הפלא ופלא - אות ת - חלק ו | הרב אמנון יצחק
- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - -
תפילין
הרוצה שבנו יהיה תלמיד חכם גדול ושתורת ה' תהיה בפיו כל ימי חייו – בהגיע הבן למצוות יקנה לו תפילין מהודרות. כן כתבו המקובלים (ראה "ישועות מרדכי" עמוד רד).
\
אדם שנזהר בכל עת שהתפילין שלו תהיינה מתוקנות ובודקם מעת לעת וצובע את הרצועות במקומות המועדים, גם אם נגזר עליו למות בטרם עת – ה' יזכהו לזקנה ולשיבה. כן מבואר בספר "קול החיים" לרבי חיים פלאג'י.
\
צריך להקפיד שהקשר של יו"ד שברצועה של יד יהיה צמוד לבית של יד ולא יזוז ממנו, "ומי שמרחיקו – ירחקו חיים ממנו, ואף מרחיקים אותו מהעידון בעולם הבא". כן מבואר ב"בית חדש" (סוף סימן כו), בשם ה"אגור".
\
קיפול תפילין של ראש באופן שקשר התפילין מונח על המעברתא ולא מתחת לתיתורא – "הוא סגולה גדולה לאריכות ימים". כן מבואר בספר "אבני זכרון", בשם "רמזי תורה", ובספר "שפתי צדיקים" (כתבי רצ"ד גלזר).
\
תפילין דרבנו תם
כידוע, אין מברכים על תפילין של רבנו תם. אולם ישנה קבלה, כי אדם שמניח תפילין דרבנו תם בקביעות מבלי לדלג על יום אחד – מובטח לו שפעם אחת הוא יטעה ויניח תפילין של רבנו תם במקום תפילין של רש"י ויברך עליהם. כן כתב בעל "שולחן מלכים" (הלכות תפילין דר"ת, הערה מב).
אומרים, כי "רבנו תם פעל במרומים – ונענו לו משמים – שכל אדם שיניח גם תפילין של רבנו תם באופן תמידי – יטעה פעם בחייו ויברך בטעות על תפילין דרבנו תם" ("בקדושתו של אהרן").
\
אדם שמניח תפילין גם של רש"י וגם של ר"ת, ומקפיד שהן תהיינה מהודרות – אף שמלאו שנותיו וחי את הזמן שקצבו לו משמים בשעת לידתו, הקב"ה מוסיף לו עוד שנות חיים, ולא יעזוב את עולם אלא מתוך שיבה טובה. כן אמר רבי חיים פלאג'י ("קול החיים").
תפילת חנה
מקובל בשם האר"י ז"ל, כי אשה שלא זכתה להפקד בזרע של קיימא - תתן צדקה לפני הדלקת נרות שבת, ולאחר ההדלקה תאמר בכוונה את ההפטרה הנאמרת ביום הראשון של ראש השנה, המתארת כיצד נפקדה חנה. כן כתב בעל "ארץ החיים" (עמוד קל) בשם האר"י ז"ל.
תקיעת שופר
יש להזדרז לתקוע בשופר בראש השנה ולהמנע מעיכובים מיותרים, כי כל רגע שמתעכבים מלתקוע בשופר נגרם נזק נורא לעם ישראל, כי התקיעות מסלקות את המקטרגים ומעוררות חסד ורחמים על ישראל. כן מבואר בספר "יערות דבש" (ח"א, יד).
\
יש לדעת, כי זמן תקיעת שופר בראש השנה – זה הזמן שדנים את האדם בשמים על מעשיו, "וזהו זמן של סכנה גדולה לאדם ובני ביתו התלויים עליו". כן מבואר בספר "אור ישראל" (מכתב ז).
\
אין לך כלי זין חזק יותר מן השופר; וכשם שביריחו נפלו החומות בשעת התקיעות, כך נופלות כל המחיצות העצומות המפרידות בין ישראל להקב"ה – על ידי מצות שופר כהלכתה. כן מבואר בספר "ערבי נחל" (ראש השנה ג).
\
קול השופר פועל את פעולתו רק אם מצטרפת אליו התעוררות לתשובה. "אם לאו – הוא כנגן המנגן". כן מבואר בספר "פלא יועץ" (ערך ראש השנה).
תקופה
ארבע תקופות ישנן בשנה, ובשעת המעבר בין תקופה לתקופה – קיימות סכנות רבות. לכן, למשל, אין לשתות מים באותה שעה מחשש סכנה.
הסיבה לסכנות הללו מובאת ברבנו בחיי (בראשית ד, כב): "ארבע נשים היו אמות השדים: לילית ונעמה ואגרת ומחלת, ויש לכל אחת ואחת מהן מחנות וכתות של רוח הטומאה אין מהם מספר, ואומרים כי כל אחת מושלת בתקופה אחת מארבע תקופות שבשנה, וארבע נשים אלו – נשיו של עשו הן".
תרנגול
התרנגולת דוגרת על ביצתה במשך עשרים ואחד יום. אם היא תדגור פחות מהזמן המיועד או יותר מהזמן המיועד – או שהאפרוח ימות או שיהיה חולני. מנין יודעת התרנגולת לספור עשרים ואחד יום בדיוק? הנותן לשכוי בינה. כן כתבו הקדמונים (ספר ה"מטע" עמוד קו).
\
התרנגול הוא בעל החיים היחידי מכל ברואי תבל שיודע מתי עלות השחר. אין לך בריה בעולם שיודעת להבחין בין יום ללילה, ואפילו האדם אינו מזהה זאת מעצמו, פרט לתרנגול שמבחין בכך, ועל כך נתקן לברך בברכות השחר "הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה". כן כתב ה"אבודרהם" (תפילה, ברכות השחר).
\
התרנגולים אינם רואים כלל בלילה. כן מבואר בספר "תפארת שלמה" (אות ריז): "התרנגולים מעת גמר השקיעה הם סומים לגמרי ואין רואים כמעט כלל, ולכן הם מחפשים מקום מנוחתם מבעוד יום, בעוד החמה זורחת בריש דקלי, ואין ממתינים לבין השמשות שהוא ספק, מחשש דילמא לא יראה ולא ימצא אז מקום מנוחה".
\
אדם שמגדל תרנגולים במשך תקופה ארוכה – מזדקן בטרם עת. כן כתב בעל "חופת אליהו" (בסוף ספר "ראשית חכמה").
תרפים
"תרפים" מה הם? "שוחטים אדם בכור, ומולקים את ראשו, ומולחים אותו במלח ובשמן, וכותבים על ציץ זהב שם רוח טומאה ומניחים אותו תחת לשונו, ונותנים אותו בקיר ומדליקים נרות לפניו ומשתחוים לו והוא מדבר עמהם, ולפיכך גנבתם רחל, שלא יגידו התרפים ללבן שברח יעקב". כן מבואר ב"פרקי דרבי אליעזר" (פרק לו).
תשב"ץ
בספרי ה"תשב"ץ" שפזורים בכל רחבי תבל, לעולם לא תמצא תולעי ספרים, רימות או עש. וזאת גם כאשר ספר זה שוכן יחד עם שאר ספרים שנפגעו בעש או ברימה. כן הוא בכל הספריות שבעולם ("גוילי ספרים" עמוד לא).
הסיבה לכך היא, משום שהמחבר היה מקפיד במיוחד בכבוד ספרי הקודש, והיה נוהג לנקותם מאבק במפה של משי.
תשובה
אדם שרוצה לעורר את הציבור לחזרה בתשובה, "מאין הוא יודע מה שקלקל כל אחד ולהסיר המכשלה? על כן, זאת העצה היעוצה, שלא לדבר רק מה שישים אלקים בפיו, וה' שיודע מה שקלקל כל אחד – יתן לתוך פיו מה שצריך, ובודאי שה' מזמין ושולח דברים אשר ראוי לפי שעה". כן מבואר בספר "תפלה למשה" (תהלים מ, י) ובספר "רב טוב" (פרשת בא).
\
"העושה תשובה מאהבה – נעשות לו זדונות כזכויות, וכל זית נבלה שאכל – נחשב לו כאילו אכל קרבן פסח בירושלים". כן אמר מרן ה"חת"ם סופר".
\
בו ברגע שאדם מתחרט על חטאו, אף שעדיין לא עשה תשובה, כבר מתכפר לו מחצה. כן כתב בעל "ישמח משה" (חיי שרה נג, ב).
תשוקה
התשוקה הגדולה ביותר, אשר אין למעלה ממנה, היא תשוקת החיים. כן כתב בעל "ספר המאמרים" (תרנ"ה, דף עו): "אהבת חיים היא יותר מאהבת כל התענוגים, אלא שבאהבת החיים אין בזה תענוג והתפעלות מפני שהוא תענוג תמידי, ותענוג תמידי אינו תענוג, ולכן אין לו התפעלות מזה".
תשוקה דקדושה
כוחה של תשוקה דקדושה הוא רם ועצום. מקובלנו מבעל ה"אבני נזר" שאמר בשם האדמו"ר מקוצק, "שאיש שיש לו תשוקה דקדושה – הנני ערב לו שלא יראה פני גיהנם; ואם יבוא שמה – יעוף עד מהרה משם כחץ מקשת". כן מבואר בספר "שם משמואל" (בפירושו על הגדה של פסח).
תשיעיה
חתנו של הרמב"ן מעיד על לידת תשיעיה, ולהם ולאמם שלום. כולם בריאים ושלמים. כן כתב בספרו "שער השמים" (מאמר שמיני): "מפורסם בפי ההמון בדורנו זה, כי בעיר ארדלי ילדה אשה אחת ט' בנים ביחד, ונקראו חזירים, על שם שמין החזיר מוליד בנים רבים".
תשיעיות
אדם שנולד בשעה התשיעית של היום התשיעי שבחודש התשיעי למנין חודשי השנה – הוא חודש כסלו – יזכה למלוכה. כן מבואר בספר "מדבר קדמות" (אות מלך, בהגהות הגרד"ש): "מי שנולד בתשעה לחודש כסלו, הוא החודש התשיעי, בשעה התשיעית – יזכה למלכות".
\
מעלות נשגות ישנם לשעה התשיעית של היום התשיעי שבחודש התשיעי (חודש כסלו) של השנה התשיעית ליובל. כן מבואר בספר "ברית מנוחה": "קבלה יהיה בידך, שהשנה התשיעית ליובל שנה מובחרת. חודש התשיעי חודש טוב וחודש רצון. ויום התשיעי לחודש – מן המובחר שבכל החודש. ושעה תשיעית של יום – שעה טובה ומובחרת משעות היום". בזמן זה נפתחים שערי שמים.
תשישות
אדם שחש בתשישות, שחיקה, דיכאון, עצבות, יקדיש מספר דקות מידי יום ביומו בהם ימנה ויפרט את החסדים שה' עשה עמו עד עתה, יודה לה' עליהם ויבקש ממנו שימשיך בחסדיו עמו. תוך פרק זמן קצר ביותר כוחות שמחה וחיות יציפו את כולו. כן מבואר בספר "עצה ותושיה" (עמוד קמז).
תשעה באב
ברומי, בבית תפלה של סנט שטעפין, עומדים עמודי נחושת שעשה שלמה המלך, וחקוק על פניו של כל אחד "שלמה בן דוד"; ובכל שנה, בתשעה באב, מזיעין העמודים כאילו שפכו עליהם מים. כן מבואר בספר "מסעות בנימין", שנסע לכל קצוות תבל, והעלה על הכתב את אשר ראו עיניו.
\
במערת רבי שלמה אבן גבירול, הנמצאת ב'כבול' שבגליל התחתון, נוהגים להדליק נר שמן זית בכל לילה לכבוד הצדיק, "ובכל שנה, כשבא ליל תשעה באב, אי אפשר להדליק שם שמן זית, כי כל מה שמדליקים הוא נכבה מאיליו, וכשמטים אוזן לתוך פי המערה – שומעים קול בכי מאיים, אשר תסמר שערות בשרו של השומע. כך עניינה בכל ליל תשעה באב". כן כתב בעל "עדן ציון" (דף רלד) והוסיף: "מהר"ש העליר, הוא הגאון רבי שמואל העליר, אבד"ק צפת, נסע לשם לפני תשעה באב וסיפר כי כנים הדברים, שבליל תשעה באב נשמע שמה בכיות נוראות".
כן מבואר גם בספר "חיבת ירושלים" (מאמר גולת תחתיות), אך שם מופיע כי מערה זו סמוכה לציון קבר רבן שמעון בן גמליאל.
\
למרות האיסור הגדול ללמוד תורה בתשעה באב (פרט לדברים הרעים), יתכן מקרה שיהיה מותר ללמוד סוגיה עיונית, לפלפל ולחדש בדברי תורה – שאינם שייכים לחורבן – אף בעיצומו של יום. אימתי? לצורך היתר עגונה. כן כתב בעל שו"ת "מהרש"ם" (ח"א, פד): "מי שמתיר עגונה אחת בזמן הזה, כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים העליונה, לכן נדחקתי לגמור התשובה היום ביום הצום על חורבן בית תפארתנו".
תתאה גבר
הכח התחתון תמיד יגבר על הכח העליון. לכן, למשל, אם יצקו מים צוננים לתוך מים רותחים – יגבר הכח התחתון והמים הרותחים יחממו את המים הצוננים. וכן להיפך: אם יצקו מים רותחים לתוך מים צוננים – יגבר הכח התחתון והמים הצוננים יצננו את המים הרותחים. כן מבואר במסכת פסחים (עו, א).