היכל הקדושה - חלק א | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'שלום רב' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

פרק ז: הֵיכַל הַקְּדֻשָּׁה – הַדָּן לְכַף זְכוּת דָּנִים אוֹתוֹ בַּשָּׁמַיִם לְכַף זְכוּת;

אַחַד הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר כְּדֵי לִזְכּוֹת לְמִדַּת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וּלְאַחְדוּת וְשָׁלוֹם עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, וַאֲשֶׁר עַל יָדוֹ מְקַיֵּם הָאָדָם מִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע, הוּא לָדוּן לְכַף זְכוּת אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי בְּכָל רֶגַע שֶׁהָאָדָם חוֹשֵׁב וּמְהַרְהֵר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, הוּא מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט טו).

וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בַּעַל יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה, (שער א פרק ז) וְהֶחָפֵץ חַיִּים (שער התבונה פרק ז), וְהַפֶּלֶא יוֹעֵץ (ערך סנגוריא), שֶׁחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הֶאֱרִיכוּ רַבּוֹת מְאֹד בְּכָךְ, שֶׁרְצוֹן הַשֵּׁם הוּא שֶׁהָאָדָם תָּמִיד יְלַמֵּד זְכוּת וְסַנֵּגוֹרְיָא בְּדִבּוּר וּבְמַחְשָׁבָה עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, וְזֹאת אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁבָּהּ אֵינָם עוֹשִׂים אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, וַחֲזַ"ל לָמְדוּ זֹאת מִגִּדְעוֹן, מֵהוֹשֵׁעַ וּמֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּנְּבִיאִים (ישעיה ו ה) וָעוֹד.

הַדָּן לְכַף זְכוּת עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;

וְכָתַב עַל כָּךְ בַּעַל יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן שֶׁהָלַךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה, וְאַף עַל פִּי כֵן וַדַּאי שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁל הָאָב הוּא, שֶׁיְּלַמְּדוּ תָּמִיד זְכוּת עַל בְּנוֹ, וְיִסְתַּכְּלוּ רַק עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְעַל נְקֻדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, וּמִי שֶׁיְּדַבֵּר עַל בְּנוֹ דְּבָרִים רָעִים, יְצַעֵר וְיַכְעִיס מְאֹד אֶת אָבִיו.

 קַל וָחֹמֶר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, וְכָל רְצוֹנוֹ הוּא רַק לְהֵיטִיב עִם בְּרִיּוֹתָיו תָּמִיד, וּבְוַדַּאי כָּל רְצוֹנוֹ הוּא שֶׁיָּדוּן הָאָדָם תָּמִיד אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בָּנָיו חֲבִיבָיו לְכַף זְכוּת, וְזֹאת אֲפִלּוּ אֶת הַפּוֹשְׁעִים וְהַחוֹטְאִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר. וּמִי שֶׁנּוֹהֵג כָּךְ שְׂכָרוֹ הוּא שֶׁיָּדוּנוּ גַּם אוֹתוֹ בַּשָּׁמַיִם לְכַף זְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (שבת קכז): הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת דָּנִין אוֹתוֹ בַּשָּׁמַיִם לְכַף זְכוּת.

הַבְטָחָה נוֹרָאָה – תְּפִלּוֹתָיו יִתְקַבְּלוּ בַּמָּרוֹם;

וּבַעַל הַיְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה מַבְטִיחַ הַבְטָחָה נוֹרָאָה לְכָל מִי שֶׁיָּדוּן תָּמִיד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְכַף זְכוּת, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וְכָל מִי שֶׁיַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת תָּמִיד, מֻבְטָח לוֹ שֶׁתָּמִיד תְּפִלָּתוֹ תִּהְיֶה זַכָּה וּבְרוּרָה לְלֹא מַחְשָׁבָה זָרָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ הִיא תַּעֲלֶה מִיָּד לְרָצוֹן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ". 

וּלְהֵפֶךְ מִי שֶׁמְּקַטְרֵג עַל עַם יִשְׂרָאֵל וּמְדַבֵּר בְּחוֹבָתָם חַס וְשָׁלוֹם, עָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זוהר חדש דף כא ע"ב): אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אֲפִלּוּ אִם הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, יֹאמַר רַע לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עַם יִשְׂרָאֵל, אוֹ יְקַטְרֵג עַל עַם יִשְׂרָאֵל עָנְשׁוֹ גָּדוֹל מִכֻּלָּם חַס וְשָׁלוֹם.

וְלוֹמְדִים זֹאת מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, שֶׁהָיָה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּדוֹרוֹ, וּבְכָל זֹאת כַּאֲשֶׁר אָמַר דִּבְרֵי חוֹבָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר עָלָיו (מלכים א יט ו), "וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים" שֶׁהָיוּ גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֻגָה זוֹ רָאוּי שֶׁיֹּאכַל מִי שֶׁדִּבֵּר דִּבְרֵי שִׂטְנָה עַל בָּנַי.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: לֹא זָז מִשָּׁם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהוֹרוֹת וּלְלַמֵּד אֶת זְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד. וְכָל מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֵיזוֹ מִצְוָה, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מַקְדִּים וּמְסַפֵּר זֹאת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁיִּכְתְּבוּ בַּשָּׁמַיִם אֶת הַזְּכוּת הַזֹּאת. עַד כָּאן דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.

הַדָּן לְכַף זְכוּת וְאוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ;

וְכָתַב עוֹד בַּעַל יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה (פרק ז' ח"א): שֶׁיֶּשְׁנָן שְׁתֵּי מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים, הָרִאשׁוֹנָה הִיא מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"(ויקרא יטיח), וְהַשְּׁנִיָּה הִיא, מִצְוַת "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"(ויקרא יט טו), שֶׁהִיא הַמִּצְוָה לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וְהַטַּעַם שֶׁשְּׁתֵּיהֶן נֶאֶמְרוּ דַּוְקָא בְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים, כִּי רַק עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מְקַיֵּם אֶת שְׁתֵּי הַמִּצְווֹת הָאֵלּוּ הוּא זוֹכֶה לְהִתְקַדֵּשׁ, כִּי הַמְקַיֵּם שְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ בְּוַדַּאי קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ, וְעַל יָדָן יִזְכֶּה לַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ קָדוֹשׁ.

וּמוֹסִיף בַּעַל הַיְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה, שֶׁאֶת מִצְוַת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ מְקַיֵּם הָאָדָם בִּשְׁנֵי אֳפָנִים, הָרִאשׁוֹן הוּא בְּמַחְשָׁבָה, וְהַשֵּׁנִי הוּא בְּמַעֲשֶׂה. 

בְּמַחְשָׁבָה - זֶה עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם יִשְׂמַח כַּאֲשֶׁר יִשְׁמַע שֶׁאֵרַע אֵיזֶה דָּבָר טוֹב לַחֲבֵרוֹ, כְּגוֹן שֶׁנּוֹלַד לוֹ בֵּן וְכַדּוֹמֶה, וְיִשְׂמַח בְּכָךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁהוּא שָׂמֵחַ כְּשֶׁנּוֹלָד לוֹ בְּעַצְמוֹ בֵּן.וְכֵן לְהֶפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, אִם יֶאֱרַע לַחֲבֵרוֹ אֵיזוֹ צָרָה יִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ בְּצָרָתוֹ, וְיִהְיֶה מִצְטַעֵר עִמּוֹ כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם הַצָּרָה הִגִּיעָה אֵלָיו רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּבְכָךְ יְקַיֵּם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְבַד אֶת מִצְוַת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. 

וְכֵן בְּמַעֲשֶׂה -יְקַיֵּם זֹאת עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן חֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ, וְכָךְ גַּם לֹא יַעֲשֶׂה לַחֲבֵרוֹ שׁוּם דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְצַעֲרוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה זֹאת לְעַצְמוֹ.

הַדָּן לְכַף זְכוּת יִזְכֶּה לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל;

וּמוֹסִיף עוֹד, שֶׁלִּזְכּוֹת לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", שֶׁיּוּכַל לֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת, הָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת רַק עַל יְדֵי שֶׁיְּקַיֵּם אֶת מִצְוַת "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁיָּדוּן תָּמִיד אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, כִּי אִם יָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת לְכַף חוֹבָה, כְּבָר לֹא יוּכַל לֶאֱהֹב אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת. וְלָכֵן שְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ תְּלוּיוֹת זוֹ בָּזוֹ, כִּי רַק עַל יְדֵי שֶׁיִּתְרַגֵּל הָאָדָם לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, הוּא יוּכַל לֶאֱהֹב אֶת רֵעֵהוּ בֶּאֱמֶת.

וּמִתְיַחֲדוֹת שְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ, בְּכָךְ שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְקַיְּמָם בְּכָל רֶגַע וּבְכָל שָׁעָה, כִּי מִצְווֹת אֵלּוּ הֵם אֲפִלּוּ בְּמַחְשָׁבָה בִּלְבַד, כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ, הוּא מְקַיֵּם מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", וְכֵן כַּאֲשֶׁר הוּא שָׂמֵחַ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּשִׂמְחַת חֲבֵרוֹ, כְּגוֹן כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ שֶׁאֵרַע לַחֲבֵרוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב וְהוּא שָׂמֵחַ בָּזֶה, הוּא מְקַיֵּם גַּם אֶת מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", וְכֵן לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִצְטַעֵר בְּצָרַת חֲבֵרוֹ, הוּא גַּם מְקַיֵּם אֶת מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

וְלָכֵן יָכוֹל הָאָדָם לְקַיֵּם אֶת שְׁתֵּי הַמִּצְווֹת הָאֵלּוּ בְּכָל עֵת וּזְמַן, וּבְכָל מָקוֹם, אֲפִלּוּ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁאָסוּר לְהַרְהֵר בָּהֶם בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, כִּי הוּא יָכוֹל לַחֲשֹׁב בְּשִׂמְחָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְלִשְׂמֹחַ בְּכָךְ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא נִמְצָא, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא מְקַיֵּם בְּכָל רֶגַע מִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". 

וְכֵן הָאָדָם יָכוֹל לַחֲשֹׁב וְלַהֲפֹךְ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְלָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הוּא נִמְצָא, וּלְקַיֵּם בְּכָךְ אֶת מִצְוַת "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ". מָה שֶׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת שֶׁאָסוּר לַחֲשֹׁב בָּהֶם אוֹ לַעֲשׂוֹתָם בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נָקִי, וּשְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ אֵינָן תְּלוּיוֹת בְּשׁוּם זְמַן כְּמוֹ רַבּוֹת מֵהַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בְּמוֹעֵד הַמְיֻחָד לָהֶם, וְלָכֵן הָאָדָם יָכוֹל לְקַיְּמָם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, בֵּין בִּימוֹת הַחֹל, וּבֵין בְּשַׁבָּתוֹת וּבְחַגִּים. וּמִצְוָה זוֹ גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, וּשְׂכָרָהּ גָּדוֹל עַד מְאֹד, עַד שֶׁעָלֶיהָ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (ספרא ויקרא יט ב): "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה".

וּמְסַיֵּם בַּעַל הַיְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ הֵם קַלּוֹת מְאֹד לַעֲשׂוֹתָם, כִּי כָּל הַצִּוּוּי שֶׁלָּהֶם תָּלוּי בְּאַהֲבָתוֹ שֶׁל הָאָדָם אֶת חֲבֵרוֹ בִּלְבַד. לָכֵן הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר מְאֹד לְהַכְנִיס בָּאָדָם קִנְאָה בַּחֲבֵרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׂמַח בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וּמִי שֶׁמִּתְגַּבֵּר לְקַיְּמָם, אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר אֶת הַשָּׂכָר הַגָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ, וּמָה רַב טוֹב הַצָּפוּן לוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ".

וְכֵן אָמַר מוֹהַרְנָ"ת זִיעָ"א שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַסְבִּיר אֶת בֵּאוּרוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא אִיגֶר זִיעָ"א הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר, אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר הֶסְבֵּר וּבֵאוּר עַל יְהוּדִי אַחֵר. כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא הַחוֹטֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת הַלֵּב נִשְׁבָּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ אַף הוּא מְרֻצֶּה בְּעֵינֵי ה' וְקָרוֹב אֵלָיו. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב.

וְאָמַר עוֹד מוֹהַרְנָ"ת זִיעָ"א שֶׁהוּא יָכוֹל לָדוּן לְכַף זְכוּת אֲפִלּוּ אֶת הָאָדָם הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר עָבַר שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּעַם עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ רַחֲמָנָא לִצְלַן.

וּכְפִי שֶׁמְּסֻפָּר עַל הָרה"ק ר' יִשְׂרָאֵל מֵרוֹזִ'ין זִיעָ"א, שֶׁהִלְשִׁינוּ בְּפָנָיו עַל יְהוּדִי מִטְּבֶרְיָה הַמְעוֹלֵל צָרוֹת רַבּוֹת לִשְׁכֵנָיו, וְרָצוּ שֶׁיַּעֲנִישׁוֹ בְּשֵׁבֶט פִּיו, פָּתַח הָרַבִּי וְאָמַר: מָה כֹּחִי לִפְעֹל נֶגֶד אִישׁ יְהוּדִי וּמִי יָכוֹל לָדַעַת אֶת עֶרְכּוֹ וּמַעֲמָדוֹ בַּשָּׁמַיִם, אוּלַי בַּלַּיְלָה כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹלֶה עַל יְצוּעוֹ וּמִתְכַּסֶּה בִּשְׂמִיכָה מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ, הוּא שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְכָל הַשָּׁב בִּתְשׁוּבָה נִקְרָא רֵעוֹ וִידִידוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכּוֹתֵב הָרַמְבַּ"ם (הלכות תשובה), וְכֵיצַד אֲנִי אֲבַקֵּשׁ אֶת רָעָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי לְהֵיכָן אֶשָּׂא אֶת פָּנַי מֵרֹב בּוּשָׁה.

וְכֵן כּוֹתֵב רַבִּי נַחוּם מִטְּשֶׁרְנוֹבִיל (מאור עינים פ' מצורע): "הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ מֵרָשָׁע גָּדוֹל, כִּי אֲפִלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבָּךְ מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן, וּכְשֶׁמְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ אוֹמֵר אֱמֶת, הוּא מְבַטֵּל תַּעֲנוּג הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּמֵבִיא בּוֹ מִדַּת עַצְבוּת כִּבְיָכוֹל".

וְכָתַב הָרה"ג רַבִּי יִצְחָק קוֹדְלֶצְקִישְׁלִיטָ"א בְּסִפְרוֹ "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ", שֶׁיֶּשְׁנָהּ קַבָּלָה מֵהַזְּקֵנִים, שֶׁסְּגֻלָּה גְּדוֹלָה לַעֲצֹר אֶת הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת מֵעַל עַם יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא לִצְלַן, לוֹמַר אֶת הַנֻּסָּח שֶׁל הַלִּמּוּד זְכוּת עַל עַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר כָּתוּב בְּתַנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק ט עַיֵּן שָׁם.

מַעֲשֶׂה נִפְלָא – כֵּיצַד צָרִיךְ לָדוּן לְכַף זְכוּת?

עַד כַּמָּה צָרִיךְ לָדוּן לְכַף זְכוּת נִוָּכַח מֵהַסִּפּוּר הַבָּא:

כְּשֶׁהָיָה הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל רַבִּי יַעֲקֹב קָמִינֶצְקִי זַצַ"ל אַבְרֵךְ צָעִיר, נִמְלַט יַחַד עִם זוּגָתוֹ מֵאֵימַת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, בִּבְרִיחָתוֹ וּנְדוּדָיו הִגִּיעַ לְאֵיזוֹ עֲיָרָה שֶׁהָיוּ גָּרִים בָּהּ רַק שְׁנֵי יְהוּדִים. הָיָה זֶה בְּיוֹם חָרְפִּי גָּשׁוּם בִּמְיֻחָד, הַקֹּר הִקְפִּיא עֲצָמוֹת וְהַשֶּׁלֶג נֶעֱרַם לְגֹבַהּ רַב. הָרוּחוֹת הַקָּרוֹת סָעֲרוּ מְאֹד, וְהָיְתָה זוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת לְהִשָּׁאֵר בַּחוּץ.

 הִגִּיעַ ר' יַעֲקֹב לְבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, וְדָפַק בְּפֶתַח בֵּיתוֹ וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁהִנֵּה הִגִּיעַ אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה. אֲבָל הֶעָשִׁיר לֹא הִסְכִּים בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לְהַכְנִיסוֹ לָלוּן בְּבֵיתוֹ, כְּשֶׁהִתְחַנֵּן אֵלָיו שֶׁלְּפָחוֹת יִתֵּןלְאִשְׁתּוֹ מָקוֹם לָלוּן בַּלַּיְלָה כִּי בִּשְׁבִילָהּ הָיְתָה זוֹ מַמָּשׁ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, הֶרְאָה לוֹ הֶעָשִׁיר אֶת הֶחָצֵר וְשָׁם נָתַן לְאִשְׁתּוֹ מָקוֹם לָלוּן.

וְהִנֵּה בְּשַׁבָּת הִגִּיעַ רַבִּי יַעֲקֹב לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הָעֲיָרָה, וְרוֹאֶה הוּא שֶׁרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה כִּבֵּד אֶת הֶעָשִׁיר בַּעֲלִיָּה מְכֻבֶּדֶת מְאֹד. תָּמַהּ מְאֹד רַבִּי יעקב, וְנִגַּשׁ אֶל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה וְסִפֵּר לוֹ דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם אֵיךְ הָיָה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, שֶׁלֹּא הִכְנִיסוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לְבֵיתוֹ. 

אָמַר לוֹ רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה: הִנֵּה הֶעָשִׁיר הַזֶּה הוּא מַכְנִיס אוֹרְחִים גָּדוֹל מְאֹד, וְאַף אֵרַח אֶת כָּל יְשִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָא בִּזְמַנּוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֶלָּא שֶׁבַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר הָיָה אֶצְלוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁיָּשַׁן אֶצְלוֹ וְגָנַב לוֹ הַרְבֵּה חֲפָצִים יִקְרֵי עֵרֶךְ, עַד שֶׁהִשְׁאִיר אוֹתוֹ מַמָּשׁ נָקִי מִנְּכָסָיו, לָכֵן קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אוֹתוֹ עָשִׁיר שֶׁלֹּא יַכְנִיס יוֹתֵר לְבֵיתוֹ אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אִישִׁית, וְלָכֵן לֹא קִבֵּל אוֹתְךָ לָלוּן בְּבֵיתוֹ. וּמִמַּעֲשֶׂה זֶה אָנוּ לוֹמְדִים עַד הֵיכָן צָרִיךְ הָאָדָם לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת.