מנהיגות - חלק עב | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 28.08.2021, שעה: 20:19
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nנציב יום בלחש.
אמן ואמן.
מנהיגות ע' ב'.
מה הדרך? פיוס או מלחמה?
חייבים להילחם.
יש אנשים שחושבים
שיש דרך אחרת מאשר להילחם.
אבל מי שמבין במנהיגות יודע,
אין דרך אחרת.
כשנלחמים איתך,
חייב להשיב מלחמה בחזרה.
הרבה דוגמאות
מוכיחות את העיקרון הזה.
גם מהדורות האחרונים.
אלו שנכנעו להשכלה ולרפורמה,
או לבית המדרש לרבנים בברלין,
או לישיבות המזרחי,
הוציאו רק פרי באושים מקרבם.
כולם ירדו מהדרך
ונעלמו בתהום הנשייה.
אלו שאומרים,
שאי אפשר להילחם חזיתית,
כי הם חזקים יותר,
ועלינו לנסות להציל מה שאפשר.
בבחינת הרע במיעוטו,
צריך לעשות הסכמי שלום,
כמו ששס ואגודה ודגל עושים
עם ביבי וליברמן וכולי, ובסוף מה? הנה, זרקו אותם לפח
ושללו מהם את הכול.
וכל זה בתקווה שזה יהיה מספיק נחמד
ולא יפרו סיכומים.
הנאיביות שלהם לא עמדה במציאות המבחן
ובמבחן המציאות,
בפרט שהרע מצהיר השכם והערב
שהוא לא מוכן להרפות מהקורבן מהיהדות החרדית עד שטיפח נשמתו.
לכן, הדרך היחידה
להילחם בכל הכוח.
וגם אם רואים שאין כוח ואין יכולת
ואין מספיק חיילים,
זה רק נראה
לאמיתו של דבר,
יש לנו את הכוח להילחם ולנצח.
אנו נעשה את שלנו,
נילחם בכל כוחנו,
והקדוש ברוך הוא יעזור.
תמיד הוא עוזר, הקדוש ברוך הוא,
ותמיד מנצחים,
כמו שעזר למרדכי היהודי,
ליהודה המכבי
ולעוד רבים אחרים במשך הדורות
שהיו בודדים וחלשים.
אבל כשנלחמו עבור היהדות,
בא לעזרתם מלך מלכי המלכים,
והם ניצחו.
דוגמם החיים,
כשצריך להחזיר מלחמה,
כי אין דרך אחרת.
מדובר to be or not to be,
להיות או לחדול.
בשנת הרצג
התמנה היטלר, יימח שמו וזכרו, לקאנצלר גרמניה.
מייד החל בפיתוח הצבא הגרמני ובחימוש בקצב מדהים
נגד הסכם ורסאי,
שחתמו המעצמות עם גרמניה בסוף מלחמת העולם הראשונה.
בתקופה הזו,
שבה הפייסנות
נראתה כצו השעה,
כיוון שזוועות מלחמת העולם הראשונה עדיין דיממו וצרבו
בזיכרון האנושות,
היה קולו של צ'רצ'ין,
שר המושבות בבריטניה,
שהזהיר
מהסכנה הנשקפת
מהיטלר והנאציזם שלו.
הוא היה קול קורא במדבר.
קריאתו לחזק את הצבא והצי של בריטניה
ולהקים ברית גדולה נגד הנאציזם
לא נענתה
אלא בקיתונות של לעג ובוז.
לעומתו,
ראש הממשלה הבריטי
צ'מברליין
דגל כל העת במדיניות הפיוס.
הוא טען שהמדיניות הזאת תביא בכנפי ההשתקה
של המפלצת הגרמנית.
בתמימותו,
סבר שהיטלר,
שהייתה לו תוכנית מסודרת, מחושבת מראש,
איך לכבוש את העולם,
כפי שכתב בספרו מיינקאמפ
ונאם בעשרות נאומים,
בתמימותו חשב שהסתפק בפיוס
או שלום כלשהו.
הוא לא הבין,
יותר נכון, לא רצה להבין,
שאם היטלר יכרות עמו ברית שלום,
זה יהיה צעד טקטי זמני
לכבוש בעתיד בתנאים טובים יותר עבור המפלצת הגרמנית.
דוגמה חריפה לכך,
בחורף תרצח,
ראש ממשלת בריטניה צ'מברליין
טרוד במאמצים להשכין שלום.
הבעיה הייתה כביכול צ'כוסלובקיה,
הדמוקרטיה היחידה שנותרה בתרצח
באירופה המרכזית,
אחרי שסיפח היטלר את אוסטריה האנצ'לוס
לרייך השלישי,
היום זה הרייך הרביעי כבר,
הוא התקדם
לשלב הבא של תוכניתו השטנית
לכבוש את כל העולם.
אמר למקורביו,
רצוני הבלתי-מעורער שצ'כוסלובקיה תימחק מעל פני האדמה.
בני המיעוט הגרמני שחיו בחבל הסטודאטים
שבצ'כוסלובקיה
נהנו מזכויות אזרח מלאות,
אולם בהתאם להוראות שקיבלו מברלין,
החלו להתאונן על טיפוח ורדיפות,
אחר כך דרשו אוטונומיה,
וכעת תבעו מפורשות לספח את חבל הסטודאטים לרייך הגרמני.
כל זה הוא יזם
בשביל שיוכל לפתוח במלחמה.
והוא התחיל לאיים
כי הוא לא יכול לשבת בחיבוק ידיים כל עוד אחיו הגרמנים הסטודאטים סובלים כביכול מעבר לגבול.
כאשר ציווה להזיז את הצבא הגרמני לעבר צ'כוסלובקיה,
אחזה בעלה באירופה.
ממשלות בריטניה וצרפת נועדו יחדיו,
והחליטו לאיים על צ'כוסלובקיה כי
נטישוהה אם תעמוד כמכשול לשלום.
אולם היה אדם אחד
שזועק בפרלמנט הבריטי
נגד תוכנית השלום הזו,
קראו לו צ'רצ'ין,
הוא זעק, השלום
של צ'מברליין מציע לנו
יוביל למלחמה.
המלחמה
שאני מציע לנו
תוביל לשלום.
בלחץ המעצמות
נכנע נשיא צ'כוסלובקיה, דוקטור אדוארד בנש,
והודיע שהוא מבטל על חבר הסטודאטים.
היה זה אחר שהוא ניסה לשווא
לפנות למצפון של העולם.
לעולם אכפת לו בכלל,
תוריד לנו את הבעיות,
תחלק את המדינה שלך אפילו לאלף חלקים, מה זה מעניין אותנו? תן לנו לחיות בשקט.
הוא גילה בדרך הקשה, לעולם אין מצפון.
וכך יכל
ראש ממשלת בריטניה צ'מברליין,
שדאג לשלום ארצו,
לבוא לטירת גוטסברג שעל גדות הריין,
לטירה של היטלר,
עם ויתור צ'כוסלובקי.
הוא בא לקבוע סידורים טכניים,
למסור את חבל הסודאטים לגרמניה הנאצית.
אבל כאן,
בפגישה עם היטלר, יימח שמו וזכרו,
הכתה לו הפתעה.
היטלר סרב לשאת ולתת.
הוא דרש שצבאותיו ייכנסו במצעד צבאי,
ושיהיה מפגן של כיבוש צבאי.
כאילו הוא לא קיבל את זה בנייר,
הוא כבש.
לאולטימטום הגס הזה לא ציפה אפילו פייסן כצ'מברליין,
וגם לא היה יכול להסכים.
בצרפת הוכרז גיוס כללי,
בריטניה נכנסה לכוננות,
קולו של צ'מברליין נשבר,
שאמר בנאום ברדיו,
מחריד שאנו צריכים לחפור תעלות בלונדון
בגלל מריבה באיזו ארץ רחוקה,
בין אנשים שכה מעט ידוע עליהם.
לא להאמין.
לאיזה שפל מוסרי הגיעו ממשלות צרפת ואנגליה בשם השלום כביכול.
בדיוק כמו שביידן
רוצה לעשות שלום
עם האיראנים
ולעשות הסכם.
הוא מחפש את השקט שלו,
שלא ייפגעו כוחותיו כמו שנפגעו עכשיו בכאבול.
אז זאת אומרת,
אין אינטרס משותף,
יש אינטרס אגואיסטי של כל מדינה בפני עצמו.
בחודש אלול תרצח,
סמוך למועד פקיעת האולטימטום,
הגיע לצ'מברליין הזמנה לפגישת פסגה.
היטלר מכר את המקום.
מינכן.
מינכן.
צ'מברליין, שבידו המטריה המפורסמת,
הגיעה למינכן בהחלטה נחושה
כי שום גורם,
ודאי לא הצ'כים,
לא יפריע להשגת שלום
עם היטלר כדי למנוע מלחמה.
ארבעת הגדולים דאז,
היטלר,
גרמניה,
צ'מברליין,
אנגליה,
מוסוליני,
איטליה,
וגלאדיה, צרפת,
חתמו על מה שנודע בהיסטוריה כהסכם מינשין.
היטלר התחייב חגיגית
לא לדרוש שטחים נוספים,
וחבל הסודאטים
הוגש לו על פית נהר.
והעם,
העם האירופאי,
בדיוק כמו היהדות החרדית כיום,
היו שבויים של המילים היפות של הפוליטיקאים,
של הלבלרים של העיתונות
ושל התשקורת,
שתמכו במגמה הפייסנית הזאת,
עד כדי כך
שאירופה נשמה לרווחה,
ועיניהם של אנגלים רבים מלאו דמעות של שמחה כשהכריז ראש ממשלתם צ'מברליין.
הבוקר קיימתי עוד שיחה עם הקונצ'לר הגרמני הר היטלר.
הנה המסמך הנושא את חתימתו ואת חתימתי.
הייתי רוצה לקרוא לפניכם.
אנו רואים בהסכם
שנחתם אמש סמל
לשאיפתם של שני עמנו
שלא לצאת עוד למלחמה ביניהם
לעולם
בתוך מקהלת ההודיה
נבלע קולו הבודד והצורם
של שר המושבות בינסטון צ'רצ'ין, שהכריז
נחלנו תבוסה גמורה
הקול השפוי.
האדם הבודד הזה,
גוי גמור,
ראה מה שכולם לא ראו.
הוא הבין שכל כניעה הכי קטנה להיטלר
המשמעות תבוסה שתביא בהמשך לקריסת כל המערכה.
בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה.
היא בחרה בחרפה והיא תזכה במלחמה,
התבטא צ'רצ'ין.
היו לו משפטים שנחקקו בהיסטוריה ומשתמשים בהם
עד היום,
מנהיגים.
תשמעו מה הוא אמר.
היא בחרה בחרפה
ותזכה במלחמה.
לקינוח הוא הוסיף את המשפטים הבאים,
שממש רלוונטיים לנו כיום.
פייסן
הוא אדם המאכיל תנין,
בתקווה שהוא יאכל אותו אחרון.
אתה לא יכול לנסות לדבר עם הטיגריס בהיגיון או לפייס אותו,
שהראש שלך נתון בתוך הלוע שלו.
גם היהודים לא היו מסוגלים לקחת חלק בשמחה כללית.
הם ראו איך הדמוקרטיות המערביות מקריבות באכזריות עם קטן שוחר שלום,
תוך הצגתו כמכשול לשלום.
זה היה צעד אכזרי, מרושע והזוי ביותר.
מדינה שוחרת שלום, צ'כוסלובקיה.
הפקירו אותה,
מכרו אותה,
כמו שאובמבה הרשע מכר את גיאורגיה ונתן לרוסים להיכנס ולעשות מה שהם רוצים,
כשיש ברית שלום
וברית הגנה משותפת.
שקרנים כל האדומים האלה.
צ'רצ'יל,
שקרא נכון את המפה וידע על נכון את תוכניותיו המרושעות של היטלר,
זעק והתריע נגד הנאציזם.
איך קראו לו כולם?
קונספירטור,
מחרחר מלחמה.
אפילו המלכה האנגלית,
תהה, בטח, איזה פיגורה מפגרת.
המלכה האנגלית תמכה
ביוזמות הפיוס של צ'מברריין.
והיא
סתמה את האיש ממשטימה.
אך הוא המשיך בשלו,
מעל כל במה חזר והתריע מפני השואה העומדת בפתח.
כשמתרחשת שואה,
אפילו אם אתה בודד במערכה,
גם אם אתה סובל בזיונות לעג וקלס,
עליך להמשיך בכל הכוח.
כמו רבי שלמה מבובוב,
שהמשיך לזעוק ולהתריע.
גם כשהשליכו אותו בבעושת פנים מבתי המדרש.
כי כשמתרחשת שואה, אסור לשתוק.
לא כמו רבני הסומסום שמשתפים פעולה,
מתייוונים.
ואכן, פחות משנה לאחר מכן
פרצה מלחמת העולם השנייה.
היטלר
יצא להילחם ולכבוש במהירות את פולין,
הולנד,
בלגיה,
בצרפת.
ולמרבה הצער התקיימו דבריו של צ'רצ'יל אחד לאחד.
הטיגריס הנאצי
יצא לטרוף את כל עמי אירופה
שהיו שבויים תחת קסם הפוליטיקאים השקרנים והעיתונים המשוחדים,
ללא רחמים.
עשרות מיליונים עונו,
נטבחו
ונרצחו במיטות אכזריות.
כ-80 מיליון נרצחו.
זאת תמיד התוצאה
כשנכנעים לטיגריסים,
וכך בדיוק
יהיה עם כל הנכנעים
לטיגריסים בישראל,
הקברניטים של המדינה,
שכל מהותם ומגמתם לטרוף את הכבש עטוי המסכה,
את היהדות החרדית.
זה מה שהם רוצים.
האיש הקטן
טומן ראשו בחול.
מה לי ולפוליטיקה?
ואם הפוליטיקאים שותקים או מסכימים,
בטח הם יודעים מה הם עושים.
לסמוך על הרופאים,
על מטרד הבריאות.
בוודאי, יש להם הסכמים מתחת לשולחן, הכול יסתדר.
הטעות הזאת עלתה בחייהם של מיליונים
אנשים קטנים מאירופה,
של תרצ״ט עד תש״ה.
זו שאלה של חיים ומוות
עבור האנשים הקטנים.
חייבים להתעורר ולקחת אחריות על החיים,
כי אם לא לוקחים אחריות,
לא יפעלו להציל חיים.
את החיים שלהם,
שלכם,
אף אחד לא יעשה זאת במקומכם,
ועלולים למצוא את עצמם בבית הקברות.
הכניעה השיטתית של צ'מברליין
ושאר מנהיגי אירופה להיטלר הביאה מיליוני אנשים קטנים
אל מותם הנורא.
השאלה,
מה יכלו אזרחי אנגליה וצרפת לעשות?
הפגנות?
מרד מיסים?
לא משלמים מיסים?
לא משלמים מע״מ?
לשלוח מכתבים?
או לברוח?
רק לא לטמון את הראש בחול ולסמוך על הפוליטיקאים
שהעמידו עליהם את הנוראה שבמלחמות,
שהרגה את טובי הבנים בשדות הקטל הספוגים בדם.
הם היו צריכים להיות חכמים
שרואים את הנולד.
כך כל אחד מאיתנו עכשיו
צריך לראות את הנולד.
כבר אין נולד.
זה כבר נולד.
אין מה לראות.
זה כבר קיים.
אנשים בדרך לבית קברות.
מיליונים.
אסור לסמוך על מנהיג כזה או אחר,
אלא לקחת אחריות כל איש על עצמו, על ילדיו ועל כל עם ישראל, ולהתחיל לפעול
בכל הכוח.
ותראו מה כתב מרן החפץ חיים בחומת הדת.
כמה חובה מוטלת על כל יחיד ויחיד.
לאחר פלישתו של היטלר לפולין באלול תרצת,
הפלישה שסימנה את פרוץ מלחמת העולם השנייה,
היה ברור לכול כי האדם אשר הזהיר מזה שנים את העם הבריטי ואת העולם
מפני הצרה העתידה להתרחש עליהם הנאצים,
הוא היחיד שצדק.
וכל תומכי הפייסנות
טעו והטעו.
עם פרוץ המלחמה,
הזמין צ'מברליין את המבקר החריף ביותר שלו,
וינסטון צ'רצ'יב,
היות השר הממונה על צי המלחמה.
בימים בהם עמל היטלר,
על אבחת מגל,
תוכנית המלחמה לכיבוש צרפת בשישה שבועות,
בחודש אייר תש״א פלשו כוחותיו אל ארצות השפלה,
הולנד, בלגיה וצרפת במלחמת בזק,
פלישה שבמהלכה התמוטטו קווי הגנה צרפתיים
והותירו את הצבא הצרפתי וחיל המשלוח הבריטי חסרי אונים.
הציבור שראה את החורבן האדיר שחולל ראש ממשלתם צ'מברליין
במדיניות הפייסנות שלו,
הציבור איבד את אמונו בו.
ממשלתו נפלה בהצבעת אי אמון בפרלמנט הבריטי,
הוא התפטר,
וצ'רצ'יל נקרא למלא את מקומו
ולעמוד בראשות הממשלה.
צ'רצ'יל הרקים ממשלת אחדות לאומית
ונשא נאום בפרלמנט
ולא ניסה לייפות את המציאות
ולא הבטיח ניצחון מהיר,
אבל הבטיח.
דם,
עמל,
דמעות ויזע
עד לניצחון.
צ'רצ'יל קרא בנאום לעם האנגלי
להחזיר מלחמה שערה,
לשים קץ לשלטון התועבה של המטורף הגרמני שמציף את אירופה בדם
ומחזיר את העולם לעבדות אכזרית
בהשפלת צלם אלוקים שבאדם
כמו שנעשה עכשיו.
צ'רצ'יל הציג בנאומו לאומה הבריטית
אז זו נועז ובלתי מעורער.
על פיו לא זו בלבד שבריטניה תשרוד,
אלא היא תמשיך לקיים מעמדה כאומה גדולה,
זאת בשעה
שבכל העולם
תהה
מתי תהיה בריטניה מוכנה לקנע.
העם הבריטי נענה בהתלהבות נעורים.
הגברים גויסו לחזית.
הנשים גויסו לעבודה בבתי חרושת לחימוש.
תעשיית התחמושת הייתה קדחתנית.
עבדו 24 שעות ביממה שלוש משמרות.
מאותה העת היה צ'רצ'יל המנהיג הבלתי מעורער של מאמץ המלחמה הבריטית.
אישיותו סימלה בעיני העם הבריטי כמו גם בעיני העולם כולו
עמידות
על גבורה
של בריטניה.
שוב, חשוב להדגיש,
הוא היה גוי במלוא מובן המילה.
ושונא ישראל,
כשהוא היה שר המושבות,
התפרסם הספר הלבן שלא אפשר ליהודים לעלות לארץ ישראל.
אבל זה לא משנה את העובדה
שהוא נלחם למען עמו בחירוף נפש,
ועלינו ללמוד מזה להילחם גם,
שאין סיכוי לכאורה
למען העם והתורה מאויביי תחכמני מצוותיך.
באותה תקופה נותרה בריטניה בודדה במערכה אל מול האויב הנאצי,
שהיה בשיא כוחו.
הוא ריסק במהירות כל מי שנמצא בדרכו לכיבוש העולם.
ברית המועצות
הייתה בברית עם הנאצים
לאחר חתימת הסכם
ריבנטרופ-מולוטוב
בארצות הברית
נמנעה מלהיכנס למלחמה.
על אף אהדתו הברורה של הנשיא פרנקלין,
רוזוולט,
לצ'רצ'יל.
כפי שהיה נראה באותה עת,
כל המומחים הצבאיים
היו בטוחים כי גורלה של בריטניה יהיה כגורלה של צרפת,
שנכבשה תחת המגף הנאצי.
אולם צ'רצ'יל לא נכנע.
הוא ידע
אסור בשום אופן להיכנע לטיגריס,
כי מטרתו לטרוף ולהרוג,
ויהיה המחיר אשר יהיה.
באותם הימים העגומים
גילם צ'רצ'יל באישיותו את עוז הרוח והנחישות
שנדרשו על מנת להחזיק מעמד.
היטלר, יימח שמו וזכרו, סבר אחר הניצחון בצרפת
כי בין האפשרות לעמוד בדד
ולספוג את מלוא עוצמת הוורמאכט
ולסבול כניעה וכיבוש
כצרפת
ובין האפשרות לשמור על שלמותה הטריטוריאלית באימפריה שלה,
תעדיף בריטניה את האפשרות השנייה ותחתום עימו על הסכם שלום.
זאת אומרת, בשיקולים של היטלר היה
שהם לא יעמדו לבד בסוף
וכדאי להם לחתום הסכם.
וזה נפרס בספרו מיינקאמפט
כל הראייה האסטרטגית של היטלר, יימח שמו וזכרו.
והראייה שלו הייתה
שצריך ברית עם האימפריה הבריטית
לצורך קיום החלק העיקרי הצבאי והאידיאולוגי של תוכניתו
לכבוש מרחב מחיה על חשבון ברית המועצות במזרח.
אכן הופתע היטלר,
יימח שמו וזכרו,
כאשר בתחילת הקיץ
של שנת תש״א
נענו כל הצעותיו
מכל ניסיונות התיווך שלו דרך אישים שונים בשוודיה,
ארצות הברית והוותיקן בשלילה מוחלטת.
צ'רצ'יל סרב לכל אפשרות של משא ומתן איתו בשום תנאי.
הוא כתב למיניסטר החוץ שלו אנטוני אידן,
וציין בין השאר, אני מקווה שיוסבר לשליח הוותיקן
בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים,
כי אין בדעתנו לשמוע דבר על תנאים לשיחות שלום.
אם היטלר, יימח שמו וזכרו,
וכי נציגינו בארצות הניטרליות
קיבלו הוראות לדחות כל גישוש להידברות.
כעבור שנים רבות כתב צ'רצ'יל,
בלי ספק,
היה היטלר, יימח שמו וזכרו, שמח,
לאחר שכבש את אירופה כולה וקפא עליה את רצונו
להביא לידי גמר את המלחמה איתנו,
למעשה, לא הייתה זו הצעת שלום כלל.
זו הייתה תביעה לוויתור
על כל העקרונות שהניעו אותנו ללחום.
בחודש תמוז תשאל,
שנוכח היטלר הדעת כי ניסיונות השלום שלו עלו בתוהו,
החל במתקפת הפצצות על בריטניה,
ידוע בליץ,
על לונדון.
אלפי מטוסי קרב והפצצה
הלמו בבריטניה ביום או בלילה
במטרה להכשיר את הקרקע לפלישה קרקעית
ולזרוע פחד בלב האוכלוסייה.
המתקפה על היעדים הצבאיים
לוותה במתקפות טרור על עריה העיקריות של בריטניה.
נהרגו עשרות אלפי אזרחים,
מאות אלפים נפצעו אנושות.
המטרה בהפצצות האוויריות
להשמיד את חיל האוויר המלכותי הבריטי
ולאפשר פלישה מן הים,
אולם הוא נכשל.
בריטניה,
ובראשה צ'רצ'יל,
עמדו בנחישות ובעקשנות אדירה במבחן,
והם לא נכנעו.
גם בימים הקודרים ביותר,
כשכמעט כל אירופה וצפון אפריקה
היו נתונים לשליטת הנאצים,
וארצות הברית ורוסיה כיוו נואשות שלא השתרבבו לעימות,
העולם מתחסל והם דואגים לעצמם.
זה אפשר להיטלר
לרכז את המאמץ המלחמתי בחזית אחת בלבד,
בריטניה.
צ'רצ'יל עמד בעוז רוחו ונאם לאומה.
אנחנו נחושים להשמיד את היטלר
בכל סימן וזכר למשטר הנאצי.
דבר לא יניענו מכך.
מאומה לו.
לעולם לא נתפשר.
לעולם לא נישא וניתן עם היטלר או עם עם אחד
או עם עם אחד מכנופיית מרעיו.
אנחנו נילחם בו ביבשה.
נילחם בו בים.
נילחם בו באוויר.
לעולם לא ניכנע.
עד אשר בעזרת האל נשחרר את העולם מצילו.
בניגוד להיטלר,
שמעולם לא ביקר באתרי ההפצצות,
גם כאשר היה עמו חשוף
בשלבים המאוחרים של המלחמה למתקפה של הפצצות שהחריבה את ערי גרמניה,
הקפיד צ'רצ'יל להיראות מעת לעת
כשהוא סוקר את השכונות שהופצצו.
תדמיתו מוצקה עם אבי
שנהג לסמן באצבעותיו,
וי, זה התחלה של המילה ויקטורי, ניצחון.
והסיגר שנהג לעשן
היו סמלים שנוצלו היטב לתעמולה של המלחמה,
שראתה כי בראש ממשלת אנגליה ניצב אדם איתן ועוצמתי שלא ייכנע לעולם.
בתקופה נואשת
שהתמנה צ'רצ'יל לראשות הממשלה,
התרוקן העולם המערבי מתקווה ומנחמה.
הנאצים השלימו זה עתה את כיבושה של רוב אירופה המערבית.
אירופה שקעה בחוסר אונים ובחוסר תקווה,
בתחושה מתמדת של להיות קורבן או להיות טרף.
הרצון רפה ונשתתק הלהט לפעולות.
את מקומם תפסו הפסיביות וההפתיה.
נדמה היה כי התודעה כולה הייתה כמהופנטת
לתוקפן,
לחיה הנאצית
ולאסונות שעתידה להמית,
מבלי יכולת לראות מה בכוח המותקפים לעשות.
הלך הנפש הקולקטיבי הזה דומה באופיו
להלך נפש אישי קשה הקרוי דיכאון.
דיכאון קולקטיבי, דיכאון עולמי.
בנסיבות ששררו אז
לא היה הדיכאון הקולקטיבי תופעה פתולוגית,
אלא תגובה בלתי נמנעת למציאות חסרת תקנה לכאורה.
היה צריך מישהו
שייתן את התקווה,
מישהו
שיגלה לאירופה את הכוחות האדירים הטמונים בה,
מישהו
שיעלה את המורל
כדי שתוכל להתעשת ולהילחם.
ואת זה עשה צ'רצ'יל באומנות על.
הוא ידע את סוד הניצחון.
הוא הבין שכל כוחו של האדם או העם תלוי במורל שלו,
באמונה,
בכוח להתעמת עם הרע ולנצח.
הוא ידע שהאדם או העם המדוכאים
מייחסים את הכישלון
לחוסר יכולת מהותי.
ועוד האמת היא
שסיבת הכישלון
לא נעוצה במהות,
אלא בעמדות ובנחישות לפעולה.
הוא ידע את הסוד,
שעם ישראל יודעים אלפי שנים
שלאדם יש כוחות אדירים,
ושום כוח לא יכול לעמוד בפניהם.
אבל עליו לרצות
להאמין
שביכולתו לנצח.
אם אתה עם האמת,
האמת חייבת לנצח.
הנה מה שכותב הרמב״ם.
עת שעורכין המערכות
והם קרבים להילחם,
נשוח מלחמה עומד במקום גבוה
בכל המערכות לפניו,
ואומר להם בלשון הקודש,
שמע ישראל,
אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם,
על ירח לבבכם,
אל תיראו
ואל תחפזו.
ואל תערצו מפניהם,
כי אדוני אלוהיכם ההולך עמכם,
נילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם.
ועוד כתב,
ומאחר שייכנס בקשרי המלחמה,
ישען על מקווה ישראל ומושיעו
בעת צרה,
וידע
שעל ייחוד ה' הוא עושה מלחמה,
וישים נפשו בכפו,
ולא יירא ולא יפחד,
ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו,
אלא ימחה זיכרונה מליבו,
ויפנה מכל דבר למלחמה.
וכל הנלחם בכל ליבו בלא פחד,
ותהיה כוונתו לקדש את ה' בלבד,
מובטח לו שלא ימצא נזק,
ולא תגאהו רעה,
ויבנה לו בית נכון בישראל,
ויזכה לו ולבניו עד עולם,
ויזכה לחיי העולם הבא.
ששש, איזה הבטחות,
איזה דברים.
מה כוחם של מילים?
לפני שנתמנה צ'רצ'יל לראשות הממשלה,
הביע רעיון זה,
שאפשר במילים להשפיע על גורלו של העם לטוב או למוטב.
היה זה כאשר סעד עם סופר צרפתי מפורסם
בשנת תרצ'ה,
בתום הסעודה,
אחס צ'רצ'יל בזרועו של הסופר הצרפתי,
הולך אותו לטרקלין סמוך,
ובלי הקדמות פנה אליו ישירות ואמר,
סופר צרפתי,
אל נא תוסף לכתוב כתבות סרק וסיפורים.
הסופר הביט בצ'רצ'יל בתימהון,
והוא המשיך ואמר לו,
עובדך מהיום והלאה.
נכתוב יום-יום מאמר אחד,
בו תביע בכל צורה שתעלה על רוחך רק רעיון אחד,
שהצבא הצרפתי שהיה המעולה שבעולם,
כולו הולך ושוקע.
מה בשעה שהצבא הגרמני שכמעט לא היה קיים,
הולך ונעשה צבא מעולה שבעולם.
זה הכול.
כשתגלה צרפת את האמת הזו,
וכשתכריח אותה לשמוע את הדברים האלה,
שעלה להיות חזקה ומוכנה להתמודד מול כל אויב,
תמלא כלפי ארצך תפקיד חשוב הרבה יותר לאין ערוך,
מאשר תספר סיפורים
שמשקפים ירידה מוסרית של האנושיות בדורנו.
הסופר הצרפתי
השיב לצ'רצ'ין,
לצערו אינו מומחה בשאלות צבאיות,
ועל כן הוא יוסיף לכתוב סיפורים.
צ'רצ'ין לא ויתר.
תשגע עד מאוד.
אם לא עתה,
הרי בשנים הבאות.
חמש שנים מאוחר יותר,
כשנפלה צרפת,
חיבר סופר זה מגילת אבל בשם היכן נפלה צרפת,
ובה התחרט
שלא שמע משעתו לאזהרה של צ'רצ'ין,
בעודו מיילל וגונח
על בולמוס חיי ההפקר והעוללות בהם לקטה צרפת,
ובגללם הורדה כיום אל עת טמיון באופן כה מביש ומחפיר.
הצרפתים
לא עניין אותם כלום, תן לאכול, ברים, מסעדות.
סיפורו של צ'רצ'יל אקטואלי מאוד בימינו אנו,
שעסקנים,
חרדים,
בעיתונים,
חרדים,
ברדיו,
חרדי,
באתרים החרדים,
לא כותבים מאום על הגזרות
והניסיונות שמאיימים על היהדות החרדית,
הפוך, מפארים את כל
השליחים
הבוגדים
ולא נותנים ליהדות החרדית השקפה אמיתית,
ולא נותנים את המורל והכוח לעמוד נגד כל צר ואויב
הבא בשערי חומת הקדושה לחריבה.
אז זו התוצאה.
שהיהדות החרדית מידרדרת.
בשעה קשה של ייאוש מוחלט
התמנה וינסטון צ'רצ'יל לראש ממשלת בריטניה
כנגד הדיכאון הקולקטיבי
שפסע בעמו ובכל אירופה,
ביקש לנטוע השראה ונחמה.
בנאומים בבית הנבחרים וברדיו
הצליח להעניק תחושת משמעות ועוצמה
לעורר התגייסות בנכונות לפעולה,
בהתמסרות בכל הכוח להילחם.
הוא נסך תקווה
מבלי להמעיט
במשקל הסכנות.
הוא עורר רגשות נעלים של סולידריות
מבלי לעורר שנאה.
הוא פנה אל כל אדם במכנה המשותף הגבוה ביותר, ערכים.
עודד ללא חנופה
ועורר גאווה ללא התנשאות.
צ'רצ'יל השכיל לבטא את סבלם של מיליוני אנשים
בלי להאדיר את עצמו כמו ביבי, סוחר היהודים,
והצליח להראות את הטוב שבאדם
בלי להתכחש לרוע.
בשעה קשה זו הנאומים שלו החיו
את התקווה בלב העם,
והיו מופת לאומנות הנאום בשפה האנגלית.
צ'רצ'יל
היה הקול השפוי היחיד בכל אירופה
ששמר על התקווה בלבבות
של אזרחי אנגליה המופצצת.
הנאומים הקבועים שלו שמרו על רוחם של הבריטים
במיליונים ברחבי אירופה,
שהצליחו להאזין להם במחתרת,
וקיבלו השראת כוח ועוצמה להילחם.
שלושה נאומים גדולים
מקיץ תש״א,
כשהוא עומד לבד במערכה,
ייזכרו לנצח
כנאומים הגדולים בהיסטוריה,
בהם הצליח אדם בהבל פיו
לרומם את רוחה של אומה שלמה ולגרום לאנשים להשליך את נפשם מנגד תוך מלחמה במסירות נפש
למען העם במולדת.
הנאום הראשון שלו היה עם הרכבת ממשלתו הראשונה,
ואז הוא אמר את המילים המפורסמות ביותר שלו.
הייתי אומר לכם, כפי שאמרתי לאלה שהצטרפו לממשלה הזאת,
אני סמוך ובטוח שהיום אנו אדונים לגורלנו,
שהמשימה שהוטלה עלינו איננה מעל כוחותינו,
שנוכל לעמוד במכאובים ובמאמצים שהיא תובעת.
כל עוד אנחנו מאמינים במטרה שלנו,
ויש לנו רצון ברזל לנצח,
הניצחון לא יחמוק מידינו.
והוא המשיך.
לא אוכל להציע אלא דם,
עמל,
יזע ודמעות.
ניצב בפנינו מבחן מהסוג הקשה ביותר.
עומדים בפנינו חודשים רבים מאוד של מאבק ושל סבל.
אתם שואלים,
מהי מטרתנו?
אני יכול לענות במילה אחת,
ניצחון.
ניצחון בכל מחיר.
ניצחון חרף כל האימה.
ניצחון.
לא משנה כמה ארוכה וקשה תהיה הדרך,
שכן ללא ניצחון אין הישרדות.
המילים העוצמתיות האלו
אמורות גם לנו, כל היהודים, להשרות
השראה
ונלחם על היהדות שלנו,
על הילדים שלנו,
על כלל ישראל.
צריכים להיות מוכנים להילחם.
כמו שאמר,
דם,
עמל,
יזע או דמעות.
למען מטרה קדושה לנצח את הרשע.
למען המטרה הנצחית והנשגבה, קידוש השם.
חיים בטהרה ובקדושה,
כרצון השם יתברך.
לגדל משפחה קדושה וטהורה, כרצון השם.
לזרוק את כל הסממנים של התרבות המערבית,
לשבור את הטמבלוויזיות, לזרוק את הרדיו,
ולא להיות מחוברים לרשעים.
צריך להציל את כלל ישראל,
ושווה בשביל זה לשלם כל מחיר,
ורק כך משיגים ניצחון.
עלינו לדעת,
לא משנה כמה ארוכה וקשה תהיה הדרך,
היא הכרחית ומעכשיו,
כי ללא ניצחון
אין הישרדות ליהדות.
באותו הנאום
המשיך צ'רצ'יל בלהט.
גם אם חלקים גדולים של אירופה
והרבה מדינות ותיקות ומהוללות
נפלו או ייפלו
תחת שלטון הגסטאפו
וכל המנגנון המשוקץ של השלטון הנאצי,
אנחנו לא נרתע
ולא נחזיב,
אנחנו לא נהסס ולא ניכשל,
אנחנו נמשיך עד הסוף.
תבוסתן של אומות אחרות,
גם אם הן עתיקות ונודעות,
נבעה בחלקה מהיסוס ומאי נכונות להילחם ולהמשיך עד הסוף.
כמו ראש ממשלת ישראל, הבוטן,
שעבאס נושף בעורפו עם 54 מיליארד,
שנתן לו,
ולכן לא מגיב בעזה.
פעם היו אומרים שילך לעזה.
צ'רצ'יל בנאומו
קבע שארצו לא תיכשל,
אולם זאת
לא בשל תכונות הטבועות בה,
אלא הודות להחלטה בנחישות.
אלו מידות אנושיות שניתן לטפח
זה לא גנים, חילאים.
והוא קבע שבריטניה תילחם בכל תנאי.
גם אם כל בנות בריתה תיכנענה,
כמו שצרפת נכנעה,
אנחנו נמשיך להילחם עד הסוף.
אנחנו נילחם בצרפת.
נילחם בימים ובאוקיינוסים.
אנחנו נילחם בביטחון
ובכוח גדל והולך באוויר.
אנחנו נגן על האיש שלנו.
ויהיה המחיר אשר יהיה.
נילחם בחופים.
נילחם בנקודות הנחיתה.
נילחם בשדות וברחובות.
נילחם על הגבעות.
אנחנו לעולם לא ניכנע.
מילים עוצמתיות ומעצימות אלו צריכות גם לחמם
לב של כל יהודי יראה השם.
להיות חזקים כפלדה.
לא נכנעים לשום גזירה,
לשום שינוי ביהדות.
המילים הנחושות
והעוצמתיות של צ'רצ'יל
נאמרו גם בשבילנו.
לחזק את רוח הלחימה שבקרבנו,
כך שגם אם חלקים גדולים של עם ישראל
וכל רחבי העולם היהודי
נפלו כבר,
או יפלו תחת שלטון הרשע של קברניטי המדינה,
אנחנו, היריעים הבודדים שנותרו בעולם,
לא נרתע ולא נחזיר.
כל יר השמיים צריך להגיד לעצמו,
אנחנו נמשיך עד הסוף,
אנחנו נילחם ברוע בכל מקום שהוא,
נילחם במכשירים הטמאים,
נילחם בעיתונים המשוקצים החרדים,
נילחם בהתערבויות בחינוך,
נילחם בכל המזימות
של קברניטי המדינה,
בצבא, באקדמיה, בתעסוקה,
נילחם בביטחון ובכוח הגובר והולך
נגד כל הפיתויים והניסיונות,
נגן על הבית הרוחני שלנו,
נגן על הבית הרוחני של עם ישראל,
ויהיה המחיר מה שיהיה,
לעולם לא ניכנע.
כשנלחמים נגד הרע,
אפילו אם עומדים בודדים במערכה,
תמיד תגיע עשייתא דשמיא.
בסוף רבים יצטרפו
והתחולל המהפך.
וזאת רואים בכל ההיסטוריה היהודית.
כל המהפכות החלו עם אדם אחד ויחיד,
שהיה מנהיג,
לקח אחריות,
פעל בנחישות ללא לאות,
ובהמשך הדרך הגיעה עשייתא דשמיא,
ורבים רבים הצטרפו עד שהתחוללה המהפכה.
זה התחיל מאברהם אבינו,
מאלקנה שאסוף את כולם לעלות לרגל,
בתיתיהו ובניו,
וגם מדורות מאוחרים,
כמו הבעל שם טוב במהפכת החסידות,
כמו רבי ישראל מסלנטים תנועת המוסר,
כמו רבי שמשון רפאל הירש עם מהפכת הקהילות החרדיות בגרמניה,
כמו שרה שנירר עם תנועת בית יעקב,
וכמו עולם התשובה,
שעשה מהפך בעולם.
כך התרחש גם עם אנגליה,
שהייתה בודדה במערכה מול הנאצים,
וכמעט קרסה,
וניצלה על ידי הקדוש ברוך הוא
שהכניס את הרוסים והאמריקאים למערכה בעל כורחם.
האמריקאים בעת הפצצת פרל הרבור על ידי היפנים,
כך הם נכנסו למלחמה,
ואילו הרוסים,
בעקבות מבצע ברבוסה,
השם שניתן למערכה בה פתח היטלר, יימח שמו וזכרו כנגד רוסיה בשנת תש״ל.
צ'רצ'יל,
המתנגד החריף ביותר לבולשוויזם,
ובפרט לאור ההסכם שחתמו הרוסים עם היטלר לחלוקת פולין,
התעלה מעל עצמו,
קרא לשיתוף פעולה מלא ומוחלט עם ברית המועצות,
הנתונה למתקפה.
כאשר ענקים תעשייתיים
כברית המועצות וארצות הברית נכנסו למלחמה,
הפך חלקה של בריטניה במלחמה לקטן יותר.
המלחמה הפכה מסכסוך אירופי
לסכסוך גלובלי.
לאחר התגבשות חזיתות המלחמה הללו,
היה צ'רצ'יל לאחד משלושת הגדולים
שהיו שליחים של בורא עולם
להכריע את גורל העולם.
הסיפור הזה מלמד אותנו מסר יקר רב ערך,
כשאויב מר ואכזרי,
כמו היטלר בשעתו,
או כמו ביבי דיקי,
או,
תיקון לא ביבי דיקי, ביליה דה בילי,
שביבי דיקי הוא רק הפינצ'ר שלו,
או הליברליזם כיום,
רוצים להשמיד את הכול,
כמו הדיפ סטייט,
והגלובליסטים,
מהפורום הכלכלי העולמי,
מה-FDA, מה-CDC,
מהפאוצ'י,
מכל הרשעים העולמיים,
על כל הלוחמים בעולם.
נשים מחלוקות בצד,
להתאחד למלחמה,
בדיוק
כמו שצ'רצ'יל
התעלה
ועל השנאה העזה לבולשיביזם של סטלין,
ושיתף עימו פעולה להביא לניצחון על הנאציזם.
ככה כולם צריכים להתאחד נגד המזימה של הסדר העולמי החדש,
ועלינו ללמוד מכך.
אפילו שהיום היהדות החרדית מפולגת לחצרות
ולקבוצות למיניהן,
שיודעים שיש אויב ליברלי כל כך גדול,
כמו הנאצים בשעתם,
שקבעו את מה שהם רוצים
ושליטו זאת בכוח.
והיום הליברליזם הזה מאיים לכבוש את היהדות החרדית,
כמו שהם אומרים בפה מלא,
צריכה לקום קואליציה של יראי השם מכל החוגים,
להאשים מלחמה
ולעבוד בשיתוף פעולה מלא עד למיגורם של כל כוחות הרשע על פי חוק
ובלי אלימות.
וזה ניתן לעשות באחדות.
קשה להאמין שזה יקרה,
אבל אם לא, המשימה תהיה מוטלת על הבודדים
כיהודה המכבי,
ובעזרת השם,
נוכל לומר, נס גדול היה פה.
המשך יבוא.
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).