחלה, במעבר. השם יחון אותה מאוצר מתנות חינם. מה שם בעלה?

בעלה, רחמים רפאל. רחמים רפאל. באמבטיה. באמבטיה. שהמצב שלהם לא פשוט. השם יזכה אותו גם כחנינה מאוצר מתנות חינם.

אבל אם יש להם ילדים,

הגדולים נשואים, כן. אז אם הם יכולים לטענות,

טענית ארבעים יום,

לא לאכול מעמוד השחר עד צאת הכוכבים, ארבעים יום רצוף, חוץ משבת, ראש חודש וחגים,

למטרה הזאת,

אז בעזרת השם יתברך, יכולים לבטל גזירות.

ארבעים יום רצוף. כן.

מהבוקר עד?

מעמוד השחר עד סט הכוכבים.

לא לאכול ולא לשתות.

רק אחרי זה, לאכול ולשתות כמה שרוצים.

והם עצמם צריכים לקבל משהו עליהם?

הם שומרי תורה ומצוות? כן, שומרי תורה, כן.

אם הוא יכול ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף תורה,

זה נפלא.

ואם היא תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

שלושה חודשים רצוף, זה נפלא.

חצי שעה.

כן.

בסדר, תודה רבה. בהצלחה, בשורות טובות. אמן, אמן. תודה רבה לרב.

שאלה אחרונה לבחור שם בסוף, אם המגבעת עומד.

אתה גם רוצה?

טוב.

ערב כבודו, ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני לפני שנתיים הייתי בהצעה בבאר שבע,

שאלתי אותך

יש אנשים בעולם הזה שהם עניים שאין להם כסף, ואני חשוב כמת.

אני שואל אותך איך זה שכל האברכים,

כל מי שמחזיק היום את התורה הוא אני.

אתה ענית לי שאלה שבאמת מחזיקים את התורה לא חסר כלום.

אז אני רוצה להגיד,

זה לא שאלה, זה משהו קטן שלי. אפשר?

כן.

אני עד לפני שנתיים עבדתי, הייתי איש החזקה,

והניסיונות שהקדוש ברוך הוא ניסה אותי בקטע של פרנסה,

זה לא מאכיל אסונים של ישראל.

ואחרי הרבה מאוד הרצאות של הרב,

אחרי הרבה מאוד ספרי מוסר,

החלטתי לזרוק את העולם הזה ובאמת להתחיל ללמוד תורה כמו שזה באמת,

בצורה אותנטית.

ואני מבקש מכם, כל מי שיש לו את המחשבה הזאת,

תעשו את הצעד הזה.

אתם לא מבינים מה אתם מפספסים, זה העולם הבא פה בתוך העולם הזה.

כל הבית, הכול משתנה,

הכול ברגע של החלטה אחת,

כשאתה מחליט ללמוד תורה כמו שצריך,

והקדוש ברוך הוא דואג לך כל הזמן, כל חודש, כל יום, כל דקה,

כל שנייה, כל שעה.

אז אם יש פה למישהו איזשהו נפקא מינה כזאת, אם להתחיל ללמוד או לא להתחיל ללמוד,

תתחיל ללמוד.

תתחיל ללמוד, זה החיים שלך, אתה יכול להרוויח אותם פה, את הגן עדן שלך,

פה בתוך העולם הזה.

אני רוצה להגיד לך תודה רבה הרב, תמשיך, תעשה חי.

תודה.

תמשיך לזכות את ישראל.

תאריך אורך שנים, בתור עומנים, אמן כן יהי רצון.

אמן, תודה.

תן לבחור לפניו פה שלוש שורות.

כבוד הרב, ערב טוב. ערב טוב. רציתי שתברך את אחי זיווג הגון.

הוא דתי או לא?

הוא דתי, כן.

שומר שבת, שומר מצוות.

שיקבע זמן ללמוד כל יום שעתיים תורה בתוכנית דיבור,

שלושה חודשים רצוף,

ויזכה לזיווג הגון. מה שמו?

ישראל בן יפא.

ישראל בן יפא יזכה לזיווג הגון מהרה. אמן.

אמן.

כן, גם אתה.

הנה, שורה ראשונה פה. אחרון, חביב.

נזכרת עכשיו.

כן, תן לו.

כבוד הרב, אני אשמח אם תברך את אחי דביר בן אורה, שיזכה להתחתן בקרוב,

בעזרת השם.

איפה הוא עכשיו?

גר בבית.

דביר בן אורה, השם יזכה אותו לזיווג הגון מהרה,

שילמד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף. תן לו.

אם אפשר, שכבוד הרב יברך את החיילת שנדחרה היום.

שמע?

לירון ישראל בטלי, לרפואה שלמה. לירון ישראל בטלי, תחלים מהרה בבריאות שלמה. אמן, אמן, כולם. תודה רבה.

תן לגברת הזאת, אחרונה וגמרנו.

שלום.

יש לי שאלה.

כן.

יש לי בן-זוג כבר חמש שנים בערך.

בשנתיים האחרונות אני התחלתי להתחזק,

והוא קצת נגד.

היחסים כזה עולים על סרטון, כל אחד מושך לכיוון שלו,

וזהו, אני רוצה לדעת, כאילו,

אם זה, כאילו, מה לעשות עם זה?

כאילו, מבחינתו, אם אני נמצאת בדעת, אז זה כאילו נגד.

אתם עולים כבר לפני חמש שנים, והיו יכולים להיות לכם כבר חמישה ילדים.

אבל אני לא רוצה להתחתן עכשיו.

אה, גם עכשיו את עוד לא רוצה?

לא. לא הבנתי, אז בשביל מה הקשר?

כי אני כן רוצה להתחיל, כאילו, כן התחלתי תהליך שאני מאוד מתחזקת. עד כמה? עד 24. למה את לא רוצה להתחתן?

כי אני חושבת שבשביל להתחתן צריך להביא ילדים. אם אתה כבר מתחתן, אתה צריך להביא ילדים,

ואני לא בנויה לילדים כרגע.

לא חושבת שאני בניה, כאילו. לא הבנתי. השם בנה אותך רק בשביל להביא ילדים.

אם לא היה בונה אותך גבר.

כן, אבל עדיין אני מרגישה שאני לא... לא מוכנה.

לא מוכנה. בסדר. אבל מצד שני כן התחלתי תהליך מסוים. אפשר לעשות לך קורס להכנה.

הולכים לרבנית והיא תסביר לך

מה החשיבות,

מה התפקיד שלך. כן, אבל אני לא יודעת, אני לא חושבת.

אני חושבת שילד זה משהו שצריך לתכנן אותו, משהו שצריך, זה לא משהו שיכול. הוא מתוכנן, הוא מתוכנן.

הוא מתוכנן, את לא עושה כלום, שום דבר. זה בא לבד, זה מתנפח, מתנפח ויוצא.

כן, אבל עדיין, זה כאילו, ואם אני עכשיו אגיד, סתם דוגמה, בחשיבה שלי, בשאיפה שלי, לא כהריגה, בשאיפה שלי,

זה כן להגיע למקום שבאמת חזרה בתשובה מלאה. זה לא סותר. אדרבה, את יכולה לעלות.

אבל אם כאילו המצב הזה, הסיטואציה הזאת, שכאילו החיבור שלי לבורא מונע את החיבור שלי עם הבן-זוג שלי,

מה עושים במצב כזה? בואי תקשיבי דבר אחד.

את אומרת שאתם גם בלי קשר לא מסתדרים כל כך, וכל אחד מושך לכיוון אחר.

רק מבחינת הדת.

מבחינת הדת, לא משנה. מבחינת הדת, מבחינת השבת. לא משנה, מחר הרי את רוצה להיות שומרת תורה מצוות, רוצה להיות קרובה לבורא יתברך, רוצה שה' ישפיע עלייך בריאות והצלחה.

תמיד תהיי תלויה בקדוש ברוך הוא.

מעליך לא יכול לספר את זה.

לך בריאות הוא לא יכול לספק לך הרבה דברים הכל הוא צריך לקבל בדיוק כמוך מהקדוש-ברוך-הוא מי שקרוב לקדוש-ברוך-הוא יקבל מי שמתרחק יקבל פחות או יקבל יותר מדי כעונש אבל הנקודה היא פשוטה את צריכה להחליט את רוצה להיות עם הקדוש-ברוך-הוא אי-אפשר להיות באמצע איזה מין דבר זה להיות באמצע חצי מת חצי חי

לא חצי מת חצי חי אבל כאילו אני חושבת שבתור התחלה אפשר כאילו לקחת

חצי שבת תשמרי חצי יום. לא, מבחינת השבת לא, כמובן שלא. אז מה כן, מה חצי? השבת צריכה להיות הכי, אז מה חצי, מה חצי?

מבחינת הזוגיות גם עצמה. אז מה חצי?

לאישה מאוד קשה לוותר על השיער שלה כשהיא אחרי חתונה.

מאוד קשה לוותר על השיער שלה, מאוד קשה לה.

את אומרת דברים שאת לא יודעת כי אף פעם לא, תקשיבי, תקשיבי.

את לא יודעת את הדברים עד שתתחילי להתאמן,

ולשים מטפחות יפות על הראש,

ואחרי שתתרגלי למראה שלך יהיה לך קל. כל זמן שאת לא ניסית, אף פעם לא זה.

נכנסים לחנות, מודדים. לא תמיד קונים, אבל הולכים לחנות אחרת. ומבחינת כביכול נגיד העצר הרע. בשמו הזה, השטן.

הוא כביכול מלאך.

זאת אומרת שאם אני בן-אדם, אין לי כוחות כמו שלו. יש לך כוחות לנצח את מלאך המוות גם.

בעזרת הרבה הרבה הרבה תפילות.

הרבה תפילות. תפילות ומעשים, כן.

אחרת השם לא היה מעמיס עלינו דבר שלא ניתן לעמוד בו.

את לא, גם אם תהיי אמא בגיל 70,

את לא תתני לילד שלך הקטן לשאת מסע של 50 קילו, כי את מבינה שהוא לא יכול להרים.

אז אם השם נתן לך להתמודד, אבל אם הוא כל כך משתולל בדור הזה, כביכול, וכל כך קשה לשמור הכול, וכולנו בסופו של דבר נגיע לגיהינום, נתמרק ונצא לגן-עדן, לא, לא, לא, לא, לא.

אז למה מלכתחילה? לא, לא. לכן יש תשובה כל רגע.

כל רגע, גם אם נכשלת במשהו,

ואת לא רוצה להיכשל, ונכשלת אפילו,

כל רגע את יכולה לשוב בתשובה.

אין דבר כזה בשום מקום. אז אם עכשיו אני בת 60, דקה לפני מוות, נגיד, זה סתם, כן, והחלטתי שאני רוצה לחזור בתשובה,

אז כל החטאים שלי נמחלו.

מה את חושבת, שיצר הרע ייתן לך להספיק? אז למה שאני לא אחכה עד גיל 60?

את חושבת שיצר הרע ייתן לך להספיק?

הוא בישל את זה 60 שנה וברגע האחרון הוא ייתן לך להספיק? בדיוק הפוך.

הפחד הוא שמי שהצליח 60 שנה להיות בסדר,

שאז הוא יופיע בשביל להפיל אותו.

אבל ודאי שהוא לא יתמוך במי שברגע האחרון רוצה.

אוקיי. זה התפקיד שלו, להפיל את האנשים, לא לתת להם להצליח. ומבחינת הזוגיות?

זוגיות, צריך לרכך את החבר שיהיה בעל וצריך ללמד אותו. מבחינת זה, זה כן יכול לקרות, אבל מבחינת הדת עצמה, זה כאילו, זה אנטי.

וגם אם זה אנטי, כמו שאמרת, זה כאילו לפי דעתי. זה לא משהו ש... מי האנטי עכשיו? את או הוא?

הוא.

הוא. עזבי אותו, אפשר לטפל בו.

איך? תביא אותו אלי, אני אדבר אתו.

מה את צוחקת?

אז אני אביא אותו.

תביא אותו אלי לבני-ברק,

אישה אצלי יום שלם, אני אדריך אותו מה שצריך, אשים איתו עם האנשים שלי ובעזרת השם נשכנע אותו.

בינתיים, תני לו לראות את הדיסק שלי שנקרא

מבראשית.

הוא שומע, הוא שומע המון, אבל הוא שומע בעיקר קאוצ'רים, אלכס זיו, דברים כאלה שמדברים על כוחות הטבע והמשך. זה כל החריף הזה, וואי וואי וואי. בדיוק זה, אתה מבין? זה לא, זה ההפך הגמור. הבאתם את הדיסק של שלוש השעות? הבאתם את הדיסק?

הנה, יש לך דיסק פה מיוחד, יש פה ג'ינגלים מדהימים.

תתני לו. אבל אתה קצת מפחיד אותו. אני מפחיד אני?

אותו, אותו. אתה מפחיד אותו מאוד. מה עשיתי לו?

אני לא יודעת, הוא מפחד ממשלה. מה מפחד?

תגידי לו, שיראה את זה, הוא יתעלף מצחוק, יש שם קטעים, חבל על הזמן.

אין בעיה, תודה. ואחרי זה תביא אותו אלי, והשם יעזוב.

תודה רבה רבה. תהיו בריאים, לילה טוב, בריאות והצלחה.

המלאך הגואל אותי המלאך הגואל אותי היא כל מרע.