לפרסם את השם בכל הכלים - ב | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

יעל אדר בת אביגיל תזכה ומשפחתה לבריאות בנפש ובגור

פרנסה טובה שהקדוש ברוך הוא יסייע לה בכל העניינים שצריכה בגשמי וברוחני

כמלא משאלות ליבה לטובה

תצליח במשפט

ותגדל את הילדים על אדוני התורה אמן

אנחנו ממשיכים חלק ב'

ממה שאמרנו אתמול

אמרנו שהסיבה שאנחנו לא מבינים את העניינים הגבוהים זה לא מצד גודל ההשגה

אלא איננו נמצאים בעניינים

ולדוגמה הבאנו ברכת אהבה רבה שהיא ברכה שהשם אוהב אותנו בפתיחה ובסיום ומה אנחנו משיגים מזה אהבה תורה חיים חמלה גדולה

וכולי

ניקח עוד דוגמא

רבנו יונה שערי תשובה ג' קמאז'

היצורים כולם נבראו לכבוד השם יתברך

שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי ברטיב יצרתיו אף עשיתיו

כי הדבר ידוע כי מדרכי השם יתברך

להודיע בכל מבטא שפתיים

ובכל אשר ירמזון עיניים

ובכל הנהגה ופועל ידיים

כי יסוד לנפש האדם

עבודת השם יתברך יראתו ותורתו

כמו שכתוב כי זה כל האדם

בדבר זה כבוד השם יתברך

אז מודיע לנו רבנו יונה

קודם כל כל היצורים זה אנחנו

נבראנו

לכבודו של הקדוש ברוך הוא

וזה דבר ידוע

מדרכי השם יתברך שאנחנו נודיע בכל מבטא שפתיים

בכל רמז בעיניים

בכל הנהגה ופועל ידיים

שהיסוד לנפש האדם

זה לעבוד את השם ביראה

ללמוד תורתו ולקיימה

כי זה כל האדם

והדבר הזה הוא נקרא כבוד שמיים

כבוד השם יתברך בזה אנחנו יוצאים ידי חובת הבריאה שלנו

אז זאת אומרת כל הפעולות שלנו צריכות להיות אך ורק מכוונות לכבוד השם יתברך

כל הפעולות בכל מבטא שפתיים בכל אשר ירמזונו עיניים בכל פועל ידיים

כל דבר שאנחנו עושים

תכליתו כבוד השם יתברך

בעיני רבנו יונה נראה

שכל הבריאה היא בסדר גמור

הכל מסודר בסדר גמור

כל הנמצאים הם לפי התוכנית הברורה שהכל נברא למענו

ורק לכבודו להכירו

ולעשות רצונו

אבל בני אדם מתקשים להבין זאת

לפי ההבנה שלנו

הכל הפוך

כל הנבראים חושבים שכל מה שנברא זה למענם, לכבודם

והם מבינים

שהסדר הוא לא בסדר

כי אם אומרים שכל מה שאני עושה מבוקר ועד ערב חייב להיות מכוון לכבודו יתברך, זה נראה לא בסדר

כאילו איפה אני?

מה הסיבה של החילוק בינינו לבין רבנו יונה?

זה לא בגלל שיש לנו קוצר השגה והבנה

אלא זה מקום דירתנו

מקום חיותנו

וכל הווייתנו

הכל נטוע ושקוע בחיים הגשמיים

אז ממילא האדם חושב שהכל נברא לכבודו?

כל החיים זה רק להנאתו?

הוא צריך למצות כמה שיותר הנאות מהעולם הזה?

אבל רבנו יונה, זיכרונו לחיי העולם הבא הוא חי

ונמצא תמיד תחת היסוד הזה

שכל הנברא הוא רק למענו ולכבודו של השם יתברך

ובהיפוך הוא לא מוצא שום דבר שהוא בשביל האדם

דהיינו

לטובתו בלבד

כאילו כמובן שהשם ברא את הכל לטובתנו

אבל שאדם חושב שהכל נברא למעני לטובתי וכולי וכולי

שכל המיועד בכל העולם זה שאני אחיה ואאנה ואאנה ואאנה

ואשיג גשמיות וגשמיות וגשמיות

כאילו זה התכלית להתבסס פה וכולי וכולי

אז ודאי שהאנשים שחושבים ככה

הם לא מבינים את הסדר מה אתה רוצה ממני אני מתפלל אני זה, לומד שיעור אני זה מה אתה רוצה ממני לא מבין מה אתה רוצה ממני

אני לא רוצה ממך כלום

השם רוצה

כל פעל אדוני למענו

כל מה שהוא פעל וברא בעולמות כולם זה למענו

אמרתי שהגאון מווילנה אומר פירוש יפה ארוך אני אגיד רק את ההתחלה

למען הוא.

למענה הוא זה למען הוא.

מה זה הוא? הו.

למען הו.

חמישה חומשי תורה ושישה סדרי משאלה.

יש לו עוד דברים יפים בהמשך.

מכל מקום,

כל המציאות שלנו זה לכבד את הבורא יתברך.

כאלה הם גם דברי הרמב״ן

בפירוש שנאמר על אברהם אבינו

ויקרא בשם אדוני

מה זה ויקרא בשם אדוני?

אומר הרמב״ן

והנכון

שהיה קורא בקול גדול

את שם המודיע אלוקותו

לבני אדם.

הנה

כי שם מיוחד נקרא

שם

המודיע אלוקותו.

המודיע כוחותיו

וגבורותיו לבני אדם.

ואיך הוא עניין של פרסום שמו?

איך זה מתוודע בכוחותיו יתברך לבני אדם?

לא בדברים ומחקרי ידיעות

אלא כמו שהתבאר

שנחיה ונרגיש את הידיעה הזאת

שכל פעל אדוני למענהו.

שכל הנמצא

וההווה בכל הבריאה

זה רק למען כבודו יתברך.

מיליונים פרחים.

אתה יכול להביא לכבוד שבת

מאה אלף פרחים?

אז לכבוד מי כל זה?

בשביל שאתה תשבח לבורא על הבריאה כל פרח.

מלאכת מחשבת, איזה ציור, איזה צבעים, איזה ריח.

מה זה?

אתה יכול לשבת כל ימי חייך ולא להספיק לראות את כל הפרחים שיש.

ולברר.

ולכל אחד יש גם סגולה רפואית ואחרת.

זה נכון שיהיה לך גם פרחים לכבוד שבת.

אבל לא כל המיליונים, מיליארדים וזה.

אלא מה?

מזה שאתה יכול ליהנות אתה בפרחים לכבוד שבת,

אתה מבין

שאת הכל פעל השם למענהו.

לכבד, לשבח, להודות, לזמר, כמה דברים צריך לעשות.

וככה כל דבר בבריאה, בכמויות אדירות,

מעבר לזקיקות של האדם.

אז כשאדם רואה את כל הבריאה הנפלאה הזאת, מה הוא צריך לעשות?

לשבח ולהודות לבורא,

ולכבד אותו.

אחרי שהשם מגלה פעולותיו,

הוא מודיע ומפרסם כוחותיו ויכולתו, כי זה כל התכלית.

ואין בכל הבריאה

זולת זה.

ועל כן, ודאי

שכל היצורים נבראו לכבודו,

שאם כל דברינו

ומציאותנו

יהיו רק למענו,

אז יתברר לנו הסדר האמיתי, ודאי.

ויהיה קשה לנו להבין

אם נראה בעולם דברים היוצאים

למעננו ולא למענו.

הרי אמרו לנו חכמים פרשה קטנה,

פרשה קטנה, שבה כלולים כל מה שאמרנו.

כתוב בכל דרכיך דעהו.

זהו.

מה זה בכל דרכיך?

כל הדרכים שלך לצורכך,

כל הדברים היומיימיים שלך,

בכל דרכיך דעהו.

אתה אוכל

ושותה לא לצורך הנאה,

להבריא את גופך כדי שתוכל לעבוד את השם בנקן.

אומר הרמב״ם שאם אדם חולה לא יכול לעבוד את השם.

אז לכן, ונשמרתם מאוד נפשותיכם, זה צורך גבוה.

אז עכשיו,

לא אמרו שאסור לך להנות מהאוכל,

אבל לא המטרה שהאוכל נברא בשביל שאתה תהנה.

זה נברא בשביל שאתה תתקיים

ותהיה בריא,

ותוכל לקיים את רצון הבורא ואת התכלית.

אתה ישן, כמה?

בשביל להבריא את גופך ולקום לעבודת הבורא

בכוחות חדשים הנותן לייעף

כוח

ולאין אונים עוצמה ירבה.

או!

בכל דרכיך דעהו.

אפילו קיום המצווה

זה בשביל

להרבות כבוד שמיים, להביא עוד צאצאים בעולם,

ההפך

מתוכנית הדילול

של ביליה דבילי,

ולקיים ברו ורבו,

שירבו

המשבחים והמברכים והמהללים,

וכן הלאה.

אז בכל דרכיך דעהו.

אבל אם אתה חושב שכל הבריאה זה רק לצורכך,

ואתה רק קונה לך, ועושה לך, ורוצה לך, והכול לך, והכול סביב עצמך,

אתה מחטיא את המטרה,

לכן הזוהר אומר שאדם יכול להתהלך מהעולם הזה ולחשב שהוא יחיה לדורי דורים,

לא דור, לא שניים, לא שלושה, דורי דורים.

כזה אהבה לאדם.

אבל אם כל חיותינו

וכל הרגשותינו

יהיו בהבנה

שכל ההנהגה והסדר ולמעננו אנו,

הנהגה וסדר כזה, ודאי הוא היפוך,

היפוך של כל עניין פרסום השם יתברך.

כי סוד זה השם

מחייב

שבקרבנו יתפרסם ויתוודע כוחותיו,

יכולתו ומציאותו יתברך.

כשאני הולך ברחוב,

תשאלו פה כמה תלמידים כשאנחנו הולכים ברחוב.

אני מתפעל כל פעם מאותם עצים,

מהצורה שלהם, מהעלים שלהם, מהרחש שלהם.

חלק משפילים את עצמם לפני השם, חלק שואפים להגיע אליו.

כל עלה ועליהם מספר סיפור רחב.

הריחות שלהם,

הציפורים שמלוות אותנו מלמעלה

כל שבת,

טיפ-טיפ-טיפ-טיפ-טיפ. מלמעלה תזמורת מלווה אותנו, מותרת. זמרים לא פסולים.

הכל

משהו.

כל זה הקדוש ברוך הוא בשביל שנשבח אותו.

הכל הוא ברא בחוכמה.

מלווה אותנו. לא יאומן כי יסופר.

צריך להתבונן אבל. אדם צריך להתבונן.

אנשים מתפעלים מבניינים שבני אדם עשו,

איזה

קח אגס, תראה איזה צורה,

תראה איזה צבע, תחתוך, איזה מתיקות, איזה.

מה זה?

מה זה?

קח שוקולד הכי טעים, רוזמרי.

אנחנו לא ממליצים.

אבל,

נו,

מה יותר טעים?

איפה המנגו? ואיפה האגס? ואיפה הבננה?

אבל איפה?

כל מה שעושים בידיים זה רק סוכר, סוכר, סוכר. אבל במציאות אין פה כלום. זה הכל

סינתטי.

זה עם חומציות וחומצות של נפט.

יש בפנים נפט

וכל מיני דברים של אי וכל מיני איכס וכן.

בקיצור,

סוד זה השם חייב שבקרבנו יתפרסם ויתוודע כוחותיו,

יכולתו ומציאותו יתברך.

ואם איננו חיים על היסודות האלה,

לא יוצא כלל הסוד של יהי שם אדוני מבורך

מעתה ועד עולם. איך יהי שם אדוני מבורך אם לא אנחנו המשבחים והמברכים,

המודעים?

הכל

זה סוד

של קדוש אדוני בקרבנו.

אלה הם דברי רבנו יונה

וזיכרונו לחיי העולם הבא.

והוא אומר שוב

כי הדבר ידוע,

כי מדרכי השם יתברך להודיע בכל מבטא שפתיים

ובכל אשר ירמזון עיניים

ובכל הנהגה ופועל ידיים

כי יסוד לנפש האדם

עבודת השם יתברך

ויראתו ותורתו כי זה כל האדם.

ראוי לעשות מהקטע הזה שיר

שכולם ישננו וידעו את הדבר הזה.

ולפי דברינו יבואר לנו יותר

גמרא בברכות יד

מבעיה להוא

בהלל ובמגילה מהו שיפסיק

אמרינן קל וחומר קריאת שמע דאורייתא

פוסק

הלל דרבנן מבעיה

או דין בפרסומי ניסה עדיף

הגמרא אומרת יש לנו קושייה

אנחנו רוצים לברר

מה יהיה הדין בהלל

בשעת קריאת הלל בשעת קריאת מגילה

האם מותר להפסיק

כמו שבקריאת שמע מותר להפסיק מפני אימה מפני יראה

מפני כבוד

האם מותר להפסיק?

אז האם אנחנו אומרים קל וחומר

קריאת שמע דאורייתא פוסק

אז הלל שזה דרבנן

פשיטא שיפסיק

מה יותר חמור דאורייתא או דרבנן ואם בדרבנן אמרו חכמים שאדם פוסק

אז ודאי שבהלל שזה דרבנן פוסק

אבל הצד השני זה

רגע רגע יש פה שוני

או דילמה פרסומי ניסה עדיף

אולי שבגלל הלל שהוא מפרסם את הנס הקורא

ואומר את ההלל

משבח את השם על יציאת מצרים שהוציא אותנו בכוחו הגדול

וכל הדברים באמצע ההלל שמשבחים את השם אי אפשר להפסיק

אולי זה המשקל?

וזה קצת תמוה לכאורה שפרסום הנס יהיה יותר חמור

מקריאת שמע דאורייתא

אלא מפה אנחנו לומדים כמה גדול ורם ונכבד

עניין פרסום כוחותיו של הקדוש ברוך הוא ויכולתו וגבורתו

כי זה שם שלם

שם

המודיע אלוקותו לבני אדם

שם שמודיע כוחו וגבורותיו

וזה כל האדם

זה כל האדם לפרסם

את השם בכל מקום ובכל אתר

מה שארגון שופר עושה ארבעים שנה

הנה ההלל

כל עיקרו הוא לפרסם את יכולת השם ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף

בצאת ישראל ממצרים הים רעה וינוס

ואמרנו שיסוד פרסום שם השם יתברך

זה שהתפרסם בקרבנו אנו קודם

כשאומרים תהלל אתה מתקרב אם זה באמת בקרבנו אתה מתקרב באותה שעה ומתדבק בשם יתברך

בשם המודיע אלוקותו לבני אדם

ואז כעומד

לפני

המלך ממש

אז איך אפשר להפסיק באמצע

אדם שבאמצע השיחה עם המלך יכול להפסיק

לכן אפילו שתפילה היא דרבנן

אינו פוסק

אפילו רק אם מלך שאתה פוחד שהוא יהרוג אותך

אז אתה פוסק כי פיקוח נפש

אבל

אפילו נחש

סובב את עקבו

והוא לא ארסי

לא פוסק

עד כדי כך וזה דרבנן

כי אתה לפני מלך

כשיש לך את ההכרה שאתה מדבר

לפני מלך או בשבחו של מלך לא מפסיקים

לכן חמור מאוד המדבר בקדיש

כי קדיש זה יותר מקדושה

וזה שבחו של מלך יתגדל ויתקדש

שמי רבה

אז איך אתה יכול להפסיק

פעם נתתי דוגמה

אחד עבד 29 שנה ונותנים לו במעמד זה חשוב

תעודת עובד מצטיין

30-40 שקל

עם המסגרת

נותנים לו פרס על 29 שנה

אבל זה לא החלק המעניין, החלק המעניין זה שמציינים את נאמנותו ואת חריצותו

ולוקח את המיקרופון

מנכ״ל החברה

במעמד כל העובדים

וכשהוא מתחיל לשבח תארו לכם שאחד פתאום פונה לשני ואומר לו תשמע שמעתי אתמול משהו וואלכ אני אומר לך איך הוא יתרגז

עד ש29 שנה עבדתי שיגידו

אתה מבין איזה שבחים עליי ואתה בסוף לא מקשיב

זה פגיעה בעלבון שאין כדוגמתו

בורא עולם שברא את כל העולם הזה בשבילנו

שאנחנו נוכל לעבוד אותו ולקבל אחר כך את העולם הבא שהוא גדול לאין שיעור מהעולם הזה

אז יש להגיד קדיש קצר

שלוש דקות אגזמתי, שלוש דקות, נו אתה לא יכול להפסיק ואתה חייב לדבר עם מישהו על איזה שטויות ואבלים של העולם הזה

עונשו גדול ועוונו מן נסו

אז לכן ברור מה ששואלת הגמרא

האם בהלל ותפילה פוסק

והאם פרסום הנס עדיף

על כן היטב סברה הגמרא שעניין פרסום הנס

עדיף מדברים דאורייתא

זה גם הטעם שלא מפסיקים בתפילה

אפילו שהיא מדרבנן

אבל תפילה היא מדברים העומדים ברומו של עולם

כרום זולות לבני אדם

כמה שהדברים מרוממים יותר ככה מזלזלים בהם בני אדם

אדם עומד ברומו של עולם לפני המלך ממש,

דע לפני מי אתה עומד

כתוב בסידור לפני תפילת שמונה עשרה שצריך להסתכל כאילו עומד בשמי מרום

לפני המלך

בהכנעה

וכל זה מאותו הטעם

והתפילה היא מעניינים שמפרסמים ומודיעים את שמו של הקדוש ברוך הוא,

כוחותיו וכל יכולתו

וכן מבואר בתרגום ויקרא בשם אדוני

וַּסָּלִי

בשמות אדוני

וְּתְפָּלֵל בשם ה'

וְּיְקְּרָה בשם ה' זה תפילה

להבדיל אין סוף הבדלות

תראו

את המוסלמים

כשמגיע זמן תפילה לא חשוב שהם עושים בכוונה

בצרפת ברחובות הכי סוענים

פתאום אתה רואה עשרות אלפים

כמו שטיח פרסי כולם שוכבים על הברכיים קורעים עם הראש

לא מעניין אותם, יש תחבורה, כולם חוזרים הביתה, אל תחזרו

מתפללים

לא יאומן כי יסופר, מה רואים?

הם מעריכים את התפילה, לא משנה אם זו הפגנה או שזו תפילה, אבל

עצם זה שרואים דבר כזה

להבדיל

להבדיל עוד להבדיל

בסימפוניה

באים רק האנשים האינטליגנטים

ויושבים

איזה רחש,

זבובים מתים מהפחד,

לא עוברים שם.

ואם חלילה מישהו ישתעל, הוא לא יכול לעצור, משתעל,

ככה, ככה, משתעל, עם מסכה, משתעל,

כולם יסתכלו עליו כאילו רוצח, הרגת את הסימפוניה.

כי פה עבדו והכינו והוא נענע, זה כבר התעייף.

זה,

אי אפשר להפסיק את הזרימה.

כשאתה רואה את כל הבריאה הזאת,

את כל ההרמוניה של כל הבריאה,

אדם היה צריך להיעלם, להיעלם, רק להשתומם.

מה יופי, מה הדר, מה חוכמה, מה...

הרמב״ם אומר, זה היסוד.

איך מגיעים לאהבת השם?

בהתבוננות בברואים שהוא ברא בעולמו.

מזה אתה אוהב את השם.

וזה לשון הרמב״ן בסוף פרשת בור.

ואין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה.

הרמב״ן רוצה להבין למה נוצרנו בכלל.

בשביל מה נוצרנו?

למה השם ברא אדם הראשון, יצירה ראשונה?

למה ברא אותנו?

אומר ככה, תקשיבו, הרמב״ן, לא מצא שום טעם אחר.

אומר, ואין לנו טעם אחר

ביצירה הראשונה,

ואין

לעליון בתחתונים חפץ.

הוא לא היה בורא את כל התחתונים,

את כל הברואים.

מלבד זה שידע האדם

ויודה לאלוקיו שבראו.

כל המטרה

זה שידע האדם

ויודה לאלוקים

שברא אותו.

תכיר אותו ותודה לו.

ועכשיו תקשיבו מה הוא אומר.

וכוונת רוממות הקול בתפילות.

הזן עומד,

צריך לרומם את קולו שכולם ישמעו.

לא לבואי ישנוני,

אהההההההההההההההההההה.

לבוא לישון טוב,

לאכול טוב,

ולבוא לרומם בקולו לא סלסולים של סנטייה,

אלא לרומם את הקול.

אז אומר הרמב״ן,

כוונת רוממות הקול בתפילות

וכוונת בתי כנסיות

וזכות תפילת הרבים

זה שיהיה לבני אדם מקום,

יתקבצו ויודו לאל

שבראם בהמציאם,

שבראם בהמציאם, אנחנו צריכים להודות לשם שברא אותנו והמציא אותנו,

ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריאותיך אנחנו

וזוהי כוונתם, זיכרונם לברכה, ויקרא אל אלוהים בחוזקה

וכאן אתה למד

שתפילה צריכה קול.

גמרא בירושלמי, תחנית, פרק ב'

יוצא לנו ודאי

שאף שהתפילה מדרבנן

היא עדיפה מדברים דאורייתא

כי זה שבחו של המקום,

זה פרסום.

אתם שומעים בשביל מה נוצרנו?

למה אנחנו פה?

בשביל

להודיע לו אנחנו בריאותיך ואנחנו מודים לך על שבראתנו והמציאתנו

וכו' וכו'.

ולכן צריך להרים את הקול בתפילה ולא לענות.

אמן.

אמן. אמן.

צריך לרומם את הקול בבית השם.

זה גם העניין של חנוכה.

מטעם פרסום הנס

אנחנו מוצאים הרבה דינים למעשה,

שאנחנו לא מוצאים בדברים אחרים.

שאדם חייב למכור כסותו בשביל נרות חנוכה.

אין לך נרות חנוכה, תמכור את הבגדים.

לא יאומן, איפה שמענו דבר כזה?

חייב למכור כסותו בשביל נרות חנוכה.

וגם נרות חנוכה קודמים לקידוש על היין.

ועוד כאלה דינים.

וצריך לחזר על הפתחים.

אם אין לו מאיפה להביא, הוא אומר, אין לי, מה אין לי? תחזר על הפתחים.

והכל למה?

מפני רוממות העניין של פרסום הנס.

לפרסם את הנס שהשם עשה לנו.

מפרסמים את שמו יתברך. בשביל זה נברא אדם.

כל הנקרא בשמי ולכבודי,

או,

פרטיב.

בשביל זה פרטיב.

יצרטיב אף עשיתיב.

כל עיקר העבודה בחנוכה היא פרסומי ניסה

וקידוש השם יתברך.

כמו שאנחנו אומרים,

ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך.

שהרי מסרת גיבורים ביד חלשים,

ורבים ביד מעטים למעלה מן הטבע המורגל.

משפחה אחת,

חשמונאים, יצאו וניצחו את ביבי דיק, את איך קוראים לו?

את היוונים.

הכל במהלך

אחר, במהלך של יכולת השם וכוחותיו.

זהו ודאי השם הגדול והקדוש בעולם,

וזה התכלית של עניין החנוכה שעשית ופרסמת את השם הגדול לכל היצורים.

פרסמת שהבריאה כולה מלאה

כבוד השם

ואפס בלתו.

אין שום כוח בעולם.

אין כל כוחות ביכולת.

אין כוח של גיבורים,

אין כוח של רבים,

ואין כוח של עשירים.

דיפ סטייט.

כל הכוחות הם רק עבורו, ואין זולתו,

וזהו השם הגדול והקדוש.

עכשיו,

אם אנחנו נפנים את מה שאמרנו עכשיו,

יהיה שם השם מכובד בקרבנו,

ונוציא את זה בפועל,

נהיה זכאים לראות את כבודו וכוחו,

נפרק אותם, את כל הדיפ סטייט וכל המשוגעים מכל העולם.

טרודו מקנדה,

והאנגלי, איך קוראים לו?

שונדרה?

ג'ונסון,

ואוסטרלי,

אוסטרליה,

וכל אלה מג'נונים הולכים לפי התוכנית של הסדר העולמי החדש,

וביבי דיקי.

זה הפאפי פינצ'ר של ביליה דה ביני.

איי איי איי,

הוא הולך ממש לפי התוכנית

פיקס פוקס.

מספיק שאני אומר את זה בווירוס טבעי, לא צריך להרחיב פה,

אבל צריך לדעת.

אתם רוצים לראות את כוחו של הקדוש ברוך הוא?

אנחנו צריכים להפנים ולפרסם את כבודו.

אם זה יהיה לנו, יהיה מגיע לנו לרוב.

כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בנחמתיו.

כל מי שמאמין בכוחו זוכה לראות את כוחו.

אבל אם אנחנו חושבים רק על כוחנו,

מה נשיג, מה נצליח,

הכל סביב עצמנו,

בשבילנו, למעננו, וכאילו כל העולם,

אנחנו מפספסים את הכוונה בבריאה.

אז לכן

ביבי דיקי מפרק בתי כנסת,

מפרק הכול, מפרק, מפרק, מפרק,

ההפך ממה שכתוב פה,

שביתי כנסיות וזכות הרבים והקהל הרב זה לפרסם אנחנו בריאותיכם,

הוא עושה בדיוק הפוך כמובן.

אבל זהו, אלה שמחוברים לבונים החופשיים,

מלכתות השטן וכו' וכו',

זה המהלך האחרון שלהם.

ואם נזכה

להפנים ולפרסם,

נזכה לראות את הפרסום הגדול של הגאולה במהרה בימי נעמי.

רבי חנני אומר כמו שאומר.