חובת הלבבות שער הבטחון פרק ג' הקדמה 4
25-11-11
והוא ממרה אותו כמה הוא סכל וכמה דעתו חלושה והכרתו, ז"א אדם שהוא בעצם בוטח על הבורא אבל הוא לא שומר תורה ומצוות, הוא ממרה את פיו ואת רצונו, הוא לא עושה את מה שה' אומר, אז הוא חושב שהוא בוטח, מה זה משנה אני בוטח, כמה הוא סכל וכמה דעתו חלושה והכרתו, כי הוא רואה כי מי שנתמנה לו מבני האדם על דבר, אמרנו כשהוא מצוה אותו להתעסק בצורך מצרכיו, או מזהיר אותו מדבר ויעבור על מצותיו, ואז כשיגיע לממנה עברו על מצותו כי זה יהיה הסיבה החזקה להמנע ממנו להעשות מה שבטח בו. ז"א ודאי שהוא לא יתן לו מה שהוא בטח עליו בגלל שהוא ממרה את רצונו. כל שכן מי שעבר על חקי האלהים ומצותיו אשר יעד והעיד עליהם שהקב"ה הזמין לנו את המצוות לעשות והעידה עלינו והתרה בנו על קיומם, כל שכן מי שעבר על חקי האלהים ומצותיו אשר ייעד הקב"ה והעיד עליהם, שתהיה תוחלת הבוטח עליו נכזבה כשימרהו, ודאי שהקב"ה אין לו על מה לסמוך כיון שהוא ממרה את פי ה'. אז התוחלת של הבוטח בקב"ה, מה שמייחל ומקוה ומצפה היא תהיה כוזבת. ולא יהיה ראוי להקרא בשם בוטח באלקים. ז"א זה נקרא בוטח בכסילות או בסכלות, אך כמו שאמר הכתוב "כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו הצעקתו ישמע אל" מה התקוה של חנף כי יבצע - אם הוא גזלן והוא לוקח מאנשים בצע, כי ישל אלוה נפשו - הקב"ה יקח את נפשו, ישל לשון של נעליך מעל רגליך, הצעקתו ישמע אל?
מועדונים, חיי לילה ובאים בבוקר ומתפללים לפני הקב"ה, שואל הנביא ירמיה, המערת פריצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו? איך אתם יכולים לערבב את הדברים? אתמול באמצע הרצאה שנתתי אצל יחצנים, באמצע, אז מדבר איתי אחד ופה ושם ושואל ומשיב והכל ופה ושם, ואחרי שעה וחצי אומר טוב, אני צריך ללכת, יש לי עכשיו הופעה של פלוני אלמוני אז אני צריך ללכת. וכולם הודו שיש גן עדן ויש גיהינום והם יודעים מה מחכה להם ומה מצפה להם והכל, והוא קם והולך להופעה. שמעתם? זהו. ככה זה עובד. זה כמו בן אדם רוצה להגיע לירושלים, הוא יודע איפה זה ירושלים אבל פתאום תוך כדי שילוט הוא שם לב שהוא בדרך לאילת, אז מה הוא צריך? לעשות, מה יוטר, מה פתאום, אומר מה אני כבר בדרך, אני כבר בשוונג אז הוא ממשיך לאילת, מה אתה ממשיך לאילת, אתה מחפש את ירושלים או את אילת? מה לי ולאילת, מי רוצה גיהינום, אני רוצה גן עדן. אז למה אתה ממשיך לכיוון? אני כבר בשוונג. אפשר להבין דבר כזה? וזה לא נורא, כי באילת נוף ובירושלים יש נוף, אמנם זה נוף של קודש וזה של חול, פה מדובר על גיהינום וגן עדן, זה שני הפכים שזה איום ונורא, אז איך בן אדם לא עושה סיבוב. עכשיו בא נגיד שלא היו אומרים לו אילת, אומרים לו אתה נוסע על כביש 12, הוא סגור כרגע ויש אפשרות של פיגוע של מחבלים ויש התרעה חמה, אתה ממשיך לבד בכביש? אתה על המקום מסתובב. והבן אדם לא מסתובב ואומר שמע, אני כבר פה, מה אני אחזור מבזבז את הדלק, אז הוא ממשיך. ואם אומרים לו שבהמשך הדרך יש כבר יריות, ושמה זה לא אנשי חמאס, אנשי חמאס פוחדים ממה שיש שמה בגיהינום, רק הם חושבים שהם הולכים לגן עדן לכן הם מוכנים להתאבד, אבל אם הם היו יודעים שהם הולכים לגיהינום, יש מה 72 שדים, זה לא מה שהם חושבים, אז מישהו מהם אתה חושב, היה צועק אלה ווקבר? כולם היו נשארים בעזה. אז איך בן אדם שיודע שהוא הולך לגיהינום ממשיך בכיוון שהוא בעצם מחפש את ההיפך, איך זה יתכן? זה לא ברור.
הקדמה החמישית שיתבאר אצלו כי השלמת הדברים המתחדשים בעולם הזה לאחר היצירה הוא משני דברים. אחד מהם גזורת הבורא יתעלה וחפצו ביציאתם אל גבול ההויה. והשני זה סבות ומצועים מהם קרובים ומהם רחוקים ומהם נגלים ומהם נסתרים וכולם רצים להשלים מה שנגזר הויתו והראותו בעזר האלהים להם על זה. אז דבר נוסף שאנחנו צריכים שיתבאר אצלנו, שכל הדברים שנמצאים בעולם, השלמתם של כל הדברים המתחדשים - יש דברים שמתחדשים, כן, יש דברים שהם כבר קבועים, נגיד יש שמש יש ירח, יש ארץ יש דברים קבועים. אבל כל הדברים המתחדשים בעולם ההשלמה שלהם לאחר היצירה הוא בשני דברים: אחד זה גזרות הבורא יתעלה וחפצו ביציאתם אל גבול ההויה, שזה תלוי בגזרת הבורא והחפץ של הקב"ה איך יצאו הדברים האלה אל גבול ההויה, ז"א לא היו קודם ויהיו עכשיו, אז הכל זה בגזרת ה', דהיינו כל דבר המתחדש וכל מקרה שיקרה, מה שהוא לא קבוע כבר מעצם היצירה והבריאה, והוא מתחדש, אז השלמתו היא בגזרת השי"ת כאשר הוא יצא אל גבול ההויה להתהוות.
דבר שני זה סיבות ומיצועים, ז"א כל דבר קורה בדרך של סיבה ומיצוע, ז"א מיצוע בין...
מאיפה יש לך אוטו? לא חבר שלי לקח אותי, אז הסיבה שהוא הגיע זה האוטו והסיבה שהביאה אותו זה החבר שלו. ז"א יש סיבה קרובה ויש סיבה רחוקה, לדוגמא כן.
ומהם נגלים יש מיצועים שהם נגלים, ויש כאלה שהם נסתרים. אבל כל כולם של הסיבות והמיצועים רצים להשלים מה שנגזר הויתו והראותו בעזר האלהים.
דמיון הסיבות הקרובות, הנה עכשיו אנחנו ניתן דוגמא שאדם מוציא מים ממעמקי הארץ בגלגל, אז יש גלגל, יש עליו חבל, יש עליו דלי, ואתה עושה פעולה כזאת אתה מעלה, אז הוא אומר שמציאות המים ממעמקי הארץ בגלגל והכלים המעלים את המים מן הבאר, דהיינו הדלי, זה נקרא סיבה קרובה, כי אתה רואה את הדלי, אתה רואה את הגלגל, אתה רואה איך זה יוצא, אתה מבין מה הסיבה שגרמה להעלות את המים מלמטה. מה הסיבה הרחוקה? האדם שהוא קושר הבהמה אל הגלגל והיא מניעה את הגלגל להעלות את המים מתחתיות הבאר אל פני הארץ. ז"א הסיבה היא יותר רחוקה כרגע, יש לנו אדם זה סיבה ראשונה, שלקח בהמה שזה המיצוע, כי זה עדיין לא הסיבה האחרונה וגם לא הראשונה, והבהמה הזאת סובבת ומסובבת גלגל, והגלגל הוא גם כן חלק ומיצוע, יש את החבל ויש את הדלי, אז כל אלה הם סיבות ומיצועים כדי לעשות את הפעולה הזאת שיעלה המים למטה. ז"א ואם יקרה פגע לאחד מהסיבות הנזכרות לא יגמר הענין המכוון בהם, נכון? אם הבהמה תעמוד לא יהיה מים, אם היא תמות לא יהיה מים, אם הבן אדם לא יביא את הבהמה ויקשור אותה בשביל שתעשה לא יהיה, אם חבל יקרא - לא יהיה, שזה יוליד את זה וזה יוליד את זה וזה ילמד ככה וההוא ככה וככה וככה בשביל שבסוף כשאתה תיוולד אז תיוולד במקום כזה וכזה במשפחה כזאת שיש קשר בין ההוא שזה שהשכנים שגרו שמה וזה יהיה ככה וזה פה ושם.... ואז אתה תפגוש את ההיא ואתה עם הזה ואתם תחליטו וזה תתחתנו, איפה זה התחיל? אתה רואה את הסיבה האחרונה, אבל איפה הקב"ה כבר השקיע בשבילך? אז אתה לא מעלה בדעתך אפילו שכשקיבלת איזה משהו כמה תהליכים זה עבר עד שזה הגיע אליך. ואם היה קורה פגע אחד באמצע, תקלה אחת, הפסק אחד, הכל נופל.
וכן שאר המעשים היוצאים אל גבול ההויה, לא יתקבצו מן האדם וזולתו כי אם בגזרת האלהים והזמנתו והסיבות אשר בהם הגמרם, עכשיו זה לא רק מה שה' באופן ישיר כביכול עושה, עכשיו אנחנו רוצים בינינו להחליט משהו לעשות, אז אומר אין דבר כזה, מה זה בינינו? בינינו צריך שה' יגור שהבינינו יתקיים, הנה בינינו קבענו שכמה אנשים יבואו אחרת לא באו, ושלחתי אס אם אסים והם לא באים, והם לא שומעים, הם לא עונים, הם לא מחזירים אס אם אס אפילו ביום ולא שום דבר. אז ז"א, כל זה לא יתקבצו מן האדם וזולתו מעשים שיצאו אל גבול ההויה כי אם בגזרת האלהים והזמנתו הסיבות אשר בהם הגמרם, כמו שאמר "ולו נתכנו עלילות". אז מה הוא מספר לך למחרת? אל תשאל, שכחתי את הפלאפון בכלל בכיס, אז הוא לא היה לידי, אל תשאל לא שמתי אותו על צלצול ולא על רוטט, אל תשאל כיוונתי את השעון לחמש וחצי, אל תשאל טוב לא שואל כבר. יש הרבה סיבות למה וכו'.
ואמר "גדול העצה ורב העליליה על בני האדם", ואמר במלכים כי היתה סבה מעם ה'" ואם תהיינה הסיבות נעדרות בכלל לא תגמר יציאת דבר מן הפעולות הטבעיות אל גדר ההויה. וכאשר נסתכל בצורך האדם לסבב ולהתגלגל לגמור ענינו נמצאו בראות העין, אם נסתכל מה צרכיו של האדם שהוא צריך לסבב כדי לגמור עם הענין, כמה פעולות צריך לעשות בשביל לגמור ענינו. נגיד, אדם רוצה שיהיה לו אוכל שיהיה לו פרנסה, כמו שאלה עוד לא בוטחים בבטחון גמור, הולכים לעבודה עדיין, אז אם נסתכל בצורך של האדם, כמה הוא צריך להסבב אחר פרנסתו ולהתגלגל עם האנשים וכל הדברים כדי לגמור עניניו שיהיה לו בסוף כסף בשביל לפרנס את ביתו, נמצא זאת בראות העין, אנחנו יכולים לראות את הדברים בחוש, כי הצריך אל המזון כשיושם לפניו המאכל כראוי לו, אם לא יתגלגל לאכלו בהגבהתו אל פיו ולעסו לא ישבר רעבונו, כן ברור לנו, אפילו אם הגישו לאדם אוכל וישימו אותו לפניו, אם הוא לא יקח את האוכל בידו ויכניס את זה לפיו וילעס, אז הרעב לא ישבר. אז אנחנו רואים בחוש שאדם צריך לעשות פעולות מסוימות כדי שיוכל להתקיים, לא כמו שאמר שלמה המלך "טמן עצל ידו בצלחת נלאה השיבה אל פיו". שלמה המלך אומר יש שבעה סוגי עצלים, יש כאלה שלא קמו היום בבוקר, למה הם לא קמו? הוא אומר יו, ארי ברחובות, איך אני יכול לקום, בטח יש אריות בחוץ. ממציא חרתות, עובד על עצמו, מרחיק כל הדברים, אני מתמוטט, אני לא אחזיק מעמד, אתה יודע אני מטושטש, אני נהג, זה סכנת דרכים אח"כ, וכל מיני דברים האדם ממציא לעצמו בעצלותו. אבל יש עצל יותר גרוע מכולם, שאומר שלמה המלך ע"ה, טמן עצל ידו בצלחת, כבר יש צלחת, כבר הכינו לו הכל, והוא טומן ידו בצלחת נלאה...
כשבכלל עוד לא הגיע לו האוכל והוא צריך לתקנו עדיין, בטחינה ולישה ואפיה והדומה לזה, יש פעולות שאדם נצרך לעשות כדי שיוכל להביא גם את האוכל, ויותר גלגול מזה וקשה זה אם הוא צריך לקנות אותו עוד ואח"כ לתקנו, עכשיו יש סיבות יותר רחוקות, לא כמו היום שאנחנו יכולים להזמין במכולת, נא להעלות לי שני לחמים, צ'יק מביאים לך את זה. אבל פעם איך היה, בן אדם היה צריך ללכת לקנות קמח ואת הקמח לקחת ולהתחיל לטפל בכל המלאכות הצריכות עד שהוא יגיע לכדי מאכל, ואח"כ היה צריך לבשל את המאכלים ועד שמוכן, נמצא שהוא מתיש את עצמו ומתעסק כל היום רק בשביל לאכול, גמר לאכול כבר צריך להכין את הארוחה הבאה. והיום אצלנו הכל כבר מזומן.
ויותר מזה עוד, אם לא יזדמנו לו הדמים שיקנה אותו בהם, עכשיו יש בן אדם עוד יותר, גם כסף אין לו להשיג עכשיו את המזון, ויצטרך לגלגול ולסיבוב עוד יותר גדול מזה. ז"א יש אנשים שהסיבות יבואו אליהם בנקל, ויש אנשים שיבואו אליהם הסיבות בקושי רב. יש כאלה שיגיעו להם הדברים בסיבה אחת. עכשיו במה זה תלוי? זה השאלות ששאלתם אותי בהתחלה, היום תקבלו את ההסבר, למה צריך בכלל השתדלות. אתם שמים לב שכבר כמה שיעורים אתם לא שואלים, כבר ברור לכם? אבל לא ידעתם את הסיבה האמיתית עדיין למה, זה שיש בטחון ה' זן ומפרנס והכל וההשתדלות לא גורמת כלום וכו' וכו', אבל למה היה צריך השתדלות?

ש. אם אדם חוטא בשוגג, הוא חוזר בתשובה... הוא לומד

הרב: מי שחוזר בתשובה אז נמחל לו על הכל, מה הבעיה?

ש. אין לו סיבה

הרב: למלאכת כפיים, בשלשים שקל לשעה הוא מוכר חיים בשביל להביא את טרפו אל פיו.
והעילה, מה העילה? מה העילה לזאת? אשר בעבורה חייב הבורא את האדם לחזר ולסבב על סיבות הטרף ושאר מה שהוא צריך אליו. מה העילה לזה? שתי פנים: אחד מהם, תשמעו מה הסיבה, מפני שחייבה החכמה בחינת הנפש בעבודת האלקים ובהמרותו, הסיבה היא שהחכמה העליונה מצריכה לבחון את הנפש שלנו האם נעבוד את האלהים או נמרה את פיו. בחן אותה במה שמראה זה ממנה, ז"א מה המבחן? במה שיראה מאותה הנפש, והוא הצורך והחסרון אל מה שהוא חוץ לה ממאכל ומשתה ומלבוש ומעון ומשגל, ז"א אנחנו צריכים להבחן עכשיו, יש לנו צורך ויש לנו חסרון, ודברים שהם חוץ מאיתנו, שהם לא בנויים בנו בילד אין, דברים שאנחנו נזקקים להם מבחוץ, כגון מאכל אנחנו צריכים מבחוץ, ומשתה, ומעון זה דירה, משגל זה קיום מעשה אישות, לפרות ולרבות וכו', וציוה אותנו לחזר עליהם להביא אותם בסיבות המוכנות להם, יש דרך איך מביאים כל דבר ודבר, על פנים מיוחדים ועתים ידועים, והכל זה הולך לפי זמנים שהקב"ה גזר ולפי הדרך שאפשר להביא. שימו לב, ומה שגזר הבורא שיגמר לאדם מהם יגמר וישלם בהשלמת הזדמנות הסיבות, ז"א אתה תצא להשתדלות... לא יגמר, הלך לעבוד, טרח ויגע, אין שכר. אין משכורת. הבן אדם פשט את הרגל, אין עם מי לדבר, מה עושים? וימנעו ממנו הסיבות, ה' גזר ככה. ואז מה קרה? פה מתחיל המבחן עכשיו של הבן אדם. ונתברר ממנו עכשיו העבודה והעבירה - האם הוא עובד את האלקים או הוא עובר על דברו, בכוונה ובבחירה לאחת מהנה מבלתי אחרת, ועל זה יתחייב לאחר מכן הגמול והעונש. ואפילו לא גמר בהם המעשה. לדוגמא, אדם רואה שלא מצליח בסיבה מן הסיבות, אז הוא גונב. אז הוא מרמה. אז הוא משקר ואומר זה לא בא כמו שצריך אז זה יבוא כמו שלא צריך. אז מה, אז הוא נבחן עכשיו, מה שה' מנע ממנו את התוצאה של ההשתדלות, הוא פשוט מעמיד אותו במבחן, האם אתה עומד או לא עומד. ואם הוא יבטח בה' ויגיד גזרת הבורא, אז לא היום מחר, לא מחר מחרתיים, למות אני לא אמות, כי אם ה' גזר שאני אמות אז זה לא בגלל שאם אני אוכל או לא אוכל, כי למות אפשר מכל מיני סיבות. אנשים מתים על מקרר מלא, אין בעיה, לא המקרר אומר אם אני אחיה או לא יחיה. אז זה לא החשש. אבל בסך הכללי מה, יש פה מבחן לאדם. אז ההשתדלות אין מטרתה להביא את מה שאתה חושב. ההשתדלות היא רק מבחן, האם תמרה את פי ה' או האם תעבוד את ה'. האם כל מה שאתה עושה עכשיו בדרך להביא את המאכל אתה עושה בדרך כשרה או לא, האם אתה כשיש לך שדה אתה מקיים את המצוות ששייכות בשדה - לקט שכחה פאה, האם לפני שאתה אוכל אתה מפריש חלה, איך הוא השיג אותה בדרך כזאת או בדרך אחרת, כל ההשתדלויות האלה הם לא הצורך שגורם להגעת הדברים, אלא הם המבחן ובהשתדלות אין שום תוספת ושום תוספת מאמץ לא תוסיף על גזרת הבורא, ואם גם תמעיט בהשתדלות לא ימנע ממך מה שאמור להגיע אליך. אז ז"א,

ש. לא שומעים.

הרב: זה המבחן הכי אמיתי שעמדת בו, שאתה לא נזקק ואתה מבין בדיוק שאתה לא צריך להשתדל. זה הדרגה המירבית שאדם מגיע אליה ותיכף נעמוד על זה. אז זה סיבה ראשונה למה בכלל צריך השתדלות. אז אני חוזר להגיד את זה בריצה, אחד מפני שחייבה החכמה בחינת הנפש, לבחון את הנפש שלנו, בעבודת האלהים ובהמרותו, כי יש שתי אפשרויות, או שאתה עובד את האלהים או שאתה ממרה אותו, בחן אותה - זה מבחן, ומה שמראה זה ממנה, מה שיתראה ממנה. והוא הצורך והחסרון אל מה שהוא חוץ לה ממאכל ומשתה ומלבוש ומעון ומשגל, וצוה אותם לחזר עליהם "בזעת אפך תאכל לחם", להביאם בסיבות המוכנות להם, ויש דרכים איך משיגים כל דבר, כידוע בעולם, אם אתה רוצה משהו איך צריך להתגלגל בשביל להגיע לאותו דבר, על פנים מיוחדים כי עיתים ידועים כי לא לכל אחד זה מגיע באותו רגע ובאותו זמן, עכשיו מה שגזר הבורא שיגמר לאדם מהם יגמר וישלם בהשלמת הזדמנות הסיבות, יזדמנו לפניו סיבות ויעשו, וה' מחליט שזה יסתיים בטוב זה יסתיים. ואשר לא גזר לו להגמר מהם לא יגמר, וימנעו ממנו הסיבות, כי אמרנו שאם אחת מן הסיבות באמצע לק תתקיים לא יתקיים שום דבר, אז ה' לא יזמן לו את הסיבות. נגיד אתה תלוי באוטובוס ויש לך פגישה....
לא לפעול בכלל, רק אלה שפועלים שהם לא הגיעו לדרגה המירבית, אז מה הסיבה שהם כן צריכים, הרי אפשר לקבל את הכל על מוכן, הם אין להם את הבטחון, הוא אין לו בטחון, אז הקללה חלה עליו "בזעת אפך תאכל לחם", כי יש עליו קללה, הוא לא רוצה להסיר אותה, והוא דוקא דבק בה, אין דבר כזה, צריך לעשות השתדלות, אני מחזיק מיפו 16. אז הוא אומר, לכאלה הסיבה הזאת תהיה לבחון אותם, הם עדיין לא עמדו במבחן. וכיון שהם עדיין לא עמדו במבחן ולא ניתן לסמוך עליהם לגמרי, אז עדיין הם יצטרכו להמשיך לעבוד ולהשתדל בכל הענינים, רק עבודה רק בשביל פת לחם, כל הענינים וכל הסיבות הם יצטרכו להשתדל ולעשות את העבודה והמלאכה והיגיעה והחיפוש וכל הדברים האלה כי הם עדיין במבחן, אז הסיבה של ההשתדלות זה לבחון אותם ועל זה הם יקבלו גמול או עונש לפי הענין.
דבר שני, מה הסיבה השניה, כי אילו לא הוצרך האדם לטרוח ולחזר ולסבב להבאת טרפו, נגיד שבן אדם לא היה צריך לעשות בכלל שום דבר, הכל היה מזומן כמו אדם הראשון בגן עדן, היה בועט ורודף אחר העבירות כי הוא פנוי, הכל יש, מה יעשה כל היום? אז הוא ירדוף אחרי העבירות, ולא היה משגיח על מה שהוא חייב בו על טובת האלהים עליו, במקום להרגיש שהוא חייב ולא לזוז מעבודת הבורא יתברך כל היום, הוא יגיד טוב, אני כבר למדתי שעתיים, כבר למדתי שלש ארבע, דחילק, מתפוצץ לי הראש, כמה אני יכול, מה אני לא למדתי כזה, אני בן אדם צריך לעשות איזה פעולות אקשן, אני לא יכול לשבת ככה סתם. אז אם הקב"ה לא היה נותן לו את גזרת ההשתדלות מה היה קורה? היה נאמר בו הפסוק "והיה כינור ונבל... ז"א זאת תהיה סיבה שתגרום לו שהוא יעזוב את ה'. ואמרו ז"ל יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון" אז מה אני שומע, שכל הסיבה של העבודה וההשתדלות זה בשביל להשכיח את העוון, כי אם תהיה פנוי ויגיע אליך הכל ואתה לא בדרגה של עובד ה', אז אתה תזכר בעוון כל רגע, תחפש אכילה ושתיה ובילוי ופינוק וטיולים והכל, ואתה לא תעבוד את ה' ותמרה את פיו. מה עשה הקב"ה - שעבד אותך בעבודה, לא בשביל שתביא את לחמך כי זה לא מביא לחם אלא בשביל שתהיה טרוד והראש שלך לא יהיה בעבירות.

ש. אז אם תלמד תורה אתה יכול להחליף

הרב: זהו, זה הסיבות, לכן כתוב יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שאדם לא תמיד יכול ללמוד תורה כל הזמן אז מה יעשה אומרים שמע שמע, תשלב גם עבודה ואז שניהם ישכיחו עוון, כשאתה לומד אז תחשוב בלימוד, כשאתה עובד אתה עסוק בעבודה, אתה בא הביתה מותש אז הכח שלך כבר לא נשאר הרבה בשביל לעשות עבירות, אז מרויחים את זה שמרחיקים אותך מהעבירה. אבל אם אתה יכול כל ה יום בלימוד תורה אתה לא צריך עבודה בשביל לשכוח עוון, כי לימוד משכיח עוון לבד, רק אתה אומר אני לא יכול ללמוד כל היום, אתה לא יכול אז תעבוד, אבל אל תהיה פנוי, אל תהיה בטל, אם תהיה בטל יצר הרע ישר יקפוץ עליך, כי מי שהלב שלו פנוי מן החכמה קופצת עליו רוח שטות ואז הוא הולך לעשות עבירות.

ש. ואם בן אדם קשה לו ללמוד הוא חייב להעסיק את עצמו

הרב: מה יעשה ישן? נכון, אבל הוא יכול אם כבר לעבוד במלאכת שמים, אז הוא יכול להיות שוחט ויכול להיות מוהל ויכול להיות משגיח ויכול להיות סופר, והוא יכול להיות אתה מבין מזכה הרבים והוא יכול להיות רב והוא יכול להיות דיין והוא יכול להיות כל המלאכות התורניות שבלאו הכי אם הוא כבר יגע שיהיו לכבוד ה' גם, שהוא יעשה איזה פעולות שהפעולות האלה הם יהיו פעולות כאלה שיש בהם גם שכר רוחני ולא

ש. לא שומעים

הרב: מי שמבין את זה והולך לעבודה ומבין שהוא עבד עבדים ליצרו, זה באמת טוב מאד שהוא לפחות לא נכשל בכוחי ועוצם ידי והוא לא אפיקורוס שחושב שבאמת ההשתדלות והעצות והתחבולות שלו הם הביאו. שהרי אחד מעשר זכירות שחייב כל אדם לזכור בכל יום מהי? שלא כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. נכון? אז ז"א מה פירוש? כתוב כי ה' נותן לך כח לעשות חיל, מה זה חיל? כסף. ה' נותן לך כח. אומר התרגום, הקב"ה יהב לך עצה למקני נכסין, הקב"ה נותן לך את הרעיונות איך לעשות את הכסף. אחד אומר אתה יודע מה, בא לי רעיון, מה זה בא לי רעיון? מאיפה בא? יש לך מחסן רעיונות ושלפת משמה רעיון אחד מאלה הידועים לפניך? לא. בא לי או עלה לי רעיון, מאיפה זה בא? ה' יהב לך עצה איך לקנות נכסים, הוא נותן לך כח לעשות חיל, החיל לא בא ממך, הוא יכול גם לתת לך עצה איך לא לעשות חיל, איך ליפול בבורסה, הוא יכול לתת לך איך להפסיד, איך להזיק את עצמך גם, אתה רק לפי הזכויות והעוונות שלך אתה תקבל עצות בהתאם.

ש. הרב ורעיון שהוא מתפרנס יש בו טומאה זה גם יהיה כשר לא, אדם קיבל רעיון לעשות מיליונים במשהו טמא, להשתמש במשהו שיש בו טומאה אז מה זה גם רעיון טוב

הרב: לא, לא, לא, לא, שאלת פעמיים, לא, זה יצרו הרע. היצר הרע שלו מביא לו רעיונות איך לעשות כסף בנקל, הוא אומר לך תעביר עכשיו סם ומקבלים על זה המון כסף, זה סכנה של כמה דקות, וזהו. והיצר הרע אומר לו, אתה מבין, בשביל מה לעבוד חזק וקשה, לאחר הוא אומר בשביל מה לך לעבוד חודש? חכה עד שההוא יקבל את המשכורת, תן לו מכה, קח את המשכורת ולך הביתה הכל מוכן.
זה לא יאומן, ואם היינו לומדים מהגנבים את הזריזות, שהם קמים באישון לילה והם הולכים ודבקים במטרה ומוכנים לסכן את חייהם ואת נפשם ואת כל הדברים, היינו לומדים את זה לעבודת הבורא, יבבי, יבבי, נמדה לי שזה היה רבי יוחנן שפעם אחת, הוא היה תמיד משכים קום, הוא היה האחרון שמגיע לבית המדרש והאחרון שיוצא, אז פעם אחת הוא קם וראה את אלה שעובדים בעיריה, שהם קמו לפניו, איך הוא היה קשה לו עם הדבר הזה שמישהו הקדים אותו וקם לפני אומר, אם הוא קם בשביל הזבל בשעה כזאת מוקדמת, אני לעבודת הבורא לא יכול לקום לפני כן. איך בן אדם קם, עובד בזבל מריח זבל הכל, ואת הכסף הוא היה מקבל גם בלי זבל, והוא קם כל כך מוקדם לעבודת עצמו, אז אני לעבודת הבורא שיש לי שכר לנצח נצחים ואני מקבל וזה אושר גדול והכל, איך אני לא קם יותר מוקדם ממנו?

ש. לא שומעים

הרב: נכון, זה ייעד אותם יעקב אבינו. אתמול למדנו את זה בשיעור, כי אברהם ציוה את יצחק ויצחק ציוה את יעקב, ויעקב לקח את לוי ואמר להם שכל אחד יהיה ראש ישיבה וככה ימשיך הוא והשבט הזה אמון על התורה שלא תשתכח תורה מישראל, וככה היה ולכן הם פרשו מהעבודה והם קיבלו את הכל, וזה לא יאומן כי יסופר, הרי 210 שנה הם היו באיפה? הם היו במצרים, והם ישבו בארץ גושן והם לא התערבבו, העם יצא לראות ואז הוא נתפס, ואז הוא פרעה עשה להם את התרגיל עם הלבנה, עבד ועשה את כלם שעבד אותם, הם שלא יצאו נשארו שמה, אבל ממה הם יאכלו? כל ישראל פרנסו אותם ואף אחד לא התלונן, יש מאן דאמר שבזכות זה יצאו אבותינו ממצרים, בזכות זה ישראל פרנסו את שבט לוי והיו יכולים להיות מלאי טרוניות ולומר, אנחנו משתעבדים, הורגים אותנו, משקעים את בנינו בטיט כי לא מלאנו את המכסה, ואני עוד בסוף היום אתן מהפת הקטנה והחרבה שיש לי לשבט לוי? שהם ישבו שמה בכולל עם מזגן...
לתקן שמה את המדרכה הפועלים, והיו אומרים אני אומר לך, הרב הזה, יאלה זה איך הוא מבסוט, מה אנחנו עובדים, הבן אדם לא עובד, מקבל את השכר שלו, חי יושב במרפסת, שמש, נחמד לו יפה לו, חם לו נכנס זה יוצא, ואנחנו פה בטוריה וזה בתוך האדמה, ריח של אדמה, מריחים אותה כבר מעכשיו וזה ופה ושם, מה זה? הוא שמע את זה, הוא שמע את זה והוא הזמין אותם בסוף היום, אמר להם בואו תעלו ופה ושם וזה, והם עלו למעלה והוא אמר תשמעו, אני שמעתי מה שאמרתם, לא סליחה כבוד הרב, לא התכוונו ופה וזה, לא לא זה רק ככה שאנחנו תוך כדי מתייגעים מתייסרים מזיעים והכל אז אמרנו שהמצב שלך הוא הרבה יותר טוב משלנו וזה לא היה כוונה, אמר להם תשמעו תשמעו, אין בעין, אין בעיה, כמה אתם מרויחים? אמרו לו כך וכך, אמר אני אתן לכם יותר. וממחר אל תלכו לעבודה, מה שאתם מקבלים חדשית אני נותן לכם יותר ותשבו פה ותלמדו איתי, אמרו לו בסדר, אלק מצאו מציאה, רק היום כמו שאומרים הם אמרו הלואי והלואי, הנה קיבלו את ההזדמנות. למחרת הם באו התחילו ללמוד, אחרי שעתיים כבר הרגישו לא נח, אחרי שלש שעות כבר ביקשו הפסקה, אמר להם אנחנו לא עובדים כמו בזה, אנחנו עוד שעה ואנחנו מסיימים, כאילו לא שמונה שעות כמו שעובדים, ארבע שעות ומקבלים יותר, אחרי ארבע שעות ברוך שפטרנו, כמו שאומרים, למחרת הוא מחכה לא באים, איפה הוא רואה אותם למטה, אמרו לו כבוד הרב, זה הרבה יותר קל ממה שאתה עושה למעלה. מי שלא רגיל, מי שהגוף שלו לא רגיל לא יכול, לשבת, אתה יודע מה זה לשבת, זה לא סתם לשבת, סתם לשבת זה מטריף את הבן אדם, לשבת וללמוד ולהתייגע ולהבין ולקום ולהביא עוד ספר ולבדוק ולעיין, לא כל אחד יכול. זה צריך לתרגל את הגוף, הגוף צריך לתרגל אותו, זה קצת יותר קשה מעבודה פיזית. קצת יותר, אני אומר בלשון המעטה, קצת יותר.
תביא פיליפינים תאילנדים, תביא מי שאתה רוצה, "יעבדוך עמים" אין שום בעיה, אתה בשביל להיות רופא יכול להיות גוי, אבל בשביל להיות רב לא יכול להיות גוי, אז לכן להיות רבנים, להיות חכמים צריכים את היהודים, ובשביל להיות אינסטלטורים וזה לא חייבים יהודים. והסינים עובדים יותר טוב בריצוף מהישראלים, אז מה הבעיה, מה צריך שישראלי דוקא יעשה את הרצפה? שיעשה סיני.

ש. עכשיו להשתדלות, בן אדם שהולך ופותח סופר, מה יעשה, ויבוא לשאול את הרב שיפתח איזה חנות מכולת קטנה וימכור לחם וחלב

הרב: אם ישאל אותי, אני אומר לו העסק הכי טוב בעולם זה שב תלמד והקב"ה מנהל את עולמו ומה שמקבלים מסופר שלם תוכל לקבל ליד הספר,

ש. ליד הספר?

הרב: ליד הספר, יגיע אליך עד הספר

ש. זה תלוי כמה כסף בכמה אהבה, במה זה תלוי?

הרב: גם אם יש לך תאוה ואתה פותח סופר זה לא אומר שתאותך תתמלא, הרי למדנו עד עכשיו שזה בגזרת הבורא, אם ישלמו הסיבות וההזדמנויות

ש. בן אדם שמרויח מיליון שקל בחודש

הרב: אז הוא יקבל את זה ליד הספר בדיוק כמו בסופר, אם נגזר מיליון יקבל מיליון, בסופר במכרי הפחם ליד הספר במיטה איפה שהוא לא יהיה הוא יקבל את זה.

ש. למשל רמי לוי

הרב: אבל אם אתה לא יודע זה לא ישנה, הרי כשאני נסעתי ללונדון וסיפרתי לכם, אז כשאני עליתי אמרתי בת קול בטח אומרת כמה אני אקבל, מה אכפת לי מה היא אומרת, אבל ברור לי שאני אקבל מה שהיא אמרה.

ש. אבל נסעת ללונדון, אתה לא נסעת לירושלים

הרב: נכון נסעתי פעם אחרונה, זה היה הנסיון שלי האחרון לראות אם ה' רוצה שאני אמשיך במלאכת שמים זו או שאני אלך לכולל ואני אלמד שם. כי זה מלאכת שמים, זה לא עבודה לעבוד בסופר, זה להציל יהודים, השאלה אם אני צריך לטרוח או לא צריך לטרוח, וה' גילה לי שאני לא צריך לטרוח והנה אני לא טורח. אני יושב לי במקומי ואומר כמה מילים ומי שרוצה לתת נותן ומי שלא לא ושלום על ישראל, ובינתיים עם ישראל פורח ומצליח וזה מצליח, בלי לטרוח.

ש. עכשיו אותו אחד כמו רמי לוי

הרב: יש אנשים שהצליל הזה מטריף אותם, הם חייבים איזה 15, 20, 30 קופות לשמוע צ'צ'קצ'צ'צצ'צ'צק ככה הוא מרגיש שהוא עשה משהו. אבל אדם לא מבין שהוא לומד פה מילה אחת זה מיליונים של מצוות מילה אחת, מילה אחת. הוא לא מבין, איך הוא יבין. אין לו, הוא לא למד, לא יודע כלום, לא שום דבר.

ש. גם אם הוא מבין הוא צריך לקבל את ה...

הרב: אני אתן לך דוגמא, כן, דוגמא כן, פה בנו מדינה שם בנו מדינה פה בנו מדינה שם בנו מדינה, בא בן אדם אחד לוחץ על כפתור אחד, שולח טיל אחד, קוראים לו אטום נופל וכל עמלם ויגיעם של כל האנשים עשרות שנים שהקימו מדינה יכול להיות לאבק ועפר ברגע אחד. ומה היתה הסיבה לכל ההרס הזה? לחיצה אחת של בן אדם על כפתור אחד. אז אם אפשר להרוס בלחיצה אחת, אפשר גם בלחיצה אחת להביא את הכל. ז"א מי שגוזר כך יכול לגזור כך. ז"א אדם צריך להבין, למדנו שתי סיבות, סיבה אחת שצריך השתדלות זה המבחן לבחון את אלה שעדיין לא בוטחים במאה אחוז, אז אלה עדיין צריכים לעמוד במבחן ופעמים שהסיבות וההשתלשלויות שהם יעשו הם יהיו על פי גזרת הבורא שיקבלו בסוף את מה שהם ייחלו, כמו רמי לוי, כמו רמי לוי, והם יעשו וישתדלו ואכן הם יגיעו למה שהם ייחלו, כי זה בגזרת הבורא שאכן הם יצליחו, כמובן שעכשיו הם נבחנים כל הזמן אם הם עובדים על הציבור, מונים אותם, משקרים אותם, גוזלים אותם וכו' וכו', כל המבחנים שיש בדרך, ויש פעמים שהרבה יצאו לדרך ורצו להיות רמי לוי ולא הגיעו, יש כאלה אפילו שפתחו והגיעו ונפלו ושקעו והשקיעו גם אחרים אז ז"א הקב"ה הוא גוזר ולא ההשתדלות קובעת. מה כן? המבחן של בינתיים בתוך ההשתדלות, זה לאלה שלא הגיעו למדרגה האמיתית. אחד. שתיים - סיבה נוספת להשתדלות כדי שאדם לא יהיה פנוי ויעבור עבירות, אז מייגעים את גופו בשביל שהבן אדם...

כמה פעמים אתה צריך את הנסיונות האלה בשביל להבין את זה?

ש. כמה פעמים?

הרב: כן

ש. אדם יזכיר

הרב: מה יזכיר, כבר עשרים שנה אתה עובד, כמה אתה צריך עוד דוגמא? לא צריך, הבנת פעם פעמיים אתה לא סתום אז אתה יכול לגמור כבר את הסיפור, להגיד הנה עבדתי ולא הצלחתי, יגעתי ולא הצליח לי, השתדלתי ולא הבאתי, אז למה אני צריך להמשיך?

ש. כי ההכרה החושית

הרב: אבל ההכרה החושית עכשיו היתה אחרי שלש פעמים, למה צריך 5000 פעם, מה יועיל עוד 7000 פעם

ש. זה לא ענין של יועיל,

הרב: זה תירוצים קשקושים הפוך, ככל שתשתדל עכשיו יותר תראה שההשתדלות כן הצליחה מה תגיד, זה סותר את מה שלא הצליחה קודם, אז כנראה שקודם לא הייתי מוצלח, לא תכננתי טוב, לא תיאמתי את הדברים בדיוק לכן נכשלה העסקה, אבל אם פעם הבאה אני אסגור כמו שאומר בן אדם, הפעם לא הנחתי מקום למזל, סגרתי הכל הרמטי ועשיתי גיבוי על גיבוי והכל והכל, זה חרתה זה כפירה.

ש. לא, ואעפ"כ נכשלתי אם עשיתי מאה אחוז השתדלות עם כל מה שאני יכול

הרב: די תפסיק, אז תעשה דוקטורט בסוף, נגמרה העבודה, היה לי איקס פעמים ככה, ווי פעמים ככה, הדוקטורנט שלי אומר שסטטיסטית אדם לא מצליח או כן מצליח ככה וככה, מתברר שההשתדלות לא מעלה ולא מורידה, לכן לא תמצאו אותי יותר בעבודות מחקר, אני בכולל מי שמחפש אותי. הגעתי למסקנה השתדלות לא מעלה ולא מורידה.

ש. אז למה בכל זאת כתוב ואספת דגנך ותירושך ויצהרך

הרב: זה כשאתה במדרגה הזאת שהיא לא שלמה אז אתה תעשה וכו', אבל אם זכה מלאכתו נעשית ע"י אחרים.

ש. זה זכה, אבל העמך

הרב: אתן לך דוגמא, כל החבר'ה פה בשכונה אומרים לי, כבוד הרב, למה אתה לא עושה בית כנסת, אומר אני לא רוצה בית כנסת, למה אתה לא עושה לך מנין, לא רוצה מנין אני אומר להם, אומרים למה אתה לא עושה בית כנסת ההוא יש... זכה מלאכתו נעשית ע"י אחרים, יכולתי גם אני להביא קראוון ולהתחייב ולעשות הכל ולבנות, מה זה בעיה? לא בעיה, כל אחד יכול לעשות, נכון? הנה עובדה עשו. אמר הקב"ה אתה אל תעשה שום דבר, אתה הרי יודע שאני מנהל את העולם, עשו בית כנסת, הזמינו אותי בכבוד בא לבית כנסת, באתי לבית כ נסת, זכה מלאכתו נעשית ע"י אחרים.

ש. אם זה ככה יש לי סטרט אפ רוחני בשבילך

הרב: או הנה, סטרט אפ רוחני, כן

ש. אתה תבוא לאנשים, תגיד להם כמה אתה מרויח, יגיד לך חמש אלף אתה תגיד לו אני מכפיל את זה, לא מכפיל, אני נותן לך אותו דבר בא תלמד, כי נגזר עליך להרויח חמש אלף. עכשיו אתה תתחייב לו על חמש אלף והוא יבוא ילמד

הרב: ז"א ברור, ברור, אתה שם אותי במקום הקב"ה

ש. למה למה

הרב: אני בית כנסת לא רציתי לקחת על עצמי, ואתה רוצה שאני אקח על עצמי את הקב"ה, כאילו עם כל הפרנסה של כל העולם? הגזמת בחיאדליק.

ש. הרי מה אתה רוצה, לתקן את העולם

הרב: אני יכול להגיד להם מה הקב"ה נותן לי והוא יתן להם אותו דבר ויותר.

ש. כן, אבל מה עם לתקן את העולם

הרב: אני מתקן, הנה אני מתקן

ש. לא אבל כבוד הרב, הם צריכים לעשות מה שהרב עושה. מכתת את רגליו בלילה, לא ישן בלילות, מדבר, זה אותו אחד שהוא ילך ללמוד בכולל הוא לא ילך בלילות לעשות נפשות

הרב: אין שום בעיה,

ש. צריך לעשות את אותו דבר

הרב: לא בדיוק אותו דבר לא לא, לא לא, אני אגיד למה לא, כי צריכים אנשים שיהיו דיינים וצריכים אנשים שיהיו מוהלים וצריכים אנשים שיהיו משגיחים וצריכים אנשים לומדי תורה וצריכים פעילים וצריכים עסקנים וצריכים, עם ישראל היה שבטים ולכל שבט היה תפקיד, "יאחז צדיק דרכו" כל אחד מהצדיקים יש לו דרך בעבודת הבורא, והוא צריך למצות את כוחותיו ויכולותיו שהעניק לו הבורא לעשיה, לא כל אדם הוא יודע לדבר, לא כל אחד רהוט בדיבורו, יש אנשים מלאים בחכמה אבל לא ידועים לדבר. משה רבינו היה כבד פה וכבד לשון, הוא היה ענק הכל פה ושם, ה' אומר לו ככה אני רוצה אותך, שלא יגידו דמגוגיה, שאתה כאילו שכנעת את כולם לעבוד על כולם, לא, אתה תהיה כבד פה, ככה אני רוצה, כבד פה וכבד לשון ואתה תוציא את ישראל.

ש. מאיפה אנשים עושים חסד, חולבים את הפרה בשביל שיהיה לעם ישראל חלב

הרב: אין שום בעיה, אני לא מוטרד מזה שחולבים,

ש. זה השתדלות

הרב: זה לא אסור. זה לא אסור. זה רק אומר שאלה שעדיין משתדלים זה משתי הסיבות: אחד לבחון אותם בעבודתם או בהמרותם את פי ה', ושתיים בשביל לייגע את בשרם כדי שלא יחטאו לפניו.

ש. כל הדברים האלה זה תלוי במחשבה שלנו, אדם עובד את ה' שיתחזק בעבודת ה', גם זה תלוי במחשבה של ההתאמצות האם הוא יוצא בשביל כסף, יש גם הרבה כאלה שלומדים ... גם המוהלים וגם השוחטים וגם כאלה ש יוצאים לעבוד במלאכת כפים עובדים לשם ה', וגם הם יוצאים, זה הכל תלוי לא חשוב

הרב: נכון, נכון, השאלה לפני זה למה צריך לצאת לעבוד להוכיח לה' שאני עובד את ה' בפלחה אם אני יכול להוכיח לו שאני עובד בגמרא

ש. אתה יכול לעבוד גם בפלחה אם

הרב: השאלה למה אם אני יכול בלי, למה, למה צריך להביא תירוץ שאני יכול לעבוד אותו פה אם אני יכול לעבוד אותו פה, ופה העבודה יותר יקרה לפני ה', כי כמה, אני יודע, אני יודע, לא לא לא, לא, אני אסביר, אני אסביר למה לא, אני אסביר למה לא, משום שהרוחניות מעמידה את העולם והגשמיות לא מעמידה את העולם, פירושו של דבר, התיקון בעולמות העליונים גדול ע"י הלימוד יותר מכל דבר, לכן שקולה מצות תלמוד תורה יותר מכל המצוות כולם, למה? למה? משום שהיא כוללת הכל בכל מכל כל, אז יש בה הכל, יש בה את כל התרי"ג מצוות, את הכל "לא תחרוש בשור וחמור יחדיו" הכל הכל הכל נמצא במצות תלמוד תורה, מה שקיימנו עכשיו זה כאילו קיימנו את כל התרי"ג מצוות כפול מספר האותיות שאנחנו למדנו אז אני שואל למה אני צריך לחרוש ואת הכל ואת הכל ואת הכל, יהיה מי שיעשה, אני לא אומר שלא יעשו, אבל למה אני אם אני שואל את עצמי, ויש לי את הברירה הזאת והזאת, למה אני לא אעדיף את זאת? בגלל שאתה לא אוהב לשבת ללמוד, אתה לא רוצה לשבת ללמוד, אתה גם מכסה את הבטחון.
יכול להיות מלאך, כל בן אדם יכול להיות בוטח, כל בן אדם יכול רק ללמוד, לא כולם זוכים, לא כולם רוצים.

ש. אם הוא עושה את זה לשם שמים לגמרי

הרב: לא מ ועיל, בבטחון ישאלו אותו אחרי 120 שנה, למה לא בטחת בי יותר וסמכת עלי שאני יכולתי לזון אותך כמו נמלה לפחות, למה אתה לא בטחת עלי במאה אחוז, מה תענה? לא, אני בטחתי, אבל בעפר, אז יגידו לך אבל למה לא בתורה? מי השבט המעולה בישראל? שבט לוי. למה הם שבט הכי מעולה, תגיד זבולון הכי מעולה, זבולון פרנס את יששכר, נכון שהם יקבלו אותו שכר, אבל מי המעולה? שבט לוי, למה שבט לוי? למה הם נבחרו לעבודת האלקים, זה נקרא עבודת ה-אלקים,

ש. והקב"ה נתן להם מתנות כהונה, דאג להם

הרב: גם לכל מי, לכן אמר הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, אמר הרמב"ם, ולכן כל אחד מבאי עולם אם הבינו מדעו ופרש מחשבונות בני האדם וישב ועסק בתורה, הרי הוא משבט לוי, וה' יתן לו כל סיפוקו וצרכו כמו שבט לוי. שמעת? כל אחד מבאי עולם.

ש. ה' דאג להם

הרב: אתה מבאי עולם יתן לך הקב"ה את הסיפוק ואת מה שאתה צריך לקבל.

ש. אין להם

הרב: אין להם, אבל הם קיבלו ארבעים ושמונה ערים ב חינם.

ש. אבל קיבלו גם מתנות כהונה, הקב"ה דאג להם פיזית

הרב: תגיד אתה שומע מה אתה מדבר, גם זה יתן פיזית, אומר הקב"ה, לכל מי שירצה להיות משבט לוי אפילו שהוא מישראל

ש. אז כמו יששכר וזבולון

הרב: אתה לא צריך לדאוג, הוא דואג, הוא מדביק ובאים ומתנפלים עליך ובאים אני אדאג לך ואני אתן לך ואני אהיה הזבולון שלך, תראה את יששכר שלי, והוא יריב איתך ויגיד לך שב ואני אפרנס אותך. מה הבעה, הקב"ה יכול לעשות מה שהוא רוצה.

ש. הרב לוקח את עצמו דוגמא, זה הבעיה.

הרב: אני לא דוגמא הפוך, אני בגלל דוגמאות שקדמו לי.
בלי הפסקה תמיד.

השיעור מתקיים לפני תפילת הנץ עם הרב בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 42 בני ברק.ניתן לצפות בשידור חי וחוזר באתרי שופר, הציבור מוזמן.