הלכות הלילה לקמים בחצות | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אשא עיני' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - -

בס"ד

הלכות וַהֲלִיכוֹת הַלַּיְלָה

שְׁאֵלָה:

מִי שֶׁקָּם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְנִשְׁאָר עֵר עַד הַבֹּקֶר מָתַי הִלְכוֹת יְבָרֵךְ בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר?

תְּשׁוּבָה:

כָּתַב הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן מז סעיף יג) שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לִפְנֵי לִמּוּדוֹ, חוּץ מִבִּרְכַּת הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה שֶׁיְּבָרֵךְ בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, אָמְנָם הַמְקֻבָּלִים כָּתְבוּ שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת כָּל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר מִיָּד כְּשֶׁיָּקוּם מִשְּׁנָתוֹ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְכֵן כָּתַב הָרָשָׁ"שׁ (נהר שלום דף כ ע"א), וְכֵן כָּתַב הַבֶּן אִישׁ חַי (פרשת תולדות).

שְׁאֵלָה:

מִי שֶׁקָּם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר לִישֹׁן עַד הַתְּפִלָּה מָתַי יְבָרֵךְ בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר?

תְּשׁוּבָה:

כָּתַב הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (סימן מז סק"ל) שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת כָּל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר בַּחֲצוֹת לַיְלָה, חוּץ מִבִּרְכַּת אֱלֹקַי נְשָׁמָה וְהַמַּעֲבִיר שֵׁנָה שֶׁיְּבָרְכֵם בַּבֹּקֶר כְּשֶׁיָּקוּם מִשְּׁנָתוֹ, אֲבָל הַמְקֻבָּלִים כָּתְבוּ, שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְכֵן כָּתַב הַבֶּן אִישׁ חַי (פרשת תולדות) שֶׁיְּבָרְכֵם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְכֵן כָּתַב הָרָשָׁ"שׁ (נהר שלום דף כ ע"א), אֲבָל כָּתְבוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁיִּזָּהֵר מְאֹד לַעֲשׂוֹת לוֹ סִימָן שֶׁלֹּא יַחְזֹר וִיבָרְכֵם שׁוּב בַּבֹּקֶר מֵחֲמַת הֶרְגֵּלוֹ, וְיִכָּשֵׁל בִּבְרָכוֹת לְבַטָּלָה וְיֵצֵא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ.

שְׁאֵלָה:

מִי שֶׁקָּם בַּלַּיְלָה לִלְמֹד מָתַי יְבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה?

תְּשׁוּבָה:

כָּתַב הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (סימן מז סקל"א), שֶׁאִם לֹא שָׁמַע קוֹל תַּרְנְגוֹל בַּלַּיְלָה, יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה רַק בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, וּלְפִי הַמְקֻבָּלִים יְבָרֵךְ מִיָּד בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה כִּשְׁאָר כָּל הַבְּרָכוֹת.

שְׁאֵלָה:

מִי שֶׁנִּשְׁאָר עֵר כָּל הַלַּיְלָה מָתַי יְבָרֵךְ בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר?

תְּשׁוּבָה:

כָּתַב הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (סימן מז סקכ"ח), שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת לְאַחַר עֲלוֹת הַשַּׁחַר, חוּץ מִבִּרְכוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיֵּצֵא יְדֵי חוֹבָה מֵאַחֵר, וְאִם יָשַׁן בַּיּוֹם הַקּוֹדֵם שְׁנַת קֶבַע, יְבָרֵךְ בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר גַּם אֶת בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה.

וּלְפִי הַמְקֻבָּלִים יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת מִיָּד בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, חוּץ מִבִּרְכוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיְּבָרֵךְ בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, (רש"ש נהר שלום דף כ ע"א). וְכֵן כָּתַב הָאֲרִיזָ"ל (שער הכוונות ד"א ע"ג). וְכֵן פָּסַק הַחִידָ"א (ברכי יוסף אות מ"ו). וְהַבֶּן אִישׁ חַי (פרשת תולדות יד).

שְׁאֵלָה:

מִמָּתַי הוּא זְמַן אֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת וְעַד מָתַי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ?

תְּשׁוּבָה:

כָּתְבוּ רֹב הַפּוֹסְקִים שֶׁזְּמַנּוֹ הוּא מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְכֵן כָּתַב הָאֲרִיזָ"ל (שעה"כ דרושי הלילה ערבית דרוש א), מִפְּנֵי שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל, וּבַעַל הַתַּנְיָא בְּסִדּוּר הָרַב (סדר הלילה) כָּתַב, שֶׁיָּכוֹל לְאָמְרוֹ שְׁעָתַיִם לִפְנֵי חֲצוֹת הַלַּיְלָה, מִפְּנֵי שֶׁזְּמַנּוֹ הוּא מִתְּחִלַּת הָאַשְׁמוּרָה הָאֶמְצָעִית, וּזְמַן אֲמִירָתוֹ הוּא עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר.

שְׁאֵלָה:

מִי שֶׁהוּא אָנוּס, אוֹ שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ וְכַדּוֹמֶה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר אֶת כָּל סֵדֶר תִּקּוּן חֲצוֹת מָה יַעֲשֶׂה?

תְּשׁוּבָה:

כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְדּ בְּשׁוּ"ת שַׂלְמַת חַיִּים סִימָן א, שֶׁיֹּאמַר לְפָחוֹת אֶת מִזְמוֹר עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל (תהילים קלז), אוֹ אֶת מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹקִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ (תהילים סט), מִפְּנֵי שֶׁתִּקּוּן חֲצוֹת הוּא מִדְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר, וְלָכֵן יוּכַל לָצֵאת בָּזֶה בִּשְׁעַת הַדְּחָק.

שְׁאֵלָה:

אִם קָם מְעַט קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וְיֵשׁ לוֹ זְמַן לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת אוֹ סְלִיחוֹת, וְאֵין לוֹ זְמַן לוֹמַר אֶת שְׁנֵיהֶם, מָה עָדִיף לוֹמַר?

תְּשׁוּבָה:

כָּתַב בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה (סימן א) בְּשֵׁם מַהֲרַ"ם זַכּוּתָא, שֶׁבְּאֹפֶן זֶה עָדִיף שֶׁיֹּאמַר תִּקּוּן חֲצוֹת, וְכֵן כָּתַב הַבִּרְכֵּי יוֹסֵף (סימן א סעיף ג) שֶׁבְּאֹפֶן זֶה יֹאמַר תִּקּוּן חֲצוֹת, שֶׁהוּא עִקָּר יוֹתֵר גָּדוֹל. וְכֵן כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פָלָאגִ'י (כף החיים סימן ג אות לג). וְכֵן כָּתַב הַבֶּן אִישׁ חַי (פרשת וישלח אות ט). וְכֵן כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ טוֹלֶדָנוֹ (קיצור שולחן ערוך סימן א אות ב).

שְׁאֵלָה:

אִם קָם מְעַט קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וְיֵשׁ לוֹ זְמַן לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת, אוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אֵיזֶה מֵהֶם עָדִיף?

תְּשׁוּבָה:

כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פָלָאגִ'י בְּכַף הַחַיִּים (סימן ג אות לג) וְכֵן כָּתַב הַבֶּן אִישׁ חַי (פרשת וישלח אות לט) שֶׁבְּאֹפֶן זֶה, עָדִיף לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת מֵאֲשֶׁר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כֵּיוָן שֶׁדָּבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.

שְׁאֵלָה:

מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָקוּם חֲצוֹת וְגַם לְהִתְפַּלֵּל בְּהָנֵץ הַחַמָּה, אֵיזֶה מֵהֶם עָדִיף הַאִם קִימַת חֲצוֹת אוֹ תְּפִלָּה בְּהָנֵץ הַחַמָּה?

תְּשׁוּבָה:

כָּתַב הַבֶּן אִישׁ חַי (פרשת וישלח), שֶׁאֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת עֲדִיפָה עַל תְּפִלָּה בְּהָנֵץ הַחַמָּה. וְכֵן כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל (אור לציון חלק ב פרק מב אות יט)

וְכָתַב שֶׁהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁתְּפִלָּה בְּהָנֵץ הַחַמָּה הִיא הִדּוּר מִצְוָה, וַאֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת הִיא חוֹבָה עַל כָּל אֶחָד.

שְׁאֵלָה:

כֵּיצַד צָרִיךְ לָשֶׁבֶת בְּתִקּוּן חֲצוֹת?

תְּשׁוּבָה:

כָּתַב הָאֲרִיזָ"ל בְּשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת (דף נח): בַּאֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת צָרִיךְ לָשֶׁבֶת לְלֹא נַעֲלַיִם לְיַד הַפֶּתַח עַל הַקַּרְקַע, וְיִפְרֹס אֵיזֶה שָׁטִיחַ עַל הַקַּרְקַע וְעָלָיו יֵשֵׁב עַד סִיּוּם תִּקּוּן לֵאָה, וְטוֹב לָשִׂים אֵפֶר בִּמְקוֹם הֲנָחַת תְּפִלִּין, אֲבָל יִזָּהֵר מְאֹד לִרְחֹץ אֶת מְקוֹם נְתִינַת הָאֵפֶר לְאַחַר סִיּוּם אֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא הָאֵפֶר חוֹצֵץ בֵּין הַתְּפִלִּין לִבְשָׂרוֹ.

שְׁאֵלָה:

מָתַי הוּא זְמַן חֲצוֹת הַלַּיְלָה?

תְּשׁוּבָה:

כָּתְבוּ רֹב הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁזְּמַן חֲצוֹת הַלַּיְלָה הוּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, וְכֵן פָּסַק הַשַּׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה (סימן א ג) וְרַבֵּנוּ זַלְמָן מִלָּאדִי בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ הָרַב (סימן א), וְכֵן כָּתַב הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (סימן א ט), וְהַבַּאֵר הֵיטֵב (שם ו), וְכֵן כָּתְבוּ הַבֶּן אִישׁ חַי (פרשת וישלח), וְכַף הַחַיִּים (סימן א).

וְיֵשׁ אַחֲרוֹנִים שֶׁכָּתְבוּ, שֶׁזְּמַן חֲצוֹת הַלַּיְלָה הוּא שֵׁשׁ שָׁעוֹת לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים, וְכֵן פָּסַק הַמָּגֵן אַבְרָהָם (סימן א), וְהָאֵלִיָּה רַבָּה (סימן א א), וְהַמִּשְׁנַת חֲסִידִים (מסכת חצות פרק א), וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם (סימן כב), וְכֵן כָּתַב בְּליקו"מ (קמט). וּבְקוּנְטְרֶס תִּקּוּן חֲצוֹת (נדפס בירושלים תשלו) הֵבִיא, שֶׁכֵּן כָּתְבוּ גַּם בִּתְשׁוּבוֹת הָרֹא"שׁ, וּמָהַרְח"וּ, וְהַמַּחֲצִית הַשֶּׁקֶל וּבְצַוָּאַת ר' נַפְתָּלִי כַּץ, וְהָעוֹלַת תָּמִיד, וְהָרָמָ"ז, וְהַמִּקְדָּשׁ מֶלֶךְ, וְהַדְּבַר שְׁמוּאֵל.

שְׁאֵלָה:

הַאִם מֻתָּר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר?

תְּשׁוּבָה:

כָּתַב הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן פט) שֶׁאִם נִשְׁאָר עֵר וְלֹא יָשַׁן כָּל הַלַּיְלָה, יוּכַל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וַחֲצִי שָׁעָה קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר מֻתָּר לֶאֱכֹל רַק פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה.

וְאִם יָשַׁן בַּלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ, כָּתַב הַזוה"ק (פרשת ויקהל דף רטו) שֶׁאֵין לוֹ לֶאֱכֹל כְּלָל עַד לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וְכֵן כָּתַב הַחִידָ"א בְּסִפְרוֹ שׁוּ"ת יוֹסֵף אֹמֶץ (סימן יז אות ב) שֶׁכָּךְ נוֹהֲגִים בִּמְדִינָתֵנוּ שֶׁלֹּא אוֹכְלִים כְּלָל מֵחֲצוֹת עַד הַבֹּקֶר.

וּמִי שֶׁהוּא חַלָּשׁ מְאֹד, יֵשׁ מֵהָאַחֲרוֹנִים שֶׁהִתִּירוּ לֶאֱכֹל קְצָת רַק כְּדֵי לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, וְלֹא לְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתוֹ. (שו"ת שב יעקב חאו"ח סימן ח בשם סידור האריז"ל).

וּלְגַבֵּי שְׁתִיַּת מַיִם אוֹ קָפֶה, הָרָמָ"ק וּמָהַרְח"וּ פֵּרְשׁוּ בַּזוה"ק הַנַּ"ל שֶׁכָּל הָאִסּוּר הוּא רַק לֶאֱכֹל, אֲבָל לִשְׁתּוֹת מֻתָּר. וְהַחִידָ"א כָּתַב (ברכי יוסף סימן פט) שֶׁיֵּשׁ לִשְׁתּוֹת קָפֶה דַּוְקָא לְלֹא סֻכָּר, וְכֵן כָּתַב בַּעַל הַפְּרִי חָדָשׁ (סימן פט סק"ב), אָמְנָם יֵשׁ כַּמָּה אַחֲרוֹנִים שֶׁהִתִּירוּ לִשְׁתּוֹת קָפֶה אֲפִלּוּ עִם חָלָב וְסֻכָּר, וְכֵן פָּסְקוּ הַבֶּן אִישׁ חַי (פרשת ניצבים), וְהַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (סימן תקפא ס"ק כא), וְיֵשׁ שֶׁהֶחְמִירוּ שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹת אֲפִלּוּ מַיִם, וְכֵן פָּסְקוּ הַגְּרָ"ח פָלָאגִ'י (מועד לכל חי סימן יב ט), וְהָאֵלִיָּה רַבָּה (פ"ט יא) וָעוֹד.

וְהַגָּאוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פָּאפּוֹ בְּסִפְרוֹ חֶסֶד לַאֲלָפִים (פ"ט ח) הִבְטִיחַ שֶׁמִּי שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה אֲפִלּוּ מַיִם אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם מֵחוֹשׁ, רְפוּאָתוֹ מְהֵרָה תִמָּצֵא מִן הַשָּׁמַיִם עכ"ד.

שְׁאֵלָה:

אִם אֵינוֹ מְכַוֵּן בַּאֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת כָּרָאוּי וְאוֹמְרוֹ לְלֹא צַעַר וּבְכִיָּה הַאִם כְּדַאי לְאָמְרוֹ אוֹ מוּטָב שֶׁלֹּא לְאָמְרוֹ?

תְּשׁוּבָה:

כָּתַב הַבֶּן אִישׁ חַי (שו"ת רב פעלים): הִנֵּה בְּכָל הַמִּצְווֹת, הַמַּעֲשֶׂה הוּא הָעִקָּר וְלֹא הַמַּחְשָׁבָה, וְלָכֵן רַק בְּבִרְכַּת אָבוֹת שֶׁבִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה הַכַּוָּנָה מְעַכֶּבֶת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַזוה"ק פָּרָשַׁת וַיְחִי דַּף רמג וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִי שֶׁלִּבּוֹ טָרוּד וְרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ וְהוּא בְּצָרָה וְלֹא יָכוֹל לְסַדֵּר שֶׁבַח אֲדוֹנוֹ כָּרָאוּי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַלֵּב וְהָרָצוֹן כָּרָאוּי יְסַדֵּר שֶׁבַח אֲדוֹנוֹ וְלֹא יִגְרָע מִמֶּנּוּ עי"ש.

וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי אִם יְצָרֵף הָאָדָם יַחַד עִם זֶה אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, יַגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִפְעֹל תִּקּוּנִים יוֹתֵר גְּדוֹלִים בָּעוֹלָמוֹת הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנִים, הִנֵּה טַעֲנָה זוֹ הִיא טַעֲנַת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמַּרְאֶה טְלָפַיִם בְּסִימָנֵי טָהֳרָה, כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הָאָדָם מִלְּקַיֵּם הַמִּצְווֹת וּדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְלָכֵן אַף מִי שֶׁטָּרוּד הַרְבֵּה יֹאמַר תִּקּוּן חֲצוֹת אֵיךְ שֶׁיָּכוֹל, וּמְסַיֵּם הַבֶּן אִישׁ חַי, שֶׁבְּוַדַּאי צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהִתְאַמֵּץ בְּכָל יְכָלְתּוֹ, לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַכַּוָּנָה וְזַכּוּת הַמַּחְשָׁבָה בַּאֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת.

שְׁאֵלָה:

הַאִם אֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת הוּא חוֹבָה אוֹ בְּגֶדֶר מַעֲלָה וְשֶׁבַח בִּלְבַד, וְהַאִם יֵשׁ בָּזֶה חִלּוּק בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְבַעֲלֵי בָּתִּים?

תְּשׁוּבָה:

כָּתַב הַחִידָ"א בְּסִפְרוֹ פֶּתַח עֵינַיִם (ברכות ג ע"ב) בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת רַבֵּנוּ הַאי גָּאוֹן, שֶׁהוּא חִיּוּב עַל כָּל אֶחָד לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת, בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבֵין בַּעֲלֵי בָּתִּים.

וְכֵן כָּתַב רַבֵּנוּ חַיִּים פָלָאגִ'י בְּסִפְרוֹ רוּחַ חַיִּים אוֹת א, שֶׁמַּשְׁמָעוּת לְשׁוֹן הָרֹא"שׁ וְהַבֵּית יוֹסֵף בְּסִימָן א, שֶׁכָּתְבוּ שֶׁרָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁיְּהֵא מִתְאוֹנֵן וְדוֹאֵג עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מַשְׁמָע שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּין תַּלְמִיד חָכָם לְבַעֲלֵי בָּתִּים אֶלָּא שְׁנֵיהֶם מְחֻיָּבִים לְהִתְאוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

וְכֵן כָּתַב הַנּוֹדָע בִּיהוּדָה בְּסִפְרוֹ דְּרוּשֵׁי הַצל"ח (דרוש ב סעיף כא) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְעַל כָּל פָּנִים בֵּין הַלּוֹמְדִים וּבֵין דַּלַּת הָעָם, קֹדֶם כָּל דָּבָר יְסַדְּרוּ תִּקּוּן חֲצוֹת, וּבִפְרָט בַּזְּמַן הַזֶּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מִתְגַּבְּרִים הָרְשָׁעִים וְנוֹתְנִים כֹּחַ לַקְּלִפּוֹת וְזֶהוּ אֲרִיכוּת גָּלוּתֵנוּ, וְרָאוּי לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה בְּתַחְבּוּלוֹת נֶגֶד הַקְּלִפּוֹת וּלְהַתִּישׁ כֹּחָם עַל יְדֵי תִּקּוּן חֲצוֹת, וְרָאוּי לְכָל אֶחָד לִזָּהֵר בָּזֶה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִים הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים לִזָּהֵר בָּזֶה עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְעַיֵּן בַּסֵּפֶר קַב הַיָּשָׁר פֶּרֶק צג שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה הַרְבֵּה וְכֵן כָּתַב הַשְּׁלָ"ה (חולין דרך חיים כא), וּבַסֵּפֶר יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה שַׁעַר ב פֶּרֶק א וְכֵן כָּתַב הַגְּרָ"א בְּסִפְרוֹ מַעֲשֵׂה רַב סִימָן א וְכֵן כָּתַב הָרַמְחַ"ל בְּסִפְרוֹ מְסִלַּת יְשָׁרִים, וְלָכֵן כָּתַב הַחִידָ"א בְּבִרְכֵּי יוֹסֵף (סימן א אות ג) שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת בַּחֲבוּרָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ חֲסִידוּת אֶלָּא חִיּוּב, וּמוֹסִיף עוֹד הַחִידָ"א, שֶׁבְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ וּבְעֵינֵנוּ רָאִינוּ כַּמָּה עֲיָרוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹתוֹ בְּרֹב עַם. ע"כ. וְכֵן נָהֲגוּ בִּפְּרֶשְׁבּוּרְגְּ בִּישִׁיבָתוֹ שֶׁל הַחֲתַ"ם סוֹפֵר לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת בְּרֹב עַם בְּכָל לֵיל שִׁשִּׁי. וְכֵן כָּתַב הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה סִימָן א (סק"ט) שֶׁעָדִיף לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת בַּחֲבוּרָה כִּי בְּרֹב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ.

הַהֶבְדֵּל בֵּין הַחִנּוּךְ הַטָּהוֹר לַחִנּוּךְ הַטָּמֵא

וּמַעֲשֶׂה הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, כַּאֲשֶׁר מַשְׂכִּילִים פּוֹרְקֵי עֹל רָצוּ לִפְתֹּחַ שָׁם בֵּית סֵפֶר לְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִלְחֲמוּ בָּהֶם בְּכָל עֹז נְקִיֵּי הַדַּעַת אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, וּבְרֹאשָׁם רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְדּ זַצַ"ל, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמְנַהֵל שֶׁל אוֹתוֹ בֵּית סֵפֶר וְטָעַן לִפְנֵי הָרַב, מַדּוּעַ הוּא כֹּה מִתְנַגֵּד עַל בֵּית הַסֵּפֶר וַהֲרֵי כֻּלָּם הוֹלְכִים שָׁם עִם צִיצִית וְחוֹבְשִׁים לְרֹאשָׁם כִּפּוֹת, עָנָה לוֹ הַגרי"ח זַצַ"ל: וְכִי הַאִם מִבֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלָּכֶם יֵצֵא יֶלֶד שֶׁיֹּאמַר תִּקּוּן חֲצוֹת, הֱשִׁיבוֹ הַמְנַהֵל: לֹא, וְכִי בְּתַלְמוּדֵי תּוֹרָה הַיְלָדִים אוֹמְרִים תִּקּוּן חֲצוֹת, הֵשִׁיב לוֹ הַגרי"ח וְאָמַר לוֹ, מִתַּלְמוּדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ יֵצְאוּ תַּלְמִידִים שֶׁבֶּעָתִיד יֹאמְרוּ תִּקּוּן חֲצוֹת, אֲבָל מִבֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלְּךָ לֹא יֵצֵא תַּלְמִיד שֶׁיֹּאמַר תִּקּוּן חֲצוֹת, וַהֲרֵי זֶה חִנּוּךְ שֶׁל כְּפִירָה מִפְּנֵי שֶׁמְּבַטְּלִים סְעִיף שָׁלֵם בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן א סעיף ג) שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת מֵצֵר וְדוֹאֵג עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבִשְׁבִיל זֶה לְבַד צָרִיךְ לְהִלָּחֵם בָּכֶם.

שְׁאֵלָה:

בְּאֵילוּ יָמִים אוֹמְרִים תִּקּוּן רָחֵל וּבְאֵילוּ יָמִים אוֹמְרִים תִּקּוּן לֵאָה?

תְּשׁוּבָה:

בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה אוֹמְרִים תִּקּוּן רָחֵל וְתִקּוּן לֵאָה, וּבַיָּמִים דִּלְהַלָּן אֵין אוֹמְרִים תִּקּוּן רָחֵל אֶלָּא תִּקּוּן לֵאָה בִּלְבַד:

יְמֵי חֹדֶשׁ נִיסָן, יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר, מוֹצָאֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת עַד י"ב סִיוָן, ט"וּ בְּאָב, חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, יְמֵי חֲנֻכָּה וּפוּרִים, ט"וּ בִּשְׁבָט, לֵיל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כָּל יְמֵי שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכֵן כָּל הַיָּמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן.

וְכֵן בְּבֵית הָאָבֵל וּבְבֵית הֶחָתָן וּבְלֵיל הַמִּילָה, אֲבִי הַבֵּן וְהַסַּנְדָּק לֹא אוֹמְרִים תִּקּוּן רָחֵל (בן איש חי פרשת וישלח וכף החיים סימן א) וּבְלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים יֵשׁ נוֹהֲגִים לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת (מטה אפרים תריט).

וּבְלֵיל יוֹם טוֹב כָּתַב רַבִּי חַיִּים פָלָאגִ'י (כף החיים ג לד) שֶׁיֹּאמַר תִּקּוּן לֵאָה, וְהַבֶּן אִישׁ חַי (פרשת וישלח) כָּתַב שֶׁאֵין לוֹמַר בְּלֵיל שַׁבָּת, לֹא תִּקּוּן רָחֵל וְלֹא תִּקּוּן לֵאָה, אֲבָל בְּכַף הַחַיִּים (סקי"ג), וְהַבַּעַל הַתַּנְיָא בְּסִדּוּר הָרַב כָּתְבוּ, שֶׁבְּלֵיל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב יֹאמַר תִּקּוּן לֵאָה, וְכֵן כָּתַב בַּעַל הַשַּׁעֲרֵי צִיּוֹן, וְכֵן כָּתַב בְּסִדּוּר רַבִּי שַׁבְּתַאי מֵרַשְׁקוֹב זִיעָ"א.

וּבְלֵיל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כָּתְבוּ הַבֶּן אִישׁ חַי (פרשת ויקרא סעיף ד), וְהַכַּף הַחַיִּים (סימן א סקי"א), שֶׁאִם הוּא לֵיל רֹאשׁ חֹדֶשׁ לְאַחַר הַמּוֹלָד אֵין אוֹמְרִים תִּקּוּן רָחֵל.

וּבְלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב יֹאמַר תִּקּוּן רָחֵל בִּלְבַד (כה"ח סימן א יד).

שְׁאֵלָה:

מָה עָדִיף לִלְמֹד בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה?

תְּשׁוּבָה:

כָּתְבוּ הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (סימן א סק"ט) וְהַבַּאֵר הֵיטֵב בְּשֵׁם הָאֲרִיזָ"ל, שֶׁלְּאַחַר אֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת, לִמּוּד הַמִּשְׁנָיוֹת קוֹדֵם לְכָל דָּבָר, וְעַל יָדוֹ זוֹכֶה הָאָדָם לִנְשָׁמָה, כִּי מִשְׁנָה אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה, וְאִם יֵשׁ לוֹ יָד בְּחָכְמַת הָאֱמֶת זְמַן זֶה הוּא מְסֻגָּל מְאֹד, ע"כ. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ויקרא כג) כָּתַב, שֶׁהַלַּיְלָה מְסֻגָּל מְאֹד לְלִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּנֶגֶד סְפִירַת הַמַּלְכוּת, עי"ש.