שער הבטחון - חובות הלבבות - פרק ו | הרב אמנון יצחק שליט"א

יביע אומר, בני ברק
תאריך פרסום: 19.12.2011, שעה: 14:02

הורדת MP4 הורדת MP3

אמרנו שאדם לא מבקש משכון אצל מי שהוא הולך לעבוד אצלו מראש בשביל שישלם לו שכרו על עבודתו בסוף החודש. קל וחומר הנוצר שלא ימשכן יוצרו קדם עבודתו לו. הנוצר זה אנחנו, והיוצר זה הקב"ה, אז קל וחומר הנוצר שלא ימשכן יוצרו קדם עבודתו לו. עוד לא התחיל לעבוד הוא כבר רוצה משכון שהשם ימשכן אצלו סכומי כסף, ויתן לו טובות כבר מראש, ומן התימה כי עבודת העבד לאדוניו על מנת שיפרע לו שכרו אחר עבודתו גנאי הוא, שאם מבקש מזה שהוא עובד אצלו על מנת שיפרע שכרו אחר עבודתו - זה גנאי לא לפני, אחר.

כמו שאמרו אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, זאת אומרת: אני אעבוד ואחר כך תיתן לי כסף, זה גנאי כל שכן להקדים עוד לפני כן. אלא היו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס, כל שכן שיעז פניו לבקש משכון בפרנסתו קדם עבודתו. ובדומה לזה אמר הכתוב הלהשם תגמלו זאת עם נבל ולא חכם. הלהשם תגמלו זאת עם נבל ולא חכם - ככה אתם גומלין לקב"ה, שהקב"ה "הלא אביך קונך הוא עשך ויכוננך" למה הוא ביקש ממך משהו מראש? על מנת שהוא יעשה אותך? ואצה מבקש ממנו מראש כל דבר?

בשער "אהבת השם" כתוב: שאמר אחד מן החסידים, אני מתבייש מאלוקים שיעבדנו בעבור הגמול והעונש. יש לו בושה, אם עובד את השם בגלל שיש עונש ובגלל שיש שכר - מתבייש. ואז אני אהיה כעבד הרע הוא אומר החסיד. אם ירא ויקווה –יעשה, אם יש לו יראה ויש לו קיווי - דהיינו לקבל שכר אז הוא עושה. ואם לאו לא יעשה, מה זה בושה לעבוד ככה, אבל יעבדנו למה שיאות לו - לפי כבודו ורוממותו, ככה אני עובד אותו. זאת אומרת: אדם צריך לעבוד את הבורא לא לתקוות גמול ולא ליראת העונש, אלא למה שיאות לקב"ה צריך לעבוד אותו, גם שלא על מנת לקבל שכר.

שאלה: (לא ברור)

הרב: שמעתי, ככה מושכים את הילדים הקטנים והנשים בהתחלה עם סוכריות והבטחות והכל. כי דעתם עוד לא תופסת את גודל העבודה, לכן אומרים להן יש שכר ובאמת יש שכר, באמת יש שכר ובאמת יש עונש. אבל, החסיד החכם המבין – לא עובד בגלל זה. לדוגמה: אם אתה יודע שבן מוכן לעשות את מה שרוצה אביו, רק בגלל שיש לו ירושה, או שהוא יתן לו צוואה - זה לא יהיה גנאי בעיניך? הרי אבא שלך הוליד אותך, החיים שלך היא בזכותו, אתה חייב לו הכל, הוא גידל אותך פינק אותך, חינך אותך מה הוא לא עשה בשבילך? ואתה אומר לו עכשיו אם תשלם לי אני אעשה ואם לא תשלם לי אני לא אעשה.

תעשה טובה תקפוץ למכולת תביא לי --- אני? על מה? מה אתה נותן לי? תן מראש אחר כך, מי, זה ילד? זה ילד!

אתה ילד שלו? אז מה אתה צריך שכר? הוא אבא שלך? זה מספיק? זה מספיק? מה עוד אתה רוצה?

שאלה: אני אומר שבתת מודע כשאתה עושה משהו כאילו אתה שמח ---

הרב: אצל הקב"ה?

שאלה: אתה שמח כאילו אתה עושה משהו טוב,

הרב: אצל הקב"ה?

שאלה: אתה שמח כאילו אתה עושה משהו טוב, נכון?

הרב: אצל מי? אצל מי? אצל הקב"ה?

שאלה: לא אצלי, שאתה עושה מצוה כאילו

הרב: אם אתה עושה ואתה מרגיש מזה סיפוק - זה טוב מאוד אז כבר יש לך שכר, "שכר מצוה" זה המצוה, מה עוד אתה רוצה? ככה אתה צריך להרגיש, שזה זכות שנתן לך הקב"ה לעשות בכלל משהו לפניו. אני אתן לך דוגמה: כל בוקר אתה רץ לקראתי לקחת את הטלית והספר נכון? אתה מצפה שאני אתן לך שכר על זה? אתה עושה את זה בשמחה? מרצון? אני בקשתי ממך? ואם אני לא רוצה לתת לך אתה תתאכזב? אז למה אצלי כן ואצל הקב"ה לא?

אנחנו צריכים לעשות משמחה שנותנים לנו את הזכות ואפשרות לעבוד לפניו. וכמה שנוכל לעשות יותר לפניו - זה שמחה בשבילינו, והשמחה הזאת צריכה להיות מספקת. זה נכון שיתן לנו אלף אלפי אלפים יותר ממה שאנחנו משערים אם זה היה לשם שמים ולא מנת לשלם שכר. לדוגמה: אדם רוצה לעבוד אצלי, והבן אדם מתני – אני רוצה איקס כסף ביום, והסכמתי, כמה הוא יקבל? איקס כסף ליום, בים אם עשה פעולות שמניבות הרבה פירות בין אם הוא עשה פעילות שמניבות פחות פירות, מה סיכמנו? יומית איקס.

אבל אם בן אדם בא ועשה התניה בלי כלום - אם הוא עשה פירות גדולים ביותר, מן הסתם אני אפרע לו יותר, ואם הוא עשה מעט - אני אפרע לו כפי מה שהוא עשה, ואם הוא עשה בהתנדבות? במקום שאוכל לשלם לו ולאו דוקא בממון - הוא יקבל פי כמה וכמה בערך ובשווי ממה שהיה מקבל בכסף. אבל אם הוא התנה בכסף, אדוני אתה צמצמת את עצמך לשווי שלך, זה השווי שלך, אין לך יותר. אז אדם צריך להיות חכם לעבוד את הבורא – לשם עבודת הבורא "משום כבודו ורוממותו"

היו אומרים לך שאתה יכול להיות שמש אצל אחד מגדולי ישראל, אתה יודע מה לא ידבר בדור הזה, היתה יכול להיות שמש של האר"י הקדוש. יש פה חברה מגבעת אולגה, כל יום הם נוסעים, פעם לרבי שמעון בר יוחאי פעם לרחל אמנו, פעם לפה פעם לשם, כמעט כל יום נוסעים לציון, למה הם נוסעים? מישהו מבטיח להם כסף שמה? הם מחוברים לצדיקים, הם רוצים ללכת, אפילו הם נפטרו, הולכים הולכים הולכים, הקב"ה קצת יותר מזה לא? אז איך צריך לרוץ לפניו ב-4 בבוקר, לבוא לפניו בשמחה להראות לו: "אבא, אני כבר מתגעגע רוצה להיפגש אתך על הבוקר! למה לא? אז לכן אמר החסיד: שהוא מתבייש לעבוד בשביל שכר ועונש, אלא לפי מה שיאות לו לקב"ה.

דבר שני: כל המקבל משכון מחברו יש לו קצבה ולבקשתו תכלה, מי שמקבל משכון מהחבר, אז יש קצבה ויש תכלה, זה לא בלתי מוגבל, אך בעל הדעת, אלה בעלי המשכונות, אלה שמבקשים משכונות מראש, {החצופים האלה שמבקשים מראש תן לי ואחר כך אני אתן לך}, ואחר כך אני אעבוד אותך - בעל הדעת הזאת אין קץ לבקשתו, למה? כמה אתה רוצה שאתן לך כמשכון כאילו? הקב"ה שואל אותו כמה רוצה שאתן לך כמשכון? אין לו קץ, למה? כי אינו כמה יספיק לפרנסתו, ופרנסת בני ביתו, ממזון - תעשה חשבון כמה הוא יחיה כל ימיו, הוא ובני ביתו כמה הוא צריך מזון? וכמה מותרים {עוד דברים} עד יום מותם.

אז זה מה שהוא מבקש, תן לי קודם - ואחר כך אז כמה אני אתן לך? תסדר אותי קודם כל, שיהיה לי כסף מספיק לכל ימי חיי, לאוכל ולשאר המותרים שאני אצטרך, אני ובני ביתי עד סוף ימי, שאני אהיה רגוע שהמשכון יהיה אצלי שנתתי לי את הכל, עכשיו אני אוכל לעבוד לפניך. כך אומר בעל הדעת המשובשת בעל המשכונות. {זה הרבה אנשים אומרים ככה –כשאני אהיה מסודר תאמין לי ששאר ימי אני אשב בכולל. אבל כל עוד שלא סידרתי לי לעצמי לילדים שלי - דירות! וכל שאר הדברים, החיתונים ומספיק ירושה וכו' וכו' אז אני לא יכול בינתיים להתבטל מהעבודה ולהשיג את הדברים האלה ולשבת ללמוד} אז הוא רוצה מהקב"ה קודם את המשכון.

אז הוא אומר: בעל הדעה המשובשת הזאת, אילו היה לו ממון כפלי כפליים ממה שיספיק לו, כפלי כפליים ממה שיספיק לו – לא תנוח נפשו על כך למה? מפני שקצם נעלם, הוא לא יודע מתי הם ימותו הוא ובניו, ומדת ימיהם אינה ידועה, והוא סכל במה שבקש, מפני שאין לו תכלית אצלו ולא שעור. אי אפשר שלער אפילו, כמה אתה מבקש אפילו. אז רואים מפה את דעתם המשובשת של בעלי המשכונות, הם רוצים שהקב"ה יקדים להם קודם כל את מלוא שכרם, עד סוף יומם וסיפוקם להם ולצאצאיהם, זה טיפשות שאין כדוגמתה.

השלישי: שהממשכן את חברו, איננו ממשכן אותו אלא אם לא קדם לו חוב שהוא חייב בו, ואינו משה בו משאת מאומה, {הלואות} והדין עמו. זאת אומרת: מי שממשכן את חברו, אז זה רק במידה שהוא לא חייב לו איזה חוב ממקודם, אבל אם קדמו לחברו עליו חובות שהוא חייב בהם וידע שיש לו עליו חובות ראויים - אין לו לבקש ממנו משכון בשום פנים ולא יהיה ראוי לקחתו ממנו אפילו אם יתנדב בו הממושכן. זאת אומרת: אם יש לך חובות קודם, מה שייך, קודם תפרע חובות שאתה חייב! לוקח משכון? אתה בכלל חייב לבן אדם חובות! ואתה לוקח ממנו משכון!?

כל שכן הבורא שיש לו על האדם מן החובות הראויים, מה שאלו היו מקבצים מעשי כל בני אדם בכל ימות העולם לאיש אחד מהם - לא היה מספיק הכל לגמל טובה אחת מטובות הבורא עליו. אין חייב כמו האדם אצל הקב"ה, אז מה זה שייך שאתה תבקש משכון מהקב"ה שיתן לך על מנת שאתה תעבוד. הרי אם תאסוף את כל מעשה בני אדם הטובים, כמספר בני אדם בכל ימות עולם, ותאסוף את כל המעשים הטובים של כולם, ותן את כלם לאחד - לא יספיק לו לשלם בזה חוב על אחת מן הטובות בלבד שקיבל מהקב"ה.

אז איך אתה מבקש משכון מהקב"ה, תן לי קודם ואחר כך אני אעבוד? זה טיפשות שאין כדוגמתה. ואיך לא יתביש זה העז פנים, לבקש מן הבורא שיקדים טובות גדולות על מה שקדם לו אצלו, ויכבד החוב עליו, ושמא לא ישלם לו מה שנדר לו מן העבודה בעבור כלות ימיו ובוא קצו. וגם אם אתה לוקח את המשכון, נגדי, שהשם היה מסכים לתת כביכול לתת משכונות קודם, איך אתה יכול להבטיח שאתה תוכל לפרוע את המשכון, זאת אומרת את העבודה כנגד במשכון, אם ימיך לא ידועים לך מתי יבוא קצך?

נגיד שאתה לקחת לפי שיעור שאתה תחיה שמונים שנה ואתה תחיה רק ארבעים שנה, אז אתה לוקח מהקב"ה, אתה לוקח ממנו עד סוף ימיך כשאתה לא יודע כמה תחיה בכלל? ואם תוכל להשיב לו בכלל כנגד משקיבלת? חוץ ממה שלא ראוי בכלל.

והיה אחד מן החסידים אומר לבני אדם בני אדם! היתכן שיתבע אתכם הבורא בחובות המחר כהיום הזה? האם יכול עכשיו לבוא הבורא ויגיד לך תשמע: איזה יום היום יום שני? אני רוצה שתפרע לי מה שאתה צריך לעשות עד יום שלישי, עכשיו אני רוצה את זה, עכשיו! תביא לי את כל העבודה שאתה צריך לעשות ביום שלישי, אפשר לתבוע את מה שעוד לא הגיע זמנו? אי אפשר נכון?

וכן במה שאתם חייבים אחריו בשנה ושנתיים - אתם יכולים? לתת לו מראש שנה שנתיים מראש? אתם יכולים? יכול לשאול אתכם הקב"ה בכבודו ובעצמו יכול לתבוע אותנו? דמי קדימה מה שנקרא, תן לי כבר את הפירעון שאתה צריך לתת לי בעוד שנה שנתיים? יכול להיות דבר כזה, אפשר דבר כזה? הרי עוד לא הגיע הזמן, אין אני יכול לתת לך על מה שעוד לא הגיע הזמן?! אתה מחייב אותי על מה שעוד לא הגעתי לשם? אז מה הם ענו לו? איך יתכן שנהיה נתבעים בחובות הימים, שאין אנו יודעין אם נחיה עד שנגיע אליהם ויחייבנו בהם? אבל אנו חייבים עבודה ידועה בזמן ידוע וכאשר נגיע לזמן נתחייב בעבודה.

אמר להם: וכן ערב לכם הבורא יתברך, לכל זמן ידוע, טרף ידוע, ועליכם בו עבודה קבועה, וכאשר איננו תובע אתכם בעבודה קודם עתה, כן ראוי שיהיה בפניכם בושת תמנע אתכם מלבקש טרף שלא הגיע עתו. ומדוע אני רואה אתכם מבקשים ממנו טרפי שנים באות! אינכם יודעים אם ימיכם יגיעו אליהם? ותבקשו להקדים לכם טרף מי שלא נברא עדיין מאשה ובנים?

אז אתם מבינים שהשם לא יכול לבקש חובות של ימים שעוד לא באו, בודאי שלא לאורך זמן, אז איך אתם מבקשים ממנו פירעון! על ימים שעוד לא באו ולא עבדתם, ולך תדע אם תעבדו אם תחיו! ואם יהיה לכם בכלל אישה וילדים וכו', ואתם רוצים את כל הפירעון מראש! כדי שנוכל לעבוד. חוצפה שאין כדוגמתה.

ולא יספיק לכם המזון לבדו, אלא שאתם מקדימים המזון ומותריו, {וגם אתם רוצים ספר הרבה כסף} לזמנים שאינם ידועים ולא ערוכים לכם, ולא די לכם שאינכם מקדימים לו עבודה לזמן עתיד, אלא שאינכם מחשבים עם נפשותיכם במה שהתעלמתם מן העבודה, במה שעברו מן הימים, אשר לא התעלם מהשלים לכם טרפם בם.

זאת אומרת: לא רק זה יה - חצופים, אתם מבקשים עוד פירעון של ימים שלא באו, כשאתם עוד חייבים לו על ימים שעברו, שהוא כבר נתן לכם: אוכל ומזון והכל ועוד לא שלמתם לו את החובות על הימים שעברו, ואתם עוד אומרים לו: תן לי מראש לעוד 70 שנה?! לי אשתי ילדיי, עוד לא התחתן אפילו, לי אשתי וילדיי עד סוף הדורות! כדי שאני יוכל לעבוד אותך.

שאלה: יש מושג כזה שבורא עולם נותן גם על מה שאתה צריך לעשות גם בעוד 10 שנים, על מצרך ---

הרב: מאיפה הבאת את זה?

שאלה: גם על מה שאתה נצרך ---

הרב: מאיפה הבאתה את זה?

השואל: שמעתי

הרב: שמעתי לא טוב

שאלה: --- אם המלך נתן לי משימה --- הוא לא יזרוק את האבן ככה, אין לו את הדברים שהוא צריך בשביל לעבוד את עבודתו, זה עוד שאלה

הרב: לא רק שהוא נותן לך,

השואל: נותן לך יותר

הרב: הוא נותן לך יותר ממה שאתה מחזיר לו, ויש תביעה עליך על כל יום שלא השלמת חוקך, ואתה לא נתבע, אתה לא נתבע לתת לקב"ה ביותר ממה שיש לך, אם הוא לא נותן לך כלים מספיקים לעשות - לא יכולים לתבוע, לא יכולים לבוא בטרוניה עם בריותיו. אבל על מה שקבלת --- עצם זה שאתה חי נושם, עצם זה שאתה חי נושם.

שאלה: (לא שומעים)

הרב כן נותן למי? כן מה נתן? איזה שכר? איזה שכר הוא הקדים לו? הפוך, משה התפלא אם מגיע לו שכר על כל מה שהוא למד והכל, למה הוא מקבל שכר הפוך שלא מקבל עונש.

שאלה: (לא שומעים)

הרב: בקול רם

שואל: ---

הרב: בקול רם, לא אכלתי לא שתית אתמול? אתמול גם לא?

שאלה: איך אדם יכול להתפלל על דברים, תמיד יש לו חובות, ---

הרב: להתפלל אתה יכול, אבל מה שאדם מבקש פרנסה זה בשביל שיוכל לעבוד את הבורא. אבל זה חוצפה שבן אדם מבקש פרנסה שהשם יתן לו, ואתמול הוא קיבל ולא עבד אותו, שלשום הוא קיבל ולא עבד אותו, לפני כן הוא קיבל ולא עבד אותו, והוא ממשיך לבקש פרנסה והוא לא מתכוון לעבוד אותו כמו אתמול ושלשום. זה בושה וחרפה! אתה מבקש למה? בשביל משהו, לעבוד את הבורא? בקשה, בא תראה לי את הימים, בא תראה לי אתל הימים הטובים שלך, האם עבדת כשקבלת פרנסה? מה עשית? לפי זה אתה יכול להבין כמה לא מגיע לך, ומצד שני אם אתה מקבל - כמה חסד עושה עמך הבורא למרות שהוא יודע מה טיבך! ואיך אתה רק לוקח ולא מחזיר!

שאלה: איזה עבודה

הרב: עבודת הבורא זה קיום תורה ומצוות

הרביעי: כי הממשכן את חברו, הוא ממשכן אותו לאחת משלש עילות,למה בכלל ממשכנים בן אדם? מה אתה לא סומך עליו? לא סומך עליו. אחת משלש עילות. אחת: שמא יעני, אני נותן לו אבל יכול להיות שהוא יעני ולא יכול להחזיר, אני נותן לו הלוואה ואני רוצה להיות בטוח שהוא יחזיר, אבל יש לי בעיה, מה יקרה אם הוא יעני, מה יקרה אם הוא ימות? מי יחזיר לי? אז הוא רוצה משכון מראש, שאני לא משתמש בו, רק אם יקרה המקרה - אני יוכל להיפרע מהמשכון.

דבר שני: שמא יקפץ ידו על מה שיש אצלו ולא יוכל להיפרע ממנו. פתאום מחליט לא לשחרר, אומר לא לא מגיע לך, אתה פעם עשית לי ככה וככה - לא מחזיר לך. מה יקרה אם פתאום בן אדם התעקם לא רוצה להחזיר מכל מיני סיבות? אז המשכון יגן על זה שהלווה לו. הדבר השלישי: מפני שהוא ירא שמא ימות או שלא ימצאהו. קורה שאנשים מתים, הוא אומר תסמוך אני אחזיר לך, תסמוך אני אחזיר לך, אתה יכול להבטיח לי שתחיה? מישהו יכול?

אז זה שלוש סיבות: אחד שיעני, אחד שיקפוץ את ידו, והשלישת שמא ימות. אז המשכון הוא רפואת המדוים האלה בין בני אדם. אז המשכון מרפא כנגד שלושת הבעיות האלה והעילות שיכולות למנוע את החזרת החוב.

ואלו היו בטוחים בני אדם, קצתם בקצתם מאלה השלש מדות, היה בטוח שהוא לא יעני, היה בטוח שהוא לא ימות, והיה בטוח שלא יקפוץ את ידיו, היה גנאי להם למשכן מבלי ספק. אם אתה יודע שאני לא יעני, אם אתה יודע שאני לא אקפוץ את ידי ובודאי שאני אחזיר לך ואם אתה יודע שודאי אני לא אמות - למה אתה לוקח משכון? הרי אין לך חשש משום צד, זה גנאי זה כאילו מה? אתה לא מאמינני? והבורא יתברך אשר לא, אשר לא יאותו לו אלו המדות,אפשר להגיד שהקב"ה יעני? אפשר להגיד חלילה שהוא ימות? אפשר להגיד שלא יקפוץ ידו ולא יתן? יותר הוא גנאי גדול ומפלא שימשכנו אותו!

אתה בא ואתה אומר לקב"ה: רק אם תיתן לי מראש את הכל - אז אני מוכן לעבוד אותך ואין לי שום בעיה. אומרים שזו חוצפה שאין כדוגמתה.

שאלה: --- עכשיו אתה אומר שעצם זה שאני נושם וחי זה התנאים לעבוד אותו, אבל כתוב, אני לא יודע אני שואל את הרב, הרמב"ם אומר: מה הבדל בין ימות לזה - זה שלא יהיו לנו שעבוד מלכויות, זה שהאדם כאילו לא יהיה לו פרנסה לא יהיה לו כל הדברים האלה ויוכל לשבת וללמוד, אני יודע שזה מוגדר כימות משיח, מוגדר כדבר טוב, נכון לעכשיו כשאדם נמצא מתחת לכל הלחצים של הסביבה, אין לו את הנחת, נכון שכבוד הרב אומר כשמגיעים לרמה רוחנית מאוד מאוד גבוה שלא מעניין אותי שום דבר כאילו רק מה שהרב אומר --- זה מספיק לי --- זה נראה לי כאילו ---

הרב: אשאל אותך שאלה, אשאל אותך שאלה, כשאתה יוצא לעבודה, אתה תביא יותר ממה שהשם גזר עליך? אז מה זה אכפת לי אם אתה בשעבוד מלכויות או לא?

השואל: ללימוד תורה

הרב: אני שואל, מה מפריע לך ללמוד תורה? מה שאתה עסוק בעבודה נכון? הרי גם זה לא נכון זה בלוף, כי אם אתה עובד 8 שעות יש לך עוד 16 ואת השאר אתה גם לא ממלה, זה בלוף! אבל נגיד שאתה עכשיו גם רוצה ללמוד את השמונה, אבל השמונה האלה אתה לא יכול כי אתה אומר שיש פרנסה נכון? אבל מי מביא פרנסה? ובלעדיו אפשר להביא? ומי מצליחך? ומי מפסידך? ועל מי נאמר: "לי הכסף ולי הזהב אמר השם", ומי אמר "אני מעשיר אני משפיל ואני מרים", ומי כתוב עליו "אני ממית ואחיה"? את מה אתה רוצה אני לא מבין?

שאלה: צריך ישוב הדעת

הרב: ישוב הדעת זה מה שיש לו את מידת הבטחון שכל מה שאני אומר כרגע, אתם אומרים נכון נכון,ואתם אומרים נכון נכון, ישוב הדעת למי שחי ע"פ הנכון, נכון, ולא אומר נכון נכון ועושה לא נכון, איך יהיה לו ישוב הדעת אם הוא עושה לא נכון? והשם אומר: כמה שתסמוך עלי יותר - זה מחייב אותי לתת לך יותר, למה? כי אימנתני! על זה שאתה מאמין לי זה יחשב לך צדקה גדולה. עצם זה שאתה מאמין לי, למרות נכון הכל ברור נכון 10 פעמים, אבל בפועל כשאתה חי ככה - אני מרגיש צורך לתת לך עוד יותר ממה שמגיע לך. בשכר האמנה שלך, אתה מאמין לי.

שאלה: --- החכם באדם אמר שה --- שווים לכולם,

הרב: כן, שיקרה פגע את כולם, נו אז מה? מה זה קשור?

שאלה: כבוד הרב סומך על הקב"ה בצורה מוחלטת, זה לא אומר --- שאנחנו לא זהים

הרב: נו אז מה? שנינו נמות שנינו חולים שנינו יקרה לנו ככה שנינו ייסורים, שנינו שנינו שנינו שנינו, מה זה קשור לעניין הטרף שהקב"ה נותן בין לרשע בין לצדיק בין לפה בין לפה, נותן מזון לכל אחד טרפו יום יום כל זמן שהוא חי, מה הקשר? זה שיקרו מקרים? נכון לכולם קוראים מקרים אז מה? מזה סותר את העובדה הקבועה והבלתי משתנה, שטרפו של אדם מזומן לו, שאם השם גזר עליו חיים הוא חייב לגזור לו מזון!

שאלה: מה שכבוד הרב אומר הרב אומר..... שהקב"ה אומר כאילו אדם סומך עליו אז יכול להתחייב ליותר,

הרב: הקב"ה יתן לו יותר כן.

השואל: אז אם ככה לפי מה שכבוד הרב אומר צריך להיות מצב שאין לך בחירה פה, למה? כי אם יעבוד את הקב"ה וכו' הקב"ה יתחייב ליותר וכו', ויתן לי את מה שאני צריך, ומי שלא הולך עם הקב"ה - הקב"ה לא מתחייב, ולכן לא מתקבל כל מה שאתה אומר

הרב: לא, לא, לא, לא, לא! לא לאלאלא! גזרת הבורא למדנו כבר בשיעורים קודמים יכול להיות שבין אדם יהיה עשיר בעל כורחו, בלי סיבה מקדימה, בלי שכר בלי בטיח, ככה גורלו הוא צריך להיות כזה. אבל הוא צריך להיות כזה? לסיבות כאלה כמו שאמרנו אתמול לסיבות כאלה לצדיק יסוד עולם אז צריך לתת אפילו לאיזה רשע אפילו ארמון, שיהיה לו אילנות ואפילו נופים נוטים החוצה, כדי שיעבור פעם אחד הצדיק וישב תחת ענפיו. אז צריך שיהיה רשע אחד שישתעבד, ויעשה וילה ב-5 מיליון דולר, בגלל שהוא רשע, הרי צדיק לא יעשה ב-5 מיליון דולר וילה, וה-5 מיליון דולר זה מיועד שיבוא איזה צדיק וישב שמה בצל אילן.

אז זאת אומרת: אדם צריך להבין דבר אחד, הפרנסה, תסגרו כבר את הנושא הזה, אנחנו עומדים לסיים את "שער הבטחון" ועוד לא קלטתם את זה? הפרנסה קבועה טרפו של אדם קבוע הכול, אם תעבוד לא תעבוד, תעשה לא תעשה, אתה רואה שאפילו הרשעים אוכלים, אפילו אוכלים טוב. אבל אתה צריך להבין דבר אחד, כמה שתטרח יותר לא תביא יותר, אז די תתחיל להירגע, קודם כל תמלא את החלל של היום, תראה לקב"ה שאתה עובד אותו, מטרתך עבודתו, שהוא יראה שאתה לא מבזבז זמן, ואתה מנצל אותו לעבודתו יתברך, הקב"ה יאפשר לך ככל שתוריד - להשלים לך בלי שתעבוד. ואז יקרה במקום שתלך לקראת העבודה לקל את הכסף - הכסף יגיע אליך,

יש מי שרודף אחרי הפרנסה ויש מי שהפרנסה רודפת אחריו,

יש פה חנות פיצוחים שפתח שאצלו מפוצץ, מאות מאות מאות בתור, כמה שישים קופות לא מספיק, יביא עוד קופות לא יספיק לו, ויש אחד מחכה מתי יקנו ממנו 100 גרם גרעינים, לא הולך! אז מי הביא לו את הברכה? ולמה הביא לו? הוא יודע למה. אז רואים שהוא יכול לעשות ככה נכון? אתה יש אנשים פותחים רשתות שיווק ומזון, יש כאלה יותר מרוויחים יש כאלה פחות מרוויחים, יש כאלה רודפים אחריהם יש כאלה לא, יש כאלה בודקים אצלהם מחירים יש כאלה לא בודקים אצלהם מחירים, וכן על זה הדרך,

בכל תחום בכל עניין הקב"ה נותן, אבל לפי חשבון הידוע לפניו, למה זה לזה. לא תמיד מה שרואים שאחד מעשיר אותו זה בגלל שהוא צדיק ואחד שמענים אותו זה בגלל שהוא רשע - למדנו כבר בשיעורים קודמים שיש חשבונות אם זה זכאי בדינו של עכשיו, רשע בדינו של עכשיו וכן הלאה, החשבון הוא משתנה

הרב: כן

שאלה: טוב בא נגיד שאני אעסוק בתורה בשעות בפנאי שלי --- ועכשיו זה באמת ינגוס בזמן עבודה שלי, האם הקב"ה יראה לי שאני יכול לנגוס משעות העבודה או שאני צריך ---?

הרב: קודם כל בדרך כלל הקב"ה פותח לאדם ומאיר את עיניו שאכן הוא נותן גם לא לפי מה שמגיע לאדם, תמיד הקב"ה נותן הרבה יותר לאין שיעור ממה שמגיע לאדם, כי אם תבדוק כלפי כל החובות שלך כלפיו שאתה לא עושה את כל מה שאתה חייב לו ובכל אופן אתה מקבל, והוא לא מפחית לך, אז זה ראייה שאתה יכול לסמוך עליו. שאם בשעה שאתה לא ממלא את חובותיך –נותן, כל שכן שאם תמלא את חובותיך או תצמצם מזמנך הפנוי לטובת עבודת הבורא - הוא יאפשר לך יותר.

בעם ישראל שהיו בזמן המדבר, מי שהיה צדיק היה מקבל את המן ליד הדלת, ומי שהיה רשע היה צריך לצאת מחוץ למחנה, אבל כולם קיבלו מזון, אז זאת אומרת השאלה כמה טרחה יהיה לך. אז אם אתה צדיק יביאך עד הדלת, אם אתה לא צדיק תרוץ לעבודה, תחליט מה אתה רוצה להיות. תהיה צדיק יגיע לך לדלת.

שאלה: אם אני אהיה צדיק אז אלוקים ישפיע עלי עוד יותר, חוץ מ ---

הרב: נכון

שואל: אז לא צריך לדאוג, יגיע אליך

הרב: אמרתי! שהקב"ה נותן לך כבר היום יותר מכפי שמגיע לך. אז כל שכן אם תעשה ותשלים ותמצא את הזמן שלך הפנוי.

השואל: אני צריך טריגר

הרב: יש לך אותו כבר השיעור הזה הוא הטריגר שלך הכי גדול. עכשיו, אז לכן אנחנו אומרים, כי לי הכסף ולי הזהב אמר השם, וכתוב והעושר והכבוד מלפניך. אז פירושו: אל תבקש משכונות אצל הקב"ה כי אצלו לא יקרו שלושת העילות, שהוא יעני או יקפוץ ידו או חלילה ימות, זה לא קיים כי לי הכסף ולי הזהב אמר השם, וכתוב והעושר והכבוד מלפניך.

דבר החמישי: כי הממשכן את חברו, תנוח נפשו במשכון, מפני שהוא מקוה להיפרע ממנו מהמשכון וליהנות בו או מתמורתו. או שהוא ימיר אותו, אבל מי שיחשב כי כאשר יקדים לו הבורא די סיפקו, תנוח נפשו מצד העולם - טענתו שקר! אם אומר אחד תשמע, למה אני מבקש מהקב"ה משכון מראש? דעת החצופים, הוא חושב שאם השם יקדים לו די סיפוקו כדי שיספיק לו כל ימי חייב והכל - אז הוא בטוח שתנוח נפשו מצד העולם. כמו שבן אדם למה לוקח משכון? שאם בן אדם לא ישלם יהיה לו מאיפה להיפרע. אז לכן הוא רגוע, אין לו בעיה אם לא יחזירו לו את הלואה יש לו מאיפה לקחת.

ומי שחושב שיגיד לקב"ה אותו דבר, תן לי מראש בשביל שתנוח נפשי, שאם מסיבה כל שהיא תחליט לא לתת לי, אני כבר יש לי את זה --- טעות ושקר! למה? מפני שאיננו בטוח שהממון יישאר אצלו. גם אם השם יקדים לך, לא שדדו אנשים? לא נשרף להם הממון? לא קראו מקרים רעים? שהממון לא נשאר מסיבות כאלה ואחרות. הרי אפשר שיקרהו פגע מן הפגעים המבדילים בינו לבינו, בינו לבין משכונו. כמו שאמר הכתוב: את הכי גרוע "בחצי ימיו יעזבנו". או שהוא יעזוב את הממון או שהממון יעזוב אותו.

אחד משתיים יכול להיות שהוא ימות יכול להיות שהממון יסתלק ממנו, אף אחד לא מבטיח לך שעד חצי ימיך אפילו תגיע בשביל שהממון יישאר אצלך. ומה שטענו הטיפשים החצופים האלה "כת הממשכנין", ומה שטענו ממנוחת נפשם בהגיעם אל חפצם מהון העולם שאם הם יקבלו מספיק כסף והון מן העולם ויהיה להם ובאז תנוח נפשם - כזב וסכלות מהם בבקשותם, כי אפשר שזה שיהיה להם ממון סיבה חזקה לטרדת לבם ולצער נפשם!

הפוך לא יהיה להם מנוחת הנפש יהיה להם רק צרות, כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה : "מרבה נכסים מרבה דאגה". אז איך אתה אומר אני רוצה הרבה אז תנוח נפשי. רק השמירה עליו, החשש שיגנבו אותך שיעשקו אותך, שירמו אותך, שישדדו אותך, כל כך הרבה סוגי פחדים יש לאדם שיש לו הרבה הרבה כסף - פירושו של דבר שזה טעות כזב ושקר מה שאתה אומר שאם יהי לך את המשכון תנוח נפשך.

דבר ששי: המקבל משכון מחברו, אלו היה ברור לו שיפרעהו קדם זמנו,ויגמלהו תחת המתנתו כפל מה שיש לו אצלו לחסד עליו, לא היה ממשכן אותו בשום פנים. אם אתה יודע שאתה נותן הלאה למישהו, וקבעתם שבעוד חודש הוא יתן, ואתה יודע שבחצי החודש הוא יתן - ולא רק שהוא יתן, הוא יתן לך מתנה בכפל כפליים על מה שנתת לו, לא מבחינת ריבית רק בציור המותר שיכול לתת לך. אתה תיקח ממנו משכון? הרי ברגע שתיקח ממנו משכון –אין לו סיבה להקדים, ואין לו סיבה לתת לך בכפילות. על מה? אם לא תמשכן אותו אז הוא רואה שאתה האמנת לו, אז האדם הזה ישתדל לקצר את הזמן ולא להאריכו עד תום המועד.

אז אחד כזה ודאי שלא היינו ממשכנים אותו, כי אין לנו חשש בפרט שאנחנו יודעים שהוא יקדים וגם יתן יותר. והבורא יתברך, אשר ידענו מנהגו הטוב עמנו, וטובו הגדול עלינו, חדשים גם ישנים ושהוא גומל על מעשה הצדקה והעבודה במה שאינו עולה בדעת, כל שכן שיסופר כמו שכתוב : "עין לא ראתה אלוקים זולתך יעשה למחכה לו". הקב"ה לא הראה אפילו לנביאים מה שהוא עתיד לפרוע לצדיקים לחיי העולם הבא. "עין לא ראתה" שום עין, מה גודל השכר שעתיד הקב"ה ליתן. רק הוא יעשה זאת למי שמחכה לו, "אשרי כל כוחה לו" רק לאלה שמחכים להשם יתברך ומאמינים בו. אלה יזכו ליראות.

אז יותר גנאי גדול שנמשכן את הקב"ה - נגיד לו לתן לנו מקודם, ומי שיכול לתת ולהרעיף לאין שיעור, שאנחנו לא יכולים אפילו --- לא יאומן ולא יסופר. הרי אם רק האדם יסתכל רק מה אנחנו עתידים לקבל פה בימות עולם, בעולם הזה, {אש הדא באו לפה עדרים עדרים} אז הוא אומר: אם אדם יסתכל מה אנחנו עתידים לקבל בעולם הזה מהשפע שישפיע עלינו הקב"ה. אדם יצא לגינה, לגינה, ויהי לו בגינה לחמניות טריות על הבוקר, לא חיטה, לחמניה, חלות, כל הסוגים כל הטעמים, כל מה שאתה רוצה יהיה לך הכל לידך, רק תבחר כמו במן, מה שאת הרוצה.

אתה יוצא החוצה יהיה לך חליפה על העץ, חליפות! שום טרחה שום יגיעה שום כלום, מה אתה רוצה? כליות חיטה, החיטים יהיו כמו כליות, בננה תהיה מפה עד להודעה חדשה, בזמן התנאים, מזמן, היה שזיף בגודל שאכלו אותו שלושה אנשים, שלושה ימים ונשאר. גודל של שזיף. פעם אחת אמר לחברו, הפרה שלך מסתובבת שמה בכרם, אז אמר לו, זה לא פרה זה אשכול ענבים. זה לא בזמן ארץ ישראל שנכנסו המרגלים, זה בזמן התנאים, שפע! רק מה בגלל העוונות שלנו הכל נתקטן הכל נתקטן נתקטן נתקטן ותולעים תולעים תולעים תולעים, "יכנו התולעת", זה אחת מהתוכחות.

זאת אומרת: אבל אם לא, אנחנו חוזרים למצב שאין חטאים אין הכל - העולם חוזר לקדמותו וחביבי, כתוב: שבן אדם ישים ענבה, ענבה אחת, ענב ישים אותה בפינה זה כמו חבית, ויעשה טז חור וזה ישפוך לו את היין ישר, אתה בא עם כוס ככה מתוך הענבה. ענבה בגודל של חבית, אתה רואה את הרמקול הזה? זה ההענבה.

שאלה: (לא שומעים)

הרב: עכשיו שאנחנו אחרי גוג ומגוג, בינתיים ארדואן גוסס מהברכות, כן כן, יש לו סרטן במעי התחתון, טוב מעבירים לו כל כך הרבה משהו חייב להיתפס.

שאלה : אחרי שכעסת עליה היא נעלמה,

הרב: כן

שאלה: -- ואחרי שמרגלית צנעני שדברה עליך באולפן, ומה קרה לה פתאום כולם קפצו עליה, --- ראיתי השתגעתי

הרב: מה לעשות, שחקנית, ברוך השם אהמדי גם כן חולה, הוא כבר שחיף ככה בקושי, מכל מקום, רואים שבעלי המשכונות מדברים שטויות ולא לעניין,

והשביעי והאחרון: מהטיפשים האלה והחצופים בעלי המשכונות, כי הממשכן את חברו אינו ממשכנו אלא אחר שהוא יכול למלאת, מה שמשכנו בעבורו מהון העולם, מי שממשכן את חברו אינו ממשכנו אלא אחר שהוא יכול למלאת, מה שמשכנו בעבורו מהון העולם. אבל הממשכן הבורא יתברך בהקדמת הטובות אליו אין לו יכולת לשלם העבודה עליהן, ולא מבטח לפרע מה שיש עליו מן החובות הישנות כל שכן החדשות, שהאדם הצדיק, הצדיק איננו פורע חובות טובת האלוקים עליו אלא בעזר האלוקים עליו.

גם צדיק שירצה לפרוע את חובות השם שהם עליו, לא יכול אם לא יעזור לו הקב"ה, לא יכול. אמרתי לכם זה כמו יום האם, שביום האם אמא נותנת לילד שיקנה לה מתנה כי הגיע יום האם, ילד קטן מאיפה יש לו כסף? אז היא מסייעת לו לצאת ידי חובת הציונות. אז לכן רואים מפה בכל מצב כת הממשכנים היא כת של אנשים צבועים, טיפשים וסכלים, שמי שמבקש להקדים משכון אצלו מאת הבורא יתברך - זה פשע נורא שאין כדוגמתו. והקב"ה היה יכול לעשות לו : אתה יודע מה אתה מדבר ככה - כמה יש לך חובות אצלי, קודם תיפרע אותם, מעכשיו לא תקבל אפילו אוכל. שלום לך חפש עכשיו להחזיר את הכל. בן אדם ימות על המקום.

חכמים ז"ל אמרו: " כי לך השם הצדקה ולנו בושת הפנים", אתם יודעים מתי? כשעם ישראל יוצאים ממצרים, עם ישראל יוצאים ממצרים, וכשהם יוצאים ממצרים מעבירים איתם בים את פסל מיכה, והקב"ה קורע להם את הים והם מעבירים פסל! והוא לא ביטל את הקריעה, מספיק גם אם אחד. במדבר הוא נותן מן, מן, והם עושים עגל, אוכלים מן ועושים עגל, מה צריך? למנוע מהם את המן, אני נתתי לכם מן בשביל שתעבדו אותי, אני נותן לכם מן בשביל שתעבדו עגל? היה צריך להפסיק להם, לא מפסיק, "לך השם הצדקה ולנו בושת הפנים".

חנניה מישאל ועזריה יצאו מכישן האש, כתוב שהם עמדו וכל השרים וגדולי עולם שבאו לראות את המחזה את שורפים את היהודים האלה, אחרי שראו את המופת הזה, עברו על פניהם וירקו עליהם בפנים, עד שנהיו גוש מלא יריקות, ירקו עליהם, ומה אמרו להם? אמרו להם אתם לא מתביישים? יש לכם אלוקים כזה ואתם מכעיסים אותו? אם יש לכם אלוקים כזה שאתם יכולים להיכנס לכבשן האש ולצאת חיים, והטבע לא פועל בכם, אז איזה מן עם אתם?! שאתם מביאים את הקב"ה למצבים כאלה? שאתם מביישים אותו ומבזים אותו ועוברים על מצוותיו?

אז זאת אומרת: "לך השם הצדקה" באותה שעה חנניה מישאל ועזריה אמרו: "לך השם הצדקה ולנו בושת הפנים". איך אפשר לעשות לקב"ה הטוב ומיטיב, איך אפשר לעשות לו כך שאנחנו לא עובדים אותו בריצה בשמחה על כל רגע שהוא נותן? לכרכר ולפזז לפניו לעשות נחת רוח לפניו. תראו הבית כנסת הזה, תראו תראו איזה יופי איך בנו אותו לתפארה? צ'יק צ'אק צ'יק צ'אק לכבוד הבורא יתברך, ומלא כבר שיעורים מלא מלא שיעורים, כן היום כל היום כל שבת, כל שבת בית תפארת להשם יתברך.

זה מראה שאלה שעושים את המלאכה הזאת אוהבים את הקב"ה, ולוקחים על עצמם חובות חובות, חובות זה מאות אלפים, חובות על גבי חובות, ועכשיו לאור ההתפתחות פה אם שיעור הבוקר מגיעים 70,80,90,100 אם בבוקר מגיעים פה - אז מה יהיה עד סוף החודש יגיעו 200? אז חייבים לקנות פה את המגרש ולבנות בנין, וצריך קומות, אתה מבין, וזה לא יספיק אני יודע, אחר כך יצטרכו פה עוד מגרש להרחיב, כי כשהקב"ה נותן - אז הוא נותן ונותן בגדול,

עכשיו, כמו שאמר אחד מן החסידים בתשבחותיו, ואף המשכיל היודע אותך, מי שמשכיל, לא מהמשכילים של אירופה כן? ואף המשכיל היודע אותך, לא במעשהו יתהלל! הוא לא מתהלל במעשים שלו, כי אם בשמך, וברחמיך, אשר הכינות את לבבו לדעת אותך, הוא מודה להשם שנתתי לב שנתן לו לב לדעת אותך, על זה, לא על המעשים שהוא עושה שהוא מהלל את השם, הוא לא מהלל את עצמו במעשיו אלא מהלל את השם שנתן לו בינה ודעת להבין את השם, כי בך יצדקו, ויתהללו, כל זרע ישראל לאמרבאלוקים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה.

זאת אומרת: אנחנו צריכים להלל את השם יתברך, שנתן לנו בינה להבין להשכיל ולעשות את רצון הבורא יתברך, על זה תודות, אלפי תודות לבורא יתברך! שזיכנו להבין את זה. לחיות ככה לעשות לפניו משהו. ככה אנחנו צריכים להודות להשם יתברך, לא להתהלל במה שאנחנו עושים, שהוא מאפשר לנו לעשות. וכבר אמרנו: "מי הקדימני ואשלם", מי ביקשתי ממנו מזוזה לפני שתתי לו בית, מי ביקשתי ממנו ברית לפני שנתתי לו בן, מי ביקשתי ממנו לעשות מעקה לפני שנתתי לו גג, מי ביקשתי ביקשתיביקשתי? הכל רק אחרי שנתתי, אז מה אתה עושה? ממה שנתתי, אז איפה ההודאה? אתה צריך להודות להשם שנתן לך בכלל את האפשרות!

ובכן אנחנו עוברים לפרק השביעי: וכיון שהשלמנו בשער הזה מה שהיה ראוי לו מן הדברים כפי השגתנו, זה לפי השגתנו אומר רבינו בחיי, ראוי לנו עתה לבאר מפסידי הבטחון באלוקים. מה מפסיד אותנו מהבטחון? אני רוצה לבטוח בהשם, הנה עכשיו למדנו שישה פרקים אני רוצה לבטוח בהשם, חלס מפה אני יוצא היום בטוח בהשם נגמר, זהו סופית, מה מפסיד מה גורם שאתה לא תבטח בהשם? המפסידים: זה הסכלות בענין הבורא ובמדותיו הטובות, כי מי שאינו מבין רחמי הבורא על ברואיו, והגנתו עליהם, והשגחתו ומשלו בהם, ושהם קשורים באסוריו, לא ינוח לבו ולא יסמך עליו.

הסכלות - זה אחת הגורמים, הסכלות - שאדם לא מבין את עניינו של הבורא, ולא מבין את המידות הטובות, איך הקב"ה מטיב לו, כי מי שאינו מבין כמה רחמים יש לבורא עליו, כמה רחמים, הרי אנחנו יודעים שאם בן אדם מהלך ברחוב, ומישהו היה נותן לו סטירה בטעות, הוא נותן לו סטירה והוא מתנצל, טעות, ואחרי זה נותן לו עוד סטירה אומר לו לא התפלג לי, ואחרי זה הוא נותן לו עם שתי ידיים סטירה - וגם אין לו הסבר, אני לא בטוח שהבן אדם יכול עוד פעם לעשות משהו. אפילו אם אתה תהיה חלש אז אתה תרים איזה חפץ כנגדו.

אז זאת אומרת: זה שעוד לא הטיב לך כלום ולא עשה שום דבר כן, הבן אדם שעשה את הסטירות לא עשה שוב הטבה להוא, רק בטעות הוא נתקל אתו --- עכשיו אם הייתה מטיב ועוד מקבל סתירה, ייווי ווי אתה לא מחכה לשלישית. אז הבורא יתברך הרי אם אתה לא עושה מה שהוא אומר, הוא נותן לך חיים ויכולת ובריאות והכל, ואתה עוד משתמש עם כל מה שנתן לך נגדו - הוא נתן לך עיניים לעבודת הבורא - אתה משתמש אתם למראות אסורות לדברים אסורים. הוא נתן לך אוזניים לשמוע דברי תורה - אתה שומע רכילות וליצנות וכל הפשעים ועבירות, עם אותם אוזניים שהיו אמורות להיות עובדות את השם לכן הן נתנו - אתה משתמש להמרות את השם.

נו אז איזה כפות אתה צריך לקבל מהקב"ה? וכן על זה הדרך. והקב"ה מיטיב לך הכל ואתה לוקח את הכל ומשתמש בזה נגדו, נגדו, נגדו. זו, אז זה רק סכל שלא מבין את טובות הבורא ואת מידותיו, הטובות כלפיו כמי שאינו מבין את רחמי הבורא על ברואיו ולא יודע את הנהגתו עליהם והגנתו עליהם, כמה הוא מגן וכמה הוא מנהיג את האדם לטובתו, וכמה הוא משגיח על האדם, שאם היו מראים לנו מכמה דברים ניצלנו מיום שלא שמנו לב.

לפעמים אדם עובר מעל שהוא מקום שכרגע נפלה אבן שאם הוא היה שם לב - היה מבין שהוא בכלל ניצל ממות והוא בכלל לא יודע את זה. יש אחד שלא עלה באוטובוס ואחר כך קראה תאונה והוא ניצל וכל מיני...... זה דברים ידועים, אבל יש דברים שלא ידועים ממה הוא ניצל, ומה חרשו כנגדו משימות, ומה תכננו נגדו, ומה פה ומה שם ולא הצליחו והוא לא יודע.

אם אדם היה יודע כמה השגחתו של הקב"ה עליו, כמה הוא מושל בו, וכמה קשורים באסוריו - שאתה לא יכול להיפרד, אם הוא לא ינחה אותו לאן שהוא רוצה כמו שהוא רוצה. אז האנשים האלה הסכלים האלה, כלל שאינם יודעים מכל זה, לא ינוח לבו ולא יסמוך עליו. בגלל שהוא לא יודע. ואם היה יודע? שהשם מנהיג אותו לטובתו, ומגן עליו, ומשגיח עליו, ופוקד עליו טובות במקום רעות, וכו' וכו' וכו', ודאי שיכול שינוח לבו עליו, ויסמוך עליו והכל. מה גורם לו שהוא לא סומך? משום שהוא כסל ולא מבין את טובות הבורא עליו. אז זה אחד ממפסידי הבטחון.

אם אין לך בטחון - אתה טמבלולו. סכל וטיפש שאין כדוגמתו, ולא מתבונן כמה הקב"ה מטיב לך כל היום.

שאלה: יש מנהיגים שנפלו וחלו ויש מנהיג אחד מת

הרב: מי?

שואל: מנהיגה של צפון קוראה נמצא מת,

הרב: ג'ון קינג אל, מת! סוף סוף, עכשיו הבן שלו הקטן לא יותר חכם והרבה יותר אהבל, זה משוגע שאיים על כל העולם, זה לא היתה לו שום בעיה לפוצץ פצצות גרעין חופשי על הבר איפה שהוא רוצה.

שאלה: למה הוא לא עשה את זה?

הרב: או שאלה יפה למה הוא לא עשה את זה, "כי לב מלכים ושרים ביד השם", הקב"ה יודע שהטיפשים האלה יש להם את הכח בבחירה שלהם לעשות ככל העולה על רוחם. אני לא הבנתי בזמנו איך כרושצ'וב, זוכרים היה כזה, לא אתם מכירים את האחרונים גרובצ'וב, היה כרושצ'וב, לא חשוב אחד שמנמן, כן כןכרושצ'וב הוא היה טמבלולו רוסי כזה, היה יכול לשחרר שהיה מלחמה הקרב קראו לה בין אמריקה לרוסיה - היה כמעט עימות גרעיני, אז הוא היה בן אדם שהיה יכול להגיד אתה מבין ללחוץ! יש להם בלי עין הרע 5000 אלפים 15000 אלף פצצות אטום, אצה מבין, הוא לא עשה, היה יכול להגיד תמות נפשי עם פלישתים, מה אכפת לו יש עוד כמה דקות כמה שבועות לחיות, ולא אצל הרוסיים זה הולך שהוא צריך לחכות לאישור, ואחרי זה הנשיא צריך להיות אחראי וכו', שמה כרושצ'וב יכול בעצמו ללחוץ בלי לשאול אף אחד.

איך הוא לא עשה את זה? אלא לב מלכים ושרים ביד השם, שהק"ב אתה מבין שהעולם יהיה הפקר, שהם יחליטו מה שהם רוצים. אז יכול להיות שהיו לו כוונות רעות אז לקחו אותו לפני הזמן. תודה רבה לך על ההודעה, אם יהיה לך עוד בזמן הקרוב נשמח מאוד. "כן יאבדו כל אויבך השם" אמן!!

שאלה: (לא שומעים)

הרב: מה פתאום זה בגלל כל הרופאים הטורקים הוא חושב,

שאלה: הקב"ה ישלם אחמדינג'אד, על מה שהוא עושה או שבורא עולם כתב שככה זה יהיה? האם הוא בוחר? יש לו בחירה הרי תמיד יש --- האם יש לו בחירה? יש להם בחירה משהו? או שכתוב הכל?

הרב: אתה שואל את השאלה של ידיעה ובחירה בצורה אחרת, אבל זה אותה שאלה. אחמדינג'אד, החליט להיות אהמדי,לא הקב"ה קבע שהוא יהיה אהמדי, השם יודע מראש מהו יבחר, והקב"ה לא מונע ממנו הרבה דברים, כי מתאים לחשבון שצריך להעמיד מלך שגזרותיו קשות כהמן, אבל לדוגמה אם השם יחליט שהוא לא יוכל לבצע את זממו, כמו שביקש יעקב "זממו אל תפק", אז לא יפק את שממו הקב"ה, לא יתן לו להוציא לפועל, אלא אם כן נהיה ראויים ח"ו לעונש.

אבל האיום איום אמתי, והרב שטיינמן אמר: שיש גזרת השמדה על העם היהודי, יש גזרת השמדה בשמים על העם היהודי, זה לא אמריה סתם מה שאומר אהמדי, שרוצים להשמיד את ישראל, והוא מביא

שאלה: למה?

הרב: למה לא?

שאלה: ב 4.30 בבוקר 200 איש באים .....

הרב: אלה המגינים של העם,

שאלה: יש מאות כאלה אני רואה אותם נוסעים לא בכוון הזה,

הרב: יכול להיות שהם חוזרים מהמועדון גם

השואל: לא לא לא לא, הם עם טליתות וזה -- אני כל הזמן מסתכל עליהם --- ואומר אשריך ישראל

הרב: נכון, אם לא היה אשרך ישראל לא היו, תראה עד עכשיו אנחנו מחזיקים 3300 שנה, "מאשריך ישראל" הזה. אם לא היה אשריך ישראל לא היינו פה.

הרב: אבל מכל מקום צריך להבין,

השואל: רק אנחנו כאלה

הרב: נכון, אין אין גוי אחד בארץ, עכשיו, עכשיו כשהמן אמר שהוא רוצה להשמיד את כל היהודים ביום אחד, אז היו יכולים להגיד הדור ההוא: משיגיענר, מי מתייחס למשיגינער? איך אפשר להרוג עם שלם? ועוד ב - 127 מדינות? אבל מרדכי ואסתר, הבינו שהמשיגענר הזה הוא רק ביטוי, ביטוי לגזרת שמים, שיש גזירת שמים למעלה והוא מבטא את הגזרה, הוא בא ואומר גזירה, לא הוא הגוזר, בשמים גוזרים והוא רק משמיע את הגזירה, אז מה הם עשו? הם פשוט מאוד לקחו את זה ברצינות, וצמו שלושה ימים שלוש לילות, ועשו תשובה, ואספו את כל הילדים ולמדו אתם מה שצריך ללמוד, ועם זה ביטלו את הגזירה, עם התשובה שלהם.

בזמן השואה אומר הרב שטיינמן, היתה גם גזירה, ועמד משיגינער ואמר שהוא רוצה להרוג את כל היהודים, אבל היהדות אמרה "משיגינער", היא לא התייחסה, ולא התייחסה. ורב אלחנן זכר צדיק לברכה השם ינקום דמו, אמן, לקח את זה ברצינות, אסף את בני הישיבה ואמר שיש גזירה בשמים, וצריכים לקבל עלינו עול תורה ומצוות יותר, ולהוסיף בעבודת הבורא וכו', אבל אומר הרב שטיינמן שזה כבר היה מאוחר, ולכן השם ירחם הלכו 6 מיליון, "מהמשיגינער",.

אומר עכשיו יש עוד פעם גזירה משמים, והמשיגינער אהמדי משמיע אותה אבל זה לא הוא זה משמים! ואנחנו צריכים לבטל אותה! לכן חילקתי בכל בית יהודי את ה"אנציקלופדיה" המלחמה היתה כבר צריכה להיות לפני 3 שנים, והיא נדחת כל פעם כל פעם כל קיץ היה צריך להיות, וככה אומרים אנשי הבטחון אצלנו, שהיו כבר מצבים שכבר כמעט זהו נגמר וברגעים האחרונים - זה נמנע משיכולים כאלה ואחרים. אבל מה שאנחנו עושים את המבצע של "התקליטור התורני", וזה שאנחנו עכשיו את האחדות עולם התורה ועולם התשובה באצטדיון ברמת גן.

כל אלה בשביל לגונן על עם ישראל מפני מה שעתיד להיות. שגם אם חלילה בסוף זה יהיה, וזה צריך להיות, השאלה מה יהיה השיעור, אם נצא ידי חובה בקצת או בהרבה, אז למזער נזקים לפחות אם לא לבטל לגמרי. אבל בס"ך הכללי זאת העבודה שצריך לעשות להתחזק ולחזק כמה שיותר, כי אחרת המצב הוא קשה מאוד, יש גזירה בשמים, זה לא סתם מדברים, אף אחד לא אוהב אותנו בעולם, אבל בינתיים אין ברירה כזה, מחזיקים אותנו בינתיים, אבל כשיהיה גוג ומגוג תתפרץ - כל העולם כולו כולל האמריקאים כולל כולם היו נגדנו, לא רק ילחמו ויהיו נגדנו בהצבעה באו"ם, אלא ילחמו.

כמו שעשו קואליציה נגד לוב, יעשו קואליציה עולמית נגד ישראל. כולם! לא לא זה גז

הכרת הטוב לרב שליט"א

כל ההודעות

17.11 13:00
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
16.11 19:24
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
14.11 11:54
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
11.11 10:43
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
11.11 10:43
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
06.11 18:11
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
03.11 14:23
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
03.11 10:22
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
03.11 10:17
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
31.10 19:09
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).