הפלא ופלא - אות ת - חלק ב | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - - 

תומר דבורה

אדם שמקפיד להתחיל ולסיים את הספר "תומר דבורה" פעם אחת בכל שבוע, או לפחות פעם אחת בכל חודש, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. כן כתב השל"ה בהסכמתו לספר "תומר דבורה".

\

אדם שחלה במחלת הסרטן – ילמד כל יום פיסקה מתוך הספר "תומר דבורה", או שאחרים ילמדו והחולה ישמע – "ורפואתו קרובה לבוא", "והוא בדוק ומנוסה, והועיל לאנשים רבים". כן אמר הרב משה הלברשטאם, בשם מהר"י מסאטמר, בשם ה"דברי חיים" מצאנז.

תופסת ישיבה

בעבר היתה אשה ששמשה כ"ראש ישיבה", ואף מסרה שיעורים לתלמידיה המופלגים. על אשה זו מספר המהרש"ל (סימן כט): "אמו זקנתו הרבנית מרים תפסה ישיבה כמה שנים, וישבה באוהל וילון (מחיצה שהפרידה בינה לתלמידים) לפניה ואמרה הלכה לפני בחורים מופלגים".

תור

בניגוד לשאר בעלי החיים, טבעו של ה"תור" שהוא מתקשר אך ורק לבן זוגו, וגם לאחר מות בן זוגו – אינו מזדווג לאחר. כן כתב בעל הטורים (ויקרא יב, ו).

מסיבה זו – הוא כותב – בקרבן יולדת התורה הקדימה בן יונה לתור, למרות שבכל מקום מקדימה התורה את התורים לבני יונה: "בכל מקום מקדים תורים לבני יונה, חוץ מכאן, לפי שאינו מביא אלא אחד, ואם ימצא יונה – לא יקח תור, לפי שבן זוגו מתאבל עליו ואינו מזדווג לאחר".

תורה

כל החכמות שבעולם ללא יוצא מן הכלל – גנוזות בתורה. כן מבואר ב"ראשון לציון" (משלי ד"ה או יאמר כי): "המתייגע בתורה יטעם כצפיחית בדבש, ומבינתו בתורה יכול לידע כל נעלם, דכל מה שיש בעולם וכל החכמות והמושכלות – כולם בתורה הם".

\

שמותם של כל בני האדם עלי אדמות, שהיו בעבר, הקיימים בהווה ושיהיו בעתיד, כולם, ללא יוצא מן הכל – רשומים בתורה. ולא שמו בלבד, אלא גם מהותו וענינו. כן מבואר בספר "ערבי נחל" (בראשית) בשם הרמב"ן: "'ועל ספרך כולם יכתבו' – דהיינו בספר תורה כולם הם כתובים. וזה דבר פלא אשר עשה ה', שריבוי אנשים כל כך יהיה כל אחד כתוב בתורה במהותו וענינו. אין זה כי אם מעשה אלקים ואחד מנפלאותיו ונוראותיו".

\

התורה ספוגה בדמו של אדם מישראל עוד בטרם החל ללומדה. כן מבואר בספר "דעת שלום" (עמוד קטז). הוא הוסיף: "פילוסוף אחד אמר: זה ארבעים שנה שאני עוסק בתלמוד, וידעתי שלא ידעתי כאברך מישראל, כי תורת היהודים מעורב בדם היהודים".

\

בכל חמשת חומשי התורה לא תמצא שלושה פסוקים רצופים שלא יוצא מהם דין כל שהוא, איסור או היתר. כן מבואר ב"מושב זקנים" מבעלי התוספות (בראשית מג, ז): "ובכל חומש לא תמצא ג' פסוקים שאין דין יוצא מהם או איסור או היתר, וכך אמר החסיד, שאי אפשר לכל תורת משה, אם לא שיהיו ג' פסוקים דרשות של איסור והיתר או דרשה אחרת, והקשה לו הרבה, ותירץ הכל".

תורה לשמה

אדם שמעוניין שכל התורה שילמד תהיה תורה לשמה – בטרם לימודו יחשוב בלבו שכל מה שילמד עתה ישתדל לקיים. כן כתב בעל ספר "חסידים" (סימן תתקמד): "אם חושב אדם ללמוד תורה לשמה, כיצד? יחשוב בלבו כל מה שאלמוד אקיים". וכן כתב ה"כסף משנה" (הלכות תלמוד תורה, פרק ג, הלכה י).

\

אדם שלומד תורה שלא לשמה, ופעם אחת התכוין ללמוד תורה לשמה, אותו לימוד מועט שלמד לשמה, הופך את כל התורה שלמד – לתורה לשמה. כן כתב הגר"ח מולאז'ין ("נפש החיים" שער ג, פרק ג): "אפילו מי שעסק בתורה כל ימיו שלא לשמה עד זקנה ושיבה – נתקדש ונטהר על ידי אותו המועט שכיון בו לשמה".

תורה תמימה

יש שנמנעים ללמוד בספר "תורה תמימה" על התורה, ויש אף שמתבטאים עליו ביטויים חריפים. הגר"ח קנייבסקי אמר, כי כל הרינונים אחריו אינם נכונים ואפשר ללמוד בספרו. הגר"ח סיפר, שבשואה כל גרמני שניסה להורגו – התפגר מיד, ולבסוף נפטר מיתה טבעית.

תורשה

חולי הגוף עובר בתורשה מהורים לבניהם, אך חולי הנפש אינו עובר בתורשה. כן כתב בעל "דברי שאול" (מטות): "יש חולאים שיוכל האדם להוריש לבניו, והיינו אותם שהם מצד מקרה גופו, אבל מה שהוא מצד נפשו – אינו מוריש לבניו".

\

עבירות שנעשות מחמת חומר הגוף – עוברות בתורשה מהורים לבניהם, אך עבירות התלויות בשכל – אינן עוברות בתורשה. כלומר, רק עבירות שקשורות לתכונות ולמידות עוברות בתורשה לילדים, ולא עבירות שנובעות מדעות. כן כתב בעל "כלי יקר" (בראשית כד, ג): "טבע האבות נמשך לבנים, דוקא באותן העבירות הבאים מפאת החומר, כאכילה וזימה וכילות וקנאה וכל המידות רעות הנתלין בחומר; נגעים אלו מתפשטין מהאבות לבנים ותולדותיהן כיוצא בהם. אבל עבודה זרה, דבר התלוי בשכלו של אדם, אינו מתפשט מאבות לבנים.

תחזית מזג אויר

מזג האויר שיהיה בשעה שחל זמן המולד – אותו מזג אויר יהיה במשך כל אותו החודש. כן כתב בעל ה"בני יששכר" (ראש חודש, מאמר א, קידוש החודש): "דהנה הוראת החודש – יורה המולד של הלבנה, באיזה כוכב ובאיזה מזל יארע המולד – כן יהיו ימי החודש, או חם ולח, או קר ויבש, וכיוצא".

תחיית המתים

בהגיע עת תחיית המתים, כל ברואי תבל שהיו מאדם הראשון ועד תחיית המתים – כולם יקומו לתחייה בירושלים. אין מילים לתאר באיזה כמות אנשים מדובר, וכולם יקומו לתחייה בירושלים המקראית הקטנה (כולם יקומו לתחייה, ישפטו על מעשיהם ולאחר מכן ישובו כל הרשעים לעפרם). כן מבואר במדרש תנחומא (סימן יב).

\

לדעת "רבנו בחיי" (דברים פרק ל, פסוק טו), תחיית המתים תתרחש מאתיים ושש שנים לפני סוף האלף השישי. לדעתו, יהיה זה בשנת תשצ"ד.

לעומתו סוברים אחרים, כי זמן תחיית המתים הוא בסוף האלף השישי. כן מבואר בספר "מגיד מישרים" לר"י קארו (פרשת ויקהל) וב"דעת תבונות" לרמח"ל (סימן צב).

במה דברים אמורים, בתחיית המתים הכללית; אך תהיה לפני כן תחיית מתים נוספת, אשר בה יקומו לתחייה משה אהרן ובניו, להורות לעם את הדרך אשר ילכו בה כימי צאתם מארץ מצרים, ועמם יקיצו כל צדיקי ישראל אשר מתו בגלות, כדי לראות בטובתן של ישראל ובבניין בית המקדש. כן מבואר בריטב"א (ראש השנה טז, ב) וברדב"ז (שו"ת, ח"ג, סימן אלף ס"ט, תרמ"ד).

\

ישנה קבלה שתחיית המתים בארץ ישראל תתרחש ארבעים שנה לפני תחיית המתים בחוץ לארץ. כן כתב בעל "חסד לאברהם" (הקדמון, נהר כג): "מסורת קבלה בידינו, שתחיית המתים יהיה בארץ ישראל ארבעים שנה קודם התחייה אשר בחוץ לארץ. אמנם, כל מי שנפטר בחוץ לארץ ויש לו במשפחתו קרוב בארץ ישראל שהוא חייב באבלותו, הן איש והן אשה, יש כח ביד קרוב ההוא אשר בארץ ישראל להחיות אותן שבחוצה לארץ".

\

סדר הקימה בתחיית המתים יהיה לפי סדר הדורות. ובכל דור יקומו לפי סדר א-ב. כן כתב המבי"ט בספרו "בית אלקים" (שעהי"ס, פנ"ה, קלה, ב): "סדר התחייה תהיה בסדר אותיות האלפא ביתא. מי ששמו מתחיל באל"ף יחיה תחילה; ואם כן, אדם הראשון יהיה ראשון, וכן אברהם ראשון לאבות, ואפשר כי בכל דור שיקום יהיה סדר זה, אבל לא יקדים דור לדור הקדום לו".

\

בין הזוכים לתחיית המתים – אדם שקם בזריזות לעבודת הבורא. כן כתב בעל "ישמח משה" (על מ"ק ו, ט): "הישן על מטתו ומעורר עצמו לקום בזריזות לעבודת הבורא, הרי מידה כנגד מידה שיזכה ליקיצה מהשינה בעת התחייה".

\

גם דברי תורה שאדם למד ללא שום הבנה, לאחר תחיית המתים הוא יבינם על בוריים. כן מבואר בספר "זהרי חמה" (פרשת וישב, עמוד קפד): "מה שהאדם לומד בחייו בלי שום ידיעה והבנה – אחר התחייה יידע הכל על בוריו".

\

לאחר תחיית המתים גובהם של הבריות ישתנה. אדם שהוא גבוה בעולם הזה, יהיה נמוך לאחר שיקום בתחיית המתים. וכן להיפך: אדם שהוא נמוך בעולם הזה, יהיה גבוה לאחר תחיית המתים. כן מבואר בספר "חסד לאברהם" (עין יעקב, נהר יא) לרבי אברהם אזולאי.

\

ניתן להחיות מתים על ידי החדרת שפופרת לתוך מעיו של תינוק מת ולנפוח בו. כן כתב "בעל הטורים" (שמות א, טו): "כי כן דרך המילדת, שפעמים שהולד נולד מת, ולוקחת המילדת שפופרת של קנה, ונותנת לתוך מעיו של הולד ונופחת בו, ועל ידי כן שבה רוח חיים לולד".

תחרויות

על העוסקים בשעשועי בעלי חיים, כגון ציד חיות בעזרת כלבי צייד, מתבטא הרמ"א ("דרכי משה" או"ח שטז סעיף ב): "ואינו זוכה לשמחת לויתן".

המהר"י ברונא (שו"ת סימן עא) נשאל על ידי סוחרי סוסים, האם מותר להם להשתתף במירוצי הסוסים הנערכים במדינות רבות, והשיב, כי מותר לעשות זאת רק אם המטרה היא ללמוד את מלאכת אומנות הרצת הסוסים או כדי לבחון את בריאותם.

תיבה, מילה

כל מילה שאדם מוציא מפיו – נשאר רישומה בחלל העולם לנצח נצחים. כלומר, בעת אמירת תיבה כל שהיא נפער חלל בתוך האויר בצורת אותה תיבה. כן כתב המלבי"ם בספרו "ארץ חמדה" (פרשת לך לך).

\

קיימת בתורה תיבה שהיא בת אות אחת בלבד. תיבה זו נמצאת בספר דברים, פרשת האזינו (לב, ו), בפסוק "ה-לה' תגמלו זאת", וכפי שכתב ראב"ע בספר "מאזניים" בשם רבי שמואל הנגיד, שנתברר אצלנו, שהאות ה' של הלה' היא תיבה.

תינוק

עד לידת יצחק כל הילודים נולדו גדולים, ומיד לאחר לידתם הם היו מסוגלים ללכת. הראשון שנולד קטן, והוצרך לעריסה, היה יצחק. כן מבואר במדרש רבה (בראשית לו, א, ו-נג, י).

\

כאשר תינוק יוצא לאויר העולם, הוא יוצא באופן פתאומי מחושך מוחלט לאור גדול. הפער הגדול והפתאומי גורם לתינוק לבכות. הבכיה הזו מסלקת את הלחות מן העיניים ומאפשרת לו ראיה תקינה. כן מבואר בספר "צמח ה' לצבי" (שמות): "תינוק הנולד בוכה על ידי צער האור שבא מחושך לאור, ועל ידי הבכיה נדחים הלחות מן המוחים ומן העיניים ויוכל אחר כך לראות באור, ואלמלא הבכיה לא היה יכול לראות אחר זה באור".

תיקון חצות

הרוצה לראות את ירושלים בבנינה – יהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. אם יעשה כן, גם אם יגיע זמנו להפטר מן העולם, הרי שלפני שיבנה בית המקדש השלישי, הוא יקום לתחייה ויראה בטובתן של ישראל ובניין בית המקדש (תענית ל, ב; ריטב"א ר"ה טז, ב; שו"ת הרדב"ז ח"ג, סימן אלף סט, תרמד; "מגדל דוד" דף פג, א).

\

"כל ההשמדות הגדולות והנוראות אשר היו בכל מקומות פזורנו – הסיבה הקרובה לכך היא, מפני שאין מתאבלים על ירושלים כראוי". כן מבואר בסידור היעב"ץ (הלכות תשעה באב).

\

"קבלה אמיתית היא בידי: כל מי שבלבו תדיר צער על גלות השכינה – זוכה לכתר תורה". כן מבואר בספר "קב הישר" (פרק צג).

\

כל מי שעוסק בתורה לאחר חצות לילה ולאחר מכן שופך את לבו "בדמעה ותפילה בכוונת הלב" – כל אשר ישאל מה' באותה שעה יקויים ברצון, כי "אין לך עת רצון גדול מזה". כן מבואר ב"אלשיך" הקדוש, בביאורו למגילת איכה (ב, יט).

\

אדם שפגם בעיניו – תיקונו הוא, "שיבכה על חורבן בית המקדש, פלגי מים ירדו עיניו, ובזה יזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו". כן כתב בעל "פלא יועץ" (ערך ראיה).