הפלא ופלא - אות מ - חלק ד | הרב אמנון יצחק
- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - -
מחלוקת
כאשר יש מחלוקת בין שני צדדים, ושני הצדדים שקולים, כיצד נדע עם מי הצדק? לשם המחשה: אדם שהיה בזמן מחלוקת קורח, וראה מצד אחד את קורח, שהיה נחשב לגדול הדור, ועמו מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות, ומצד שני את משה ואהרן וכל עם ישראל, כיצד יידע מי צודק במחלוקת?
תשובה: מי משניהם ששותק הוא הצד הצודק. כך אמר הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן שליט"א (הובאו דבריו בספר "אפיקי איל" עמוד תקמ).
\
עוון מחלוקת חמור יותר מעוון העגל, "שהרי ביום שחטאו בני ישראל בעגל ירד להם מן, ואף הקריבו לפני העגל ממנו, ואילו ביום מחלוקתו של קורח לא ירד מן". כן מובא ב"שבט מוסר" (פרק לז) בשם המדרש.
\
בקדמונים מובא, שבשבוע שבו קוראים את פרשת קורח – יש ריבוי מחלוקות בעם ישראל. מחלוקות בעם, מחלוקות במשפחה, מחלוקות בבית ומחלוקות בין בני זוג. כך מובא בספר "בית יהודה" (עמוד מח).
הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן מציין, כי בשידוכים רבים יש בשבוע זה ויכוחים בין צד החתן לצד הכלה (הו"ד בספר "אפיקי איל" עמוד תז).
\
הס"מ יונק את עיקר כוחו ממחלוקת. כן כתב ה"חתם סופר" (דרשות לג): "עיקר כוחו של הס"מ נולד ממחלוקת, וכבר החריב עירנו ושמם בית מקדשנו והרג חסידינו והשכיח ממנו התורה".
\
כל בית שיש בו מחלוקת לפני כניסת שבת או אחריה – לא ייצא נקי באותו שבוע. כן כתב רבי חיים פלאג'י בספרו "כף החיים" (סימן כז, אות לה): "אני הגבר ראה עיני, דבכל בית שהיה מחלוקת בערב שבת לעת ערב, או בליל שבת – היה בדוק ומנוסה כי רעה נגד פניהם, ולא ייצאו נקיים באותו שבוע באיזה מקרה רע".
\
"ואיך ימנע אדם מחלוקת מתוך ביתו? יפרוס שולחנו מהרה ותסתלק המריבה". כן מובא ב"אוצר המדרשים" (עמוד לה, ד"ה לעולם ימנע אדם).
"שכן מצינו" – ממשיך המדרש – "באיש בושת בן שאול, כיון שהיתה מחלוקת בביתו, שמריבין זה עם זה, היה ציבה נערו פורס שולחנו – ומיד נפסקה המריבה. היה רואה שעדיין מריבין – מוסיף להם יין כדי לשמחם".
"לפיכך" – מסיים המדרש – "כשיראה אדם מריבה בביתו, יפרוס שולחנו ויפסיק המריבה מביתו".
\
לימוד מתוך מסכת סוכה, מסוגל מאוד לביטול מחלוקות ומריבות בין אדם לחברו ובין לאיש לאשתו. כן כתב בעל "נתיבות יהודה" (עמד שלב).
\
מחלוקת חכמי ישראל
המחלוקת הראשונה שהיתה בין חכמי ישראל, דנה בשאלה: האם המביא שלמי חגיגה ביום טוב חייב לסמוך עליהם כדין שאר הקרבנות, או שמא אסור לסמוך משום שאסור להשתמש בבעלי חיים ביום טוב. כן מבואר ב"ירושלמי" (פ"ב, ה"ב) וברש"י (חגיגה טז, א, ד"ה יוסי).
מקבלת התורה ועד המחלוקת האמורה לא היו מחלוקות בישראל. המחלוקות החלו – אומר ה"ירושלמי" (שם) – כאשר התלמידים לא שימשו כל צרכם את רבותיהם.
\
ששה פרקים ישנם בש"ס שכל משניותיהן הינן הלכות פסוקות, ללא כל מחלוקת. ששת הפרקים הם: א. מעשר שני פרק א; ב. יבמות פרק ט; ג. שבועות פרק ח; ד. זבחים פרק ה ("איזהו מקומן"); ה. מעילה פרק ב; ו. נגעים פרק ג.
\
מצינו ברמב"ם (טומאת צרעת ב, ו) שפסק לגבי נידון מסויים בהלכות טומאה וטהרה, שהוא טמא, נגד דעתו של הקב"ה שפסק על אותו נידון שהוא טהור, כמבואר במסכת בבא מציעא (פו, א).