ישועות בחצות - חלק ב | הרב אמנון יצחק
- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אעירה שחר' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - -
הנחש שהתהפך לאבנט
ישנו סיפור נפלא שהיה עם הגאון רבי אליהו מאיזמיר בעל ה'שבט מוסר', ה'שבט מוסר' חיבר עוד ספר - והוא נקרא 'אזור אליהו'. את הספר 'אזור אליהו' הוא כתב בעקבות מעשה נורא ונס שהיה לו, שפעם אחת קם בלילה לעסוק בתורה, ואחרי שלמד זמן מה, הושיט את ידו לחזק את חגירת אבנטו, כשלפתע ראה שהאבנט זז! הוא הסתכל טוב יותר וראה שזה לא האבנט שלו אלא נחש! נמצא, שהוא ישב ועסק בתורה כמה שעות כשנחש חגור לו למתניו! לזכר הנס הזה הוא כתב ספר בשם: אזור אליהו - אזור פירושו אבנט.
מתי העקרב מציל ממות?
רבינו יוסף חיים זצ"ל מביא מעשה נפלא בספרו 'בן-יהוידע', על תלמיד חכם אחד שהיה קם תדיר בחצות לילה לעסוק בתורה. פעם אחת בשבתו בביתו בלילה ראה עקרב מזיק והתחיל לרדוף אחריו להורגו, כי פחד שלא יזיק את בני הבית הישנים, והעקרב נמלט מפניו והוא רדף אחריו ולא הצליח להרגו.
הלך התלמיד חכם והעיר את אשתו כדי להזהירה מפני העקרב, והיא מרוב עייפותה טענה לפניו מדוע הוא מעיר אותה משנתה המוכרחת לה למנוחה מעמל היום, והוא ענה לה שישנה סכנה בבית מחמת שראה עקרב מזיק ולא הצליח להרוג אותו. אמרה לו אשתו: והיכן ההבטחה שכל מי שעוסק בתורה התורה מגנה ומצלה ושומרת עליו מכל צער ונזק, ויש הבטחות גדולות בזוהר (בפרשת בחוקותי דף רז) שמי שעוסק בתורה בלילה, שולט על כל הגזירות הקשות והרעות, ואם כן איך אתה אומר שיש סכנה מעקרב?
ואחרי שאמרה זאת, קמה בכעס ממיטתה, והנה, תכף כשנתרחקה ממיטתה התמוטט ברעש גדול הקיר הסמוך שהיה בנוי מאבנים גדולות, ונפל כולו על מיטתה במקום שרגע לפני כן היתה שוכבת, שאילו היתה שם היתה בודאי נמחצת ונהרגת במקום!
אמר לה בעלה: הנה התשובה לשאלתך. ה' יתברך סובב סבה זו של העקרב בשביל להצילך ממוות, בזכות התורה שאני לומד בלילה.
שומרי העיר
בגמרא (בבא בתרא דף י) מובא, שתלמידי חכמים נקראים 'שומרי העיר' וממילא הם פטורים מלשלם מסים על שמירת העיר, מאחר והם בעצמם שומרים על העיר בתורתם, וצריכים לדעת, שעיקר השמירה היא דווקא כאשר לומדים תורה בלילה.
כמובא בזוהר הקדוש פרשת ויחי דף רמ"ג] וכן כתבו חז"ל כל בית שאין נשמעים בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו.
היה מעשה ברמת אלחנן, המובא בספר 'חצות לילה אקום', תקופה שהיו בה רבה צרות, וכמה וכמה מקרים קשים אירעו שם רחמנא ליצלן. וערכו אסיפה של תלמידי חכמים לטכס עצה מה לעשות, ואחד התלמידי חכמים הציע, שיש סגולה גדולה מהזוהר, שמי שלומד תורה בלילה, הוא בעצמו ניצול מכל גזירות קשות ולא זו בלבד, אלא שהוא ממשיך על ידי כך שמירה עליונה על כל עם ישראל
אותו תלמיד חכם הציע, שיקימו שם בשכונה כולל של עשרה אברכים שילמדו תורה בלילה, וכן עשו, וברוך השם פסקו המקרים הקשים,
ומכך אנו רואים את גודל הכח של עסק התורה בחצות לילה, שאלו התלמידי חכמים שעוסקים בתורה בלילה, הם השומרים על העיר מכל צרה וצוקה. כי על ידי כך נמשכת שמירה עליונה על כל יושבי העיר הזאת .
תורה בלילה מכפרת
מובא בחז"ל (עירובין י"ח): כל בית שלומדים בו תורה בלילה שוב אינו נחרב, שנאמר:"ולא אמר איה אלו-ה עושי הנותן זמירות בלילה"- שפירושו שמי שנותן זמירות בלילה, היינו שלומד תורה בלילה, כמו שנאמר "זמירות היו לי חוקיך", לא יצטרך לשאול: איה אלו-ה עושי, דהיינו איפה הבית הזה שהיה בנוי כאן כי ביתו יהיה שמור מכל רע.
ולכאורה מדוע חז"ל כתבו זאת על דרך השלילה - סופו שאינו נחרב? וכי מדוע יעלה על הדעת שביתו יחרב, שצריכים להבטיח לו שלא יחרב ביתו? אלא מבאר הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו 'תוכחת חיים' פרק ח', שמדובר על בית כזה שראוי להיחרב, לפי מעשיו של בעל הבית, כגון ששומעים בו זימרה באופן האסור שעל כך אמרו חז"ל "זימרא בביתא חורבה בביתא", שפירושו שעונשו הוא שיחרב ביתו, אבל למרות מעשיו הרעים של בעל הבית, הוא ניצל מכך, כיוון שהוא עוסק בתורה בלילה, וזאת משום שהתורה שעוסקים בה בלילה מכפרת עוונות, וממילא האדם שמור מכל רע.
כן מובא עוד במפרשים, על מה שמובא בחז"ל [מגילה ג'] שכאשר נכנסו בני ישראל לארץ-ישראל עם יהושע בן נון, נפגש איתו המלאך ואמר לו: עתה באתי [יהשע ח']. שאל אותו יהושע על מה באת עתה להוכיח אותנו? על כך שלא הקרבנו תמיד של בין הערביים או על כך שלא למדנו תורה? ענה לו המלאך: באתי להוכיח אותכם על כך שלא עסקתם בתורה.
ושואלים המפרשים , מדוע לא הוכיחם המלאך על עוון מה שלא הקריבו את קרבן התמיד? וכי על זה לא ראוי לבוא המלאך ולהתריע? אלא מתרצים המפרשים, שהמלאך הוכיחם רק על לימוד התורה מפני שאילו היה לומדים ישראל תורה בלילה, התורה שהיו לומדים ישראל בלילה, היתה מכפרת להם גם על עוון זה כי התורה שלומדים בלילה מכפרת את העוונות. וממילא עיקר התביעה עליהם היתה על כך שלא למדו תורה בלילה, ובזה נכללים שאר העוונות.
על פי זה מיישבים המפרשים את מה שאמרו חז"ל: אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, על תהרהר אחריו ביום כי בודאי עשה תשובה. ולכאורה מניין לנו זאת שבודאי עשה תשובה? אלא, מסבירים האחרונים, שזאת משום שבדרך כלל תלמידי חכמים עוסקים בתורה בלילה, וממילא התורה מכפרת עליהם, ולכן אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אין להרהר אחריו ביום, כי בודאי על ידי עסק התורה בלילה, הוא עשה תשובה שלמה.
ועל דרך זה מובא ביאור במפרשים על מה שאמרו חז"ל [בבא בתרא קט"ז]: כל מי שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים. שואלים המפרשים: כיצד נאמר - ילך אצל חכם, דהיינו כל חכם התופס בישיבה, ולכאורה, מנין אנו יכולים להיות בטוחים שאותו חכם אכן יכול לבטל מהחולה את הגזירות שנגזרו עליו? אולי נגזרה גזירה שאין בכוחו של אותו חכם לבטלה?
ומתרצים זאת המפרשים על פי הזוהר המובא לעיל (בחוקתי ר"ז), שמי שקם חצות ולומד תורה שולט על כל הגזירות הקשות והרעות, וכן כל הברכות שלו מתקיימות כמו שכתוב:"הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" [זוהר ויקרא י"ג], וזה הטעם שהולכים לחכם שיתפלל על החולה כי בודאי החכם לומד תורה בלילה, ואם כן בכוחו לבטל כל גזירה קשה ולהשפיע ברכה ורפואה.
כי תעבור במים איתך אני
סיפר לי אברך חשוב - אשר בכל שנה כאשר מגיעה תקופת החורף הוא סובל מאד מתחילת החורף, הן מצינון רב והן משפעות ודלקות גרון וכו', וזאת כיוון שהינו רגיש מאד לקור, ובאחת השנים זכה ללמוד במשך כל החורף בכולל חצות ,והנה למרבה הפלא אף שהיה לומד בשעות הלילה אשר בהם הקור גדול מאד לא הצטנן אף בצינון הקל ביותר במשך כל החורף כולו - לא הצטנן אפילו פעם אחת וכן עבר עליו כל החורף כולו - כאשר כל מחלת החורף מדלגות עליו על אף רגישותו הרבה לקור וסיפר לי נס זה בהתלהבות עצומה.
ואמרתי לי שהדברים מפורשים כבר בזוהר (ויחי רמז) שעל ידי הלימוד בלילה האדם זוכה לשמירה עצומה הן לגופו והן לנשמתו. ולכן הוא זכה לשמירה עליונה ממרומים.
ברכת אריכות ימים
חז"ל [מסכת תענית ל"ד] כותבים, שמט"ו באב אשר בו מתארכים הלילות והימים מתקצרים, ישנו חיוב גמור לקום בלילות ולעסוק בתורה.
ועל כך מוסיפה הגמרא "דמוסיף יוסיף" מי שיוסיף שעות ללימוד ויקום בלילה ללמוד תורה יוסיפו לו חיים, ואף אם נגזרה עליו גזירת מוות השם יצילנו, בזכות כך היא מתבטלת מעליו, "ומאן דלא מוסיף יאסף" ומי שלא מוסיף שעות ואינו קם ללמוד תורה בלילה, יאסף קודם זמנו, חס ושלום.
לומדים מכאן שכאשר האדם קם בלילה לעסוק בתורה, אפילו אם נגזרה עליו גזרה רעה חס ושלום, מוסיפים לו חיים מן השמים, וזוהי סגולה נפלאה לאריכות ימים, כהבטחת חז"ל שיוסיפו לו שנים על מה שנגזר עליו, ואף אם לא נגזר עליו לחיות עוד, יוסיפו לו עוד שנים נוספות על מה שנקצב לו.
סיפר לי יהודי מבוגר שהתגורר בצעירותו בירושלים עיה"ק, אשר ראה בעיניו שכל אלו שקמו חצות האריכו ימים מאד - ורובם חיו למעלה ממאה שנה - וזאת כמו שכתב הגר"ח פלאג'י זיע"א בספרו מועד לכל חי [ומקורו בזוהר הקדוש ויקרא דף י"ב ובגמרא תענית ודמוסיף יוסיף] שעל ידי קימת חצות זוכה האדם לאריכות וימים ושנים, וזוכה לראות בנים לבניו כי מתקיים בו הפסוק וראה בנים לבניך שלום על ישראל .
נחת מהילדים
הנה בדורנו כאשר התפשטו הצרות מאד, ורבים מצעירי עמנו מהמשפחות הטובות ביותר נופלים לתרבות רעה חס ושלום, אשר קשה בביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג כמו שאמרו חז"ל, ובוודאי כל אחד ואחד היה חפץ בהבטחה מפורשת שנאמרה מרבי שמעון בר יוחאי זיע"א, לשמירה עילאית עליו ועל יוצאי חלציו, הן שמירה בגשמיות מכל מחלה ומגיפה וכל נזק ודבר רע, והן שמירה ברוחניות שלא יצאו ילדיו לתרבות רעה חס ושלום והנה מי שקם חצות זוכה להבטחה זאת כמו שכתב הזוהר [ויחי רמג] שזוכה לשמירה עליונה הן ברוחניות והן בגשמיות לו ולכל בני ביתו.
שמירה משמים - על ידי הכנעת המזיקים
וכאשר אדם קם בחצות הלילה ועוסק בתורה, על ידי כך הוא זוכה לשמירה עליונה והגנה מיוחדת משמים, מפני שעיקר יציאת המזיקים והחיצונים להזיק הוא בלילה ואז הוא זמן שליטתם, וכאשר האדם לומד תורה בלילה על ידי כך הוא מכניע את כל המזיקים והחיצונים ומכניס אותם לנוקבא דתהומא רבה (לעומק התהום הגדול), כמו שכתב הזוהר [ויחי רל"ח], ומשום כך הוא ניצל מהם ואינם יכולים להזיק לו כלל, ולכן האדם זוכה לשמירה עליונה.
שמירה על ידי השראת השכינה
וטעם נוסף לכך, מפני שהאדם בעת לימודו בלילה - זוכה להשראת השכינה בעת לימודו - כמו שאמרו חז"ל (חגיגה ב') כל הלומד בלילה שכינה כנגדו, וכמובא בזוהר הקדוש (ויקרא י"ג) שהלומד בלילה השכינה מתעטרת בו ומתלבשת עליו ובבוקר היא מברכת אותו בכל הברכות.
והנה על ידי השראת השכינה נמשכת שמירה והגנה לו ולכל עם ישראל, כמו שכתוב: כי ד' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך - ואילו כאשר אין את השראת השכינה, הרי שהאדם מוכן לכל הפגעים רחמא ליצלן, כמו שכתוב: ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך, וכיון שהאדם זוכה להשראת השכינה עליו בעת לימודו בלילה, על ידי כך הוא ממשיך שמירה עליונה הן ברוחניות והן בגשמיות, עליו ועל משפחתו ועל כל עם ישראל כולו.
הבטחת בעל ה"שערי ציון"
כתב בעל השערי ציון: עיני עיני ירדה מים, כאשר שמתי אל לבי את צרות ישראל שרבו מאוד שהם בסוד גלות השכינה אשר מצטערת בצערם של ישראל כמו שכתוב בכל צרתם לו צר.
ולא שלוותי ולא שקטתי עד שמצאתי תיקון ורפואה, "אנכי אערבנו מידי תבקשנו שכל אדם שקם אחר חצות כשקורא הגבר וישב על הארץ ויבכה על חורבן בית ה' וילמוד בזוהר הקדוש וכו' כיצד השכינה בוכה ומתאוננת וצועקת על נעוריה וישים זאת אל ליבו ויתחרט על עוונותיו "מידי תבקשנו", אם לא הקדוש ברוך הוא ממלא כל רצונותיו והוא יחקק על כסא כבודו - כי עושה נחת רוח גדולה מאד וכשהאדם קם בחצות ולומד בזוהר הקדוש והוא ברחמיו ממלא כל משאלות לבו, ובזכות זה הקב"ה ימהר ויחיש וידלג ובא לציון אמן כן יהי רצון.
סגולה נפלאה
כתב הגאון רבי אליעזר פאפו בספרו "חסד לאלפים" [פ"ט ח']: וזה לשונו "הנה לפי הזוהר הקדוש אסור לאכול ולשתות ואפילו לשתות קפה או שוקו, והטועם אחר שישן או לאחר שעלה עמוד השחר הרי זה כעובד עבודה זרה ונקרא מעונן ומנחש ולא מהני תנאי וכו', ואף אם תראה רבים בתורה אנשי השם שמקילים בזה אין ראוי לסמוך עליהם, "והמחמיר מחמת מורא שמים אפילו במקום מיחוש רפואתו מהרה תמצא מן השמים".