שער הבטחון - חובות הלבבות - פרק ז חלק א | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 20.12.2011, שעה: 08:01
סיבה נוספת שמפסידה את האדם מלבטוח בהשי"ת, כיון שהוא נוטה אל הסיבות הקרובות, האדם מתפעל מהסיבות הקרובות לו דהיינו ממה שהוא עושה ומתעסק ורואה את התוצאה מפני הסיבה שהוא מתעסק בה, אז הוא נוטה יותר לסיבות הקרובות אליו, כמו שאומרים אדם סומך על כסף מזומן יותר מאשר בתשלומים. מה שקרוב אצלו, ביכלתו, באחריותו, באמתחתו עוד יותר טוב, אז הוא סומך עליו, לכן מה שמפסיד את הבטחון באלקים זה מי שנוטה אל הסיבות הקרובות אשר הוא רואה אותן, ולא ידע כי העילות כל אשר תקרבנה מהמהולל תמעט יכלתן להועיל למהולל ולהזיקו, כל דבר שיותר קרוב אליך ופחות מועיל לך, והוא רחוק מהתועלת לך, וכל אשר תרחקנה יהיה כח יכלתם להועילו ולהזיקו יותר חזק ונראה, מה שהסיבה יותר רחוקה ממך אז כוחה יותר גדול להזיק אותך מאשר הסיבה הקרובה לך. מה שיותר רחוק, סיבה יותר מוקדמת, יש סיבה ומסובב, ומהמסובב יש עוד מסובב, המסובב הזה יש לו סיבה זה המסובב של הסיבה הקודמת, אז זה הולך סיבה מסובב מסובב מסובב מסובב מסובב מסובב עד הסיבה האחרונה שהיא גורמת לך להשיג את מה שהשגת. אז כל דבר שהוא יותר קרוב אליך הוא פחות מועיל לך, פחות מזיק אותך, מה כן יותר מוזיק ומועיל? מה שהוא יותר קדום, הסיבה היותר ראשונית היא הסיבה שבעצם פועלת את כל המסובבים, כי אם היא תפסיק בכלל לא יהיה את ההמשך, אז הכל תלוי במי שלפני הסיבה האחרונה, כי הסיבה האחרונה תלויה בסיבה שלפניה ושלפניה בשלפני לפניה וכן הלאה..
דוגמא, כמו המלך, כשהוא רוצה לענות את אחד מעבדיו מצוה את משנהו לעשות, למלך יש משנה, והוא אומר לו אני מבקש להכות את פלוני, והמשנה מה הוא עושה? מצוה את השר, והשר מצוה את מי? את השוטר, והשוטר מצוה לסרדיוט, והסרדיוט מצוה את הנוגשים והנוגשים מקיימים את המעשה בכלים מוכנים לו, נגיד בשוט, ואשר יכלתו מעוטה מכלם להקל מצערו ולהוסיף עליו, זה מי שקרוב אליו, השוט לא יכול לא להועיל לו לא למעט ולא להוסיף כי הוא תלוי ביד זה שמכה, זה שמכה תלוי בזה שפקד עליו, זה שפקד עליו הוא תלוי במי שפקד עליו, עד שנחזור אל המלך שהוא סיבת כל הסיבות. מפני שאין להם חפץ לכלים, הכלים עושים את מה שהנוגש עושה או המצליף, וכן הסרדיוט הוא יותר מהנוגשים יכול, הוא פחות יכול השפיע, והשוטר יותר מהשר והשר יותר מהשוטר והמשנה יותר מהשר והמלך יותר מכלם, מפני שאם ירצה המלך ימחול לו. אז מה שאתה תולה תמיד בסיבות הקרובות זה שטות. אתה רואה שעבודה פלונית היא מפרנסת אותך זה שטות, כי מי זימן לך את העבודה הזאת ואת האיש הזה ש נתן את העבודה? סיבה קודמת, והסיבה הזאת משפיעה יותר כי הוא יכול להגיד לו שמע, תפטר אותו, זה לא בסדר, אני חשבתי שהוא בסדר ועיתי, סליחה, תפטר אותו, אז זה סיבה, יכול להיות שלסיבה הזאת היתה סיבה מוקדמת וכן הלאה, אז כמה שאתה הולך יותר אחורה אחורה זה הסיבה היותר גדול, רק מה שאנחנו תולים את בטחוננו בסיבות הקרובות זו טעות, כמו שלמדנו. אז אחד מהדברים שגורם לבן אדם הפסד בטחון ואי בטחון זה מה שבוטח בסיבות הקרובות אליו והוא נוטה אליהן, והוא סובר שהם הם הגורם, הם הממעטות והן המוסיפות, אז לכן הוא משתדל בהם, והוא לא יודע שההשתדלות צריכה להיות אצל מקור הסיבות, ואם שמה תשתדל ממילא הכל ישתנה. כן.
ש. .... אצלנו יש את הסיבה ויש את המסובב, ז"א אתה יכול לבקש מהקב"ה
הרב: יש סיבה ומסובב, כן,
ש. אין לזה שלש שלבים נכון
הרב: יש הרבה שלבים.
ש. כמה שלבים?
הרב: כל מיני שלבים. אתה עובד יש מנכ"ל החברה, ומנכ"ל החברה יש לו מנהל עבודה, ומנהל עבודה יש מנהל מחלקה, מנהל מחלקה
ש. לא שומעים
הרב: בסוף, בסוף מי קובע, אם יש לו יחסים עם המנכ"ל אף אחד בכל המהלכים האלה לא יכול לאיים עליך לפטר אותך להעלות לך משכורת להוריד לך משכורת, לקנוס אותך, ולא אף אחד, אם המנכ"ל אמר זה בן משפחתי, זה חברי, זה ידידי, זה רעי, זה שותפי, זה זה זה שלום, כל אלה שבדרך לא יכולים להזיז לא ימינה ולא שמאלה, למה גם הם תלויים בו, הוא יכול לפטר אותם. אז כדאי לך להיות מחובר למי? לסיבת הסיבות ועילת העילות הקב"ה. אז לכן כדאי לבטוח בסיבה של הסיבות, ובעילה של העילות, ולא לתלות בסיבות הקרובות, כי אלה אחרונות שנצטוו או להוסיף או להפחית או להועיל או להזיק, אלה בכלל לא פועלות, זה כמו שור. שזורקים אבן על כלב הוא מתנפל על האבן, אבל מי זרק את זה? האדם, אז אדם צריך לראות מי משליך עליו, מי נותן מי מיטיב מי מרע.
ש. כבוד הרב בוקר טוב
הרב: שנה טובה
ש. אמרנו קודם בחנוני נא בזאת, שהקב"ה מבטיח שמי שיעשר יתעשר, זו מצוה אחת שמותר לבחון את הקב"ה, האם אדם שנותן מעשר ויותר ממעשר ולא רואה ברכה במעשה ידיו, האם זה תלוי מה הסכום שלו?
הרב: כן
ש. כתוב בחנוני נא בזאת
הרב: יש שבעה דברים שמונעים את הרווח מהמעשר, נגיד אחד שהוא מצער את אשתו אז אפילו אם מגיע לו רווחים מאת השי"ת בגין המעשרות, הוא יכול להיות עני מרוד, כיון שדמעתה מצויה הונאתה קרובה, הוא גורם צער לאשה, כיון שהיא תלוי בו היא פונה לקב"ה ובוכה לפניו ואז הקב"ה יכול לשנות את הכל, כל מה שהיה מתוכנן הוא משנה בהתאם לצער שאדם עושה. שלא יצער את אשתו זה אחד. שתיים - לא ילוה בריבית, לא ילוה ולא ילווה, כי מי שמלוה או לווה כתוב שנכסיו מתמוטטין, אז ממילא הנכסים שלו מתמוטטים, אז גם אם מגיע לו נכסיו מתמוטטים, זה כמו בן אדם שעשה חור בארנק שלו בכיס שלו, אז למרות שנכנס כל הזמן יוצא, אין ברכה. אדם שגוזל, גזלן גם כן לא מחוייב שאכן יתפרנס כי מידה כנגד מידה גם כן לוקחים לו, ויש עוד. אז לכן כל זמן שאתה לא עובר על שבע דברים שמובא בחוק לישראל באחד מימים של מוסר, אז אתה יכול לקבל את המעשרות, ובמה מדובר? המעשר למעשה זה שתי עישוריות, זה חומש, מעשר עשירית זה רק בדיעבד, לכתחילה זה חומש, מי שמעשר מעשר מובטח לו שלא יהיה עני, אם אין לו בסיבות האחרות, ומי שמפריש חומש עליו נאמר שיתעשר. מכל אשר תתן לי אשר אעשרנו לך - שתי עישרויות, מעשר ועוד מעשר, עשר אעשרנו לך.
ש. אבל זה לא קל
הרב: שום דבר לא קל למי שלא רוצה לעשות ואין דבר קשה למי שרוצה לעשות.
ש. אחד שרוצה לשמח את אשתו הוא יכול לתת לה אלפיים שקל בחודש והיא רוצה שלשת אלפים שקל בחודש ואין לו, אז
הרב: אני לא אשם מתוק, יש כללים, אי אפשר הכל, עכשיו זה שיעור בטחון, אתה מבין? אין בעיה, כשיהיה שיעור על עשירות אז אנחנו נדבר בהרחבה. לבטוח בה',
ש. ועל ידי זה להיות עשיר
הרב: לא, זה לא המטרה, עשיר במצוות, עשיר שרוצה להיות עשיר זה אדם שלא בוטח בה', כי איזהו עשיר השמח בחלקו, ועושר שמור לבעליו לרעתו, אז מה אתה מבקש, יהיה לך רעות יהיה לך צרות, ומרבה נכסים מרבה דאגה,
ש. לא שומעים
הרב: ודאי שלא, שלא יחסר לו כל סיפוקו והצטרכותו ותו לא. שלא יחסר לו כל סיפוקו והצטרכותו ותו לא,
ש. לא שומעים
הרב: אין שום בעיה, מה שה' יתן לו חלקו יסע בו, מה שלא יתן לו יסע בשל חברו. יקח טרמפ.
עכשיו אז ראינו שכל מה שמוסיף את הבטחון בנוסף זה מה שנוטה האדם אל הסיבות הקרובות, והוא לא מבין שבכלל הכל תלוי בסיבות הסיבות ועילת העילות, כמו שאמרתי לכם מספר פעמים, גש לשיבר, למה אתה הולך לברז? לך למקור, לך לשורש הענין.
ש. לא שומעים
הרב: נכון בפועל. כל אחד, כל אחד. כל אחד. כל אחד. כל אחד, כל אחד, שער הבטחון זה לכל אחד, והתורה זה לכל אחד, אין תורה לעשירים ועניים וחכמים וטפשים, התורה זה לכל אחד בדיוק אותו דבר, כל אחד ראוי אם הוא רוצה להיות ראוי, אם הוא לא רוצה להיות ראוי הוא רוצה להיות בכיין, יש בכיינים, לא יכול לא יכול, אני לא יכול זה לא אני, זה מדרגה צריך להיות קדוש צריך להיות חכם צריך להיות זה, אני לא יכול לא יכול לא יכול לא יכול.
ש. לא שומעים
הרב: מה זה ראוי, כולם ראויים, תראה אלה לא ראויים? הם חשבו שהם יכולים לקום בשעה ארבע וחצי
ש. לאט לאט
הרב: בבת אחת הם באו, נכון באתם בבת אחת, אם היו באים לאט לאט היו מגיעים בשבע, הם באו בבת אחת
ש. לא שומעים
הרב: פשוט מאד, מי שעושה מה שכתוב ומאמין לכתוב הוא יגיע בדיוק לאן שאומר הכתוב,
ש. זה תהליך ועבודה
הרב: זה תהליך פשוט, מתי שאתה מקיים אתה מגיע, מתי שאתה לא מקיים אתה לא מגיע.
ש. לא כל אחד יכול להגיע לזה
הרב: כל אחד יכול, אדם הכי פשוט הכי נעבעך יכול.
ש. לא שומעים
הרב: עצלן בכיין
ש. לא בכין לא מסוגל
הרב: לא מסוגל זה בכיין, בכיין, בצבא היית? היית בצבא? מה אמרו לך? אין לא יכול, יש לא רוצה.
ש. לא שומעים
הרב: אין לא יכול, יש לא רוצה. אני הגעתי לטירונות אמרו לי חביבי, פה אתה לא יכול לזוז ולא לצאת רק באלונקה, רק באלונקה, אז עד שאתה לא על האלונקה וגם החבר'ה דופקים לך את הקנה, אתה מבין, שהם צריכים לסחוב אותך, אז עד אז אתה יכול. כשהגעתי לבסיס היה כתוב, אין גבול ליכולת, זה היה בכניסה, אין גבול ליכולת, אתה עוד לא התחלת עוד לא קמת כבר לא יכול לא יכול לא יכול לא יכול.
ש. לא שומעים
הרב: כל מי שרוצה, הוא רצה גם אני רוצה אני אגיע.
ש. זה עבודה
הרב: נו בטח עבודה מה חשבת בחינם? כל אחד מסוגל, כל אחד. אומר הרמב"ם אם רצה יכול להיות כמו משה רבינו, אם רצה, רוצה? בבקשה סע, צא לדרך תגיע. כל אחד יכול להגיע לשוויץ?
ש. שויץ כן
הרב: לא, אומרים אנשים אין לי כסף, אין לי כסף, אין לי כסף, תחסוך לאט ל אט קובץ על יד ירבה, לאט לאט לאט לאט עוד חמש שנים אתה יכול? הצלחת, אחד יכול בחודש, אחד בחודשיים, אחד בחמש שנים, אתה יכול? יכול. יש אחד אומר למה לחסוך, אני אלווה אסע השבוע ואחרי זה אני אחסוך ואחזיר. אז תלוי, יש אחד לא זז, עד ש עד ש עד ש, יש אחד מתחיל ישר ואח"כ מתחיל להחזיר.
ש. לא שומעים
הרב: כל אחד.
ש. הוא יכול להגיע אבל מי מסוגל להגיע לדרגת משה רבינו
הרב: כל אחד. כל אחד, כל אחד, ולא עוד אלא שכולם מצווים להגיע עד משה, אז איך יכולים להיות מצווים אם לא יכולים? כולם יכולים.
כללו של דבר בענין הבטחון, כי יתרון הבטחון מהבוטחים באלהים כפי יתרון ידיעתם אותו ואמונתם בהגנתו עליהם ורוב השגחתו על טובתם. כלל הדבר בבטחון, יתרון הבוטחים באלהים, אתה רוצה לדעת עכשיו מי בוטח יותר מי בוטח פחות, מה היתרון של הבוטח מן הבוטחים? יש בוטח ויש בוטח ויש בוטח, כל אחד אומר אני בוטח בה', בוטח בה', בוטח בה', איך היתרון? במה נבחן היתרון? במה אחד יותר מחברו בבטחון? כפי יתרון ידיעתם אותו, תלוי כל אחד כמה הוא יודע את ה', כמה הוא יודע ומכיר את ה', כמה אמונה יש לו, שהוא מאמין שה' מגן עליו, וכמה רבה השגחתו של הקב"ה על הטובות של האדם שראויות לבוא עליו, אז תלוי, כמה אתה יודע ומכיר את ה', כמה אתה מאמין בה' שהוא מגן עליך, וכמה אתה יודע שאתה מושגח לטובה על ידו. כמה שאתה מאמין יותר ככה אתה בוטח יותר. אז יתרון הבוטח על הבוטחים באלקים זה תלוי כפי יתרון, כמה שיש לו יתרון על חברו בידיעת ה', באמונה, בהבנה שלו, וברוב ההשגחה על הטובות. זה ההבדל בין בני האדם.
אם אתם רוצים לדעת מה היתרון של כל אחד מכם מחברו לענין עולם הבא, איך תדעו מי מכם מדרגתו יותר גדולה משל חברו? קל לדעת. כפי יתרון עבודתו את האלקים, אחד עובד את ה' שעה ביום, אחד עובד שעתיים, אחד שלש, אחד ארבע, אחד עובד אותו רק בתנאי שיש לו אמצעים, אחד עובד אותו גם כשאין לו אמצעים, אחד עובד אותו ביום, אחד עובד אותו ביום ובלילה, אחד מרבה במצוות אחד ממעיט במצוות, אז איך אתה יודע מה ההבדל בינך לבין חברך? תסתכל כמה אתה משקיע בחיי העולם הבא, כמה הוא משקיע לחיי העולם הבא ולפי זה תדע מה ההבדל ביניכם וההפרש לחיי העולם הבא, אז כבר מפה אתה יכול לדעת איפה הוא ואיפה אתם. אמרתי לכם, לכן אמרתי, לכן אמרתי, שאם יש לו רק בתנאי שיש לו אז הוא לומד ואחד אפילו שאין לו הוא לומד, אז איכות השעה נמדדת לפי כמה האדם מוכן להפסיד בשביל עבודת הבורא, כמה הוא מוכן למעט בשביל לעבוד את הבורא, כמה הוא מוכן למסור את נפשו בשביל לעבוד את הבורא, זה באיכות העבודה, יש באיכות העבודה ויש בכמות איכות העבודה, בזה תמדוד את עצמך ביחס לחברך, ותוכל לדעת.
והנה הילד בתחלת ענינו בוטח על שדי אמו, בהתחלה הבטחון של הילד זה בלבד שאמא שלו מניקה אותו, זה הכל, מה הוא צריך לסמוך ולהיות בטוח? אם יש לו דדים שהוא יכול לינוק מהם, זהו, הוא רגוע. כמו שנאמר "מבטיחי על שדי אמי", וכאשר תחזק הכרתו שהתינוק הזה גדל כבר יש לו הכרה קצת יותר, משיב בטחונו על אמו, הוא כבר לא בוטח רק בדדים אלא הוא בוטח באמא עצמה כבר, שהאמא עצמה יכולה להביא לו אוכל, לא דווקא משם. למה? כיון שהכרתו אומרת שיש לה הרבה השגחה עליו, שהיא משגיחה עליו בעוד ענינים. כמו שנאמר "אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו",
ש. אני צריך לעבוד
הרב: מי אמר שאתה צריך, עוד פעם התחלת? כל בוקר באותה שעה אתה מתחיל?
ש. אני צריך לעבוד
הרב: מי אמר שאתה צריך, תביא לי פסוק אחד שאתה חייב לעבוד.
ש. ארורה תהיה האדמה בעבורך
הרב: זהו, אמרת טוב, שהאדמה ארורה בעבורך - בגללך. נו אז מה אתה רוצה
ש. צריך לעבוד אותה
הרב: לא, מי גרם שהיא תהיה ארורה? מי גרם? מה שחטא האדם. אם אדם לא יחטא מה יקרה, יתקן את הבריאה, אם כולנו לא נחטא והחלטנו לשוב בתשובה הבריאה תתוקן, והיא תחזור למדרגתה הראשונה כמו גן עדן שהיה אדם הראשון. מי מעכב את זה? חטאים שלנו. הקללות שחלות עלינו בגלל מעשינו, "בעצבון תאכלנה כל ימי חייך" למה מי גרם? אני אמרתי לך שמעץ הדעת לא תאכל טוב ורע, נתתי לך את כל העצים בעולם לאכול, רק אחד אמרתי לך לא, עליו התנפלת?
ש. לא שומעים
הרב: לעבדה ולשמרה אמרו חכמים זה מצות עשה ומצות לא תעשה, מה מצות עשה? מכל עץ הגן אכל לא תאכל, מה זה מצות לא תעשה? ומעץ הדעת לא תאכל, זה לעבדה ולשמרה.
ש. אז יש מצות עשה לא לאכול?
הרב: כן, תאכל. אמר לו הקב"ה לחיות אתה צריך תאכל, מה אתה יכול לאכול? אתה יכול לאכול, מה אם אדם עכשיו יחליט שהוא לא רוצה לאכול והוא יגרום לעצמו מיתה, הוא עובר על איסור "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", אדם צריך לזון את עצמו.
ש. זה איסור
הרב: מכלל הן אתה שומע לאו מכלל לאו אתה שומע הן.
ש. אם אדם עובד באיזושהי עבודה והוא לא רואה ברכה בעמלו לא צריך לשנות את המקצוע?
הרב: אמרנו כבר הנה אתה יודע, למה אתה שואל?
ש. כי אני לא זוכר
הרב: אז איך ידעת להגיד?
ש. זו שאלה שנשאלת לי בראש
הרב: מאיפה ידעת את התשובה?
ש. אני שואל את הרב מה התשובה?
הרב: אבל קבעת שאלה ותשובה ב יחד
ש. לא, רק תשובה.
הרב: מה שאלת?
ש. לא זוכר, הא, אם אדם לא רואה ברכה בעמלו האם יעזוב את עבודתו או פשוט יתפלל לה'
הרב: נו אז מה ענית?
ש. אני לא יודע
הרב: אתה לא שם לב מה אתה מדבר. בקיצור אתה צריך להבין דבר אחד, אדם לא מחויב לעבוד, יש גזרת השתדלות זו קללה, לאלה שלא הגיעו לדרגת הבטחון בה' הגמורה, אתה יכול להגיע אם אתה רוצה, אתה לא רוצה לך תעבוד, אתה לא רוצה תעבוד שתי עבודות, אתה לא רוצה תעבוד שלש עבודות, כמה קללות שאתה רוצה וולקם, אבל אתה לא מוסיף כהוא זה בגין העבודה וההשתדלות שיהיה לך כדי סיפוקך, כלום, רק עובד אתה לא זוכר את הסיפור, הוא לא היה, אתה לא היית ביפו 18 16, לא הייתם. היה אחד שהיה רעב מאד, והיה הולך בדרך וראה אותו אחד שהוא ממש שחיף כבר, לא אכל מספר ימים, מה קרה? אמר לו רעב רעב לא אכלתי, איפה אפשר לאכול? אמר לו תלך לרחוב יפו 18 שמה נותנים אכילה שתיה לינה חינם, הכל חינם, אמר לו טוב התחיל ללכת, מרוב טשטוש שהוא רעב הגיע ליפו 16, לא שם לב, דפק בדלת, הבן אדם שפתח לו את הדלת היה נוכל, והוא ראה אותו הבין שהוא מחפש את 18 כי הוא כבר מכיר כאלה שהולכים וטועים, אז הוא אמר לו אתה מחפש את הגמ"ח שנותן הכל בחינם? אמר לו כן, אמר לו תשמע, זה לא בדיוק כמו שהסבירו לך, אתה עובד משתדל ונותנים לך את הכל אח"כ בחינם, אבל אתה עובד בשביל זה, אתה עושה איזה מלאכות שמבקשים ממך וזהו. אמר לו בסדר, טוב תן תן לעשות משהו אבל שאני אוכל לאכול כבר. אמר לו אין בעיה, תעלה לגג תעשה שמה זפת, תרד לגינה תנקש את העשבים תעשה ככה, תכנס לבפנים תעשה ספונג'ה בכל המקומות, תוריד את הזבל, תצבע, תעשה ככה, שעבד אותו שמה תעשה ככה, ההוא גמור כבר זהו הולך להתמוטט, א מר לו טוב נו איפה כל הבחינם ואיפה כל זה? אמר לו זה בבנין השני ב-18. הבנת? אם היית מגיע ישר ל-18 זה הקב"ה לא היית צריך לעבוד אצל יצר הרע ב-16, אבל יצר הרע תפס אותך ב-16 ואמר לך שמע, יש השתדלות, אתה חייב להשתדל, להשתדל מה זה הפקר, עולם מה אתה חושב בלי לעבוד, אין פה בלי לעבוד, 16, איך אפשר בלי לעבוד? איך אפשר? יגיד לך איך אפשר, עוד צעד אחד 18 לא עובדים. אתה לא רוצה, אתה תקוע ב-16 מחזיק ב-16 כי רק פה נותנים עבודה, ואתה בלי עבודה לא מאמין שיתנו בחינם, למה שתאמין? כי בסוף יצר הרע איפה יתן לך את ה מזון את הטרף, מ-18, אז למה אתה צריך לעבוד?
ש. לא שומעים
הרב: בעקרון זה נכון מה שאתה אומר, אבל יש לפעמים שיקול שאשה תעבוד בשביל שלא תתבטל, כי הבטלה היא אסורה מאד על האשה, אם אין לה עיסוקים מספיק בתוך הבית וזה, זה רק יכול להביא לשיחות טלפון, לדיבורים, ולך תדע לאן זה ואיזה רעיונות שיגיעו לה וכל מיני ענינים ומהקשקושציה יצא בלבולציה
ש. לא שומעים
הרב: אם כן אז זה רק למקום כשר כמובן שאין שמה פריצות ודברים כאלה וכו' וכו' ואנשים הגונים ועם פיקוח וידיעה ברורה וכו' וכו', ועם חציצה ושלא יהיה קירוב דעות ושלא יגיס את דעתו בה וכו' וכו' וכל הדינים של צניעות שצריכים להשמר במסגרת כזאת.
ש. הרב, יצא לי לדבר עם בן אדם שאמר אני רוצה להגיע לבטחון, אמרתי לו זה ענין של תרגולת זה הרבה זמן, אמר אין לו בעיה, הבעיה שלו זה האשה, הוא לא יודע איך להכניס אותה לזה
הרב: יביא אותה, יש פה עזרת נשים וישמעו שניהם. אז שיסתכלו ביחד בשידור ישיר, או בשידור חוזר.
ובכן, ואם יתכן לו טרפו ע"י זולתו מן הבריות, אחד מקבל את הטרף שלו מאדם קבוע, או מכמה בני אדם, ישיב בטחונו אליהם ותנוח נפשו עליהם, אנחנו ממשיכים עם אותו אחד שבטח כבר בכוחו, אתם זוכרים בהתחלה, דדי אמו ואח"כ אמו ואח"כ אביו, ואח"כ על כוחו, ואם יתכן לו טרפו על ידי זולתו מן הבריות, לא על ידו אלא הוא מקבל את הפרנסה שלו הזמנות וכל מיני דברים וסחורות וכו' מן הבריות, ישיב בטחונו אליהם מעצמו כבר סומך עליהם, כי הם נותנים לו את הפרנסה את העבודה והכל, ותנוח נפשו עליכם כי הוא סומך עליהם אז תנוח נפשו עליהם, וכשתחזק הכרתו ויראה חסרונם וצרכם אל הבורא יתברך, אבל בסוף מה הוא רואה, שאלה בעצמם הם בוטחים על הקב"ה, אז ישיב בטחונו אליו. ויסמוך עליו בענינים שאין לו יכולת בהם, מתי אנחנו בד"כ סומכים על הקב"ה כשאין לנו יכולת, הולכים לרופא, הרופא מרים ידים אז חוזרים לקב"ה. ואז מחפשים את הקרובים אליו וצועקים אליו ורק אתו מדברים, זהו, אין עם מי לדבר, הרופא אמר אין מה לעשות.
ש. אז אפשר לפני זה?
הרב: זה החכמה שלא להגיע לזה, החכמה כמו שאמרנו לזכור שלא הסיבות הקרובות הן הגורמות אלא סיבת הסיבות ועילת העילות. כמה שתפנים את זה מהר יותר לא תתייגע לחינם.
ש. הכל אתה סומך על הקב"ה
הרב: בדיוק
ש. כל דבר
הרב: בדיוק.
ש. שויתי ה' לנגדי תמיד
הרב: בדיוק.
ש. יש דברים שלא מבקשים
הרב: בטח, יש דברים שלא מבקשים וצריך לבקש
ש. לא, כמו למשל נגיד חניה,
הרב: אז לפני שאתה מחפש חניה בדרך כבר תגיד, יה"ר מלפני אבינו שבשמים שאמצע חניה בנקל
ש. אז כל הטטטט
הרב: יש לך מי ששומע אותך ויכול לסדר את הכל, למה לא? אם אתה רוצה להגיע לחבר שלך אתה לא שואל אותו, סליחה, יש חניה למטה? במקום שתגיד יש חניה למטה תגיד לו סדר לי חניה, אבל איך הוא יכול לסדר אם אין? אבל הקב"ה יכול לסדר שזה שחנה שם פתאום אשתו תצלצל אליו, תגיד לו תבוא מהר, והוא יצא משמה בדיוק בשביל שאתה תבוא ותכנס. אם יש לך יחסים עם הקב"ה הוא מסדר לך הכל.
ש. אבל יש דברים כאילו
הרב: שאתה לא צריך? אין דבר כזה
ש. שאתה יכול כאילו להסתדר לבד, נגיד פה חניה
הרב: אפילו לקחת את הכוס הזה ככה אתה לא יכול, אם לא ה' עוזר, אם אדם יקבל חס ושלום אז הוא לא יוכל להזיז שום דבר, כלום כלום
ש. אז כל הזמן אתה צריך להודות על מה שאתה עושה, להודות לו
הרב: ממש ככה, כל הנשמה תהלל יה - על כל נשימה ונשימה הוה מהלל את השי"ת. על כל נשימה ונשימה.
ש. להודות לו בפה
הרב: הכי טוב, הכי פשוט, הכי פשוט. בעל יסוד ושורש העבודה ככה מלמד בספרו שעל כל דבר, כל ימי חייו היה מבקש, על סיבה קרובה ורחוקה, על כל דבר מבקש, על כל דבר מבקש. כל דבריו להשי"ת, הכל. רבש"ע, אני הולך לישון, בידך אפקיד רוחי, אומר ככה, אומר פסוקים, אומר לו בבקשה אני רוצה לקום מוקדם וכו' וכו', קם מוקדם, מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך, ישר אתה קם מודה, קודם כל מודה. ואח"כ אתה מתחיל לברך, כן, שלא עשני ככה שכן עשה לי ככה שעשה לי ככה שעשה לי ככה מתחיל כבר אומר טררררררררר, קודם כל תודה רבה על כל מה שכבר יש, אני קם הולך זוקף כפופים, ב"ה הכל בסדר, זהו, עכשיו בא לתפילה, אתה חונן לאדם דעת חוננו, ברכנו, מתחיל לבקש תתתתת כבר מבקש לכל היום לכל הזה, תתת כל הזמן, כל הזמן, אתה לא שם לב אפילו שאתה עושה ת זה, אתה לא שם לב אפילו שאתה עושה את זה
ש. אבל יש יותר כללי, כאילו לא לצמצם
הרב: למה לא למצמצם? אם אתה אומר ברכנו, אז אתה לא חייב להגיד לו ברכני ככה, תברכני מככה, תתן לי מככה ותעשה ככה, אתה אומר כללי, אבל אם יש לך סיבה שאתה רוצה להשיג אותה מפלוני אלמוני באשר אתה יודע שיש בידו כך וכך ואתה ניגש אליו, אז אתה תבקש שיהיה לך חן וחסד בעיניו לתת לך חפצך ורצונך. אז אתה אומר לבורא, יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שתתן חיני וחסדי בעיני פלוני ופלוני שיתן לי כך וכך, ואם לאו תמציאני חפצי מכל מי שאתה חפץ שיתן לי, שלום גמרנו סגרנו את הכל.
ש. לא שומעים
הרב: אין בעיה, אין בעיה. אין בעיה, אין בעיה, אין בעיה, אין בעיה. אין דבר שאנחנו לא צריכים לבקש מאת השי"ת, מה שאנחנו לא מבקשים אנחנו סומכים על עצמנו, הבנת?
ש. הרב, אתה לא יכול לבקש ממישהו שאתה חייב לו, חייבים לו אנחנו לא יכולים לבקש משהו לפני שנתנו לו משהו, זה חסרון
הרב: זה דיברנו משהו אחר דיברנו על משכון, שמבקשים מהקב"ה לא דבר ספציפי או ל או כש איך נעבור את היום וכו' וכו', מבקשים מהקב"ה משכון פירושו תן לנו דמי קדימה מראש לשנה, לשנתיים, לכל החיים, כל אחד לחפי השגעון שלו, ואומר אחרי שתסדר לי את כל זה, אחרי שתסדר לי את כל זה ואהיה פנוי ורגוע ושלו שיש לי כל חסרונו עד סוף כל הדורות, אוכל לעבוד אותך בכיף בנחת בלי דאגה, זה טפשות וסכלות של בעלי המשכונות.
ש. אני לא יכול לומר לו שאני אקום מחר בבוקר כדי להתפלל
הרב: זה אתה צריך לבקש, כל דבר לעבודת הבורא אתה צריך לבקש, מה שמדברים בבעלי המשכונות שאתה מבקש את השכר מראש, לא את היכולת והכח לעבוד את הבורא, בעלי המשכונות מבקשים את השכר, תן לי שכר מראש,
ש. יאמרו אם אני אהיה מיליונר אני יעבוד את הבורא
הרב: ימשיכו להגיד, ימשיכו להגיד, שיחברו שיר על זה.
עכשיו שימו לב, אמרנו ואם יתכן לו טורפו על ידי זולתו מן הבריות ישיב בטחונו עליהם ותנוח נפשו עליהם וכשתחזק הכרתו ויראה חסרונם וצרכם אל הבורא יתברך, שהם בעצמם חסרים וצריכים את הבורא יתברך, אז מה אני סומך עליהם, אני אסמוך על מי שהם בעצמם בוטחים עליו, אז הוא ישיב בטחונו אליו ויסמוך עליו בענינים שאין לו יכולת בהם, ולא יוכל מלהמלט מלהמסר בהם לגזרת הבורא, לדוגמא, ירידת הגשמים, אתה יכול להוריד גשמים? הישראלים יש להם פצצות כספית, הם יורים על עננים להוריד גשם, כן אבל צריך גם עננים, ואתה לא יכול, יש דברים שאתה לא יכול, אם ה' לא יביא אותם אף אחד בעולם לא יכול לעזור לך. אז כמו ירידת גשמים, על הזריעה בלי זריעה לא צומח מה שצריך לזרוע, על ההליכה בים, אתה צריך שהקב"ה ישאיר אותך על הגלים ולא מתחתיהם, הליכת המדברות שאין מים, אז אתה צריך שימציא לך שתיה אחרת מה יקרה, אתה תתייבש ותאבד, ובבוא שטף אם יהיה שטף מי יציל אותך מצונאמי או דברים כאלה, ובנפול הדבר בחיים, יש מגיפות, וירוס החיות וירוס העופות, וירוס הפרות המשוגעות, כל מיני דברים כאלה, מי יציל אותך? והדומה לזה מן הענינים אשר אין בהם לאדם שום תחבולה בשום פנים. עכשיו הגויים המציאו וירוס הוירוסים, שאי אפשר עליו, יעני אם הם יפיצו אותו אי אפשר להתגונן מפניו, יש בן אדם אחד בעולם משוגע שהוא החליט שהוא רוצה לעשות וירוס שהוא חסין ואי אפשר לבטל אותו, והוא הצליח, עכשיו תארו לכם אם הוא מפיץ את זה, זה יותר גרוע מביולוגי וכימי, כל העולם יכול להיכחד. וכמו שנאמר בפסוק, "ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו". מתי הם אומרים קומה והושיענו לקב"ה. בעת רעתם, למה אתם מחכים עד עת הרעה לאמר קומה והושיענו? למה לא לבקש מהקב"ה לפני כן? למה לא מהתחלה? למה לא ללכת איתו יד ביד? למה לחכות לעבור את כל המ סלול הזה שצריך לעבור וזה וזה וזה עד שבסוף אתה רואה שאין על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים, למה? למה לא להבין את זה בשיעור הראשון אחרונים, ואם תחזק הכרתו באלקים עוד, עוד יותר, יבטח בו גם כן במה שיתכן לו בו קצת תחבולה, גם דבר שאדם אומר אני יכול להסתדר, יש לי איזה קומבינה אני יעשה ככה וככה וזה יסתדר, הוא אומר אני אבטח גם במקום שיש בו קצת תחבולה כמו להביא את הטרף בסיבות המסוכנות, למה צריך להסתכן ללכת בימים במדברות בכל, למה? אתה יודע למה אני בוטח בה', מה אני צריך עבודה קשה מסוכנת מייגעת, וכו', למה צריך? ומלאכות שמייגעות את הגופים, ויניח אותם, לא יעסוק בהם, לבטחונו באלקים שיטריפהו במה שיהיה קל להתעסק בו יותר מהם, אז הוא אומר אתה יודע מה, מצעיים לו עבודה קשה, אומר לא, לא מתאים לי, יש להם עבודה על משאית, אומר לא, לא מאתים לי, אבל לא יהיה לך אוכל, אומר לא, אני בוטח בה' שיתן לי מלאכה יותר קלה, אני זה לא מוכן לעבוד, לא, קצת יש לו בטחון, הוא כבר יודע לחלק, הוא לא מוכן כל דבר לעשות בשביל להשיג את הטרף, אז הוא בוטח על הקב"ה במה? שהקב"ה יתן לו בעבודה יותר קלה, עכשיו זה עוד לא ההכרה הכי חזקה ובטחון בה', אבל אם תחזק הכרתו באלקים יותר ישיב בטחונו אליו בכל הסיבות, הקשה והקלה, ויכוון בהתעסקו בהם לעבודת האלקים ולשמור מצוותיו, אם יהיה סיבה שהוא עושה איזה מלאכה או משהו, זה רק בשביל לעבוד את הבורא ולשמור את המצוות שלו. זה הכל. אבל לא בגלל שהוא סומך שהעבודה הקשה או הקלה תביא לו את הפרנסה וכו' וכו'. זה כבר יופי של מדרגה, לא? לא מעניין אותו לא ככה לא ככה, העיקר שאני יכול לעבוד את הבורא ולעשות מצוותיו. זה לא מספיק. וכאשר תחזק הכרתו יותר מזה, בחמלת הבורא על ברואיו, הוא יודע שה' חונן הברואים, ירצה במה שיהיה מגזרת האלהים לו וליבו ובחושיו בנראהו ובנסתרו, לא מעניין אותו בכלל איך הקב"ה ינהיג אותו. סומך על גזרת האלקים, בליבו בחושיו בנראה ובנגלה, וישמח, שימו לב, בכל אשר עשה לו האלקים, ממות וחיים, בשבילו מוות וחיים זה אותו דבר, קיבל ילד, הלך ילד - אותו דבר, קיבל חיים הכל אותו דבר, אותו דבר, ישמח בגזרת האלקים עליו וישמח בכל אשר עושה לו האלקים ממוות לחיים וריש ועושר, אם ה' גזר עליו עוני או עושר הכל בשבילו זה אותו דבר, בריאות וחולי - בדיוק אותו דבר, לא יכסוף, שמעתם? אפילו לא יכסוף, הלואי ואני אהיה בריא, הלואי ויהיה לי פרנסה, הלואי ויהיה לי הרבה ילדים, לא יכסוף לזולת מה שבחר לו האלקים, מה זה מעניין אותו, מה שה' בוחר לי מתאים לי, רוצה שיהיה לי שני ילדים חמישה, אני מבחינתי עושה מה שצריך לעשות, מה שיתן, שום תלונות, שום טרוניות הכל בסדר מאה אחוז, מה יש לך? הכל, מה הכל, אבל אני יודע שאתה סובל, מה אתה מבלבל שטויות? הכל יש לי, הכל טוב, ב"ה הכל מצויין.
ש. לא שומעים
הרב: עבודת ה' זה משהו אחר, אנחנו מדברים בטחון על טרפו ומזונו צרכיו וכו'.
ש. לא שומעים
הרב: אמרנו, אמרנו כעת אנחנו מדברים בזה, אדם צריך אח"כ לעבוד קשה בשביל להשיג בעבודת האלקים הישגים, זה תלוי בו, הכל זה מן השמים. חוץ מיראת שמים. אז בכל השאר, חוץ מיראת שמים שאתה צריך לדאוג, כל השאר זה מהשמים. וזה לפי הזכויות והחובות שלך כמו שלמדנו, אז אם אתה צופה תמיד את מעשיך אז יקלו עליך מן השמים, אבל אם לא - אז כפי מה שאתה ככה יגיע אליך.
ולא ירצה אלא מה שרצה לו הקב"ה, ונמסר אל האלקים ומשליך נפשו וגופו אל דינו, בלי שום בעיה, ולא יגביר ענין על ענין, לא יגביר ענין על ענין, לא יגביר, לא צריך להגביר להשתדל יותר בענין מסוים על ענין אחר, לא משנה מה, מה זה משנה מה, מה זה משנה מה. סתם דוגמא, בעניני המקצוע, יש לך מברג או יש לך מקדחה מה עדיף? יש לו כרגע מברג, הוא לא אומר אני אחכה עד שתגיע המברגה, הוא אומר ה' נתן עכשיו מברג, נעבוד עם מברג, תבוא עם מקדחה תעשה עם מקדחה, הוא לא מתנפל וזה ואומר לא, זה לא מצב מתאים לי נחכה, כן נגביר זה, כל הסיבות שתגיד הכל לא יגביר ענין על ענין, ולא יבחר זולת מה שהוא בו מעניני עולמו, כל מה שה' נתן לו מעניני עולמו הוא לא יבחר משהו אחר. כמו שאומרים לאחד, מה היית רוצה להיות כשתגדל, ואחד אומר תגיד חייל אחד עו"ד אחד זה אחד זה, אף אחד לא אומר אינסטלטור, נגר, אף אחד לא אומר, כולם הולכים על פססס היי היי, כן. בסוף מה הם? אתה יודע כמה אנשים לומדים בבתי ספר לתעופה וכאלה דברים, בסוף אתה מוצא אותם שוטפי כלים. אני זוכה, אני למדתי בית ספר אורט תעשיה אוירית, וכשסיימתי אז כשהסבירו לי אח"כ אז מה מה מה המעלה שלי עכשיו, אז אמרו שאתה תוכל לעבוד בתעשיה האוירית, יופי, ואמרתי מה מה איפה עובדים שמה? אז אמרו באים לוקחים אותך עם אוטו ובשמונה אתה צריך להיות שמה ובארבע או חמש ככה משחררים אותך האוטובוס מחזיר אותך הביתה, ואם אתה רוצה באמצע לצאת או משהו אין דבר כזה, אתה עובד, באים לוקחים אותך וזה, כמה אני מרויח, אמרו ככה וככה, אמרתי מה אני עבד שלהם? יבואו יקחו אותי יחזירו אותי, זה כאילו נתתי עכשיו חלק מהחיים שלי לתעשייה האוירית, אמרתי בחיים אני לא יעבוד ככה, עוד כשהייתי תיכוניסט, כבר אז הבנתי שזה צריך להיות ג'ננה ואני חילוני, לא דתי, מה אני טיפש שאני אהיה משועבד לעבודה שלי שיגידו לי תבוא תלך ישעבדו אותי ויתנו לי משכורת בסוף, מה זה? לא עלה בדעתי אפילו, אז כל מה שלמדתי אבל אני לא בחרתי ללמוד שמה, אבא שלי שם אותי, אז למדתי מה שאמרו לי ללמוד.
מכל מקום, אדם לא יבחר זולת מה שהוא בו מעניני עולמו, כמו שאמר אחד מן הבוטחים, לא הסכמתי מעולם בענין והתאויתי לזולתו. ז"א מעולם לא הסכמתי, הסכמתי נגיד בענין מסוים אבל בעצם אני מסכים זה ברירת מחדל, אבל אני בעצם מתאווה לזולתו, אני מחפש משהו יותר טוב, אבל מה, בינתיים מה אני יעשה, זה מה יש, אני מחכה עד שתהיה לי הזדמנות, אתה מבין, להחליף מקצוע או להחליף מצב או ללכת למקום אחר, אבל החסיד הבוטח באלקים מה אמר, לא הסכמתי מעולם בענין והתאויתי לזולתו, כל ענין יכול להביא הכל, כי מי שמביא זה לא הענין, זה סיבת הסיבות ועילת העילות, הוא יכול להביא מכל ענין. יש אנשים קונים שופל, שופל בשביל לעבוד, שופל, יש בן אדם קונה מחט, ועם מחט הוא עובד, כל ההוצאות שלו זה מחט, חייט, הוא עושה ככה ככה ככה ככה ותופר ושלום, היום אפילו זה לא צריך, יש מכונות אתה קונה שם את המחט, אתם רואים את מה שיש פה, הפרוכת על ההיכל, זה מחט עשתה, מחט אוטומטית אתה שם תרשים, התוכנה קראה את זה, המכונה לפי מה שהיא רואה תקתקתקתקתקתקת תופרת, תקתקתקתקקת יש לך את זה. מה עשית? שום דבר. לחצת על כפתור זה עובד שלום. שופל, לא עובד לבד. אתה צריך להיות עליו ככה ככה, ולהזיז וזה ויוחול ואבק ורעש ובלגן, וכל הזמן להסתובב אחורה ואי אפשר לנסוע, וזה רק עושה ככה וקורא תהילים, טוז ועוד פרוכת, טוז ועוד פרוכת, טוז ועוד פרוכת, ועומדים בתור בבני ברק ווי ווי ווי, הנה כל התמונות תראו כמה המחט עבדה פה, אתם רואים, הרבה זהב והרבה פה הרבה הרבה הרבה, כל דבר, כל דבר, מפות זה זה, כל דבר, קנה לך מחט חביבי אתה מסודר. אז מכל ענין הקב"ה יכול לפרנס את הבן אדם, מכל ענין.
ואם חשבתם שהגענו לסוף, וכאשר תחזק הכרתו יותר מזה וידע הענין המכוון אליו בבריאתו, הוא כבר מבין למה הוא נברא ויציאתו אל העולם הזה הכלה, הוא מבין לא יתכן שאני באתי לעולם בשביל למות, אם באתי בשביל לחיות למה אני מת, ואם אני מת למה באתי בשביל לחיות, שהוא יבין למה הוא בא לעולם הזה הכלה ויכיר מעלת העולם האחר הקיים כי זה עולם חולף, כולם חוזרים מפה, אבל הוא יכיר את מעלת העולם הקיים, ימאס בעולם הזה ובסיבותיו, ימאס, וימסר, שים לב, במחשבתו ובנפשו ובגופו אל האלהים יתברך וישתעשע בזכרו בבדידות, אפילו הוא לבד ואין אף אחד, שום דבר, ואין לו כלום, כלום הוא משתעשע עם הבורא יתברך בבדידותו, בהשתומם מבלתי המחשבה בגדולתו, וישתומם - הוא יהיה שמם ומשומם אם הוא לא יחשוב בגדולת הבורא אפילו רגע אחד, זה נקרא בשבילו שמם, יש לו עושר יש לו כבוד יש לו נכסים יש לו הכל יש לו נכדים, אם אדם כזה בעל בטחון בדרגה הזאת אם המחשבה שלו לא תהיה תפוסה בגדולת הבורא הוא נקרא שמם כאילו אין לו כלום, אפס מאופס הוא מרגיש. ואם יהיה במקהלות, נגיד הוא נמצא בציבור - במקהלות, בקהילות של אנשים, לא יתאווה כי אם לרצונו יתברך, מה כולם אומרים לו תאכל תשתה.... זה זה זה תאכל תשתה זה. הוא לא מעניין אותו בכלל, הוא כל הזמן רק במקהלות יתברך, אז כל רגע הוא מנסה למלא את החיובים שלו על פי רצונו יתברך, הוא בא לשמח חתן וכלה נגיד, אז הוא בא לקיים מצות שימוח חתן וכלה על כל הצדדים שצריכים לשמח חתן וכלה, הוא בא להפיק רצון הבורא במה שהוא עושה כרגע. ולא יכסוף כי אם לפגיעתו, ז"א הוא רוצה רק שהקב"ה יפגע בו ויקרא לו, יפגע הכוונה כמו יפגש, בלשון הזה זה פגישה, יפגענו פירושו יקראנו, יהיה קשור אליו, יפגש איתו כאילו כל הזמן, ותטרידהו שמחתו באהבתו משמחת אנשי העולם בעולם, מה כן מטריד אותו כל הזמן? להיות שמח באהבת הבורא, זה השמחה שלו לאהוב את הבורא, כמו שיעקב אבינו פגש אחרי 22 שנה את יוסף הצדיק שנשאר בצדקותו שזה שיא השיאים והמעלה כי גדולה שיכולה להיות לבן אדם, את כל האהבה והשמחה שלו למי הוא נתן באותה העת? להשי"ת. אמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, שאת דרגת השמחה העצומה של המפגש האדיר עם שני הענקים האלה, למי הוא הפנה את האהבה? להשי"ת. ולא לבשר ודם ולא לבנו אהובו יחידו שהיה לו בן זקונים וכו'. ותטרידהו שמחתו באהבתו משמחת אנשי העולם בעולם, אם כל העולם יאהבו אותו וה' לא יאהב אותו מה שווה לו? אם ה' אוהב אותו מה הוא צריך את כל העולם? זה לא תוספת אם אוהבים אותו עוד אנשים, לא ת וספת, אם ה' אוהב אותו אז אם יאהבו אותו שני מיליון זה זה לא תוספת, כי מה הם אצל אהבת הבורא, ואם כולם יאהבו אותו באהבה עזה ועצומה, ואצל הקב"ה קצת ככה, אפילו רק קצת לא ימצא חן בעיניו מה שווה לו? אם ה' קצת אוהב אותו מה שווה לו? ושמחת אנשי העולם הבא בעולם הבא, וגם לא מעניין אותו בשמחת אנשי העולם הבא בעולם הבא, מה שמעניין אותו זה שמחת הבורא יתברך איתו, וזאת הגענו, וזאת וזאת וזאת וזאת וזאת וזאת וזאת וזאת וזאת וזאת וזאת וזאת וזאת וזאת וזאת, וזאת המדרגה העליונה שבמדרגות הבוטחים, המדרגה של הבוטחים מהנביאים והחסידים וסגולת האלהים הזכים, אייי, אלה מגיעים למדרגות נביאים וחסידים וסגולת האלקים הזכים, אלה שהם יחידי סגולה שעובדים את האלקים והם זכים מזוככים, זככו את עצמם מהחומר, החומר לא משפיע עליהם כלל, זה לא קיים, זה רק למדרך כף רגל, כל החומר כדי שנוכל לדרוך על משהו, להרים משהו, לקחת משהו, לשתות משהו, להודות משהו. משהו. משהו משהו. והוא מה שאמר הכתוב, אף אורח משפטיך ה' קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש, כל התאוה של הנפש שלנו זה לשמך ולזכרך, זה הכל, זה הכל, אנחנו מקוים רק לך, אף אורח משפטיך ה' קוינוך, אפילו אם יהיה אורח שלך שאתה עושה לנו משפטים, אנחנו מקוים רק לך, לא שום דבר, שום תקוה מאף אחד, כלום כלום כלום כלום רק אתה, ולא רק זה, אלא לשמך ולזכרך תאות נפש, ואמר "צמאה נפשי לאלקים לאל חי", איזה תיאור, איזה תיאור דוד המלך, "צמאה נפשי לאלקים לאל חי", כמו שאדם לא שתה מספר ימים והוא צמא מחכה מתי יגיעו לגרונו מים צוננים, אצל דוד המלך זה היה כל הזמן "צמאה נפשי לאלקים לקי חי" הוא אף פעם לא רווה, כמה לך בשרי, כמה, אתה יודע אפילו הבשר שזה החומר הגשמיות שרוצה חומוס פיתה משהו זה, כמה לך בשרי, זה הדרגה הכי גדולה, הכי גדולה. אלה עשר מדרגות הבטחון אשר לא ימלט בוטח באחד מהנה, או שהוא בדרגה זו או בדרגה זו או בדרגה זו או בדרגה זו או שבלי דרגה, כל אלה זה עשר דרגות הבטחון, לא ימלט בוטח באחת מהנה, ומצאנו ענין הבטחון בלשון הקודש מליצים בעדו בעשר מלות כנגד עשר מדרגות, והן, איזה עשר מילות שהן אומרות את עשר המדרגות? מבטח ומשען ותקוה ומחסה ותוחלת וחכוי וסמיכה ושבר ומסעד וכסל, אלה כל עשרת הלשונות כנגד עשרת המדרגות. כשאתה סומך על הקב"ה מלך עוזר סומך מושיע מגן, שבר, שברי מאת ה' זה בטחוני, שבר, ומסעד וכסל כל אלה הם עשרת הלשונות של עשר הדרגות. האלהים ישימנו מן הבוטחים עליו הנמסרים לדינו בנראה ובנסתר ברחמיו אמן.
אמן.
הרב: סיימנו את שער הבטחון, אפשר להתחיל אותו מחדש. אני בפעם הבאה יעשה לכם תמצית ככה בריצה נעבור ככ הלהזהכר או להזכרר בכל הדברים, אבל כל אחד שישמע את השיעורים שעברנו פה והם נמצאים בשידור חוזר, אם יפנים את הדברים שאמרנו יכול להגיע לדרגה האחרונה שאמרנו, לא ביום הראשון, אבל יכול להגיע לזה אם ירצה, זה האושר הכי גדול שיכול להיות בעולם, ואם הוא חושב שיהיה בודד ויהיה שמם, או כמו שרוצה להגיד יריב אז אם ככה אז אף אחד לא ידבר אותי וככה וככה, אז שידע הפוך, כל העולם יבוא לדבר איתך וכל העולם יתן לך וכל העולם יבוא להתברך ממך וכל העולם יהיה זקוק לך כי אתה תעמיד את העולם, כמו רבי חנינא בן דוסא שכל העולם בא אצלו, אז ככל שאתה מתנתק מהחומר ומאנשים ומהכל והכל בסוף כולם יהיו זקוקים לך, כי אצל מי הולכים? אצל יראי ה', כמה שיותר גדול ביראת שמים שמה הולכים בסוף, גם החילונים. אבל אם אתה רוצה להיות שמה ולעבוד איתם אתה תהיה כמוהם, זה המדרגה שלך, כמוהם - עובד דחק. אבל אם תעלה במעלות הבטחון אתה תגיע לדרגות שכולם יהיו זקוקים לך. לכן, אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא ....
בס''ד בכל לילה כשכולם ישנים והעולם בחוץ שקט מגיעים עד 70 יהודים צדיקים בשעה 04:30 לשמוע שיעור מאלף ששינה את חייהם של רבים, מפי מורנו ורבינו הרב אמנון יצחק שליט''א (צפו בשדורים חוזרים) בספר "חובות הלבבות" שער הבטחון. הצטרפו גם אתם למהפכה. השיעור מתקיים לפני תפילת הנץ עם הרב בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 42 בני ברק. ניתן לצפות בשידור חי וחוזר באתרי שופר, הציבור מוזמן.
![מיקס קליפים 3 שעות [2016]](https://core.shofar.tv/storage/thumb/videos/V006558_150.jpg)
![מיקס קליפים [2025]](/storage/thumb/videos/V025401_150.jpg)
![הכל יודוך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015560_150.jpg)
![ושמחת בימיך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015558_150.jpg)
![מחרוזת שירי קפ"ז | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V014860_150.jpg)
![[שיר] נאד נפוח • ביצוע: הרב אמנון יצחק](/storage/thumb/videos/V014415_150.jpg)
