שער הבטחון - חובות הלבבות - פרק ג חלק ב | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת,

חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת,

בתוך תשעה חודשים,

יש לך מחשב.

שמים טיפה,

וזה ייצר לבד את המחשב.

ננו, ננו.

אז לכן, כל מי שמתבונן,

יש אפשר להעריך על זה, יש ספרים שלמים רק להתבונן, עד כמה זה בלתי אפשרי.

וכמו כן, הבעיית הדג הגדול מביצת הדג עם קטנותיו,

טרדת הנפש,

להקדים

מה שאחר הבורא יתעלה ולאחר מה שהקדים.

למה אדם צריך להטריד את נפשו?

למה אתה כל כך טורח להקדים את מה שהשם האחר? אמרו לך, עד תאריך כך וכך יהיה, למה אתה משתדל להקדים?

ולמה אתה רוצה לאחר את מה שגזרו, שזה יהיה מוקדם?

אתה רק מטריד את נפשך, כי מה שנגזר בגזרת הבורא,

הוא יגיע.

בענייני החומר אנחנו מדברים, לא בענייני רוח. בענייני רוח צריך לזה.

לא, לא, לא.

זה דברים שברור כמה שיקדים, זה מצוות.

כמה שיקדים וישהה.

אם הוא ישהה כמה שיהיה אחר וישהה, ולא אישה, זה לא טוב.

אם יגיע גן 18, כבר הקדוש ברוך הוא מתחיל לשחרר קללות.

ברוך אתה אדנו אלוהינו מנוח עולם שכוהו וגבורותו מולא עולם. אמן.

אז הם גם יכולים לברך, מהר.

ובכן,

זה דבר שצריך להזדרז.

מבין?

כל השרוי בלא אישה, שרוי בלא שמחה, שרוי בלא, בלא, בלא, בלא.

אז לכן צריך שישתדל מאוד.

בענייני מצוות צריך להשתדל מאוד ולהזדרז, והביא רץ

בדבר מצווה ולא לחכות וכו' וכו'.

אבל בדברים גשמיים,

מישהו שלא ראוי, הוא אמר לצאת, אין שום בעיה.

אבל הפרוש, אמרו לו כבר.

הוא גם זכר 28 עניינים

ואמר עת ללדת ועת למות,

עד שאמר עת מלחמה ועת שלום.

זאת אומרת, אי אפשר להקדים ואי אפשר לאחר.

גם עת מלחמה וגם עת שלום. המלחמה כבר הייתה צריכה להיות מספר פעמים,

אבל יש עת שהקדוש ברוך הוא יודע, והוא מחליט מתי היא תהיה.

לפי ההסתברות,

לפי המצב, לפי הרצון אפילו

של הצבא, זה שיהיה בעת שמתאים להם,

אבל לא תמיד יוצאת העת הזאת.

לכן כתוב עת מלחמה,

ועת שלום. גם שלום לא יגיע משיחות ומסע ומתן וכו' וכו',

אלא לפי העת.

בשלום עם המחבלים לא יהיה כבר, אמרנו, בשנת תשעים ושתיים.

ושלמחון דאם מחבלה לא יתקיים.

אחרי מחץ שנא תטע לחון כנחל מגבר.

ואמר שלמה המלך כי עת ופגע יקרה את כולם.

ואמר כי גבוה מעל גבוה השומר וגבוהים עליהם.

זאת אומרת,

עת ופגע יקרה את כולם. אי אפשר להימנע ממה שהקדוש ברוך הוא ייעד לאדם. אם צריך לקרוא אותו פגע,

אז זה חל על כולם.

וצריך לדעת שיש גבוה מעל גבוה השומר,

וגבוהים עליהם. וזה מתגלגל מן העולמות העליונים בסיבה אחר סיבה,

עד שיורד לכאן ומתקיים אצלנו כאן למטה.

אבל הקדוש ברוך הוא הוא בעצם שמנהיג את הכול למכוון שהוא גזר שכך יהיה בדרכי הסיבות והמיצועים.

ואמרנו שאחר כך נדע

גם למה זה נצלח.

עכשיו, הליכות דיני בורא יתעלה יותר נעלמות ועמוקות ועליונות מגיע על ידיעת חלקיהן,

כל שכן כללן.

וכבר אמר הכתוב,

כי גבוהו שמיים מארץ,

כן גבוהו שמיים מארץ,

ראו דרכיי מדרכיכם ומחשבותיי ממחשבותיכם.

אז הליכות דיני הבורא, איך הקדוש ברוך הוא דן את הברואים,

הן יותר נעלמות ועמוקות ועליונות ממה שנוכל להגיע לחלקים שלהן. כל שכן כללן.

אנחנו לא יודעים את הכללים באופן הכולל.

ואנחנו רואים את זה מהכתוב שאומר, כי גבהו שמיים מהארץ, כמו שגבהו שמיים מהארץ.

כן גבהו דרכיי מדרכיכם. אתה מבין מה הפער והמרחק?

אז איפה אתה מנסה להבין, להתחיל להבין, איך תבין, מה אתה רואה?

ומחשבותיי ממחשבותיכם.

זה אומר ישעיה הנביא.

אז עכשיו,

הקדמה שנייה,

שצריך האדם שידע ויתברר אצלו

שהבורא יתברך משקיף עליו,

ואין עלה ממנו נגלהו ונסתרו וצפונו ונראהו,

ואם ביטחונו בלואיו בלב שלם, אם לא.

השם יודע בדיוק אם אתה בוטח בו או אתה לא בוטח בו, אם אתה בוטח רק בו או אתה בוטח בו ובזולתו.

הוא יודע בדיוק,

כמו שאמר הכתוב בתהילים, אדוני יודע מחשבות אדם

כי הם ההוול.

ואמר הלא טוחן ליבו, הוא יבין.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא יודע מה שבתוך ליבו של כל אדם ואדם,

והוא מבין בדיוק את כל הניואנסים שבפנינו.

עדיף לא לתת לזה.

האם

הרבה הרבה רבדים, הפעולה היא אחת מהירה,

אבל היא מורכבת מרבדים רבדים של מחשבה.

לכן כשאדם צריך לעשות מצווה לשבא,

צריך להיות עם הרבה תנאים.

מרן אחידה אומר 22 תנאים.

גם העם לא עשויים ו-17 תנאים.

שיהיה בשמחה, שיהיה בזריזות, שיהיה ביראה.

הרבה הרבה דברים שיהיה עם כוונה לשם מצווה,

הרבה הרבה דברים בשביל שתעשה המצווה כמו שיהיה. אבל אם אדם לא מכין את עצמו להבין מהם הכללים שהוא צריך להיות מוכן כדי לקיים מצווה בשלמותה לשם שמיים,

שעל זה אמר הרמב״ם שאם אדם יעשה בכל משך חייו

מצווה אחת

לשם שמיים, הוא בין העולם הבא.

אחת.

אז זה לא כל כך קל.

לכן רצה הקדוש ברוך הוא

לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם

תורה ומצוות. למה שלא יתאפשר מצב כמעט

שאדם לא יקיים במשך החייו מתוך כל התרייג מצווה אחת לשם שמיים.

אפשר להסביר את זה

כמו שעולם הבא זה אמת,

שם אין בלוף, אין שקר. בעולם הזה זה עלמא.

כל בעולם.

אבל שם אין שקר, אין קיום בשקר, זה אמת.

בשביל להיכנס לאמת אתה צריך לבוא עם משהו אמת.

אין לך חיבור אם אין לך אמת.

אתה יכול לבוא עם שקר.

זה כמו אדם שצריך לעבור באיזשהו מקום, צריך לשים מטבע מסוימת.

אם הוא ישים את המטבע המסוימת

יפתע לו את הדלת.

אם הוא לא יבוא עם המטבע המסוימת

היא לא תפתח לו את הדלת.

כמו שאמרת, סיפר על הפרוד, אם הוא צריך מספר אחד.

כן? זה לא יתפתח לו. מספיק מספר אחד לא נכון,

כמו שאתה רוצה להתקשר למישהו, אבל אמרת,

אחרי מספר אחד לא תגיע אליו.

אפילו הנקודה באינטרנט, אם לא תשים אותה במקום הנכון, לא תגיע לשום מקום.

זאת אומרת, אתה רוצה להעביר חומר אדיר והכל טוב ויפה, רק תשים את הנקודה במקום,

תעיית, אבל לא תעביר כלום.

אז כל מה שעשית בעולם הזה לא עובר בכלל.

אתה רוצה שלא היה אימייל למעלה?

צריך שיהיה מדויק.

אז לכן,

הקדוש ברוך הוא טוחן ליבו, תוא יבין.

אז כמה אנחנו צריכים להיות לא שטחיים,

ולא לעשות בערך,

אלא להשתדל לכוון עד כמה שאפשר, שלא יהיו לנו נגיעות

ומחשבות ורצונות

מעורבות

בתוך מצווה של הקדוש ברוך הוא,

כי מצווה צריכה להיות

בשם השם.

ואמר כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם.

אז כשאדם חלילה מתלונן כלפי שמיא ואומר למה ואיך ופה,

אז כאילו הוא בא לדון על דינו של הקדוש ברוך הוא,

ולומר כאילו חלילה היה פה איזה גרם, שני גרם יותר מהמשקל הראוי,

כמו שאיוב התלונן.

אבל אי אפשר להגיד דבר כזה. למה?

אדוני יודע מחשבות אדם כי הם העוול.

הלא טוחן ליבות הוא יבין,

כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם.

אז ממילא מה אתה טוען?

יש מישהו, אתה בעצמך לא יודע.

ממה מורכב? אתה כל כך ממהר להחליט,

ואצלך זה ברגילות.

אתה חושב שככה זה הדרך,

וככה עושים.

אז ממילא אם השם נותן או לא נותן,

זה על פי זה שהוא כבר

נכנס בתוך עובי הקורה,

בדק,

מבירר,

והחליט.

עכשיו,

כשהתברר הדבר הזה לבוטח,

אין ראוי לו לטעון שהוא בוטח ואלוהים יתעלה בדיבורו מבלי שיפתח עליו בלבו ובמצפון.

אבל בלב הוא רחוק.

כתוב שהטענה שהייתה על שרה עימנו,

למה צחקה שרה?

שהיא אמרה,

אחרי ולוטי הייתה לי עדנה ואדוני זקן.

אז אומרים לו, מבשרים אותם על אחים, שהיא חשבה שהם אנשים,

שלשנה הבאה יהיה לה בן.

מה הייתה צריכה להגיד?

אמן, כן יהי רצון.

בדקה מה היא?

בת תשעים.

בבעלה, אברהם אבינו בן מאה.

אתם מתארים לכם אישה זקנה אומרים לה,

בעזרת השם שנה הבאה שיהיה לך בן.

מתעלפת בצחוק, לא?

מה רוצים?

מסכנה בת תשעים שעוד לא ילדה בכלל.

מה רוצים? שהיא לא תצחק.

היא לא תהיה לה רחם.

וגם לא יהיה לה רחם.

לא?

למה את צוחקת?

מה פירוש?

את מאמינה שאת יכולה ללדת גם בת תשעים?

אם הקדוש ברוך הוא

היה שולח את המלאכים כמלאכים, והיית יודעת שהם מלאכים,

והיו אומרים לך, לשנה הבאה תלדי בן, היית צוחקת?

לא. למה לא?

אם מלאכים באים ואומרים בשם השם

ששנה הבאה היא תהיה

חובקת בן,

מה, יש מניעה מהקדוש ברוך הוא שיהיה לבן?

אין ידיעה כזאת. אין דבר כזה. אין מניעה כזאת.

אז את אומרת, זה ברור שאתה אומרת. אז רגע, אז מה זה משנה אם אמרו לך את זה אנשים או אמרו לך את זה מלאכים?

מה היה הקפדה?

הקפדה למה צחקה?

זה שהיא השתמשה בלשונות של הטבע. כאילו לטבע יש סטנד.

יש לו מעמד להגיד, לדבר.

אז היא מסבירה

אחרי ולוטי זה טבע.

הייתה לי עדנה.

מה, אני אחזור לצעירותי?

אני אהיה בת עשרים כשאני ילד?

ואדוני גם זקן, בן מאה.

אז מה?

זה כאילו, איך זה מסתדר?

במילים,

באמונה,

ודאי שהיא מאמינה שזה יכול להיות.

כמו שטרצנו.

במילים, איך היא דיברה?

היא דיברה שכאילו יש מניעה, טבע,

כמו שאנחנו אומרים, אז איך למה לא נכנס לעבוד?

איך לעשות?

מי יאכיל את הילדים?

מה לעשות?

רגע, אתה מבין שהקדוש ברוך הוא ז... בטא שאני מאמין.

לא, אז למה אתה לא עושה?

תשמע, בוא הנה, אתה מבקש ממני, אתה מבין?

רגע, אבל אמרת את זה, לא?

אתה מבין את זה, לא?

אז למה אתה לא חי ככה?

אז רואים שבפיו ובשפתיו כיבדוני,

הוא אומר, בטא, השם כל יכול,

הוא זן, הוא מפרנס,

נותן לחם לכל בשר, כי לעולם חסדו.

פסוקים, מילים, דרשות, הכל.

הוא אומר, ואיפה זה?

הוא אומר, וליבו רחק ממני.

בסוף הוא לא סומך עליהם.

אז זאת אומרת,

צריך שמי שפוטע בשם יתעלה, אז הדיבור שלו והמצכון שלו יהיו שווים.

אז לא שייך להגיד מגבלה אצל הקדוש ברוך הוא.

אם אתה מאמין שהקדוש ברוך הוא ככה, אז גם תדבר ככה.

גם תחיה ככה.

אמרו לך, הדבר לא מסתבר, ואתה חושב שהקדוש ברוך הוא יכול לעשות זאת?

מה הבעיה? תגיד אמן, כן יהיה, כן יעשה השם. מה הבעיה?

מה הבעיה?

יש לך מניעה שהקדוש ברוך הוא יעשה את זה? אין לך מניעה.

השם ברא את העולם יש מאין.

אז יש לו בעיה לברוא רחם מחדש?

הוא ברא את כל האדם מחדש עם רחם.

חסר רק איזה חלק אחד.

אין בעיה להביא אותו?

ניגשים למחסן,

נותנים את החלק, סמים, מה הבעיה?

אלה שטמאים, איך יכול להיות שאדם מת?

איך יכול להיות שאדם מת?

ואחרי שהוא נהיה חול,

יצחה את המתי והוא יקום.

יש כאלה טמאים.

ואיך הכזאת הוא עשה בהתחלה?

לא לקח אותו מחול?

מה עשה בן אדם?

אז מה, הוא שכח את הנוסחה?

כן.

אז מה, מה? לא הבנתי. מה הבעיה?

אלה אנשים חיים בציורים של טבע. כל הזמן הם רואים טבע, טבע, חושבים טבע, מבינים טבע.

אבל כשמדברים איתם תורה, מבינים תורה.

ואומרים, אפשר שכזה הוא יעשה? בטח שאפשר.

יש משהו שהוא לא יכול לעשות, הכול הוא יכול לעשות.

אפילו האנשים עם האבן מבינים שבסוף עם האבן הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

זה דברים שהעין מתרגלת אליהם. נכון.

אתה מתרגל, אז הוא חושב שזה ככה. אז שהעין השנייה תגיד לו שלא להתרגל.

בן אדם קם בבוקר, הוא חושב שככה, יש אנשים שלא קמים. זה ככה היה בלעם, הוא היה רואה בעין אחת את גזולת הבורא,

בעין השנייה הוא לא היה רואה את קטנותו,

לכן הוא היה שתום העין.

הבנת? אז צריך בשתי העיניים לראות מה שצריך, ואם לא, בעין השנייה תגיד לו.

אז ההקדמה השלישית עכשיו,

שייחד אלוהיו בביטחונו בו,

במה שהוא חייב לבטוח בו,

ואז ישתף זולתו עמו,

ויבטח עליו, על אחד מהברואים.

להיפסד ביטחונו באלוהיו,

וישתתף זולתו עמו.

אז האדם צריך לייחד

רק את הביטחון שלו בשם לבדו.

ולא ישתף שום דבר בביטחון

עם הקדוש ברוך הוא.

שלא יגיד חס ושלום

שיש משהו שיכול להועיל או להזיק

לפעמים וישכח את השם.

אתם שומעים? אתה בוטח בשם שיהיה משהו,

אז אתה לא צריך לעשות שום השתדלות.

ואל תשתף בביטחון שום דבר.

ואם אתה בטוח ובוטח שהשם יעשה א', ב', ג',

אז אל תפחד ואל תחשוש שמישהו יכול למנוע.

ואל תחשוש

שזה לא יוכל להתקיים.

אלא תפתח בשם יתברך,

ואל תשתף זולתו עמו ויפתח עליו ועל אחד מהברואים.

ואז מה יקרה?

אם הוא יעשה ככה וישתף את הביטחון שלו עם עוד מישהו או משהו,

הוא ייפסד ביטחונו באלוהיו

וישתתף זולתו עליו.

חוזר רבנו ברחל לומר את מה שאמר בהקדמה,

בתחילת ההקדמה,

שמי שבוטח על השם יתברך,

אבל

הוא תולה גם בזולתו,

משתף עוד מישהו.

אז כתוב שהשם יסיר השגחתו ממנו ויניחו על מי שבטח עליו.

אומר הקדוש ברוך הוא, אה, אתה סומך על עוד מישהו אז תסתדרו,

זאת אומרת שאתה לא סומך על הקדוש ברוך הוא.

אם אתה צריך עוד מישהו

אז אתה לא סומך עליו,

אם אתה סומך עליו

אין גם וגם

אם אחד יכול לתת הכל

לא הבנת, אני עכשיו מדבר על דרך האפשר, כמו שהוא אומר

אם אחד יכול לתת את הכול,

מה אני צריך מעוד אחד?

דוגמה, אני רוצה עכשיו מנה פלאפל,

אז אני עומד מול החנות של המנה פלאפל,

ואני אומר לו, תן לי מנה, ואני רואה שהוא מכין את המנה,

אז אני אומר לחנות השנייה, תכין גם אתה על כל מקרה.

יש לך דעת תכין רק על כל מקרה, אתה עומד מולו, הוא מכין לך את המנה.

אתה לא יכול לאכול יותר ממנה,

אז למה אתה מחפש שיהיה לך ביטחון מעוד אחד?

זה מה שנאמר בהתחלה שאמרנו

כי שתיים רעות עשה עמי

אותי עזבו מקור מים חיים

ועצוב להם בורות בורות נשברים אשר לא יאכילו המים אתם לא מתביישים

אתה הולך להוא עם המנה פלאפל והוא בעצמו מקבל ממני

אז מה אתה עושה?

זאת אומרת בן אדם חי לא נכון רואה לא נכון כן מה רצית?

יש נושאים מפרדות שלא הוא עומד

אין בעיה

אם אמר לך מישהו זה

ואתה בוטח בשם שהוא מזמן לך אז אתה אומר בסדר מתי לבוא? אמר לך מתי לבוא

עכשיו יכול להיות לך אלף פחדים

אולי מישהו יקדים

אולי מישהו ככה אולי מישהו ימנע אולי ככה וככה

אתה צריך ללכת בביטחון של מאה אחוז

שאם זה מה שגזר הבורא

זה מה שיהיה

ומעבר לזה כל השתדלות שתהיה היא מיותרת הראיה

שכבר הדוד שלך בא ואמר לך אני יכול לסדר לך דבר בוא בבקשה וכולי

אבר אמר אם השם שלח אחד כזה שיגיד לך

אתה מרוצה מהעבודה שאתה רוצה ללכת אין שום בעיה אבל תבטח

שהכל מאיתו יתברך ושאף אחד

לא יוכל למנוע ואף אחד לא יכול לגזור אחרת ממה שגזר הבורא

אם אתה הולך עם הרגשה כזאת

הסיכוי שלך הוא מרבי

זה לא אומר שהקדוש ברוך הוא גזר שבאמת

העבודה שהציעה הדוד בסוף תתקיים כי יכול להיות שזה לא היה בגזרת הבורא

אבל השאלה כשאתה הולך לזה איך אתה הולך

עם ביטחון מלא או לא ביטחון מלא

גם מי שבוטח זה לא אומר שמה שהוא בוטח תמיד ישיג את חפצו הוא

כי הקדוש ברוך הוא יודע את תועלותיו

יותר ממנו הוא יכול להחליט שלא תהיה לו תועלת מזה אלא נזק

לכן הוא לא רוצה הקדוש ברוך הוא

אבל הוא רוצה שהוא יעבור כמה שלבים

שיהיה לו ביטחון

כמו שהיה לי מקרה

עם אברך

מאחור הוא היה חשוב מאוד מאוד מאוד שלמד למד למד למד למד

ועד גיל 24 לא התחתן הוא מגיל 18 יצא על שידוכים זה לא זה שסיפרתי לכם אתמול

והוא למד למד למד למד והיהודי הזה

היהודי הזה בגללי לא נגע בזקן שלו מאז

שגדל לו הזקן

כי הוא ידע כמה אני

מחמיר בעניין הזקן

שלא לגעת בזקן

אז הוא לא נגע אבל רוב השידוכים

נפלו לו על הזקן

כי הכלה רוצה חתן חתיך

אחד שחותך את הזקן

חתיך

אז הוא כל פעם היה שואל ככה, שואל אותי אם אפשר וזה ופה

יום אחד הוא בא אליי הביתה

ובכה, מה זה בכה? כמו ילד קטן, נשברתי ממש לראות אותו בוחר

אבל לא ויתרתי לו, למה? כי אני בוטח בשם

אז אמרתי לו בשום אופן אתה לא תיגע בזקן

ומי שצריכה לבוא תבוא ותבוא לך יחידה ומובחרת

ותדע לך זה ניסיון

ואתה לא יכול לעזור לקדוש ברוך הוא למצוא לך זיווג על ידי הורדת הזקן

אם תוריד את הזקן אתה עוזר לקדוש ברוך הוא כאילו יש לו מניעה לתת כלה עם זקן

מה הקדוש ברוך הוא נותן רק לאנשים שאין להם זקן

זה כמו מי שרץ אחרי הרכבת ועוזר לדחוף

הקדוש ברוך הוא מספק זיווגים

ואתה צריך לעזור לו

תמיד

ואמרתי לו תשמע כנראה כנראה שהיא עוד צעירה

אז אתה צריך להמתין

וזה יגיע

אחרי החודש רבו ישראל הוא מצא זיווג

מי הזיווג?

הבת של הרב עמר

הרב הראשי לישראלי

והיא הסכימה לקחת עם זקן ודווקא עם זקן

אז זאת אומרת זה בת כמה היא הייתה כמובן?

בת שמונה עשרה

אז אי אפשר היה להתחתן קודם

למה? קודם היא הייתה בת שתים עשרה בפרט שההשתדלות שלך היא ההפך מהרצון של הבורא

הבורא רוצה שאדם ישחית את זקנו

הקדוש ברוך הוא למה שם לאדם זיפים?

בשביל שיהיה לו זקן

אם היה רוצה שהוא יהיה

בלי זקן, היה עושה אותו כמו בחורה, חלק

אבל הוא לא עושה אותו חלק

הוא עושה אותו עם זקן

שיהיה לו זקן

הדרת פנים,

זקן

מה?

למה

למה הקדוש ברוך הוא עשה לאדם עורלה?

בשביל שהוא יוריד אותה

זאת אומרת, אדם צריך להשלים את עצמו.

אז הקדוש ברוך הוא

נותן לך את האפשרות להוריד,

ואומר לך, תשאיר, תימנע, כמו מצוות לא תעשה.

כמו מצוות לא תעשה, יש אפשרות לעשות את העבירה, הוא אומר, אל תעשה.

הוא פה אומר, תעשה מצווה, תגדל.

אבל הוא אומר, ולא תשחית.

עצם זה שאתה לא משחית,

אתה מגדל.

ולפי החפץ חיים,

נכדו אמר שהחפץ חיים אחז

שיש מצווה בגידול זקן.

ויש חמש מצוות עשה בזה.

אז זאת אומרת, לפי זה יוצא שאדם החמישים שנה, יש לו תשעים אלף מלאכים רק מהזקן.

כשהוא יגיע לעולם האמת,

יהיה לו תשעים אלף מלאכים

כשהוא יגיע לשם.

אבל הוא רוצה להציע, מה שזה בגידול זקן,

הוא חיג גם אם זה לא היה.

כן, הוא אמר הרבה יותר מזה. הוא אמר שמי שחלילה משחית, הוא היה גוער אפילו ברבנים מובהקים.

לא לגמרי, מי שהיה מקצץ.

מעניין איזה מלאכים יהיו לאלה שמקצצים את הזקן,

האם הם יהיו עם רגליים או בלי רגליים,

עם ראש או בלי ראש, תלוי איזה חלק יקצצו.

אתה מבין?

העניין הוא לגדל ולא לסדר?

מה? לגדל ולא לסדר?

לקצוץ, אתה מתכוון.

בטח, לסדר, אנשים רוצים להיראות כמו מים. מה זה לסדר? אם לסרק או לא לסרק?

אז מה אתה רוצה?

נסדר לקצוץ, הכוונה.

היה את עובר רצים רבינו, ההוא של שנה גידל זקן,

שיצא על כולם שם,

שמורית את זה לרמת המטנה.

הוא צעק שם, שתפסיקו לגעת בזקנים,

הוא בשנה גידל זקן.

כן, הבאתי לגודל פרא, ואתה...

מה?

אלה שגילגו... כתוב אדם עייר פרא ימלך.

תודה רבה,

אבל אלה שמגדלים, זה גודל להם מטר,

אם הם לא נוגעים.

בסדר, מטר, עוד לא ראינו הרבה כאלה עם מטר.

כן, כן. לכל אדם יש מידת זקן ואורך שאפילו אם ישתדל למתוח, לא ירד.

הבבא סאלי עד גיל 40,

עד גיל 40,

לא היה לו זקן, והוא התפלל ובכה, בכה לה' בגיל 40 גידל לו זקן, הקדוש ברוך הוא. לא היה לו בכלל זקן.

מי שלא נוגע בזה, יש מידה מסוימת, זה לא נוגע בזה.

גם אתה, אתה מגלח?

לא, בחיים שלי לא נגעתי, אבל זה הגודל, הוא לא גודל. מה אני עניתי, מה הסברתי?

יש גודל. אבל אם יש מידה שלו ג' הולך להם מטר.

אני גם נגעתי כשהייתי חילוני, והנה זה הגיע למידה שלו.

בגלל שהחבוד ברוך הוא רוצה שייראו יפה, אני לא מנהיג.

תראה איזה דיבורים.

ולמה הוא לא רוצה שכולם ייראו יפה? רק אני?

אין יותר, לא גודל.

אתה רק חי בדמיונות, זה סיפרו לך כשהיית ילד.

שאם משחיתים, אחר כך זה גודל בלי סוף.

אפשר לייצר ליפות אחר כך.

לא נגעתי, אני לא הלכתי בתור בחור עם תקן פה ותקן פה, כמו תאי.

בסדר גמור. תאי איש יש לו רק למטה, לא בצביעות.

מכל מקום,

הנקודה הזאת של הביטחון,

זאת אומרת, אם אתה תעשה משהו שהשם מבקש ורוצה,

ודאי שלא תופסד.

ודאי שלא תופסד.

אדם שחושש שמא הוא יעשה משהו

או לא יעשה משהו

בעבודת הבורא

והוא יפסיד,

אין טיפשות ואווילות ופסילות יותר מזה.

כאילו השם ציווה אותך משהו בשביל שתפסיד.

אפשר הרי הקב' ברוך הוא ברא את הכל לטובה,

שהכל,

הקב' ברוך הוא, טוב השם לכל

ורחמה לכל מעשיו.

אז הקב' ברוך הוא רוצה להטיב לכל בריותיו.

אז מה שייך להגיד שאם אני אעשה מצווה אני אפסיד?

כמו אלה שטוענים.

תשמע, היום, אם אתה עובד בלי לשקר, אתה לא יכול להרוויח,

וכולם שקרנים, שקרו אותך ואתה לא זה.

אין דבר כזה בעולם.

אין דבר כזה. נכון שבאוש

אתה יכול לראות שגונבים אותך, אבל בסיכום הכללי,

הקב' ברוך הוא הפוך, הוא נהנה מכל גניבה שגונבים אותך,

כביכול גונבים אותך, כביכול

והוא ישלם לך על זה שאתה נשארת נאמן

ולא הלכת בדרך של הארץ.

ואז כשהוא ישלם, הוא ישלם בגדול.

רק מה?

יש זמן של ניסיון שהוא מנסה את הבן אדם.

מה לא? לא רגע, עכשיו מתחילים לנסות.

לך לך מארצך ומולדך ומבית אביך ואחר כך ניסיונות כאלה ואחרים, רעב

ואשתו ואבי מלך ופרעו ומה לא, ועד הסוף העקידה,

וכל זה ניסיונות נראה.

נראה.

ועתה ידעתי כי יראה אלוקים מטה.

אבל מה זכרו?

אומה שלמה.

אומה שלמה עובדת את האלוקים

שמקבלת את התורה כאומה יחידה שראויה.

כל זה מהשקעה של אברהם אבינו.

אז אין דבר כזה שהשקעה הולכת בחינם. אתה אומר, הנה, אני כל הזמן, אני מדקדק וזה,

ואף פעם לא זה וזה וזה, והנה, הנה.

איוב

תמיד היה נותן יותר.

תמיד היה מעגל. אם הוא צריך לשלם עם מישהו וזה היה עם חלקי המטבע,

היה נותן מטבע שלמה.

אף פעם לא לקח

לפי החשבון כאילו דקדק. תמיד הוסיף.

אז כל הנוטל פרוטה מאיוב, מתברך.

זאת אומרת,

כמו שהוא היה מרבה, ברכה זה לשון ברכה ריבוי,

כמו שהוא היה מרבה לאחרים,

הוא קיבל את הברכה בממון

שמי שלקח ממנו כסף, עשה איתו עסק או משהו,

היה מתברך.

ואיוב חי כמו באחרית הימים.

והשיג דייש את בציר, ובציר השיג את זרע.

הצאן שלו,

היו טורפים את הזאבים.

לא הזאבים,

טורפים את הצאן שלו, מרוב הברכה שהייתה לו.

אז מי שהולך עם הקדוש ברוך הוא כמו שצריך,

אין דבר כזה שהשם לא ישלם.

רק קצת סבלנות.

לא לחכות לו עם סטופר.

למה?

כי הקדוש ברוך הוא גם לא חיכה לך עם סטופר.

אם היה מחכה עם סטופר על כל העבירה שלך, לא היית פה.

אבל הוא נותן לך ככה שנה, שנתיים, עשר, עשרים, שלושים. הנה, אתם רק עכשיו מתחילים ללמוד ביטחון.

אה?

בטח זה מחלחל.

לא קל, שום דבר לא קל.

זה דברים

מינימליים. איך טעמון? טעמון.

לא פשוט. הרבה דברים לא פשוטים.

עכשיו,

זה עליו!

יואו! יואו! איפה?

עוד לא שמעתי שהתפוצץ.

מה?

רגע, רגע,

רגע, חכה.

חכה.

חכה.

מה יותר מסוכן?

אם הוא עומד בניסיון שאתה מצייר,

שנגיד צריך להביא מזון או צריך להביא משהו או זה,

או טיל באוויר.

מה יותר מסוכן?

טיל באוויר. אז למה שם אתה מיד קופץ על הקדוש ברוך הוא ואומר,

עזרי מעם השם, עושה שמים בארץ,

למה בלחם הוא לא יודע לעזור?

ורק בטילים הוא יודע לעזור?

למה? כי בטילים אתה יודע שאתה לא יכול לעזור,

אבל בלחם אתה אומר, אני יכול לעשות ואני יכול לפעול, אני יכול להביא להם.

זה הבלוף!

זה הבלוף!

זה הבלוף.

לא נורא, לא נורא.

מי שרוצה לעבוד, הוא ימשיך לעבוד.

כל ההתחייבויות יש לך רק לשם,

אין לך שום התחייבויות, רק

התחייבויות לשם,

וכל ההתחייבויות נובעות מההתחייבויות לשם.

השאלה אם מותר לו להגיד, לא, אני לא רוצה שום דבר

לבנות, אנחנו גורמים נג'ק לעצום לאחרים.

מותר לו לעשות את זה.

אתה יודע, אתה יודע, יש אנשים,

יש אנשים,

יש אנשים,

יש אנשים בלי ביטחון, בלי ביטחון,

אומרים אתה יודע מה, לא רוצה לעבוד יותר, לא מעניין אותי שלום.

והוא לא עובד.

הרבה עושים, יש הרבה מובטלים שאומרים מה, אני טיפש, אני אעבוד.

הולך ללשכה פעם, פעמיים,

לוקח את הכסף ולא עובד, ואומר, אני במודע, בלי ביטחון,

בלי ביטחון, לא רוצה לעבוד,

לא רוצה לעבוד, פשוט לא רוצה.

מה?

אבל הוא חי, אבל.

מה אני רוצה להגיד?

עכשיו שהוא חי.

זאת אומרת,

אם אדם שלא בוטח, גם חי,

אדם שבוטח לא על אחת כמה מלחמה,

מה זה מותר או עצור?

עשן זל ומפרנס.

אין שאלות כאלה, זה שטויות.

אבל תקשיב, אתם שומעים מה שאתם שומעים,

מהנהנים, מהנהנים,

מסכימים, מסכימים,

כשזה מגיע לתכלס, לפעולה,

אתם לא הפנמתם מספיק, אתן דוגמה.

הסברתי לכם על שרה,

אימנו. הבנתם, נכון?

שהיא אומרת, בטח, שאם השם רוצה בגיל תשעון.

אם שיהיה אז יהיה אה אבל לא אמר למלאך מי אמר לאדם אז מה מה זה משנה האם נמנע מאת השם יתברך

שייתן לה רחם ויהיה לה ככה וככה לא נמנע נכון אז למה את מדברת בלשון הזאת למה את אומרת אחריו לא תהיה לי עדנה ואדוני זקן למה את אומרת אז איך אני אפרנס כאילו למה את אומרת אז מאיפה יבוא אז איך יבוא הרי אני זקנה אז איך זה יבוא

מה את שואלת שאלות השם יכול עם השאלות בלי השאלות הוא עשה

כשהוא עשה בן אדם, הוא עשה אותו?

אמרנו שהוא עשה אותו שלם עם כל האיברים.

חסר לו חלק חילוף, יביא מהמאזן.

בעיה?

אין בעיה, מה הבעיה?

אבל אם אשתו של רגל המשכבה, אז בטח שאנחנו פה בשיעור שואלים את השיעור הזה. אין בעיה, בשביל זה יש שיעור.

אם לא הייתם שואלים, לא היה שיעור.

הייתם בעלי ביטחון ולא היה שיעור.

בסדר גמור.

אבל מכל מקום החוכמה היא להפנים.

הבעיה מתחילה

כשאתה שואל שאלות.

אחי, אתה חושב שזה מעטבה להתאריך. תקשיב, אמרנו כבר את הדוגמה,

שאתה נוסע עם נהג מונית.

אתה שואל שאלת רב.

כבוד הרב,

אפשר לסמוך על הנהג מונית?

אם הוא יגיד שהוא יודע לקחת אותי לכתובת,

אפשר לסמוך עליו שהוא יביא אותי לכתובת?

שמעתם פעם מישהו שאל רב

אם נהג מונית יש לסמוך עליו שהוא יביא אותי לכתובת?

לא שמעתי. אבל יש השאלה אם אפשר לנסוע עם נהגים ערבים בעגל.

כן. הם מחבלים. נכון. אפשר לקחת את כל האוטובוסט לדבר.

מאה אחוז. הם עשו את זה פעם. נכון.

וגם יהודים יכולים לשדוד אותך.

נכון.

וגם יכולים לעשות תאונת דרכים,

והם לא שואלים אותך.

ויכולים אלף ואחת דברים.

ויכולים גם לטעות בדרך ובמונה לחייב אותך כפול,

ולהגיד לך שזה הדרך.

וכן הלאה.

אבל מישהו שאל האם אפשר לנסוע עם נהג מונית ולסמוך עליו?

לא.

מה אתם שואלים?

האם אפשר לסמוך?

האם אפשר לסמוך על הקדוש ברוך הוא

כשהוא אומר שהוא ייתן מזון לכל חי בעת רצפה? עליי. לא יכול להיות.

אז אתה שואל, רגע, אבל מאיפה הוא יודע?

מאיפה הוא יודע? מה, הוא יודע על נהג מונית כל העיר? כל כתובת שאני אתן לו הוא יודע? איך הוא יודע?

אולי הכתובת הזאת שאני אתן לו הוא לא יודע.

ומי עמד לזבולון לעבוד?

זבולון הלך לעבוד.

למה לא יושב ללמוד?

הוא גם למד.

אבל יש לכל אחד

את העבודה האלוקית שלו, והשבטים...

אתה לא יודע.

אתה לא יודע. לכן כיוון שאתה לא יודע למה אתה בוחר להיות זבולון, למה אתה יכול להיות אצלך?

יש שתי אפשרויות, שאתה תהיה עשיר ותהיה עני. למה אתה בוחר להיות עני אם אתה יכול להיות עשיר?

אתה יכול להיות עשיר בדעת, אתה יכול להיות עני בדעת.

אז למה אתה מחליט להיות עני בדעת ועשיר בכסף?

אבל הרב, אנחנו רואים שהרבה גדולים הם עבדו.

נכון.

נכון.

נכון.

נכון.

נכון. נכון. אי אפשר לקיים שמיים בארץ. נכון, וראינו כאלה שלא עבדו.

שמיים. ראינו כאלה שלא עבדו, חנינה מנדוסה, וראינו איך קוראים לו את רמי שמעון בר יוחאי.

אבל כתוב, הרבה עליו כריבים, נכון.

נכון. אבל כתוב שהרבה עשו כי רבי שמעון לא עלתה בידם, אבל מעט כן עלתה בידם.

אז תהיה עם המעט. למה אתה רוצה להיות מהרבה שלא עלתה בידם?

קשה להיות עשיר גם, נכון? כמה יש עשירים? יותר או פחות?

אז למה כולם שואפים להיות עשירים?

למה הם לא אומרים לא עלתה בידם, והחליט להישאר עני?

בשביל מה אתה מת? אני אשאר עני.

למה הוא ממשיך לרצות להיות עשיר?

אז זאת אומרת שהאדם רוצה, הוא רוצה, הוא רוצה, הוא משתדל.

פה אומרים לך, אתה לא צריך להשתדל.

פה אתה לא צריך להשתדל.

במצוות, כן.

בעבודת הבורא, כן. תרבה, תוסיף, אל תנוח, אל תשקוט.

בעבודה של להשיג מזונות ודברים כאלה, הכל מזומן.

כבר נתנו דוגמאות. בן אדם נופל למשקף, פתאום חודשים הוא בית חולים.

לא רק שאין לו הכנסות,

יש לו גם הוצאות.

ראיתם מישהו מת באמצע הטיפולים מרעב?

לא.

אז זאת אומרת, מסתדרים. ומה עם המשפחה?

הוא לא הולך לעבודה.

כבר חצי שנה הוא הולך לעבודה.

אז איך הם מסתדרים?

מישהו שואל שאלות כאלה?

מכל מיני סיבות הקדוש ברוך הוא זל ומפרנס.

חסר לו איך לתת, הקדוש ברוך הוא נותן.

כל משפחה זה סיפור אחר.

כל משפחה זה דרך אחרת.

אין אותו דבר.

והיה שם דוגמה שגרגיר אחד שצורך לנבט. נכון.

אתה אחד באמת או גם את זה לא צורך? אתה זה אחד.

אתה גרגיר אחד עושים את זה? אתה גרגיר, זה אתה.

אתה גרגיר, ובממך הוא יצמיח את כל הישועות.

רק אל תפריע.

אם תפריע, אתה תקלקל עכשיו את הנבט.

אל תפריע. הוא אומר, אל תסמוך על זולתי.

אם תסמוך על זולתי,

אני אניח אותך במייד מי שאתה בוטח.

אם תפתח בי מלא,

אני אכלקל אותך.

בוטח בשם חסד יסובבנו. אתה יודע מה זה יסובבנו?

כמו עיגול, מכל ה-360 מעלות אני אביא לך.

אתה שומע? לא.

אחד אומר, מה, אז איך אני ארוויח?

הגרלה?

ירושה?

מה, מציאה?

איך אני ארוויח?

איזה הוא מחפש עצות. איך, איך, מאיפה יביא לו השם? מה אתה חושב בכלל?

מה אתה צריך לחשוב בכלל?

אתה לא צריך לחשוב.

יסובבנו.

והקב' ייתן לך מה שהוא רוצה, ואני בטוח שכל אחד מכם,

יש סיפורים כאלה למכביר ששכחתם כבר,

שפעמים לא ידעתם מאיפה יבוא ואיך יבוא ומה יבוא,

וזה בא ממקום שלא חלמתם אף פעם.

כמו הדג,

שאמרנו את הדוגמה,

שהדג הגדול רודף אחרי הקטן,

בסוף מוצאים את הדג הקטן הפוך.

למה מוצאים את הדג הקטן הפוך?

הרי אם הוא הולך

ראש אחרי זנב, כשהוא בולע אותו,

אז צריך להיות בפנים ראש וראש,

זנב זנב.

אבל הוא לא יכול לאכול מאחוריו,

כי הזנב מפריע.

הוא בולע את הדג שבא ממול.

זאת אומרת, הוא רודף אחרי זה,

ואוכל בסוף מה שזימן לו הקדוש ברוך הוא.

כתוב, ותעש אדם

כדגי הים.

הוא רודף אחרי משהו ושם זמן לו משהו אחר, בכלל לא מה שהוא מתכוון.

ואמרנו,

כששאול הלך לחפש אתונות, ומה מצא? מלוכה. מי חולם? אדם מחפש חמורים, יהיה מלך.

איך יכול להיות?

זה מקצה לקצה.

נכון, מוצא חמורים באמת,

כן?

אז זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא נותן לנו את ההזדמנות לסמוך עליו.

אני לא מבין.

בן אדם שוכב אצל רופא.

רופא.

הרופא עומד, צריך לנתח אותו.

אז הוא מסכים.

מה הוא מסכים?

שהוא ישכיב אותו על המטה,

ויחתוך לו את הבטן,

ויוציא שם איברים,

ויחתוך אותם,

ואחר כך יתפור אותו,

ואחר כך שים אותו,

והוא הולך לדע מה ההשלכות, אם זה הצליח,

יצליח, זה יסתבך, לא יסתבך, הוא ישכח את המרגפן, לא ישכח,

מה יהיה?

והוא עוד אומר לו, לפני שאתה עולה למיטה,

תחתום לי,

שאם טעיתי אתה אשם.

הוא חותם.

יש עוד פעמים שהוא גם צריך לשלם על התיתוח.

איזה ביטחון.

גם משלם,

גם נותן שיחתכו אותו,

גם נותן שיחתכו אותו,

וגם חותם שהוא אחראי על כל מה שיקרה.

והקדוש ברוך הוא לא מנתח אותך, ולא מבקש כסף, ולא חותך אותך, ולא מבקש להתחייב.

הוא מתחייב על הכול.

והוא רופא כל בשר, הוא מפליא לעשות.

אז זאת אומרת,

ובן אדם יודע שהרופא לא יודע הכול, ותמיד יש רופא מומחה, ויש רופא יותר טוב,

ויש זה, אבל לא תמיד נותנים לך לבחור את מה שאתה רוצה.

אבל אצל הקדוש ברוך הוא הוא הכי טוב, הכי מבין, הוא הכי נאמץ,

הכל אצלו פיקס, ומה שהוא מבטיח,

תמיד הוא רק יכול להבטיח ולתת עוד.

אז למה לא לפתוח? אני לא מבין, לא מבין.

מה ההשתדלות שלך, האיש הקטן,

גדולה ממנו, שהוא מחזיק עולם ומלואו?

עולם

ומלואו הוא מחזיק.

איפה אתה בכלל באנושות?

מי רואה אותך בכלל?

מי רואה אותך?

במגדל שלום לא רואים אותך בכלל.

אז איך אתה חושש שהקדוש ברוך הוא יחסיר ויעדיר ממך את מה שהוא

הבטיח,

הבטיח?

איך יכול להיות דבר כזה?

אלא מה זה העונש של אלה שלא בוטחים בקדוש ברוך הוא?

זה העונש שלכם.

אז לסיכום, לפני שאתה הולך, מור יהודו אומר,

אם אדם ישתף זולתו ויבטח עליו ועל אחד מהברואים,

ייפסד ביטחונו באלוהיו וישתתף זולתו אמור.

וכבר ידעת מה שנאמר באסא

עם חסידותו

עת שסמך על הרופאים

דכתיב וגם בחוליו לא דרש את אדוני כי ברופאים.

זאת אומרת, היה יכול אסא לשאול באורים ותומים

והוא לא שאל

והלך לרופאים.

כשהיה חולה

אז הוא הלך לשאול ברופאים, על זה הוא נענש.

למה?

אתה שואל ברופאים

בשעה שאתה יכול לשאול בהורים וטומאים.

זאת אומרת,

אדם יכול לתקן את עצמו גם בלי רופאים.

אנחנו רק במדרגה על הפנים,

שאנחנו כבר התרגלנו לתרופות ולרופאים,

ואנחנו משתמשים בזה, אבל בדורות קודמים,

שהיו בעלי ביטחון, ואפילו בדור הקודם,

הסטייפלר לפחות היה כזה,

לא הלכו לרופאים.

בפרינציפ לא הלכו לרופאים.

למה?

מה לרופאים בבית יראי השם אומר הרמב״ן?

מה עושים רופאים בבית יראי השם? אם אתה יראה את השם, מה אתה צריך לרופאים? השם הוא רופא כל מסוף, מה לעשות?

אדם מתפלל ואומר בתפילת שמונה עשרה שהשם הוא רופא,

והוא אומר את זה בריצה,

כי הוא אומר לקופת חולים.

יכולת לגמור את כל הבעיה של המחלה עכשיו,

ולא היית צריך לעמוד בתור.

אבל את הכול מהשפתיים,

אנחנו לא מפנימים.

בפיו ובשפתיו כיבדוני ולמבו רחק ממני.

לא בכוונה. לא בכוונה, נכון. ירחם, ירחם, לא עוד פעם ירחם.

כמו שהרב אמר, במקום שנשקיע בתפילה, במדינה, חוכמה ודעת, כשקיבלת חוכמה,

אנחנו ממהרים בה, במקום לשים פה עוד ועוד, בשביל כזה דבר כזה חשוב.

מה, אז לא צריך קורסים.

ואמר הכתוב,

ברוך הגבר אשר יבטח באדוניים, והיה אדוני מבטחו,

זאת אומרת,

לסיכום הקטע הזה,

הכתוב אומר בירמיה, ברוך הגבר,

אין ברכה יותר למי שמתגבר על יצרו שלא יטעהו ביפו 16. אין יותר ברוך מהגבר הזה שיבטח בשם,

והיה השם מבטחו. יש לך הבטחה שהשם יהיה מבטח לך.

אחד אומר לך, תשמע, יש ממ״ד, כנס.

הקב' ברוך הוא מן השמיים צועק, כמו שמעתם עכשיו.

את הברקים, את הרעמים.

הקב' ברוך הוא אומר, בוא תחסה בצלי.

אל תדאג.

לאיפה יברח הבן אדם?

בני אדם

ירוצו לממ״ד.

כשהיו טילים במלחמת המפרץ,

שלוש פעמים תפסו אותי הטילים בהרצאה.

היו מאות אנשים.

ועכשיו יש אזעקה.

במודיעין רואים אנשים עם מסכות.

מתחילים עם מסכות.

אז אמרתי לא לעשות שום דבר.

נגיד עכשיו תהילים.

ישבנו ואמרנו תהילים.

קוראים לקלטת

כיצד להתנהג בשעת אזעקת אמת.

ואמרנו, תהילים שיר למעלות,

תסע עיני אלי ערים, מאין יבוא עזרי ילדים. ככה לאט לאט.

וכל הציבור אומר ביחד.

זו הייתה פעם ראשונה שהטילים נפלו

אצל הערבים.

ישבו אנשים, לא שמו מסכות, ואמרו תהילים,

והקב' ברוך הוא סידר שזה יהיה איפה שצריך להיות.

זאת אומרת,

אנשים נכנסים ישר לפאניקה, רצים פה ושם.

אתה כבר נמצא ביחד ה' אתה נמצא בבית ה' אתה כבר נמצא.

אתה עוסק במצוות תדיר.

אתה נמצא בציבור, יש לך זכות הציבור.

איפה יותר בטוח עכשיו? בממ״ד.

קוטלי הממ״ד יש בהם כוח יותר להציל מאשר ציבור של יהודים שמתפללים לשם ונמצאים בבית ה'

כרגע בשעת עשיית המצווה?

מה יותר בטוח?

אז בשכל מה אנחנו מבינים?

שזה יותר בטוח.

במציאות השאלה מה יהיה?

אז לכן המבחן של הבן אדם זה המבחן של כמה הוא מפנים את הדברים.

ברגע שבן אדם מפנים את הדברים, חי אותם,

הקב' הוא טוחן ליבו,

רואה את הכול ונותן לו כפי ביטחונו בו.

אז מה שאנחנו צריכים עכשיו לעבוד זה להשריש ולהשריש

כל דבר ודבר ולהתבונן. זה תרגילים. תרגילים.

אז אמרתי תרגיל

להוריד שעה מהעבודה.

תרגיל ראשון.

אז יש פה יהודי שכבר הוריד שעתיים מהעבודה.

והתרגיל אומר...

מה התרגילים האלה שלא עובדים?

התרגילים של אלה שלא עובדים להיכנס לכולל,

להיכנס לכולל,

שזה התכלית. כל העניין שה' רצה שהאדם הראשון... כן, אבל זה תרגיל במכה אחת.

כל מה שרצה הקדוש ברוך הוא מהאדם הראשון זה שהוא לא יעבוד בכלל.

אין בי. מה, בחינם?

אין בחינם.

אם אתה לא עושה את מה שאני אומר,

אז הגזרה הזו תנוח עליך שאתה תצטרך לעבוד,

להתייסר והכול,

אבל עדיין זה לא פותר שתצטרך לחשוב

באופן ברור שלא העבודה מביאה לך את הפרנסה.